קוביד גרסת 1890

מאמר מרתק בכתב עת מדעי מכובד שפורסם הקיץ מעלה את האפשרות שקוביד-19 משחזר בעצם את דרכו של נגיף קורונה אחר שהסתובב בעולם בשנת 1890. בשנה זו הכתה בעולם אחת המגפות הגדולות של המאה התשע עשרה אשר כונתה בפי כול: ״השפעת הרוסית״. באותם ימים לא הייתה קיימת ההבחנה המודרנית בין נגיף השפעת לבין נגיפי קורונה אשר לרוב גורמים הצטננות קלה יותר. השפעת הרוסית גבתה את חייהם של מיליון בני אדם.

בעוד שידוע למדע בוודאות, בעקבות עבודת שחזור מונומונטלית, שהשפעת הספרדית שבאה אחרי מלחמת העולם הראשונה אכן נגרמה משפעת, אין מידע על הגורם האמיתי לשפעת הרוסית והוא לוט בערפילי ההיסטוריה.

ישנו נגיף קורונה נפוץ בשם HCoV-OC43. רבים מאיתנו נדבקים בו מפעם לפעם ומצטננים, ונוגדנים אליו נמצאים אצל רובנו. בדיקה גנטית של קצב המוטציות שלו מעלה שהוא הגיע מהבהמות אל האדם סמוך לשנת 1890. הייתה זו באמת תקופה שבה מגפות גדולות פקדו עדרי בקר. האם יתכן שהנגיף גרם את המגפה הגדולה אז ולאחר מכן, כאשר בני האדם נחשפו אליו עוד בילדות וגופם פיתח איתו היכרות, הפך להיות נגיף הפוגש דרך קבע באנושות אך כבר לא ממיט עליה אסון?

המאפיין הבולט ביותר של קוביד-19, העובדה שהוא פוסח על ילדים או שפגיעתו בהם מינימלית, היה ניכר גם בשפעת הרוסית. דיווחי הרופאים של אותה תקופה העידו על כך שהנגיף אינו מסוכן לילדים, אבל הוא מסוכן מאוד לזקנים. זה אינו מאפיין של שפעת אשר מסוכנת גם לילדים. הייתה גם מקבילה ללונג-קוביד. הסימפטומים התמשכו והתמשכו בחלק מהחולים בשפעת הרוסית אפילו אחרי שהחלימו לכאורה. כמו בקוביד גם בשפעת הרוסית העריכו שקיימת הדבקה אסימפטומטית ניכרת שמקשה למנוע את התפשטות המחלה. כמו בקוביד גם בשפעת הרוסית אזור גיאוגרפי שבו הייתה מעט תחלואה בשלב ראשון ספג יותר בשלב שני, דינמיקה אופיינית לבניית חיסון עדר. דלקת ריאות קטלנית במיוחד, פגיעה בטעם ובריח, בעיות לב אחרי ההחלמה, קרישי דם, שמנים פגיעים יותר מרזים, כאבי ראש בקרב מחלימים – כל מאפייני הקוביד הוזכרו גם לגבי השפעת הרוסית.

אם ההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה אזי קוביד-19 יהפוך לחלק מנגיפי הקוביד הנפוצים אשר גופנו נחשף אליהם מפעם לפעם. אבל התגובה כבר לא צפויה להיות קטסטרופלית ברוב המקרים מאחר שהחשיפה הראשונית כבר קרתה, והגוף פיתח זיכרון חיסוני. נראה שבימינו החיסון כבר סיפק הגנה ראשונית כזו ואפילו מי שנדבק אחרי קבלתו סובל ממחלה קלה יותר. עם זאת, באופן מדכא למדי, עדיין רואים שזקנים שחוסנו פעמיים ונחשפו לנגיף הקוביד אחרי זמן, חולים ומתים בשיעורים לא זניחים. ה-FDA אמנם עדיין מצוי בהכחשה לגבי כך ומתמהמה לאשר את חיסון הבוסטר באמריקה, אבל הוא עוד יתפכח ובקרוב. האם באמת נצטרך אנחנו כולנו להיחשף בפועל לנגיף בשלב מסוים ולחלות או שרצף קבלת החיסונים יגן עלינו, דבר שבני המאה התשע עשרה לא היו יכולים לקוות לו? את זה עוד נדע.

