על אלצהיימר ועלותה של הזיקנה

חברת התרופות ביוג'ן איידק פרסמה בחודשים האחרונים תוצאות ניסוי מבטיחות בתרופה חדשה לאלצהיימר – aducanumab. תוצאות הניסוי זכו לתשומת לב ועוררו עניין בעיתונות, גם פה בארץ. אבל אולי לא מספיק. משום שאם מה שהתרופה של ביוג'ן מבטיחה על הנייר הולך להתממש, מדובר במהפכה בעלת השלכות מרחיקות לכת. כאן ניתן לקרוא את סקירת התוצאות. בקיצור: נטילת התרופה במינון גבוהה הפחיתה ב-70%-80% את קצב ההתקדמות של האלצהיימר. דהיינו נסיגה קוגניטיבית שעלולה לקחת שלוש שנים בתנאים הנוכחיים, יכולה להתפרש על פני אחת עשרה או שתים עשרה שנים בקרב מטופלים בתרופה, אם כי קשה להשליך על תקופות ארוכות – המחקר עצמו לא נמשך יותר משנה.  התרופה לא הייתה נטולת תופעות לוואי, בעיקר כאבי ראש ובצקת מוחית, אבל נראה שהן בטלות לעומת האפקט המרשים.

המחקר שפרסמה ביוג'ן כלל מספר נמוך מאוד יחסית של משתתפים, 166 בלבד. אבל ההבדלים בין קבוצת הפלצבו לקבוצות שקיבלו את התרופה היו כל כך גדולים שניתן לקבוע סטטיסטית שאינם נובעים ממקריות. ביוג'ן עצמה בטוחה כנראה בכך שסיפקה תוצאות אמת ואין פה בלוף כי החליטה להשקיע  על סמך תוצאות הניסוי הקטן לבדו כ-2.5 מיליארד דולר בהקמת מפעל ייצור. עד היום ביוג'ן נשפטה בעיקר לפי תרופות הטרשת הנפוצה שלה המתחרות בקופקסון של טבע. עכשיו כל חדשה בנושא תרופת האלצהיימר תשפיע עוד יותר.

אף אחד לא יכול להבטיח שאין איזשהו כשל מתודולוגי נסתר שהוביל לתוצאות המדהימות, ובנוסף ניסויי עבר שהתבססו על אותו מנגנון – חסימת הבטא עמילואידים המופיעים במוח של חולה האלצהיימר – לא הניבו תוצאות טובות. באופן כללי, למעלה מ-99% מהתרופות לאלצהיימר שנכנסו לשלב ניסוי קליני התחלתי נכשלות בסופו של דבר ואינן זוכות לאישור. מצד שני, אם התרופה תצליח בניסוי גדול כפי שהצליחה בשלב המוקדם היא יכולה להגיע להימכר בסכומים דמיוניים.

הסיפור על תרופת האלצהיימר הפוטנציאלית מעניין וחשוב מאוד כשלעצמו, אבל לדעתי הוא חלק מסיפור גדול יותר. התפתחות מהסוג הזה, שמעכבת התקדמותה של מחלת זקנה אך בלי לרפא אותה, ואשר מימונה ידרוש סכומי עתק – היא מסוג הדברים שצפויים להפוך את הדורות המבוגרים לעול כספי גדול על הצעירים ולנגוס חלקים הולכים וגדלים מתקציבי הממשלות. נראה לי שזהו תהליך בלתי נמנע – משאבים צריכים להגיע למקום שבו המחסור גדול. עבור הצעירים החיים במדינות המערב, הצרכים הבסיסיים מסופקים במידה רבה.  הם זוכים לדי והותר קלוריות כל יום. יש להם דירה (גם אם לא תמיד במרכזי הערים, מה לעשות), יש להם רכב,  יש להם תנור, מקרר ומזגן, טלוויזיה וסמארטפון. ואפילו הטיסות והחופשות ניתנות להשגה די בזול.  בעידן שאחרי המלחמה הקרה ולמרות איומי דעאש ודומיו, גם ביטחונם במדינותיהם נראה מובטח.

מי שנמצא בבעיה קשה וסובל מכך שהוא חסר את היכולת לספק הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר שחיוניים לאושר הוא האדם הזקן. קשה לו עם התנועה, קשה לו עם הראייה, קשה לו אפילו עם החשיבה.  במאה השנים האחרונות בני האדם, או לפחות בני המערב, התמודדו בצורה מדהימה עם בעיית המחסור שרדפה אותם לאורך דורות, אך פתרו אותה רק עד גיל מסוים. כשאתה בן שמונים או תשעים – גופך בוגד בך, ואתה שב להתמודד עם מחסור נוראי שמתבטא בדברים הכי אלמנטריים. בלתי נמנע, גם מוסרית וגם כלכלית, שכספים ינועו מהמקום שבו יש שפע אל המקום שבו המחסור עדיין חריף ואמיתי, אל פתרון בעיותיהם של הזקנים.

67 תגובות בנושא “על אלצהיימר ועלותה של הזיקנה

  1. אם נניח בצד את ההייפ התקשורתי שביוג'ן יצרה סביב המולקולה שלה (מדובר בנוגדן מונוקלונלי נגד עמילואיד-ביטא, כמוהו יש בפייפליין גם לאיליי לילי – Solanezumab, רוש' – Crenezumab, ועוד חברות), ונתעלם מכך שבפעם האחרונה שהיה הייפ כזה סביב נוגדנים כנגד עמילואיד-ביטא (כחיסון פעיל) הניסויים הקלינים נעצרו אחרי שהמטופלים חטפו דלקת קרום המוח (meningitis), ואת העובדה שבמינונים הגבוהים לביוג'ן היה drop out rate של מעל 30% מהמשתתפים בניסוי, אז כן – בעתיד כנראה אלצהיימר תהפוך מחלה כרונית שניתן לטפל בה ולהאט התקדמותה, לאו דווקא בהקשר של התרופה הספציפית הזאת של ביוג'ן P:

    אם כבר כלכלה, היו לאחרונה כמה פוסטים מצויינים על השקעות ערך בתחום בתי האבות בישראל, לדוגמא בבלוג של אסף נתן (http://www.assafnathan.com) למרות ששם הדגש הוא על יתרונות ה- float בסקטור – נראה לי כיוון מאוד נכון לעתיד ארוך הטווח.

    אהבתי

  2. לא יודע, לא שאני מתלונן….
    אבל דור הבייבי בום נהנה משיעורי הצמיחה הגדולים בהיסטוריה, מחירי נדל"ן סבירים ועדי עובדים חזקים, בטחון בעבודה ופנסיות תקציביות.
    אז גם טיפולים מאריכים חיים צריכים לממן לו המסים של הצעירים?

