קראתי במהלך החג שני ספרים דומים במובנים מסוימים, אך כתובים ברוח שונה, אולי ממש הפוכה. הראשון הוא הספר "כניעה" מאת הסופר הצרפתי מישל וולבק. השני הוא "השלישי" מאת ישי שריד, בנו של יוסי שריד.
שני הספרים עוסקים בעתיד אפוקליפטי. "כניעה" מתאר מצב שבו מפלגה דמוית האחים המוסלמים עולה לשלטון בצרפת, מוציאה את הנשים משוק העבודה ומאפשרת פוליגמיה.
"השלישי" מתרחש בעתיד שבו ממלכה דתית המתנהלת סביב בית המקדש השלישי הוקמה בידי מתנחלים אחרי חורבן ערי החוף בהפצצה גרעינית בידי האויב.
מהספר של וולבק נושבת רוח של יאוש מהערכים החילוניים המודרניים ומהיכולת שלהם לעמוד במאבק מול הדת, ומול יתרונם של המוסלמים הדתיים בנחישות ובדמוגרפיה. הגיבור, איש אקדמיה מוכשר, מנהל חיים ריקים. הוא אינו בקשר עם הוריו. לא הקים משפחה וכל מה שיש לו זה מין מזדמן וערגה לאהובתו היהודיה שעלתה לישראל. הוא ממש משל ליבשת שלמה שכל השכלתה ותחכומה אינם מובילים אותה לכלום פרט לסיפוק זול של יצרים, לריקנות ולתבוסה. ישראל מוזכרת בידי וולבק לא פעם ומתוארת כמקום שבו אנשים מוצאים טעם ומשמעות בחיים ואילו צרפת מוצגת כנואשת וכאבודה. וולבק נראה לי כתאום של גיא בכור, המרבה לכתוב על שקיעתה של אירופה ולהנגידה עם ישראל הפורחת. מי שקורא את גיא בכור, יראה את הספר של וולבק כסיכום ספרותי (פלוס סצנות מין) של מה שכבר ספג מבכור.
"השלישי" גם כן מתרחש במציאות שבה החילוניות מובסת מפני הדת, ערי החוף נופלות ומדינת יהודה קמה. אבל ישי שריד אינו מישל וולבק. שריד שייך לשמאל הישראלי ואילו וולבק שייך לימין הצרפתי. לכן מוסר ההשכל שרוצה שריד ללמד אינו חוסר התוחלת של החילוניות, אלא השקר שבהבטחות הדת המשיחית. מדינת המתנחלים שמצייר, שקועה בפולחן הקורבנות שלה, מבודדת בעולם, נתונה לבריחת מוחות, מוציאה להורג בסקילה מתנגדים רעיוניים, עקשנית מול כל רעיון פשרה ולבסוף קורסת מול האויב הערבי.
שני הספרים נושאים אפוא מסר עתידי מר לקורא המערבי – ניצחון האיסלאם, אבל הדרך השונה שהתוו לשם מלמדת על הלקח השונה שביקשו להותיר אצל קוראיהם. אני יכול לומר שהזדהיתי יותר עם המסר של וולבק מאחר שאני מחבב מאוד את הציבור הדתי ולא מעלה על דעתי שיקים מדינה שמבוססת על גישה אכזרית כמו זו שרואה שריד בעיני רוחו. זאת למרות ביקורתי על חוסר התוחלת שבמפעל ההתנחלויות. ייתכן שגם האיסלאם הפוליטי באירופה לא יהיה מסוכן ועוין לזכויות נשים כמו שמציגו וולבק, אבל כבר החדשות שמגיעות מאירופה בימים אלו מלמדות על כך שעם עליית האיסלם זו תהיה יבשת שונה ולא לטובה.
תמריץ 
ספרי אפוקליפסה הם כמו תחזיות על העתיד להתרחש בשוק המניות.
כל תזוזה קטנה במחיר (בכיון ה"נכון") הופכת מיידית לאישוש התחזית.
כל תזוזה לכיון ההפוך רק מחביאה מאחוריה מגמה הופכית.
בתור ילד קראתי את ספרו של בדש (מקים אימפרית "פיקנטי") שהיה אפוקליפטי במסריו כלפי שקיעתה של מדינת ישראל ושחיתותה. למותר לציין שדבר לא אירע מתחזיותיו.
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט המענין תמריץ , אלא שלגביך , עושה רושם , אין שום השלכות אוניברסליות , כלומר :
מבחינתך סיבות אוניברסליות לתופעות דנן , לחלוטין לא רלבנטיות , ונוגעות רק לאיזה קונטקסט איסלאמי בצרפת , ומשיחי יהודי בישראל .
אם כך , ברור שלגבי צרפת וישראל , ישנה אחיזה ממשית ויותר במציאות המתהווה לנגד עיננו , אבל , אסור לשכוח :
ישנו סינדרום , שאני מכנה אותו : " סינדרום מדונה " ובמסגרתו , אפשר בהחלט לזהות , מעבר של המין האנושי מכללא , מתפיסות אובר רציונליות , לעבר תפיסות מיסטיות או מעין , בכל הנוגע להבנת העולם סביבנו , ואימוץ אורח חיים מתאים ( מה שמתקרא לפעמים : new age religions ) .
מה הסיבות לכך : טוב תקצר היריעה , אבל :
המגבלה של המדע בהבנת היקום ( הצמיחה מהמיכניקה של ניוטון , לאיינשטיין והכאוס : זמן / חלל וכו….) . המדיות המבוזרות ( אינטרנט , סלולרים וכו… ) אשר כרסמו נואשות במונופול של מומחים פורמליים לתחומים שונים . היאוש מטבע האדם , מן הרוע הטבוע בו . זכרונות המלחמה הגדולה , מלחמת העולם השנייה , שנשתכחו או ממש כמעט חסרי משמעות בעיני דורות נוכחיים באירופה . המשבר הכלכלי וייחוסו לגלובליזציה עושקת .
להתראות
אהבתיאהבתי
למעשה המחברים של ספרי אפוקליפסה לא באו לחזות את העתיד, אלא להשפיע על ההווה. סוג של רצון לעורר את הציבור שלהם מפני העומד לקרות (כביכול).
לדעתי, ספרים מהסוג של שריד, מפספסים את מטרתם, כיון שיותר משהם מצליחים לעורר אנשים לפעולה חילונית, אנטי-דתית, משכילה או פעולה חיובית אחרת – הרי שהם מצליחים לזרוע יאוש ומלנכוליה.
בתורם אלו (יאוש ומלנכוליה) מובילים לבדלנות, הסתגרות, יצירת שיח פנימי לחוג השותפים ליאוש (שהוא שיח חרשים כלפי מי שמחוץ לחוג הזה), חוסר מעש ולבסוף ירידה מן הארץ. כך יצא שכרנו בהפסדנו.
מי ששומע את יוסי שריד בתוכניתו הרדיופונית חש בנימה הזאת. אם פעם היה לנו שריד ציניקן, היום יש לנו שריד מיואש.
נדמה שהשמאל הקיצוני (קרי שמאלה מהעבודה) הפך את היאוש לדגלו.
אהבתיאהבתי
תגובה שלישית (וסליחה על החפירות):
אם כבר נבואות זעם וחורבן מצד השמאל הישראלי, אז מעניין להזכיר שקיימות נבואות זעם גם מהצד הימני/דתי. דמויות דתיות שחוזות את "קלקול" הדת ומאמיניה בעקבות הציונות, ואת האיום שה"מדינה ומוסדותיה" תחליף את ה"דת ורבניה". וכן דמויות ימניות (כגון א.צ. גרינברג) שחזו הדרדרות מוסרית ציבורית.
אהבתיאהבתי
למי שמעונין קצת לקרוא על ה – new age religion להלן :
http://www.sullivan-county.com/nf0/nov_2000/new_age_rel.htm
להתראות
אהבתיאהבתי
עבור רובנו התחזיות הן רק בידור לא יותר. המצב בישראל טוב כלכלית ובטחונית טוב כיום משיכולנו לדמיין לפני דור או שניים. מי האמין שלמשפחה עשוי להיות טוב יותר בישראל מאשר בצרפת.
כבר שנים רבות שהדת בדרך להעלם. אם להתשמש בדמוי של הבורסה אז ההתעוררות הדתית המוסלמית היא רק תיקון קל במגמה של מניה שעומדת להמחק מהבורסה
אהבתיאהבתי
גיא , יש לך קיו , מן הסדנה להיסטוריה חברתית , להלן :
http://www.haaretz.co.il/blogs/sadna/1.2743147
להתראות
אהבתיאהבתי
תודה, אלרום. אבדוק.
תמריץ, לייק לפוסט וגם רציתי לציין שזה הספק מאוד יפה לקרוא שני ספרים החג.
אני כמובן גם הספקתי לקרוא שני ספרים וכל אחד מהם לפחות פעמיים –
"האריה שאהב תות" ו "איילת מטיילת".
