Archive for the ‘האסונות של הסוציאליזם’ Category

תורחב משטרת המחשבות

20 באוקטובר 2017

משקיע אמריקני מפורסם, מארק פייבר, הידוע כ"חוזה מפולת 1987" הצהיר לאחרונה "תודה לאל שלבנים אכלסו את אמריקה. אם שחורים היו מאכלסים אותה, היא הייתה נראית כמו זימבבואה". קמה סערה גדולה. כל מיני גופים פיננסיים הזדרזו לחתוך קשריהם עם האיש, המוניטין שלו נפגע אנושות ולפיכך יש סיכוי גדול שנהיה פטורים בעתיד הנראה לעין מלקרוא את הבליו הרגילים הכוללים אזהרה מקטסטרופות פיננסיות מחרידות העומדות בפתח, המלצה להחזיק בזהב ואזהרות שווא מפני גרעונות תקציביים. 

עם זאת אירוני שאדם כמוהו המפזר שטויות ללא הרף נתפס ומוקע דווקא על פעם אחת שבה דיבר אמת טריוויאלית. הציביליזציה האפריקנית מעולם לא הצליחה להעמיד מדינה בסטנדרטים מערביים. אולי למעט כמה הצלחות באיים זעירים בקריביים המבוססים על מקלטי מס ותיירות. אני בספק אם יש הרבה אנשים אינטליגנטיים שיצליחו להכחיש בצורה אמינה את המשפט של פייבר בעודם מחוברים לפוליגרף שלא יאיים להתפוצץ ולהפוך לאוד עשן את החדר שבו הוצב. אם אמריקה השחורה לא הייתה נראית כזימבבואה, מן הסתם לפחות הייתה נראית כניירובי.

למשטרת המחשבות בענייני גזע יש פן חיובי. היא נובעת מרצון לתקן ולמנוע את העוולות האיומים שנגרמו מתפיסות גזעניות שהבדילו בצורה קטגורית ואכזרית בין אנשים על פי מוצאם. אסור שעוולות אלו יישנו וצריך לגדוע את הרעיונות המובילים אליהן בעודם באיבם. ייתכן שהשלכת כתביו של פייבר הנ"ל היא באמת מחיר נעים מאוד לשלם עבור המטרה הנעלה הזו. 

ברם, אם נמשיך בקו ההיגיון הזה, יש להזכיר שגם הסוציאליזם גרם לזוועות מחרידות. התייחסתי לכך בפוסט הקודם על המתרחש בצפון קוריאה, שכזכור אנשי מפ"ם גמרו עליה את ההלל ב"על המשמר". כדי להבטיח שגורל האנושות לעולם לא יהיה כגורלם של הצפון קוריאנים או תושבי יתר המדינות שהשתתפו בניסוי המזעזע שנודע בזמנו כ"עולם המחר", אולי גם בנושא הסוציאליזם יש לנקוט בגישת משטרת מחשבות נוקשה שתוקיע כל מי שיגיד ויבטא משהו שיש בו שמץ מהגישה הסוציאליסטית. כתבת מאמר שמקונן על אי השוויון? קראת למס ירושה דרקוני? השתעשעת עם שנאת עשירים? על כתביך ללכת בדרכם של הניוזלטרים של מארק פייבר.

