האקסל המתעתע לרעת ההומופובים ועוד סיפורים דמוגרפיים

קראתי כמה מחקרים דמוגרפיים מעניינים לאחרונה. הנה תמצית.

  • האם קשרים של זוגות חד מיניים יציבים? סקר משקי בית בקולומביה הניב תשובות מתעתעות. עד שהחוקרים הבינו מה קרה: במהלך סקר משקי הבית הרבה פעמים הסוקרים מתבלבלים בסימונים ואחד מבני הזוג מוחלף מזכר לנקבה. כך נוצר בגיליון האקסל משק בית חד מיני שלא היה ולא נברא. כאשר השתמשו באינדיקטורים נוספים כדי להפריד בין משקי הבית החד מיניים באמת לאלו שנחשבו חד מיניים בטעות, התברר שמשקי בית חד מיניים הם פחות יציבים ומתפרקים מהר יותר. ממש אפשר לדמיין את אנשי מפלגת נעם יושבים ביציע וצועקים כאילו הובקע גול. החוקרים מעלים ספקולציות על "עקת המיעוט" (minority stress) כגורם לכך. כלומר קשה להיות מיעוט חד מיני ולכן שיעור הגירושים גבוה יותר. אבל כמו שחבר חכם אמר לי: זה לא שיהודים התגרשו יותר כאשר הם נרדפו בגלות. הסברים מסוג "עקת המיעוט" בהקשר זה מדיפים ניחוח של תקינות פוליטית מטופשת. סביר להניח שיש גורמי עומק אחרים שגורמים לחוסר יציבות של מערכת יחסים חד מינית, ובראש ובראשונה העדר ילדים משותפים. קרוב לוודאי שהליכים כמו פונדקאות ואימוץ יוסיפו ליציבותו של תא משפחתי חד מיני, כי כמו אצל הסטרייטים, אנשים מוכנים לספוג הרבה בזוגיות למען הילדים.

 

  • יכולת גבוהה לשקלל את העתיד, מהסוג של אלו שמוותרים על מרשמלו אחד היום כדי לקבל שני מרשמלו מחר – האם היא גורמת להביא יותר ילדים או פחות? לכאורה התשובה המסתברת היא שאייקיו נמוך מקושר גם לסבלנות נמוכה וגם לילודה גבוהה יותר או להריונות של קטינות. כבר במאה ה-19 הזהירו הדמוגרפים שנטיית הטיפשים יותר לעשות יותר ילדים הולכת לטמטם את האנושות. בפועל הציונים במבחני האייקיו רק עלו, מה שמכונה "אפקט פלין". מחקר באיטליה בחן את השאלה לעומק. החוקרים מעלים את האפשרות שיכולת גבוהה לשקלל עתיד דווקא תביא לריבוי ילודה, כי הריון ותינוקות הם עול על הזמן הפנוי והוצאה כספית אבל הילדים גם צפויים להביא הרבה אושר בעתיד.  מסקנת החוקרים היתה שקיימת עקומת U, שבה גם הרמות הנמוכות ביותר של סבלנות וגם הרמות הגבוהות ביותר – שתיהן מביאות להקדמת ילודה. יש עוד הרבה ניואנסים בממצאים, אבל נראה שהם יהיו נכונים בחברות כמו האיטלקית שבהן המודעות הבסיסית לשימוש באמצעי מניעה היא גורפת ואוניברסלית ומגיעה גם לנשים הכי לא מתוחכמות. אחרת אלו שאין להן מודעות אלמנטרית לתכנון משפחה תמיד יהיו הכי פוריות והכי לא סבלניות. בל נשכח ששיטת מניעת הילודה המקובלת לפני הגלולה, המשגל הנסוג, היא פשוט תרגיל בסבלנות.

 

  • מדוע זוגות עם בנות מתגרשים יותר? מדובר בהבדל קטן אבל קיים ועקבי גם במעקב סטטיסטי אחרי מיליוני משפחות. בעבר דמוגרפים חשבו שמדובר בתגובה כועסת של הבעל שהעדיף בנים. היה גם הסבר אלטרנטיבי שגברים אוהבים לבלות זמן איכות עם הבן שלהם, וכך מתחברים יותר למשפחה. דבר שבת לא מעניקה להם. היום חושבים שמדובר באפקט שמתחיל דווקא בגיל ההתבגרות ונובע מכך שזוג ההורים שוקע בוויכוחים סוערים על חינוכה של הבת. הורים הם הרבה יותר מגוננים ולחוצים בכל מה שקשור לפיקוח על בת מתבגרת ולכן המערכת המשפחתית נכנסת ללחץ בגללה. החוקרים מצאו שהאפקט אינו חל על אבות שגדלו בעצמם עם אחות. אולי ההיכרות הטובה יותר עם המין הנשי מקלה עליהם להתמודד עם גידול בת.