    אהבתי

  3. kb, אתה קצת מוציא את הרוח מהמפרשים..
    מצאתי עוד ביקורת נוקבת – https://neurogram.wordpress.com/2015/03/23/aducanumab-less-than-meets-the-eye/. אבל אני לא מבין מספיק כדי לשפוט כמה היא רצינית.
    בכל אופן כפי שכותבים שם, השורה התחתונה – 39 מיליארד דולר התווספו לשווי ביוג'ן בגלל ניסוי על 166 מטופלים, וזה מדהים עד לא נתפס.

    אהבתי

  4. התעמקתי עוד במאמר הביקורת על ה-aduncanumab. אחת הטכניקות שמתוארות בניסוי נשמעת כה גרוע, שהייתה נפסלת אפילו בעבודה של סטודנט לתואר ראשון – להשתמש בבדיקה האחרונה של מי שנשר מהניסוי באמצע. ברור שקבוצה שיש בה יותר נושרים תצא יותר טוב, מאחר שהבדיקות האחרונות שבידינו לגביהם הן מאמצע התקופה, לפני שההידרדרות הגיעה לשיא.

    אהבתי

  5. טוב ,אני אענה על זה כמו שענתה גאולה כהן שהיתה פעם מתנגדת לעסקות שחרור חיילים מהשבי לשאלה מה עם זה היה בנך בשבי?
    —————————————————–
    במקרה כזה הייתי רוצה שלא ישאלו אותי. 🙂
    —————————————————–
    כמו שאמרתי אני לא מתלונן אישית אבל
    אבל לדור הנוכחי לא מגיעה יציבות כלכלית? פנסיה תקציבית? נדלן בזול?
    S&P שעולה 7-10% בשנה? או 15% לשנה בין 1982-2000?
    מי קובע שהאורך חשוב מהתוכן ושגוף כמו מדינה צריך לממן זאת?
    מי שמעדיף את האורך מעכשיו שיחסוך …… או שיקנה ביטוח במקום לנסוע ברכב חדש למשל או שיוותר על לגור במרכז של עיר גדולה.

    אהבתי

  6. אני במקרה מכיר את התחום מאוד מקרוב, ורואה בהכרזות של ביוג'ן יותר תרגיל תקשורתי מאשר התקדמות אמיתית. עם זאת, אני באמת חושב שבעתיד הקרוב יהיה מענה תרופתי משמעותי לאלצהיימר, וגם לבעיות קוגנטיביות שקשורות לזיקנה, מה שבפועל אומר שיפור באיכות החיים של המבוגרים והארכת חיים.

    מה יהיו ההשלכות לכלכלה בעולמית? ובכן, אם אני מבין נכון, הבלוג הזה מטיף באדיקות ללקיחת חובות בהווה כדי לעודד את המשק, ולגרעון כקטליזטור לצמיחה עתידית. אני לא בטוח שהמשמעויות של אוכלוסיה מזדקנת ופריון עתידי נמוך מתעסוקה מתאימות לנרטיב הזה.

    אהבתי

  7. גיא,
    אם אני זוכר נכון, יאיר פעם כתב באחת התגובות שהירידה באינפלציה קשורה לשכלול הטכנולוגי. ואני מסכים לזה. מה זה אומר – שאין מחסור, אין הרבה דברים שאנשים מוכנים לשלם עליהם עוד ועוד כסף כי העדרו מציק להם. הטכנולוגיה הוזילה את הכול. נכון שאצלנו במדינה יש את בעיית הנדל"ן, אבל בארצות אחרות התייקרות הנדל"ן נוגעת רק למרכזי ערים מאוד ספציפיות (סן פרנסיסקו, פריז וכו'), ואינה בעיה כללית.

    אם אין מחסור ברוב הדברים, טבעי שהכלכלה תנוע לכיוון שבו המצוקה נותרה גדולה, ואלו תנאי חייהם של הזקנים. גם בוא לא נתבכיין יותר מדי – צעירי זמננו חיים הרבה יותר טוב מאיך שחיו צעירי הדור הקודם.

    אולי מדדי המניות עוד יעלו והעלייה המדדית תתמקד בעיקר במניות הביו (בניגוד לתחזית של עדו – http://tinyurl.com/p7t7gqx), אבל לך תדע.

    אהבתי

  8. kb, השאלה היא מה ההשלכות של הזדקנות האוכלוסיה. יותר לחץ דפלציוני (כי אין את בולמוס הקניות של הצעירים ואין צורך בבניית תשתיות חדשות) או יותר לחץ אינפלציוני (כי אין עובדים והמשכורות נוסקות). בינתיים המקרה האמפירי החד ביותר הוא יפן, והתשובה משם היא חד משמעית – הלחץ הוא דפלציוני. אגב, הייתי ביפן והתפלאתי לראות כמה נותני שירות מיותרים יש שם בכל חנות. אם הלחץ בעובדים הוא כל כך גדול היית מצפה להתייעלות. נכון שיש גם הרבה אוטומטים שם. תרבות המכונות האוטומטיות מאוד מפותחת.

    בסביבה דפלציונית יש את כל ההצדקה לגרעון. אבל גם אם העתיד הוא אינפלציוני ואני טועה – לא ברור לי מה יעזור לחסוך היום ואיך זה יציל את המחר. וגם אם צריך לחסוך, זה צריך להיות חסכון אמיתי – למשל להשקיע כבר היום בבניית בתי אבות מפוארים בשביל המחר. החיסכון שאנשים מדברים עליו היום כחיסכון הוא חיסכון מדומה לחלוטין – לשים ביטים בכונן קשיח של מחשב בנק בקובץ א' במקום בקובץ ב' זה אולי נקרא חיסכון, אבל אין בזה שום חיסכון ברמה המהותית.

    אהבתי

  9. תמריץ , טיעונים טובים. אבל בכל זאת אקשה עלייך….

    אתה בטח מכיר את הנתונים טוב ממני אבל להתרשמותי
    מדיניות הרווחה שהיתה באירופה בשנות ה80 וה90 ואפילו ה2000 אינה זאת של היום. אורי סיפר בזמנו (אם אני לא טועה) שבארה"ב התנאים הכלכליים הרבה יותר קשים וכוח הקנייה של הכסף והמשכורת נמוך בהרבה מאשר בשנות ה80 וה90.

    אני מניח גם שתסכים שיש מדדים רבים אחרים למה הם "חיים טובים"
    אולי יציבות ,תחושת בטחון שמאפשרת פיתוח תחביבים ולא ריצה מטורפת
    על להישאר מעודכן בטכנולוגיות פוליטה אצטרה אצטרה ….
    אני שומע מכל עבר אנשים בערך בגילאים שלי 35-55 שמתלוננים על חוסר יציבות וביטחון בעבודה. במקומות עבודה עם קביעות שהייתה נפוצה בארץ בעבר דאגו אם המקום שייצאו אליו לנופש מהוועד יהיה מעאפן. גיא רולניק כתב לא מזמן על כמה אנשים עם קביעות מתמחרים אותה ( סכומים מאד גדולים – אפשר לחפש את הכתבה).

    אהבתי

  10. נתקלתי פעם במישהו שהתפקיד שלו היה מחקר ויעוץ על פיתוח תרופות שמכוסות על ידי הביטוח הרפואי. תרופה שמעקבת אלצהימר תכוסה על ידי הביטוח, היא רווחית וכלכלית לחברה המיצרת. תרופה שמונעת אלצהימר לא מכוסה על ידי חברת ביטוח ולא כדאי ליצר עבורה תרופה.

    אהבתי

  11. קשה לי להגן על קביעות. זה מגנון שהורס כל תמריץ יצרני.

    כוח הקנייה של הכסף לא נמוך מאשר בשנות ה-80. זה דבר שאפשר למדוד. יש עלייה ריאלית. רק שהיא קטנה ומאכזבת. ובארץ יש את עניין מחירי הדירות.
    התמונה לדעתי תשתפר אם יספרו את האינטרנט והאפליקציות. איפה הייתה לנו בוננזה חינמית כמו האינטרנט בשנות השמונים.

    ממוצע שעות העבודה לשכיר בישראל ירד בשעתיים בעשרים השנים האחרונות (מ-40 ל-38 שעות), אבל יכול להיות שזה בגלל שאחוז הנשים בכוח העבודה עלה, והן עובדות פחות.

    אהבתי

  12. אני מסכים לגבי האינטרנט והאפליקציות.
    לגבי הקביעות אני מסכים למרות שלא הייתי מתנגד אם היתה לי כזאת.
    בכל מקרה הדור הקודם נהנה ממנה על חשבון הדור הנוכחי ולא משנה אם זה במגזר הממשלתי או הסמי-ממשלתי-פרטי. מה שחשוב לפי הבנתי שאי אפשר
    לתמוך במדיניות של קביעות לאורך זמן (אלא על חשבון דור העתיד) ולכן נישאר
    עם חוסר הביטחון התעסוקתי.

    לגבי ממוצע שעות העבודה אז בנוסף למה שציינת נראה שיש גידול במשרות החלקיות בכלל המשק(יותר משרות סטודנט ,שירותים וכו…) שגורם לסטטיסטיקה לרדת .

    אהבתי

  13. גיא, אתה מעלה במוחי סוגיה שמעולם לא חשבתי עליה. צדק בין דורי. צורך לפצות בכסף ובטובות הנאה דור שלא שפר חלקו, כפי שהעשירים אמורים לפצות את העניים. אבל אם יש כזה מושג, אז נראה לי שדווקא אנחנו צריכים לתת הרבה לדור הקודם כדי לפצותו על העובדה שהוא חי ברמת חיים נמוכה יותר, בבריאות גרועה יותר, במלחמות קשות יותר וכו'.
    כמובן שהדור הבא יצטרך בבוא היום לפנק אותנו, אלא אם החרבנו לו כליל את החיים, ואז ינקום בנו את נקמתו האכזרית.

    אהבתי

  14. לאף דור לא אכפת מהדור הקודם ולכל דור אכפת פחות מקודמו.
    לקביעות יש יתרונות, היא נותנת ביטחון. בכל מקום רק 10% מהאנשים עושים 90% מהעבודה והם יכולים להתמקד יותר בעבודה שלהם. האחרים לפחות לא יהרסו.
    האלצהיימר ימוגר בסופו של דבר וגם הרבה מחלות אחרות ואנחנו נחייה יותר, למרות שזה מצריך פריצת דרך רצינית. מכיוון שאי אפשר שכולם יחיו יותר תהייה שכבה כלכלית מבוססת שתחיה יותר והיא תממן את המוכשרים כי בני האדם לא שווים.
    לצערי הרב מכיוון שיממנו רק את אלו שיש להם ערך יצירתי כלכלי, לא יהיו יותר קומיקאים.

    אהבתי

  15. Shai Cohen · Follow · Top Commenter · 131 followers
    טוב שהקומוניסט מאמין. אמונה זה חשוב.
    המציאות עוד יותר.

    בעולם האמיתי, שמאל, סוציאליזם, קומוניזם, "חברתיים" , הכל שמות נרדפים לעוני, מצוקה, קריסה כלכלית, דיכוי ורעב.

    היוונים בקרוב יגלו מה זה תרופות חסרות בבתי חולים, שהרי יוון לא מייצרת תרופות, ובקרוב היוונים יגלו מה קורה כשאין מספיק כסף לייבא קמח….

    החופשות יהיו בזול, וגם הזנות ומכירת איברים יפרחו, והדגל הקומוניסטי יורם אל על שוב, בגאווה, "חיסלנו עוד מדינה"

    להיאבק בשמאל ו"בחברתיים" למינהם, כי שמאל, זה אבדון. מדיני, וכלכלי.

    וכחלון? שימשיך עם העצות של האנרכו-קומוניסטית סתיו שפיר, וייעלם כמו "הכוכב" שקדם לו, יאיר לפיד, כי את השוק החופשי, אף אחד עוד לא נצח. לא סטלין ולא מאו. בסוף, הכל זה שוק חופשי. לא צווים ותקנות.
    Reply · Like · Follow Post · 18 hours ago

    אהבתי

  16. תמריץ , אני מסכים שצריך לפצות אבל בוא נתחיל את זה מהדור הבא 😉

    התעניינתי בכלכלה בין דורית וצדק בזמנו(לפני פחות מעשור למען הדיוק)
    אני חושב שבזמנו נתקלתי במבחן הזה שעוד לא עברתי עליו עכשיו הכולל שאלות ותשובות בנושא.

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 533.pdf

    אפשר כמובן להתעלם מהנומרולוגיה והמתמטיקה הכלכלית בעניין ולהתעניין בחוקרים(סמואלסון , ריקרדו , אצטרה אצטרה) ובז'ארגון.
    אולי נושא טוב לאחד הפוסטים הבאים?

    אהבתי

  17. גיא, יכול להיות שנושא טוב. אחשוב על זה.

    מהיכרותי הפרטית עם אנשים מבוגרים, הם שואפים להוריש את חסכונותיהם ולא לבזבזם רק על עצמם. כך שאני מפקפק אם באופן כללי אנשים מעוניינים למקסם את הנאות הדור שלהם על חשבון הדורות הבאים. בפרט בחברה כמו ישראל שבה חוגגים את הילודה ומחשיבים את הילדים ולא מוכנים לשמוע על מס ירושה. יכול להיות שבמדינות שיש בהן מס ירושה גבוה יש יותר נטייה של זקנים לבזבז, כי במילא הכסף ילך למדינה, אבל לא מכיר בדיקה אמפירית של זה.

