האפקט הגדול בתולדות מדעי החברה?

בדרך כלל ממצאים במדעי החברה הם מעורפלים וקשים לשחזור, אבל לא תמיד. למשל פעם הראיתי שהקשר בין שגשוג כלכלי של מדינה לבין דעות מתקדמות בנושאים כמו הפלות ונישואים חד מיניים הוא מדהים בעוצמתו. הבלוגר אויב התקינות הפוליטית סטיב סיילר תוהה האם אנחנו רואים בתקופה הזו את הממצא החזק והמשכנע ביותר בתולדות מדעי החברה. בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במאי 2020 פרצו מהומות בהובלת תנועת "חיי שחורים חשובים" (BLM). באווירת האנרכיה, העוינות למשטרה והקריאה לצמצום תקציביה חלה עליה חריפה בשיעור הרציחות באמריקה, בפרט אלו שקורבנותיהם שחורים. לא רק זאת, אלא שבאופן מוזר חל אפילו זינוק במספר השחורים שנהרגו בתאונות דרכים. אווירת האנרכיה וחוסר הסדר שזרעו מפגיני BLM היא כנראה ההיפך המוחלט, הנקודה האנטיפודית, של אסכולת החלונות השבורים שאפשרה לג'וליאני בזמנו לחסל את הפשיעה בניו יורק. אף אחד לא מתנהג יפה בסביבה שזרועה בגרפיטי ובחלונות שבורים, והמספרים שסיילר מביא מדברים בעד עצמם. תנועת BLACK LIVES MATTER לא הייתה יכולה לבחור לעצמה שם אירוני יותר.

למה סוציולוגים כותבים בשפה לא מובנת?

אני חושב שבאף תחום במדעי החברה לא קיימת נטייה לדבר בצורה כה לא מובנת כמו בסוציולוגיה. הררי מילים חסרות פשר. מדוע דווקא שם? כדי להיחשב פסיכולוג או כלכלן יצירתי, יש להציג נתונים אמפיריים מעניינים. מילים לא מובנות לא יתרמו לכותבן שום דבר. אבל בסוציולוגיה אין לרוב מידע חדש ומעניין, רק גיבובי מילים שמטרתם לעתים קרובות לקדם אג'נדה פוליטית שמאלנית קיצונית. אם כך, מה יעשה סוציולוג שרוצה להיחשב יצירתי או חכם במיוחד? אין לו הרבה מה לעשות מלבד ללהטט במילים בדרך שתוביל את קוראיו לחשוב שהוא מעמיק במיוחד. קיים ביטוי ארמי שמגדיר זאת היטב: "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא"