מתת החיים שמחוץ לאקסל

בפוסט הקודם כתבתי על הבשורה הכלכלית העצומה שמהווה האינטרנט. בשורה זו הייתה מהפכנית לחיי כולנו. אף שאינה נכנסת לגיליון האקסל של ההכנסות וההוצאות שאיתו מודדים בתקשורת ובאקדמיה שיפור במצבם הכלכלי של ההמונים.

אבל יש משהו חשוב הרבה יותר אפילו מהאינטרנט והוא החיים עצמם. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתחום הבריאות המחירים התייקרו בעשור האחרון יותר מאשר בתחומים אחרים. ולכן מעניין  לבדוק האם יש תמורה לאגרה, והאם קיבלנו משהו ממערכת הבריאות תמורת ההתייקרות הזו.  תוחלת החיים היא המוצר הראשי שאמורה לספק לנו מערכת הבריאות. ומסתבר שאכן המוצר הזה השתפר משמעותית. תוחלת החיים עולה. עם זאת, תוחלת החיים היא מושג מתעתע, מאחר שהיא מושפעת מאוד מאריכות ימיהם של בני שמונים ותשעים הנמצאים במצב סיעודי. אף שכמובן לא יעלה על הדעת לקצר את ימיהם במכוון, בכל אופן קשה לומר שהתארכות חייהם היא מהפכה חיובית.

מעניין לפיכך להתמקד דווקא בבני אדם הנמצאים במיטב שנותיהם, ולראות האם מערכת הבריאות הצליחה לשפר את מה שהיא נותנת להם, ובאיזו מידה. ובכן, לפי מסמך של משרד הבריאות, זה השיפור שחל בעשור האחרון ביכולת של מערכת הבריאות (ושל המערכות השונות למניעת תאונות) לספק לנו חיים כשאנחנו בני ארבעים פלוס עד שישים פלוס:

shipur

לדעתי הנתונים האלו מרשימים ביותר, אף שמצער לראות שהמלחמה בסרטן נוחלת הצלחה רק בקצב סיזיפי.   החרדה למות צעירים היא אחת החרדות הגדולות ביותר שלנו, וגם אלו שנשארים בחיים חווים סבל עמוק כשהם נאלצים להיפרד מבני משפחה ומכרים במיטב שנותיהם.  ההפחתה החדה והדרמטית במקרי המוות חשובה יותר מכל נתון אחר של צמיחה כלכלית.

מצב מעמד הביניים משתפר, אבל מחוץ לגליון האקסל

סקר מרתק פורסם: בתשובה לשאלה ההיפותטית על מה יוותרו תמורת שמירת הגישה לאינטרנט, בני אדם עונים תשובות מדהימות. רבים מהם יוותרו על קשר עם האנשים הקרובים אליהם ביותר (הם מוכנים להפסיק לדבר עם אמא!), על יחסי מין ועל שימוש בחושים בסיסיים כמו שמיעה וראייה. הסקר הזה מלמד שהדור האחרון רכש כלי לחיים, גישה לאינטרנט, שמשתווה מבחינתו במשמעויות שלו ובתועלת שלו לכלים ולצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר שנוצקו במיליוני שנים של אבולוציה איטית.

האינטרנט בתפוצה המונית בישראל רק חמש עשרה שנה בערך, ובמהלכם הוא הלך והשתפר דרמטית. אני עוד זוכר את הימים שמנוע החיפוש הפופולארי היה אלטה ויסטה, עם תוצאותיו הכושלות, ושבהם לא היה ניתן למצוא באף אתר עברי עדכוני חדשות שוטפים.   מהפכה נוספת אירעה לפני חמש שנים, עם השקת האייפון. אז האינטרנט יצא מכתלי הבית, והוא מלווה אותנו לכל מקום. ויש אפליקציות שמקלות עוד יותר על הגישה הזו לאינטרנט ופותחות עולם של אפשרויות שונות ומשונות.

ברור אם כך שחלה מהפכה שלא תתואר מבחינת בני האדם בשנים האחרונות ממש. הם קיבלו זכות שימוש כמעט חינמית (עלות חיבורי האינטרט זולה להדהים, במיוחד בארץ אחרי המהפכה של משה כחלון) בכלי שנותן ערך עצום לחיים.

מדוע אם כך אנחנו מופגזים בכותרות על הקיפאון במצבו של מעמד הביניים ועל חוסר התוחלת והעגמימות של הכלכלה המודרנית שטובה רק לעשירים? הרי קרתה מהפכה עצומה בדור האחרון – האינטרנט, ואחד מפלאי האינטרנט הוא שלכולם יש גישה אליו. תשובה אחת היא שיש קבוצה פוליטית חזקה ששולטת בעיתונות הכלכלית ומכורה לאידאולוגיה מרקסיסטית ולפיכך יש לה אינטרס ברור להציג את הקפיטליזם בצורה קודרת.  תשובה שנייה, אמיתית עוד יותר, היא שהשתלטה על החשיבה הכלכלית השקפה שלפיה הכול ניתן למדוד באקסל של הכנסות והוצאות, ומה שלא נמדד באקסל הזה, פשוט לא קיים.  האינטרנט על כל משמעויותיו ונפלאותיו הוא בעל השפעות קטנות (גם אם לא זניחות לחלוטין) בייצור הכנסות או בהוזלת עלויות עבור רוב בני האדם. מכיוון שכך פשוט אי אפשר למדוד אותו בנתוני הצמיחה. כתבתי על הנושא כבר בעבר ביתר פירוט.

בפעם הבאה שבה תשמעו על הקיפאון במצבו של מעמד הביניים בעשורים האחרונים, הסבירו למי שמדקלם הבלים כאלו (מהסוג החביב על עיתונאים כלכליים ישראלים רבים) שזו אינה הבעיה. הבעיה היא ההתקבעות על שימוש בגליונות אקסל של הוצאות והכנסות ככלי להבנת הכלכלה. הכלכלה הרבה יותר מורכבת מזה, והסקר שמספר על מה אנשים מוכנים לוותר בשביל האינטרנט מלמד הרבה יותר מכל אקסל.