בכל אופן נוע תנוע

אתרי החדשות החשובים בעולם הוציאו בשעות האחרונות מבזק על אירוע חמור בקנה מידה היסטורי: בפעם הראשונה רכב ללא נהג פגע פגיעה קטלנית בהולך רגל. אישה נהרגה מפגיעת מכונית אוטונומית של אובר כשעברה סמוך למעבר חציה בטמפה, אריזונה.  אולי יזכרו יום זה כיום שבו נפתח עידן הבינה המלאכותית שהורגת.

אובר הודיעה על עצירת נסיעות הניסיון לעת עתה, וסביר להניח שהאירוע יתוחקר מכל זווית ומכל אלגוריתם. מפתיע שאירעה כזו התרחשות קטלנית, מאחר שעד עתה מכוניות ללא נהג נסעו כבר מיילים רבים ועדיין לא שמענו על פגיעות קשות בהולכי רגל, גם לא כאלו שהסתיימו רק בפציעות משמעותיות. היה מקרה מוות של נוסע שעשה שימוש באוטו פיילוט של טסלה, אבל זה לא באמת היה רכב ללא נהג.

תהיה זו טעות לעכב יתר על המידה את פיתוח המכונית האוטונומית בעטיו של האסון. בטווח הארוך רכבים אלו צפויים למנוע רבבות מקרי מוות בתאונות. לא רק זאת אלא שהם מתאימים מאוד להנעה חשמלית ולכן גם יכולים להפחית משמעותית את הזיהום בערים ולתרום למלחמה בהתחממות הגלובלית (כמו גם לחולל בוקה ומבולקה ביציבותן הפוליטית של מדינות הנפט, אבל זהו נושא אחר). עד עתה הרשויות בארה"ב ובמדינות אחרות היו נדיבות להפתיע בגישה הרגולטורית שלהן בנושא, וספק אם די יהיה בתאונה אחת כדי לשנות זאת, משום שההיגיון תומך בלקיחת סיכונים למען ההתקדמות הטכנולוגית הזו.

נראה שאסונות רכב ללא נהג שייכים יותר לקטגוריית אסונות התעופה מאשר לקטגוריית תאונות הדרכים הרגילות. מצד אחד הם מעוררים הרבה יותר רעש ותשומת לב, ולכן גם יותר אימה בלב הציבור. סביר להניח שכמו שיש פוביית טיסות להרבה אנשים, הפסיכולוגים בעשור הקרוב יתחילו להתמודד גם עם פוביית רכב ללא נהג. מצד שני, כאשר כל אסון נחשב לאירוע חריג שמתוחקר בקפידה ומוביל לשינויים טכנולוגיים, רמת הבטיחות משתפרת בקצב מסחרר. כך יהיה ברכב ללא נהג, וכך קורה כבר בתעופה: 2017 הייתה מעוררת השתאות וחסרת תקדים: אפס מקרי מוות בטיסות מסחריות במטוסי סילון.

מבחינת אובר האירוע מצטרף לשרשרת של התרחשויות לא נעימות שמוציאות לחברה שם מאוד רע. אובר לא נחשבת למובילה בתחום הרכב ללא נהג. את הבכורה תופסת ווימו, חטיבת הרכב ללא נהג של גוגל, שמתקרבת מאוד להשקה מסחרית של השירות בעיר פיניקס, עיר שכבישים רחבים עוברים בפרבריה והגשמים בה מועטים. גם חטיבת הרכב ללא נהג של ג'נרל מוטורס רשמה התקדמות יפה בשנה האחרונה, והיא מעזה לערוך את נסיעות הניסיון בסן פרנסיסקו הצפופה והאורבנית. אך הנסיעות ברכבים שלה לא יצרו בעיתונאים שהתנסו בהן את אותו רושם חיובי שיוצר כיום הרכב ללא נהג של ווימו, אשר מתקרב לבשלות.

מודעות פרסומת

מזל שאין קונספירציות

איזה מזל שהעולם לא עובד כמו בספרי מתח ובתיאוריות קונספירציה. אחרת, אף אחד מאלו שסייעו לפתח את הטכנולוגיה המדהימה שעומדת בבסיס סרטון היוטיוב המצורף ששוחרר על ידי גוגל שלשום לא היה שורד את כדורי המרצחים. מתנקשים היו מגיעים מתאגידי הנפט הגדולים, מסעודיה, מאירן, מחיזבאללה, מעיראק, מוונצואלה, מהנסיכויות במפרץ, מאיגודים מקצועיים של נהגי מוניות ומשאיות, ממבטחי הרכב, אפילו מתעשיית הרדיו. כל המקומות והתעשיות שיטולטלו עד ללא היכר בהמשך המאה ה-21.

