חלק מהאוכלוסייה מסרב להתחסן. הרשויות ורוב הציבור רוצים להטיל על סרבני החיסון הגבלות שונות ומשונות, בקניות, בנופש, במקומות עבודה, בחדרי כושר, בהליכה לסרטים, בבתי כנסת (פייגלין כתב פוסט על כך שנאלץ לוותר מעתה והלאה על תפילה במניין). האם זה דבר נכון ומוצדק לעשות?
אני מוצא שניתן לנסח את השאלה ברמות הפשטה שונות ותשובתי תהיה שונה.
שאלה ראשונה: האם אפשר לאלץ אנשים להתחסן לנגיף הקורונה בחיסון של פייזר. לא ממש בכפיה, אבל באמצעות תמריצים חזקים. תשובתי: כן החלטי. החיסון נבדק, אינו מזיק. רבים כבר קיבלו אותו. אין בסיס מדעי לחרדות מפניו. המחלה מאוד מדבקת. מיגורה יציל את בריאותם ואת חייהם של רבים ויאפשר לשקם את כלכלת המדינה. מי שמסרב להתחסן מסכן, על בסיס גחמות אישיות תמהוניות, בני אדם אחרים. ביניהם ילדים שלא יכולים להתחסן ומדוכאי חיסון שהחיסון לא יעזור להם.
שאלה שנייה: האם אפשר להפעיל לחץ על בני אדם להכניס לגופם חומרים שהם חושבים שמזיקים להם משיקולים של טובת הציבור. תשובתי: זהו מעשה מסוכן. לפעמים הרוב צודק, לפעמים המיעוט צודק. בטווח הארוך בסיטואציה מסוג זה יהיו גם מקרים שבהם המיעוט החששן יצדק, ותהיה זו שגיאה קשה לקבוע נורמה שכופה עליו לציית לדעת הרוב. וזה עוד בלי לשקול את הבעיה שבתקדים – פולשנות כזו של השלטון לתוך הגוף.
המסקנה בקיצור: כן, צריך לגרום לכולם להתחסן, אבל להישמר מכך שדבר זה יהווה תקדים להבא. אבל אין באמת מצב שבו ההווה אינו תקדים לעתיד, ולכן אני קרוע.
תמריץ 
מבחינה משפטית, ברור שיש פה בעיה רצינית מאוד. אין אפשרות לכפות חיסונים על אנשים. כפיה של ממש, לא יעלה על הדעת. גם מבחינת התבטאות וחופש ביטוי, אין אפשרות משפטית למנוע התבטאויות נגד החיסונים.
אז איפה הבעיה ? הבעיה, הינה בהגדרת המינוח "כפיה" כמובן. כלומר, תמריצים, סנקציות וכדומה, גם מהווים כפיה בדרך עקיפה נניח. וזוהי בעיה משפטית כמובן לא פשוטה תהא בבג"צ לבוא.
נניח אומרים לאדם. אתה לא חייב להתחסן. אבל, אתה תישא בתוצאות של אי התחסנות. והתוצאות קשות מאוד. אז, זוהי בעצם יכולה להיות כפיה להתחסן. שהרי, אדם כזה, לא מקבל החלטה מושכלת לא להתחסן. מתוך רצון חופשי באמת. אלא, מתוך כפיה. באשר הוא פוחד מן התוצאה. מפיטורין. מכך שהוא ובני משפחתו ישארו נטולי הכנסה ופרנסה.
בעיני המחוקק ובית משפט, זוהי כפיה לכל דבר, גם אם לא בכוח חס וחלילה.
מעבר לכך, אתה כותב דבר והיפוכו. שהרי, המיעוט צודק לפעמים אתה גורס. מאידך, אתה טוען שאין בסיס מדעי לחרדות. אבל, זה בדיוק הענין:
עד כה אין ביסוס מדעי. אבל, חייבים לזכור, עסקינן באישור חירום של ה- FDA , מה שנקרא: Emeregency authorisation ומה המשמעות:
שלא נבחנו כל הסיכונים כדבעי. בפרוצדורה המקובלת. תכל"ס, השפעות לטווח ארוך, או יותר עמוקות, לא נבחנו, לא ידועות כרגע. וזוהי שיטה חדשה כידוע ( פייזר ומודרנה)
אז זה משמעות הסבלנות. סבלנות כלפי דיעות מקוממות. זה העיקר למעשה. בהיסטוריה האנושית, כבר נתגלו דברים מחרידים מטורפים לגמרי.
אז,עד כאן עם פייזר ומודרנה ואחרים, הכל בסדר נראה. אבל, אין לדעת לעולם.
אגב כאן להלן, פרסום על רופא (ד"ר אבני) שרשיונו נשלל, בגין הפצה של תעמולה כנגד החיסון וכו….
תחת הכותר:
"משרד הבריאות שולל לצמיתות רישיונו של רופא שמתנגד לחיסוני קורונה"
https://www.ynet.co.il/health/healthnews/article/B19yx5zfu
נ.ב: יש גם נושא של הפליה. גם לא פשוט.
אהבתיLiked by 2 אנשים
השושקות מצאו מטרה חליפית
אהבתיאהבתי
רק נמחיש הפילוסופיה של כפייה מבחינה משפטית:
ככלל, אנו נוטים לחשוב, שאונס למשל, הינו כפיה של יחסי מין בכוח. זה לא ממש כך משפטית תמיד.
נניח כך:
אחמד הוא ערבי מן הסתם. הוא פגש יהודיה. הוא הציג עצמו בכזב כיהודי. וחיזר אחריה. קיים איתה יחסי מין. הכל לכאורה מרצון. היא אפילו נהנתה מיחסי המין. אבל:
עסקינן בעיני המחוקק, ובעיני השופטים, באונס לכל דבר. ואדם נשפט על אונס במקרה כזה. מדוע ? מכיוון שהבחורה, לא נתנה הסכמה חופשית ומרצון. אם הייתה יודעת שהוא ערבי, הייתה נמנעת מקיום יחסי מין נניח (במקרה מסויים). כלומר:
גם אם לא היה שימוש בכוח כלל. זה אינוס לכל דבר. כי לא ניתנה הסכמה חופשית. הסכמה חופשית, ומרצון חופשי, יסודה למשל בהבנה של כל העובדות והמשמעויות של הבחירה.
כך גם לגבי חיסון יטען הטוען. שהרי, אדם לא נתן הסכמה חופשית. אלא מתוך אינוס וכורח, נניח פחד על הפרנסה. אבל, הוא לא החליט להתחסן, מתוך שיקול דעת חופשי וענייני, אלא רק הפחד מן התוצאה.
זה אגב מקרה שקרה בדיוק כך בבית משפט ( יהודיה וערבי) והערבי נכנס לכלא על אונס ממש. כאן לערעור בעליון לכל המעונין:
https://bit.ly/3pI4pHD
להתראות
אהבתיאהבתי
פינת הטרלול האמריקאי
Oregon promotes teacher program that seeks to undo 'racism in mathematics'
https://www.foxnews.com/us/oregon-education-math-white-supremacy?fbclid=IwAR0QS2MTNvLeZyRKVAqfDyypOGhwhiSVQKFUl7AO_VzgWn_ruCi3CdJ8Auo
אהבתיאהבתי
הנבואה שהתגשמה
אהבתיאהבתי
שאלה מכיוון אחר –
מאיזה שלב המדינה יכולה "לשחרר" את הקורונה, להתייחס אליה כמו שעד לפני שנה המדינה התייחסה אל שפעת: מי שרוצה שיתחסן, ורק רופאים במחלקות מסוימות ידרשו להתחסן, אבל ללא מגבלות לאף אחד ? או לפחות, ללא מגבלות תנועה בתוך המדינה?
האם שיעורי התמותה/תחלואה קשה/הדבקה/תחלואה קלה של המחוסנים נמוכים מספיק כדי שהקורונה תהיה שקולה לשפעת?
מה ביחס לשיעור של הנ"ל אצל הנוער והילדים שלא ניתן לחסן עדיין?
אהבתיאהבתי
החיסון מוריד תחלואה קשה ב-97 או 98 אחוז. אחרי החיסון זה לא יותר משפעת כנראה. יש המפחדים מתופעות לונג קוביד אצל ילדים.. בחברה החרדית אני לא רואה משבר עצום סביב הילדים ויש שם המון ילדים והייתה הדבקה המונית.
אהבתיאהבתי
בכלל אני מהמר בזהירות ש-2021 תהיה שנה עם תמותה נמוכה. מקווה שלא אתבדה עם הווריאנטים וכו׳. חיסונים לרוב מפחיתים תמותה. ולא רק מהמחלה שכנגדה באו.
אהבתיLiked by 1 person
סיפור מעניין שלא זכה לכיסוי בארץ
אהבתיLiked by 4 אנשים
@חייל זקן
הסימפסונים ראו את זה בא לפני 15 שנה, הטעות היחידה שלהם הייתה לחשוב שזה יבוא מכיוון מגדר ולא גזע:
אהבתיLiked by 5 אנשים
נטול ח,
אמריקה אבודה. תמריץ צריך לפתוח סניף בסין
אהבתיאהבתי
למה חשוב לחסן צעירים – ולא מספיק רק צעירים?
אהבתיאהבתי
צעירים יכולים להפיץ המחלה לאחרים ויכולים ללקות במחלה חמורה בעצמם.
אהבתיאהבתי
במספרים הרבה יותר נמוכים – ואם כן מזה שונה משפעת, מה ההיסטריה?
אהבתיאהבתי
יש חשש מהשלכות ארוכות טווח של קוביד. אנשים שחודשים לא מתאוששים זה משהו שלא מוכר משפעת.
אהבתיLiked by 1 person
מה שקרה בקורונה זה תקדים שכולנו עוד נצטער עליו
אך החיסון זה לא התקדים, התקדים זה סגרת עסקים טוטאלית ואיסור יציאה מהבית מעל 1000 מטר
בעצם הכניסו את כל תושבי המדינה לכלא קולקטיבי ואין פוצה פה ומצפצף , מה עם חוק כבוד האדם וחרותו? חרות לא כוללת חופש תנועה? כנראה שמטרת החוק היא רק עבור ערעורים של עמותות שמאל.
הרי ברור שיגיעו מוטציות ועוד מוטציות, אם לא של קורונה אז של סארס או שפעת או משהו, וכולנו נהיה בסוג של עוצר לנצח
והכי עצוב שאף מנהיג פוליטי בארץ לא בא ואומר שצריך להתמודד עם הקורונה ללא פגיעה בחרויות יסוד של אנשים, במקום זה, כולם קופצים לדום ומצדיעים. אולי כי כולם גנרלים או אנשי צבא לשעבר, וזה מה שהם רגילים אליו.
אהבתיאהבתי
החשש אז מבוסס על הבלתי נודע או כמו על תופעה של השפעת בראשית המאה העשרים, שלקח זמן לגוף האנושי להתרגל אליו?
אני שואל כמחוסן – כמו ילד טוב התחסנתי ואני כבר אחרי שבועיים מהחיסון האחרון.
אולם אני תוהה האם לאחר שהחיסון בוצע בזקנים יש סיבה להיסטריה הרבה.
אני רואה הרבה דיבורים על סכנת חיים וזה בוודאי לא אמין.
מה שאתה אומר לגבי השלכות ארוכות טווח לבריאות – זה היגיוני, אולם לא ברור מי אומר את זה, נתניהו בשעתו אמר שלכן לא כדאי להידבק וכן עוד כמה רופאים. והוא נתניהו אמר זאת בזהירות ולא בהיסטריה.
כעת אני רואה מאמרי דעה, דעות של כתבים וכותבי פוסטים בפייס הרואים במסרבי החיסון מפיצי מוות. וזה לא משכנע.
אהבתיאהבתי
3718 ריחוק חברתי ושמירה על הכללים הם הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מגיפות. כך בדיוק ניו-זילנד, אוסטרליה, טאיוואן ועוד אי-אלה מדינות "נחשלות" התמודדו עם הנגיף ללא חיסונים בכלל. להבדיל כמובן מהמעצמה הידועה בשם ישראל, שללא החיסון הייתה כבר מגיעה ל100% הדבקה ומי יודע כמה מתים ונפגעים לטווח ארוך.
אהבתיאהבתי
שאלה לכולם:
למה כולכם חושבים שהחיסון בטוח ולא מזיק?
שמעתי כבר מכל מיני מקומות שהוא יכול לגרום לנזקים רציניים ובלתי הפיכים (למשל: שיתוק חצי הפנים ועוד נזקים אחרים חמורים). לי אין שמץ של מושג אם זה נכון או לא נכון.
כמו כן שמעתי שבמדינות אירופה יש אנשים רבים שלא רוצים להתחסן כי הם חושבים שהחיסון לא בטוח. שמעתי גם שראשי המדינות באותם מקומות גם חושבים כך. שוב אין לי מושג אם זה נכון או לא.
כנון כמות המתים ביממה בישראל נמצאת בירידה אבל כך זה בכל העולם. מיקומה היחסי של ישראל (במספר המתים למיליון תושבים) לא משתנה.
אהבתיאהבתי
לאל-רום:
מה קורה אם ערבי נפגש עם יהודיה. הוא בכלל לא אומר לה אם הוא יהודי או ערבי. היא מניחה שהוא יהודי אבל לא שואלת אותו אם הוא יהודי או ערבי. הם מקיימים יחסי מין. האם גם מקרה כזה נחשב לאונס? הרי הערבי יכול לטעון שהוא חשב שהיא יודעת שהוא ערבי.
מה קורה אם מישהו נפגש עם בחורה והציג את עצמו כתושב תל-אביב בעוד שלמעשה הוא תושב דימונה. הבחורה לא מוכנה ליצור קשר או לקיים יחסי מין עם תושבי הפרובינציה אלא רק עם תושבי המרכז (הכרתי נשים כאלו) והוא יודע זאת. האם מקרה כזה גם נחשב לאונס?
כנ"ל אם מישהו מציג את עצמו כאשכנזי והוא למעשה מזרחי?
אהבתיאהבתי
א. אני חולקת קשות על הטענה ש"… החיסון נבדק, אינו מזיק. רבים כבר קיבלו אותו. אין בסיס מדעי לחרדות מפניו. …".