האמונה הטפלה של נפתלי בנט

ראש הממשלה בנט מתנגד לסגר. טוב שכך. לפני סגר יש לבחון האם ניתן לעצור את המגפה באמצעות מבצע חיסון שלישי מאסיבי. וגם אם לא, תועלתו של סגר צפויה להיות מאוד מוגבלת.

אבל גם אם מתנגדים למשהו בצדק, צריך להביא נימוקים ראויים להתנגדות זו. לא נימוקים שמתחום האמונה הטפלה.

אלו דברי ראש הממשלה בפייסבוק:

נעשה הכל להימנע מסגרים, שהם כלים הרסניים לפרנסה, לכלכלה ולחינוך הילדים שלנו. סגרים הם רק מוצא אחרון.

הכי קל לממשלה להכריז על סגר ולהעביר כסף לעסקים הסגורים ולעובדים שישבו בבית. אבל למדיניות הסגרים יש מחיר נוראי.

שיקול אחד שעומד לנגד עינינו הוא הורדת התחלואה והפחתת התמותה. אך יש כמובן גם שיקולים נוספים ובהם פרנסת אזרחי ישראל, חינוך ילדי ישראל, ושמירת העתיד הכלכלי של ישראל.

חישבו למשל על הרוגי תאונות דרכים.

הרי ניתן היה להביא לאפס מתים מתאונות דרכים על ידי איסור נסיעה בכבישי ישראל. אבל כולנו מבינים שחייבים לחיות ולאפשר תנועה בישראל.

כך גם בדלתא: שגרת החיים היא חלק מהחיים ואנו חייבים לאזן בין כל הצרכים באחריות.

חשוב לי להדגיש משהו:

תג המחיר של שלושת הסגרים שהובילה הממשלה הקודמת היה מאתיים מיליארד שקלים.

בספרות זה נראה כך:

.200,000,000,000

מדובר במאתיים אלף פעמים מיליון שקלים.

זה הכסף שלנו, שלכם ושל הילדים והנכדים שלכם.

אם נמשיך במדיניות הסגרים והמגבלות ההרסניות לכלכלה, אנחנו פשוט נתרושש כלכלית.

הסכום העצום שהוצאנו על סגרים שהיעילות שלהם נמוכה ממילא הוא סכום שממש נלקח ממטרות חשובות עבורכם ועבור ילדיכם.

כמה חיי חיילים חלילה נאבד אם לא נוכל להרשות לעצמנו לצייד אותם בנגמ"שים חדישים עם הגנה מתקדמת, כי בזבזנו את הכסף על סגרים?

כמה ילדים ומבוגרים לא נוכל לשלוח לניתוח מציל חיים?

כמה בתי חולים בפריפריה שלא נוכל להקים?

כמה מכשירי MRI לא נוכל לממן וכך נחמיץ אלפי חולי סרטן בשלב מוקדם?

כמה שיעורים במדע, מתמטיקה או אנגלית לא נוכל לממן?

כמה קצבאות זיקנה לקשישים חסרי אמצעים לא נוכל להעניק?

חישבו רגע: כל משפחה בישראל נכנסה לחוב של 105,000 ₪ בשל תג המחיר של שלושת הסגרים.

כל אחד מאיתנו, וילדינו, יצטרכו להחזיר את החוב הזה דרך מסים, ושירותים מופחתים לאורך עשרות שנים .

מדוע אמונה טפלה?

נראה שבנט באמת מאמין שאם הורה הולך לפארק עם ילדו המשועמם וקונה לו צמר גפן מתוק, או שזוג אוהבים יושב בבית קפה אופנתי בהרצליה ומתזז את המלצר הסימפטי או שמשפחה ממריאה לנופש באלפים – בקיצור, כל הדברים שסגר ימנע מאיתנו – אזי קורים תהליכים כלכליים מסתוריים שיאפשרו מאוחר יותר הקמת בתי חולים בפריפריה או השגת נגמ״שים לחיילינו היקרים.

