Archive for the ‘מכונית ללא נהג’ Category

לנסוע על אוטומט

21 במרץ 2017

כבר מזמן לא כתבתי על המכונית ללא נהג, אולם כתבה שהתפרסמה היום בפייננשל טיימס היא הזדמנות טובה לשוב ולהידרש לנושא. הכתבה מרכזת ניבויים על העתיד הצפוי לנו בעולם המכוניות האוטומטיות. צריך לזכור עם זאת, העתיד מאתגר ניבויים.

התאונות יפחתו 

הבטיחות המשופרת מהווה את בסיס קיומו של הרכב ללא נהג, וקשה לראותו מגיח לאוויר העולם כאשר בטיחותו אינה מעל ומעבר לזו שמספקת נהיגה אנושית. אם יתברר שלא ניתן לספק בטיחות כזו, הרעיון כולו יירד לטמיון. אבל כנראה שניתן – כבר היום מכונית טסלה במצב האוטומטי מובילה לפחות מקרים של פתיחת כריות אוויר מאשר במצבה הלא אוטומטי.

גאולת החניונים

החניונים הפתוחים הם אחד מאסונות התכנון האורבני. רחבות עצומות של שממה מוטורית שמחליפה שיחת אנשים וצחוק ילדים. מכונית ללא נהג אינה צריכה לכאורה חניונים ולכן חדירתה תפנה שטח עצום במרכזי הערים. גם כאן קשה לחלוק על הניבוי. אפילו אם ייווצר צורך להחנות גם מכוניות ללא נהג, כמעט בטוח שיהיה הרבה פחות מה להחנות. כל מכונית אוטומטית צפויה לבוא במקום כמה וכמה מכוניות נהוגות בידי אדם.

שגשוג הפאבים

אם שותים אלכוהול לא נוהגים, אבל מכוניות מטבען שותות רק דלק (ואפילו זה לא כשמדובר במכונית אוטומטית חשמלית) ותוכלנה לנהוג תמיד. אנשים יחושו חופשיים לשתות אלכוהול בכל הזדמנות, והדבר יגדיל מכירות הפאבים. ייתכן שצריכת האלכוהול תנוע מהבתים אל המסעדות והפאבים.

היעלמות השילוט

מכונית ללא נהג לא תצטרך שילוט, אך הסרת שילוט התנועה זהו ניבוי שאינו סביר בימי חיינו. בני אדם ימשיכו לנהוג לצד מכוניות עוד שנים רבות והם זקוקים לשילוט.

חמישים דקות נוספות של זמן פנוי בחיינו

ישתחרר זמן בשל קיצור זמני ההגעה לעבודה והחזרה ממנה. אך כאן ייתכן אפקט פרדוקסלי – אם אפשר לנסוע לעבודה ברכב אוטומטי, למה לא לגור בצפת ולעבוד בתל אביב? מרחקי הנסיעה עשויים לגדול. קל לקנות וילות מפוארות בגליל, ואם אפשר לנמנם כל הדרך לעבודה במגדלי עזריאלי, אז מה רע.

כמובן זמן שמבלים במכונית אוטומטית אינו זמן מבוזבז לחלוטין, אך גם זמן במכונית בימינו אינו בהכרח מבוזבז. אפשר להאזין בו להרצאות או לרדיו. מכונית אוטומטית כנראה תקבור לחלוטין את סקטור הרדיו (שורט על מניות הרדיו יוכל להיות לדעתי דרך טובה להמר על הצלחת הרכב ללא נהג), אך תגדיל הביקוש לתעשיית הסרטים והטלוויזיה. מסכי ענק יותקנו במכוניות האוטומטיות.

התחבורה תוזל ואולי אף תינתן בחינם תמורת צפייה בפרסומות

ספק אם מודלים של חינם תמורת פרסומת יצליחו בענף התחבורה. הם נכשלו בענף הסלולר וספקי האינטרנט על אף ההוזלה שעברו ענפים אלו. מה שכן, המכונית ללא נהג נראית כדרך להוזיל כל דבר. קשה לראות משהו שלא יוזל כתוצאה ממנה. הנסיעות כמובן יוזלו. הנדל"ן יוזל כי יהיה הרבה יותר היצע ברדיוס סביר של מרחק נסיעה מהעבודה. השוק יוצף בעובדי ענף הנהיגה ולכן גם עלות עבודות של בני המעמד הבינוני-נמוך תקטן.

רק בנסיכויות המפרץ, בסעודיה ובאירן יתייקרו החיים ללא היכר. המדינות האלו כבר לא יוכלו לרכוש כלום במט"ח. מכונית אוטומטית תתוכנן לחסוך באנרגיה ובזיהום, ומחירי הנפט יצללו לתהומות.

