2020? איזה חורף שגרתי!

למגפת הקורונה שהכתה בישראל בחורף 2020 אין כל סימן בנתוני התמותה.. במובן זה יורם לס ומייקל לוויט שיחקו אותה. השאלה אם ככה היו פני הדברים גם אם היו שומעים להם מלכתחילה. כנראה שלא.

חורף 2018 חורף 2019 חורף 2020 מספר מקרי מוות בחודש
4005 3996 4237 דצמבר
4517 4806 4576 ינואר
3925 4061 3952 פברואר
4000 4316 4147 מרץ
3493 3812 3872 אפריל
19940 20991 20784 סך הכול
20600 21200 20784 מותאם לגידול אוכלוסיה והטיות אחרות

 

הדחקה דמוגרפית – קווים לדמותה

יועז הנדל וזכי שלום חיברו בזמנו ספר מעניין בשם "תנו לצה"ל לנצח" על הצלחתו המרשימה של צה"ל לחסל את האינתיפאדה השנייה.
באחד הקטעים בספר הם מתייחסים לרצועת עזה ומתארים את העניין שהיה למדינה ברצועה כבר מהתקופה שאחרי מלחמת השחרור.


מסקירה היסטורית זו עולה שממשלות ישראל לדורותיהן ראו חשיבות בשליטה ישראלית ברצועת עזה, ולאורך השנים טיפחו והעצימו את ההתיישבות היהודית ברצועה. כדי לבסס את הטיעון שתוכנית ההתנתקות באה על רקע תפיסה טהורה של האינטרסים הלאומיים של ישראל ולא כתוצאה מכניעה לטרור, צריך לבסס טענה ולפיה כל ממשלות ישראל לדורותיהן, החל מקום המדינה, לקו בעיוורון והוכו בסנוורים בכל הנוגע לחשיבות השליטה הישראלית ברצועת עזה.


אומרים הנדל ושלום: לא ייתכן שכל ממשלות ישראל לקו בעיוורון. מכאן ששליטה ברצועת עזה הייתה חשובה לישראל ומן הסתם עודנה חשובה לישראל.

הטיעון מפוקפק כשלעצמו. בהחלט ייתכן שממשלות ילקו בעיוורון, והמפקפק מוזמן לעלעל ב"מצעד האיוולת" הקלאסי של ברברה טוכמן על דוגמאותיו היפות.

אבל בעניינה של רצועת עזה קיים פקטור נוסף בשם הדחקה דמוגרפית. בפשטות ממשלות ישראל הדחיקו את משמעות העובדה שמשפחות עזתיות בשנות החמישים לא הסתפקו בילד וכלב ולעתים קרובות לא הסתפקו אפילו בעשרה ילדים. זאת בזמן שתמותת התינוקות הלכה וירדה. אפילו בשנות השבעים חיו בעזה רק כ-300 אלף, אם מעגלים כלפי מטה. אפשר היה להדחיק את כ-2 מיליון העזתים שיחיו בשנת 2020.

הדחקה דמוגרפית אינה בהכרח דבר רע. אין טעם לעסוק בצרות שספק אם יתגשמו. אבל כאשר הן בכל אופן מתגשמות בסופו של דבר, וכפי שקרה בעזה, שינוי החישוב האסטרטגי מוצדק.
אני מאוד מתעניין בנושא הניבוי הדמוגרפי וההדחקה הדמוגרפית והבאתי במרוצת השנים הרבה מאוד דוגמאות בנושא.

רוזוולט אמר למנהיגים יהודים שיש מגבלות ליכולתה של פלשתינה לשאת עליה יהודית. אולי עוד מאה אלף, אולי עוד מאה וחמישים אלף. התברר שהוא טעה. הוא לא שמע על מתקני התפלה ועל פיתוחים רבים אחרים.

בן גוריון חזה ששיעורי הלידה הגבוהים במשפחות המזרחיות לעומת האשכנזיות עלולים ליצור מדינה מושחתת לבנטינית ומיליטנטית. האם שלטון הליכוד מגשים ממש עכשיו את חששותיו של בן גוריון? יהיו שיגידו שכן (בלחישה כדי שלא להיחשב גזענים). אבל לדעתי ממש ממש לא. המדינה פחות מושחתת ופחות מיליטנטית מאשר בזמנים שלו שבהם אלוף בצה"ל היה יכול לאנוס חיילות להנאתו.