זו כמובן אמונה מצחיקה. אין שום קשר בין הצמר גפן המתוק שנקנה או שלא נקנה לבין הנגמ״ש ו/או בית החולים הפריפריאלי. הסגר לא יפגע במאומה ביכולת של ישראל להצטייד בנגמ״שים ובבתי חולים ועלותו הכלכלית מבחינה זו היא, לכל היותר, אפס.

יש להבדיל בין שני סוגים של כסף. ישנו המאזן הכלכלי של ישראל מול העולם הנמדד בשער השקל, בחובות הדולריים וביתרות המט״ח. זהו מאזן קריטי למדינה באמת. ובמאזן זה אכן משתקפים הדברים שבנט מדבר עליהם: היכולת להקים בתי חולים או לרכוש נגמ״שים. זו תלויה בחלקה בדברים שמשיגים מהעולם כמו דלק למכונות, חומרי בניין או פועלים זרים. בלי מט״ח אין דרך להשיגם. תשאלו כל לבנוני.

סוג אחר של כסף הוא זה שמתחלק בתוך המדינה עצמה. לכסף זה יש חשיבות רבה בניהול התמריצים והמשאבים בתוך המדינה, אבל בסופו של דבר ההתעסקות איתו היא כמו העברה מכיס לכיס באותו מעיל. הדברים שנעשים איתו לא משנים לחוסנה הכלכלי של המדינה.

הסגר לא צפוי לפגוע במאזן המט״ח של ישראל מול העולם. ואולי ההיפך הוא הנכון: ישראלים לא ייצאו לחו״ל ולא יבזבזו שם את כספם ולכן השקל רק יתחזק. צריכת הדלק תפחת בחדות, והרי ישראל מייבאת דלק. תעשיות היצוא של ישראל, להבדיל ממדינות דרום אירופה שמסתמכות על תיירות, לא ייפגעו כלל מסגר. התעשיות הביטחוניות יקבלו היתר מיוחד ובתעשיית ההייטק רגילים כבר לעבוד מהבית. גם החקלאים ימשיכו לעבד שדות.

נכון, המדינה תצטרך לפצות את מוכר הצמר גפן המתוק. אבל זה רק משחק בכסף פנימי. אם המדינה לא הייתה מייצרת כסף כדי לפצותו, מן הסתם בנק דיסקונט היה מייצר את אותו כסף במסגרת אשראי שהיה נותן לו בהסתמך על כושר ההתפרנסות שלו. פיצוי נפגעי הסגר יצריך משחקים מורכבים בניהול כסף מצד הממשלה שיש אנשים שיפלו בין הכיסאות וייפגעו מהם. אין לזלזל בכך וגם לא בצער שייגרם לאנשים מחוסר יכולת לפגוש משפחה וחברים או לבלות וליהנות. בדבר אחד כן יש לזלזל: באמונה הטפלה שיש קשר כלשהו בין סגרים לנגמ״שים.

האם פייזר בעוכרינו?

מאמר מעניין ממינסוטה, אמנם לפני ביקורת עמיתים, התפרסם אתמול וחשף ממצא שעד היום לא ידענו לגבי הקורונה וההתמודדות איתה:  חיסון פייזר יעיל פחות מחיסון מודרנה. שני החיסונים מאוד אפקטיביים נגד אשפוזים, אם כי מודרנה יותר (85% לחיסון פייזר, 91% לחיסון מודרנה). אבל בכל מה שקשור למניעת הדבקות, חיסון פייזר מאבד הרבה מהערך שלו וצונח ל-42% יעילות. זאת בעד חיסון מודרנה שומר על יעילות נסבלת של 76%.

יש סיכוי אם כך שהבחירה בפייזר היא בעוכרינו, ומצבנו, אם היינו הולכים עם חיסון מודרנה, היה טוב יותר. אולי חיסון העדר היה נשמר עם מודרנה. המחברים אשר מנסים להעלות אפשרויות לגבי סיבת ההבדל בין שני החיסונים שהם די זהים, מציינים כמה הבדלים במתן החיסונים. הבדל אחד הוא שחיסון מודרנה ניתן בהפרש 28 ימים ולא בהפרש 21 ימים. ייתכן שדבר זה מקנה לו יתרון. ישנם ממצאים נוספים לפיהם השהיה נוספת בין שתי המנות תורמת ליעילות החיסון. הגוף מעבד טוב יותר את המנה הראשונה בטרם מגיב לשנייה. הבדל שני הוא שכמות החומר החיסוני שמקבל מחוסן מודרנה גדולה פי שלושה מזו שמקבל מחוסן פייזר. כותבי המאמר מציינים שאכן תופעות הלוואי שמתחסנים עם מודרנה דיווחו עליהן הן יותר משמעותיות מאלו שדווחו בידי מתחסני פייזר, מה שמלמד על כך שחיסון מודרנה גורר את מערכת החיסון ליתר תגובה.

המסקנה שאפשר להוציא מכל זה אינה קינה פסימית על כך שמנכ"ל פייזר היה היהודי היווני הסנטימנטלי ולא מנכ"ל מודרנה. אלא דווקא תחזית אופטימית. ברור בהגיון בריא שההבדלים שיש בין פייזר למודרנה הם הבדלים שניתנים לטיפול מיידי על ידי מתן מנה שלישית למחוסני פייזר. ככה גם לגופם של מקבלי חיסון פייזר תגיע מנה נוספת בשיהוי ניכר לאחר קודמתה; כך תוכנס לגוף כמות נוספת של חומר חיסוני.

חיסון במנה שלישית, תחילה של המבוגרים ולאחר מכן, אם יהיה צורך, גם של האוכלוסיה הצעירה יותר, נראה הדרך ללכת בה. לא סגרים שהציבור מאס בהם וספק אם יציית להם.

אופטימיות זהירה

בימים האחרונים נדמה כי שבנו לסבול מהתפשטות הקורונה, כאילו אין חיסונים בעולם. מספרי המקרים מזנקים ויש גם מקרי מוות. האמנם אנו צפויים לחזרת כל הרע הישן והמוכר, כולל הסגרים והבידודים? לא, סביר להניח שלא.

  • בבריטניה יש ירידה במקרים כבר מזה כמה זמן וגרף מקרי המוות מעולם לא באמת זינק שם. מדגם שנערך בוויילס מראה שהאוכלוסיה הבריטית הגיעה למצב שבו ל-92% מהאוכלוסיה ישנם נוגדנים בדם, מהידבקות או מחיסון.  הבריטים מקדימים אותנו בעקומה, ולהיכן שהם נמצאים היום נגיע אנחנו בהמשך.
  • מי שהסתכל בממצאים של פייזר, שלפיהם אושרה המנה השלישית, ראה שהם גם עלובים מאוד וגם מרשימים מאוד. עלובים מאוד כי יש במדגם של פייזר בסך הכול עשרה נסיינים מהאוכלוסיה המבוגרת(!). מרשימים מאוד כי פייזר מעריכה שהזינוק ביכולת הניטרול של הנגיף בעקבות המנה השלישית יכול להגיע עד פי מאה!  אף שיש מקרי מוות בקרב מחוסנים מבוגרים, ואף שאנו כבר יודעים לצערנו שהדעיכה של הגנת החיסון מהירה מהמצופה, נראה ברור שהמנה השלישית תגן על הזקנים שיקבלוה, לפחות בחודשים הקרובים.  מהניסיון עם חיסונים אחרים, מנה נוספת שניתנת אחרי פרק זמן משמעותי צפויה לעורר תגובה חיסונית די מהר. כך שאם השבוע יהיה חיסון מאסיבי של הזקנים, לא נצטרך לחכות הרבה כדי לראות את המשמעות החיובית.
  • האם תידרש מנה נוספת כל חצי שנה? לא בהכרח. יש חיסונים שהפרוטוקול שלהם דורש מנה שלישית אחרי חצי שנה, אך די בה. בשלב מסוים הגוף קולט שעליו לשמור על רמת נוגדנים גבוהה נגד החלקיקים העקשנים האלו.
  • נראה שהסיכוי למוות בגיל צעיר (פחות מ-50) הוא אפס עבור מחוסנים בשלב זה. אם המבוגרים יקבלו מנה שלישית שתגן עליהם, ואם לצעירים פשוט אין סיכוי למות, אז קשה להעלות על הדעת שיידרש סגר.
  • בינתיים ראש הממשלה בנט מקבל את כל ההחלטות הנכונות לגבי המגפה, והוא ראוי להערכה על כך. בפרט כאשר הכיוון הפוך 180 מעלות לאסטרטגיה שהציע בעבר, שבה בדיקות ובידודים תפסו חשיבות גבוהה מחיסונים. אבל הזמנים משתנים ואנחנו משתנים איתם, כמו שגיא בכור אוהב להגיד.
  • כשתחלוף הסופה של וריאנט הדלתא, ספק אם לנגיף תהיה עוד התפרצות גדולה שתאיים על חיי אדם בהמוניהם. בארצות המפותחות אנשים כבר מחוסנים בשיעורים גבוהים. בארצות אחרות אנשים נדבקו בשיעורים גבוהים. בהודו ליותר משני שלישים מהאוכלוסיה יש נוגדנים לנגיף שרכשו בדרך הקשה. בשלב מסוים ישוחררו גם החיסונים לאוכלוסיית הילדים. האנושות תנצח את הקוביד, גם אם המחיר היה כבד.

יש רק פיתרון אחד ריאלי מול דלתא

נגיף הקורונה בצורתו ההודית, מה שמכונה וריאנט דלתא, מותיר את הממשלה מבולבלת. החיסון כבר לא כל כך אפקטיבי אבל עדיין אפקטיבי מספיק כדי שלציבור הרחב לא יהיה שום עניין בחזרה לסגרים ולא תהיה שום מוטיבציה לכבד את ההגבלות. מצד שני יש סימנים ראשונים מבריטניה שהנגיף כן מאיים על מבוגרים מחוסנים ויכול לשלוח אותם למיטת בית חולים ואף לגרוע מזה.

אי אפשר לכפות על הציבור גזירות שהמוטיבציה שלו לקיימן היא אפס. אנשים צעירים בריאים, שבלאו הכי הקורונה אינה איום כל כך גדול עליהם, מבינים היטב שאחרי שקיבלו שתי מנות חיסון האיום שואף לאפס. הם לא יכבדו את ההגבלות. התמריץ לא קיים, מה לעשות.

אפשר היה להתייאש ולשוב לספור את מתינו הישישים והחולים, אבל יש דברים שניתן לעשות. ניתן לחסן כמה שיותר נערות ונערים, כדי להגביר את חסינות העדר, והממשלה עשתה מאמצים בכיוון. והדבר העיקרי: ניתן להתחיל להציע מנה שלישית לכל מי שעבר את גיל 70. נכון שה-FDA עוד לא אישר זאת, אבל כרגע אנחנו במצב חירום גרוע מאמריקה מבחינת תפוצת הדלתא ואין זמן לבזבז. פה ושם אנחנו צריכים להיות האור לגויים. מגפה היא כמו מלחמה. צריך להסתמך על הממצאים הראשוניים של פייזר שמצדיקים מנה שלישית ולא לחכות לפרסומים בנייצ׳ר. ממש כפי שהבריטים העדיפו לחלק מנה אחת לרבים מאשר שתי מנות למעטים בראשית ההתחסנות על אף שבכך חרגו מהפרוטוקול המאושר.

מקבלי המנה השלישית הישישים יידעו שמדובר בפתרון שעוד לא עבר אישור מלא ויצטרכו לחתום על טופס הסכמה. פייזר כבר הזריקה לנסייניה בפעם השלישית וראתה ששום אסון לא קורה. אין ממה לפחד. רפואה אינה סוציאליזם. לא כולם שווים. שתי מנות מתאימות לבן 12, אבל ברור לכל מי שקורא נתונים שאין די בהן לבני 70 או 80. התגובה החיסונית שלהם חלשה בהרבה. רואים זאת בבדיקות הסרולוגיות. גם בעולם ללא דלתא ההיגיון הרפואי היה אומר שצריכים לתת להם עוד מנה. בטח ובטח בעולם הדלתא. הגוף של זקנינו צריך להכיר היטב את הנגיף ולהיות בהיכון לסילוקו.

שני פריטי מידע חסרים

הממשלה החליטה לפתוח את המדינה החל מהיום. בסך הכול זו החלטה הגיונית. החיסונים התבררו כמאוד אפקטיביים, ומי שרצה להתחסן יכול היה כבר לעשות זאת מזמן. אפילו הצעירים ובוודאי המבוגרים. עם זאת, יש שני פריטי מידע חסרים שמקשים להעריך האם ההחלטה תתברר כטובה בדיעבד. ראשית, האם יש מוטציות שמסוגלות לחדור את מעטה השריון של חיסון פייזר. ככל הנראה המוטציה הדרא״פית מסוגלת לכך במידה מסוימת. אבל הדברים לא לגמרי ברורים: האם מחוסן שייתקל במוטציה הדרא״פית קצת ישתעל וקצת יתעייף או שיש לו סיכוי ממשי להזדקק להנשמה? רוב האינדיקציות מורות שהחיסון יגן ממחלה קשה אבל אין ודאות מוחלטת בכך.

שנית, הילדים נותרים לא מחוסנים ותיתכן הדבקה המונית בקרבם. ידוע כבר שילדים מתים בגלל קוביד לעתים נדירות ביותר, אולי בתדירות שבה הדבר קורה בשל שפעת. אולי אפילו פחות. אבל תופעות לונג קוביד ארוכות טווח מאמללות נצפות גם בילדים. האם אפשר בשל כך להמשיך לסגור את המדינה עד שיגיע גם החיסון לילדים? כנראה שלא, אבל צריך לראות כמה גדול המחיר שישלמו הילדים.

2020: השנה ללא קיץ

כותבת הוויקיפדיה:

שנה ללא קיץ הוא הכינוי שניתן לשנת 1816, במהלכה חל חורף געשי עקב התפרצות-על של הר הגעש טמבורה. הר געש זה שוכן באי סומבאווה שבאינדונזיה (אז חלק מאיי הודו המזרחית ההולנדית) והתפרץ שנה קודם לכן, ב-5 באפריל 1815 , ושנית חמישה ימים לאחר מכן. ההתפרצות הייתה קטסטרופלית מבחינה מקומית ונחשבת לקטלנית ביותר בהיסטוריה כולה[1]. בנוסף, היא חוללה ירידת טמפרטורות משמעותית בשנים הבאות, שהשפיעה על כלל כדור הארץ בדרגות שונות.

מאז חלפו מאתיים שנה והנה יש לנו שנה חדשה בלי קיץ, שנת 2020. לא במובן שמלמד על שינויים במזג האוויר. אלא במובן אחר לגמרי: דפוס הפטירות השנתי הרגיל שיורד בקיץ וגואה בחורף לא התקיים בחודשי הקיץ של 2020. מבחינת תמותה אלו היו חודשים כמו חורפיים. ככה נראית סטטיסטיקה של מגפה. ככה נראית המציאות, לא השקרים של מכחישי וממעיטי הקורונה, גם אם הם פרופסורים נכבדים.

נתוני התמותה2020201920182017
ינואר4584484044884924
פברואר3962408239044045
יולי3694347234893434
אוגוסט4017352335103318
ספטמבר4154343033843246
אוקטובר4630363136843619

סרבני החיסון ורמות ההפשטה

חלק מהאוכלוסייה מסרב להתחסן. הרשויות ורוב הציבור רוצים להטיל על סרבני החיסון הגבלות שונות ומשונות, בקניות, בנופש, במקומות עבודה, בחדרי כושר, בהליכה לסרטים, בבתי כנסת (פייגלין כתב פוסט על כך שנאלץ לוותר מעתה והלאה על תפילה במניין). האם זה דבר נכון ומוצדק לעשות?

אני מוצא שניתן לנסח את השאלה ברמות הפשטה שונות ותשובתי תהיה שונה.

שאלה ראשונה: האם אפשר לאלץ אנשים להתחסן לנגיף הקורונה בחיסון של פייזר. לא ממש בכפיה, אבל באמצעות תמריצים חזקים. תשובתי: כן החלטי. החיסון נבדק, אינו מזיק. רבים כבר קיבלו אותו. אין בסיס מדעי לחרדות מפניו. המחלה מאוד מדבקת. מיגורה יציל את בריאותם ואת חייהם של רבים ויאפשר לשקם את כלכלת המדינה. מי שמסרב להתחסן מסכן, על בסיס גחמות אישיות תמהוניות, בני אדם אחרים. ביניהם ילדים שלא יכולים להתחסן ומדוכאי חיסון שהחיסון לא יעזור להם.

שאלה שנייה: האם אפשר להפעיל לחץ על בני אדם להכניס לגופם חומרים שהם חושבים שמזיקים להם משיקולים של טובת הציבור. תשובתי: זהו מעשה מסוכן. לפעמים הרוב צודק, לפעמים המיעוט צודק. בטווח הארוך בסיטואציה מסוג זה יהיו גם מקרים שבהם המיעוט החששן יצדק, ותהיה זו שגיאה קשה לקבוע נורמה שכופה עליו לציית לדעת הרוב. וזה עוד בלי לשקול את הבעיה שבתקדים – פולשנות כזו של השלטון לתוך הגוף.

המסקנה בקיצור: כן, צריך לגרום לכולם להתחסן, אבל להישמר מכך שדבר זה יהווה תקדים להבא. אבל אין באמת מצב שבו ההווה אינו תקדים לעתיד, ולכן אני קרוע.

לא הכול שחור באפריקה

בפוסט האחרון כתבתי שהוריאנט הדרא״פי ומה שהוא מסמל מסתמן כאירוע קטסטרופלי. וריאנטים בנגיף יכולים לשנות את התנהגותו כליל ובעצם לעשות ריסטרט למגפה ולמאמצי החיסון. וכך נהיה שרויים במגפה זאת לנצח, או לפחות עוד כמה שנים עד שהנגיף יתייצב אבולוציונית.

ובכן יש מצב שהפרזתי. המידע האחרון שמגיע מהחיסון של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון מראה שגם אם יעילותו פחתה במידת מה בדרום אמריקה ובדרום אפריקה, הרי שבאלמנט החשוב ביותר, אשפוזים ותמותה, אשר בעצם מגדירים את המגפה ומבחינים אותה מסתם שפעת איומה, החיסון עדיין עושה את העבודה. בפרט שימו לב לדברים האלו בטוויטר של אריק טופול.

החיסון של פייזר עולה על החיסון של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ולכן אנחנו יכולים להיות אפילו יותר אופטימיים. לפחות עד להודעה חדשה.

אירוע קטסטרופלי

עקבתי בסקרנות אחרי מניית נובה ווקס. החברה אמורה הייתה להוציא תוצאות של ניסוי בחיסון שלה לקוביד בשבועות האחרונים. בסופו של דבר זה קרה הערב לפני זמן קצר. התוצאות הן קטסטרופליות, ברמה שדורשת מכולנו לחשב מסלול מחדש לגבי החיים שלנו בשנים הקרובות. זה לא שנובה ווקס לא הצליחה להוציא חיסון איכותי כמו שציפו. היא הצליחה. וגם אם לא הייתה מצליחה, זה לא היה נורא, כבר יש פייזר ומודרנה. הבעיה החמורה היא שהחיסון המוצלח שלה שנתן הגנה של 95% נגד הוראינט הנפוץ נתן הגנה של 60% בלבד מול הוריאנט הדרא"פי. צלילה כזו ביעילות של חיסון מול וראינט חדש שזה מקרוב בא, אומרת שיצרניות החיסונים ישחקו במשחקי חתול ועכבר נואשים מול הנגיף ונגזרותיו בשנים הקרובות. זה אסון שלא יתואר לאנושות. העולם יישאר סגור או שפשוט נסכים לוותר על הזקנים והחולים בקרבנו. וגם על אלו שהם סתם חסרי מזל.

הבלוגר ווסט האנטר, מדען פרובוקטיבי ומבריק, הסביר את המנגנון. וירוסים עתיקים כמו חצבת מיצו כבר במשך מאות שנים את הדרכים שלהם להשיג אופטימיזציה והתפשטות מירבית. הקורונה לעומת זאת רק החלה את דרכה והיא בוחנת באינטנסיביות את שלל האופציות האבולוציוניות העומדות לרשותה.