ירידה בבריאות ובכושר

לכאורה קל יהיה להגיע לכל מקום בנסיעה, והדבר יפחית המוטיבציה ללכת. מצד שני, אנשים שעתה משתמשים ברכבם כדי לנסוע לכל מקום עשויים לעבור לשימוש ברכב אוטומטי כמונית, דהיינו ישלמו עבור נסיעה ולא ישלמו מראש. מודלים של תשלום מראש על משאב מעודדים ניצול רב ככל הניתן של המשאב, ואילו מודלים של תשלום לכל שימוש מעודדים ההיפך. ייתכן אם כך שההליכה דווקא תצבור פופולאריות. מה עוד שהערים יהיו נעימות בהרבה להליכה, כאשר לא יהיה טעם להתאים אותן עוד עבור מכוניות וחניות על חשבון הולכי הרגל.

פגיעה ברכבות

מה הטעם ברכבת כאשר ניתן להגיע במכונית מדלת לדלת? אכן רכבת לאילת נראית מיותרת מתמיד. אך רכבות רבות קיבולת עדיין יוכלו להועיל לפתור פקקים וצפיפות בכבישים. במנהטן למשל שום אוטומציה במכונית לא תבוא במקום הרכבת התחתית.

הסופרמרקט של אמזון

5 בדצמבר 2016

אמזון הכריזה היום על שימוש בטכנולוגיה דומה לטכנולוגיית הרכב ללא נהג למטרה לא צפויה: סופרמרקטים ללא קופאיות. המצלמות החכמות שיודעות לזהות את המתרחש בכביש, יכולות גם לזהות את הקונים ואת המוצרים שהם לוקחים מהמדפים (או מחזירים) וביציאתם מהחנות לחייב אוטומטית את חשבון האמזון שלהם. פריצת דרך טכנולוגית מעוררת השתאות, שמחדדת את השאלה הגדולה: האם בעידן האוטומציה הבא עלינו לטובה תימצא תעסוקה לכל עובדי משרות שכר המינימום? ההימור שלי הוא שהתשובה חיובית. אבל זה לא יהיה תהליך פשוט.

קישורים לשבת

3 ביוני 2016

בקריאה בפורום הסולידית נתקלתי בבלוג השקעות עברי בשם חופש כלכלי שנראה מעניין במידה יוצאת דופן ואף הספקתי ללמוד ממנו לא מעט. ממליץ.

נדב שנרב, פרופסור לפיזיקה מבר אילן ואישיות ידועה בחוגים אינטלקטואלים דתיים, הוא אחד מהוגי הדעות החביבים עליי. המאמר שלו בשבח הבורגנות הוא אחד הטובים.

מזמן לא כתבתי על המכונית ללא נהג, אף שעדיין זו נראית כפריצת הדרך הגדולה של חצי המאה הנוכחית. מי שמרותק לעניין יוכל לשקוע באתר שלם שסוקר את הנושא באנגלית.

כרגיל כל אחד מוזמן להוסיף קישורים מומלצים משלו בתגובות או סתם להגיד את אשר עולה בדעתו.

הקץ לנפט

19 בדצמבר 2015

משקיע הערך ג'ים צ'אנוס, שנודע בתחזיותיו הפסימיות לגבי אנרון ומאוחר יותר לגבי כלכלת סין, ושהצליח לנבא (כמו כמה מבכירי משקיעי הערך בבלוגוספירה הישראלית) את קריסת תעשיית הברזל העולמית, מנבא עוד קריסה.

מדינות אופ"ק ירצו להוציא את הנפט מהאדמה עכשיו, כשהוא עוד שווה משהו, ולא עוד 15 שנה כשלא יהיה שווה כמעט כלום.

שימו לב לאופן שבו כלכלה עובדת – תחזית על מה שיקרה בשנת 2030 יכולה להוביל לכך שכבר עכשיו מדינות הנפט ירצו להציף את השוק וכבר עכשיו המחירים יוזלו.

מדוע הנפט צפוי לעתיד קודר שכזה? המכונית החשמלית נראית מכונית העתיד, בפרט אם יתגשמו התחזיות על המכונית ללא נהג הממשמשת וקרבה. רובו המכריע של הנפט מיועד להנעת מכוניות, ובעולם שבו חשמל מניע מכוניות, לא יהיה כל כך מה לעשות עם נפט. מחיריו עשויים להיות נמוכים במידה שנראתה דמיונית בתקופה שבה ריחף סביב 100 דולר.

לעתים כאשר סחורה מסוימת נעשית מאוד זולה, הצריכה שלה גוברת וכך נוצר איזון ששב ומעלה את מחירה. יש שתי סיבות שמעוררות ספק אם הדינמיקה הזו יכולה להציל את הנפט. הסיבה הראשונה ששימוש בנפט יעורר התנגדות חריפה גם אם יוזל מאוד. זאת בשל השלכותיו הסביבתיות. הרי מדינות העולם התחייבו רק עתה בוועידת פריז להקטין מאוד את הפליטות הגורמות לאפקט החממה. הסיבה השנייה היא שבקרב בין נפט לבין חשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח, מסתבר שבטווח הארוך השמש והרוח ינצחו. שימוש בשמש ורוח להפקת אנרגיה אינו דומה לחיפוש נואש אחרי חומרי גלם מתכלים במעמקי האדמה. הוא פשוט עניין טכנולוגי, וטכנולוגיה מתפתחת במהירות מסחררת. כבר בשנים האחרונות אפשר היה לראות כיצד צנחה העלות של הפקת אנרגיה מתחדשת. כתוצאה מכך חלק נכבד מאוד מהאנרגיה החדשה בעולם היא מתחדשת.

רק לאחרונה דווח שתוספת הכוח לרשת החשמל ב-2014 בארצות הברית באה ברובה ממקורות מתחדשים. אמנם הנתון הזה קצת מתעתע מאחר שתוספת הכוח של רוח ושמש ניתנת לשימוש במלואה רק בחלק משעות היממה. זו בעיה חמורה שמייקרת את השימוש באנרגיות מתחדשות. הפקת אנרגיה משמש ומרוח אינה נמשכת ברציפות לכל אורך היממה וכיום אין דרך טובה לאחסן את החשמל שהניבו לצורך שימוש מאוחר יותר. על כן צריך להשתמש בתחנת כוח המונעת בגז טבעי כגיבוי ללילה או לזמן נטול רוחות. כך יוצא שהשמש והרוח אמנם חוסכות חלק ניכר מהגז הטבעי, אך אינן חוסכות את עלות ההקמה של תחנת הכוח המפיקה חשמל מגז. תחנת הכוח הרזרבית תתייתר רק כאשר בתחום אחסון האנרגיה תבוא פריצת דרך. יש כמה מישורים שבהם נמשך מחקר שיכול להניב פריצה כזו, בראש ובראשונה בטכנולוגיית הסוללות, אך גם בנושא המרת אנרגיה למימן.

ומה במזרח התיכון?

טלטלה במחיר הנפט יכולה להוביל למערבולת במזרח התיכון, שבמילא אינו יציב במיוחד. ערב הסעודית ומדינות המפרץ מבססות את כלכלתן על הטבות חינם לאזרחים ועל עבודה זרה שממומנות בכספי הנפט. באמצעות כספי הנפט הסעודים גם צוברים כלי נשק אמריקניים בסכומי עתק. הנפט ומוצריו מהווים למעלה מ-90% מהיצוא הסעודי. מה יקרה כשהנס של הנפט ייגמר וחממת ג'יהדיסטים כמו סעודיה תהפוך לעוד מדינה ערבית כושלת וענייה? מהצד השיעי של המתרס ניצבת האויבת הדמונית שלנו, איראן. פיסטוקים מהווים אולי 2% ביצוא האיראני ושטיחים עוד פחות. הנפט לעומת זאת, מהווה 85% מהיצוא של איראן. האם שלטון האייתוללות יוכל לשרוד את קריסת הנפט? ושמא דווקא יהדק את אחיזתו באווירת משבר כלכלי חריף?

אירן וסעודיה אמנם מחזיקות לא רק בנפט אלא גם בגז טבעי בכמויות עצומות, וגז טבעי יידרש לתחנות כוח גם אחרי שקרנו של הנפט תרד. אבל אי אפשר להשוות בין היכולת להפיק רווחים מנפט לבין היכולת להפיקם מגז טבעי.  כמו שכל סאגת הגז הטבעי בארצנו מלמדת, לא פשוט לייצא גז טבעי. אי אפשר פשוט להעמיסו על מיכליות. צריך להקים לשם כך תשתית מסובכת שהקמתה יקרה והיא מאוד מורכבת ופגיעה. התשתית הזו כה מסובכת שעד עתה עוד לא ממש הצליחו להקים אותה באירן ובסעודיה. בנוסף גז טבעי מאותגר באופן תמידי על ידי אלטרנטיבות, כמו האנרגיות המתחדשות שהוזכרו לעיל וכמו כורים גרעיניים ואף פחם. היכולת של האמריקנים להפיק גז טבעי מפצלים בעשור האחרון גם היא הקשתה מאוד על שוק הגז. מדינות שכבר התכוננו להקים תשתית לשם ייצוא גז לאמריקה גילו שכבר אין לאמריקנים צורך בכך. גם אוסטרליה רשמה התקדמות בהפקת גז טבעי, והגז שלה עוד יציף את שווקי מזרח אסיה.

קריסת הנפט חוללה כאוס ברוסיה של שנות התשעים. לא היו לה השלכות גיאופוליטיות ישירות הרות אסון, אך בטווח הארוך תרמה להיקסמות של הרוסים מפוטין שכמו צ'אווס בונצואלה, היה בר מזל בכך ששלטונו נפל בדיוק על זמן התאוששות הנפט. לא ניתן לנבא מראש מה יניב משבר נפט במזרח התיכון, אך עם כל הסלידה מאיראן וממדינות ערב לא בטוח שאנחנו צריכים לייחל ליום שבו יוכלו לשתות מהנפט שלהם אם הם ירצו.  ניזהר במשאלותינו פן תתגשמנה. חוסר היציבות שתוליד מפולת הנפט אינו בהכרח מה שאנו מייחלים לו.

