יש בעיה עם התיאוריה האוסטרית – חלק ראשון

בתגובות לאחד הפוסטים התבקשתי להגיד מה שגוי לדעתי עם תיאוריית מחזור העסקים של האסכולה האוסטרית.

האסכולה האוסטרית היא לא כל כך פופולארית בקרב כלכלנים רציניים, פשוט כי לא ניתן להסביר איתה את מה שבאמת אנחנו רואים בעינינו שקורה בעולם האמיתי, אבל היא מאוד פופולארית בקרב בלוגרים בעלי נטייה ליברטריאנית.  לאחרונה, למרבה הצער, היא גם פופולארית במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, שבה הקצוות ההזויים לגמרי השתלטו על המיינסטרים.

מה שאומרת האסכולה האוסטרית על מחזור העסקים הולך בערך כך: יש תקופות שבהן יש גידול מואץ ומוגזם של אשראי והשקעות. כמו כל הדברים הרעים גם הדבר הזה מגיע מהתערבות של הממשלה בשוק – הגידול באשראי מונע בידי ריביות נמוכות בצורה מלאכותית שקובע הבנק המרכזי. כתוצאה מכך נעשות השקעות גרועות יותר ויותר. בסופו של דבר מגיע זמן היקיצה והחמרמורת (הנג-אובר בלעז), והכלכלה עוברת תקופת תיקון. במהלך התיקון חוזר היחס הנכון בין צריכה לבין השקעות.  צריך לתת לתיקון להתקדם כסדרו בתנאי שוק חופשי. כל ניסיון של הממשלה להתערב רק יעוות את העניינים עוד יותר.

אם תרצו, אפשר לתאר את הדברים גם במושגים דתיים כמו טומאה וטהרה, ומוסר ההשכל והתובנה הכללית יישארו זהים.   הממשלה והבנק המרכזי טימאו את הכלכלה על ידי האשראי הזול שיזמו, אבל טומאה אינה מתקיימת לנצח, ובסופו של דבר מגיע זמן שבו הכלכלה צריכה להיטהר, וטהרה מושגת על ידי פעילות שוק חופשי. נראה לי שפסיכולוגיית הטומאה והטהרה היא באמת מה שעובר בראשם של אלו שמאמינים באסכולה הזו, הרבה יותר מאשר נימוקים כלכליים שכלתניים לשמם. בעיניהם, פעילות ממשלתית היא מטמאת, ופעילות של שוק חופשי היא מטהרת, ורק הטהרה תבטל את הנזק שגרמה הטומאה.

פשטני ומנותק מהמציאות כמו התפיסה הסוציאליסטית, רק בדיוק ההיפך ממנה. מזיק באותה המידה.

אמשיך לדון בטעויות של התיאוריה האוסטרית בפוסט הקרוב.

6 תגובות בנושא “יש בעיה עם התיאוריה האוסטרית – חלק ראשון

  1. בין השיטין ישנו זלזול עמוק ברעיונות הליברטריאניים ככלל גם שלא בהקשר המוניטרי.
    רק רציתי ליידע אותך שמילטון פרידמן אותו אתה מעריץ כל כך היה ליברטריאן קיצוני בכל תחום מלבד התחום המוניטרי. בהרצאה בפני קבוצה של ליברטריאניים הוא מודה שהיה רוצה לבטל לגמרי את מערכת הרווחה הממשלתית ואת המימון הציבורי לחינוך. הוא מסביר שם שהרעיונות שלו לשוברי חינוך ומס הכנסה שלילי הם הרע במיעוטו בכדי למזער עד כמה שניתן את התמריצים השליליים שמעוותים את הכלכלה. זאת הייתה תפיסה ריאל פוליטית בה הוא הצטיין ושבגללה (בין היתר) אני כ"כ מעריץ אותו.

    אהבתי

  2. אני מעדיף ללמוד על האסכולה האוסטרית ותיאוריית מחזור העסקים שלהם מכלכלנים אוסטריים, שמסבירים את זה בצורה קצת פחות אינפנטילית. הפוסט הזה כושל במטרה שלו…

    אהבתי

  3. התייחסתי בבלוג שלי לא פעם לליברטריאניזם של מילטון פרידמן. הזכרתי שהוא רצה לתת לאנשים לעסוק ברפואה בלי רישיון למשל… זה מאוד קיצוני עבורי, אבל דברים מסוג זה יכולים להצליח כשהאוכלוסיה היא מאוד משכילה. ליברטריאניזם הוא רעיון פוליטי טוב יותר ככל שמדובר באוכלוסיה משכילה יותר.

    קרוגמן כתב לאחרונה על הפרדוקס בין התפיסה של פרידמן שהשוק החופשי לא מסוגל להסדיר לבדו מדיניות מוניטרית לבין אמונתו בשוק החופשי בכל תחום אחר. הוא רואה בכך סתירה צועקת, אני לא – פרידמן האמין גם במשטרה ובצבא ובפעילות ממשלתית לצמצום העוני.

    אהבתי

  4. נכון שאני אוהב להציג דברים בצורה הכי פשוטה האפשרית (כריאקציה לנפיחות האקדמית הרגילה שהופכת כל דבר לאיסתרא בלגינא קיש קיש קריא), אבל אני מבטיח לך שקראתי הרבה טקסטים מעמיקים מאוד לפני שכתבתי את שני הפוסטים בנושא.

    אהבתי

כתיבת תגובה