מודעות פרסומת

כשפעמוני החירות יצלצלו בצפון קוריאה

17 באוקטובר 2017

צפון קוריאה מחומשת עד צוואר וייתכן שתוכל בעתיד הלא רחוק להשמיד את עריה הגדולות של ארצות הברית בפצצות מימן. זו אחת המדינות החזקות בעולם מבחינה צבאית. אבל איך מתנהלים חיי היומיום האזרחיים הפשוטים בצפון קוריאה? זו אחת השאלות המסקרנות, ולא מצאתי לה תשובה טובה מזו שנותנת עריקה צפון קוריאנית בשם ינומי פארק בספר אוטוביוגרפי מעניין מאין כמוהו, המספר על חייה במדינה ובריחתה משם. בפרק המגולל את בריחתה לסין בשנת 2007 מגלה פארק לחרדתה כי היא, ואמה אשר איתה היא ברחה, נידונות לשמש שפחות מין למבריחים ולמי שיקנו אותן מהם (במחירים שנעים סביב 2000 דולר). אמה נאנסת מול עיניה בידי אחד המבריחים. לצד זוועת ההתעללות המינית עומדת חוויית השפע שלא תיאמן. ינומי מעולם לא ראתה מקלחות, רק בסרטים, עד שהגיעה לסין. בצפון קוריאה היא לא השתמשה בטמפון ולכן התקשתה לצאת מהבית בתקופת המחזור. במולדתה היא השתמשה במלח כדי לצחצח שיניים, לא היו לה מברשת שיניים ומשחת שיניים.  בסין נדהמה לגלות שאדם יכול להרשות לעצמו לאכול קערה שלמה של אורז, מבלי לחשוב על בני הבית האחרים שצריך לחלוק איתם את האוכל.  בסין גם הייתה יכולה לאכול ביצים, מציאה נדירה מצידו של הגבול. את הפירות והירקות שראתה ברחובות סין היא לא הכירה. תות היא זיהתה מספרי הלימוד, אכלה בפעם הראשונה בחייה והשתאתה לגלות שיש משהו כל כך טעים.

אם יום אחד ישוחררו תושבי צפון קוריאה מכבליהם זה יהיה ניסוי מרתק. הרי לא חסרות תיאוריות שתולות בעוני, בהשפלה ובדיכוי את כל צרות העולם השלישי. מכל אלו לא חסר בצפון קוריאה, ובאופן קיצוני שכנראה לא קיים כמעט בעולם פרט למקומות העלובים ביותר באפריקה. ובכל אופן אפשר להעריך שאם תושבי צפון קוריאה ישתחררו לחופש הם יצליחו לצמצם פערים מתושבי הדרום ומהעולם המערבי כולו. לא בתוך שנה או שנתיים, אבל בתוך שנות דור. כבר ראינו את התופעה הזו עם נפילת חומת ברלין והגוש הקומוניסטי. עד היום נותרו סממנים של פיגור במזרח אירופה. אבל מדינות כמו הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, פולין הצליחו להשתקם מהעוני והניוון הקומוניסטיים. ברם, מדינות אלו מעולם לא היו במצב כה נורא כמו זה של צפון קוריאה כיום. אם תינתן לנו הזדמנות בימי חיינו לראות את צפון קוריאה מתאוששת, נגלה מהו באמת האפקט ארוך הטווח של עוני ודיכוי. להערכתי, בטווח הארוך באמת הוא לא עד כדי כך גדול.

החברים של משפחת קים

6 באוקטובר 2017

מרצ, שהיא אולי המפלגה הדומיננטית ביותר בקרב האליטות האקדמיות הישראליות, היא צאצאית של מפ"ם ההיסטורית, מפלגת השמאל הסוציאליסטי.  אין זה מפתיע אם כך שקיים מעין קשר שתיקה לגבי פשעיה של מפ"ם, תמיכתה בגוש הסובייטי ובעוולות העצומות שחולל. עיתון "הארץ" לעולם לא היה סולח ושוכח לימין על התנהגות דומה.

בימים אלו כאשר צפון קוריאה מאיימת על שלום העולם מעניין לחזור לתקופת מלחמת קוריאה, ולראות, בסיועו של ארכיון העיתונות הדיגיטלי של הספרייה הלאומית, כיצד סוקרה בעל המשמר. יש להזכיר שהייתה זו מלחמה תוקפנית שבה צפון קוריאה פלשה לדרום ללא כל הצדקה או תירוץ, בגיבויים של סטלין ומאו. על המשמר כמובן הכחיש זאת וציטט בכותרתו הראשית, עם פרוץ המלחמה, את התעמולה המגוחכת של רדיו פיונגיאנג שלפיה קדמה למלחמה תקיפה דרום קוריאנית. את המלחמה תיאר כאילו מטרתה לסילוק "משטר רודה שהוטל מבחוץ על חלק מהעם".

