השוטר האמריקני הולך לנוח

המשטרה באמריקה בשיתוק בעקבות הזעם הציבורי כלפיה, והדבר משתקף בעליה חדה בפשיעה האלימה בערים. זו בעיה של האמריקנים. אבל אמריקה היא גם השוטר של העולם ונראה שגם בחזית זו היא מתעייפת. זו כבר בעיה שלנו.

חוסר ההתלהבות של המפלגה הדמוקרטית מהתערבויות כוחניות בעולם ידוע. אבל גם במפלגה הרפובליקנית נוצר נתק בין הצמרת של המפלגה לבין המוני התומכים שלא רואים שום סיבה שארצם תבזבז את האנרגיות שלה בשיטור העולם. טראמפ סימן את ראשית המגמה אבל לא בצורה עקבית כל כך. בזמן האחרון מדברים על כך שמחליפו הטבעי של טראמפ ב-2024 הוא טאקר קרלסון, שדרן פוקס ניוז. קרלסון שייך לזרם הבדלני המובהק של המפלגה הרפובליקנית, היורשים של מתנגדי כניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה. הוא הרבה יותר מתוחכם אינטלקטואלית מטראמפ והרבה יותר שיטתי בעמדותיו.

זה לא שקרלסון לא אוהב את ישראל, הוא בטח מעדיף ישראלים על ערבים, שלהם קרא:"קופים פרימיטיביים אנלפביתים למחצה". וכמו הימין החדש בכל העולם מן הסתם הוא יודע להבחין בין ישראלים לבין יהודים ליברלים אמריקניים שאינו מסוגל לשאת. אבל הוא לא אחד שירצה לשעבד את משאביה העצומים של האימפריה לטובת סדר חדש במזרח התיכון. את תקיפותו של טראמפ כלפי אירן לא אהב כל כך ומהסגנון הרפובליקני הניצי שמסמלת השגרירה לשעבר באו"ם ניקי היילי הוא סולד.

2024 רחוקה מדי ומי יודע מי יתמודד אז אצל הרפובליקנים. תיאורטית ייתכן שאפילו טראמפ ינסה להתמודד אם יפסיד הפעם לביידן וכך לשחזר את הישגו הנדיר של גרובר קליבלנד שהיה פעמיים נשיא בקדנציות נפרדות. אבל שימו לב לטאקר קרלסון, למשנתו ולהשפעתה.

2020? איזה חורף שגרתי!

למגפת הקורונה שהכתה בישראל בחורף 2020 אין כל סימן בנתוני התמותה.. במובן זה יורם לס ומייקל לוויט שיחקו אותה. השאלה אם ככה היו פני הדברים גם אם היו שומעים להם מלכתחילה. כנראה שלא.

חורף 2018 חורף 2019 חורף 2020 מספר מקרי מוות בחודש
4005 3996 4237 דצמבר
4517 4806 4576 ינואר
3925 4061 3952 פברואר
4000 4316 4147 מרץ
3493 3812 3872 אפריל
19940 20991 20784 סך הכול
20600 21200 20784 מותאם לגידול אוכלוסיה והטיות אחרות

 

התשובה לכל השאלות: אלוהים לא יוצר אבן שאינו יכול להרים

האם אלוהים יכול ליצור אבן שאינו יכול להרים? שאלה תיאולוגית עתיקה, וכתבתי בעבר על ספרו היפה של ישראל נתנאל רובין שדן בה. התשובה לשאלה היא שלילית החלטית. אלוהים לא יכול להגביל את עצמו. חלף במוחי הרהור שהשאלה הזו והתשובה לה עונות על שתיים מהסוגיות המרכזיות בדיון הציבורי הנוכחי.

האם אנחנו צפויים לשפל כלכלי עולמי או מקומי? מי שחושש לכך חושב שהמדינה תקלע בעקבות משבר הקורונה לגרעון, לחובות, לסחרחורת ריביות שתעיק על המשק וכו' וכו'. אבל מי שמבין דברים לאשורם יודע שאלוהים לא יכול ליצור אבן שאינו יכול להרים, ובכלכלה יש גם אלוהים וזהו הבנק המרכזי שיכול ליצור כסף יש מאין. הבנק המרכזי לא יכול למצוא עצמו עומד מול חובות שאינו יכול לפרוע (כל עוד הם נקובים במטבע שהוא אלוהים לגביו – הדולר לגבי הפדרל ריזרב והשקל לגבי בנק ישראל). לא משנה כמה נורא יהיה נטל החוב שתותיר הקורונה אחריה, הבנק המרכזי יוכל להתמודד איתו בקלי קלות. ומי שלא מאמין בכך, כלך לך ותצטרף לשורט האומלל והעתיק על יפן.