אהבתיאהבתי
תקציר הסיפור
הספור מתמקד באריה המבקש לאכול תותים, ותותים בלבד, אך ביער שבו הוא גר אין תותים. בעוד אמו מנסה לשכנע אותו לאכול מאכלים אחרים, מתעקש האריה לאכול רק תות. כאשר ילדים מטיילים ביער ובאמתחתם תות, מבקש האריה לטעום מהמאכל, אולם הילדים נבהלים ובורחים מהמקום. האריה טועם מהתות שמצא בתיקיהם שנותרו מאחור ומגלה שטעמם איננו ערב לחיכו כפי שחשב ושהוא איננו אוהב תותים. החוויה משנה את גישתו של האריה ומאותו יום ואילך הוא אוכל בתיאבון את האוכל שנותנת לו אמו.
הסיפור מצביע על חשיבותה של העקשנות, שהיא תכונה המסייעת בהתמודדות של ילדים עם מצבים שנדרש בהם מאמץ, ומביאה אותם שלא לוותר ולסגת מהפעולה. כן היא מצביעה על התפתחות עצמאית, ופיתוח אישיות אינדיבידואלית, בה הילד מפעיל שיקול דעת אישי ומביע את רצונותיו בנפרד מרצונותיהם של הוריו.
נשמע מאד אפוקליפטי, נראה אם היתה איזו השפעה על גיא
אהבתיאהבתי
http://www.bakbook.co.il/?p=394
אהבתיאהבתי
אורי , אין שום קשר בין מוסר ההשכל , לבין הסיפור , ואם יש קשר :
הרי הוא לחלוטין סותר !! הרי המאמץ והעקשנות של האריה , לימדו אותו , שלא משתלם הדבר, ומוטב לו מראש , להקשיב לאימו , ולא לסמוך על חושיו הוא , חושיו שלו , שהרי הם מוליכים אותו שולל !!
אתה בטוח שהכל בסדר אורי ? אתה יכול להסביר ??
להתראות
אהבתיאהבתי
גיא, אני סומך עליך שתמצא את הסיפורים הנכונים לגדל בהם דור חדש של קוראי הבלוג.
אורי, אל רום, המערב מתרחק מהדת, אך המערב נחלש דמוגרפית לעומת האיסלאם והנוצרים האדוקים באפריקה.
יאיר, אני חושב שכיום התחושה היא שהאליטות השמאלניות החילוניות נחלשות ואילו הדתיים והחרדים בעליה וזה סיבה רק לצד אחד לשקוע באפוקליפסה.
אהבתיאהבתי
אל רום, הסיפור נכתב על ידי בתו של נתן אלתרמן שהיתה מרחפת.
מכיון שאי אפשר למכור ספר עם סיפור אידיוטי מוסר ההשכל צריך להיות פוליטיקלי קורקט גם אם בינו לבין הסיפור קשר מאולץ
הרי ידוע שאתה לא יכול להגיד לבן אדם: תלמד מהנסיון של האחרים, הוא חייב להכשל בעצמו לדפוק את הראש בקיר לפני שינהג בהגיון. המאמץ של האריה בילדותו לימדו אותו שצריך ללכת בתלם ולהקשיב למנהיגים. מכיון שהתות אדום כנראה זה רמז למפלגה השלטת.
אהבתיאהבתי
אורי , חחח גדול. צריך אינטילגנציה מאד גבוהה בשביל להבין את ההומור שלך.
אפילו הינשוף לא הצליח בכך היום. טוב , לא ראוי שהנחתום יעיד על עיסתו בעניין אינטילגנציה .
חוצמזה, אני רחוק גם מרחק רב אפילו מלהתיימר להיות אושיה חינוכית אבל אם
בחינוך עסקינן אני מרגיש צורך להביא את דעתו של אלן ווטס בעניין חינוך ותרבות ומטפורה יפיפייה שלו לדעתי.
"All of us need to be liberated from our culture to a certain extent. largely becase education is a necessary evil. When the process of education or acculturation has been completed, we need a cure for it. Education is like salting meat in order to preserve it; when we are actually ready to cook the meat and eat it, we need to soak some of the salt out. In the process of being brought up by parents and teachers, we are made tolerable to live with on the one hand, but on the other we are unavoidably damaged. As a result, in our culture,
it is increasingly popular to undergo psychoanalysis after we complete our education, to work out all the damage and traumatic shocks we experienced in the process. In sophisticated circles psychoanalysis has become something one goes through not because one suffers from a specific mental sickness but because it is considered generally beneficial to mental health. Here we can see our fumbling attempt to find a cure for our own culture." – Zen Tales
אהבתיאהבתי
תמריץ ,
עושה רושם שאתה לא מאבחן בין ליבידו , דחפים תיאולוגיים , לבין דת . דת היא משנה סדורה , מוכרת , פורמלית , ודחף תיאולוגי , הינו ענין אחר לדון בו .
