גנץ צריך לוותר על התקציב הדו שנתי ולאפשר העברת תקציב לחודשים הנותרים של 2020. הדבר ישרת את המדינה שסוף סוף יהיה לה תקציב כלשהו ושתחמוק מאסון אמיתי – בחירות רביעיות חוזרות ב-2020, אך הוא גם ישרת את גנץ עצמו.
גנץ כרגע מאוד לא פופולארי ובחירות חוזרות יהיו אסון עבורו. באמצע 2021 ייתכן שמצבו ישתפר מאוד. מדוע? מאחר שהוא יהיה ראש הממשלה עוד לפני מועד הרוטציה. נראה שבחוגי האליטות מתגבש קונצנזוס שנתניהו חייב להיכנס לנבצרות עם תחילת שלב שמיעת הראיות במשפטו. על פי חוק היסוד ממלא מקומו לכל דבר הוא גנץ. חוק היסוד ככל הנראה (הנושא מסובך ולא ברור לגמרי) יקנה לגנץ בשלב זה את כל מה שצריך כדי לזכות באהדת הבייס – למשל היכולת לפטר את אמיר אוחנה. בסך הכול גנץ די שובה לב מטבעו. אם המצביעים שלו יאמינו שגידל ביציו בחזרה ויראו שביבי גורש מהזירה בברכתו הם ישובו אליו.
יאיר לפיד ובוגי יעלון בגישתם שונאת ביבי הניהליסטית פספסו לחלוטין את היתרונות שבעליית בני גנץ על הגלגל השלטוני. כמו שאמר אריק שרון לפוליטיקאים מתחילים: תמיד תהיו על הגלגל, לפעמים למעלה, לפעמים למטה. כרגע גנץ למטה, מאוד למטה בדעת הקהל. עם כניסתו לממשלה הוא עלה על הגלגל ולכן בשלב מסוים צפוי לעלות, בסיוע האליטות המשפטיות.
ישנה בדיחה על אדם שמתפלל לאלוהים שיזכה בפיס. כל בוקר הוא מתפלל לכך בדבקות. יום אחד יוצאת בת קול עצבנית משמיים: ״תקנה כבר כרטיס!״
גם למדינת ישראל יש אלוהים והוא הבג״ץ. הבג״ץ היה צריך שבני גנץ יקנה כרטיס כדי למצוא עבורו את הנסיבות שבהן יזכה בתפקיד ראש ממשלה. גנץ קנה אותו בהחלטתו להצטרף להנהגת המדינה כראש ממשלה חלופי.
מבחינת ביבי עדיפות היו בחירות בנובמבר, אבל אם גנץ יסכים לתקציב חד שנתי, ביבי יתקשה להתעקש לקחת את ישראל לבחירות בשיא הקורונה וכאשר הפוליטיקאים החרדים זועמים על העדר תקציב מאושר עבור צאן מרעיתם. ביבי יצטרך לחכות ליוני, אבל עד אז הכול יהיה שונה.
ואפילו אם התיאור פה יתברר כשגוי עדיין משתלם לגנץ לקרב בין הבחירות הבאות לבין מועד חילופי הרוטציה. אם יווצר שוב קיפאון גם אחרי בחירות 2021, בשלב מסוים יגיע מועד החילופים הקבוע בחוק והוא יהיה ראש הממשלה של ברירת המחדל.