כהנא הטיח בפניו של אהוד אולמרט בראיון מפורסם שאם לא יטפלו בבעיית ערבי ישראל, הללו יהפוך לרוב דמוגרפי. כהנא טעה. נס דמוגרפי שטיבו עוד לא ברור לגמרי העלה את הילודה היהודית בישראל, בעוד ההתפוצצות הדמוגרפית במרחב הערבי באה לסיומה פחות או יותר (פרט לבדואים בנגב). זאת כמובן בנוסף לעליה הרוסית ולהשפעתה.

לי אין ספק שהילודה הגבוהה בקרב המשפחות החרדיות תשנה את פני המדינה לטווח הארוך. אבישי בן חיים ואחרים שעוסקים בהדחקה דמוגרפית בנושא טועים. אבל אני לא חושב שיש מקום להיות מוטרדים מכך כל כך מאחר שאני מאמין בפתרון שתי המדינות.

הליטאים של העתיד

חייבת לקום מדינה חרדית נפרדת. זה, כך נראה לי, החזון הסביר היחיד לעתיד ישראל. במדינה אחת הרוב חייב לקבוע, ורוב זה, הדמוגרפיה של העתיד מחייבת, יהיה חרדי. אבל אין זה מתקבל על הדעת או נסבל שצאצאי הישראלים של היום יחיו בהתאם לחוקים שיקבע הרוב החרדי שישלוט בימי חייהם, רק משום שהנשים החרדיות מוכנות ואף להוטות להיכנס להריון שנה אחר שנה.

לעומת זאת, שתי מדינות יכולות להתנהל באופן עצמאי בלי קשר למשקלן הדמוגרפי זו כלפי זו. המדינה החרדית, תמנה כמה שתמנה, לא תוכל או תצפה לכפות את ערכיה על מדינת ישראל רק בשל ריבוי צעיריה כפי שבנגלדש המאוכלסת בצפיפות אינה יכולה לעשות זאת על אף ריבוי הבנגלדשים.

אין הכוונה ששתי המדינות יהיו בהכרח למדינות מנותקות זו מזו כפי שבנגלדש מנותקת מישראל. הדבר נראה בלתי אפשרי בשל הערבוב הגיאוגרפי ואף לא רצוי בשל הקשרים הלאומיים, התרבותיים וההיסטוריים. אפשר לחשוב על מודלים אחרים כמו מדינות ארצות הברית ויחסיהן זו עם זו (לפחות בטרם הממשל הפדרלי חטף לעצמו כוח רב משתוכנן להינתן לו). או הונג קונג ויחסיה עם סין או הוותיקן ואיטליה או סקוטלנד ואנגליה וכדומה.

לדבר אחד מעניין לשים לב: הבסיס הדמוגרפי למדינת החרדים כבר קיים. בציבור החרדי יש בערך כ-35 אלף לידות בשנה. שימו לב כמה הרבה זה ביחס למספר הלידות בשנה במדינות ידועות שאיש אינו מפקפק בעצמאותן ובמעמדן הלאומי. ומה שתמיד מדהים בדמוגרפיה החרדית: היחס המספרי הנוכחי הוא כאין וכאפס לעומת היחס המספרי העתידי. ואפילו אם נמתין עוד כמה שנים בלבד.

נתוני לידות שנתיים

ניו זילנד 58 אלף
בולגריה 54 אלף
פינלנד 45 אלף
סינגפור 39 אלף
קרואטיה 36 אלף
חרדים בישראל 35 אלף
ליטא 27 אלף
לטביה 19 אלף
סלובניה 19 אלף
אסטוניה 14 אלף
קפריסין 12 אלף

הנה ימים באים שבהם כשיתואר מישהו כליטאי אי שם בעולם, סביר בהרבה יהיה שמדובר ביהודי חרדי ההולך בשיטתו של הגאון מוילנא מאשר באזרח של מדינת ליטא הקטנה בעלת הילודה השלילית. ובתוך עשור יוולדו מדי שנה יותר חרדים בישראל מאשר יוולדו בעולם אזרחים בולגרים, סינגפורים, פינים או אולי אפילו ניו זילנדים.

