Archive for the ‘מדינת הרווחה’ Category

אירופה – הקייס האופטימי

30 ביוני 2016

בעקבות סופת הברקזיט אירופה והאליטות שמנהלות אותה ביד רמה סופגות כל כך הרבה השמצות, שלא יהיה מקורי במיוחד להוסיף עליהן. מעניין יותר דווקא להתוות את הקייס האופטימי בעד אירופה ובעד עתידה. וזאת יש לזכור – מאז היטלר התאבד בבונקר שלו, והלוחמים שבו משדות הקרב של מלחמת העולם השנייה, נבואות זעם לגבי אירופה לרוב התפוגגו ואילו האופטימיים שראו הכול באור ורוד ורוד יצאו צודקים.  כמה שונים העשורים מאז המלחמה מהזוועות הבלתי נתפסות שאירופה נדונה אליהן במחצית הראשונה של המאה העשרים.

ההגירה

אירופה רשמה לזכותה בחודשים האחרונים הישג גדול שממעטים לדבר עליו – הצניחה הדרמטית (98%!) בשיעור המהגרים מהמזרח התיכון בעקבות מדיניות נוקשה יותר של החזרת מהגרים לטורקיה. ממעטים לדבר על ההישג כי אינו נוח לאוהבי אירופה. הם אוהבים אותה בשל ההומניות והקוסמופוליטיות שלה. והיד הקשוחה כלפי מהגרים היא אלמנט חדש בה עבורם, צורם וגס. ממעטים לדבר עליו כי גם הצד השני, מנבאי השחורות הימניים, חש אכזבת מה כאשר אירופה אינה מתאסלמת בקצב שיוציא את תושביה הנוצריים לבריקדות.

אבל הישג זה מגלה עובדה שחשיבתה לאירופה קיומית, וגם אנחנו גילינו אותה אחרי הקמת הגדר בגבול מצרים. מדינה מערבית, מפותחת וליברלית יכולה לנקוט באמצעים שימנעו הגירה בלתי מבוקרת אליה, וימנעו קץ תרבותי מהיר מידיהם של ארגוני זכויות אדם.

ההגירה מאפריקה המצויה בפיצוץ אוכלוסין עדיין מגיעה לאירופה דרך איטליה בקצב של מאות אלפים בשנה, והיא מעלה סכנה אחרת, פחות משמעותית מבחינת הטרור, אבל משמעותית לא פחות מבחינת הפערים החברתיים. היא מעלה את החשש שמדינת הרווחה האירופית השוויונית תהפוך בעתיד לברזיל שבה פאבלות מוכות פשע רצחני מתקיימות לצד משכנות פאר שתושביהן חיים מאחורי הגנת סורג ובריח. גם כאן נראה שהאירופים יצליחו למצוא בסוף, אחרי ההתמהמהות וההיסוס האופייניים להם, למצוא פיתרון המבוסס על המודל הטורקי – הרבה כסף למדינות אפריקאיות בתמורה לכך שישאירו את תושביהן אצלן.

הכלכלה

משבר כלכלי אמיתי משקף מחסור – כך היה בימים עברו בשנות בצורות, האסמים היו ריקים ואנשים היו נותרים רעבים. לא כל כך מזמן – רק לפני מאה שנים, אנשים מתו ברעב מחריד בירושלים.  גם בימינו אנו בוונצואלה ההמונים רעבים ללחם. כתב סוציאליסט אמריקני אחד שניסה להגן מעט על מורשת צ'אבס ובקיא במצבה של ונצואלה אמר שפני הדברים שם אינם כה נוראים כפי שניתן להבין מהתקשורת העולמית. עובדה – בשכונות של העשירים הסופרמרקטים מלאים. סניגוריה על צ'אבס?  אולי להיפך – נראה שמשנתו מהווה דרך כל כך לא אפקטיבית להשגת שוויון. עד כדי כך שאפילו לא הצליחה להשיגו בדרך הקלה – על ידי הפיכת כולם לאומללים במידה שווה.