מתניעים לקראת המכונית האוטומטית

27 באוקטובר 2015

בדברי הימים של התחבורה יצוין חודש אוקטובר 2015 כחודש שחלה בו התקדמות מרשימה לקראת חזון המכונית ללא נהג. החודש הוציאה טסלה את עדכון התוכנה המאפשר למכוניות החדשות שלה לנסוע במצב של טייס אוטומטי, והרשת התמלאה בסרטוני וידאו של נהגים המאתגרים את גבולות היכולת החדשה. המכוניות של טסלה  יודעות לשמור על הנתיב, לשמור מרחק מהמכונית שמלפנים, להחליף נתיב ואפילו לבצע חנייה מושלמת ברוורס.

טסלה אינה הראשונה להציג יכולות מסוג זה, אבל היא ומנכ"לה אלון מאסק שהפך לאגדה כשהוא רק בשנות הארבעים לחייו,  הצליחו לחבר את רכיבי האוטמציה בנהיגה טוב יותר מאי פעם. להתלהבות בתקשורת הוסיפה העובדה שטסלה יודעת לא מעט על יחסי ציבור. החברה אמנם ממליצה לנהגים להקפיד על ערנות ומדגישה שהטייס האוטומטי אינו מסיר מעליהם אחריות, אלא נועד לסייע להם, אבל אלו פרטים טכניים. כל אחד יכול להבין מה טסלה באמת רוצה להגיד: העתיד כבר כאן ולמי שלא רוצה לפספס את משק כנפיו, טסלה היא הכתובת.

מדיווחים ראשונים של נהגים עולה שלמערכת של טסלה בעיות משמעותיות. במקרים מסוימים, כמו בפניות תלולות, כמעט חוללה תאונה ונדרשה התערבות חירום של הנהג למנוע זאת. היא זקוקה לסימוני נתיב כדי להסתדר, ונותרת חסרת אונים כשהם מתבלגנים ונדמה שהמכונית נמצאת בשני נתיבים בו זמנית  (מה שקורה לא מעט גם בארץ. דורון רוזנבלום קרא לכך פעם בשנינות: תורת הקוואנטים של מע"צ).  גשם כבד ימנע ממנה לפעול. בנסיעה עירונית איטית היא חסרת ערך, והיא לא מסוגלת להבין רמזורים ותמרורים.

נדרש מצד טסלה אומץ, אולי אפילו מעורב בחוצפה ובפזיזות, כדי להעלות לכביש את המערכת במצב שאינו בשל לחלוטין. מצד שני, היא הרוויחה כך אלפי בודקי בקרת איכות שעובדים בחינם – הלקוחות שלה. המידע שמושג מכל נסיעה שלהם עובר לטסלה והיא מפיקה ממנו לקחים שמיושמים במהרה, חלקם באופן אוטומטי. מערכות שמבוססות על הפקת לקחים מהירה ממשוב שמגיע בהיקפים גדולים יכולות להתקדם בקצב מסחרר.  התסריט המפחיד מבחינת טסלה הוא שתואשם בגרימת תאונות הרות אסון, תצטרך לשלם פיצויי עתק ואולי אף  להשבית את המערכת במכוניותיה. אבל בתסריט הטוב לולאת הפידבק המואצת יכולה להפוך בתוך מספר שנים מועט את האלגוריתמים שלה לנהגים המושלמים ולשנות מהקצה אל הקצה את פני התחבורה האנושית.

ולמי שרוצה לראות במו עיניו איך זה עובד – הסרטון הכי מוצלח ממה שמצאתי ברשת עד עתה.

מכונית ללא נהג – העמדה הסקפטית

16 באוקטובר 2015

הקדשתי כבר כמה וכמה פוסטים למכונית ללא נהג. אם וכאשר המכונית הזו תסע על הכבישים, המון דברים ישתנו. אבל האם נראה זאת קורה בימי חיינו? יש המצפים לראות מכוניות ללא נהג בשימוש מסחרי כבר במהלך חמש השנים הקרובות, ומסתמכים בעיקר על הישגיה של גוגל בתחום ועל המשאבים שמקדישות לנושא גם חברות ענק אחרות כמו אובר, טסלה ואפל.  יש גם כאלו שמפקפקים. קראתי ספר שיצא ממש לאחרונה בשם Our Robots, Ourselves. המחבר, דיוויד מינדל, הוא פרופסור לרובוטיקה ב-MIT, דהיינו אדם שיש לו הרבה מה להגיד על רובוטים ואוטומציה, והוא מאוד סקפטי באשר לאפשרות להעלות על הכביש מכוניות הפועלות באוטומציה מלאה.