מתי יבואו הימים שבהם כשידברו ברחבי העולם על ספרדים, הכוונה בדרך כלל תהיה לחרדים בני עדות המזרח ולא לעם השוכן בחצי האי האיברי? זה כבר עניין למאה ה-22.

פתרון שתי המדינות

אף אחד לא סיכם את המשבר בין הציבור הכללי לחרדים טוב יותר מישי שנרב בשרשור טוויטר. לא פעם ביטאתי הערכתי לנדב שנרב, הוגה דעות מקורי ומבריק, ומסתבר שהבן שלו גם מדבר לעניין בעיניי.

1

אחרי זה צריך להגיד שפרשנית בכירה בטלוויזיה כמו רינה מצליח לא אמורה להגיד שטויות, למשל שאנשי מס הכנסה נמצאים תחת סכנה בבני ברק (להבדיל ממאה שערים שמכילה ציבור שונה וקנאי בהרבה).

בסיפור הספציפי של המגפה אולי צוחק מי שצוחק אחרון. אם לא ימצא חיסון מעשה ידי אדם ייתכן שכל האוכולוסיה תצטרך לעבור את מה שהחרדים עוברים באופן מזורז: חיסון עדר המוני. ומה שהחרדים עשו אינו שונה כל כך ממה שהציעו גורמים נורמטיביים כמו שירותי הבריאות בבריטניה ובשוודיה.

אבל השאלה הכללית של יחסי הציבור הכללי והחרדי אינה פשוטה. קשה לראות כיצד המדינה נותרת יחידה אחת מתפקדת כאשר משקל החרדים באוכלוסיה הולך וגדל. ההבדלים במערכת הערכים פשוט גדולים מדי. צעיר לא חרדי בן זמננו יחוש מחובר יותר לצעיר בריטי או שוודי מאשר לבן עמו החרדי. אנו רואים בזמן המגפה דברים דמיוניים ממש קורמים עור וגידים: רמת גן סוגרת בגדר את הגבול שלה עם בני ברק.  נראה לי שזה משהו שיכול לבשר את העתיד הרחוק: ישראל תוכל להתקיים רק כישות פדרלית רופפת של תת מדינות: מדינת תל אביב ומדינת יהודה, כאשר כל מדינה אמורה לממן את רוב הוצאותיה בעצמה. גם באמריקה יש הבדל בין המדינות הנוצריות בלב היבשת למדינות הליברליות השוכנות לחופי האוקיאנוס, ורוב הנושאים הנוגעים לחיי היום יום מוכרעים ברמת המדינה. מה אכפת למי שחי בסן פרנסיסקו מה החוקים באלבמה? לפעמים אכפת לו, כמו שקרה כשתושבי סן פרנסיסקו נתקלו באדישות של ממשל רייגן לפרוץ מגפת האיידס. אבל לרוב הוא יכול לחיות בשקט בדרכו שלו.

כל מיני פתרונות המבוססים על קיום קונפדרציה רופפת ומעורפלת בין שתי מדינות המתקיימות זו לצד זו עם אינספור מובלעות הוצעו לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הם לחלוטין לא ריאליים ויובילו לפריצת מלחמה קשה, כפי שקרה בעקבות הקמת הרשות הפלסטינית ובעקבות ההתנתקות. אבל אותם פתרונות בדיוק הם ישימים ואולי אף בלתי נמנעים בעתיד הרחוק של יחסי הציבור הישראלי עם הציבור החרדי. ואם זה נראה רחוק ומופרך, אולי זה מאותה סיבה שבגללה גם צעדי ההרחקה הנוכחיים נראו רחוקים ומופרכים לפי חודש: גם מגפות וגם שינויים דמוגרפיים מתקדמים בקצב אקספוננציאלי.

