Archive for the ‘ליברטריאניזם’ Category

כשגרשוני גורש

16 באוגוסט 2017

הלל גרשוני הוא בעיניי אחד מהפובליציסטים החשובים בעברית. הוא מביע דעות ימניות שמרניות בנוסח הימין הליברטריאני באמריקה, אבל לא עושה זאת בנימה האווילית והפשטנית שמאפיינת לעתים כותבים אידאולוגיים, אלא מתוך מודעות למורכבות ולניואנסים. קל לי לא להסכים איתו. קשה לי להסביר למה בדיוק. הוא מאוד רהוט ומנומק. אבל דווקא החלטתו לפרוש מכתיבה, לאור יחס עוין לבן משפחתו במקום עבודה בשל כתיבתו, מדגימה את הבעייתיות בהשקפת עולמו.

גרשוני מאמין בחופש מוחלט. כל אחד יעשה כרצונו ללא כפייה ממשלתית.  מילטון פרידמן הסביר פעם שבעצם אין צורך להגן בחוק על מיעוטים מאפליה במקום עבודה. השוק החופשי ידאג לכך. מישהו מסרב להעסיק הומו, טרנסג'נדר, שחור, או נכה או מהנדס בעל דעות ימניות ושובניסטיות או קרוב משפחה של הלל גרשוני? מקום עבודה אחר יספק לו עבודה ראויה ויהנה מכוח העבודה שהתפנה מסיבה לא עניינית.

אכן, השוק יעיל לטווח הארוך ובמספרים גדולים. במניות השוק יעיל. מישהו אחד לא רוצה לקנות אותן? אז אחר יקנה. כי יש הרבה שנים לסחור בהן ומחזור עצום של מניות מדי יום. לפחות במניות של חברות גדולות.

אבל בני אדם לא נסחרים בבורסות. השוק לגביהם אינו יעיל. הרבה אנשים גרים במקומות שבהם היצע התעסוקה מצומצם ולעתים גם עלול להיווצר קרטל תעסוקתי מפלה. מה שחשוב עוד יותר – אפילו אם היה יעיל עבור הרוב הגדול, עדיין היו בני אדם יחידים שהיו נופלים בין הכיסאות. בני אדם חשובים – כל אחד ואחד מהם. צריך להגן על כולם וכאן התנהלות חופשית קפיטליסטית אינה מספיקה. החוק צריך להגן על מועסקים ולמנוע אפליה במקומות עבודה. כן, לעתים רגולציה חיונית.

מודעות פרסומת

ליברטריאני בלי פטיש למתכות

24 במאי 2017

ליברטריאנים, אלו שמאמינים שהתערבות ממשלה היא שורש כל רע, סולדים מפעילות בנק מרכזי הקובעת את שערי הריבית ומיועדת לייצב את זרימת הכסף במשק. בנק מרכזי הוא מבחינתם הרעה החולה האופיינית של החיים: מקור סמכות שלטוני יחיד שמשבש את הפעילות הכלכלית החופשית. הבעיה עם השקפה ליברטריאנית זו היא שהיא מחליפה רע בגרוע יותר. האלטרנטיבה האהובה על הליברטריאנים היא חזרה לשימוש במתכות כמטבע, מטבע על בסיס כסף או על בסיס זהב, שיטה שקיינס כבר ראה כשריד ברברי והייתה בשיאה בשבילי הדרכים של ימי הביניים.  גם מה ליברטריאני בכך? למען האמת קשה לחשוב על רגולציה הרסנית ומטורפת מזו לחבל איתה בשוק החופשי – לחייב את הציבור להצמיד את חיי המסחר שלו לזמינותן של מתכות לא רלוונטיות.

אבל יש אנשים עם זיק ליברטריאני בנשמתם שהם גם, מצד שני, מפוכחים ונבונים בסוגיה זו. אחד מהם הוא הכלכלן האמריקני סקוט סאמנר. הוא מאמין שבנק מרכזי צריך להיות מחויב לשמירה על יעד אחד – סך הפעילות הנומינלית במשק תעמוד על סכום קבוע, שיגדל בקצב איטי, בשלושה או ארבעה אחוזים, משנה לשנה. אבל הוא מציע להוציא את שיקול הדעת לגבי השמירה על היעד מידי אנשי הבנק המרכזי ולהעביר אותה לשווקים. אם תתקבל הצעתו, בבורסות בעולם יסחרו חוזים על התמ"ג הצפוי. אם החוזה יראה שהתמ"ג הצפוי נופל מהיעד, הבנק המרכזי ידפיס כסף (באמצעות קניית חוזים) עד שהמחיר יעלה למחיר הרצוי. אם ההיפך יקרה והתמ"ג הצפוי יעלה על היעד, הבנק המרכזי יספוג כסף (באמצעות מכירת חוזים) עד שמחיר החוזה ירד למחיר הרצוי.  יש הרבה תהיות טכניות על האופן שבו ימומש הרעיון והמתעניינים בכך יכולים להעמיק בכתיבתו של סאמנר, כלכלן מבריק שבמהלך העשור האחרון הפך מפרופסור אלמוני לאחד הדמויות החשובות במקרו-כלכלה.