הספר מתחיל בתיאור התרסקות טיסה 447 של אייר פרנס מריו דה ז'נירו לפריז ביוני 2009 ומאמצי החיפוש בים. התרסקות זאת מגלמת את הרע בעידן הרובוטיקה. תקשורת אדם-מכונה לקויה הובילה להתרסקות – המטוס עבר בפתאומיות ממצב טייס אוטומטי להנחייה ידנית, וטייס המשנה הצעיר התבלבל לחלוטין בתגובתו. האסון מגלם גם את הטוב שברובוטיקה: תקשורת אדם-מכונה במיטבה הובילה לחילוץ הקופסאות השחורות ממעמקי האוקיינוס באמצעות צוללות לא מאוישות ולחשיפת הסיבות מאחורי ההתרסקות.

רעיון המכונית ללא נהג מנסה להתגבר על הכשל הבסיסי שעלה בטיסה 447, הקושי של אדם לשוב ולקנות שליטה על מכונה, אחרי שהתרגל לתפעול האוטומטי שלה, על ידי כך שמסלק את האדם לחלוטין מהמושכות. אבל פרופ' מינדל סקפטי באשר לכיוון זה. כל מערכת אוטומטית קריטית צריכה לכלול מנגנון שיאפשר התמודדות עם כשלים פתאומיים ובלתי צפויים. וככל שהמערכת מורכבת יותר כך הכשלים עלולים להופיע בשכיחות גבוהה יותר. נהיגה, ובפרט בסביבה עירונית, היא עניין מורכב. הנהג צריך לנהל אינטראקציות אנושיות עדינות, המבוססות על קשר עין, לצורך מתן זכות קדימה להולכי רגל או לשם השתלבות הדרגתית בנתיבים עמוסים. גוגל ממפה בקפדנות ובפירוט עצום את נתיבי הנסיעה של המכוניות ללא נהג שלה, אבל כיצד המכונית שלה תוכל להתמודד עם שינויים פתאומיים בתנועה, כמו למשל במזג אוויר קשה? וגם אם בעיות אלו ייפתרו, קשת האפשרויות לצרות ולבעיות היא אינסופית. אין באמת אפשרות לבנות אלגוריתם שידע לתת פתרון לכל קושי.

האמונה שאפשר לתת למכונית שליטה מוחלטת בכל הנסיבות היא להערכת מינדל מיתוס שבמהלך המאה הקודמת נבחן והכזיב כליל.  הוא מכנה אותו "מיתוס ההחלפה", המיתוס שגורס כי אפשר להגיע להחלפה מלאה של יכולות האדם בידי המכונה. בצוללות במעמקי הים, באוויר ובטיסות לחלל המודל הזה ננטש לטובת מודל שמשלב בין שליטה אנושית לבין אוטומציה. גם באשר למכונית, עדיף בעיניו לעלות על מסלול האוטומציה ההדרגתית מתוך מודעות לכך שלעתים יידרש נהג אנושי, על אף הקושי הצפוי בנסיבות שבהן אדם יידרש לשוב ולקחת שליטה על מכונית כשהאוטומציה כושלת. הבעיה היא שאוטומציה הדרגתית היא דבר נחמד, אבל אין בו שמץ מהתועלת המהפכנית של המכונית ללא נהג. אם צריך אדם נוכח בכל נסיעה, אי אפשר לסמוך על המכוניות שילכו ויבואו לפי הזמנה, אי אפשר להסתמך על צי מוניות במקום על צי מכוניות פרטיות, אי אפשר לוותר על מקומות חניה, אי אפשר להירדם בנסיעה. קשה לבנות על מעבר המוני לרכב חשמלי. אחרי שהתחלנו כבר לחלום גדולות ונצורות, נפרס לנו עתיד מאכזב. אפשר לקרוא על השקפתו של מינדל, וגם לקרוא תגובות פייסבוק מרתקות שמציגות השקפה אחרת בכתבה שפורסמה על הספר באתר MIT.

אולי אפשר למצוא פשרה בין הספקנות שמשרה מינדל לבין האופטימיות של חזון המכונית ללא נהג אם נניח שהמכונית ללא נהג תהיה מחוברת למרכז בקרה מרחוק, שבו ישבו טכנאים שיוכלו להשתלט על המכונית בשעת בעיה, כפי שקורה עם מפעילי מזל"ט בצבא. מנגנוני האוטומציה הפנימיים יאפשרו למכונית לשלוט על עצמה רוב הזמן, ויותירו מעט עבודה לטכנאים בזמן שגרה, כך ניתן יהיה להגיע למצב שבו טכנאי אחד מפקח מרחוק על מספר רב של מכוניות. זה עדיין חזון יקר ומורכב לעומת החזון המתחרה של האוטומציה המוחלטת, אבל הוא יאפשר לנוסעי המכוניות להירדם בנסיעתם או למכוניות לנסוע מבלי שאדם ישהה בתוכם פיזית, ובכך יניע את גלגלי המהפכה. רעיון דומה הוצע גם לגבי מטוסים – אפשר להוציא מהם את הטייסים ולהעבירם למרכז בקרה מרוחק. כמובן, גם במכוניות וגם במטוסים האתגר הבולט ביותר למימושו של רעיון זה עלול להיות אתגר הסייבר – אם אנו נותנים אפשרות להשתלטות מרחוק, איך נוודא שבכל הנסיבות רק האנשים הנכונים יהיו אלו שישתלטו מרחוק.