המשבר הכלכלי באירופה הוא במידה רבה ההיפך מהמשבר בוונצואלה. זהו משבר שפוקד מקום שבו אין שום מחסור, ושמדינת הרווחה הצליחה לקדם בו שוויון מהסוג היפה – שבו טוב לכולם. הסופרמרקטים משופעים בכל טוב גם בשכונות העניות, והמחירים בו אינם עולים, אלא יורדים. הבעיה הכלכלית הנוכחית אינה נובעת מכך שיש חוסר, אלא יש עודף – יש שפע מכל דבר, ולפיכך התמריץ עבור יצרנים להשקיע בהקמת מפעלים נוספים, עבור קבלנים לבנות בניינים נוספים – הוא נמוך מדי וכתוצאה מכך הצמיחה נמוכה. מדברים הרבה על כך שאירופה המזדקנת זקוקה באופן נואש לידיים עובדות צעירות, אבל המציאות מוכיחה ההיפך. צעירי דרום אירופה נותרים מובטלים. עם ההמצאות שמבשר העתיד – השתכללות הרובוטיקה, המכונית ללא נהג – בעיית האבטלה עלולה רק להחמיר.

אבל למשבר כלכלי של עודף שפע יש פתרון טריוויאלי עד גיחוך. תן לאנשים כסף ביד, והם כבר ימצאו דרכים לצרוך יותר ויותר מהשפע הזה. כבר שבע שנים שהאליטות הכלכליות העולמיות מסרבות בעקשנות לנקוט בפתרון הזה ובמקומו מכריזות על צעדי צנע וחתירה לאיזון תקציבי חסרי שחר. אבל יש סיבות לאופטימיות. יש יותר קולות שקוראים להנהגת הפתרון האחד שבטוח שיעבוד – הקלה כמותית להמונים שתזרים את הכסף ישירות לכיסים של האזרחים. הצבעת הברקזיט שמשקפת בין השאר את מרמור ההמונים ממצב הכלכלה רק מגבירה את הלחץ על האליטות הממאנות. כפי שכתבו היום בכלכליסט, ההליקופטר עם הכסף מחמם את המנוע. זו התקדמות מבורכת לרעיון טוב. כשכתבתי דברים דומים בראשית ימי הבלוג, הרעיון היה עוד ממש בשוליים.

הדמוגרפיה

ספק אם כדור הארץ המתחמם והולך באמת זקוק לעוד בני אדם שחיים ברמת חיים מערבית. כך שירידה בילודה בעולם המתועש אינה בהכרח דבר רע. אמת, אם הירידה הדמוגרפית תימשך לאורך דורות רבים, היא עלולה להביא בסופו של דבר לחיסול התרבות האירופית, אבל זו אקסטרפולציה מרחיקת לכת.  כמו שמדינות ערב ואירן הולכות ונסוגות משיעורי הילודה המטורפים שרווחו בהן במהלך המאה הקודמת בגלל הקושי להתמודד עם השלכות פיצוץ האוכלוסין, כך סביר להניח שמדינות אירופה ימצאו דרכים לחולל תנועה הפוכה ולתמרץ את האזרחיות שלהן להוליד יותר כשהדבר יידרש. הונגריה המתמודדת עם אוכלוסייה מדלדלת כבר החלה במהלך של תמריץ כספי דרמטי למשפחות בנות שלושה ילדים ומעלה, ואם הדבר יצליח, יקומו לה חקיינים.

מי שחושב שהדמוגרפיה עתידה לחסל אירופה רואה בדמיונו המוני מוסלמים נוהרים אליה והופכים אותה לחליפות איסלמית אומללה. אבל התמונה במציאות מורכבת יותר. ראשית, לא כל המוסלמים הם דאעש. כורדים וטורקים הוכיחו כשירות לאינטגרציה מוצלחת, בניגוד אולי למרוקנים, סעודים ומצריים. שנית, כפי שכבר כתבתי, אירופה מראה כוחה בימים אלו בבלימת הגירה מוסלמית המונית, ואויבי ההגירה רק צוברים כוח פוליטי. שלישית, האירופים תמיד יכולים לדלל את ההגירה המוסלמית בהגירה ממדינות אחרות שלתושביהן יכולת מוכחת להיטמע באירופה ולהיטיב עם תרבותה כמו סינים והודים. יש הרי גם מיליארדים כאלו, וארה"ב, קנדה ואוסטרליה כבר מפיקות תועלת רבה מהגעתם.