מהנעשה בדמוגרפיה

אין חידוש גדול בלדבר על כך ששיעורי הילודה בעולם, ולאו דווקא רק בעולם המערבי, יורדים. אבל המגמה בשנה האחרונה נראית ראויה לציון במיוחד. בכל מקום רואים ירידה משמעותית.

מספר הלידות בישראל ירד ב-2019 בקרב יהודים ומוסלמים כאחד. דבר ראוי לציון כי לפחות בקרב מוסלמים אנו מצויים במהלכה של התפוצצות דמוגרפית, שבה מספר הנשים הצעירות בגילאי הילודה הולך וגדל בקצב מהיר. בקרב יהודים ההתפוצצות הדמוגרפית תתחיל מתישהו בחמש השנים הקרובות. איך ייתכן שאין יותר תינוקות אם כך? נראה ששיעור הפריון בישראל נפל מתחת ל-3 ילדים לאישה ב-2019, בניגוד למגמה של עלייה שהייתה עד עתה. גם בשכנה הצפופה שלנו מצרים המצב דומה, הפריון הנשי ירד מתחת ל-3 ילדים לאישה.

באיטליה הפריון בקרב אזרחים איטלקיים מגיע ל-1.2 ילדים לאישה. בדרום קוריאה האישה הממוצעת יולדת פחות מילד אחד, שיא שלילי עולמי. כיום יש פחות לידות בדרום קוריאה מבצפון קוריאה, ובעתיד כנראה הצפון יהיה בעל העוצמה הדמוגרפית. הפריון היורד אינו רק במדינות מערביות אלא גם במדינות אנטי מערביות. בקובה הפריון הוא מתחת ל-1.6 ילדים לאישה ובאירן אכולת הסנקציות כנראה כבר פחות מ-1.5 ילדים לאישה. וגם ברוסיה.

ניו זילנד ואירלנד בלטו בעבר כמדיניות מערביות שמצליחות לשמור על רמות ילודה שמעל 2 ילדים לאישה, אבל זו כבר היסטוריה רחוקה. הרמה שם צנחה מאז למתחת ל-1.7 ילדים לאישה. שוודיה וצרפת גם הן מדינות שפעם היו ברמות פריון שמעל שיעור התחלופה וכבר לא. אם היינו מפלחים את האוכלוסיה המוסלמית לחוד, מן הסתם הנתונים של הנשים השוודיות והצרפתיות היו נופלים עוד.

בארה"ב האישה הלבנה הממוצעת יולדת 1.64 ילדים, האישה השחורה הממוצעת יולדת 1.79 ילדים ואפילו ההיספניות כבר מתחת לשיעור התחלופה. אם מישהו חשב פעם שיוטה המורמונית תהפוך מתישהו למדינה המאוכלסת בארה"ב, ובכן מתברר ששיעור הילודה שם כיום הוא צנוע למדי: 2 ילדים לאישה.

בהונגריה נעשו מאמצים שאפתניים לתמרץ לנשים ללדת. קשה לומר בינתיים שרואים זינוק אדיר בפריון, אך לפחות הוא אינו קורס לרמות איטלקיות או אסייתיות ומתייצב על 1.5 ילדים לאישה. בצ'כיה אפילו יותר.

מה מסביר את מגמת הירידה בלידות בעולם? אולי אנשים באמת התרשמו יתר על המידה מגרטה ומפחדים להביא דור צעיר לעולם שבו האקלים השתגע? אם המגמה תימשך הדבר ידרוש הסברים.

חוק השבות והטווח הארוך

חוק השבות נכתב ומומש לראשונה בזמנים שבהם הייתה חציצה משמעותית בין יהודים לבין בני עמים אחרים. יהודים התחתנו בינם ובין עצמם ושמרו על ייחודם. העולים שהגיעו לישראל מאירופה ומארצות המזרח עם קום המדינה לא דמו ברובם לאוכלוסיות המדינות שמהן הגיעו. הם שמרו על בידול מהן במשך עשרות דורות. אבל מאז נפרץ הסכר. נניח בשל כך שיהודים שימשיכו לחיות בגולה יתבוללו להם באוכלוסיה בשיעור נישואי תערובת שיתקרב ל-100%. אם נזניח גיורים, מה תהיה המשמעות של חוק השבות הנוכחי לטווח הארוך?