    אהבתי

  18. תמריץ, מתוך המבחן שצירפתי
    —————————————-
    אלטרואיזם אסטרטגי:
    —————————————-
    א. הגדירו אלטרואיזם אסטרטגי.
    ב. כיצד מביא אפקט המפגן להתנהגות אלטרואיסטית?

    א. אלטרואיזם כפי שמתבטא על-ידי העברות בין-דוריות נובע מאסטרטגיה שמטרתה מקסוםהתועלת של הפרט המעביר, לא מפני שרווחתו של הפרט המקבל משפיעה על התועלת של הפרט הנותן, (כפי שמניחה הגישה האלטרואיסטית), אלא כתשלום במשחק חליפין ארוך טווח.

    ב. אם ההסתברות שבן יחקה את אביו ויעזור לו לעת זיקנה עולה באם הבן ראה את אביו סועד את סבו אזי האב יעזור לאביו שלו, זאת על-מנת לקבל מבנו שלו.

    —————————————-
    יש לשים לב ל"אפקט המפגן" ….
    ובעיקר לבחון התנהגות שלא מופגנת.
    השוק עצמו פטרנליסטי –>
    למשל כיצד המשכורות של צעירים בגילאי 25-35 תוססים שעובדים בעיקר במשרות בולשיט http://tinyurl.com/q3genqz
    עם מוטיבציה גבוהה וכישורי שכל עדיפים מרוויחים משכורות נמוכות בשיעור ניכר עבור אותם עבודות לעומת גילאי 40-55.

    אהבתי

  19. בבקשה ,אני מאוד אוהב את האתר למרות שגם איני מסכים עם כל מה שכתוב שם וניתן לראות זאת בתגובותיי שם.
    אגב , נראה לי שהפוסט שהפניתי אליו (משרות בולשיט) נהיה ויראלי ועורר עניין רב. ניתן לראות זאת במספר הרב של התגובות והלייקים. כנראה שיש דברים בג'ו.

    אהבתי

  20. מסכים שעלויות הזקנה יעלו, אבל אין לחשב אקסטרפולציה פשוטה כיון, כמו בכל דבר, כאשר הביקוש לצרכי הזקנה יעלה – יכנסו מתחרים וטכנולוגיות חדשות – והמחיר ירד.

    לגבי האינפלציה – אכן סברתי ואני סובר שהטכנולוגיה "מיגרה" את האינפלציה. ישירות (מחירי ייצור נמוכים יותר) ובעקיפין (ייתרה את העובדים ואת ועד העובדים, וכן בשם "ניהול תהליכים נכון" שאבה את הידע שלהם לתוך מאגרי מידע מסודרים ועברה למיקור חוץ).
    עם זאת, מדובר ב"ממוצע אינפלציוני" כלומר (ובניגוד לשיטת תמריץ) לדעתי עוד נחווה אינפלציה שמקורה במשחקים מוניטריים (הקלות/הרחבות/…) ובאיבוד אמון בממשלות (סין/יפן/אירו …).

    אהבתי

  21. יאיר, כשמדובר על תרופות חדשות קשה לי לראות תהליכי הוזלה פשוטים כמו העברת היצור לסין וכדומה. זו באמת אובייקטיבית מלאכה מאוד קשה.

    לגבי אינפלציה ביפן או בגוש האירו – לא מאמין שנראה שם אינפלציה דרמטית. לא מאמין שיחצה את ה-5% לשנה באף תקופה בעשורים הקרובים.

    אהבתי

  22. מדוע התרופות יקרות?
    כשיש כסף אפשר לפתוח חברה ולפתח ולחלק משכורות ענק, גם אם בסוף נכשלים.
    רישומי פטנטים וגישה לבורסות יצרו מצב שיצרני התרופות הצטרפו לרשימה של בעלי מקצוע שנועדו לסחוט כל מי שניתן.

    אהבתי

  23. אולי יש כאלו שמקימים סטרטאפים חסרי סיכוי כדי לעשוק משקיעים תמימים. אבל חברות כמו פייזר, טבע, מרק וביוג'ן לא פועלות ככה אלא נלחמות על כל מולקולה. ובכל אופן זה קשה מאוד מאוד.

    אהבתי

  24. תמריץ והקוראים – סטנלי פישר על האטת הצמיחה והפריון :
    (גם בקשר לכלכלה בין דורית)
    ————————————————————
    "הדורות הבאים לא יהיו עשירים יותר מהדורות שלפניהם – זה משהו שממשלות חייבות לעבוד עליו כי זה יהיה נושא קריטי"
    ————————————————————

    "בהמשך הרצאתו עבר פישר לדבר על הבעיות הגלובליות בכלכלה ובראשן האטת הצמיחה והפריון. "במשך 35 שנה אחרי מלחמת העולם השני הסחר העולמי גדל ב-7 אחוז לשנה והכלכלות צמחו ב-4 אחוז. זה פסק במשבר העולמי. האם זה יתחדש? אנחנו מאד מקווים שכן כי זו הדרך שכלכלות צומחות יכולות להתפתח. יש ויכוח גדול בין לארי סאמרס וקנת רוגוף. סאמרס טוען שאנחנו בעידן של צמיחה איטית. ממשלות לא ישקיעו בתשתיות ובצמיחה. רוגוף ושותפתו כרמן ריינהארט טוענים שפשוט לוקח הרבה מאד זמן להתאושש ממיתון. מי צודק? נצטרך לחכות ולראות. התפתחות מאד שלילית של השנים האחרונות היא עצירת הגידול בפריון. ב-OECD, ביפן, בארה"ב הגידול בפריון בין השנים 1980 -2007 היה 1.5%. בין 2011 ל-2014 הגידול היה 0.5%. ההבדל בין גידול של 1% לגידול של 2% הוא 100% כי יש אפקט מצטבר".

    בפנותו למאזיניו הצעירים אמר פישר: "אני לא אהיה פה בעוד 40 שנה אבל אתם תפסידו הרבה מכך שהפריון לא ימשיך לגדול. [הדורות הבאים לא יהיו עשירים יותר מהדורות שלפניהם – זה משהו שממשלות חייבות לעבוד עליו כי זה יהיה נושא קריטי".]

    מתוך
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001039323

    אהבתי

  25. תמריץ, לא התכוונתי לומר שחברות תרופות מנסות לרמות את המשקיע, הן מנסות לעשוק אותו. לתפוס חלק גדול ככל הניתן בכסף הפנוי. כל החברות מחלקות למנהלים שכר גבוה מאד וזה מתבטא בעלות התרופות. זהב קורים ומזקקים פועלים בעלות נמוכה לכך הוא זול, תרופות מפתחים על ידי עובדים עם שכר גבוה. כבר לא מיצרים תרופות מסיבות אלטרואיסטיות. יש לנו כלכלה מטורפת שבו כל בעל יכולת עושק. יש לבקש מוועד הלשון העברי שישנו את האיות מתרופות ל טרופות.