האם לגנץ הייתה אלטרנטיבה? מי שחושב שגנץ לא היה צריך לחבור לממשלה אחת עם נתניהו מציע לרוב אלטרנטיבה: חקיקת חוק שימנע מנאשם בפלילים להיות ראש ממשלה או לחילופין הגבלת תקופת כהונה לראש ממשלה. מי שמציע זאת שוכח שישראל הייתה הולכת לבחירות, בהעדר ממשלה, אחרי החקיקה, ואז ייתכן מאוד שלגוש של נתניהו היו 61 ח"כים וגוש זה היה מבטל את החוק ומאפשר לנתניהו להקים ממשלה חדשה. האם ייתכן שהחוק הראשון של הכנסת היה מונע את ביטולו בידי החוק השני של הכנסת? לא, כי דבר זה היה סותר את אותו עיקרון תיאולוגי: "אלוהים לא יכול ליצור אבן שאינו יכול להרימה", וגם הכנסת אינה יכולה לחוקק חוק שכנסת אחרת אינה יכולה לבטלו.

יש ניואנס מסוים. אם היה עומד לגנץ רוב גדול שאיתו היה מאשר את החוק מלכתחילה – למשל 65 ח"כים או 70 ח"כים, ייתכן שהיה יכול למנוע את ביטולו של החוק בכנסת שלאחר מכן ברוב של 61 בלבד, אבל אין לגנץ בכנסת הנוכחית יותר מ-61 ח"כים וגם זה בקושי רב.  ובהערת שוליים אציין שגם השאלה האם רוב של 65 ח"כים בכנסת הנוכחית גובר על רוב 61 בכנסת הבאה היא שאלה חוקתית קשה מאוד שיכולה להצית משבר חוקתי קטסטרופלי. בקצרה, לא מתעסקים עם אלוהים ועם יכולתו להרים אבנים. גנץ עשה בשכל רב והפגין בגרות ומנהיגות כשחיפש פתרון במישורים אחרים.

עמית סגל, בוא ואגלה לך את הסוד

עמית סגל הוא פרשן פוליטי מזהיר, אולי הטוב ביותר בתולדות המדינה. בטורו בידיעות אחרונות השבוע, עם זאת, הוא נכנס לתחום זר לו – ניבוי כלכלי – תוך שהוא חוזה משבר בנוסח יוון ושנתיים של קריסה.

אבל אלו דברים שאין להם בסיס איתן. הכול תלוי בחיסון ואם חיסון יימצא ויוכח כבטוח וכאפקטיבי או אם תקרה פריצת דרך אחרת שתמגר את הקורונה, הכלכלה תתאושש במהירות הבזק. ויותר מכך – להערכתי בעשור שבפתח תהיה הצדקה לתמחור גבוה במיוחד של שוק המניות, מה שישליך על השגשוג הכללי.

נכון אין לדעת בוודאות שחיסון יימצא, אבל האותות מהמעבדות הם חיוביים ביותר. נוגדנים נוצרים בדמם של מתנדבים. אין תופעות לוואי קשות. הניסויים מתקדמים לעבר שלב 3.

מה גורם לי לחשוב שאחרי חיסון ההתאוששות תהיה מטאורית? סיבה פשוטה – הסוד פוצח.

בעשור האחרון היה סוד שנלחש מפה לפה בקרב יודעי ח"ן ובראיונות אזוטריים בעיתונות הכלכלית, אבל לא הגיע לקדמת הבימה. היום, לעומת זאת, הוא כבר נמצא בחזית שלה. התנהלות ממשלת טראמפ והפדרל ריזרב בשנים האחרונות ובפרט בשיא הקורונה המחישו עד כמה הסוד הפך לנחלת רבים.

מהו הסוד? כבר כתבתי עליו פה רבות במשך השנים ואפשר לסכמו בקיצור נמרץ במשפט: לחובות לאומיים אין חשיבות.

ממשלות ובנקים מרכזיים לא באמת מוגבלים על ידי יחס חוב תוצר, גרעונות וכיוצא באלו המצאות. משבר נוסח יוון יכול לקרות רק לאחת משני סוגי הממשלות: ממשלה שמוגבלת בהדפסת כסף (כמו יוון שאין לה שליטה על מדפסת האירו) או ממשלה שחושבת בטיפשותה שהיא מוגבלת בהדפסת כסף (כמו ארה״ב בשפל הגדול לפני ההחלטה להתנתק מבסיס הזהב או, במקרה לייט, אפילו שר האוצר יאיר לפיד שקונן על ״הגרעון הקטסטרופלי״ שהותירו לו). אבל כיום ממשלות קלטו שהן יכולות להדפיס כמה שמתחשק ונדרש. הן חשפו את הסוד. לאף מדינה מערבית מחוץ לגוש האירו לא צפוי בעשורים הקרובים משבר נוסח יוון ובטח לא לנו. ובטח ובטח לא ביום אחרי החיסון.