אורי ,
לגבי האריה והתות , אתה כתבת , שמוסר ההשכל , הינו שהעקשנות משתלמת משהו , אבל , היא כלל לא השתלמה לאריה !!הוא חווה חוויה מטומטמת , מכוננת , שלימדה אותו , או שהייתה אמורה ללמדו :
שאין הוא מבין כלל מי הוא , אין הוא מבין שהוא טורף על !! הדחפים שלו , לחלוטין לא תואמים , לא את העולם , לא את זהותו . ומכאן והלאה , הוא צריך להבין :
שהוא בבעיה רצינית מאוד , ונכון לו מסע מאוד ארוך ( היה גורס גיא מיודענו ) מסע של תעתועי נפש וגוף , על מנת להבין הפוזיציה שלו בעולם , והעולם מכללא .
אם זה סיפור ילדים , והוא נלמד אכן , וכך נלמד , זוהי שערוריה רצינית . יש לשלוח האחראים , לחינוך מחדש , עם עבודת פרך , אצל קים ג'ונג און .
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ פוסט יפה.
והאמת כנראה באמצע. הדתיים הלאומיים הם מלח הארץ וירשו את הקיבוצניקים אך המשיחיים שבהם הם מסוכנים.
בחילוניות אכן יש פשיטת רגל.
ריקנות נוראה שמתמלאת בקושי בשופינג וסגידה למותגים. וחוסר סיפוק תמידי. מומחש היטב בדור ה y.
כפי שהבאתי מאמר לא מזמן.
יאיר
כתבה מעניינת על בדש פיקנטי בסופש.
הבחור טיפוס לא נורמלי , אך מרתק. גם מרתק לראות את הסיכול הממוקד שעשו לו.
דיבר על ריכוזיות ומונוםולים שנים לפני כולם.
http://www.themarker.com/mako/1.2743324
אהבתיאהבתי
נו טוב לשמאלנים אין חוש הומור,לכן הוא בחר בכינוי ינשוף, בוהה. פעם הוא לא היה כזה, אחרי שקיבל את הדוקטורט הוא נהיה אטום. הוא עצמו מורה להסטוריה והוא עצמו מצפה שאנשים יתנהגו כמו האריה שאהב תות ולא יקשיבו לבעל סמכא.
מה שיש בתחום החינוך זה הטוב ביותר מכל העולמות. אפשר לשפר אבל זה לא בדיוק מצב שהרס יצירתי יתקבל בברכה. אי אפשר להגיד בואו נשרוף את האוניברסיטאות ונראה אם יצא מזה עולם חכם אמיץ. זה מה שדעאש עושה. תמיד היו מורדים ובדרך כלל הם סתם חבלנים רדודים. אני מניח שכולכם שמתם לב שיש הבדל גדול בין אדם שהלך לאוניברסיטה לבין אחד שלא הלך. זה מוח אחר, ליגה שונה.
אם דעאש יכנסו לירדן ויהרגו אותו אז כבר לא תהיה לנו התחייבות להשאיר את המקומות הקדושים בירושלים תחת ריבונותם ונוכל סוף סוף להקים את הבית השלישי, למרות שבטח נתניהו יתן אותם מיד לערב הסעודית.
אהבתיאהבתי
אורי, בפעם השנייה בתולדות הבלוג נאלצתי לערוך תגובה. אתה לא יכול לכתוב דברים אישיים פוגעניים בתגובה. לא מכובד.
אהבתיאהבתי
שמעון, אתה מבקר את החילונים האלו מנקודה רחוקה. אז אם הוא נהנה ממותג וזה גורם לו עושר אדיר במה זה טוב פחות ממי שמבין לעומקו את נחמיה פרק ח פסוק 10?
איך אתה מציע למלא את הריקנות? חוץ מלהקים כת?
אלרום, היה יכול להיות גרוע יותר, מה היה קורה אם הוא היה מגלה שהוא כן אוהב תות? את הסוף של זה כבר לא הינו שומעים, הוא עוד היה מנסה את כוחו בפוליטיקה. ככה הוא השתכנע שהוא כבש ובא לציון גואל
אהבתיאהבתי
אתה כנראה לא קראת את המאמר שלו, זה הוא התחיל 🙂
אהבתיאהבתי
קראתי עכשיו.. לפחות הבנתי את ההקשר.
אהבתיאהבתי
ביקורת של אריק גלסנר על כניעה
http://tinyurl.com/ppw6rqs
ביקורת יפה, אבל בניגוד למה שגלסנר כותב, וולבק לא עד כדי כך מקורי בטענה שהאבולוציה הולכת עם הדת. הטענה הזו עלתה פעמים רבות בבלוג פה, כמו גם בבלוגים רבים באנגלית שמסתכלים על העולם מזווית אבולוציונית.
אהבתיאהבתי
אז לדעתך לדעתכם החילוניות זו אפיזודה חולפת? איך זה יסתדר עם התקדמות המדע שעומדת בסתירה לכל הדתות שמאמינות באלים?
רוב הפרשנות של גלסנר פשטנית מדי. זה שהחיים שלנו ריקנים זה מכיום שהקידמה נתנה לנו זמן פנוי לחשוב. עדיין זה לא אומר שנמלא אותו בדת. חשבתי שבשלב ראשון השכלה היא פתרון זמני
אהבתיאהבתי
אורי ,
יש לבחון הסיפור בשני פרמטרים שונים :
הראשון : מבחן פנימי , משמע : הזיקה בין הסיפור גופא לבין תכליתו , כפי שהוצג על ידך או מוצג על ידי מחנכים בפועל . משמע : העקשנות משתלמת , או כי אז , אם זה האחרון , הינו מוסר ההשכל , הרי : שאין זיקה ומיתאם , ולחלוטין סכיזנופרני הדבר .
השני : מבחן חיצוני מושגי : למה נועדו סיפורי ילדים דנן ? האם הם נועדו בוא נגיד : להעשרה , ליצירת מערך אסוציאציות אישי , ליצירת עושר ספרותי , לפיתוח דמיון יוצר , או :
נועדו ליצור זיקה ברורה , בין משל ונמשל , בין מערכת עובדות , תוצאה , ומוסר השכל מופשט .
הסיפור כפי שהוצג על ידך , מגוחך אימים במבחן הראשון , זה הפנימי , ולגבי זה החיצוני , השני :
אם כך , אשאיר זאת לטעמו של כל אחד ואחד , למרות שיש לי דיעה ברורה מאוד בנושא .
להתראות
אהבתיאהבתי
כן, גם הביקורת שהפנתי אליה בלינק קוטלת את הספר, אני לא יודע אם קראת גם מדונה, ההיא מהסינדרום כתבה איזה ספר לילדים מגוחך וכל אחד שהוא יוצר למבוגרים חושב שלכתוב ספר לילדים זה קטן עליו ויעשה אותו קצת גדול יותר ועשיר יותר, אבל הגבתי בתור בדיחה לבדיחה של גיא לא חשבתי שנרחיק לכת בנושא.
יותר מהאריה מעניין אותי הנושא של היאוש מהחיים החילוניים המודרנים. הצורה שזה משולב בעלית האיסלם (לכאורה) לשלטון בצרפת בשנת 2022 (זה הספר שתמריץ מדבר בו) כפתרון עדיף על האפשרויות האחרות. הסתננות בדלת פתוחה. האמריקאים הרי בוחרים בדונלד טראמפ בצורה דומה כדי שיתן להם משהו שונה למציאות המשמימה. אצל טראמפ אפילו ההתנהגות הלא פוליטיקלי קורקט שלו לא גורמת לו לאבד קולות.
בכל זאת צרפת קיבלה הרבה מאד מהגרים צפון אפריקאים בשנות השישים די בשלום לכן כל המהומה סביב המהגרים המוסלמים היא מוגזמת. המוסלמים תמיד היו שבטים שלחמו אחד בשני וזה יחזור להיות כך בלי שזה יסכן את העולם, כל זמן שאמריקה לא תמשיך לחלק להם נשק.
אהבתיאהבתי
אורי
אני מבקר מנקודה קרובה מאוד. רואה סביבי. וגם עלי.
לא אומר שנחמיה עדיף , אבל קוראי נחמיה רוכשים בדרכ ערכים נוספים על הדרך. לא כולם.
עובדה שרבים מהם עסוקים גם בעשייה ציונית וחברתית וכו. מה שהיה פעם גם חלקם של חילוניים בארץ.
ולצורך העניין ניתן לראות את השוני העצום בין שסניקים לבין בנטים.
הבעיה עם המותג היא שהוא לא ממלא. סיפוקים קצרים והריקנות הנוראה חוזרת.
קונים עוד ועוד מותג , כדי למחא את הבור , משתעבדים להם , ואז בוכים שלא סוגרים ת חודש..
בעיה נוספת שתרבות המותגים מושתתת על קנאה , שופוני , וגם ( סורי להגיד) ניצול אחרים ( שכבות חלשות לייצור או ילדים סיניים וכו)
אהבתיאהבתי
★מה שפעם חילונים עשו יותר , והיום פחות. לא אומר שלא עושים כלל..
אהבתיאהבתי
אורי ,
אתה רק עושה הבחנה סיזיפית מדי , נוקשה מדי , דיאלקטית מדי , בין מדע לדת . כבר הסברתי לך לא פעם :
סוחר סיזיפי , רואה יעדים ! סוחר ביהביוריסטי , רואה התנהגות ! כאן ועכשיו , רואה דרך , לא מחכה לגל , אלא רוכב עליו . לגבי דידך :
המדע נמדד בתצורה סופית או על פי מבחן תוצאה אמפירי , ואילו , אלוהים ודת , חבוקים בתחום האמונה המופשטת , לכן לא ייתכן מימשק בינהם . אלא , שזוהי קביעה סופית וסיזיפית , לא קביעה שמתחברת לדרך , להתנהגות .
