אבסורד הנולדים באמריקה

דונאלד טראמפ ליצן ואינו מועמד סביר להנהגת העולם החופשי משום בחינה. אבל לא סתם כך הפופולאריות שלו בקרב המצביעים הרפובליקנים גואה. זאת משום שבסוגיה מרכזית מאוד בוויכוח האמריקני כיום דווקא טראמפ הוא זה שמביע את העמדה השקולה, ההגיונית והמתקבלת על הדעת ואילו עמדת המיינסטרים החולקת עליו היא עמדת המוקיונים.
החוק האמריקני מקנה אזרחות אוטומטית לכל מי שנולד באמריקה פרט לילדי דיפלומטים זרים. טראמפ קורא לשנות זאת כדי למנוע מילדי מהגרי עבודה לא חוקיים להפוך לאזרחים ולשנות את הדמוגרפיה של אמריקה לנצח.

מדיניות מתן האזרחות של ארצות הברית היא כבר ככה קיצונית, יוצאת דופן ומשונה בכך שהיא מקנה אזרחות לכל מי שנולד באמריקה (פרט לצאצא דיפלומטים זרים) ואפילו הוא ילד לתיירים זמניים. אבל על ידי מתן האזרחות לילד של מהגרים בלתי חוקיים היא קופצת עוד רמה והופכת מקיצונית להרסנית שכן היא מחללת את הכלל הכי חשוב של מערכת תמריצים בצורה בוטה – בל יהא חוטא נשכר. מי שהפר את חוקי ארה"ב ונכנס בלי היתר זוכה לפרס נפלא עבור הילד שלו – אחת האזרחויות הנחשקות בעולם.

החוקה האמריקנית קבעה שכל מי שנולד באמריקה יקבל אזרחות. הקביעה התווספה עם תום מלחמת האזרחים, והכוונה הייתה לאפשר לכל צאצאי העבדים להפוך לאזרחים אמריקניים מן השורה. עם זאת מתן האזרחות למהגרים בלתי חוקיים אינו מתחייב מהחוקה, כי באחד המשפטים העמומים בה היא הגבילה את מתן האזרחות רק לילדי מי שכפוף למשפט האמריקני (מכאן נובעת ההחרגה של ילדי הדיפלומטים). האם מהגרים בלתי חוקיים כלולים בכך? מובן שאין תשובה חד משמעית לשאלה זו, והיא תלויה בגחמותיהם של שופטי בית המשפט העליון של ארה"ב. השופטים היום כבר קשישים ברובם וכנראה את דור השופטים הבא ימנה הנשיא הבא.  שופטים שיתמנו בידי נשיא רפובליקני יהיו פתוחים מן הסתם לרעיונות שיגבילו את ההגירה, אבל מועמדותו של טראמפ רק מגבירה את הסיכוי לבחירתו של נשיא דמוקרטי, וכך מסכנת את העיקרון שלמענו הוא נאבק.