המכונית ללא נהג, הפושעים והאח הגדול

9 באוגוסט 2015

כתבתי כבר כמה פוסטים על האופן הבלתי נתפס שבו המכונית ללא נהג תשנה את העולם. עוד נקודה שראויה לציון: המכונית ללא נהג תגביר עוד יותר את כלי הפיקוח שנמצאים בידי השלטונות. זה כמובן טוב כאשר אנחנו רוצים למגר פושעים. זה רע כאשר אנחנו מפחדים משלטון טוטאליטרי שאין לחמוק מתחת לעינו.

כבר היום מי שמשתמש ברב קו ומי שמשתמש באפליקציות מונית כמו גט טקסי ואובר צריך להיות מודע לעובדה שנסיעותיו, על פרטיהן המדויקים, נרשמות איפשהו. בעתיד יהיו כנראה בעיקר מוניות ללא נהג, וברור שכל המידע על נסיעותיהן יירשם במאגרים מרכזיים. אולי יהיו כאלו שיבחרו לרכוש מכונית משלהם כדי לחמוק מהרישום, אבל אז ייתכן שיהפכו לחשודים מראש בשל עצם ההחלטה. מה יש להם להסתיר?

המכוניות יצלמו את הדרך ללא הרף ברזולוציה מעולה ובזווית של 360 מעלות, וישמרו את הצילומים בדיסק קשיח פנימי, בעיקר כדי להפיק לקחים למקרה של תאונה. אבל הצילומים יוכלו להוות ראיה חותכת לפתרון כל תעלומת פשע שתתרחש ברחובות. כמו מצלמות האבטחה של ימינו המוצבות בחנויות, אך בהיקף גדול לאין ערוך.

תחשבו על נערי גבעות שמחליטים להצית כנסיה – איך בדיוק הם יגיעו אליה? אולי רק בהליכה בין שבילים ברגל. כל דרכי ההגעה ברכב יהיו מתועדות בקפדנות. האח הגדול יידע הכול ושום דבר לא יחמוק מתחת לעינו. יכול להיות שכלי רכב דו גלגליים כמו אופניים ואופנועים לא יעברו אוטומציה, אבל מתנקשים, שודדים ופורצים רכובים עליהם יצולמו מכל זווית על ידי כלי הרכב האחרים בכביש.

על אף שהביטחון האישי יגבר, יש שני פחדים גדולים שיתעצמו מנגד. הראשון הוא שיהיה קשה מאוד לסלק שלטון עריצות, במדינה שבה הוא יעלה, בשל שליטתו המודיעינית העצומה. השני הוא שאפשר יהיה בפריצת סייבר להמיט נזקים עצומים. אין זה בלתי אפשרי שממשלה עוינת תצליח לשבש לכמה דקות את כל התחבורה האוטומטית במדינה, וכך לגרום לכאוס כללי במקרה הטוב, או למוות של אלפים בתאונות פתאומיות במקרה הרע.

אירן – העתיד יאמר דברו

14 ביולי 2015

את הדיל עם אירן שנחתם היום תשפוט ההיסטוריה. האם יתגלה כהסכם מינכן שני, האם ישחזר את כישלון הסכם הגרעין שנחתם עם צפון קוריאה או לחילופין האם יפתח את אירן למערב ויגשים את התקוות שתולה בו ממשל אובמה.

ההקבלות עם הסכם מינכן ועם ההסכם שחתם ממשל קלינטון עם צפון קוריאה מתבקשות אבל לא משכנעות.

היטלר יכול היה להרשות לעצמו את התנהלותו אחרי הסכם מינכן כי הייתה לו סיבה להאמין שינצח מלחמת עולם. הוא חתם על הסכם עם בריטניה וצרפת ומעט אחר כך פתח עמן במלחמה. אירן אינה יריבה שוות כוחות לארצות הברית אפילו אם תצבור כמה פצצות אטום במחסנה. כוח האש שיכולה להפעיל ארצות הברית בעימות מלא עם אירן הוא במימדים שלא ישאירו הרבה מהרפובליקה האיסלאמית. ישראל אמנם מאוימת איום קיומי בידי אירן, אך ארצות הברית לא, כך שמבחינת האמריקנים זהו בוודאי לא הסכם מינכן. אם ארה"ב תפרוש חסותה בצורה חד משמעית על ישראל, אזי נראה שגם אנחנו מוגנים.

אירן אינה מבודדת כמו צפון קוריאה, ואני מפקפק אם האופי הלאומי של האירנים שאינם קוריאנים צייתנים, יאפשר לרפובליקה האירנית להפוך לדמוית קוריאה. צפצוף בוטה וגלוי על העולם בנושא הגרעיני הוביל את צפון קוריאה לבידוד מוחלט. אירן אינה מבודדת עד כדי כך. אזרחיה לא יסבלו קיום כלכלה המנותקת לחלוטין מהעולם החיצון.

כל זה אינו אומר שאנחנו יכולים להיות רגועים. צלה של הפצצה האטומית מאירן ימשיך לרחף כתזכורת ששואה שנייה אינה בלתי אפשרית. צריך כמובן יהיה לנצל את העיכוב בתוכנית הגרעין האירנית כדי להתחמש בנשק התקפי והגנתי לקדם את הרעה.

אם צודקות התחזיות שהבאתי בפוסטים קודמים לגבי מהפכת המכונית ללא נהג, המועד שבו יפוג תוקף ההסכם, לקראת שנת 2030, יכול למצוא את כלכלת אירן בשבר גדול. כלכלתה מבוססת על יצוא נפט, והסקטור צפוי לקבל השקעות ניכרות מגורמים זרים בעקבות הסרת הסנקציות. אבל נפט לא יהיה רכיב קריטי במערכת תחבורה עולמית שמתבססת על מכונית ללא נהג ושמן הסתם רוב כלי הרכב שיפעלו בה יהיו קטנים וחשמליים. לא בטוח שזה טוב לנו – מדינות במצוקה כלכלית לעתים מתנהגות בצורה נואשת ופרועה, אבל זו נקודה שמעניין לחשוב עליה. אירן אולי תהיה אותה אירן, בניגוד לתקוותיו של אובמה, אבל הנפט לא יהיה אותו הנפט.

נקראו בנשימה עצורה לאחרונה

18 ביוני 2015

יואב אבן, כתב הבריאות של חדשות ערוץ 2, פרסם ספר באינטרנט שניתן לקרוא ללא תשלום. שקעתי לתוכו ובתוך כמה שעות קראתי אותו בנשימה אחת. כבר מזמן לא זוכר חוויית קריאה כזו. זו קריאת חובה למי שמתעניין באופן שבו מתפקדת מערכת אכיפת החוק במדינה, ביחסי המינים ובאידאולוגיות של האליטות. בראש ובראשונה זהו סיפור אישי על התמודדות עם תלונת שווא על אונס שמסופר באופן כנה ומעניין. בעצם פרסום הספר והצפת הפרשיה הנשכחת מחדש גילה אבן אומץ בלתי מבוטל, מה עוד שהוא יוצא במידה מסוימת נגד האליטות הפמיניסטיות, שהן אולי הכוח החזק במדינה. אין ספק שאישה שחוותה אונס ומתלוננת עליו מגלה אומץ רב, אך גם גבר שהתמודד עם תלונת שווא ובוחר לגולל את הסיפור במלואו קבל עם ועדה, הוא אמיץ ביותר, ואבן ראוי להערכה.

ספר דיגיטלי אחר שקראתי לאחרונה ונהניתי ממנו מאוד הוא מז'אנר שונה לחלוטין ובשפה האנגלית. הוא עוסק בעתיד התחבורה בימי המכונית ללא נהג. הנושא כבר נדון בהרחבה בבלוג (ראו כאן), אך בספר הוא מלובן בפרטי פרטים מרתקים. החזון שמציג הספר נסוב סביב שירות מוניות חשמליות אוטומטי שיספק את צרכי הציבור בעתיד הלא כל כך רחוק ויחולל שינויים מרחיקי לכת. הספר זמין באמזון בפורמט קינדל תמורת חמישה דולרים. שווה לדעתי.

מכונית ללא נהג תעשה שמות בהשקעות

26 באפריל 2015

בכנס המשקיעים האחרון של ברקשייר האת'אוויי נשאל וורן באפט מה המשמעות של המצאת המכונית ללא נהג להשקעות של ברקשייר. באפט נאלץ להודות שהמשמעות תהיה שלילית. ברקשייר מחזיקה בחברת ביטוח הרכב הישיר גייקו, ובאפט מאוד גאה בהחזקה מוצלחת זאת. התפשטות המכונית ללא נהג תהווה אסון לענף ביטוח הרכב, ולא תפגע רק בגייקו, אלא בחברות הביטוח כולן – ביטוח רכב מהווה מרכיב עיקרי בענף הביטוח בכללותו. הרי בעלי רכב ללא נהג לא יצטרכו ביטוח משום שברור שהם לא ישאו באחריות פלילית או נזקית לאסונות שיגרום הרכב, שאין להם כל שליטה בו.

נכון, יצרני אלגוריתמי הנהיגה יישאו באחריות לתאונות ויצטרכו ביטוח. אבל אלו יהיו חברות ענק, מסוגן של גוגל ומייקרוסופט, שיוכלו להתמקח ולדרוש הסכמי ביטוח בהם הרווח של המבטח יהיה אפסי. ייתכן גם שיחליטו להקים חברות ביטוח בשליטתן לצורך העניין.  חברת ביטוח שכל כוחה הוא בהצעת ביטוח לנהגים יחידים תהיה כמו דג מחוץ למים בשוק ביטוחי שכזה.

ברקשייר עלולה להיפגע בדרכים נוספות.  היא מחזיקה בסוכנות גדולה למכירת רכב בארה"ב. קיים סיכוי לא קטן שבעולם שבו תשלוט המכונית ללא נהג, הרבה אנשים יאבדו עניין בהחזקת רכב ובקנייתו, וייסעו ממקום למקום במוניות אוטומטיות שיגיעו על פי דרישה. במקרים מסוימים יש יתרונות ניכרים להחזקת רכב אישי אפילו בעולם של מוניות אוטומטיות, מאחר שניתן לאבזרו בציוד מתאים מראש. ייתכן שמשפחות עם ילדים קטנים יתעקשו על החזקת רכב. אבל במקרים אחרים, למשל במקרה של אדם שרק רוצה כלי להגעה לעבודה, החזקת רכב נראית מיותרת ובזבזנית אם ניתן להזמין מונית אוטומטית לכל נסיעה.

נכון – בעלי ציי המוניות יצטרכו עדיין לקנות אותן איפשהו. אבל כמו ביחסי מפתחות האלגוריתמים וחברות הביטוח, כך גם ביחסי בעלי ציי המוניות האוטומטיות וסוכנויות הרכב, מאזן הכוח ישתנה לחלוטין. מי שבנה עצמו על פנייה לצרכן הבודד יצטרך לשנות לחלוטין את המודל העסקי ולוותר על שולי הרווח כדי לקסום ללקוחות ענק.

כל אלו יהיו טלטלות עסקיות בלתי נמנעות בעולם שבו נוסעים רכבים ללא נהג. אבל אפשר להפליג בדמיון ולתהות מה יהיו ההשלכות בתחומים אחרים, קשים יותר לחיזוי. ברקשייר משכירה מטוסים למנהלים, אבל המכונית ללא נהג יכולה להיות מהירה ונוחה מאוד ולהחליף את תפקיד המטוס בנסיעות לטווחים בינוניים. ברקשייר מחזיקה בחברת רכבות משא שמהווה אחד מנכסיה העיקריים. כניסת האוטומציה מעלה את השאלה איך יתמודדו רכבות משא בתחרות עם משאיות חשמליות אוטומטיות יעילות במיוחד. מצד שני, רכבות משא מובילות בראש ובראשונה פחם, והצורך בפחם רק ייגבר, כאשר תחנות כוח מונעות פחם יספקו חשמל גם לענף התחבורה האוטומטי.

לא כתבתי את הפוסט כדי לייעץ למכור את מניית ברקשייר בשורט. כפי שצ'רלי מנגר אמר בתגובה לשאלה על המכונית ללא נהג, נדרש זמן רב עד שפריצות דרך טכנולוגיות כאלו משתלטות על השוק. ברם, העובדה שחברת ערך קלאסית מסוגה של ברקשייר שנוטה להשקיע בעיקר בתחומים מסורתיים ויציבים ואפילו מתנזרת מהשקעה בחברות נפט, יכולה לחוות טלטלה שכזו כתוצאה מהמכונית ללא נהג מראה עד כמה מדובר בהתפתחות טכנולוגית דרמטית.

בעוד שדי קל להצביע על התחומים שיכולים להיפגע, קשה יותר לנבא מה יצליח בגדול. לכאורה גוגל תהפוך למפלצת ענק אם תשלוט על שוק אלגוריתמי הנהיגה. אובר תהפוך לאחת החברות הגדולות בעולם אם תשלוט על ציי המוניות האוטומטיות. אבל אלו דברים שקשה לנבא מראש. הניסיון מלמד שהשקעה בחברות שמובילות טכנולוגיות פורצות דרך לא מתרגמת תמיד לרווחים עצומים גם אם הטכנולוגיה מצליחה. המצאת המטוס שינתה את העולם, אבל המשקיעים שהתלהבו והשקיעו בחברות התעופה נידונו לעוגמת נפש חוזרת ונשנית, אף שהשימוש בתחבורה האווירית רק הלך והתרחב. מי שהשקיע באיי בי אם ב-1980 כי חזה בצדק גדולות ונצורות למחשוב לא המיט על עצמו אסון פיננסי, אך גם לא זכה להצלחה יוצאת מן הכלל. עדיף בהרבה היה להשקיע בג'נרל אלקטריק.