אם תתממש התוכנית לחסל את בג"ץ הלכה למעשה, מה אפשר יהיה לעשות במדינה, שעד עתה לא ניתן היה? יש אוסף מרשים של נושאים שבג"ץ עסק בהם במשך השנים, ושאחרי סירוסו ייפתחו מחדש. זה ממש דיסנילנד של הימניים. לצדם יש גם נושאים שבהם בג"ץ קידם זכויות חברתיות שנהנות מקונצנזוס רחב, ואין זה סביר כל כך שקואליציה ימנית תחפוץ למשל להאריך את המעצר ללא שופט של החיילים או להגביל קצבאות ביטוח לאומי לבעלי רכב. גם איני מאמין שייפגעו זכויות להט"ב שיקרות ללבם של הרבה מהח"כים בליכוד. בתחום זה שטח משוחרר לא יוחזר. גם צה"ל לא יבטל את קבלת הנשים לקורס טיס, אם כי אולי יהיה קל יותר למנוע שירות נשים בחילות אחרים.
קצבאות ילדים רק לחיילים ומשפחותיהם – תיאורטית אפשרי. בג"ץ היה זה שמנע בעבר יישום תוכנית כזו, שתמנע קצבאות ילדים מהאוכלוסיה הערבית, או לפחות תקצץ אותן עבורה. עם זאת, החרדים יתנגדו, ולכן אין סיכוי ממשי לחזרת הרעיון. הופתעתי שרק לפני עשרים שנה עמד על הפרק רעיון כל כך לא שוויוני.
מצור על עזה ומניעת חשמל לשטחים – בעבר בג"ץ עסק בשאלת אספקת חשמל לעזה והקשה על ניתוקו. כיום נראה שיש איזשהו שיווי משקל בין שלטון החמאס לישראל, שאינו מצריך צעדים כאלו, אבל בשעת הצורך אפשר יהיה לנקוט בצעדים מחמירים מאוד נגד העזתים. גם חברת החשמל תוכל לגבות ביתר קלות חובות על אספקת חשמל מתושבי השטחים. בג"ץ מנע זאת ממנה בעבר.
פסילת המפלגות הערביות – בג"ץ מסורס יאפשר לפסול את המפלגות הערביות. ייתכן אפילו שאת כולן, אם כי זה דבר קיצוני, בפרט בהתחשב בגישתו המתונה של מנסור עבאס. בכל מקרה אפשר שדי בפסילת מפלגה אחת כדי לגרום לציבור הערבי כולו להחרים את הבחירות. הדבר יקל על הימין לשלוט בכנסת, ויהפוך את חזרת השמאל לשלטון לבלתי אפשרית.
הוצאת המסתננים מדרום תל אביב – כל תוכנית שנועדה להקשות על חיי המסתננים ולפגוע ברצונם להישאר פה, או כל הסכם החזרה לאפריקה עמדו בפני מכשול קשה מנשוא: שופטי בג"ץ. אפילו הסכמת הנשיא גרוניס עם התוכנית לשימוש במתקן חולות לא הועילה ורוב השופטים פסלו אותה. גם חוק הפיקדון, ללקיחת פיקדון ממשכורתו של מסתנן, נפסל נגד דעת המיעוט של השופט סולברג.
הגבלות קיצוניות בחוק האזרחות – בפוסט קודם ציינתי שאף שתופעת ההתאזרחות של פלסטינים בישראל צומצמה משמעותית, היא עדיין די רחבה. ניתן לבטל את כל הפרצות שנותרו בחוק האזרחות, ולא יהיה בג"ץ שיצייץ.
נושא גיוס החרדים – בג"ץ עסק בנושא הרבה במרוצת השנים, בהתחלה באופן מאוד מועיל. כשבג"ץ ניגש לנושא, חרדי היה משתחרר מצה"ל בגיל 41, ועד אותו גיל היה כלוא בכולל. בעקבות התערבות בג"ץ נחקק חוק טל, שתיקן את העיוותים האלו, ואפשר גם לחרדים צעירים להשתחרר מכלא תלמוד התורה. עם זאת, בשנים האחרונות הנושא הגיע למבוי סתום מוחלט. רוב החרדים אינם חפצים להתגייס, ואין דרך להכריח אותם לעשות זאת. סירוס בג"ץ יסיר באופן סופי את החרב המתהפכת הזו מעל ראשי החרדים.
הפרדה מגדרית לחרדים חופשי חופשי – מופעי מוזיקה, לימודים באוניברסיטה ואף נסיעות באוטובוסים בהפרדה בין המינים? לא תהיה עוד כל בעיה לציבור החרדי לקבל את מבוקשו בתחום זה.
התנחלויות על קרקע פלסטינית פרטית – בג"ץ פסל את חוק ההסדרה, אבל בג"ץ המחודש כבר לא יפסול אותו, ואם יפסול, מי יקשיב לו בכלל. עם זאת, זה נושא שיכול להרגיז את הקהילה הבינלאומית. בדומה לפינוי חאן אל אחמר שלא קרה בשל הרגישות העולמית.
הריסות בתים – אמנם בג"ץ מכשיר הריסות בתים של מחבלים (אף שלכאורה זו פעולה שסותרת את אמנת ז'נבה), אבל הטיל על כך עם השנים כל מיני מגבלות שמצמצות את היקף ההרס. לא עוד. בעולם בלי בג"ץ אפשר יהיה להרוס את המבנה כולו ולאלתר.
חמץ ייאסר בבתי חולים – בג"ץ פסל את האיסור על הכנסת חמץ לבתי חולים. בעולם ללא בג"ץ אפשר יהיה להחזיר את האיסור. בכלל תיפתח הדרך לכפיה דתית בהיקף גדול. אבל אני לא יודע כמה תיאבון יש כרגע במפלגות הקואליציה ללכת ראש בראש נגד סדרי החיים במדינת תל אביב. ביבי עצמו אוכל שרימפסים כזכור.
פרס ישראל לא יינתן יותר לאנשי שמאל רדיקלי – המקרה של עודד גולדרייך לא ישוב, ובעתיד שרי החינוך יוכלו לשלול פרסי ישראל מאנשי שמאל רדיקלי. אבל האם השמאלנים האלו ירצו בכלל פרס ממדינת ישראל?
יד קלה על ההדק לשוטרים, בפרט מול ערבים – שוטר שיורה בערבי; בעל דירה שיורה בפורץ בדואי – המקרים האלו מגיעים לערכאה העליונה שאינה אוהבת לפטור את היורים בלא כלום, אפילו אם אפשר להבין את הנסיבות שבהן פעלו. כל זה היה כך בבג"ץ הישן. הבג"ץ החדש יהיה עולם אחר.
נוהל שכן – האלוף במיל' יאיר גולן ימצא בכך נחמה. בג"ץ עוד עשוי להתיר לחיילי צה"ל הפעלת נוהל שכן, שהאלוף עצמו יישם וננזף על כך קשות. כלומר מותר יהיה להשתמש בשכן כדי לדפוק על דלתו של מחבל, מבלי שחיילי צה"ל יסתכנו בכך.
שלילת אזרחות למחבלים – אפילו בג"ץ החדש אולי יתלבט בסוגיה, כי יש קושי לשלול אזרחות למי שיישאר ללא תושבות, אבל בדיסנילנד של הימין, גם זה יכול לקרות.
בגידה בבעל שוללת הטבות מהאישה – בג"ץ חסם את רצונם של הדיינים בבית הדין הרבני להשתמש בבגידה בבעל כסיבה לפגוע באישה בחלוקת הרכוש. בג"ץ שמרני יהיה בעל גישה שונה בנושא.
הקצאת קרקע ליהודים בלבד – המדינה תוכל להקצות קרקע להתיישבות יהודית בלבד. דבר שנפסל בבג"ץ קעדאן.
פיטורי שרים עם כתב אישום – נראה סביר שבג"ץ יחזור בו מהטענה ששרים שהוגש נגדם כתב אישום צריכים להתפטר. עם זאת הרלוונטיות של שינוי זה נראית כמעט זניחה. במערכת המשפטית שהרפורמות של לוין יחוללו, ספק רב אם יהיה מישהו שיחקור שחיתות של פוליטיקאים המקורבים לקואליציה. הזכרתי בהקשר זה את דבריו של דוד בן גוריון, שכנראה ראה נכוחה את עתיד האומה (מודה שטעיתי והמעטתי בערך נבואתו בעבר):
שם יש שחיתות וגם כאן תהיה שחיתות. שם יש עם לבנטיני וגם פה יהיה עם לבנטיני. ואני אומר שעם יהודי לבנטיני לא יתקיים. הוא לא ימצא בו כוחות אלו שמצאו בתוכם 650 אלף יהודים לעמוד נגד 30 מיליון ערבים.
זיכויו המוחלט של ראש הממשלה בתיקי האלפים – זו פעולה כל כך קיצונית, שאפילו שופטי בית משפט עליון מטעם ימצמצו כמה פעמים לפני שיעשו אותה – משמעות הדבר היא היתר לכל פוליטיקאי לפתוח צינורות שפע למתנות מבעלי הון אינטרסנטים. אבל הרי זו המטרה הסופית של כל המהלך, אם לא תימצא דרך מקדימה לעשות זאת. אפשר יהיה אולי למנף את הדברים הפסולים שנעשו בחקירות נתניהו כדי לטעון שמגיעה לו הגנה מן הצדק.
סמכויות השב"כ – סמכויות המעקב של השב"כ יכולות להתרחב ללא גבול, ולא יהיה מי שיעצור אותן. גם בנושא העינויים יתכן ששב"כ יקבל חזרה יכולות ישנות. אם כי ל"נוער הגבעות" יש התנגדות נחרצת בנושא, וייתכן שכיום היתר העינויים לשב"כ הוא כבר לא שאלת ימין-שמאל.
דברים שקשה לדמיין – הרשימה לעיל מוגבלת, מאחר שבעידן שליטת הבג"ץ דמיונם של אנשי הימין היה מוגבל. מראש הם גנזו במוחם רעיונות שלא היה להם כל סיכוי לגבור על המכשול הבג"צי. ייתכן שבעולם החדש שאליו אנחנו נכנסים יעלו אצלם רעיונות שונים ומשונים לחוקים קיצוניים שעד עתה לא העלו על דעתם, ושאפשר לעת עתה רק לשער. אולי אפשר להתבונן בארה"ב, שם יש רוב שמרני בבית המשפט. אבל את הסוגיה הבולטת ביותר משם אני מתקשה לראות משתחזרת פה – היהדות לא מחמירה בנושא ההפלות כמו הנצרות. גם לאיש אין עניין לפגוע בביטוח הבריאות הממלכתי.
ישנה גם שאלת טוהר הבחירות. האם ניתן יהיה לסמוך על בתי המשפט לוודא שהבחירות יתנהלו באופן תקין ויוכרעו על פי ספירת קולות הוגנת. צריך להגיד שכאן הלחץ הבינלאומי יהיה ברמה קיצונית, כי מדינה שבה יש ערעור על תוצאת הבחירות שנראה לקהילה הבינלאומית אותנטי, הופכת למדינה מצורעת, מחוץ לגדרי המדינות הדמוקרטיות. אפילו באירן ב-2009 הדבר גרר משבר רחב. להערכתי אנחנו עוד רחוקים מאוד מתסריט כזה, בשלב זה.
תמריץ 