לא כיון שהטכנולוגיה חדשה (היא לא באמת חדשה) או כיון שנבחנה תחת לחץ זמן של מצב חירום (היא כבר נבחנה על עשרות מיליוני איש). אלא כי הידע הרפואי התיאורטי הנוכחי שלנו – אינו מאפשר להסיק מהתיאוריה הרפואית אלו השלכות אולי יהיו לחיסון אחרי 40 שנה. או על ה DNA של הילדים שיוולדו בעתיד למתחסנים. אנו עדין לומדים "מניסוי וטעייה". ועדין לא חלפו 40 שנה ממתן הזריקה הראשונה.
(((למניעת אי הבנות: למרות אמונתי בסיכון תיאורטי – להערכתי מי שלא מתחסן, ומוכן לקחת את הסיכון הוודאי במחלה, הוא גם טועה קשות וגם חסר אחריות כלפי אלו שאינם יכולים להתחסן))).
ב. כללית, אני מתנגדת למשקל היתר (לתפיסתי) שניתן בתקופתנו לזכויות הפרט, לחופש המוחלט שלו להחליט מה לעשות ומה לא, לחופש התנועה שלו, לזכותו לפרטיות וכד' וכד'.
כל זאת על חשבון משקל החסר (לתפיסתי) שניתן לזכויות הכלל ולטובת הציבור.
במקרה שלנו הזכות שלא להידבק במחלה מסוכנת.
למעשה כיום אין לנו אפילו את הזכות לקבל מידע מי חוסן ומי לא. מידע שאמור להשפיע דרמטית על כל קבלת ההחלטות שלנו.
האם, לדוגמא, עלי להסתכן בשליחת ילדי (שלא ניתן לחסנם) לבית ספר שבו כנראה לא כל צוות ההוראה, וכל מי שבא במגע עם הילדים, חוסן?
ידוע לי שבכיתה של אחד מילדי לומד בן של חולת סרטן, המקבלת כיום כימותרפיה. מכאן דלשאלה האם *כל* המורים של הכיתה חוסנו – עלולות להיות, בודאות די גבוהה, השלכות מסכנות חיים. האם זכות העובד לשמירת מקור פרנסתו ולפרטיותו גוברת על הזכות לחיים של המוני תלמידים ובני משפחותיהם?
ג. אם לא ניתן יהיה לחייב את כל עובדי הציבור ואת כל העובדים במוסדות מונופוליסטים להתחסן – אז המינימום שבמינימום הוא ליידע את הציבור מי התחסן ומי לא. גם אם זה מהווה פגיעה חמורה בפרטיותם של סרבני החיסון.
אם שומרי כשרות יכולים לבחון האם לבית העסק תעודת כשרות ולהחליט האם להיכנס אליו או לא – אז מדוע אני איני יכולה לדעת באיזה בית עסק כל העובדים הבאים במגע עם קהל חוסנו או לא? תעודת "כשרות קורונה" שכזו תשפיע בודאות על החלטותי היכן לערוך את הקניות.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
הטכנולוגיה היא חדשנית פשוט. לא ידוע לי על שום חיסון מעולם, בשיטה הזו. בשיטה הזו פשוט, במקום להחדיר על ידי חיסון, נגיף מוחלש או מת (או חלקים הימנו) החיסון מורה כאילו לתאים, לייצר את החלבון העיקרי של הוירוס (ספייק). ואכן, לא ידועות ההשפעות לטווח ארוך. במשך שנים. זה לוקח הרבה יותר זמן בעיקרון. כאשר אישרו החיסון, זה היה אחרי בדיקה קצרת טווח מאוד. ועל 40 אלף בקירוב. וזהו. זה לא מספיק גם מבחינת בדיקה על קבוצות אוכלוסיה מגוונות כמובן, ולאורך זמן.
לא מובן מה הקשר לכשרות. על פי חוק, חוק הגנת הפרטיות, עסקינן במידע רגיש. מידע רגיש ביותר. מצטט מחוק הגנת הפרטיות, חלק רלבנטי מסעיף 7, המגדיר מהו "מידע רגיש". כך מצטט:
"מידע רגיש" –
(1) נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו;
עד כאן הציטוט:
כלומר, מידע אם אדם התחסן אם לאיו, הינו מידע רפואי, מידע על מצב בריאות. מידע רגיש וכו….
כאן לחוק:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/087_001.htm
כך שתעודת כשרות במסעדה, היא לא מידע רגיש. לא מידע אישי. לא מידע שחוק הגנת הפרטיות חל עליה.
רק צריך לשים לב, יש עכשיו תיקון לחוק בצנרת. תיקון שיאפשר העברת מידע, לרשויות ציבוריות, בדבר אדם שהתחסן אם לאיו. אבל, אי אפשר לפרסם לכל אדם ברבים המידע. תוכלי לבקש מן המורים או הגננת, לנדב מידע אם ירצו לנדב אותו. מידע באם התחסנו אם לאיו.
כאן אגב, בפוסט של עו"ד יהונתן קלינגר, על התיקון לחוק. מומלץ לקרוא ולהבין:
https://2jk.org/praxis/?p=6145
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה,
כאן תוכלי לקרוא בפשטות ובהירות, על החדשנות שבחיסון, ואיך הוא עובד:
https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/vaccines/different-vaccines/mrna.html
אני אמצא גם בעברית לכל המעונין ……
אהבתיאהבתי
נשים שלוקחות החיסון בזמן עיצוב העובר בשליש הראשון של ההריון לוקחות סיכון מסוים. יתר ההשפעות נראות רחוקות מאוד, בפרט כשהשאלה האם מסוכנות יותר מההידבקות עצמה.
אהבתיLiked by 1 person
שיתוק פנים קיים אבל מאוד נדיר ובכל מקרה זה אירוע זמני. יש גם תגובה חריפה ומסכנת חיים בטסיות הדם אבל מופיעה אחד למיליונים.
אהבתיLiked by 1 person
בגדול זה דומה לדעתי על הרחבת הגרעון. אני מוכן להאמין שיש לזה אפקט שלילי בטווח הקצר אבל לטעון שזה משהו שרק ״הדורות הבאים״ יכירו, זה נשמע לי מופרך (אלא כאמור בקבלת חיסון בשליש ראשון בהריון).
אהבתיאהבתי
נתרגם רק מתוך הלינק (המרכז לבקרה ושליטה ומניעה של מחלות) כך:
New Approach to Vaccines
mRNA vaccines are a new type of vaccine to protect against infectious diseases. To trigger an immune response, many vaccines put a weakened or inactivated germ into our bodies. Not mRNA vaccines. Instead, they teach our cells how to make a protein—or even just a piece of a protein—that triggers an immune response inside our bodies. That immune response, which produces antibodies, is what protects us from getting infected if the real virus enters our bodies.
נתרגם ספונטנית, תחת הכותר:
גישה חדשנית לחיסונים, כך:
חיסון שליח אר אן איי ( mRNA) הוא סוג חדש של חיסון המחסן ומגן מפני מחלה זיהומית. ככלל, על מנת לעורר מערכת החיסון, מחדירים לגוף נגיף מוחלש. אלא,שכאן בחיסון החדש, אנו מלמדים התאים, כיצד לייצר פרוטאין (חלבון) ואפילו חלק ממנו, אשר יעורר את מערכת החיסון בגופינו. עוררות זו, מייצרת נוגדנים, כך שכאשר יחדור הוירוס לגוף, המערכת תגן עלינו מפני הוירוס האמיתי.
אהבתיאהבתי
arn,
שאלה טובה.