כדור הארץ צריך תינוקות של קוראי הארץ

עיתון הארץ, כמה אופייני, קורא להפחית ילודה למען כדור הארץ. הכול במטרה להפחית זיהום ופליטות גזי חממה. אבל הקונספט שגוי וקצר רואי. יש בכדור הארץ שתי שכבות אוכלוסיה: האחת היא משכילה ואכפתית, מודעת לנושאים של איכות סביבה. השנייה היא ענייה ונחשלת. מהשכבה הראשונה יוצאים בני אדם שהם מזהמים גדולים, שטסים הרבה, צורכים הרבה, חיים כמו בני אדם מודרניים. אבל מהשכבה הזו יוצאים גם הממציאים, היזמים, בעלי הרעיונות שמוצאים דרכים לספק את צרכיהם של בני אדם רבים ואף להגן על הטבע תוך כדי. אם אמא מודרנית מהמערב תשתכנע, בשם הדאגה לכדור הארץ, להסתפק בילד אחד ולא בשניים, או בשניים ולא בשלושה – מי אמר לה שהילד או הילדה שעליהם ויתרה לא יהיה בדיוק אותו הילד שתועלתו לכדור הארץ תעלה עשרת מונים על נזקו. ואין מדובר רק בפנטזיה או בספקולציה. יש סיבה לכך שכדור הארץ הצליח לעמוד בהתפוצצות האוכלוסיה האנושית שבעקבות המהפכה התעשייתית ועד עתה מבלי שנגיע לרעב המוני. בהתפוצצות האוכלוסיה הזו עצמה נולדו מדענים חכמים שגדלו ומצאו את הדרך לספק את צרכי האוכלוסיה. עכשיו, עם עליית המודעות הסביבתית, אותם המדענים גם עמלים על דרכים להגן על כדור הארץ.

החישוב הזה לא באמת תקף למדינות ולאוכלוסיות שמהן לא יוצאים יזמים וממציאים, מהן אי אפשר לצפות להועיל משהו לכדור. מבחינת כדור הארץ, ילודה שלהן היא נזק נטו. אבל הציבורים הנחשלים האלו הם ממילא לא הציבורים שישמעו לקריאות להפחתת ילודה.

ציבור קוראי הארץ הוא, לצד ציבור קוראי עיתוני האיכות בסינגפור ובשוויץ, הציבור שבו היחס בין מספר הנפשות לפרסומים מדעיים גאוניים הוא אופטימלי. לכן הארץ הוא העיתון האחרון שצריך לפרסם קריאה להפחתת ילודה.

הילדים של חוק הלפרט

יש נקודה דמוגרפית חשובה שאפשר לציין לגבי ההתפרעויות של ערביי ישראל. הצעירים שמתפרעים בהמוניהם בחוצות הערים הם הילדים של חוק הלפרט. החוק שעבר בכנסת בסוף שנת 2000 והגדיל את קצבאות הילדים לילד החמישי והלאה לרמות מטורפות. הם נולדו בתקופה שבה המדינה נתנה תמריצים הזויים לריבוי ילדים במגזר הערבי. חוק הלפרט היה רק נקודת שיא של תהליך. במהלך העשור שקדם לו הילודה הערבית נותרה גבוהה באופן יוצא דופן לעומת העולם, דבר שתודלק במדיניות סבסוד הילודה של ממשלת ישראל שהייתה מטורפת עוד לפני הלפרט.

מאז השתנו פני הדברים והילודה הערבית צנחה בחדות. בנגב האישה הבדואית עוד מולידה חמישה ילדים, אבל זו מחצית מהילודה של אמא שלה. הדבר משתקף בטבלאות הגילאים. יש 9,000 גברים מוסלמים בישראל בני 38, אבל 18 אלף בני 19. מאגר הצעירים המשועממים והמופרעים גדל פי 2 מאז ימי אוקטובר 2000. באופק הנראה לעין הגידול הזה נגמר ולראיה: גם מספר הזכרים בני השלוש במגזר הוא באזור ה-18 אלף. הקצבאות הצטמקו, והאישה הערביה מולידה כמו אחיותיה במרחב הערבי שבוחרות להקים משפחה קטנה יותר. ייתכן עם זאת שבמספרים מוחלטים עוד נראה גידול במספר התינוקות במגזר כי בכל אופן הילדות של חוק הלפרט נכנסות בשנים הקרובות לשיא תקופת הפריון.