שהרי , במה יסודו של המדע :
המדע מפריד ומאחד בו זמנית בין תופעות . פעם היו : אלוהי הגשם , אלוהי הפיריון , אלוהי האדמה וכו….. היה ריבוי תופעות בעיני האדם .ואילו המדע :
מחבר ומאחד בין תופעות , עד כדי נוסחאות כלליות שמפעילות את היקום . המדע לא יתיחס לגשם כאל אירוע בפני עצמו , אלא :
מערכת רבת פנים ממוחזרת , באשר : השמש מחממת המים , האדים עולים , מתעבים בגין קור ,ובתורם מורידים גשם . לגבי המדע כל התופעות למעשה , קשורות אחת לשניה , משל :
יד נעלמה , מארגנת סדר וארגון טבועים בעולם . ואכן , יסודם של החיים בתא בודד , וכך עשוי גופינו , וגופי צמחים וחיים , תא בודד אחד , די אן איי טבוע , זהה בעיקרון בכל תאי הגוף .
אם כך , יש לנו איחוד תופעות , ואיחודן ,וזה ממילא יוצר הפשטתן של התופעות , משמע :
החוקר המדען , מגלה כל הזמן , שכל תופעה קונקרטית , נקלעת למערך יותר רחב של תופעות טבע ופיזיקה , ואינה עומדת על רגליה שלה בלבד .
כלומר : שכך או כך , האדם היה מגיע לאלוהות האולטימטיבית , זו המונותיאיסטית , והמופשטת , כי גם הפרוגרסיה במדע למעשה , כך מלמדת אותו . ראש החץ במדע , מאחד תופעות , ומפשיט אותן , מאחד תופעות ומפשיט אותן ( מה שאני מכנה :" הקיבעון הכולי המאחד " ) וכל הזמן חותר , לסוד האולטימטיבי .
וכאן זהות מענינית מאוד הרי , בין המונותיאיזם , לבין המדע . ראש חץ , אשר כל הזמן , מפרק ומאחד ומפשיט תופעות, מגיע לאיזה אימפס ( impass ) וממשיך הלאה , עד הסוד המופשט , הנוסחא האולטימטיבית , הקצה של הקצה ( שהוא לכאורה בלתי ניתן להשגה , וטוב שכך , בתת הכרה , לגבי דידו של האדם ) .
ורק אמחיש זאת , בציטוט אחד המדהימים בספר הספרים , כאשר משה , במעמד הסנה הבוער , שואל את האלוהים :
הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם. יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. ( שמות , פרק ג')
משה , במדבר ( אוקיאנוס , חלל , מדבר , אמרנו כבר ? ) תוהה ומפטיר כלפי האלוהים : מי זה שולח אותי ? מה אומר לבני ישראל ? והאלוהים מפטיר אותו : אהיה אשר אהיה , אהיה שלחני אליכם . כה מופשט הוא , כה אמורפי האלוהים , עד כי אין לו שם !!
להתראות
אהבתיאהבתי
איזה חפרן… יא אולוהים
אהבתיאהבתי
אל רום, אתה נשמע קצת לייבוביצ'יאני. ברמה מסוימת של הפשטת האלוהים, המושג כולו כבר מאבד ממשמעותו. לייבוביץ' הגיע לשם, אבל כמעט אף הוגה דעות יהודית אחר לא הלך כל כך רחוק, ובטח זו לא האמונה בלב ההמונים.
אהבתיאהבתי
אל רום, גיא טען שזה פילים כל הדרך למטה. ואני מסכים, כמה שנפשיט את זה בחיפוש אחרי האלוהים זה ישאר מדע. זה לא משהו נשגב זה סתם כימיה. בקרוב
אנשים יפסיקו להאמין שיש כוח עליון, ומלחמות בשם הדת יעלמו מהעולם בימנו.
אהבתיאהבתי
אורי , תקרא שוב , לא טענתי שאין קשר דיאלקטי בין מדע לדת או לאלוהות , אלא :
שמי שמציב כותרים , ורק כותרים , או יעדים סיזיפיים , מפספס את הזהות , או המימשק , את הדרך , שממשיקה כאמור , בין המדע לבין הדת ( המונותיאיסטית ) .