אלא שלא כל פרט ופרט הוא מהותי. רק פרטים, אשר גרמו, למיצג כוזב. מיצג מרמה. ויש זיקה ( או סביר להניח זיקה שכזו) בין ההסכמה לקיום יחסי מין, לבין המיצג הכוזב. או לחילופין:
אפשר להניח היה כפי שכתבתי, שאם האדם או הבחורה היהודיה במקרה כזה, הייתה יודעת מראש שהוא ערבי, לא הייתה מקיימת יחסי מין.
מה שחשוב אבל, זה ההתנהגות הקרימינלית. הכזב, המירמה, הכחש, על מנת לקבל הסכמה ויחסים.
נצטט ממש מן החוק ( חוק העונשין, סעיף 345) כך:
345. (א) הבועל אשה –
(1) שלא בהסכמתה החופשית;
(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
עד כאן הציטוט:
כלומר, צריך שתהא בעילה, הסכמה של האישה, אבל, ההסכמה הושגה במירמה לגבי "מיהות העושה " כמצוטט. כלומר, מי הוא הבן אדם ( ערבי למשל, או יהודי). כלומר, שהמחוקק, מייצר זיקה, בין ההסכמה שניתנה בגין מירמה, לבין הבעילה עצמה, והכל ביחס לזהות האדם הבועל.
כאן לעונשין, סעיף 345 כאמור:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm
אהבתיאהבתי
לכל המתעניינים, הפניתי בעבר, לגלובל ריסרצ', שם מצטטים מומחים, לגבי השפעות אפשריות מזיקות ומוכמנות של החיסון הזה בשיטה החדשה הזו.
אז שוב כאן למי שרוצה להתענין, לחקור, ולהעמיק:
https://www.globalresearch.ca/what-not-said-pfizer-coronavirus-vaccine/5729461
אהבתיאהבתי
רק תוספת חשובה, לתרגום לעי"ל שלי:
"אנו מלמדים התאים, כיצד לייצר פרוטאין ( חלבון) ואפילו חלק ממנו…"
אבל יודגש שוב, חלבון של הוירוס, דרכו או באמצעותו אגב, הוא תוקף התאים באדם.
אהבתיאהבתי
רק יוער כאן לגבי גלובל ריסרצ':
הם מראש סקפטיים. סקפטיים מאוד. זה בין היתר, מה שחשוב באתר הזה. סקפטיות מלומדה. מבוססת. מאורגנת.
אבל, הם מצטטים מומחים, ואפשר דרך הציטוטים, ללמוד ולחקור ולהעמיק הלאה לכל המעונין פשוט.
להתראות
אהבתיאהבתי
ישראל היא המדינה היחידה שאסרה על יציאה מעל 1000 מטר מהבית. מה זה אם לא מדינה משטרה טוטליטרית?
עזבו את הישום בפועל, תחשבו על העקרון. גם במלחמות לא עשו את זה.
וכולם קבלו זאת בשוויון נפש. אף פוליטיקאי לא פצה פה וצפצף.
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
כנראה שהצעת החוק שהסברתי עליה לעי"ל, התקבלה. תוכלי לקרוא כאן ( כתבה עיתונאית, ב- וואיי נט):
https://www.ynet.co.il/news/article/ByU4On7zd
אהבתיאהבתי
שימי לב גם לזה קמיליה:
https://www.ynet.co.il/news/article/B1lp1RQz00
אהבתיLiked by 1 person
לאל-רום:
יש נשים שלא מוכנות להיות חברות ולא מוכנות לקיים יחסי מין עם מזרחיים, תושבי הפריפריה, יתומים מאב (אני מכיר נשים כאלו). נשים אלו אומרות זאת בגלוי. מה קורה אם מישהו יודע על כך ויוצר מצג שווא שהוא אשכנזי, תושב המרכז, לא יתום – כתוצאה מכך האשה מקיימת איתו יחסי מין?
אולי בעינך אשה כזו היא גזענית או מטומטמת. אבל בשביל האשה זה דבר עקרוני והגבר שרוצה לקיים איתה יחסי מין יודע על כך. מה קורה אז?
מה קורה אם גבר נשוי מציג את עצמו כרווק לשם יצירת קשר וקיום יחסי מין? זה כבר דבר די עקרוני למרבית הנשים. האם גם זה נחשב לאונס?
אהבתיאהבתי
שאלה לגבי הבחירות:
מבחינת מחנה השמאל:
1. קודם כל נראה לי שעשו טעות קשה שאף אחד לא הסכים להתאחד איתו.
2. מדוע שמרץ לא תפרוש במקום גנץ? מנקודת המבט של השמאל עדיף שגנץ יכנס כי הוא אמור להחליף את נתניהו בנובמבר אם עד אף אחד לא יוכל להרכיב ממשלה. אם גנץ לא יפרוש אז כמעט ודאי שאחת ממפלגות השמאל לא תעבור את אחוז החסימה וזה אומר ש-2 מנדטים מהשמאל ילכו לימין. אם גנץ לא יפרוש אז במקרה שאף אחד לא יצליח להרכיב ממשלה – תשאר הממשלה הנוכחית שהיא ממשלת ימין.
אם מרץ תפרוש ותגיד לחלק ממצביעיה להצביע לעבודה ולחלק אחר להצביע לגנץ (זה יקבע על פי מקום מגוריו של המצביע) אז השמאל לא יאבד מנדטים ויש סיכוי (אם אף אחד לא יצליח להרכיב ממשלה) שבנובמבר גנץ יהיה ראש ממשלה (הרי אם לא יצליחו להרכיב ממשלה צריכה להיות הרוטציה).
(אני כותב את הדברים האלו רק מתוך שיקולים סטטיסטיים. אני לא שמאל ולא ימין. אני כלל לא מצביע בבחירות).
אהבתיאהבתי
לגבי הפוסט הקודם (על הטענות של ביתו של עמוס עוז שהוא היה אלים כלפיה):
ידוע לי על מקרה (קרה לפני זמן רב) שבו נער התגורר עם סבתו (אביו היה עברין קטן וישב אז בכלא). אותו נער היה אז בן 13. הוא הסתובב בחברת נערים עבריינים אחרים אבל עד אז לא ישב בכלא או נכנס למוסד לעבריינים. לסבתא שלו נמאס כמה פעמים מהתנהגותו וזרקה אותו כמה פעמים לרחוב לישון שם (ללילה אחד בלבד).
הנער מעולם לא היה אלים כלפיה.
האם זה נחשב התעללות לפי החוק? האם המעשה של הסבתא לחשב לעברה על החוק?
אהבתיאהבתי
arn,
כפי שכתבתי, באם יש מיצג כוזב, לגבי מיהות העושה( זהות העושה) ויש זיקה בין ההסכמה במירמה לקיום יחסי מין, לבין המיצג הכוזב, עסקינן באונס. מאוד פשוט.
כך גם אם עסקינן ברווק, סתם איש עסקים, מוצא, גזע וכדומה.
נמחיש אחר כך, ממקרים אחרים, לאיו דווקא רק ערבי ויהודיה.
אהבתיאהבתי
arn,
פה למשל, ואיך לא, באינטרנט, אדם (הנאשם) יוצר קשר עם צעירים ברשת האינטרנט ומתחזה בפניהם לצעירה. במהלך ההתקשרות הוא גורם להם, בהסכמה שהושגה במירמה, לבצע בעצמם מעשים מגונים, מעשי סדום, ועוד.
נצטט למשל את אחד האישומים, כך:
האישום השישי
בחודש יולי 2018 יצר הנאשם קשר עם ה', יליד 1998( להלן : "ה"), ובעקבות הפצרות חוזרות ונשנות של הנאשם, קיימו השניים מספר שיחות וידאו מיניות במהלכן ה' הציג את פניו וגופו העירום אל מול המצלמות ונגע באיבר מינו, בהנחיית הנאשם, וביצע מעשי אונן בעוד הנאשם צופה. במעשיו המתוארים גרם הנאשם ל-ה' , במספר הזדמנויות ,לבצע בעצמו מעשים מגונים בנסיבות של הסכמה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה …..
עד כאן הציטוט:
אז אתה קורא arn, האדם התחזה ברשת האינטרנט לצעירה. ולא היא. הוא השיג הסכמה במרמה, ולכן הורשע. המרמה הייתה לגבי מיהות העושה ( רק שכאן עסקינן לא באונס, אלא גרם או גרימת מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה).
כאן לגזר הדין, במחוזי ת"א:
יש ללחוץ כדי לגשת אל 56509-05-19.pdf
אהבתיאהבתי
רק אם יש בעיה עם הלינק לגזר דין, אז כאן:
https://bit.ly/3spfvmC
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
היידה ביבי
אהבתיLiked by 2 אנשים
חייל אין ספק שנתניהו עשה נכון בהמנעו ממלחמות מיותרות. אולם הפוסט הזה נגוע במספר אי דיוקים והנחות חסרות בסיס. כמו כן הפוסט מתעלם לחלוטין מאיום הטילים, המרגמות וכיו"ב מעזה.
כאמור בענין מלחמות מיותרות נתניהו עשה נכון, אבל יש לי הרגשה שכל ראש ממשלה עם חצי אונה מתפקדת היה גם הוא נמנע ממלחמות מיותרות, בונה את המכשול למנהרות (עליו המליצו גופי הביטחון), משקיע בישובים וכו'.
אהבתיאהבתי
arn,
על פי החוק והעובדות המתוארות , הסבתא אחראית על קטין וחסר ישע. זה לא בדיוק התעללות, אלא מעין הזנחה. היא צריכה לדאוג לבריאותו, לשלומו וצרכיו על פי החוק. לא יכולה לזרוק אותו. לא ללילה ולא בכלל פשוט.
נביא לך אחר כך, את הסעיף בחוק העונשין……
אהבתיאהבתי
arn,
סעיף 368א, לחוק העונשין, בקטעים רלבנטיים כך מצטט:
"אחראי על קטין או חסר ישע" – כל אחד מאלה:
(1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
ועוד מצטט:
"חסר ישע" – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
עד כאן הציטוטים:
כלומר, במקרה שתיארת, הסבתא אחראית על קטין. ואנו קוראים: "הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או חסר ישע". והרי חסר ישע, על פי ההגדרה לעי"ל, יכול להיות גם מחמת גילו. הוא בן 13 ועסקינן בקטין.
אז לסבתא יש אחריות, הוא גר איתה. גם אם היא לא האמא או האבא כמובן. והיא חייבת לדאוג לו. אם לאיו, זוהי עבירה פלילית. פה הבאתי רק ההגדרה, בהמשך, מתוארת העבירה, והענישה.
אהבתיאהבתי
3718,
אתה כאן עושה איזה פיק אפ, ובורר פה 1000 מטר וכדומה, זועק על חירויות יסוד. אבל, העסק לא כזה פשוט.
ברור שהאמצעים גורפים. ברור גם שהמצב גורף. אבל, הדברים עברו ביקורת שיפוטית של בג"צ. על כך, צריך אישור של וועדות בכנסת. כל אמצעי כזה, בא אחרי חוות דעת של משרד הבריאות גם.
צריך גם להתיחס לסייגים. לא רק למגבלות. למשל, למרות תחימה של היכולת לפעול מחוץ לבית, גם דאגו לסייגים מתאימים.
מצטט למשל ( אחד מחוקי הקורונה הרבים שחוקקו). הנה סייגים להלן, להגבלה של פעילות במרחב הציבורי. כך:
7. (א) הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובשים לב למאפיינים של מרחב ציבורי המהווה חלק מרכוש משותף:
(1) הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי, לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם; להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו את קיום הפעולות האלה:
(א) הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים;
(ב) סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע;
(ג) קבלת טיפול רפואי או טיפול סוציאלי חיוני;
(ד) טבילת אישה במקווה טהרה;
(ה) העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד;
(ו) העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו;
(ז) טיפול חיוני בבעל חיים;
(ח) יציאה של עובד למקום עבודה שפעילותו מותרת בחוק זה או בתקנות לפיו, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת;
(ט) הגעה למשכן הכנסת;
(י) השתתפות בהפגנה;
(יא) הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו;
(יב) תרומת דם;
(יג) הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו;
(יד) השתתפות בהלוויה או בברית של קרוב משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – הורה הורה, הורה, בן זוג או הורה שלו, ילד, נכד, אח או אחות וילדיהם, דוד או דודה;
(טו) יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו;
(טז) יציאה לפעילות ספורט של יחיד או אנשים הגרים באותו מקום, ממקום המגורים, שלא באמצעות כלי רכב ממונע;
(יז) יציאה ממקום המגורים להתאווררות עד למרחק שייקבע בתקנות;
(יח) יציאה לתחנת גבול שנקבעה לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, ובכלל זה לשדה תעופה ולמעבר גבול יבשתי או ימי לפי תנאים שייקבעו בתקנות;
(יט) ביקור של אדם עם מוגבלות אצל קרוב משפחתו או אפוטרופסו לפי תנאים שייקבעו בתקנות;
(כ) הצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית;
עד כאן הציטוטים :
למרות שאנו מדינת צבא מבחינה מסויימת, המדינה היא חופשית. בתי משפט עצמאיים. יש כנסת. זה לא כזה פשוט. למעשה, בגלל שאנו מדינת צבא מבחינה מסויימת, החופש יותר מובטח.
זה לא כזה פשוט כפי שהצגת.
כאן לאחד מחוקי הקורונה, ממנו ציטטתי. תקרא שם ותתעמק, במקום פיק אפ כזה:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/502_325.htm
ולידיעתך, היו גם חברי כנסת ופוליטיקאים, שמחו על כל זה. נמחיש אחר כך.
אהבתיאהבתי
כאן 3718, ניצן הורוביץ מוחה על הסגרים, על הנזקים שלהם וכדומה:
https://www.ynet.co.il/news/article/HJjIo00HkO
אהבתיאהבתי
וכאן 3718, ח"כ שאשא ביטון, מוחה כנגד הסגרים. דיון בוועדת הקורונה בכנסת. אנשים מתבטאים בחופשיות. מוחים. מביעים דעתם.
איך הגעת לזה, ששום פוליטיקאי לא פוצה פה פה לא מובן ?
https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-788482
אהבתיאהבתי
וכמובן 3718, אין להתייחס לנכונות הדברים, לגיטימיות הדברים, של הדוברים המוזכרים לעי"ל. אלא שהם פצו פה, ומחו, ועוד הרבה אנשי ציבור ופוליטיקאים.
