כשסין תכבוש את טאיוואן

אדם לא הופך למנהיג טוטאליטארי של אומה כדי לשבת בבית ולצפות בנטפליקס. אחרי ששי ג'ינפינג ביצר את שלטונו וביטל את הגבלת תקופת כהונתו מצטברים סימנים רבים לכך שהוא עלול להיות מעוניין בהותרת חותם לדורות בתור המנהיג שאיחד את סין וכבש את טאיוואן.

סין מדינה ענקית, אך כפי שהעולם המוסלמי לא מסוגל להתאושש מכך שבישראל הזעירה קיימת ריבונות לא מוסלמית, ככה סין הקומוניסטית לא מסוגלת לשאת את קיומו של האי הטאיוואני הקטן הלא קומוניסטי. אם ארה״ב הייתה מחויבת חוזית להגן על טאיוואן, הסינים היו נרתעים ממלחמת עולם סביב האי. אבל הנשיא קרטר ביטל ב-1979 את חוזה ההגנה בין ארה״ב לטאיוואן. אם תפרוץ מלחמה גדולה סביב טאיוואן, אפשר יהיה לראות זאת כפיסת המורשת האחרונה של מדיניות החוץ של ממשל קרטר שהביאה לנו גם את שלטון האייתולות (אך אם להיות הוגנים, גם את השלום עם מצרים).

טאיוואן לא הצטיידה בנשק גרעיני, כך שיכולת ההרתעה שלה מוגבלת, ולמרות שגיאוגרפית למגני אי יש יתרונות ניכרים, ספק עד כמה הדבר יהיה אפקטיבי מול מעצמה עם משאבים בלתי נדלים.

אומרים שבישראל הילודה גבוהה כי האומה מתכוננת לסכנה הקיומית שהיא ניצבת בפניה. מנגנון נפשי דומה בהחלט לא קיים בטאיוואן שבה הילודה הממוצעת היא הנמוכה בעולם (כיום 0.82 ילדים לאישה). הדמוגרפיה מחבלת ביכולת הטאיוואנית להעמיד צבא שיוכל לאתגר מעצמת על. והדבר רק ייעשה גרוע יותר עם השנים.

החולשה שמפגין ממשל ביידן-האריס יכולה לפתות את סין. הם אינם יודעים מול מי יעמדו בעוד שלוש שנים, אבל הם יודעים מי ניצב בפניהם בהווה. מדינה חלשה עד גיחוך מול אמריקה כמו אירן מתחצפת כרגע בהעשרת אורניום ולא נענשת. מה יעשה ממשל ביידן מול מעצמה אמיתית?

לצד טאיוואן עומד שיקול אחד. מלחמת כיבוש תהווה קטסטרופה כלכלית עולמית. הפרשנים סבורים שהיא תביא בוודאות להשבתה ממושכת של תעשיית השבבים העולמית ולמחסור קיצוני במוצרים אלקטרוניים מתקדמים. בנוסף המערב יצטרך להטיל סנקציות על סין. אלו יהיו סנקציות חסרות תוחלת כי שטח משוחרר כבר לא יוחזר, אבל לא יהיה מנוס מלהטיל אותן כדי לעשות משהו בתגובה, גם אם בכך לפגוע בסחר החופשי בעולם. האם החשש הכלכלי ירתיע את סין מלפעול? אולי, אין לדעת, לא בטוח.

מלחמת טאיוואן תפצל את הגלובוס לשני מחנות, ישראל תהיה עם ארה״ב. אירן תהיה עם סין. קרוב לוודאי שהמלחמה תקרב בין אירן לסין ותקשה עוד יותר על עצירת השאפתנות האיראנית. המלחמה תפגע בזרימה החופשית של המוצרים הזולים מהמזרח, תזעזע את כלכלת העולם, אולי אף יותר משהקוביד זעזע, ותמחיש את חולשתו של המערב מול המעצמות הלא דמוקרטיות. יהיה זה יום חג לסוחרי הנשק (שרבים מהם חיים כאן). אם הסדר העולמי ייהרס בזמן ממשל דמוקרטי, נרוויח לכל הפחות שחיקה ביוקרתה של הפייסנות שמקדמים הדמוקרטים, ואולי על כך תהיה נחמתנו. הצעירים באמריקה יחדלו לרגע לעסוק בעוולות גזעיות מדומות וישימו לב לסכנות גיאופוליטיות של ממש. גם בישראל יעלה אובדן טאיוואן מחשבות קשות על מידת החוכמה שבהסתמכות על הגנה אמריקנית.