תעשייה בסכנת התחשמלות

כתבתי כבר הרבה על המכונית החשמלית, המכונית ללא נהג וכיצד השילוב של שתי הטכנולוגיות יכול להפוך סדרי עולם, להוריד את מחירי הנדל"ן, לשנות את פני הערים, להציל את כדור הארץ ועל הדרך למוטט את מדינות הנפט.  נדמה שכבר אין מה לחדש, אבל מאמר נהדר לקריאה (באנגלית) שלצידו דיון ער בתגובות שפורסם בחודש האחרון מצליח לרתק בכל אופן.  התחזית במאמר היא שעד 2030 תעשיית הנפט תקרוס כליל, כפי שתעשיית הפחם קרסה במהירות בשנים האחרונות ומחירי המניות של החברות הגדולות בתחום צנחו ב-99%. מקבילות היסטוריות נוספות הן מה שקרה לקודאק עם הופעת המצלמה הדיגיטלית ומה שקרה לנוקיה עם המצאת האייפון בידי סטיב ג'ובס. בכל המקרים התאגידים לא הצליחו להפנים מוקדם די הצורך מה הולך ליפול עליהם ואיזו הירושימה הם צפויים לחוות.

המאמר מציין שמכונית חשמלית מטבעה היא אמינה ויציבה הרבה יותר מאשר מכונית המונעת על ידי מנוע בעירה פנימית. על כן כלכלת הנפט תחוסל בידי השילוב שבין האמינות של הרכב החשמלי לבין ההוזלה והנוחות הטמונות בהוצאת הנהג מהתמונה.

2030 לא כל כך רחוקה במונחים היסטוריים והולך להיות עשור מאוד מאוד מסעיר בדרך לשם, אם התחזית תתממש. הקללה הסינית תתגשם בחייו של השליט הצעיר החדש של ערב הסעודית. הולך להיות לו מאוד מעניין. ואולי תהיה זו דווקא קללה יפנית – אולימפיאדת טוקיו 2020 מסתמנת כנקודת מפנה בשימוש ברכב ללא נהג.

לנסוע על אוטומט

כבר מזמן לא כתבתי על המכונית ללא נהג, אולם כתבה שהתפרסמה היום בפייננשל טיימס היא הזדמנות טובה לשוב ולהידרש לנושא. הכתבה מרכזת ניבויים על העתיד הצפוי לנו בעולם המכוניות האוטומטיות. צריך לזכור עם זאת, העתיד מאתגר ניבויים.

התאונות יפחתו 

הבטיחות המשופרת מהווה את בסיס קיומו של הרכב ללא נהג, וקשה לראותו מגיח לאוויר העולם כאשר בטיחותו אינה מעל ומעבר לזו שמספקת נהיגה אנושית. אם יתברר שלא ניתן לספק בטיחות כזו, הרעיון כולו יירד לטמיון. אבל כנראה שניתן – כבר היום מכונית טסלה במצב האוטומטי מובילה לפחות מקרים של פתיחת כריות אוויר מאשר במצבה הלא אוטומטי.

גאולת החניונים

החניונים הפתוחים הם אחד מאסונות התכנון האורבני. רחבות עצומות של שממה מוטורית שמחליפה שיחת אנשים וצחוק ילדים. מכונית ללא נהג אינה צריכה לכאורה חניונים ולכן חדירתה תפנה שטח עצום במרכזי הערים. גם כאן קשה לחלוק על הניבוי. אפילו אם ייווצר צורך להחנות גם מכוניות ללא נהג, כמעט בטוח שיהיה הרבה פחות מה להחנות. כל מכונית אוטומטית צפויה לבוא במקום כמה וכמה מכוניות נהוגות בידי אדם.

שגשוג הפאבים

אם שותים אלכוהול לא נוהגים, אבל מכוניות מטבען שותות רק דלק (ואפילו זה לא כשמדובר במכונית אוטומטית חשמלית) ותוכלנה לנהוג תמיד. אנשים יחושו חופשיים לשתות אלכוהול בכל הזדמנות, והדבר יגדיל מכירות הפאבים. ייתכן שצריכת האלכוהול תנוע מהבתים אל המסעדות והפאבים.