אהבתיאהבתי
לאל-רום:
אני מאוד מקווה שבית-המשפט יקבע שכאשר אדם נשוי מציג את עצמו כרווק בפני צעירה ובגלל מצג שווא זה הצעירה מסכימה לקיים אתו יחסי מין – זה יחשב לעברה פלילית.
אהבתיאהבתי
חייל
אני לא מכיר את סמדר מעוטף עזה, אבל זו חוכמה קטנה להלל את נתניהו כאשר יש תקופת שקט של שנה אחת בקושי, ועוד בשנת הקורונה. המצב מול עזה הוא תמיד תנודתי – תקופות של שקט ותקופות של לחימה. אז מה, בתקופות הלחימה ביבי הוא אפס מול החמאס ובתקופות השקט הוא רב אמן בשחמט מדיני?
אני חושב שהתנהלותו של ביבי מול עזה לא רעה ויש בה הגיון רב, אבל אין בה שום דבר גאוני. למשוך זמן עד שתצליח להקים חומה זה לא בדיוק הברקה מדהימה. כיפת ברזל היא לא יוזמה של ביבי. להעביר 3 מיליון ש״ח לכל ישוב זה כסף די קטן (בכמה ישובים כבר מדובר? דרעי תוך יומיים מחלק 700 מיליון לנזקקים). להרחיב את כביש 232 זה עבודת תשתית של מעצ לא מהלך מתוחכם של רוה״מ.
מסכים עם הטענה כי מישהו אחר היה עלול להכניס את חיילינו המסכנים לבוץ העזתי ולגיע לתוצאה גרועה הרבה יותר. עם זאת בעקבות יכולתו הירודה של צה״ל (עליה אתה מתלונן פה רבות) החשש לכך די נמוך… יש צדדים חיוביים לבינוניות הצה״לית.
אהבתיLiked by 1 person
ידיעה מעניינת, חשובה, UK רוצים לקדם נושא של פספורט או תו ירוק גלובלי בקשר לקורונה, בפסגה של ה -G7 . כאן:
https://apnews.com/article/travel-boris-johnson-london-coronavirus-pandemic-2b37020c9621d9ec8ae042ba0abae019
arn, מירמה בקשר לרווק או נשוי, זה אחד המיהויות או הזהויות הקלאסיות, שבגינן אדם ייענש על אונס.
אהבתיאהבתי
רק הבהרה, לא בפסגה, אלא, ש- UK, מנסים לנצל את היותם תורנים בנשיאות של ה- G7 על מנת לקדם האג'נדה.
מעניינים גם ההתבטאויות של ג'ונסון שם, לגבי נושא של הפליה, בין מחוסנים, לבין לא מחוסנים.
אהבתיאהבתי
אל רום,
וואו, תודה שמרשים לי לצאת מביתי כדי לתרום דם
עצם קיום רשימת ההיתרים הזו זה דבר הזוי ובזוי. הרשימה צריכה להכיל הדברים שאסור לעשות (למשל התקהלות), ולא הדברים שמותר לעשות. הגישה שאומרת שהכל אסור , ואנחנו (קרי השלטון) נחליט מה מותר לפי רשימה כלשהי שנפיץ , היא מבחינתי מאפיין של מדינת משטרה טוטליטרית. הרי מה משמעות מדינה טוטליטרית? שהיא שולטת באופן טוטאלי בחיי האזרח. לדעתי עברנו את הגבול באופן מובהק בקורונה.
לגבי הפוליטקאים שמוחים. ברור שנקודתית יש כאלו שמוחים. אבל כוונתי היא שאין רשימה שרצה לכנסת עם הטיקט המהותי הזה במצע, ושהבטחתה לבוחר היא להתמודד עם הקורונה ללא סגרים. אין אף רשימה כזו. עצוב מאד שעל נושא כה מהותי אין הבדל משמעותי בין הרשימות.
אהבתיאהבתי
כדאי לקרוא כאן, על סיבוך לא פשוט בקשר למחקרים על חיסוני הקורונה.
בגין אישור החירום המוקדם, קבוצות פלציבו מתחסנות, ואז החברות מאבדות את קבוצות הפלציבו. נשקלת בין היתר, אפשרות לערוך מחקרים חדשים, במדינות עניות וכדומה. לא פשוט.
כאן:
https://www.npr.org/sections/health-shots/2021/02/19/969143015/long-term-studies-of-covid-19-vaccines-hurt-by-placebo-recipients-getting-immuni
אהבתיאהבתי
3718,
זה רעיון של סגר הרי. אחרת, אפשר לעשות הכל, ורק מספר דברים לא לעשות? אז לא יהיה סגר אחרת.
ושים לב, מה שנוגע לליבות של קיום משטר דמוקרטי, אז יש סייגים שם. למשל, עיתונאים שרשאים לחרוג מסגר. הפגנות מותרות וכדומה.
הכל עבר ביקורת שיפוטית בעיקרון. בג"צ. וועדות בכנסת וכו… זה הרגשה לא טובה כלל. אפשר להבין. אבל, זה לא כזה גורף בסוף. לפחות מבחינה משפטית, לא כזה גורף לגמרי.
ומחאות כלל לא היו נקודתיות. למשל בנט ואיילת שקד. רשימה שרצים על כך שהסגרים האלו, היו ביזיון שלומיאלי מטורף לגמרי. לכן הם עלו מאוד במספר המנדטים בסקרים עד כה. עלו ירדו, אבל, בסך הכל, עלו. בעיקר בגלל הקורונה והסגרים.
והאמן לי, אתה לא יודע מה זה משטר טוטאליטרי. פה אין שום משטר טוטאליטרי. לפחות בישראל הירוקה. אם היית במשטר כזה. כבר היית עכשיו, על מה שכתבת, באיזה מרתף חשוך, מתחנן לחסדי הגיהנום.
אמחיש לך אחר כך, מהו משטר טוטאליטרי, רק בקשר לחופש הביטוי.
להתראות
אהבתיאהבתי
3718,
פה ברואנדה. מקרה קל מאוד יחסית. מתחיל עם תוכנות (ישראליות אגב על פי הנטען, בכל העולם אגב) לריגול אחרי מתנגדי משטר ( וגם סתם אזרחים, פשוט סוס טרויאני במכשיר הסלולרי למשל). ועובר למעצרים שרירותיים, על התבטאות ביקורתית נגד המשטר. עינויים במעצר. וישיבה של שנים מספר בכלא, במקרה הטוב.
כאן, Human rights watch :
https://www.hrw.org/news/2020/01/13/rwanda-free-speech-convictions-upheld
זה משטר טוטאליטרי ! ומקרה קל יחסית. ממש רחוק ממשטר של ממש. פה שופט לא היה מגחך אפילו למקרא של כתב אישום כזה.
להתראות
אהבתיאהבתי
רינגו,
מי יצטייד ראשון, גדס"ר גבעתי או גדס"ר ביר הדאג'?
במנהרות ובעלטה מוחלטת: הפתרון החדש ללוחמי הסיירות | תיעוד מאימון ראשון
שנים של שחיקה ביתרון הצה"לי בתחום ראיית הלילה בקרב צפויות להסתיים בקרוב, עם כניסתו של האמצעי החדש לשירות, תחילה בסיירות החי"ר. נהיגת לילה ללא אור, הסתערות באש חיה בעלטה ואפילו קריאת מפה בחושך מוחלט: צפו ביתרונות האמצעי החדש שנחשפו באימון סיירת הנח"ל
https://www.ynet.co.il/news/article/ryO8vTVfO
אהבתיאהבתי
או סתם פרשיה ידועה 3718, זו של ג'מאל ח'אשוקג'י העיתונאי, שנחתך לחתיכות ממש. למה ?סתם ביקורת על המימשל.
