סטנלי פישר היה נגיד דגול

דוד קליין מותח ביקורת על הנגיד סטנלי פישר ופעולותיו. לא כל מה שפישר עשה בכהונתו היה מושלם. אבל כשחושבים על האלטרנטיבה האפשרית לפישר – נגיד שנמנע מקניית מט"ח, נגיד שנמנע מהורדות ריבית, נגיד שנותן למיתון העולמי שהתחולל ב-2009 להחריב את הכלכלה הישראלית, ברור שהשורה התחתונה של סטנלי פישר הייתה מצוינת. הוא היה נגיד דגול.

בתקופת כהונתו של פישר קנה בנק ישראל מטבע חוץ בהיקף רחב ויתרות המט"ח שלו עלו מ-25 מיליארד דולר ל-75 מיליארד דולר. צריך להבין שמהרבה היבטים, אין הבדל גדול בין קניית מט"ח בידי בנק ישראל לבין שכירת מסוקים שירעיפו שטרות שקלים על אזרחים אמריקנים, צרפתים, רוסים, פולינזים ובני כל האומות כדי שיקנו בהם סחורה ישראלית. הנכונות של הבנק המרכזי לקנות מט"ח מביאה לירידת ערך השקל, ולהפיכת מוצרים ישראלים לזולים ומשתלמים יותר בשווקי העולם. כפי שאם היו מרעיפים שקלים על אזרחי העולם היה הדבר מאפשר להם לקנות מוצרים ישראלים בחיסכון רב. דבר זה נתן עידוד עצום לתעשיות היצרניות של ישראל.

חלון הראווה של השיטה המוניטריסטית

תחת כהונתו של הנגיד סטנלי פישר הייתה ישראל חלון הראווה של השיטה המוניטריסטית בכלכלה. במה בעצם מאמינים פישר וחבריו המוניטריסטים? הם מאמינים בכך שלבנק המרכזי יש את הכלים לשמור על יציבות כלכלית לאורך הזמן, בעיקר על ידי כך שיוריד ריבית בזמנים של מיתון ויעלה אותה בזמנים של שגשוג. כלי נוסף שעומד לרשותו של הבנק המרכזי הוא קניית נכסים, על פי רוב מט"ח ואג"ח ממשלתיות, וכך ניפוח מחירם  באופן מלאכותי. לחלופין בזמן שחולפת סכנת המיתון, יכול הבנק המרכזי לעסוק במכירת נכסים. יש נגידים שגם לא בוחלים בהתעסקות בקניית ובמכירת מניות ונדל"ן.

בעיני משקיפים מהעולם כלכלת ישראל בתקופת פישר הייתה הצלחה מדהימה. היא הפגינה יציבות ואבטלה נמוכה בתקופה של טלטלה עולמית.  פישר ידע להשתמש בווירטואוזיות בארגז הכלים שעומד לרשותו. הוא הוריד ריבית באגרסיביות, קנה דולרים ואפילו קנה מניות זרות.   בכך מנע אבטלה והעניק להמוני ישראלים שאפילו לא יודעים זאת את היכולת להמשיך לנהל חיים על מי מנוחות, בעוד שבעולם מקביל נטול פישר היו מאבדים עבודתם ונעשים אומללים.

אולם כהונת פישר גם חשפה עקב אכילס של השיטה המוניטריסטית.  כיום מקובל שבעת הצורך, כשהמשק זקוק לזרימה נוספת של כספים, אין נגידי הבנקים נותנים את הכסף ישר לידיו של הצרכן, אלא מצפים שבעקיפין הורדת הריבית ועליית ערך הנכסים תגביר את הצריכה ותאושש את הפעילות המשקית. בעצם נגידי בנקים מוניטריסטים מצילים כלכלה על ידי ניפוח ערך הנכסים בה.  אלא שלניפוח מחירי נכסים יש תופעת לוואי לא נעימה כשמדובר בנכסי נדל"ן – הנדל"ן שמחירו התנפח מתרחק מהישג ידיהם של העניים ומעמד הביניים.

בעולם של חירות כלכלית אמיתית – זו תופעת לוואי קצרה וחולפת. עליית מחירי הנכסים מעודדת השקעה נמרצת בייצור נכסים נוספים. בקיצור, הקבלנים יבנו בתים, המחסור ייפתר והמחירים ירדו (ואז נהיה בבעיה חמורה אם בתקופת הבועה הבנקים לא לקחו ביטחונות גדולים מספיק מלוקחי המשכנתאות, אבל זה סיפור אחר).

אלא שבישראל יש כל כך הרבה הגבלות וביורוקרטיה שמעכבות בניה שפתרון פשוט שמבוסס על הגברת הבנייה והצפת השוק בדירות אינו כה פשוט. על כן בועת הנדל"ן היא כאן כדי להישאר, והישגיו הגדולים של פישר עומדים בצלו של זעם הזוגות הצעירים הרוצים לקנות דירה ונבצר מהם.

כיצד סטנלי הציל את המשק

סטנלי פישר הוא אמן האסכולה המוניטריסטית, שמאמינה בכך שניתן לייצב את הכלכלה בלי להרחיב את הגירעון, על ידי פעולות נחושות של הבנק המרכזי. ציינתי כמה פעמים את דעתי שלמרות הטעות החמורה של פישר ולפיד בשאלת הגירעון, למעשה פעולה נחושה של בנק ישראל עדיין יכולה לנטרל את הנזק שנגרם למשק.

בלי קשר לשאלת הגירעון, גם פנחס לנדאו חושב, כנראה בצדק, שסטנלי הציל השבוע את המשק

http://www.themarker.com/markets/1.2021737