    התגובה האחרונה של גיא מעניינת מאד. אני מקווה שפישר טועה. יש בעולם התמודדות של התפתחות הטכנולוגיה עם כלכלה במיתון. האם יש האטה בהתפתחות הטכנולוגית? במחקר ופיתוח? אם יש עדיין כסף פנוי יש עוד מחקרים. אני עדיין לא רואה איך המיתון פוגע בהווה בקוראי האתר.
    המצב הנוכחי דומה למצב ביפן, הם התרגלו במשך שנים לצמיחה כלכלית ודור המנהלים של שנות השמונים פשוט לא עיכל שניתן לחיות בתקופה ללא צמיחה מואצת. זה מה שקורה כעת בעולם.
    אולי היה עדיף לתת לכלכלת העולם לקרוס כפי שהיה ב 1929, ולהבנות מחדש. להפסיד 5-7 שנים אבל לא להפסיד דור או שניים. אנחנו 7 שנים אחרי תחילת המשבר ועדיין לא נראה הסוף.
    אישית, בשל המשבר בשנים האחרונות שילשתי את הכספים שלי מבלי לעבוד ומימשתי. חייתי בנוחות ועלויות המחייה שלי לא התייקרו. אני יכול רק לברך ולקוות שהמשבר ימשיך.

    אהבתי

  26. לא ריאלי לצפות ממישהו לעשות דברים מסיבות אלטרואיסטיות. וממה יקנה במכולת? שכר עתק של מנהלים זו אכן בעיה ולדעתי כשל שוק בהרבה מקרים.

    אני מעריך שעליית השווקים בשנים האחרונות היא חד פעמית ולא תחזור על עצמה בקצב שכזה.

    אהבתי

  27. תמריץ מה עם מניעה?

    כידוע "גרם של מניעה שווה קילוגרם של ריפוי".

    שמנים בריאים כמו שמנים מצמחים וחיות עם כמה שפחות זיקוק יכולים
    לפתור את הבעיה.

    http://www.emetaheret.org.il/?p=6204

    כמו שאומר דוקטור פיל לזרוק הרבה כסף על בעית כסף לא פותר את הבעיה.

    אהבתי

  28. אלדד, יש יותר כסף בפתרון בעיה מאשר במניעת בעיה.

    תמריץ, אומנם אוכלוסיה מזדקנת צורכת פחות אבל יש לה יותר כסף. מדוע לא להתחיל ליצר מוצרים יחודיים לאוכלוסיה מזדקנת?

    אהבתי

  29. אלדד, אני לא יודע אם יש בסיס מחקרי לטענות על היכולת למנוע אלצהיימר. המחקר בשמן קוקוס בעיצומו:www.nia.nih.gov/alzheimers/clinical-trials/coconut-oil-alzheimers-disease

    אהבתי

  30. במקום לרמות את הזקנים שיבזבזו כסף על דברים שהם לא צריכים אולי פשוט לתת להם להוריש את הכסף.
    לפחות נחמה מישהו מת אבל הוריש כסף.

    אהבתי

  31. תמריץ לא הייתי סומך יותר מידי על האתר הזה יש להם אינטרסים(כמו לכל אתר אחר,גם לאתר ממשלתי יש אינטרסים).
    ברמה הטכנית המבחנים הם מאוד בעייתים – אין פירוט של השמן – מה בדיוק השתמשו זה קריטי.
    הרבה פעמים הכמויות שמתמשים בהם הן קטנות מידי – אל תשכח זה לא תרופות זה אוכל.
    ולבסוף השמן קוקוס מתאים יותר למניעה מאשר לריפוי.

    כמו שאורי הזכיר שיש יותר כסף במחלה מאשר במניעה;
    המערכת הכלכלית מוטה לכיוון פתרונות רעים – במקום להציע לאנשים דרכים טובות לפיתרון סיכסוכים מוכרים נשק.
    כנ"ל עם רפואה.

    את הכסף שנחסך על הרוע הזה אפשר היה להוציא מאנשים על דברים טובים ומועילים.
    ובעתיד זה יהיה אבל זה לוקח זמן עד שאנשים משתנים.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:
    28 במאי 2015 בשעה 06:25
    אורי, איזה מוצרים ייחודיים ימשכו את לב הזקנים?

    אני שובר את הראש ולא מוצא תשובה. אולי כפרים עם שרותים למבוגרים, בתי קולנוע מסעדות גולף בריכות כמו מועדון לגילאים. זה גם יספק תעסוקה. כל מה שאני יכול לחשוב עליו קשור לשרותים חברתיים. כסאות חשמלים עם מזגן, ארוחות מוכנות עם תזונה מיוחדת לגיל מבוגר. מחלקה בסופר מרקט רק לאוכל למבוגרים. שעורים והרצאות. מרכזים שיעשו בדיקות רפואיות וימליצו על דיאטה באופן קבוע. שרותים רפואיים צמודים.
    הבעיה עם מבוגרים היא שהם רוצים פחות, שום דבר חוץ אולי מחברה כבר לא מעניין אותם, זאת אומרת אותנו.

    אהבתי

  33. מי שימצא דרך לגאול זקנים מבדידותם יוכל להרוויח נתח מקצבאות הזקנה שלהם. זקנים מאוד בודדים, אפילו יותר מערביי ישראל. אבל לגבי שאר הדברים – כל ההתלהבות מבגדים וגאדג'טים ודירה יותר גדולה ומכונית חדשה דועכת בשלב מסוים. גם נעשה קשה לטייל בעולם.

    אהבתי

  34. טוב , הכותב של המאמר הזה אינו פול סמאולסון אם כי רוברט.
    עדיין סמאולסון זה שם חזק בכלכלה. http://tinyurl.com/opqh6p3
    לעניננו , מדובר על עקומת האושר שעולה אחרי אמצע שנות הארבעים
    —————————————————————————–

    It’s {counterintuitive}. In our mind’s eye, old age is to be endured as much as enjoyed. People fear declining health, growing dependence and increasing social isolation. But on average, they also count themselves happier. Consult public opinion surveys, and that’s what you find. Almost 40 percent of Americans 65 and older rated themselves “very happy” compared with only 33 percent of those 35 to 49,
    —————————————————————————–
    ובכל זאת כנראה שאחרי כל המסיבות וההתהוללות בוודסטוק קשה לעמוד
    בציפיות של דור הבייבי בום ביחס לדורות קודמים.
    ————————————————————————–
    We all know that happiness is a hydra-headed genie. It has a multitude of sources. Personality is often decisive. Some people are compulsively upbeat; others, the opposite. Generational differences matter. A study by sociologist Y. Claire Yang of the University of North Carolina found that baby boomers (those born from 1946 to 1964) are less happy than other generations — possibly because their youthful expectations were so extravagant. Economic and social conditions shift sentiment; the financial crisis temporarily depressed happiness, reports NORC.
    —————————————————————————–