ציפיה דמוגרפית מוגזמת

כותב היום מוסי רז:

הראשון שזיהה את המצב הפוליטי באופן המדויק ביותר היה דווקא בצלאל סמוטריץ'. אחד מטיעוניו מדוע אסור להישען על מפלגות ערביות בהרכבת הקואליציה גורס כי אם הערבים יבינו שיש להם השפעה כל כך משמעותית על הממשלה, בבחירות הבאות הם יצביעו גם ב-80%, מה שיהווה את סופו של גוש הימין. בטעות או שלא, חשף סמוטריץ' את כל האסטרטגיה הפוליטית של הימין – אין להם רוב במדינת ישראל. הסיבה שהם מנצחים בכל זאת היא לא כי אין מפלגת מרכז-שמאל גדולה דיה, שהרי הייתה כזו לאורך שלוש מערכות בחירות. הסיבה שהימין מנצח היא כי הוא נהנה מכך שחלק משמעותי מהחברה לא לוקח חלק במשחק הפוליטי. מסתבר שלפעמים הצעד "האסטרטגי" ביותר הוא גם הערכי ביותר.

ויש הגיון פשוט בדבריו, כמו גם בדברי סמוטריץ' – יש כיום עשרה מנדטים ערבים בכנסת. אבל שיעור אזרחי ישראל הערבים הוא 21%. מכאן שהפוטנציאל הערבי האמיתי הוא 25 מנדטים. הצבעה ערבית מלאה פשוט תחסל את שלטון הימין ותבטיח שלטון קואליציית שמאל-ערבים כמעט לנצח. המודעות לכך מוכיחה גם את הצביעות והשקר ברעיון סיפוח יו"ש שמקדם הימין. הימין הרי אינו מסוגל להתמודד אפילו עם השתתפות מלאה בשלטון של אזרחי ישראל הערבים שבתחומי הקו הירוק.

אבל לא בדיוק. 5 מנדטים נמצאים במזרח ירושלים. לכן הפוטנציאל המלא הוא רק 20 מנדטים, כל עוד ערביי מזרח העיר לא מורדים בזהותם כפלסטינים ועוברים התאזרחות מלאה, דבר שגם המדינה מנסה להערים עליו מכשולים. מנדט או שניים נוספים נמצאים אצל הילדים שאינם בעלי זכות בחירה בשלב זה. נותרנו עם 18-19 מנדטים. 2-3 מנדטים שייכים לדרוזים ולמעט הנוצרים שמעדיפים זהות ישראלית. לכן הפוטנציאל המלא של ערביי ישראל הוא 15-16 מנדטים בלבד בשלב זה. אבל ערביי ישראל הם ציבור לא משכיל, עם ציוני פיז"ה נמוכים בהרבה מאלו של הציבור היהודי. ציבורים כאלו מטבעם משתתפים פחות בבחירות, וזו עובדה חוצת ארצות. צריך מידה מסוימת של השכלה כדי להפנים את חשיבות ההליך הדמוקרטי. אם שחורים ולבנים היו מצביעים בשיעור שווה, לא היינו זוכים לנשיאותו המעניינת אך המטורללת של דונלד טראמפ, כי הילארי הייתה מנצחת את בחירות 2016. פשוט אין מצב שלערביי ישראל תהיה המודעות הפוליטית שיש לתושבי סביון או לתושבי מודיעין עילית, ציבורים שחיים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית וחדה את השקפתם הפוליטית.

לכן, בשורה התחתונה, גם אזהרותיו של סמוטריץ' וגם תקוותיו של מוסי רז הן מופרזות במידת מה. כוחם האלקטורלי של הערבים, ובפרט הבדואים שמיוצגים בידי רע"מ, יעלה עם השנים בגלל הילודה הגבוהה. אבל כל עוד אין התאזרחות המונית של ערביי מזרח ירושלים, הכוח שהשיגה הרשימה המשותפת ב-2020, 13 מנדטים, הוא לא רחוק מהגבול הצפוי של הכוח הערבי בכנסת בשנים הקרובות. אולי הוא יכול להגיע ל-14 מנדטים. ביום טוב במיוחד – 15. לא יותר מכך.