היעלמות השילוט

מכונית ללא נהג לא תצטרך שילוט, אך הסרת שילוט התנועה זהו ניבוי שאינו סביר בימי חיינו. בני אדם ימשיכו לנהוג לצד מכוניות עוד שנים רבות והם זקוקים לשילוט.

חמישים דקות נוספות של זמן פנוי בחיינו

ישתחרר זמן בשל קיצור זמני ההגעה לעבודה והחזרה ממנה. אך כאן ייתכן אפקט פרדוקסלי – אם אפשר לנסוע לעבודה ברכב אוטומטי, למה לא לגור בצפת ולעבוד בתל אביב? מרחקי הנסיעה עשויים לגדול. קל לקנות וילות מפוארות בגליל, ואם אפשר לנמנם כל הדרך לעבודה במגדלי עזריאלי, אז מה רע.

כמובן זמן שמבלים במכונית אוטומטית אינו זמן מבוזבז לחלוטין, אך גם זמן במכונית בימינו אינו בהכרח מבוזבז. אפשר להאזין בו להרצאות או לרדיו. מכונית אוטומטית כנראה תקבור לחלוטין את סקטור הרדיו (שורט על מניות הרדיו יוכל להיות לדעתי דרך טובה להמר על הצלחת הרכב ללא נהג), אך תגדיל הביקוש לתעשיית הסרטים והטלוויזיה. מסכי ענק יותקנו במכוניות האוטומטיות.

התחבורה תוזל ואולי אף תינתן בחינם תמורת צפייה בפרסומות

ספק אם מודלים של חינם תמורת פרסומת יצליחו בענף התחבורה. הם נכשלו בענף הסלולר וספקי האינטרנט על אף ההוזלה שעברו ענפים אלו. מה שכן, המכונית ללא נהג נראית כדרך להוזיל כל דבר. קשה לראות משהו שלא יוזל כתוצאה ממנה. הנסיעות כמובן יוזלו. הנדל"ן יוזל כי יהיה הרבה יותר היצע ברדיוס סביר של מרחק נסיעה מהעבודה. השוק יוצף בעובדי ענף הנהיגה ולכן גם עלות עבודות של בני המעמד הבינוני-נמוך תקטן.

רק בנסיכויות המפרץ, בסעודיה ובאירן יתייקרו החיים ללא היכר. המדינות האלו כבר לא יוכלו לרכוש כלום במט"ח. מכונית אוטומטית תתוכנן לחסוך באנרגיה ובזיהום, ומחירי הנפט יצללו לתהומות.

ירידה בבריאות ובכושר

לכאורה קל יהיה להגיע לכל מקום בנסיעה, והדבר יפחית המוטיבציה ללכת. מצד שני, אנשים שעתה משתמשים ברכבם כדי לנסוע לכל מקום עשויים לעבור לשימוש ברכב אוטומטי כמונית, דהיינו ישלמו עבור נסיעה ולא ישלמו מראש. מודלים של תשלום מראש על משאב מעודדים ניצול רב ככל הניתן של המשאב, ואילו מודלים של תשלום לכל שימוש מעודדים ההיפך. ייתכן אם כך שההליכה דווקא תצבור פופולאריות. מה עוד שהערים יהיו נעימות בהרבה להליכה, כאשר לא יהיה טעם להתאים אותן עוד עבור מכוניות וחניות על חשבון הולכי הרגל.

פגיעה ברכבות

מה הטעם ברכבת כאשר ניתן להגיע במכונית מדלת לדלת? אכן רכבת לאילת נראית מיותרת מתמיד. אך רכבות רבות קיבולת עדיין יוכלו להועיל לפתור פקקים וצפיפות בכבישים. במנהטן למשל שום אוטומציה במכונית לא תבוא במקום הרכבת התחתית.