כיום סאמנר פועל להקים שוק תחזיות ראשוני לתמ"ג כהוכחת התכנות, ומגייס לשם כך כסף. היום דיווח שהצליח לגייס תרומה של 50 אלף דולר כפרס לחוזים תמ"ג בהצלחה. אם מישהו סבור שיש לו כישורים יוצאי דופן לעמוד על מצב המקרו-כלכלה, הנה נפתחה לו זירת פעולה שבה אפשר להרוויח כסף מניבוי חכם של התמ"ג.

תנו לכולם לבוא, אמר הליברטריאן

20 בספטמבר 2014

בקרוב יפסוק בג"ץ בשאלת המסתננים מאפריקה. מעניין לקרוא עמדה ליברטריאנית קיצונית בנושא ההגירה, שאותה מציג הכלכלן האמריקני ברייאן קפלן. העולם שעליו הוא ממליץ ושאותו הוא רואה כרצוי מוסרית הוא עולם שבו הגבולות פתוחים לחלוטין, וכל אחד יכול להגר לכל מקום. במונחים ישראלים, נראה שאין לקפלן בעיה עם מצב שבו מיליוני סודנים ישטפו את דרום תל אביב.

קפלן טוען שאמנם אי השוויון בתוך מדינות צפוי לגדול כתוצאה מהגירה. המוני עניים מהעולם השלישי יציפו את מדינות המערב ויגורו במשכנות עוני בפאתי הערים. אבל אי השוויון המשמעותי הרבה יותר הוא זה שבין מדינות, ואי שוויון זה יצטמצם משמעותית.  אין דבר שמגביל את יכולת המימוש הכלכלית של ילד יותר מאשר הולדתו במדינה כמו ניגריה או סודן, ומתן האפשרות להגר באופן חופשי למדינה מערבית מפותחת יביא לשיפור ניכר ביכולת המימוש הכלכלית הזאת, דבר שיקפיץ את התמ"ג העולמי בצורה דרמטית.

הוא בוחן תיאוריות מוסר שונות, ומראה כיצד כל אחד מהן מחייבת את מדיניות ההגירה שהוא מציע. הרי היא תביא גידול ניכר בעושר האנושי הכולל ותשפר לאין ערוך את חייהם של בני מדינות עולם שלישי רבים.   קפלן מודע לכך שאזרחים ותיקים דלי כישורים ייפגעו קשות. כמה יוכלו להרוויח נהג מונית או מטפלת כאשר המוני מהגרים יתחרו בהם?  למי שההשקפה המוסרית שלו דורשת שדאגת המדינה תופנה קודם כל לאזרחים הוותיקים, הוא מציע פתרון לבעיה: חלק ניכר מהעושר החדש שיושג כתוצאה מהגירת בני העולם השלישי יועבר לאזרחים הוותיקים העניים באמצעות מענקים וקצבאות.

קפלן מודע לטענה שהגירה המונית תחולל עלייה ניכרת בפשיעה ודוחה אותה בצורה שלדעתי היא מאוד בלתי משכנעת. הוא טוען שהסטטיסטיקות מראות שמהגרים אינם מרבים בפשיעה. טענה זו נראית לי מאוד מפוקפקת. אולי היא נכונה בעיקר רק לארה"ב, שאפריקנים אחראים בה לחלק ניכר מן הפשיעה, אך במצב הנוכחי שבו ההגירה מוגבלת חלקם בין המהגרים נמוך.

עם זאת, טענה אחרת של קפלן בנושא הפשיעה היא משכנעת יותר: הגירה חופשית תאפשר לקורבנות פשעים עצומים להימלט ממקום הפשע. למשל אם היהודים היו רשאים להיכנס למדינות מקלט, השואה לא הייתה גובה מחיר כזה. כך שבשקלול הפשע העולמי עולם בו ההגירה חופשית אולי צפוי להיות בטוח יותר. למשל, לאחרונה נודע על טביעת ספינה מלאה בעזתים שהוברחו לאירופה. מדיניות הגירה חופשית הייתה מאפשרת להמוני עזתים להימלט משלטון החמאס ומהפשעים הקשים שהוא מחולל על בסיס יומיומי.

קפלן מתמודד בצורה לא משכנעת עם בעיה קשה נוספת – למהגרים בסופו של דבר תינתן זכות הצבעה, והם יוכלו ללכת לקלפי ולשנות לחלוטין את דמותה של המדינה שמקבלת אותם. זו למשל בעיה מרכזית שאיתה יתמודדו מדינות מערב אירופה ככל שאחוז המוסלמים באוכלוסייה ילך ויגדל. חלקם ברחו מארצות שבהן שלטה השריעה, אך בסופו של דבר הם עלולים להביא אותה איתם למערב.

אני חושד שאחד המניעים העיקריים מאחורי תמיכתו של קפלן בהגירה חופשית טמון ביכולתה  לקעקע את מדינת הרווחה שאותה הוא מתעב כליברטריאן.   הרי אי אפשר להעניק קצבאות או טיפול רפואי מובטח לכל אחד, כאשר מוצפים בעוד ועוד מהגרים מהעולם השלישי ללא גבול. זו עמדה מעניינת ואירונית – מצד אחד מותחים עד הקצה עמדת שמאל הומניסטית שתומכת ביחס ידידותי למהגרים ומצד שני עושים זאת כדי למוטט את מדינת הרווחה, בבת עינו של השמאל הליברלי.