המהגרים טובים לכלכלה, בינתיים

המשבר הכלכלי הגדול באירופה נובע מחוסר הנכונות של הממשלות לנצל את סביבת הריבית הנמוכה ולהגדיל משמעותית את תקציביהן. דבר דומה אירע בשנות השלושים, בשנות השפל הגדול. העולם שקע במאפליה של קמצנות ממשלתית. המשבר נפתר אז בדרך איומה ונוראה – אדולף היטלר החליט שיש לו סיבה טובה להגדיל את תקציבי מדינתו – שאיפה פסיכופטית להתחמש, להשתלט על העולם ולהשמיד את כל היהודים. החלטתו בתורה אילצה גם ממשלות אחרות לחרוג מעבר לכל סייג תקציבי כדי להשיב מלחמה שערה. המשבר הכלכלי נפתר. העולם נרפא מקמצנותן של ממשלות, אבל באיזה מחיר.

ההגירה הגדולה לאירופה שאנו רואים מול העיניים, שאולי תיזכר בהיסטוריה כעומדת בחשיבותה לצד אירועים כדוגמת תום מלחמת העולם ונפילת חומת ברלין, יכולה להיות משורטטת בקווי מתאר דומים.   חבורת פסיכופטים במזרח התיכון החליטה לפתוח במלחמה שבה כל זוועה מותרת ומתקבלת בברכה. החלטתם עתידה לאלץ ממשלות אחרות להתמודד עם המשבר שנוצר בכל מחיר. לא ברור מה יחליטו לעשות ממשלות אירופה עם המלחמות במזרח התיכון וגל ההגירה שהביאו. אם יחליטו לשקם אצלן את כל הפליטים – זה יעלה להן הון עתק. אם יחליטו לצאת למבצע צבאי אפקטיבי – גם זה יעלה המון כסף, ולא רק כסף.

אם גרמניה ושוודיה ימשיכו בשנים הקרובות להוסיף אחוז שלם לאוכלוסייתן מהמזרח התיכון מדי שנה בשנה, הלחצים התקציביים יהיו עצומים. הממשלות כנראה לא יעזו להעלות מסים, או לקצץ בתוכניות סיוע לאזרחיהן כדי לממן את קליטת הפליטים, כי כבר ככה האזרחים ממורמרים וזועמים (באחד הסקרים האחרונים בשוודיה – מפלגת הימין הקיצוני הגיעה למקום הראשון. בשוודיה!). כך שיש סיכוי טוב שהממשלות ייאלצו לנקוט מדיניות תקציבית מרחיבה. זה בדיוק מה שאירופה צריכה.

אפשר להעריך שבטווח הארוך תהיה להגירה לאירופה השפעה טקטונית. מדינת הרווחה תצטרך לחלק את פירוריה בין הרבה יותר אנשים, והעניים הנוכחיים של אירופה יצטרכו להסתגל למערכת פחות נדיבה ולפנים חדשות שיצוצו בשכונות שלהם. המעמד הבינוני-גבוה של אירופה יוכל ליהנות משפע עבודה זולה, אבל ישלם על כך מחיר בתחושת הביטחון האישי, בניכור מהמדינה שפעם חשב ששייכת לו ובקימוט מצח מול מדדי אי השוויון המאמירים שיתפרסמו בעיתונים. בטווח הקצר, עוד לפני שהשינויים הגדולים האלו יורגשו בשטח, ההרחבה התקציבית הצפויה יכולה להביא צמיחה.