ובכן, מספר היהודים ההלכתי יישמר. אם באוקראינה 2% מהאוכלוסיה הם בחזקת יהודים כשרים כיום, ואוכלוסיה זו תמשיך להתבולל לה בין שאר תושבי המדינה, הרי שגם בעוד אלף שנה יחיו באוקראינה 2% שייחשבו יהודים כשרים, רק ספק אם הם יהיו מודעים לכך בכלל. אבל הם יוכלו לגלות זאת בבדיקת דנ"א מיטוכונדרית. זאת על אף שמבחינת הדנ"א הכולל, אפילו בקרב אלו שייחשבו יהודים הלכתית, הקשר הגנטי בינם לבין יהודים בעולם יהיה אפסי וחסר משמעות.

כמה אחוז מהאוקראינים יהיו זכאים לעלות על פי חוק השבות ואינם יהודים – בערך 6%. כללי החשבון אומרים שעלייה לפי סבא יהודי תתאפשר לפי שלושה נפשות יותר מאשר עלייה לפי יהדות הלכתית (תודה לחבר פיסיקאי שעזר לי להבין זאת).

מכיוון שהחוק מאפשר עלייה גם לבן זוג של זכאי שבות ולילדיהם, רובם ככולם צפויים להיות לא יהודים, אז בטווח הארוך חוק השבות מאפשר עלייה לאוכלוסיה שרק אחוז קטן ממנה יהודי הלכתית. המספרים שפורטו השבוע במסמך של משרד הפנים לפיהם 86% מהעולים אינם יהודים היו שגויים ולא סבירים בנקודת הזמן הנוכחית, אבל בטווח הארוך של חוק השבות, 86% יכול באמת להיות המספר שאליו יתכנסו הנתונים, כאשר לא מדובר בעלייה של קהילות דתיות. האם זה טוב, רע או נייטרלי? כל אחד יכול להחליט בעצמו. לעניות דעתי, מכיוון שהמגמה הדמוגרפית של החברה בישראל היא הדתה קיצונית לאור ריבוי הילדים בקרב הדתיים והחרדים, אין רע בכך שתתקיים מגמת נגד כלשהי. אדרבה יש בכך איזון. זאת בתנאי שארץ המקור שממנה באים זכאי השבות היא ארץ שלתושביה יכולות מתמטיות ומילוליות מינימליות. רוסיה (עם ציוני פיז"ה שעולים על אלו של ישראל) ואוקראינה (שלפחות ציון הפיז"ה שלה במדעים עולה על ישראל) עומדות בתנאי הזה.

קולות התינוקות

המשכתי לנבור בתוצאות הסקר של פיו (שהזכרתי בפוסט הקודם) והוצאתי ממנו מידע דמוגרפי מעניין שלמיטב זכרוני לא ראיתי כדוגמתו מעולם – נתוני פריון ביחס להצבעה למפלגה. הסקר פורסם ב-2016, כך שחלוקת המפלגות לא הכי עדכנית. עדיין מעניין מאוד.

חישובי פריון נעשים לרוב בדרך מורכבת יותר, אבל אני בחרתי בדרך הפשוטה. לקחתי תשובות  מנשאלים שגילם עבר את 47 (אך מתחת לגיל 70 כדי לסנן דפוסי פריון שאבד עליהם כלח) ועשיתי ממוצע למספר ילדיהם תוך שימור פילוח המפלגות שאיתם מזדהים.