כאן בויקיפדיה ( עברית):
https://he.wikipedia.org/wiki/ג%27מאל_ח%27אשוקג%27י
אהבתיאהבתי
ואגב 3718, עשו עם העיתוני הזה חסד, והרדימו אותו ( לפני שחתכו אותו לחתיכות. לא הרדמה מלאה. אבל בכל זאת….מקרה קל).
אהבתיאהבתי
חייל
מי שמאמין כי רוב המהלכים המלחמתיים נועדו לכשלון, רואה את השלומיאליות של צה"ל כדבר חיובי… היא מונעת מהמנהיגים הרפתקנות מיותרת.
בתקופתו של רפול הנערץ עליך היה צהל בשיא כוחו ויכולתו לתמרן ולהכריע כל אויב בזירה. התוצאה היתה כי הנהגת הצבא והנהגת המדינה הרגישו בטחון ושלחו את צהל לכבוש מדינה שכנה. הכיבוש עבר בהצלחה, ואיך סיפור לבנון ממשיך כולנו יודעים.
המסקנה מבחינתי היא כי אני מעדיף צהל בעל היכולת המינימלית הדרושה להגנת חיי אזרחי המדינה ולא כלום מעבר לכך. זה פחות או יותר המצב היום, אך למרבה הצער המשאבים המושקעים בכך מוגזמים לחלוטין. כלומר התוצאה היא טובה בעיני אבל היעילות גרועה.
אהבתיאהבתי
רינגו,
אתמול נהרג חייל עקב צירוף של חוסר במקצועיות ומשמעת. אשרינו?
אהבתיאהבתי
הביביסטיות החדשות…
אהבתיאהבתי
חייל,
חיילים נהרגו בתאונות תמיד, גם בימי רפול. אבל בימי כוכבי אלו ההרוגים הכמעט יחידים, ובימי רפול נהרגו עוד 700 בקרבות בלבנון.
אהבתיאהבתי
לכל המעונין, דו"ח ה- סי איי איי, לגבי סלימן והאישור שלו, לרצוח את העיתונאי הסורר:
https://bit.ly/3aZIWpD
מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן ( סה"כ 4 עמודים).
אהבתיאהבתי
רינגו,
הגישה שלך מאד מוזרה. האם אתה דוגל בפציפיזם? צבא קטן וטיפש זו הדוקטרינה? ביבי לא מסתבך במלחמות אבל כל מי שהיה ראש ממשלה בתקופתו (רבין, פרס, ברק, שרון, אולמרט) נלחם מלחמה כושלת עם אותו צבא טיפש.
אהבתיאהבתי
חייל
איני פציפיסט כלל, צבא הוא דבר נחוץ אך יש לתת לו את הכוח המינימלי הנחוץ.
הייתי מעדיף צבא קטן וחכם על פני המצב הנוכחי של גדול וטיפש. אבל אם כבר, עדיף גדול וטיפש על גדול וחזק.
עם צבא גדול וחזק ההרפתקנות של ראשי הממשלה שציינת עוד היתה לוקחת אותנו למקומות הרבה יותר גרועים. אתה עצמך אם איני טועה מצאת את עצמך בעומק לבנון עקב כושרו העילאי של הצבא. במצב הנוכחי ברור לכולם שמהלך צבאי משמעותי סופו במאות הרוגים ובלאגן כללי. זה מהווה בלם להחלטות כאלו.
אהבתיאהבתי
רינגו,
הרמטכלים האחרונים הקטינו את הצבא וגם ניוונו את הכשירות של היחידות הנותרות. אתה גם מתעלם מהעובדה שגם האוייב יכול ליזום. היעילות של הצבא היא פקטור שולי בהחלטות של הפוליטיקאים
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיאהבתי
קמיליה,
מה דעתך?
תורה ועבודה: שיא מועסקים במגזר החרדי
נתוני משרד העבודה חושפים כי 63.5% אחוזים מהחרדים נמצאים במעגל התעסוקה• "עובדים מבלי לוותר על הזהות"
https://www.israelhayom.co.il/article/855611
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
לכל המעונין:
בג"צ חשוב מאוד. איכוני השב"כ בקורונה. כאן:
https://bit.ly/3kyPGxJ
מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן…..
אהבתיאהבתי
90% לפי הIQ הגבוה
אהבתיאהבתי
לכל המעונין, פסק הדין בעליון, על הפסילה של אבתיסאם מראענה:
https://bit.ly/3razeGK
אהבתיאהבתי
אני צופה גיורים מאסיביים בארצות נחשלות:
https://www.ynet.co.il/news/article/HyWNcK5GO
" שלושה שבועות לפני הבחירות, השופטים קבעו כי יש להכיר במי שעברו גיור בקהילה הרפורמית או הקונסרבטיבית בישראל כיהודים לעניין חוק השבות"
כמו כן:
"המחוקק לא הכריע במשך 15 שנים"
עכשיו השאלה מי אשם.
אהבתיאהבתי
א-מחייה. כבר היום אפשר להתגייר רפורמית בחו״ל. ויש עולים מהמערב שהם גרים רפורמים. למזלנו אין קהילה רפורמית שחורה בארצות אפריקה הנחשלות שתלך לגייר המונים שם.
השאלה המשפטית הייתה דווקא על גיור בארץ. החשש לניצול לרעה אינו כה כבד כי עובדים זרים ומסתננים הם פסולי הכרה בגיורם ואפילו הוא אורתודוקסי על פי נהלי משרד הפנים.
אהבתיאהבתי
תמריץ לדעתי הפתרון הוא פשוט שחוק השבות לא יחול על גרים ולא על צאצאיהם. ברור לי שזה קצת קשה ליישום, אבל במקרה כזה אפשר פשוט להחליט לחומרה – אם יש ספק לגבי היותך יהודי "במקור" חוק השבות לא יחול עליך.
אהבתיאהבתי
שאלה לגבי בג"ץ הגיורים (אולי לאל רום)
הבנתי שהעותרים מלכתחילה היו זכאי חוק האזרחות, ואם כך, מה המשמעות הפרקטית של הפסיקה מבחינתם?
ואם אין משמעות פרקטית רצינית, מה הסיבה שבג"ץ בחר להתערב בעניין?
אהבתיאהבתי
לחייל זקן
כתבת:
"קמיליה, מה דעתך?
תורה ועבודה: שיא מועסקים במגזר החרדי
נתוני משרד העבודה חושפים כי 63.5% אחוזים מהחרדים נמצאים במעגל התעסוקה• "עובדים מבלי לוותר על הזהות"
————
לא כל כך קל לרצות אותי.
כל מגמת עלייה באחוז הגברים החרדים המועסקים / המתגייסים לצה'ל או לשירות לאומי היא כמובן מגמה רצויה בעיני.
אך עד שלא יגיעו אל אחוז התעסוקה של גברים לא חרדים – אמשיך להתייחס לנושא כנקודת שלילה משמעותית של המגזר החרדי.