מה שגוזרת הנגזרת השנייה

אם תשאלו אנשים מה חושבים על עתידה של צרפת רבים מהם יפסקו, על סמך שמועות כאלו ואחרות ששמעו, שהיא עומדת להפוך ממש אוטוטו למדינה מוסלמית.  אולי הם יופתעו לדעת שנכון לשנה האחרונה אחוז המוסלמים בין התינוקות הנולדים זהה בישראל ובצרפת. בשתי המדינות הוא עומד על 21%.

עם זאת כפי שמראה טבלת לידות המוסלמים שלהלן הנגזרת השנייה כבר שונה לגמרי ומכאן שיש בסיס לתחזיות על שינוי דרמטי באופיה הדתי של צרפת, מדינה שזוהתה שנים רבות עם קתוליות חילונית והיום מתמודדת עם תמונת ראשו הערוף של מורה שהראה קריקטורות של נביא האיסלאם.

נגזרת האפס היא האוכלוסיה של צרפת. הנגזרת הראשונה היא השינוי באוכלוסיה, כלומר בראש ובראשונה הלידות. הנגזרת השנייה היא קצב השינוי שמתרחש בלידות. בחזית הנגזרת השנייה ההבחנה בין מה שקרה בישראל בארבעים השנים האחרונות לבין מה שקרה בצרפת היא מרעישה.

אחוז התינוקות המוסלמים ישראל צרפת
1969 20% 3%
1979 21% 6%
1989 22% 6%
1999 26% 8%
2009 21% 15%
2019 21% 21%

2100, עד כמה קיצוני זה יכול להיות?

כתבתי לא מעט בבלוג על הדמוגרפיה המשתנה של האנושות. הירידה בילודה בארצות המפותחות לעומת הפריון הגבוה באפריקה וגם במדינתנו יוצאת הדופן. עד כמה התוצאה יכולה להיות קיצונית?

מאמר שפורסם במגזין הרפואי המעולה (אחד החשובים בעולם) לנצט על הדמוגרפיה של העולם ב-2100 נותן לכך הצצה. בחרתי להציג את הנתונים בדרך מגמתית משהו. עבור הארצות שבהן הילודה שומרת על עוצמתה כמו ישראל וארצות אפריקה בחרתי להניח שככה יימשכו הדברים ולהציג את האופציה הקיצונית לטובת הריבוי הטבעי ואילו בארצות שבהן הילודה קורסת ונראית קורסת עוד משנה לשנה בחרתי להציג את האופציה הקיצונית לטובת ההידלדלות. ככה ניתן לקבל מבט על האפשרות הקיצונית ביותר למפנה דמוגרפי בעולם.

עבור ישראל התסריט הזה מייצר אופציה הונג קונגית. ייתכן שהנגב והגליל יישארו די שוממים יחסית, אבל חלק ממה שמחוץ להם יצטרך להיות צפוף בבניה דחוסה לגבהים כמו באי קאולון בהונג קונג. אלף קמ"ר בצפיפות של קאולון מאפשרים אוכלוסיה של 40 מיליון.

מדינה אוכלוסיה במיליונים (בתחזית קצה שמקצינה את המגמה הנוכחית)
ניגריה 1,055
סין 455
קונגו 346
טנזניה 258
ארה"ב 248
רוסיה 66
בריטניה 55
גרמניה 54
ישראל 41
אירן 37
קנדה 37
אוסטרליה 27
איטליה 24
דרום קוריאה 20
פולין 11
רומניה 8
ניו זילנד 6
אוסטריה 5
צ'כיה 5
דנמרק 4
פינלנד 4
יוון 4
בולגריה 1.5

אם תרצו אין זו אגדה

בראשית ימי הקורונה חזו שתטלטל את העולם החרדי מהיסוד, אבל נראה שיותר מזה היא מטלטלת את האופן שבו חילונים תופסים חרדים. הקורונה חשפה צדדים מכוערים חדשים של העולם החרדי. הצפצוף ההמוני על ההנחיות של משרד הבריאות והאלימות כלפי כתב גלי צה״ל. אפילו בניו יורק הרשו לעצמם החרדים להתריס מול השלטונות. השוטרים ברחובות הערים החרדיות היו חסרי אונים מול מצב שבו אין איש ששומר על הכללים. כל זה יכול להתניע את ראשיתה של הבנה בלתי נמנעת שהציבור הכללי והחרדים צריכים להתקיים באוטונומיות נפרדות, ללא כפיה הדדית. ההבנה הזו עוד תתגבש ותתעצב. התפיסה שלפיה צריך לעודד את גיוס החרדים לצה״ל שגם אני פעם חשבתי שיש בה ממש, היא אלטע זאכן. היום ברור שחרדים, על חוקי הצניעות הבלתי אפשריים שהם מביאים עמם, הם הדבר האחרון שצה״ל צריך, וכן שנתוני גיוס החרדים היו הונאה. אבישי בן חיים כתב על כך טור יפה כפי שהובא בתגובות לפוסט הקודם..