 

הזדהות עם מפלגה מספר ילדים ממוצע (לנשאלים בגילאים 47 עד 70)
העבודה 2.61
הליכוד 3.16
ישראל ביתנו 2.05
ש"ס 4.69
מרצ 2.55
יש עתיד 2.82
יהדות התורה 6.29
חד"ש 3.75
הבית היהודי 4.04
רע"מ 4.09
בל"ד 3.57

כמה מסקנות והערות:

  • מצביעי ש"ס הם יותר דתיים מאשר חרדים בדפוסי הילודה – דבר שתואם לכך שחרדיות היא תופעה אשכנזית יותר ממזרחית.
  • לכאורה אין פערים ממשיים בין מפלגות חילוניות – אפילו לא בין הליכוד לעבודה ולמרצ. עם זאת, העבודה ומרצ נהנות בתוצאות אלו מנתוני הפריון של הסקטור הלא יהודי שחלקו משמעותי בין מצביעיהן, ושהיו גבוהים בעבר יותר משהם היום. נראה לי שהסקר גם כלל מספר דוברי ערבית יותר ממשקלם באוכלוסיה. על בסיס הסקטור היהודי לבדו שיעור הפריון של המזדהים עם העבודה ומרצ הוא 2.61 ו-2.55 בהתאמה. החלטתי שהדבר ההגיוני הוא להתעלם מנתוני פריון שמתחשבים במגזר הערבי כשמדובר בהצבעה למפלגות יהודיות.
  • הנתונים של המפלגות הערביות הם במבט לאחור. הפריון הנוכחי של הציבור שמזדהה עם חד"ש ובל"ד הוא בסביבות 2.6 ילדים לאישה. רע"מ תמשיך ליהנות מהילודה הבדואית בנגב (למעלה מ-5 ילדים לאישה).
  • הציבור של ישראל ביתנו, ציבור העולים מרוסיה, לא נראה כאן כבעל דפוסי פריון ישראליים. עם זאת הדבר לא מנבא שחיקה דמוגרפית בשל העליה הגדולה מרוסיה ומאוקראינה שכתבתי עליה לאחרונה (כאן וכאן). גם ייתכן שאף תוצאות אלו הן במבט לאחור ובעתיד לא נראה הבדל בין מצביעי ישראל ביתנו למצביעי יש עתיד.
  • אחרי כל השקלולים וההתאמות נראה שהתוצאות תואמות כמעט באופן מושלם את תיאוריית "הדתיים יירשו את הארץ", ככל שמפלגה היא יותר דתית כך הילודה של מצביעיה גבוהה יותר.

על עדתיות ועל דתיות

בשנת 2016 פרסם מכון פיו האמריקני מחקר נפלא ומקיף על דפוסי דתיות בישראל. הוא עלה לחדשות היום בדיליי רציני בעקבות מחקר של פרופ' דן בן דוד. למרבה השמחה לא צריך להסתמך על הדיווחים הלא כל כך מדויקים בתקשורת ואפשר להוריד את הנתונים הגולמיים של סוקרי המכון ולהבין טוב יותר את האופן שבו דת נשמרת ומועברת מדור לדור בחברה הישראלית. הדבר החשוב להבין הוא שאשכנזים ומזרחים שונים מאוד בדתיותם. ההבדל הראשון הוא כמותי: יש הרבה יותר חרדים אשכנזים מחרדים מזרחים (שני שליש מול שליש) בעוד שיש יותר דתיים ספרדים מדתיים אשכנזים. וכמובן מסורתיות היא עניין למזרחים (80% מהמסורתיים הם מזרחים).

ההבדל השני הוא בדפוסי השימור. הטבלה כאן מסכמת זאת יפה:

אשכנזים (ומעורבים) מזרחים
כבר לא יהיה חרדי בבגרותו 2% מהנולדים חרדים 9% מהנולדים חרדים
כבר לא יהיה דתי בבגרותו 20% מהנולדים דתיים 29% מהנולדים דתיים

סילקתי מהטבלה את המבוגרים (בני 50 פלוס). לדעתי דפוסי שמירת הדתיות של בני הדור המבוגר לא מעניינים ורלוונטיים כל כך לימינו. הימים שבהם התעצבה דתיותם היו ימים אחרים שהתרחשו בארצות אחרות. שמעון פרס סיפר שבילדותו שבר רדיו שנעשה בו שימוש בשבת. האם אפשר לראותו כיוצא בשאלה טיפוסי? לא, הייתה זו תקופה שונה.