העיתון שיווק החתמת עצומה למען השלום שאותה קידם הסופר הסובייטי היהודי איליה ארנבורג ולמעשה שימשה כיסוי לדרישה מארה"ב ומארצות המערב להשלים עם אובדן דרום קוריאה ללא קרב. המשפט הבא שצוטט ממנו מלמד על הרוח הכללית של תפיסת העולם בעל המשמר:

אנו נחנך את ילדינו ברוח ואהבת לרעך, בשעה שהספרות והקולנוע הבלשיים, הגנגסטריים והפורנוגרפיים של המערב מחנכים את ילדי המדינות האימפריאליסטיות לפי המימרה אדם לאדם זאב.

את המערכה כולה ליווה הפרשן הצבאי של על המשמר, ישראל בר, בהערכות כה חד צדדיות ומשוחדות, שהקורא בדיעבד תוהה כיצד מישהו העלה על דעתו אי פעם לתת לו תפקיד בכיר בצה"ל וסיווג ביטחוני, בטרם הוכח כמרגל סובייטי.

בנובמבר 1950 כשסין החלה במתקפת הנגד הגדולה שלה בהצלחה, סיקר זאת על המשמר בחדווה, לאור המועקה שגרמה לו מפלת הכוחות הצפון קוריאניים קודם לכן, והכריז כי:

סין העממית שפניה למילוי התפקיד העצום של חיסול הפיגור בן מאות השנים והנחת היסודות של משק מתוכנן לטובת העם – היא שוחרת שלום בכל מאודה.

עוד הוא ציין כי:

הופעתו הראשונה של נציג סין העממית במועצת הביטחון הייתה חדורה רגש אמיתי של תרעומת על מעשיו התוקפניים ומגמות ההתפשטות של האימפריאליזם האמריקני וגילתה עמידה איתנה על זכויותיו של העם הסיני לשלמות טריטוריאלית ולביטחון חיצוני.

על המשמר קונן באותו זמן שאין ביכולת התנועה לפעול כמעט בקרב יהדות אמריקה: "דרכנו אליה כמעט ונסגרה על ידי מסך ברזל של מלחמה אנטי קומוניסטית". ובראשי חלף הרהור – אולי בכל אופן, בניגוד לכל מה ששטפו בו את מוחנו בהארץ ובדומיו, היה משהו חיובי במקארתיזם.

ביקרתי לפני כמה שנים במוזיאון מלחמת קוריאה בסיאול והתרשמתי מהכיתוב הגדול החקוק שם ומכריז כי: freedom is not free. החופש גובה את מחירו. היה ראוי שגם ההתנגדות לחופש שאפיינה לאורך כל כך הרבה שנים את חוגי השמאל הסוציאליסטי בארץ שתמך בברית המועצות, בסין ובאסונות שהמיטו יחד על האנושות, תגבה ממנו, במבט אחורה, מחיר היסטורי ומוסרי.

מה נעשה עם גברים אשכנזים יהודים ששולטים בכסף שלנו?

8 באוגוסט 2013

"גברים אשכנזים יהודים שולטים בכסף שלנו", אומרת כותרת הכתבה בדה מרקר, שמסקרת שיחה עם חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ.

האירוניה של ההיסטוריה – במסווה של שוויון וסוציאליזם, בסופו של דבר חוזרים לאותם משפטים אפלים שרווחו בגרמניה של שנות השלושים.

כך נראית אוטופיה סוציאליסטית

11 ביוני 2013

זה מה שקורה כשמגזימים עם הפופוליזם ושנאת העשירים, מהסוג החביב על התקשורת הישראלית. בוונצואלה צריך אפליקציה כדי למצוא איפה יש נייר טואלט. וזו עוד מדינה עשירה בכמויות אגדתיות של נפט.

http://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.2043781

בניגוד למה שאומרים לפעמים, הסוציאליזם לא יקח אותנו אל יוון או ספרד. הצרות של מדינות אלו ייחודיות להן ונובעות מההצטרפות לגוש האירו. הכיוון שאליו מוליך הסוציאליזם הפופוליסטי הוא ונצואלה.