    אהבתי

  35. גיא, צריך להתיחס לתרבות האמריקאית. לפני הביבי בומרס היו פליטי מלחמת העולם השניה, אין ספק שמי שעבר את מלחמת העולם השניה מצבו השתפר וגם מצב הרוח שלו. לפני מלחמת העולם השניה היה המשבר הכלכלי, האם אלו היו מאושרים יותר? לפני זה מלחמת העולם הראשונה ולפני זה שנות ה תשעים המאושרות. אי אפשר להסיק כלום. אין ספק שהיו צפיות גדולות בשנות השישים אבל הם התממשו לא? מי יכול היה לצפות למה שעומד לפנינו זה היה ממש התגשמות העתיד. בדרך כלל זקנים מאושרים כשהם חושבים שהיה כף בחייהם.

    קשה לי להאמין שהסקר כלל יהודים שחמוצים דרך קבע או יהודיות פולניות. מכיוון שאי אפשר לשאול את הזקנים של לפני 100 שנה אפשר לשאול את מי שנשאר ואפשר רק לנחש שכשהם אומרים בזמננו היה הרבה יותר טוב, כמו שכל הזקנים אומרים, וזה מפרשים שהם מתכוונים שהם היו מאושרים.

    חשבתי שהביבי בומרס הם רק עד אמצע שנות החמישים.

    אהבתי

  36. אורי , ממה שקראתי תוצאות המחקרים מובהקות וחוצות תרבויות ,אפילו אצל קופים נמדדות רמות אושר שגדלות מגיל מסויים ( הייתי מאד רוצה לראות כיצד נראה השאלון של המחקר הזה) מלבד רוסיה(*) בה המצב נהיה יותר פאקטט עם הזמן.

    לגבי אמינות וטיב המחקרים אז אני מניח שיש פרופסורים שמקבלים הרבה כסף לערוך את המחקרים הללו ומי שמבקר אותם לחומרה הם פרופסורים אחרים באקדמיה שעושים זאת מקנאה . ככה המנגנון עובד …. "קנאת סופרים וגו'" ….

    (*) אני מניח שרוסיה שם קוד לרוסיה , פרוסיה , פולניה.
    כנראה יש סיבה שגברים רוסים מתים מוקדם.
    ג'ק בני היה שאל בזמנו מדוע גברים יהודים חיים פחות מנשותיהם וענה
    "כי הם רוצים" ….. נראה לי שמאז שבאנו בארץ הפערים והרצונות הצטמצמו כנראה על חשבון ההומור.

    אהבתי

  37. לאבא שלי יש תכונה מעצבנת שכשאתה אומר שאתה מאושר הוא עונה: אתה באמת מאושר או אתה רק חושב שאתה מאושר. והוא שיך לטרום ביבי בומרס. אז איך באמת נראה השאלון? אני מאמין שהקופים הרבה יותר אמינים בתשובות.

    אגב תנסה את המשפט הזה על נשים זה מוציא אותן מדעתן: את באמת רוצה (לקנות פרווה/ לצאת לחופש/ לאכול במסעדת יוקרה/ או סתם מה שלך לא מתחשק) או שאת רק חושבת שאת רוצה. זה חוצה תרבוית, זה עובד גם על נשים סיניות, גם על קופות אם נתקעת עם אחת.
    זה מזכיר לי שבבית ספר תיכון המורה הסביר: כדי שתזכרו מה זה אסימפטוטה זה לצאת עם עקומה ואף פעם לא לגעת בה,

    אהבתי

  38. חחח. אהבתי את הבדיחה על אסימפטוטה.
    גם הלמ"ס מודדת אושר. אולי אעיין בתוצאות ואכתוב על כך בבלוג.

    גיא, אני חושב שסיכמת במשפט אחד את הסיבות שהאקדמיה היא מנגנון תמריצים די טוב.
    מנגנון הביקורת מקנאה בפעולה: http://www.nature.com/news/first-results-from-psychology-s-largest-reproducibility-test-1.17433

    אהבתי

  39. תמריץ, מעניין מאוד.
    זה מזכיר בערך את מה שגוליבר חווה כאשר ביקר בארץ הענקים (אקדמיה, תאגידי ענק) הם נראים מכוערים יותר ויותר ככל שמתקרבים אליהם 🙂 ……

    אהבתי

  40. מבלי להפחית מהמסקנות של הפוסט על המשמעויות החברתיות/כלכליות של תרופה לאלצהיימר, אני חוזר לתגובה הראשונית שלי פה מלפני שנה וחצי – כיום ברור שההייפ שיצרה בזמנו ביוג'ן היה מוגזם. בחודש שעבר הודיעה איליי לילי שהתרופה המקבילה שלה, solanezumab, נכשלה ב- phase 3. מה שהכי מדהים בכל התרופות האלו שחברות הפארמה שופכות עליהן מיליארדים, כולן נוגדנים כנגד עמילואיד ביטא שמורידות בצורה מאוד מינימלית פלאקים במוח, אבל לא מביאות לשום שיפור קוגנטיבי ממשי בחולים. בכלל, סף ההצלחה המוגדר מראש של שיפור קוגנטיבי בניסויים האילו כל-כך עלוב מלכתחילה, שבכלל לא ברורה המשמעות הפונקציונלית לחולים, גם אם הניסויים יוגדרו כהצלחה. בקיצור, עוד חזון למועד…

    אהבתי

  41. תודה על התגובה. תהיתי לגבי המשמעות על התרופה שדוברה פה. ימים יגידו אם שיחק להם מזל סתמי בניסוי קטן או שכן יש פה פריצת דרך.