בימינו אנו, בניגוד לימים שבהם פרחו ההשכלה, הסוציאליזם והציונות, היכולת של החרדים האשכנזים לשמור את צעיריהם אצלם היא לא תיאמן. אחוז העורקים (אפילו לדתיות! לאו דווקא לחילוניות גמורה) פשוט אפסי, מזכיר את מספר המצביעים לאופוזיציה בבחירות במדינה טוטאליטרית. לא הכרתי את הנתונים הקיצוניים האלו בעבר אבל הם מצדיקים את הדברים שכתבתי בגנות תזת התפרקות החרדיות הבלתי סבירה. יש גם ראיות אנקדוטיות לכך – מאות צאצאים לאישה חרדית בת 104 מצטלמים איתה בכותל ואין ביניהם אפילו אחד שנטש את הדרך החרדית.

גם אם בעשור האחרון יש מגמה של עלייה ביציאה בשאלה מהחברה החרדית שהסקר עוד לא הצליח לזהות, מסתבר שבקרב החרדים האשכנזים היא עדיין נמוכה מאוד. על פי טענות עדכניות, לעומת זאת היציאה בשאלה בקרב החרדים המזרחים נפוצה מאוד ומגיעה עד 30%. בסקר של פיו רואים רק משהו מזה.

השמועות על מות החילוניות מוקדמות

קצת על דמוגרפיה מהנתונים האחרונים שפרסמה הלמ"ס.

ככה מתפלגת דתיות באוכלוסיית ישראל היהודית:

גילאים חרדים דתיים מסורתיים חילונים
20-44 15% 12% 33% 40%
45-64 6% 11% 35% 47%
65+ 4% 10% 40% 45%

חרדיות היא אידיאלוגיה שנוחלת הצלחה מדהימה – היא גדלה בקצב מרשים משנתון לשנתון. אין לעת עתה כל עדות דמוגרפית להתפרקות החרדיות, סוג של פיה שקיימת רק באגדות. גם דתיות נוחלת הצלחה, אבל כמובן לא במידה שבה החרדים נוחלים הצלחה. בשל כך בעוד שבקרב הזקנים החרדים הם מיעוט קטן לעומת הדתיים, בקרב הצעירים החרדים מובילים לעומתם. האחוז של החילונים צונח. חשוב להדגיש: זה לא שהחילונים נכחדים בקרב הצעירים – מספרם רק גדל מדור לדור, אבל מספרם של האחרים גדל הרבה יותר.

הנתונים הנ"ל יכולים ללמד על ירידת כוחה של המסורתיות ושל החילוניות. לגבי המסורתיות זה נכון, אבל לחילונים יש אקס פקטור שעליו נלמד מטבלה דמוגרפית אחרת. איך גדלה אוכלוסיית ישראל בשנים האחרונות?

חצי מיליון אזרחים התווספו לאוכלוסיה בשלוש השנים האחרונות. הם התחלקו כך:

יהודים 64%
לא יהודים ולא ערבים (בעיקר עולים מרוסיה) 12%
מוסלמים 22%
ערבים נוצרים ודרוזים 2%

קל לראות מהתבוננות בטבלה מדוע החששות מהשתלטות חרדית קרובה רחוקים. למעלה משליש מהגידול באוכלוסיית ישראל מגיע בכלל מהסקטור הלא יהודי ושליש מהשליש בא מהעליה הלא יהודית של זכאי חוק השבות מרוסיה ומאוקראינה, שמהווה מכפיל כוח פוליטי ישיר לחילונים בישראל עם אותם צרכים ואותן דרישות פוליטיות. גם שני האחוזים הנוצרים והדרוזים מצביעים בקלפי בחלקם הגדול למפלגות ציוניות חילוניות (כך מצביעים כמעט כל הדרוזים ובערך חצי מהנוצרים).

עוד עובדה חשובה היא שעד השנה-שנתיים האחרונות נולדו בישראל יותר מוסלמים מחרדים ולכן ייתכן שקצב הגידול המוסלמי משמעותי יותר פוליטית למשך הדור הקרוב. אמנם שיעור ההצבעה המוסלמי נמוך יותר.