האיום הצבאי

מאז תום מלחמת העולם השנייה הפצצה האטומית הוכיחה עצמה כמשמרת השלום הגדולה ביותר. לשתי מדינות מערב אירופיות יש פצצת אטום – צרפת ובריטניה (לפחות עד שסקוטלנד תפרוש). גרמניה יכולה להשיגה בנקל אם רק תרצה, ואילו ארה"ב עם הארסנל הגרעיני שלה מחויבת להגן על חברותיה בנאט"ו. לאור זה קשה לראות תוקפן חיצוני כמו רוסיה או אירן או אפילו מוטציה פראית במיוחד של דאעש מאיימים להפר את השלווה האירופית בקנה מידה גדול. עם טרור אפשר לחיות כמו שאנחנו מגלים כשאנו שבים לשבת בבתי הקפה של שרונה רק מעט אחרי שהדם נשטף, וכמו שימשיכו להפנים באירופה. אבל המחשבה על טנקים של צבא כובש אכזר פולשים לפריז או ללונדון נראית שייכת למדע בדיוני, ועד כמה שניתן להעריך ולדמיין, כך יהיה כל ימי חיינו.

מדינת הרווחה בפרדוקס ההגירה

11 בנובמבר 2015

שוודיה מקבלת בשבועות האחרונות עשרת אלפים פליטים מדי שבוע מסוריה, מאפגניסטן ומארצות נוספות. בקצב כזה יגיעו אליה חצי מיליון פליטים בשנה אחת, כמות שמהווה 5% מאוכלוסייתה. מזה שנות דור נחשבת שוודיה למדינת הרווחה האידאלית. היא אמנם נטשה מזמן את הסוציאליזם הנוקשה של העבר, אך עדיין זו מדינה שמטילה מס כבד ובתמורה מעניקה שפע הטבות לכל אזרחיה לפי מודל מדינת הרווחה הסקנדינבית. ברם, מה שקורה לשוודיה עתה ממחיש סתירה פנימית מובנית במדינת הרווחה בעידן המודרני.

האידאולוגיה שמאחורי מדינת הרווחה היא הומניסטית ומבוססת על רעיונות שוויוניים. ג'ון רולס ניסח היטב את ההצדקה לכך. אם בטרם היווצרותנו לא היינו יודעים מה יעלה בגורלנו, היינו מקווים שבעולם שאליו נצא ישרור שוויון ותינתן רווחה לכול, כדי להבטיח שנהיה אשר נהיה, ניוולד אל חיים שטוב לחיות אותם. העובדה שאנו מגבשים השקפת עולם בדיעבד, אחרי שאנו כבר יודעים איפה נפלנו, אינה צריכה לעוור את עינינו לכך שבמובן העמוק האינטרס של כל בן אדם מראשיתו הוא קיומו של עולם שוויוני. עולם מסוג זה המסורת הסקנדינבית אכן עמלה לטפח.

אבל יש באג קטלני בכל הקונספט – מדינת רווחה מערבית נוהגת לדאוג לתושביה בלבד. דבר זה נראה נטול הצדקה. אם אנחנו באמת מאמינים בשוויון, כיצד ננשל ממנו את אלו שזקוקים לו יותר מהכול, מיליארדי החלכאים והנדכאים מהעולם השלישי. כל עוד הגבולות היו סגורים אפשר היה להדחיק שאלה זאת. רחוק מהעין, רחוק מהלב. אבל עתה כשנחילי אדם זורמים לעבר אירופה מכמה כיוונים, השאלה עולה שוב בכל תוקף. האורחים הלא קרואים כבר דפקו בדלת. כיצד ניתן להרחיקם מכל טוב מדינת הרווחה. הרי גם הם בני אדם וגם הם זכאים לשוויון.

אלא שאם אכן עונים על השאלה הזו בצורה שמביאה את ההיגיון ההומניסטי למיצויו, ומתחייבים לקבל כל פליט בנדיבות, כפי שנוהגות לעת עתה גרמניה ושוודיה, משלמים מחיר יקר.  קסמה של מדינת הרווחה היה תמיד נעוץ בכך שהיא מפחיתה את אי השוויון ואת הצרות שנחשבות לכרוכות בו: אומללות מחפירה, הזנחה, עליבות ופשיעה. אולם מדינת הרווחה הפתוחה לרווחה מחוללת את ההיפך הגמור – ככל שהיא נדיבה יותר באורחותיה, כך היא מגדילה את אי השוויון ואת תופעות הלוואי שלו. זאת מכיוון שנדיבותה מביאה אליה את אלו האומללים ביותר, ופתאום גם הם נמנים על מקבלי הקצבאות בה ועל אלו שהכנסותיהם נרשמות לצורך חישוב מדד הג'יני. כך מתהווה פרדוקס – מדינת הרווחה מגדילה את הפערים החברתיים במקום לצמצמם. עולה השאלה: אם זו התוצאה של מדינת הרווחה, האם הציבור יסכים להמשיך לממן אותה?

החרדים כקורבנות מדינת הרווחה

21 בינואר 2014

מאמר חשוב של דוד רוזנטל בדה מרקר מסביר מדוע החרדים הם קורבנות מדינת הרווחה.

המאמר קורא לצמצום תקציבי הרווחה, שאינם מתאימים למדינה לא הומוגנית כמו ישראל. אני לא לחלוטין מסכים – איני חושב שיש סיבה מיידית לצמצום תקציבי הרווחה, מעבר לקיצוצי הקצבאות שכבר נעשו בזמן הממשלה הנוכחית ובזמן ממשלת שרון ב-2003.

עם זאת, בהסתכלות היסטורית אין ספק שהצדק עם כותב המאמר – מדינת הרווחה הישראלית הוליכה חברה שלמה לשוקת שבורה, הרסה דור שלם של צעירים חרדים, מוטטה אותם מבחינה ערכית ומקצועית והפכה אותה לקבוצה של בטלנים וטפילים. זו דוגמה קיצונית, ואולי אפילו נדירה בפרספקטיבה עולמית, לנזק שמדיניות רווחה נדיבה, שכביכול אמורה לתרום לצמצום העוני, יכולה לגרום בפועל.

מי שמתנגד לקיצוץ בקצבאות הילדים הוא שונא חרדים אנטישמי?

22 באוגוסט 2013

יש לי חיבה לבעלי השקפות ליברטריאניות. חבל שבמדיניות מוניטרית הם לא מבינים שום דבר, אבל בנושאים אחרים יש להם ברוב המקרים דעות לעניין.

כך, כותב ליברטרייאני מובהק כמו רותם סלע, על הקיצוץ בקצבאות הילדים

בטיעוניהם של המתנגדים לקיצוץ מובלעת הנחה לא נעימה. המשפחה החרדית הממוצעת, הם טוענים, מורכבת מאבא מר בטטה ואמא תפוח-אדמה, שאינם מסוגלים לנקוט בפעולה כלשהי אל מול שינוי במערך התמריצים: הם יכולים רק לשכב בסל הירקות ולהצטמק בשקט. ברגע שמדינת ישראל תחליט להפסיק להזין אותם בקצבה אוניברסלית נדיבה, החרדים העניים פשוט ישבו בכולל ויגוועו לאיטם.

הטענה הזו היא סוג של 'אנטישמיות ישראלית' חדשה. האנטישמים הישראליים סבורים כי תת-התעסוקה בציבור החרדי אינה פרי ביאושים של מדיניות ממשלתית הכולאת אותם בעוני, אלא גזירת גורל הנובעת מהחרדיות ומהאופי החרדי כשלעצמם. האנטישמיות המודרנית גרסה כי היהודים בכלל, והמהגרים היהודים העניים והמזוקנים מערבות רוסיה ופולין בפרט, הם טפילים מטבעם. האנטישמי הנאוריסט סבור כי החרדים העניים (והמזוקנים), עם הלבוש שייבאו מערבות רוסיה ופולין, הם טפילים ופושטי יד מטבעם. ההבדל העיקרי, סמנטי.


יש כאן טענת "הפוך על הפוך" נחמדה. לפי סלע, דווקא הסוציאליסט שמתנגד לקיצוץ הקצבאות, הוא אנטישמי שעושה עוול לחרדים. למה הוא מתנגד לקיצוץ לחרדים? כי הוא ממעיט ביכולותיהם ובכישרונותיהם וחושב שהם נידונו לחיות לנצח בעוני מפירורים שהמדינה תשליך להם בטובה, ועל כן תומך בהרעפת קצבאות עליהם במקום לשלוח אותם למצוא פרנסתם בהצלחה בשוק החופשי.

הטענה של סלע קצת מפותלת, אבל תכל'ס, יש בה משהו. קצבאות הרווחה שהסוציאליסטים מרעיפים על ציבורים חלשים מבטאות קידוש של המסכנות. מצד אחד זה נחמד לקבל צ'ק ממישהו שרואה בך מסכן, כי צ'ק זה כסף, וכסף זה אוכל במכולת. מצד שני, יש בזה גם משהו מעליב. תארו לעצמם שמישהו היה מציע להעניק קצבת נכות להומואים, כי הם נכים ומסכנים? ספק אם הקהילה הגאה הייתה מקבלת זאת בברכה. גם חרדים אינם נכים, ואין סיבה לדחוף אותם לתרבות של קבצנות.