    אהבתי

  42. אם זה מעניין, אמשיך לעדכן פה בתגובות (פעם בשנה בקצב הנוכחי) על מה יצא בסופו של יום מההודעה הדרמתית ההיא של ביוג'ן מלפני כמעט שלוש שנים על ה- aducanumab.
    אתמול, על בסיס אנליזה ראשונית של הדאטה (האנליזה בשלבים האלה נעשית עם סמיות, כך שלא ניתן לדעת האם היה אפקט, אלא רק לקבל מושג על האם המדגם מספק), הודיעו שיצטרכו להוסיף עוד 500 חולים לניסוי (phase III) שהם עושים כדי להגדיל את הכח הסטטיסיטי של המדגם, כי נראה שהרעש הסטטיסטי בנתונים גבוה מידי. זה נשמע ממש לא טוב, אבל כנראה רק ב-2020 נדע סופית מה תוצאות הניסוי.
    https://www.bloomberg.com/news/articles/2018-02-14/biogen-drops-after-alzheimer-s-drug-trial-change-raises-concerns

    Liked by 1 person

  43. יש שלוש חברות גדולות שרוב הנסיונות ברפואות נעשות דרכן במישרין או עקיפין. הן קונות רעיונות ומפעילות אותן על ידי חברות ומשקיעים שונים ברחבי העולם, לא העובדים שלהם מפתחים אלא בתי חולים ברחבי העולם, ותופתעו עד כמה מעט בתי חולים ומדינות עומדות בדרישות וישראל אחת המובילות בתחום. המחקר הוא עבודה משרדית של יחסי ציבור חובקי עולם(יש בארץ קיבוצים שמנהלים נסיונות עבור מרק). למרק לבד יש כיום כ 30 נסויים בשלב שני שלישי ועוד 6 תרופות בשלב הערכה, בשלב ראשון שזה השלב הזול והמצומצם שכולל 20-100 חולים יש למרק עשרות נסיונות אולי אפילו מאות. רק בתחום הסרטן יש כיום למעלה מ 2000 נסיונות לפיתוח תרופה ורק בתחום האימיונוטראפיה שהיתה התיחסות לתחום בדיון פה, מונוקלונלי) יש למעלה מ 50 נסיונות ולא מעט מהם למרק. לא מזמן נחשפתי לנסיון שלב 1 שכלל 104 חולים וההשקעה של מרק היתה 700 מליון דולר, כ5-6 מליון בכל חולה בשלב ראשון שכמעט תמיד נכשל. חלק מההשקעה באה על ידי חברות השקעות קרנות שלא תמיד עושות את ההשקעות מטעמים כלכלים אלא גם מטעמים אלטרואיסטים.
    הביקורת של תמריץ על שיטת דגימת הנסוי- לקחת את התוצאות האחרונות – יש סטנדרטים נוקשים ביותר ללקיחת מדגמים שנקבעו על ידי ועדה בהלסינקי וכולם ללא יוצא מהכלל, אפילו הסינים עובדים צמוד מאד על פיהם. אף אחד לא ממציא שיטות מחקר לנוחיותו. רוב המחקרים בשלב ראשון אינם סמויים ונוטים לקחת לפיענוח את הדגימה האחרונה כיוון שיש נשירה גבוה.
    פיאסקו יהיה אם התרופה לאלצהימר תתן יתרון של 3% על פני הפלסיבו ותהיה טובה יותר מכל המשווק.
    מונוקלונלי מתורגם לעברית כחד שבטי ופרושו שהוא עובד ומפעיל רק אנזים או מולקולה אחת ומתיחס לקבוצה מצומצמת, זהו הכיוון הרווח כיום בתרופות שמשפיעות על מערכת החיסון, הם מדייקות למטרה מסוימת מאד ולכן לקהל מטרה מצומצם ביותר. תרופת הדגל של מרק היא קיטרודה והיא עובדת רק על 4% מהאוכלוסיה ומרק מנהלת הרבה נסיונות בעלויות רבות, שאפשר לקנות בהן את כל הבתים בתל אביב, לשלב את התרופה עם תרופות אחרות בתקווה שהאחוזים ישתפרו, אלו נסויים כמעט בעלמא, ממש ניחוש. יש הרבה סיבות שהנסויים חוזרים ונעשים על אותם חוסמים בדיוק. ברוב המקרים הנסויים נעשים עם שילוב תרופות שונות. כמעט אף פעם ניסוי הוא לא נסוי של תרופה אחת בלבד ללא שילוב אחת נוספת.
    כשאדם מזדקן, כפי שארע לי מאז שהגבתי פה, הוא רואה דברים קצת אחרת ומאבד את הטעם בהרבה תחומים ולא מוצא תחליפים לכן אין לו מה לעשות עם הכסף והוא רוצה להוריש אותו. על פי רוב זה רצון שיאהבו אותו ויזכרו אותו אחרי מותו. לו היה ניתן להציע לזקנים משהו לטעמם שהם היו יכולים לרכוש הם היו מוציאים עליו את כספם. במקום ראשון זה לרכוש בריאות ואריכות ימים. לכן ההוצאות על פיתוח תרופות. אבל יש גם דברים אחרים שזקנים צורכים. כלי רכב חשמלים קטנים שיעזרו להם להתנייד ברחוב ובקניות (אולי אפילו אוטונומים) לעלות במדרגות ולסחוב קניות. מכשירים יעזרו לתפקד בבית בנוחות. מכשירים שיעזרו להם לתקשר עם בני המשפחה שלהם ולא להיות לבד. וזה על קצה המזלג בלי השקעת מחשבה.
    נראה שלתמריץ מפריע שהרבה כסף ילך על דור הזקנים וזה יהיה על חשבון עתיד הצעירים. עם התפתחות הטכנולוגיה קשה להעריך מה יהיה מצבם של דור הצעירים בעוד 50 שנים, מה שבטוח הוא שהם יהפכו ביום מן הימים להיות לקוחות של ההתפתחיות למבוגרים. כמו כן, כל אותן התפתחויות למניעת אלצהימר לזקנים ישמשו גם לשימושים אחרים, כמו להורים צעירים ליצר ילד חכם יותר שלא יפגר אחרי הילד המשופץ של השכנים. ככה זה תמיד.

    בנוגע לטענה של תמריץ ש "כוח הקנייה של הכסף לא נמוך מאשר בשנות ה-80", הכסף לא מתחלק כיום כפי שהתחלק בשנות ה80. אחוז קטן יחסית עובד בסאניוויל ועושה 180 אלף דולר לשנה ואשתו 120 (אני מביא לדוגמה את גיסתי שהיא בחברת עורכי דין ובעלה שיש לו תואר שני במחשבים) ויכול לקנות את מה שכל אחד יכול היה לקנות בשנות השמונים, בית בקלות, מכונית שניה ושלישית ביטוח בריאות לכל המשפחה כולל לחתול, מזון יאפי. הרוב לא יכול להרשות לעצמו לקנות מה שהוריו יכלו. זה גם נכון לגבי ישראל ולכל מדינה בעלת שוק חופשי.

    מדוע הכתבה הזו והתגובות כה שונות מאשר התגובות כיום? בסגנון? ברצינות? בעומק? באיכות?

    אהבתי

  44. אורי, לא הבנתי מדברייך למה על הצעירים להשקיע דרך הממשלות דווקא במבוגרים למרות שאלו (גם מדברייך) נהנו מכוח קניה( וגם כוח חסכון – ראה תשואות על מדדי מניות ואג"ח ללא תקדים) גבוה בהרבה.