תמריץ ,
לא הבנתי כל כך התגובה , היא לא ממש מאורגנת . אם אתה טוען שהאלוהים הוא מופשט יתר על המידה , ולא כך ההמונים תופסים אותו , הרי אתה טועה טעות קשה :
כך בדיוק תופסים אותו , וכך צריך לתפוס אותו , וזה בא במיתאם מסוים , עם הפרוגרסיה האנושית מדעית , הוכחתי היטב בתגובה המכוננת , ואפילו בעת העתיקה , דכתיב :
" ויהוה צבאות שופט צדק , בחן כליות ולב " ( ירמיהו פרק יא , כ )
עינך הרואות , לא רק בציטוט מספר שמות , אלא גם כאן , האלוהים , בוחן לב וכליות , הוא מופשט ביותר , ויודע צפונות הלב , הוא ישות פנימית , או מתמזג עם תוך תוכו של האדם , עם נבכי נפשו , קורא המחשבות , קורא בנסתרים , הוא חלק בלתי נפרד מההויה המתגלגת ומתהווה של האדם .
תקצר היריעה , אבל זה לב ליבו של הטירוף המונותיאיסטי …… להתראות
אהבתיאהבתי
שמעון חש , וואלק שכחתי להתיחס לתגובתך , זו שהעיפה אותי חזק ככה למלכויות רוחניות בלתי נודעו , למחוזות של מעלות אין הימנם .
שמעון , אתה יודע מה פירוש ראשי התיבות :
ח"ש ….. אם כך , בצבא : עסקינן ב – חודר שריון …התחלתי ככה להתשעשע , ולחשוב איזה דאחקות להביא עליך , אבל בסוף , ככה ביני לביני , סבלת מספיק בחיים בטח . נניח לך , לפחות , לעת הזו …
אהבתיאהבתי
אלוהי היהדות הוא בעל דרישות ותביעות ועונשים כבדים לממרים את דבריו. הוא לא סתם ציפור הנפש.
אהבתיאהבתי
האם ניתן לבסס שליטה עצמית אפקטיבית על שליטה בסובבים ? המקרה של חיזקי .
אהבתיאהבתי
תמריץ , אלוהי היהדות הוא בעל דרישות ותביעות אכן , אבל הישות עצמה , הינה אמורפית , מה זה קשור ? ושוב : אמרת אמורפית , אמרת אמורפית והשגחה עליונה , אזי :
מימשקת את הדברים , משמע : דת ומדע !! אמנם : לא עד עפר , לא עד כלות , ואפילו רחוק מזה , אבל מימשקת !!
להתראות
אהבתיאהבתי
הישות אמורפית, אבל יש לה אישיות. כמו תוכנת מחשב שמשתלטת על העולם אם תרצה.
אהבתיאהבתי
תמריץ , יש לה אישיות, קונסטרוקטיבית , אכן !! אבל זה קודם כל , בגלל , שאתה כבן אנוש , לא יכול לתפוס אותה , לחוש בה , לטפל בה , להתיחס אליה , בלי רפרנציה חזותית מסויימת , כי היא קשורה אנטומית , למרחב או לאזור הראיה במוח , או לאזור מסויים המתקרא : הפרה פרונטלי . אבל , פר סה , מוגדרת בעיני המאמינים , כחסרת כל אמפורפיות , וחסרת אישיות גם . אלא , שאם תהא מוגדרת כחסרת כל לגמרי , האדם לא יוכל להתיחס אליה , ולטפל בה , כלל ועיקר לא !! ואזי : כיצד יקיים ריטואלים ? כיצד יהרהר בדבר ? כיצד ימחיש או יטיף בדבר ? אין דרך פשוט , לבני אנוש , אחרת , בלתי כי אם לעסוק בתורת הסוד , אבל גם זה לא ממש עוזר !!
להתראות
אהבתיאהבתי
על ידי הגדרת האל אנו מגבילים(מגדירים=בונים גדר) את הלא מוגבל.
https://en.wikipedia.org/wiki/Cataphatic_theology
בכל מקרה הדתות המונתאיסטיות מפצלות את העולם לכוחות מנוגדים ודיכוטומים.
קודש / חול, כוח עליון / כוח תחתון, טוב / רע , תיאסטי / אתאסטי , פיזי / מטאפיזי
ושמעון חש / שמעון לח …..
המציאות בבודהיזם והינדואיזם רואה את העולם כלא ניתן באמת לחלוקה =
אדוויטה. ( א =לא , דווטיה = Devide)/
אהבתיאהבתי
גיא, צחקתי מפנייתך המוצדקת למבקר. בוודאי איני חולק על התפשטות רעיונות ההשכלה והחשיבות של זה. אבל קשה מאוד לנבא מה יצליח בשוק הרעיונות, ועל פניו לניבוי גנטי יש יותר סיכוי לטווח הארוך. אבל לך תדע.
לא הייתי מנבא שבאוכלוסיה דתית כמו השחורים בארה"ב, ברק אובמה יצליח להנחיל תמיכתו בזכויות גייז למשל. אבל הסקרים מראים שכך קרה.
אהבתיאהבתי
את האישיות האמורפית שנקראת טבע או תוכנת מחשב אנחנו יכולים להגדיר ולהבין וליצור קשר אתה. אלוהים לא תמיד צפוי ולא מובן.
האם אפשר לחזור ליאוש של וולבק ושריד? הוא נובע מחוסר סיפוק. הרגשה שיכול להיות טוב יותר. אולי גם הרגשת חוסר הסיפוק היא גנטית.
איך ניתן למלא את החיים ביותר תוכן בהנחה שכסף זה לא הפתרון?
נניח שבעתיד המדינה והרובוטים יספקו את הכל וימנעו תחרות כלכלית. אז מה עכשיו? לימודים? בשביל מה ? הרובוט ידע יותר או השתלת צ'יפ תידע יותר.
קשרים חברתיים?
אהבתיאהבתי
מריץ, אולי תעלה לשם שינוי איזו כתבה כלכלית? לאן פני העולם ב 5 השנים הבאות? במה להשקיע?
אצלנו מדברים על כך שמיד אחרי השנה הסינית החדשה יהיה זעזוע בדיור ובבורסה וסין תפצח בהכרזות כלכליות.. מקובל אצל הסינים
אהבתיאהבתי
אני די בטוח שסין תפתח בתוכנית תמריץ גדולה כדי לאושש את הכלכלה.
אהבתיאהבתי
אפשר לשאוב סיפוק מכל תרומה לבעיית המחסור בעולם. אבל אם אין מחסור, מאיפה יבוא סיפוק? בעיה.
אהבתיאהבתי
יפה תמריץ. יין-יאנג. בקצב הזה תיכף לא יהיה מחסור בי בבלוג….
מבחינת "משמעות" החיים ו"ריקנות" שאולי נגרמת מחסרונה של הראשונה.
אז אני עושה פה קופי פייסט מתגובה שלי בבלוג אחרת , היא אומנם לא מנוסחת ברהיטות אבל נראה שעושה את העבודה. חוצמזה , רהיטות מוערכת ביתר.
"אז מבחינה פילוזפית לומר “שלחיים אין משמעות” זה סימפטום של חוסר הבנת השפה (המפה).
למילים יש משמעות , הן מצביעות למשהו בעולם והן לא העולם עצמו=המפה.
החיים הם משהו בעולם =טרטוריה.
המפה אינה טרטוריה.
מ.ש.ל
לדעתי האישית בעולם הדתי יש מטרות מעבר לחיים ואז החיים הם מצביעים ונדרשת להם משמעות.בעולם חילוני-אתאיסטי הם הדבר כשלעצמו , לא מצביעים ולא בטיח."
הנה, כאן ויטגנשטיין מדבר עם ברטראנד ראסל על הענין ואולי מתעורר (*)
ספויילר עם הסבר …. אולי ויטגנשטיין רוצה לשתות תה בסגנון הזן?
מנהל מפעל יפני רצה ללמוד על תורת הזן. לשם כך הלך לבקר מורה זן מפורסם.
המורה קיבל אותו בברכה והזמין אותו לכוס תה.
המורה מזג תה, והמשיך למזוג גם לאחר שהכוס עלתה על גדותיה. לאחר מספר רגעים התפרץ המנהל: "תפסיק למזוג, אין יותר מקום בכוס".
"כפי שכוס זאת אין בה יותר מקום", אמר לו המורה, "כך גם אתה מלא בדעות ובאמונות שלך. כיצד תוכל לשמוע על תורת הזן לפני שתרוקן את הכוס שלך?"
(*) למרות שהערות והשינה חד הם.
בברכת
וחפרת בחגיך.
אהבתיאהבתי
גיא, אבל אם החיים נטולי משמעות מטבעם, זה כשלעצמו הדבר הכי מטריד מבחינת מחפש המשמעות!
אהבתיאהבתי
נו , אבל זו בדיוק הנקודה. מחפש המשמעות מלא בדעות ובאמונות (חיפוש משמעות בינהן,כנראה שהא-תיאסט(*)עדיין מחזיק ברעיונות הדת מקדמת דנא…) כיצד יוכל לשמוע על רעיונות אחרים לפני שירוקן כוסו (**)?
(*) לפי ההגדרה הוא עדיין מגדיר את עצמו לפי התאוס …. א-תאיסט.
(**)כמו שנאמר אצלינו … "בשלושה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו" ….
וכוסו היא הראשונה שיש לרוקן 🙂
אהבתיאהבתי