עבור כלכלנים כמו הודיה למפרט שהציעה בשילוח תוכנית חירום כלכלית בעלת אופי ימני נוסח 2003 יש פיתוי במשבר חריף מהסוג הנוכחי. משבר חריף אין לבזבז מבלי לקדם בו רפורמות שיהפכו את השוק ליעיל יותר. אבל האמת צריכה להיאמר – זה לא משבר שרפורמות מהסוג הזה טבעיות בו. זה חיבור מלאכותי. המחסור שמוביל למשבר הכלכלי הוא מחסור בחיסון לקורונה, ולכשיתמלא המחסור יתפוגג המשבר מאליו, גם אם המגזר הציבורי לא יתייעל אפילו כמלוא הנימה. ויותר מכך, אין זה מופרך שבראיה ארוכת טווח משבר הקורונה יירשם כבסיס להתייעלות בתחום שבו המשק הישראלי מתקשה יותר מכל – התאמת משאבי הקרקע המוגבלים לגידול האוכלוסיה המואץ. הקורונה קידמה את נושא העבודה מהבית, וזו תאפשר לאנשים לפסוח על הפקקים, לצמצם שטחי משרד ולגור רחוק מהמרכז. הרפורמה הכי חשובה כבר באה אלינו בילט אין עם הנגיף.

כל הכוח שבעולם 2020

ביום האחרון של שנת 2019 פרסמה סוכנות רויטרס ידיעה על דלקת ריאות מסתורית שמתפתחת בקרב תושבים בווהאן שבסין. בחצות של אותו יום התנשקו זוגות ברחבי העולם בהתרגשות לקראת השנה החדשה, ולא ידעו, למעט אולי הפרנואידים ביותר שבהם, איזה בלגן הולכת הידיעה החדשותית שאולי נחשפו אליה בחטף לחולל בחייהם בחודשים שלאחר מכן. מגפת הקורונה שינתה את 2020 ותשנה גם את דפוסי צריכת האנרגיה שלה שצפויים להיות חריגים מאוד.  אבל עתה זה הזמן להתבונן אחורה לתקופה שלפני הסערה הגדולה. BP פרסמה היום, כהרגלה באמצע יוני, את הדו"ח שמתאר את צריכת האנרגיה העולמית בשנת 2019.

מה מצב האנרגיות המתחדשות?

אנרגיות משמש ורוח (ועוד כמה צורות מתחדשות) סיפקו ב-2016 3.1% מהאנרגיה העולמית. ב-2017 הן כבר סיפקו 3.6% מצריכת האנרגיה העולמית. ב-2018 כבר עברנו את ה-4%. וב-2019 אנחנו כמעט שנוגעים ב-5%! יש התקדמות.

לשם השוואה, נפט שהוא מקור האנרגיה הבולט ביותר של האנושות מספק 33% מהאנרגיה העולמית. הפחם מספק 27% מהאנרגיה בעולם.

מה חשוב יותר: השמש או הרוח?

אנרגיית רוח מניבה בערך פי שניים אנרגיה, אבל הצמיחה באנרגיית השמש מדהימה. האנרגיה משמש עלתה בכ-25% בשנת 2019. מקום של כבוד יש למדינתנו שבה התפוקה של אנרגיית השמש עלתה ב-68% בשנה האחרונה. מרשים אבל אצלנו האנרגיה המתחדשת עדיין רכיב מינורי. גרמניה, לעומת זאת, מפיקה 15% מסך כל האנרגיה שלה ממקורות מתחדשים.

האם סין ממשיכה להפיק אנרגיה מפחם?

בניגוד לטרנד בכל העולם, הסינים מגבירים הפקת אנרגיה מפחם (עליה ב-2% ב-2019). בארה"ב לעומת זאת הייתה ירידה בעלת מימדים היסטוריים (15%-)

מה עם האנרגיה הגרעינית?

עליה לא דרמטית בסין, בהודו וביפן. קיפאון בשאר העולם.

מה עם פליטות הפחמן הדו חמצני?

עלו בחצי אחוז ב-2019. נתון לא רע, אבל כדי שהאנושות תעמוד בתנאים שהציב הסכם פריז מתישהו הפליטות צריך להתחיל לרדת.

איזה עוד דבר ראוי לציון יש בדו"ח?

קריסת יצור הנפט בונצואלה ובאירן מול המשך העלייה המרשימה בארה"ב. גם רואים את הפחתת התלות במזרח התיכון: ב-2009 אירן ועירק הפיקו יחד אותה כמות של נפט שייצרה ארה"ב. ב-2019 ארה"ב הפיקה פי 2 מהתפוקה של צמד זה יחדיו. זאת למרות שהיה זה עשור נפלא לתפוקת הנפט העירקית שקפצה כמעט כפליים.

מה עם הגז הטבעי שלנו?

מקומה של ישראל בדו"ח מצומצם. מוזכר שהיא מחזיקה בחלק של 1 מ-500 מעתודות הגז הטבעי הגלובאליות. אפשר לעשות מזה קצת כסף, אבל מעצמת אנרגיה אנחנו לא.

אולי בנורווגיה רואים את השפעת הרכב החשמלי?