    אהבתי

  45. מתוך כתבה על פנסיה
    https://pensuni.com/?p=4626
    —————
    למרבה ההפתעה 87% מבני 65 ומעלה מרוצים מחייהם. כחמישית, 20%, מבני 65 ומעלה מעריכים כי בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר (לעומת 62% מהצעירים יותר, בני 64-20). 43% מעריכים שחייהם לא ישתנו, ו 20% מבני – 65 ומעלה מעריכים כי חייהם יהיו פחות טובים בשנים הקרובות (לעומת 6% מהצעירים יותר). 18% לא ידעו להעריך את חייהם בשנים הקרובות.
    ——————-
    נו, אז 87 אחוז מרוצים! … אז בטח ובטח שהממשלה לא צריכה להפריע שם.
    היא עוד תהרוס הכל.
    ובכל מקרה, כמו שאמר המוטו עוד בשנות ה80 ואפילו בשוק הפרטי…
    "אם זה עובד – אל תגע".

    Liked by 1 person

  46. מדוע פנסיונרים מרוצים מחייהם הוא נושא מעניין מאד שווה דיון. לאנשים שונים סיבות שונות. כשאתה בן 65 העתיד צפוי ולא מאיים כי אתה כבר שם בעתיד, יש הרבה פחות מתחים היות ואתה אחראי לעצמך ולא תלוי בהחלטות של בעלי עניין שונה משלך, מעבידים, קניית דירה, השקעה, חידוש הכל מאחוריך ולא מחוייב, הבחירות המחוייבות מעטות יותר. אתה יודע מה מצבך הכלכלי וכמו שנאמר בדיון פה אתה כבר לא מוצא עניין בשום דבר חומרי כך שיש לך יותר ממה שציפית. בתנאים של ישראל יש ביטוח בריאות אחיד פחות או יותר כך שהאיום הכלכלי העיקרי מעלויות למחלות קטן. במהלך חיינו הדבר העקרי שאנו חוששים ממנו הוא החשש מהעתיד הלא ידוע וכשאין עתיד אין חשש. אתה מטפל בנכדים אבל זו לא אחריותך. חברה אפשר למצוא יותר מתמיד, באינטרנט. אתה משלים עם המציאות.
    התפתחות הטכנולוגיה והרפואה מבטיחה רק טובות ויש מקום לאשליות. לכן אפשר רק להיות מאושרים מהמציאות לפני שהמחלות מתחילות.
    כרגע כשאני כותב אליך לידי כד של נרקיסים והריח ממלא את הבית ואני לא רוצה שכלום ישתנה כי זה רק לרע יותר וזה אומר שאני מרוצה מהמצב הקיים, ואני עוד לא בן 65.

    Liked by 2 אנשים

  47. הייתי מוסיף ל
    ————–
    "במהלך חיינו הדבר העקרי שאנו חוששים ממנו הוא החשש מהעתיד הלא ידוע וכשאין עתיד אין חשש…. "
    –'———-
    שיש לפנסיונרים [אישור חברתי] להתבטל ….
    מה שלא היה להם קודם. קודם היה להם את "המה יגידו?" וזה דבר שמשפיע על הרבה אנשים.

    אהבתי

  48. איטס אול אבאוט דה "רישיון" שאתה מקבל מהחברה .
    זה כמו דאבל אוו סבן. אם יש לך רישיון הסתדרת. אפשר להשיג מלא רשיונות כמו למשל רישיון להיות אהבל שמקנה לך הרבה זכויות כי מוותרים לך על הרבה. בד"כ לאו דווקא אהבלים משיגים את הרישיונות הללו.
    בכל מקרה, עדיף תמיד להנפיק את הרישיון לעצמך… אבל את זה לוקח הרבה זמן ללמוד.
    יש כאלו שרק מפנימים את זה בפנסיה כשהם כבר קיבלו את הרישיון בין כה.

    Liked by 2 אנשים

  49. ועכשיו גם Crenezumabשל Roche נכשל:

    http://www.pmlive.com/pharma_news/another_amyloid_bust_as_roche_pulls_crenezumab_trials_1276773

    נראה שמאיפה שלא מסתכלים על זה, הגישה של נוגדנים כנגד עמילואיד בכלל לא בכיוון. גם כשכבר הנוגדנים מצליחים לסלק עמילואיד מהמוח (Crenezumab אפילו את זה לא הצליח לעשות… אבל השניים של ביוג'ן שעדיין במירוץ עושים את זה במידה לא מבוטלת, aducanumab ו- BAN2401), אין כמעט שום אפקט קוגנטיבי בחולים.

    Liked by 1 person

  50. KB יש להניח שבמידה לא מבוטלת חלק מההחלטות להמשיך לפייז 3 לאחר שהתוצאות של פייז 2 לא היו טובות, נובעות מסיבות עסקיות ולא רפואיות.

    אהבתי

  51. בין אם זה שיקול עסקי או סתם ללכת עם הראש בקיר, חלק מהבעיה היא שהניסויים הקלינים במחלת האלצהיימר הם קשים/מורכבים/יקרים מסיבות רבות, וגם תוצאות שכמעט אין שום אפקט ב- 430 חולים בפייז 2 (כמו במקרה של crenezumab) אינן מספיק משכנעות כדי לא להמשיך ולנסות בפייז 3 (~1500 חולים במקרה של crenezumab).

    אהבתי

  52. התפתחות מעניינת, אבל אני חושב שקשה להעריך כמה האפקט הקוגנטיבי בכלל משמעותי ביולוגית, או אם הוא בכלל קיים.

    ביוג'ן עשו למעשה שני ניסויים זהים עם aducanumab, לאחד קראו EMERGE ולשני הם קראו ENGAGE.
    שניהם ניסויים פאזה שלישית, שניהם בקבוצות חולים דומות מבחינת חומרת מחלה/עמילואיד ב- PET וכו'. אותו מבנה של ניסוי, פחות או יותר אותו גודל מדגם, אחוז השתתפות דומה, שום הבדל מהותי נראה לעין…

    אבל אם מסתכלים על הנתונים שהם פרסמו אתמול (http://investors.biogen.com/static-files/5a31a1e3-4fbb-4165-921a-f0ccb1d64b65) אז זה דיי מדהים, אבל ב- EMERGE הם טוענים שבאנליזה החדשה הם עמדו ביעדים ויש שיפור קוגנטיבי במינון הגבוה, וב- ENGAGE באותה אנליזה חדשה, יש החמרה (!!!) לעומת הפלסיבו בשני מדדים עיקרים של ההערכה הקוגנטיבית – גם ב- CDR-SB וגם ה- MMSE – עמוד 12 במצגת, ובמינון הגבוה דווקא. ניסיתי להבין מההודעות שלהם לעיתונות איך הם מסבירים את זה, אבל אני לא ממש רואה התייחסות.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה