Archive for the ‘מי יהיה הנגיד’ Category

ויקטור מדינה המועמד הטוב ביותר לנגיד בנק ישראל

18 באוקטובר 2013

יואל אסתרון ממליץ ב"כלכליסט" על צבי אקשטיין כנגיד בנק ישראל הבא

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3614562,00.html

נראה שאסתרון לא מבין ולא מתעניין במקרו-כלכלה, ולכן משתמש בנימוקים שטחיים מאוד כמו ההיכרות של אקשטיין עם "הפלאפון של גפני" או הגיל של ויקטור מדינה.

אבל מי שמבין במקרו-כלכלה, מבין שלבנק מרכזי של מדינה קטנה במצב של ריבית קרובה לאפס, אין שום דרך אפקטיבית לתמרץ את הכלכלה יותר מאשר פיחות. לממשלה אמנם יש דרך טובה יותר, הרחבת הגרעון באמצעות השקעות נבונות והורדת מסים, דרך שלרוע המזל שר האוצר הנוכחי מתנגד לה, אבל לבנק המרכזי אין.

ויקטור מדינה הוא חסיד הפיחותים הגדול. לפיכך הוא המועמד הטוב ביותר. האירוניה היא ששר האוצר לפיד מתנגד למינויו של ויקטור מדינה, אבל מדינה כנגיד בנק ישראל הוא הסיכוי של לפיד להינצל מהירידה בסקרים ולהיראות כמציל כלכלת ישראל. אם מדינה יחזיר את השקל לאזור ה-4 ש"ח לדולר, תהיה פה פריחה כלכלית יפה, והציבור יזקוף זאת (בטעות) לזכות לפיד.

אמור לי מי חבריך

20 באוגוסט 2013

דה מרקר מפרסם שסיכוייו של צבי אקשטיין לזכות במינוי לנגיד גברו. כלכלנים אמריקניים מפורסמים ממליצים עליו.

http://www.themarker.com/news/1.2101442

אלא שמבט ברשימת הממליצים של אקשטיין עושה חושך בעיניים, ומבהירה שאולי, אם יתמנה, יהיה נגיד גרוע מאוד. לפחות שניים מהממליצים, רוברט לוקאס ואדוארד פרסקוט, הם כלכלנים ימניים קיצוניים. יש לי חיבה לכלכלנים ימניים משום שבדרך כלל עצותיהם הם בכיוון שתורם לתמריצים כלכליים נכונים – יותר חופש כלכלי ומרחב פעולה ליזמים ופחות משנאת העשירים המבחילה והלא פרודוקטיבית של השמאל. אבל לוקאס ופרסקוט הוכיחו עצמם כימניים במובן הרע של המילה, אלו שמתנגדים למדיניות שמזרימה כסף לשווקים, וכך מחבלים בעצותיהם בצמיחה הכלכלית של העולם ובולמים את היציאה ממדיניות הצנע ההרסנית. האם תמיכתם היא סיבה להתפעל מאקשטיין? ממש לא.

האם זהו מקרה של "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"?  לא יודע, אבל מכל הסימנים עד עתה נראה שאין סיבה להתפעל מאקשטיין. מריו בלכר מסתמן כמועמד טוב בהרבה.

אבי בן בסט מועמד גרוע מאוד לתפקיד נגיד בנק ישראל

30 ביולי 2013

אחד השמות החדשים שנזרקים לאוויר כמועמד לנגיד הוא אבי בן בסט. זו באמת בחירה איומה ונוראה!

גוגל מגלה שהבן אדם הוא פשוט אומר שטויות סדרתי.

למשל בכתבה בדה מרקר

די בציטטה האווילית הזו, כדי להבין כמה מסוכן למנותו כנגיד

"צריך להיזהר שלא לעבור בשום אופן את רף הגרעון של 3% מהתוצר. ראינו מה קורה למדינות שאימצו שיעור גרעון גדול".

 זו כמובן שטות קולוסאלית. אין שום בעיה עם גרעון ואפילו גירעון עצום, כאשר הריביות קרובות לאפס, וכאשר הגרעון הוא במטבע המדינה. יפן תעיד ועוד הרבה ארצות אחרות שיש להן גרעון גדול בהרבה מזה של ישראל, והוא לא גורם להן כל נזק.

אבל על כך עוד ניתן היה לסלוח לו. זה אומנם אסון שאדם עם דעות כאלו יתמנה לנגיד, אבל ההשקפה המטופשת שהביע היא עדיין, למרבה הצער, ההשקפה המקובלת בקרב כלכלנים ישראלים.

אבל עיון בראיון מגלה שרוב מה שיש לו להציע לשיפור המצב הכלכלי זה עוד ועוד מסים.

וגם בראיון אחר בגלובס

מתברר שהבן אדם גם הכין הצעה לגיוס החרדים. מה שמאפיין את ההצעה הזו זה ניתוק מוחלט מהמציאות. אין שום מצב בעולם שחרדים יסכימו להתגייס לפי המתכונת שהציע בן בסט. ואז מה יהיה?

בן בסט מציע כמובן גם רעיונות טובים כמו שחרור קרקעות לבניה או הורדת תקציבים לישיבות החרדיות, אבל בכל דבר שבו ההצעה שלו מקורית יחסית ושונה מהנורמה, הוא פשוט אומר דברים אוויליים. בעיקר נראה שהוא לא מבין שהדבר החשוב ביותר בכלכלה זה תמריצים, לא מיסים, לא גובה הגרעון ולא חקיקה מנותקת מהמציאות.

רעיון נחמד

16 ביוני 2013

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3605161,00.html

אבל לא נראה לי ריאלי.   אבל מי צריך את ברננקי, כשיש לנו פה את אהרון פוגל! הוא בטח יסכים לקבל עליו את התפקיד, ולפחות לפי הראיון שלו בגלובס, אני לא חושב שהוא מבין כלכלה פחות מברננקי (ואיני מזלזל בברננקי – הוא הציל כמעט לבדו את העולם משפל נוסח שנות השלושים).