Archive for the ‘האסונות של פישר’ Category

סטנלי פישר קדם לליידרמן בחיבתו לנומרולוגיה

2 באוגוסט 2013

אני נגעל מהחטטנות הצהובה והאכזרית בחייהם של אנשים שהתמנו לתפקיד ציבורי, כמו שמתבטאת בגילוי על כך שליאו ליידרמן, הנגיד המיועד, היה בקשר קרוב עם אסטרולוג ונומרולוג.

ובכל אופן אם כבר מדברים על נומרולוגיה, הרי שזה המקום להזכיר שבכירי בנק ישראל הקודמים, סטנלי פישר וקרנית פלוג, בעצם כרוכים אחריה כבר תקופה. איך אפשר לתאר את הסגידה נטולת הבסיס הרציונלי או המחקרי, למספר 3 כאחוז הגרעון הרצוי, כמשהו אחר מאשר התעסקות בנומרולוגיה.  סגידה שעליה עוקד הצמד הזה, בסיועו של שר אוצר שאינו מבין דבר בכלכלה, את כלכלת ישראל. מה מיוחד במספר שלוש שאין בארבע או בחמש? אולי העדר הזוויות החדות בצורת המספר, או שמא ההרמוניה בין שתי הצורות המעגליות שמרכיבות אותו? לפישר את פלוג הפתרונים.

חלון הראווה של השיטה המוניטריסטית

3 ביוני 2013

תחת כהונתו של הנגיד סטנלי פישר הייתה ישראל חלון הראווה של השיטה המוניטריסטית בכלכלה. במה בעצם מאמינים פישר וחבריו המוניטריסטים? הם מאמינים בכך שלבנק המרכזי יש את הכלים לשמור על יציבות כלכלית לאורך הזמן, בעיקר על ידי כך שיוריד ריבית בזמנים של מיתון ויעלה אותה בזמנים של שגשוג. כלי נוסף שעומד לרשותו של הבנק המרכזי הוא קניית נכסים, על פי רוב מט"ח ואג"ח ממשלתיות, וכך ניפוח מחירם  באופן מלאכותי. לחלופין בזמן שחולפת סכנת המיתון, יכול הבנק המרכזי לעסוק במכירת נכסים. יש נגידים שגם לא בוחלים בהתעסקות בקניית ובמכירת מניות ונדל"ן.

בעיני משקיפים מהעולם כלכלת ישראל בתקופת פישר הייתה הצלחה מדהימה. היא הפגינה יציבות ואבטלה נמוכה בתקופה של טלטלה עולמית.  פישר ידע להשתמש בווירטואוזיות בארגז הכלים שעומד לרשותו. הוא הוריד ריבית באגרסיביות, קנה דולרים ואפילו קנה מניות זרות.   בכך מנע אבטלה והעניק להמוני ישראלים שאפילו לא יודעים זאת את היכולת להמשיך לנהל חיים על מי מנוחות, בעוד שבעולם מקביל נטול פישר היו מאבדים עבודתם ונעשים אומללים.

אולם כהונת פישר גם חשפה עקב אכילס של השיטה המוניטריסטית.  כיום מקובל שבעת הצורך, כשהמשק זקוק לזרימה נוספת של כספים, אין נגידי הבנקים נותנים את הכסף ישר לידיו של הצרכן, אלא מצפים שבעקיפין הורדת הריבית ועליית ערך הנכסים תגביר את הצריכה ותאושש את הפעילות המשקית. בעצם נגידי בנקים מוניטריסטים מצילים כלכלה על ידי ניפוח ערך הנכסים בה.  אלא שלניפוח מחירי נכסים יש תופעת לוואי לא נעימה כשמדובר בנכסי נדל"ן – הנדל"ן שמחירו התנפח מתרחק מהישג ידיהם של העניים ומעמד הביניים.

בעולם של חירות כלכלית אמיתית – זו תופעת לוואי קצרה וחולפת. עליית מחירי הנכסים מעודדת השקעה נמרצת בייצור נכסים נוספים. בקיצור, הקבלנים יבנו בתים, המחסור ייפתר והמחירים ירדו (ואז נהיה בבעיה חמורה אם בתקופת הבועה הבנקים לא לקחו ביטחונות גדולים מספיק מלוקחי המשכנתאות, אבל זה סיפור אחר).

אלא שבישראל יש כל כך הרבה הגבלות וביורוקרטיה שמעכבות בניה שפתרון פשוט שמבוסס על הגברת הבנייה והצפת השוק בדירות אינו כה פשוט. על כן בועת הנדל"ן היא כאן כדי להישאר, והישגיו הגדולים של פישר עומדים בצלו של זעם הזוגות הצעירים הרוצים לקנות דירה ונבצר מהם.

הסיפור של נוחי דנקנר – שקול להעלאת ריבית

22 באפריל 2013

הדבר החשוב ביותר בניהול המשק הוא שיעור הריבית בו. בסיטואציה שבה יש תיאבון עצום לסיכונים ולבזבזנות – שיעור הריבית צריך לעלות, כדי להרגיע את המשק. ולחילופין, בסיטואציה העולמית שבה אנו מצויים, שבה אנשים מגזימים בתשוקה לחסוך והבנקים שונאים לתת אשראי, שיעור הריבית צריך לרדת.

הסיפור של נוחי דנקנר והאופן שבו התקשורת והציבור אילצו את בנק לאומי לא לתת לו אשראי משמעותם למעשה שיותר קשה להיות לווה בישראל. דבר זה שקול במידה מסוימת להעלאת ריבית. אבל זה רע להעלות את הריבית. המצב המקרו כלכלי אינו מצדיק העלאת ריבית אלא הפחתתה. אז מה עושים? איך בכל אופן שומרים על זרימת אשראי טובה במשק?
האפשרות הגרועה היא להמשיך לתת אשראי בתנאים מופקרים ולהפלות טייקונים לטובה בהגיע זמן התשלום. האפשרות הטובה היא למצוא דרכים אחרות, נכונות יותר, להגביר את זרימת האשראי במשק. יש שתי מילים שמייצגות את האופציה הזו והן:"הורדת מיסים". לרוע המזל, לסטנלי פישר מתחשק ההיפך.

מי מבין יותר בכלכלה? סטנלי פישר או בן כספית.

31 ביולי 2012

למרבה ההפתעה, מתברר שבן כספית.

רשומה יפה יש לו – http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/391/037.html?hp=1&cat=479&loc=8

האורווליאניות של סטנלי פישר

29 ביולי 2012

סטנלי פישר מצהיר שהעלאות המס והקיצוצים יתרמו לצמיחה. זו ממש לשון אורווליאנית. הפחתה בתקציבים ממשלתיים פירושה שפחות כסף יזרום במשק. יותר מס גם כן פירושו שפחות כסף יזרום במשק. אם כך, צמיחה מניין?

זאת ועוד, בשנים האחרונות נוסו תוכניות צנע במספר רב של מדינות, ובכולן התוצאה זהה – כישלון מהדהד. לא ברור מהיכן שואב סטנלי פישר את הביטחון שתוכנית הצנע הנוכחית תוליד תוצאה שונה.

אם היינו חוקרים לעומק את סטנלי פישר (מה שספק אם עיתונאי כלכלי נבער כלשהו בישראל יטרח לעשות), היינו כנראה מוציאים ממנו את הטענה שהקיצוצים יאפשרו לו ולעמיתיו בהנהלת בנק ישראל לשמור על סביבת ריבית נמוכה, ואולי אף להנמיך אותה עוד, וכך לשמור על הצמיחה.

דא עקא, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא סביבת ריבית נמוכה, שהורסת את קרנות הפנסיה ומתדלקת בועות.

בניגוד לטענות מופרכות למיניהן, שורש המשבר העולמי כיום אינו בצבירת חובות בידי ממשלות. ניתן ללמוד על כך גם מכך שלאירלנד ולספרד יחס החוב לתל"ג לפני המשבר היה נמוך מאוד, וגם מכך שארה"ב ובריטניה מסוגלות כיום לגייס הלוואות בריבית שפל של כל הזמנים, תופעה שהיא היפוכו של משבר חוב ממשלתי.

שורש המשבר העולמי הוא אחר לגמרי – בועת נדל"ן שהתפוצצה בארצות רבות במקביל. מניין נבעה בועת הנדל"ן הזו? מסביבת ריבית נמוכה ביותר שתימרצה לקיחת משכנתאות וניפוח מחירי נדל"ן. אם כך, הישועה שאליה חותר פישר, סביבת ריבית נמוכה, היא שורש האסון הכלכלי הגלובאלי שאנו מצויים בו כבר חמש שנים, ואילו השרטון שכביכול הוא משיט את ספינת המשק הרחק ממנו – משבר חוב ממשלתי – אינו הבעיה כלל בסיטואציה העולמית הנוכחית.