איך יכול להיות שהמזרחים המקופחים בארץ מצביעים למיליונר מקיסריה? ובארה"ב כיצד יתכן שהלבנים העניים במדינות בלב היבשת תומכים בהתלהבות במיליארדר ניו יורקי שחי במגדל פאר?
זו שאלה שפשוט מטריפה את האליטות הפועלות בתקשורת. הן רואות את עצמן כנציגות המדוכאים עלי אדמות. הן מחויבות לערכי השוויון, הצדק והמוסר וסולדות ממעמדות. הן יתמכו במס ירושה ומס עושר ומס הכנסה דרקוני ומס חברות מסרס וכו' וכו'.
שמאלנות אמורה להיות האסטרטגיה האידיאלית עבור עניים. מה אמור לשרת אותן טוב יותר מאשר נגיסה בעושר העשירים והעברתו לידיהם. אז למה הם לא נשבים בקסמיה?
תשובה אחת של הליברלים הכלכליים תהיה שבעצם מסים גבוהים, הלאמות וחלוקת עושר הורסים את המשק והופכים את העניים בסופו של דבר לעניים יותר. זה נכון. אבל העניים לא חיים ונושמים מילטון פרידמן. קשה להאמין שהדבקות במשנתו היא שמונעת מהם לתמוך בשמאל. מה עוד שלפעמים תומכי מילטון פרידמן עושים באמת שטויות איומות שהורסות לעניים את החיים (למשל בימינו היסטריית הגירעון או חוסר הישע של הרפובליקנים בזמן השפל הגדול לפני רוזוולט).
נראה שהסיבה העמוקה יותר לסלידה של המעמדות החלשים מהשמאל היא הבנה שמסכנות כאסטרטגיה היא אסון מבחינתם כי הם לא הכי מסכנים בעולם. השמאל ימצא לו במהרה בני אדם מסכנים עוד יותר מהם ויחגוג את מסכנותם על חשבונם שלהם. הם מחפשים תנועה שתחגוג את מה שחזק בהם, לא את מה שמסכן.
עד הגלובליזציה באמת התקיימו שני סוגי עניים בעולם המערבי – אלו שהאחר המסכן מהם היה בולט להם ונוכח בסביבתם ואלו שלא. העניים היהודים בארץ למשל כבר מזמן בחרו בימין, כי הם ידעו שאינם המסכנים ביותר בסביבה. יש ערבים שנחשבים מסכנים מהם ואותם יעדיף השמאל.
אבל בארצות סקנדינביה ומערב אירופה עד תחילת עידן ההגירה ההמונית העניים הלבנים היו החלשים ביותר בסביבה. לא הייתה להם סיבה לא לאמץ את השקפת העולם השמאלנית שבעד המקופחים. אפילו בארה"ב, באזורים שבהם הבעיה הגזעית הייתה פחות חריפה, העניים הלבנים הצביעו לשמאל.
כאן באה הגלובליזציה והבהירה היטב לעניים שהשמאלנות היא לחלוטין חסרת תוחלת מבחינתם. כי מסכני כל העולם הפכו להיות חלק מהמשחק. רק אתמול למשל בג"ץ פסק בעצם שכמעט כל תושבות אפריקה הצעירות ומשפחותיהן זכאיות לתושבות בישראל. ממחיש בכך עד כמה אסטרטגיית "אהוב את המסכן" של השמאל הפכה לחסרת תוחלת מבחינת המעמדות החלשים בארץ ובעולם כולו. לא הם יהנו ממנה. בכל שנייה נולדים בכפרים באפריקה או ברחבי העולם השלישי מסכנים גדולים מהם.
זו תמצית ההערצה לדונלד טראמפ בקרב ההמון הלבן באמריקה: הוא לא חוגג את מה שמסכן בהם. אם כך היה עושה היו לו מסכנים גדולים יותר להתעסק איתם. טראמפ חוגג בהם את מה שאמריקני ופטריוטי ומשותף לו ולהם. והם אוהבים את זה.