נסיעה אל העושר

ישראל היא מדינה עשירה עם תושבים עניים, וזו אמירה שמשקפת היטב את מצבה המקרו-כלכלי. התמ"ג של ישראל הוא מאוד גבוה אחרי שבילתה זמן רב עם בנימין נתניהו ועם סטנלי פישר (לא מספיק מעריכים את חלקו של האחרון), עם גילויי הגז ועם פריחת כלכלת ההייטק. נתוני הצמיחה האחרונים גם הם גבוהים, וזה בכלל לא מדע בדיוני שבשנים הקרובות ישראל תהיה בטבלה מעל מדינות כמו בלגיה, בריטניה, צרפת, יפן ואפילו, לא ייאמן, קנדה וגרמניה.

אבל כשמכניסים לשקלול את יוקר המחיה בישראל, הנתונים נעשים פחות מזהירים, והדבר קצת מדכא: מה הטעם בהרבה כסף כשהכול כל כך יקר. בשל כך דרך זהב עבור האזרח הישראלי היא להרוויח שקלים בארץ ולהוציא אותם בחו"ל. הישראלים מבינים זאת היטב ולכן הדואר מתפוצץ ממשלוחים מאמזון ואלי אקספרס ובנתב"ג מטוסים ממריאים החוצה בזה אחר זה. עם ישראל רוצה לקחת את הכסף שצבר פה ולהוציא אותו היכן שיש לו ערך אמיתי, בחוץ לארץ.

הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל מתחלקות אפוא לשתיים. כאלו שניתן לפתור באמצעות מט"ח הן בעיות קטנות. יש מספיק מט"ח, ישראל מדינה עשירה. ברם, הבעיות שלא ניתן לפתור עם מט"ח הן בעיות קשות. מה לא ניתן לפתור עם מט"ח? את כל הבעיות שהופכות את האזרחים לעניים. למשל בעיית הדיור. החסמים על בניה נעוצים בביורוקרטיה תכנונית, ואסור חוקית ומוסרית לשחד את העומדים בראשה. אז מה יעזור מט"ח. גם את בעיית הכבישים לא ניתן לפתור עם מט"ח, יש גבול עד כמה אפשר למלא ארץ קטנה בכבישים. שפע הדולרים רק מזיק כאן – לישראלים זול להביא מהעולם מכוניות חדשות, אבל אין לאן להכניס אותן.

פרויקט המטרו נדון היום בדה מרקר ומירב ארלוזורוב מביעה לגביו ספקות. אבל קל להבין לאור הנאמר לעיל מדוע זה הדבר הנכון בזמן הנכון. פרויקט זה יפרוץ דרך גם בתחום הדיור וגם בתחום התחבורה. הוא יקל על ציפוף גוש דן ואפילו יקל על הבאים מבחוץ. והכי חשוב – חלק הארי של המימון שלו הוא כנראה במט"ח. אין ספק שלמטרו יהיו מכשולים שמט"ח אינו מסוגל לרפא – כל הביורוקרטיות התכנוניות שיידרשו וחסימות הצירים שיהיו בלתי נמנעות. אבל העלות המרכזית שלו היא הבאת חברה קבלנית סינית או אירופית, וזו לא בעיה. ישראל מדינה עשירה במט"ח. סינים ואירופים ישמחו לקבל מט"ח. הפועלים הזרים שיגיעו לפה לא מתענינים בשקלים, רק במט"ח. מכונות החפירה יתוכננו ויבנו תמורת מט"ח.

כל מי שרוצה לקדם את הכלכלה הישראלית צריך לחשוב במונחים אלו – איך ממירים בקנה מידה גדול את המט"ח שמצוי בשפע לדברים שיתנו ערך אמיתי בשטח ויוזילו את יוקר המחיה. המטרו הוא הדבר הנכון בזמן הנכון.

יש לציין שיש באופק הרחוק אפילו דרך מרשימה יותר להמיר מט"ח לשיפור עצום בתנועה העירונית – קבלת מכוניות אוטונומיות מגוגל או מחברות אחרות, דבר שיהיה אפשרי אולי בתוך עשור. עם זאת קשה לתקוע את הפיתוח התחבורתי רק בגלל ספקולציית מדע בדיוני כזו. אולי בסוף יתברר שאינה עניין למאה ה-21, אלא רק למאה ה-22.

בכל אופן נוע תנוע

אתרי החדשות החשובים בעולם הוציאו בשעות האחרונות מבזק על אירוע חמור בקנה מידה היסטורי: בפעם הראשונה רכב ללא נהג פגע פגיעה קטלנית בהולך רגל. אישה נהרגה מפגיעת מכונית אוטונומית של אובר כשעברה סמוך למעבר חציה בטמפה, אריזונה.  אולי יזכרו יום זה כיום שבו נפתח עידן הבינה המלאכותית שהורגת.

אובר הודיעה על עצירת נסיעות הניסיון לעת עתה, וסביר להניח שהאירוע יתוחקר מכל זווית ומכל אלגוריתם. מפתיע שאירעה כזו התרחשות קטלנית, מאחר שעד עתה מכוניות ללא נהג נסעו כבר מיילים רבים ועדיין לא שמענו על פגיעות קשות בהולכי רגל, גם לא כאלו שהסתיימו רק בפציעות משמעותיות. היה מקרה מוות של נוסע שעשה שימוש באוטו פיילוט של טסלה, אבל זה לא באמת היה רכב ללא נהג.

תהיה זו טעות לעכב יתר על המידה את פיתוח המכונית האוטונומית בעטיו של האסון. בטווח הארוך רכבים אלו צפויים למנוע רבבות מקרי מוות בתאונות. לא רק זאת אלא שהם מתאימים מאוד להנעה חשמלית ולכן גם יכולים להפחית משמעותית את הזיהום בערים ולתרום למלחמה בהתחממות הגלובלית (כמו גם לחולל בוקה ומבולקה ביציבותן הפוליטית של מדינות הנפט, אבל זהו נושא אחר). עד עתה הרשויות בארה"ב ובמדינות אחרות היו נדיבות להפתיע בגישה הרגולטורית שלהן בנושא, וספק אם די יהיה בתאונה אחת כדי לשנות זאת, משום שההיגיון תומך בלקיחת סיכונים למען ההתקדמות הטכנולוגית הזו.

נראה שאסונות רכב ללא נהג שייכים יותר לקטגוריית אסונות התעופה מאשר לקטגוריית תאונות הדרכים הרגילות. מצד אחד הם מעוררים הרבה יותר רעש ותשומת לב, ולכן גם יותר אימה בלב הציבור. סביר להניח שכמו שיש פוביית טיסות להרבה אנשים, הפסיכולוגים בעשור הקרוב יתחילו להתמודד גם עם פוביית רכב ללא נהג. מצד שני, כאשר כל אסון נחשב לאירוע חריג שמתוחקר בקפידה ומוביל לשינויים טכנולוגיים, רמת הבטיחות משתפרת בקצב מסחרר. כך יהיה ברכב ללא נהג, וכך קורה כבר בתעופה: 2017 הייתה מעוררת השתאות וחסרת תקדים: אפס מקרי מוות בטיסות מסחריות במטוסי סילון.

מבחינת אובר האירוע מצטרף לשרשרת של התרחשויות לא נעימות שמוציאות לחברה שם מאוד רע. אובר לא נחשבת למובילה בתחום הרכב ללא נהג. את הבכורה תופסת ווימו, חטיבת הרכב ללא נהג של גוגל, שמתקרבת מאוד להשקה מסחרית של השירות בעיר פיניקס, עיר שכבישים רחבים עוברים בפרבריה והגשמים בה מועטים. גם חטיבת הרכב ללא נהג של ג'נרל מוטורס רשמה התקדמות יפה בשנה האחרונה, והיא מעזה לערוך את נסיעות הניסיון בסן פרנסיסקו הצפופה והאורבנית. אך הנסיעות ברכבים שלה לא יצרו בעיתונאים שהתנסו בהן את אותו רושם חיובי שיוצר כיום הרכב ללא נהג של ווימו, אשר מתקרב לבשלות.

מזל שאין קונספירציות

איזה מזל שהעולם לא עובד כמו בספרי מתח ובתיאוריות קונספירציה. אחרת, אף אחד מאלו שסייעו לפתח את הטכנולוגיה המדהימה שעומדת בבסיס סרטון היוטיוב המצורף ששוחרר על ידי גוגל שלשום לא היה שורד את כדורי המרצחים. מתנקשים היו מגיעים מתאגידי הנפט הגדולים, מסעודיה, מאירן, מחיזבאללה, מעיראק, מוונצואלה, מהנסיכויות במפרץ, מאיגודים מקצועיים של נהגי מוניות ומשאיות, ממבטחי הרכב, אפילו מתעשיית הרדיו. כל המקומות והתעשיות שיטולטלו עד ללא היכר בהמשך המאה ה-21.

תעשייה בסכנת התחשמלות

כתבתי כבר הרבה על המכונית החשמלית, המכונית ללא נהג וכיצד השילוב של שתי הטכנולוגיות יכול להפוך סדרי עולם, להוריד את מחירי הנדל"ן, לשנות את פני הערים, להציל את כדור הארץ ועל הדרך למוטט את מדינות הנפט.  נדמה שכבר אין מה לחדש, אבל מאמר נהדר לקריאה (באנגלית) שלצידו דיון ער בתגובות שפורסם בחודש האחרון מצליח לרתק בכל אופן.  התחזית במאמר היא שעד 2030 תעשיית הנפט תקרוס כליל, כפי שתעשיית הפחם קרסה במהירות בשנים האחרונות ומחירי המניות של החברות הגדולות בתחום צנחו ב-99%. מקבילות היסטוריות נוספות הן מה שקרה לקודאק עם הופעת המצלמה הדיגיטלית ומה שקרה לנוקיה עם המצאת האייפון בידי סטיב ג'ובס. בכל המקרים התאגידים לא הצליחו להפנים מוקדם די הצורך מה הולך ליפול עליהם ואיזו הירושימה הם צפויים לחוות.

המאמר מציין שמכונית חשמלית מטבעה היא אמינה ויציבה הרבה יותר מאשר מכונית המונעת על ידי מנוע בעירה פנימית. על כן כלכלת הנפט תחוסל בידי השילוב שבין האמינות של הרכב החשמלי לבין ההוזלה והנוחות הטמונות בהוצאת הנהג מהתמונה.

2030 לא כל כך רחוקה במונחים היסטוריים והולך להיות עשור מאוד מאוד מסעיר בדרך לשם, אם התחזית תתממש. הקללה הסינית תתגשם בחייו של השליט הצעיר החדש של ערב הסעודית. הולך להיות לו מאוד מעניין. ואולי תהיה זו דווקא קללה יפנית – אולימפיאדת טוקיו 2020 מסתמנת כנקודת מפנה בשימוש ברכב ללא נהג.

לנסוע על אוטומט

כבר מזמן לא כתבתי על המכונית ללא נהג, אולם כתבה שהתפרסמה היום בפייננשל טיימס היא הזדמנות טובה לשוב ולהידרש לנושא. הכתבה מרכזת ניבויים על העתיד הצפוי לנו בעולם המכוניות האוטומטיות. צריך לזכור עם זאת, העתיד מאתגר ניבויים.

התאונות יפחתו 

הבטיחות המשופרת מהווה את בסיס קיומו של הרכב ללא נהג, וקשה לראותו מגיח לאוויר העולם כאשר בטיחותו אינה מעל ומעבר לזו שמספקת נהיגה אנושית. אם יתברר שלא ניתן לספק בטיחות כזו, הרעיון כולו יירד לטמיון. אבל כנראה שניתן – כבר היום מכונית טסלה במצב האוטומטי מובילה לפחות מקרים של פתיחת כריות אוויר מאשר במצבה הלא אוטומטי.

גאולת החניונים

החניונים הפתוחים הם אחד מאסונות התכנון האורבני. רחבות עצומות של שממה מוטורית שמחליפה שיחת אנשים וצחוק ילדים. מכונית ללא נהג אינה צריכה לכאורה חניונים ולכן חדירתה תפנה שטח עצום במרכזי הערים. גם כאן קשה לחלוק על הניבוי. אפילו אם ייווצר צורך להחנות גם מכוניות ללא נהג, כמעט בטוח שיהיה הרבה פחות מה להחנות. כל מכונית אוטומטית צפויה לבוא במקום כמה וכמה מכוניות נהוגות בידי אדם.

שגשוג הפאבים

אם שותים אלכוהול לא נוהגים, אבל מכוניות מטבען שותות רק דלק (ואפילו זה לא כשמדובר במכונית אוטומטית חשמלית) ותוכלנה לנהוג תמיד. אנשים יחושו חופשיים לשתות אלכוהול בכל הזדמנות, והדבר יגדיל מכירות הפאבים. ייתכן שצריכת האלכוהול תנוע מהבתים אל המסעדות והפאבים.

היעלמות השילוט

מכונית ללא נהג לא תצטרך שילוט, אך הסרת שילוט התנועה זהו ניבוי שאינו סביר בימי חיינו. בני אדם ימשיכו לנהוג לצד מכוניות עוד שנים רבות והם זקוקים לשילוט.

חמישים דקות נוספות של זמן פנוי בחיינו

ישתחרר זמן בשל קיצור זמני ההגעה לעבודה והחזרה ממנה. אך כאן ייתכן אפקט פרדוקסלי – אם אפשר לנסוע לעבודה ברכב אוטומטי, למה לא לגור בצפת ולעבוד בתל אביב? מרחקי הנסיעה עשויים לגדול. קל לקנות וילות מפוארות בגליל, ואם אפשר לנמנם כל הדרך לעבודה במגדלי עזריאלי, אז מה רע.

כמובן זמן שמבלים במכונית אוטומטית אינו זמן מבוזבז לחלוטין, אך גם זמן במכונית בימינו אינו בהכרח מבוזבז. אפשר להאזין בו להרצאות או לרדיו. מכונית אוטומטית כנראה תקבור לחלוטין את סקטור הרדיו (שורט על מניות הרדיו יוכל להיות לדעתי דרך טובה להמר על הצלחת הרכב ללא נהג), אך תגדיל הביקוש לתעשיית הסרטים והטלוויזיה. מסכי ענק יותקנו במכוניות האוטומטיות.

התחבורה תוזל ואולי אף תינתן בחינם תמורת צפייה בפרסומות

ספק אם מודלים של חינם תמורת פרסומת יצליחו בענף התחבורה. הם נכשלו בענף הסלולר וספקי האינטרנט על אף ההוזלה שעברו ענפים אלו. מה שכן, המכונית ללא נהג נראית כדרך להוזיל כל דבר. קשה לראות משהו שלא יוזל כתוצאה ממנה. הנסיעות כמובן יוזלו. הנדל"ן יוזל כי יהיה הרבה יותר היצע ברדיוס סביר של מרחק נסיעה מהעבודה. השוק יוצף בעובדי ענף הנהיגה ולכן גם עלות עבודות של בני המעמד הבינוני-נמוך תקטן.

רק בנסיכויות המפרץ, בסעודיה ובאירן יתייקרו החיים ללא היכר. המדינות האלו כבר לא יוכלו לרכוש כלום במט"ח. מכונית אוטומטית תתוכנן לחסוך באנרגיה ובזיהום, ומחירי הנפט יצללו לתהומות.

ירידה בבריאות ובכושר

לכאורה קל יהיה להגיע לכל מקום בנסיעה, והדבר יפחית המוטיבציה ללכת. מצד שני, אנשים שעתה משתמשים ברכבם כדי לנסוע לכל מקום עשויים לעבור לשימוש ברכב אוטומטי כמונית, דהיינו ישלמו עבור נסיעה ולא ישלמו מראש. מודלים של תשלום מראש על משאב מעודדים ניצול רב ככל הניתן של המשאב, ואילו מודלים של תשלום לכל שימוש מעודדים ההיפך. ייתכן אם כך שההליכה דווקא תצבור פופולאריות. מה עוד שהערים יהיו נעימות בהרבה להליכה, כאשר לא יהיה טעם להתאים אותן עוד עבור מכוניות וחניות על חשבון הולכי הרגל.

פגיעה ברכבות

מה הטעם ברכבת כאשר ניתן להגיע במכונית מדלת לדלת? אכן רכבת לאילת נראית מיותרת מתמיד. אך רכבות רבות קיבולת עדיין יוכלו להועיל לפתור פקקים וצפיפות בכבישים. במנהטן למשל שום אוטומציה במכונית לא תבוא במקום הרכבת התחתית.

הסופרמרקט של אמזון

אמזון הכריזה היום על שימוש בטכנולוגיה דומה לטכנולוגיית הרכב ללא נהג למטרה לא צפויה: סופרמרקטים ללא קופאיות. המצלמות החכמות שיודעות לזהות את המתרחש בכביש, יכולות גם לזהות את הקונים ואת המוצרים שהם לוקחים מהמדפים (או מחזירים) וביציאתם מהחנות לחייב אוטומטית את חשבון האמזון שלהם. פריצת דרך טכנולוגית מעוררת השתאות, שמחדדת את השאלה הגדולה: האם בעידן האוטומציה הבא עלינו לטובה תימצא תעסוקה לכל עובדי משרות שכר המינימום? ההימור שלי הוא שהתשובה חיובית. אבל זה לא יהיה תהליך פשוט.

קישורים לשבת

בקריאה בפורום הסולידית נתקלתי בבלוג השקעות עברי בשם חופש כלכלי שנראה מעניין במידה יוצאת דופן ואף הספקתי ללמוד ממנו לא מעט. ממליץ.

נדב שנרב, פרופסור לפיזיקה מבר אילן ואישיות ידועה בחוגים אינטלקטואלים דתיים, הוא אחד מהוגי הדעות החביבים עליי. המאמר שלו בשבח הבורגנות הוא אחד הטובים.

מזמן לא כתבתי על המכונית ללא נהג, אף שעדיין זו נראית כפריצת הדרך הגדולה של חצי המאה הנוכחית. מי שמרותק לעניין יוכל לשקוע באתר שלם שסוקר את הנושא באנגלית.

כרגיל כל אחד מוזמן להוסיף קישורים מומלצים משלו בתגובות או סתם להגיד את אשר עולה בדעתו.