חמור מכך, לא אהיה מרוצה לפני שהחרדים יגיעו לפחות אל השכר החודשי הממוצע / החציוני של הלא – חרדים. (לפחות – כיון שברצונם לגדל משפחות גדולות משל הלא – חרדים ולכן הכנסותיהם חייבות להיות גבוהות יותר).
קשה לי להשלים עם העובדה שהחלטתם שלא להכשיר את ילדיהם להשתלב בשוק העבודה המודרני – תהיה על חשבון כספי המיסים הנלקחים מכיסי.
אהבתיLiked by 1 person
בנוגע לפסיקה האחרונה של בג'צ,
1. יש לה גם היבט חיובי – הפסקת ההתעמרות, וההרחקה מהעם היהודי, בעשרות אלפי עולים מחבר העמים וצאצאיהם.שביקשו להתגייר בממסד האורתודוקסי והרימו ידים. חוסר הנכונות המוחלט של רבנים אורתודוקסים, שעד היום היו הממונים הבלעדיים על הגיור, להכיר בלגיטימיות הקיום של יהודי שאינו שומר מצוות (כלומר מעוניין לסוע במכוניתו בשבתות וחגים, לא מעונין לשלוח את ילדיו לבתי ספר דתיים ועוד ועוד ועוד) גרם לעשרות אלפי עולים וצאציהם להפסיק להתאמץ להתגייר.
כיום הם מתחתנים בהמוניהם, גם בקפריסין, עם חילונים שאין כל צל צילו של ספק ביהדותם.
כלומר, הרבנות האורתודוקסית בישראל למעשה מרחיקה מהעם היהודי לא רק את צאצאי העולים שהיו מעונינים בגיור אלא גם את בני/בנות זוגם, ילדיהם, ואת כל המוני צאצאיהם העתידיים.
2. החשש מ"גיורים המונים" בעולם השלישי – מזכיר לי בהכרח את הרכבת האינסופית של המהגרים לארץ, והזוכים מיידית באזרחות ישראלית ובתואר "עולה", מבני הפלאשמורה. לתפיסתי כל הקשר בינם לבין יהדות מתמצה ברמת החיים במדינה מערבית וגובה קצבאות הרווחה בה (בהשוואה לרמת החיים באתיופיה) + בני משפחתם שהגיעו לישראל באחד הקרונות הקודמים.
מה שיבטיח גם להם את האפשרות "להעלות לארץ" עוד ועוד קרובי משפחה נוספים. וחוזר חלילה.
כלומר עדין לא ברור לי מה יהיה השוני בינם לבין "המגויירים הרפורמים החדשים". פרט אולי לכמויות.
3. למרות שני הסעיפים הקודמים – לא מקובל עלי שחבורת שופטי בג'צ תקבע את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל.
ברור לי מדי וששמירת אופיה היהודי של המדינה פחות חשוב בעיניהם מהעוול הפוטנציאלי לזכויות אדם. שלא לדבר על כך שהם מעונינים להתעלם מהשוני בין זכויות אזרח (ישראלי) לזכויות אדם (אוניברסלי). לראייה פסיקותיהם בנוגע לזכויות המסתננים לארץ בהשוואה לזכויות הישראלים הותיקים שגרים בדרום תל אביב
אהבתיLiked by 1 person
משתמש אנונימי,
יש פה משמעות פרקטית מאוד. תכל"ס מה קרה פה:
הכנסת במשך עשרות בשנים ( העותרים פה מחכים 16 שנים, כל השופטים כולל כולם, מגנים הדבר במלוא פה) לא מחוקקת ומסדירה סוגיה עקרונית:
מהו גיור ? נצטט את חוק השבות סעיף 4ב.כך :
לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
עד כאן הציטוט:
כתוב : " או שנתגייר" אבל:
לא כתוב, כיצד התגייר. מי מוסמך להחליט שגיור מסויים הוא הגיור התופס ומגדיר שאדם נתגייר אכן, והוא עתה בן דת יהודית.
הכנסת, לא חוקקה הדבר. לא פירשה הדבר באמצעות דבר חוק.
השופטים נתנו הזדמנויות אינספור למחוקק לעשות כדבר הזה. אבל, לא נעשה.
עכשיו, השופטים החליטו. ומה שהחליטו, זה שאפשר שאדם יתגייר בקהילה יהודית מוכרת, גם בחו"ל, וגם בארץ ויהיה זכאי בכך להיחשב יהודי.
כלומר, תכל"ס, הרבנות הראשית הממלכתית, היא לא גורם בלעדי בגיור.
אז זה פרקטי בטירוף.
כאן לבג"צ לכל המעונין:
https://bit.ly/3b8SEpL
נ.ב: נקבע מפורשות בפסק הדין, שהכנסת עוד תוכל לעשות גבורות בענין. אבל, כמובן, אם הכנסת תחליט שרק הרבנות הראשית מחליטה, יעתרו לבג"צ.
אהבתיאהבתי
אל רום,
שאלתי מה ירוויחו באופן אישי העותרים מהכרה שהם זכאים לאזרחות ישראלים מכוח חוק השבות, בהנחה שהם כבר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק האזרחות
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי:
מאיפה למדת שהם כבר זכאים לאזרחות ישראלית לא מובן? העתירה הינה בגין כך, ששר הפנים דחה בקשותיהם לקבל אזרחות ישראלית כיהודים מכוח חוק השבות.
ואחת החלופות, לקבלת אזרחות ישראלית, על פי חוק האזרחות ( סעיף 2(א)) הינה זו שהאדם הינו עולה על פי חוק השבות.
אז הם רוצים להרוויח, אזרחות, והכרה בהם כיהודים לכל דבר וענין, מבחינת המדינה (כלומר, ממלכתית כך).
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה,
פסיקת בג"ץ מאתמול המכירה במתגיירים רפורמים כזכאי עליה מתוקף חוק השבות, לא תשפיע על עשרות אלפי העולים שאינם יהודים על פי ההלכה עליהם דיברת, שכבר עלו לארץ מתוקף חוק השבות (למשל לפי סעיף הנכד).
אהבתיאהבתי
אל רום,
ניסיתי להבין מה משמעות הכרת המדינה בהם כיהודים, בהנחה שהם בכל מקרה זכאים לאזרחות, ובינתיים מצאתי לפחות עניין אחד – פתיחת האפשרות לעליה לישראל של בני משפחותיהם מדרגה שניה ושלישית.
אהבתיאהבתי
ממתי בני משפחה של מתגיירים הם זכאי שבות?
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אתה בטוח שהם לא זכאים?
מקריאה פשוטה של החוק נראה שכן:
4א. זכויות בני משפחה
(א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי״ב–1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.
4ב. הגדרה
לענין חוק זה, ”יהודי“ – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
אהבתיאהבתי
לא מאמין שכוונת החוק לצאצא בגיר של אדם שהתגייר אחרי שהוליד אותו. נשמע לא סביר. אבל ייתכן שרלוונטי לילדים קטנים.
אהבתיאהבתי
טוב, תמריץ,
מסתבר ששמגר כיועמ"ש פירש את החוק כמוני, והנהיג את נוהל "גר גורר". הנוהל היה בתוקף עד אוגוסט 2001, ומאז רק ילדים שנולדו אחרי הגיור מקבלים מעמד מכוח חוק השבות.
אהבתיLiked by 1 person
מעניין מאוד, לא ידעתי
אהבתיאהבתי