רבים מניחים שההכרעה הפוליטית בין ימין למרכז-שמאל התקבלה כבר דמוגרפית, אבל אלו אינם הנתונים שיוצאים מהטבלאות האלו. לא אם הציבור הרוסי שמיוצג כיום בידי ישראל ביתנו יוצא מהברית האוטומטית עם הימין והחרדים. לא אם הרשימות הערביות יסכימו לשרת את מטרות גוש המרכז-שמאל. לא אם העליה הלא יהודית מרוסיה ומאוקראינה תימשך עוד שנים.

ומה עם החילוניות בקרב הערבים?

גילאים לא יהודים דתיים לא יהודים לא דתיים
20-44 57% 43%
45-64 67% 33%
65+ 71% 29%

עם התקדמות השנתונים קיימת דעיכה בשיעור הדתיים בסקטור הלא יהודי במדינת ישראל. נראה שהדתיות מאבדת כוחה גם בקרב המוסלמים במדינה. אלו ממצאים שמשתחזרים גם במדינות מוסלמיות. לפני עשור 77% מהטורקים צמו ברמאדן, כיום רק 65%. אולי איסלמיסט כמו ארדואן בכל אופן אינו העתיד של טורקיה.

הסקטור הכי צומח

מה הסקטור שצומח הכי מהר במדינה בשנים האחרונות? מוסלמים? חרדים? דרוזים? בדואים בנגב?

התשובה מתגלה בשנתון הסטטיסטי האחרון של הלמ"ס שפורסם לקראת ראש השנה, והיא ממש מרעישה. מהר מכולם צומח מגזר אלו אשר מכונים "חסרי דת". בכל אחת מהשנים 2017 ו-2018 גדלה אוכלוסיה זו בישראל בכ-5% אחרי שב-2015 וב-2016 הגידול עמד על כ-4% בשנה. העליה המשמעותית מרוסיה ומאוקראינה שנרשמת בשנים האחרונות מביאה איתה בעיקר כאלו שאינם מוגדרים יהודים הלכתיים. סעיף הנכד בחוק השבות מאפשר גם להם להגיע ולהביא איתם משפחה.  והסיפור הזה ממש לא עומד להיגמר. בשנת 2019 המספרים כמובן עוד לא סופיים, אבל לפי כל הסימנים עומדים לעלות משמעותית על אלו של 2017 ו-2018.

האם זה טוב או רע? כל אחד והשקפתו. אם היה חשש גדול לצביונה היהודי של המדינה, ייתכן שזה היה מטריד. אבל לי נראה שמאחר שהתהליך הדמוגרפי המרכזי במדינה הוא דווקא הדתה – הזרמים הדתיים האדוקים מולידים בקצב כה גבוה, זהו דבר חיובי שישנם גם תהליכים דמוגרפיים שנותנים קונטרה ושומרים על נקודת איזון. גם אם זו הגירה לא יהודית, זו הגירה ממדינות עם פוטנציאל גבוה. במבחנים המתמטיים הבינלאומיים לבתי ספר גם תלמידים רוסים וגם אוקראינים משיגים תוצאות האופייניות למדינות האיחוד האירופי, אם כי בתוך קבוצה זו הרוסים בצמרת (מעל אנגליה) והאוקראינים בתחתית (מעל רומניה). סביר להניח שזו אוכלוסיה שתשתלב באוכלוסיית הרוב היהודי ולא תאיים עליו בשום צורה. יש בהלכה היהודית זרם שאותו מייצג כיום הרב חיים אמסלם שקורא לקריטריונים מקלים לגיור מי שנקראים "זרע ישראל", כאלו שיש להם איזה סבא יהודי במגילת היוחסין.

אולי הידיעות על גלי העליה הלא יהודית הגיעו גם לאוזניו של אביגדור ליברמן ומשפיעות על החלטותיו הפוליטיות בימים אלו.  ייתכן שהעליה הזו תרמה למשבר הפוליטי הנוכחי מאחר שחל גידול לא צפוי בכוחו של הציבור שמתנגד בחריפות לכפיה דתית ולברית של הליכוד עם החרדים.