נורווגיה היא המדינה המובילה באימוץ כלי רכב חשמליים. האם בה רואים ירידה בצריכת הנפט? ב-2018 ציינתי שמחויבותם של הנורווגים לקופי האורנג אוטן מנעה מהם לראות שינוי כזה כי הביאה אותם לנטוש סוגים של ביו-דיזל שפוגעים ביערות. ב-2019 כבר רואים ירידה שנתית של 5% בצריכת הנפט הנורווגית, ואולי זו סנונית לשאר העולם. לרוע המזל בסין המטוטלת נעה לכיוון ההפוך – עליה של 5% בצריכת הנפט, וסין משמעותית לעולם יותר מנורווגיה מן הסתם.

למה מתכוונים כשמדברים על הדפסת כסף?

אבי שמחון, איש כלבבי, הודיע באולפן ערוץ 2 שאין שום צורך לקצץ בתקציבים בעת המשבר הנוכחי, אפשר פשוט להדפיס כסף. הוא הבטיח שכתוצאה מכך גם לא תהיה אינפלציה. הדעה הזו לא חדשה או מפתיעה, בפרט לא למי שקורא את הדעות שאני מביא פה מימים ימימה.

ראיתי באשכול שדן בנושא ברוטר שמשמעות הביטוי אינה ברורה לשומעים. ובצדק. זהו ביטוי רב משמעי. למה מתכוונים כשמדברים על הדפסת כסף.

1) הדפסת כסף פיזית

על פי ההבנה הפשוטה והנאיבית, כשמדברים על הדפסת כסף הכוונה היא שמדינת ישראל תנפיק הרבה שטרות ומטבעות. לרוב לא זו הכוונה כשמדברים בימינו על הדפסת כסף. רוב הכסף הוא דיגיטלי ואין שום צורך להדפיס אותו פיזית.

עם זאת בעשור האחרון דובר רבות באמריקה על כך שלממשלה הפדרלית בארה"ב יש יכולת אמיתית לעקוף מגבלות תקציביות על ידי הדפסת כסף פיזית, או ליתר דיוק, הטבעת מטבע. הממשלה רשאית להטביע מטבעות ללא הגבלה, להעביר אותם לרשות הבנק המרכזי ולקבל תמורתם את ערכם הנקוב השרירותי. בשל כך הועלתה ההצעה שממשלת ארה"ב תנפיק מטבעות מפלטינה שערכם הנקוב יקבע על טריליון דולר (אף שהפלטינה ממנה יורכבו תהיה שווה כמה מאות דולרים לכל היותר). כך תוכל הממשלה לקבל הזרמת כסף מהפדרל ריזרב ללא כניסה לחובות.

הרעיון הוצע לברק אובמה כדי להתגבר על בעיית תקרת החוב שעמד בפניה, אבל הוא החליט לא לנקוט בצעד זה שניצב בין הנועז לילדותי, וככזה מתאים יותר לממשיכו בתפקיד. חברת הקונגרס ראשידה טאליב העלתה מחדש את הרעיון לאחרונה.

2) הבנק המרכזי יוצר כסף במחשב יש מאין ומעביר אותו לממשלה

לבנק ישראל יש את היכולת ליצור שקלים חדשים יש מאין. יכולת זו אכן עומדת בבסיס המונח "הדפסת כסף" בשימושו המקובל. אבל עדיין צריך לנתח דרכים שונות שבהן הכסף שנוצר יש מאין יועבר לציבור.

2א) בנק ישראל מעניק את הכסף במתנה לציבור ("דיבידנד בנק מרכזי")

ההצעה שהבנק המרכזי יעניק כסף ישירות לאזרחים (צ'ק לכל אזרח) היא רעיון תיאורטי מעניין שעד עתה נדון רק באופן ספקולטיבי. גם אלו שמשתמשים בביטוי המילטון פרידמני הידוע "הצנחת כסף ממסוקים" שמבטא את היכולת של הבנק המרכזי להמטיר כסף על הציבור, לרוב לא מתכוונים להעברה כל כך ישירה לכיסו של האזרח הפרטי.

2ב) בנק ישראל מעניק את הכסף במתנה לממשלה

בנק ישראל יכול לחולל כסף יש מאין ולהעניק את הכסף במתנה לממשלה. עם זאת, בנק ישראל אמור לנהל מאזן כספים נייטרלי, לא להעניק מתנות. ההנחה הרווחת היא שהענקת כסף במתנה לממשלה היא צעד הרסני וחסר אחריות שיביא לאובדן האמון במטבע ולהתמוטטות ערכו. אין לשלול את האפשרות שבעתיד כן יוחלט להשתמש בצעד זה, אם תוגדר מסגרת מדוקדקת של תנאים שרק אם התקיימו הבנק המרכזי רשאי לנקוט בצעד זה.

2ג) בנק ישראל מלווה כסף לממשלה ומצפה להחזר

זו גרסה יותר שגרתית של הדפסת כסף ונעשה בה שימוש נרחב בארץ עד לתוכנית הייצוב ב-1985. פורסם לאחרונה שממשלת בריטניה מתכוונת לעשות שימוש בהדפסת כסף כזו באופן זמני ולטווח הקצר. לכאורה הלוואה צריך להחזיר, והלוואה אינה באמת הדפסת כסף. אבל האם יש הבדל גדול בין הדפסת כסף לבין יכולת לקבל מהבנק המרכזי שלך הלוואה בכל כמות שתרצה ועם יכולת גלגול בלתי מוגבלת? לא בטוח.

סיבה מרכזית שלגישה כזו יש אפקט היפר אינפלציוני מסוכן היא שבנק ישראל בוודאי יידרש להלוות לממשלה בריבית נמוכה, זאת בעוד שייתכן שהסיכון בהלוואה גדול ודורש ריבית גבוהה. נגישות להלוואות בריבית נמוכה מדי צפויה להביא לחוסר רסן מצד הממשלה ולאובדן ערך המטבע.

2ד) בנק ישראל יוצר כסף וקונה בו נכסים מהמגזר הפרטי

זו שיטה שכיחה של הדפסת כסף בידי הבנק המרכזי ונעשה בה שימוש נרחב בימים אלו, כמו גם בזמן ההתאוששות מהמשבר הפיננסי שהחל ב-2008. היא ידועה גם כהקלה כמותית. הבנק המרכזי מציף את השווקים בכסף ובתמורה מקבל למאזניו נכסים שהיו קודם בידי המגזר הפרטי (אג"ח ממשלתי וקונצרני ואפילו מניות). בכך כסף הופך להיות זמין לציבור. לא מדובר בהדפסת כסף בוטה, כי הרי הבנק המרכזי לא סתם זורק כסף אלא מקבל תמורתו נכסים. עם זאת, כאשר מופיע בשוק גוף שצמא לקנות נכסים ומוכן לשלם עבורם ללא הגבלה, ברור שערך הנכסים מתנפח ונוצרת תחושה שהכסף זול וזמין. אבל זו המטרה וככה יוצאים ממשבר פיננסי.

יש הטוענים ששיטה קלאסית זו, אם תבוצע בהיקף נרחב, היא כל מה שצריך כדי לצאת ממשבר פיננסי, וכל פעולה אחרת, מצד הבנק המרכזי או מצד הממשלה, היא מיותרת ובזבזנית. מצד שני צדק חברתי אין פה. כשהבנק המרכזי מנפח ערך נכסים, ההתאוששות מתחילה בעשירים שערך נכסיהם האמיר ומהם מטפטפת טיפה טיפה אל העניים.

מה ההבדל הגדול בין השיטה המתוארת לבין הלוואה ישירה מהבנק המרכזי אל הממשלה? כאשר מונהגת שיטת ההקלה הכמותית שמתוארת כאן הממשלה עדיין מחויבת למכור חוב רק למגזר הפרטי, ולכן תצטרך לפתות את המגזר הפרטי בריבית מתאימה. היא לא יכולה לדרוש באופן שרירותי מהנגיד לקבוע ריבית נמוכה מדי לגלגול החוב הממשלתי. זה נכון שאחרי שהמגזר הפרטי מחזיק באג"ח הממשלתיות, הבנק המרכזי יכול לקנות אותם ממנו, כמו גם נכסים אחרים.

2ה) בנק ישראל קונה דולרים

אם בנק ישראל מחליט שברצונו להגדיל את יתרות המט"ח או להקל על היצואנים, הוא יכול להדפיס כסף, דהיינו לחולל שקלים יש מאין ולקנות איתם דולרים שיתווספו לאוצרותיו. ערך השקל יורד בטווח הקצר בגלל הצפת השוק בהיצע של שקלים. קל יותר ליצואנים לשלם משכורות והדבר תומך בצמיחה במשק. בטווח הארוך השקל הופך למטבע יותר יציב, מאחר שהקהילה הפיננסית יודעת שנשען על יתרות מט"ח נכבדות ופחות חוששת מהתרסקותו.

2ו) הורדת ריבית

כיום הורדת ריבית היא בעייתית כי הריבית קרובה לאפס ממילא, וריבית שלילית יוצרת בעיות קשות וכמעט בלתי אפשריות לפיתרון. עם זאת גם הורדת ריבית יכולה להיחשב כהדפסת כסף לא פחות מכל אקט אחר. אחרי שהוריד ריבית הבנק המרכזי מחויב לקנות אג"ח קצר טווח במחיר גבוה יותר משקנה אותו טרם העלאת הריבית. למשל אם הריבית הייתה 2%, נייר שנועד להיפדות ב-100 בתוך שנה היה נסחר ב-98. אם הבנק הוריד את הריבית ל-1%, הוא מחויב לקנות נייר זה ב-99, במידה שאין לו קונים אחרים (כמו שאירע לאחרונה במצוקת הנזילות בשוק הריפו האמריקני). מאיפה לבנק המרכזי יהיה כסף לשלם יותר? כרגיל הוא ידפיס אותו, דהיינו יחולל את הכסף יש מאין במערכות המחשב שלו.

3) הממשלה לוקחת הלוואה מהמגזר הפרטי

הממשלה יכולה פשוט להנפיק אג"ח ולהעביר אותו למגזר הפרטי. המגזר הפרטי יתמחר את הריבית שבה הוא מוכן ללוות מהממשלה ויעביר לה את הכסף. הממשלה תגדיל את הגרעון. בעצם מתחוללת באקט כזה בריאה יש מאין, מפץ גדול פיננסי. במקום כלום נוצר חומר ואנטי חומר. מצד אחד כסף שיושב בחשבון הבנק של הממשלה (חומר). מצד שני אג"ח שיושב במאזן הזכות של גופים פרטיים ומייצג תביעת חוב מאת הממשלה (לענייננו אנטי חומר).

נראה לי שלכך התכוון אבי שמחון כשדיבר על הדפסת כסף. אף שלכאורה אין כאן ממש הדפסת כסף, אלא נטילת חוב שתשולם עליו ריבית.

מדוע לקיחת אג"ח ממשלתי במטבע מקומי שקולה להדפסת כסף ואינה יוצרת חשש שהממשלה לא תעמוד בחובות ובנטל הריבית.

הסיבה היא המעגליות של הכסף – אותו חוב עצמו שנלקח בידי הממשלה הוא זה שישמש לכיסוי החוב. הממשלה מנפיקה אג"ח על סך מיליארד שקל. מקבלת את מיליארד השקלים, משלמת בהם לעובדי הממשלה ולספקים. מקבלי הכסף מפקידים אותו בבנק. מה עושה הבנק עם הכסף? קונה בו אג"ח ממשלתי… הכסף מעגלי. האג"ח יוצר את הביקוש לאג"ח.

בגוש האירו אין מעגליות של כסף ולכן כשממשלה אירופית נוטלת חוב באירו היא באמת לוקחת חוב. היא לא מדפיסה כסף. נניח שהממשלה היוונית נוטלת חוב. הממשלה היוונית משתמשת בכסף שהשיגה כדי לשלם לפועלים יוונים שמבזבזים אותו על מכונית גרמנית. מרצדס שמקבלת את הכסף שמה אותו בבנק גרמני שלא בהכרח יקנה איתו אג"ח יווניות. כנראה יעדיף לקנות איתו אג"ח גרמניות. המעגל נשבר. לממשלת יוון שהנפיקה את החוב אין שום ערובה שהוא יחזור אליה, ולכן לא ניתן לומר שהיא חוללה יש מאין מעגליות של כסף שבסופו של דבר ישוב אליה. בהחלט ייתכן שלא יימצא מספיק אירו שירצה לקנות את האג"ח של ממשלת יוון.

נסכם: לממשלת ישראל יש את הכוח להדפיס כסף דה פקטו על ידי הגדלת גרעון, מבלי שיהיה לה שום חשש שהכסף לא ישוב אליה. זהו כוח שלממשלת יוון (או פורטוגל או אירלנד או אפילו גרמניה) אין.

בפועל לאחרונה ממשלת ישראל בחרה לגייס כסף בחו"ל ובדולרים. אי אפשר להתייחס לגישה כזו כהדפסת כסף. הדולרים שהממשלה מוציאה אינם חוזרים אליה אלא נודדים להם ברחבי העולם. אם הממשלה תממן ככה את המשבר, היא תשלם עליו ביוקר, בריבית דולרית ולאורך שנים ארוכות וכפי שערן הילדסהיים הזהיר בפייסבוק.

יש משברים ויש משברים

משבר כלכלי הוא במהותו משבר של מחסור. אבל יש הבדל גדול בין משברים שמקורם במחסור במוצרים למשברים שבבסיסם מחסור במטבע מקומי. משברים שנובעים ממחסור במוצרים צריך לפתור על ידי שיפור התמריצים, ייעול המשק ובעיטה בעכוזם של אוכלי חינם ולכן אלו משברים שהפיתרונות להם הם ימניים וקפיטליסטים.

מהצד השני, משברים שמקורם מחסור במטבע מקומי צריך לפתור על ידי נדיבות ממשלתית, קצבאות לא קמצניות וכדומה. לכן אלו משברים שהפתרונות להם הם מצד שמאל או לפחות באים על ידי סוציאליזם של עשירים (תמיכה בבנקים קורסים ובחברות תעופה מתמוטטות).

המשבר הנוכחי טיפה מורכב. זאת מאחר שהוא כולל בתוכו את שני סוגי המחסור. בשורש שלו עומד מחסור במוצר אחד מרכזי – חיסון לקורונה, אבל אין פיתרון מקרו כלכלי למחסור בחיסון ולא מדובר במשהו ששר האוצר יכול לעשות לגביו יותר מדי. בנושא הזה פשוט צריך להתאזר בסבלנות ולחכות למדעני תבל שיאמרו את דברם.

מרוב הבחינות זהו משבר של מחסור במטבע מקומי. יש מספיק מוצרים בסופרמרקט אבל אנשים שלא מתפרנסים מתקשים ללכת לסופרמרקט ולקנות אותם. אין להם שקלים ביד. לכן הצעדים שנדרשים כדי להתגבר על המשבר הזה הם צעדים שישמחו יותר את השמאל הכלכלי.  הציפיה של מירב ארלוזורוב שנראה צעדים דרמטיים נוסח 2003 אינה במקום. זהו משבר שונה לגמרי מזה של 2003, למעשה הפוך לו. זהו דווקא משבר דומה לשפל הגדול של 1929 שנתן לארה"ב את הביטוח הלאומי ולמשבר של 2008, שהראה שהממשלות יכולות לחלץ בנקים על חשבונן.

אין דבר שמשמח יותר קפיטליסט מאשר משבר שמראה שצדק לכל אורך הדרך. אבל סבלנות. לא הפעם. זה לא משבר מהסוג הזה. מה יעשה קפיטליסט שמתעצב אל לבו בגלל הפספוס? יתנחם בלראות את שופטי בית הדין לעבודה מתמנים על ידי אבי ניסנקורן, את הלובי החקלאי כופה מכס מטורף על יבוא, את ראשי הערים שחוסמים הוספת דירות למגורים, את החרדים שנמנעים מלימודי ליבה. אלו הדברים שיכולים להביא לנו את המשבר הבא שיהיה מהסוג הרצוי.

מה מבשרת קריסת הנפט?

מחיר חבית נפט בארה"ב קרס לשפל מדהים היום – מחיר שלילי. היצרנים מוכנים לשלם למי שיקח מהם את הנפט. חבית נפט בעולם הישן, אירופה, אסיה והמזרח התיכון, עדיין אינה זולה כל כך אבל גם היא בשפל עמוק, באזור ה-25 דולר לחבית.

ייגמר מהר בתום תקופות הסגר בעולם?

סביר שהמחיר ימשיך להיות נמוך מאוד עוד תקופה ארוכה. אפילו די בפגיעה בתעופה העולמית לבדה כדי לגרום לכך.

טוב ליהודים?

ישראל יבואנית של נפט וככזו נהנית ממחירי נפט נמוכים. מבחינת אזרחי ישראל מדובר בהתפתחות חיובית שתוזיל להם את הנסיעה ברכב. ישנה גם אפשרות שקריסת מחירי הנפט תקח איתה אל התהום את מחירי הגז הטבעי. זה רע מאוד למשקיעי הגז אבל זה טוב לאזרח שייתכן שחשבון החשמל שלו יוזל אם חברת החשמל תתחיל להביא מיכליות גז נוזלי לפה.

מבחינת המדינה קריסת ההכנסות מהגז הטבעי אינה בשורה טובה, אבל המדינה כבר גמרה בלבה להיכנס לגרעון כה גדול שלא זה מה שישנה וממילא הכנסות הגז אמורות לזרום בעיקרן בעתיד הרחוק ומי יודע מה יהיה אז.

טוב לאמריקנים?

כן ולא. מחיר דלק נמוך טוב לצרכן האמריקני. קריסת תעשיית פצלי הנפט רעה לטקסס ולאזורים נוספים. בסך הכול מדובר במשחק סכום אפס. יהיו אמריקנים שירוויחו ויהיו אמריקנים שיפסידו.

מה שבטוח: בניגוד למטבעות של סעודיה או אירן – ארה"ב לא זקוקה לנפט כדי לשמור את הדולר חזק.

טוב למדינות הנפט?

המתחולל בארה"ב אינו דומה למתחולל בשאר העולם. מחיר הנפט ברוב העולם אינו בשפל כה עמוק. הקריסה של תעשיית הפצלים באמריקה טובה לכאורה לרוסיה ולמדינות המפרץ. הן משמידות מתחרה, אבל גם הן סובלות מכאב, לפחות קצר טווח, תוך כדי. לא ברור עד כמה הכאב הזה ישתלם להן. הרי אם עוד שנתיים מחיר חבית נפט ישוב לעמוד על 70 דולר, הקידוחים הנטושים בטקסס יתעוררו לחיים. לקפיטליזם יש מנגנונים גמישים.

עבור מדינות נפט שכבר ככה חיות על הקצה, בפרט לוב, עירק, אירן וונצואלה, הכאב קצר הטווח יכול להיות הרסני ממש.

גם מדינות שנתמכות בידי מדינות המפרץ, למשל מצרים, לא ילקקו דבש.

טוב לסין?

מאוד. הסינים עסוקים בבולמוס של הוספת נפט למאגרים שלהם. הם לא יפספסו הזדמנות לקדם את הביטחון האנרגטי.

טוב לאנרגיות הירוקות?

כן ולא. אבל כנראה יותר כן מלא. מצד אחד ישנה בעיה: חוסר האטרקטיביות של רכב חשמלי לצרכנים כשמחיר בנזין כה זול. מצד שני ימשיך להסתובב הרבה כסף רעב להשקעות בתחום האנרגיה, ואם אנרגיה ממאובנים מתה, המשקיעים ירצו לשים יהבם על שמש ורוח.

מזרח תיכון חדש?

בסוף הכול תלוי בשאלה האיראנית. מצב אירן מזכיר את מצב פרעה במהלך עשר מכות מצרים וקריסת הנפט מהווה מכה נוספת. הלוואי שתהיה זו מכת המוות, אבל אין טעם באשליות – עדיין למשטר שני נכסים שנראים מנצחים: יכולת דיכוי אינסופית כלפי אזרחיו ורצון טוב מצד המפלגה הדמוקרטית שמובילה בסקרים באמריקה.

אם מצב הנפט יעצים את מצוקת חיזבאללה בלבנון – אינשאללה.

אין פסיכולוגיה אבולוציונית לחוב

מירב ארלוזורוב מקוננת הבוקר בדה מרקר על השנים הקשות שצפויות לכלכלת ישראל. הקורונה ריסקה את ההישג ההיסטורי – ירידת יחס החוב לתוצר ל-60 אחוז. עכשיו ידרשו שנים של הידוק חגורה.

אבל הטענה מפוקפקת. ראשית, ממש לא בטוח שיחס חוב תוצר הוא כזה דבר משמעותי שקובע אם כלכלות יתרוממו או יצנחו. בשנות הזהב של דונלד טראמפ היחס הזה רק עלה באמריקה. או שהדבר מראה שהצמיחה בתקופתו הייתה רקובה או שזהו פשוט יחס חסר חשיבות בתקופה שבה הריבית על האג"ח נותרת במילא אפסית ועלויות המימון של החוב מסרבות לעלות. רמז: האפשרות האחרונה נכונה.

שנית, אפילו אם נניח לצורך הדיון שיחס החוב חשוב, הרי ההרעה ביחסים הפיננסיים בעקבות משבר המגפה היא אוניברסלית. צרת רבים. לעומת מי צנחה כלכלת ישראל? אולי רק הדרום קוריאנים והניו זילנדים הם במצב טוב יותר.

זה מעלה בי שאלה מעניינת אחרת – נניח שאחרי הסגר כולם, גברים ונשים, משמינים בעשרה ק"ג. האם תרד רמת המשיכה המינית בעולם כי אין מה לעשות, שומן לרוב פחות מושך, או שנתאים את עצמנו אוטומטית לסטנדרטים החדשים ונימשך על פיהם. אני מאמין בפסיכולוגיה אבולוציונית, גישה שלפיה משיכה מינית נקבעת לפי הסטנדרטים של אבותינו הקדמונים שחיו במערות או על העצים. לכן נראה לי שמשיכה מינית לא נקבעת רק לפי ההיצע הזמין כאן ועכשיו אלא לפי הסטנדרטים של הסקסיות בשחר האדם. מכאן אני מסיק שהשמנה קולקטיבית אכן הופכת בני אדם לפחות נחשקים.

אבל במקרו כלכלה אין סקסיות קדומה שבני אדם נוטים לשאוף אליה מתוקף הגנטיקה ששאבו מאבותיהם. יש רק את הכאן והעכשיו. אם עליית יחס החוב והתוצר היא אוניברסלית היא צרת רבים חסרת משמעות של ממש. הסטנדרטים של החוב והתוצר השתנו, וישראל היא באותו מקום טוב בסטנדרטים החדשים.

כלכלה לבני אדם

יש בטוויטר צייצנים פופולאריים שמנבאים קטסטרופה. מתארים כיצד כמויות עצומות של דולרים נשפכות להן בימים אלו ואיכשהו ימוטטו את ערכו וימיטו אפוקליפסה על הכלכלה. ראו למשל הציוצים של רוח מין הון.

ליציבות המטבע חשיבות עצומה לפעילות הכלכלית. אבל יש שתי פרשנויות לביטוי יציבות מטבע והן מוליכות למסקנות שונות. האחת, שנראית לי הגיונית, משמעותה שהמטבע יציב מבחינת נקודת מבטו של האדם הפשוט. הוא יכול לקנות את אותה כמות מוצרים כמו אתמול כי מדד המחירים יציב וכי ממוצע המשכורת במשק יציב.

נקודת המבט השניה של רואי הקטסטרופה סוברת שמטבע נקרא יציב כאשר הוא מופיע בכל מיני גליונות אקסל של ממשלות ושל בנקים בכמויות דמויות לכמויות של תמול שלשום.

במשבר עמוק כמו זה הנוכחי שתי נקודות המבט מתנגשות חזיתית. כדי שלא יהיו שינויים חדים מנקודת המבט של האדם הפשוט, כדי שהדולר או השקל לא יהפכו פתאום ליקרי המציאות מבחינתו, הבנקים המרכזיים והממשלות צריכים לנפח דרמטית את מאזניהם שלהם.

האם עדיין אפשר לקרוא למטבע יציב כאשר מעמדו בגליונות האקסל משתנה ומיטלטל? כן בהחלט. כלכלה היא למען בני האדם, לא למען גיליונות חישוב. ורק נקודת המבט האנושית קובעת. קטסטרופה שמתרחשת בגליונות אקסל אינה קטסטרופה כלל ואילו אסון שפוקד בני אדם הוא אסון של ממש.