הסופרמרקט של אמזון

אמזון הכריזה היום על שימוש בטכנולוגיה דומה לטכנולוגיית הרכב ללא נהג למטרה לא צפויה: סופרמרקטים ללא קופאיות. המצלמות החכמות שיודעות לזהות את המתרחש בכביש, יכולות גם לזהות את הקונים ואת המוצרים שהם לוקחים מהמדפים (או מחזירים) וביציאתם מהחנות לחייב אוטומטית את חשבון האמזון שלהם. פריצת דרך טכנולוגית מעוררת השתאות, שמחדדת את השאלה הגדולה: האם בעידן האוטומציה הבא עלינו לטובה תימצא תעסוקה לכל עובדי משרות שכר המינימום? ההימור שלי הוא שהתשובה חיובית. אבל זה לא יהיה תהליך פשוט.

קישורים לשבת

בקריאה בפורום הסולידית נתקלתי בבלוג השקעות עברי בשם חופש כלכלי שנראה מעניין במידה יוצאת דופן ואף הספקתי ללמוד ממנו לא מעט. ממליץ.

נדב שנרב, פרופסור לפיזיקה מבר אילן ואישיות ידועה בחוגים אינטלקטואלים דתיים, הוא אחד מהוגי הדעות החביבים עליי. המאמר שלו בשבח הבורגנות הוא אחד הטובים.

מזמן לא כתבתי על המכונית ללא נהג, אף שעדיין זו נראית כפריצת הדרך הגדולה של חצי המאה הנוכחית. מי שמרותק לעניין יוכל לשקוע באתר שלם שסוקר את הנושא באנגלית.

כרגיל כל אחד מוזמן להוסיף קישורים מומלצים משלו בתגובות או סתם להגיד את אשר עולה בדעתו.

הקץ לנפט

משקיע הערך ג'ים צ'אנוס, שנודע בתחזיותיו הפסימיות לגבי אנרון ומאוחר יותר לגבי כלכלת סין, ושהצליח לנבא (כמו כמה מבכירי משקיעי הערך בבלוגוספירה הישראלית) את קריסת תעשיית הברזל העולמית, מנבא עוד קריסה.

מדינות אופ"ק ירצו להוציא את הנפט מהאדמה עכשיו, כשהוא עוד שווה משהו, ולא עוד 15 שנה כשלא יהיה שווה כמעט כלום.

שימו לב לאופן שבו כלכלה עובדת – תחזית על מה שיקרה בשנת 2030 יכולה להוביל לכך שכבר עכשיו מדינות הנפט ירצו להציף את השוק וכבר עכשיו המחירים יוזלו.

מדוע הנפט צפוי לעתיד קודר שכזה? המכונית החשמלית נראית מכונית העתיד, בפרט אם יתגשמו התחזיות על המכונית ללא נהג הממשמשת וקרבה. רובו המכריע של הנפט מיועד להנעת מכוניות, ובעולם שבו חשמל מניע מכוניות, לא יהיה כל כך מה לעשות עם נפט. מחיריו עשויים להיות נמוכים במידה שנראתה דמיונית בתקופה שבה ריחף סביב 100 דולר.

לעתים כאשר סחורה מסוימת נעשית מאוד זולה, הצריכה שלה גוברת וכך נוצר איזון ששב ומעלה את מחירה. יש שתי סיבות שמעוררות ספק אם הדינמיקה הזו יכולה להציל את הנפט. הסיבה הראשונה ששימוש בנפט יעורר התנגדות חריפה גם אם יוזל מאוד. זאת בשל השלכותיו הסביבתיות. הרי מדינות העולם התחייבו רק עתה בוועידת פריז להקטין מאוד את הפליטות הגורמות לאפקט החממה. הסיבה השנייה היא שבקרב בין נפט לבין חשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח, מסתבר שבטווח הארוך השמש והרוח ינצחו. שימוש בשמש ורוח להפקת אנרגיה אינו דומה לחיפוש נואש אחרי חומרי גלם מתכלים במעמקי האדמה. הוא פשוט עניין טכנולוגי, וטכנולוגיה מתפתחת במהירות מסחררת. כבר בשנים האחרונות אפשר היה לראות כיצד צנחה העלות של הפקת אנרגיה מתחדשת. כתוצאה מכך חלק נכבד מאוד מהאנרגיה החדשה בעולם היא מתחדשת.

רק לאחרונה דווח שתוספת הכוח לרשת החשמל ב-2014 בארצות הברית באה ברובה ממקורות מתחדשים. אמנם הנתון הזה קצת מתעתע מאחר שתוספת הכוח של רוח ושמש ניתנת לשימוש במלואה רק בחלק משעות היממה. זו בעיה חמורה שמייקרת את השימוש באנרגיות מתחדשות. הפקת אנרגיה משמש ומרוח אינה נמשכת ברציפות לכל אורך היממה וכיום אין דרך טובה לאחסן את החשמל שהניבו לצורך שימוש מאוחר יותר. על כן צריך להשתמש בתחנת כוח המונעת בגז טבעי כגיבוי ללילה או לזמן נטול רוחות. כך יוצא שהשמש והרוח אמנם חוסכות חלק ניכר מהגז הטבעי, אך אינן חוסכות את עלות ההקמה של תחנת הכוח המפיקה חשמל מגז. תחנת הכוח הרזרבית תתייתר רק כאשר בתחום אחסון האנרגיה תבוא פריצת דרך. יש כמה מישורים שבהם נמשך מחקר שיכול להניב פריצה כזו, בראש ובראשונה בטכנולוגיית הסוללות, אך גם בנושא המרת אנרגיה למימן.

ומה במזרח התיכון?

טלטלה במחיר הנפט יכולה להוביל למערבולת במזרח התיכון, שבמילא אינו יציב במיוחד. ערב הסעודית ומדינות המפרץ מבססות את כלכלתן על הטבות חינם לאזרחים ועל עבודה זרה שממומנות בכספי הנפט. באמצעות כספי הנפט הסעודים גם צוברים כלי נשק אמריקניים בסכומי עתק. הנפט ומוצריו מהווים למעלה מ-90% מהיצוא הסעודי. מה יקרה כשהנס של הנפט ייגמר וחממת ג'יהדיסטים כמו סעודיה תהפוך לעוד מדינה ערבית כושלת וענייה? מהצד השיעי של המתרס ניצבת האויבת הדמונית שלנו, איראן. פיסטוקים מהווים אולי 2% ביצוא האיראני ושטיחים עוד פחות. הנפט לעומת זאת, מהווה 85% מהיצוא של איראן. האם שלטון האייתוללות יוכל לשרוד את קריסת הנפט? ושמא דווקא יהדק את אחיזתו באווירת משבר כלכלי חריף?

אירן וסעודיה אמנם מחזיקות לא רק בנפט אלא גם בגז טבעי בכמויות עצומות, וגז טבעי יידרש לתחנות כוח גם אחרי שקרנו של הנפט תרד. אבל אי אפשר להשוות בין היכולת להפיק רווחים מנפט לבין היכולת להפיקם מגז טבעי.  כמו שכל סאגת הגז הטבעי בארצנו מלמדת, לא פשוט לייצא גז טבעי. אי אפשר פשוט להעמיסו על מיכליות. צריך להקים לשם כך תשתית מסובכת שהקמתה יקרה והיא מאוד מורכבת ופגיעה. התשתית הזו כה מסובכת שעד עתה עוד לא ממש הצליחו להקים אותה באירן ובסעודיה. בנוסף גז טבעי מאותגר באופן תמידי על ידי אלטרנטיבות, כמו האנרגיות המתחדשות שהוזכרו לעיל וכמו כורים גרעיניים ואף פחם. היכולת של האמריקנים להפיק גז טבעי מפצלים בעשור האחרון גם היא הקשתה מאוד על שוק הגז. מדינות שכבר התכוננו להקים תשתית לשם ייצוא גז לאמריקה גילו שכבר אין לאמריקנים צורך בכך. גם אוסטרליה רשמה התקדמות בהפקת גז טבעי, והגז שלה עוד יציף את שווקי מזרח אסיה.

קריסת הנפט חוללה כאוס ברוסיה של שנות התשעים. לא היו לה השלכות גיאופוליטיות ישירות הרות אסון, אך בטווח הארוך תרמה להיקסמות של הרוסים מפוטין שכמו צ'אווס בונצואלה, היה בר מזל בכך ששלטונו נפל בדיוק על זמן התאוששות הנפט. לא ניתן לנבא מראש מה יניב משבר נפט במזרח התיכון, אך עם כל הסלידה מאיראן וממדינות ערב לא בטוח שאנחנו צריכים לייחל ליום שבו יוכלו לשתות מהנפט שלהם אם הם ירצו.  ניזהר במשאלותינו פן תתגשמנה. חוסר היציבות שתוליד מפולת הנפט אינו בהכרח מה שאנו מייחלים לו.