אבל אבישי בן חיים מאמין בהתפרקות החרדיות, בכך שצאצאי חרדים יסטו מהדרך. בעצם הוא שב בכך לאמונתו של בן גוריון שאפשר לוותר לחרדים מאחר שהם שריד זעיר לעולם שאבד, חסר חשיבות דמוגרפית. אבל העובדות טופחות על אמונה זו, והן חייבות לטפוח. החרדיות היא אסטרטגיה אבולוציונית מנצחת מאחר שכרוכה בהעמדת מספר רב של צאצאים שורדים. קשה לראות כיצד אינה מנצחת בטווח הארוך שאת ראשיתו נתחיל לראות כבר בימי חיינו וסופו בדורות שעוד רחוקים.

הפתרון הוא אם כך פתרון שתי המדינות, או לפחות שתי האוטונומיות. אחת לחרדים ואחת לשאר. שתי המדינות/אוטונומיות יוכלו לנהל ביניהן יחסים קונפדרטיביים או יחסים כדוגמת אלו שבין מדינות האיחוד האירופי. אין חשש לטרור בין חרדים לחילונים, אבל בהחלט יש חשש שדפוסי החיים והאמונות הייחודיים לחרדים יהפכו את חיי השאר לבלתי נסבלים. קנטוניזציה של המדינה, על בסיס שטחי השיפוט של הרשויות המקומיות, יכולה לתת לכך מענה הולם. על כל זה כתבתי כבר.

אפשר לתהות כיצד תוכל האוטונומיה החרדית להתקיים כלכלית בכוחות עצמה. ובכן ראשית, אם החרדים יפרנסו את עצמם התמריצים שלהם ישתנו כליל. הם הרי לא עיוורים להבנה שללא קמח אין תורה, הם פשוט יודעים שלעת עתה הם יכולים להסתמך על הציבור הכללי לשם פרנסתם. אם הציבור הכללי ישלח אותם להתפרנס בעצמם, הם יתפרנסו.

שנית, יהודי ארה״ב הולכים לבית הכנסת בשיעור גבוה יותר מאשר ישראלים. מדוע? הישראלים נמצאים בתוך מדינתם היהודית. הם אינם זקוקים לתזכורות מלאכותיות משהו ליהדותם. באופן דומה החרדים נמנעים מלימודי ליבה כדי ליצור חומות מלאכותיות סביב צעיריהם. אבל אם תהיה להם מדינה משלהם, היא תייתר חומות מלאכותיות. המדינה עצמה תשמר את החרדיות על ידי כלליה וחוקיה (שחלקם יהיו בלתי נסבלים לאנשים חילונים).

לחרדים יש נכס כלכלי גדול אחד והוא שהפוטנציאל של צעיריהם הוא כנראה טוב. מעידים על כך ציוני הפיז״ה של הבנות החרדיות שהם ברמה מערבית וההתאקלמות המוצלחת של נשים חרדיות בתעשיית ההייטק. אבל יש להם נכס כלכלי ענק נוסף והוא הסבלנות המוחלטת שלהם להיררכיה. החרדים יוכלו אם ירצו לעשות כמעשה נסיכויות המפרץ ולהביא המוני עובדים זרים, בלי זכויות, בלי חשש ללחץ להתאזרחות, בלי בג״ץ ובלי בצלם. אין חשש קל שבקלים שתקום תנועה באוטונומיה החרדית שתקרא לאזרח את ילדיהם דוברי העברית (או האידיש..). זה אולי נשמע רע ואטום, אבל בשורה התחתונה הדבר טוב לכולם. למי שנהנים מהעובדים הזרים ולעובדים הזרים עצמם שמוצאים פרנסה ויכולים לשלוח כסף למשפחותיהם בניכר.

בשל הסובלנות של החרדים לאי שוויון ולקפיטליזם חזירי, משקיע במדינה החרדית לא יחשוש מחקיקה סוציאליסטית. מעט מאוד חרדים מאמינים בשוויון או בצדק חברתי, אף אם הם הנהנים הראשונים מפירותיו של צמצום אי השוויון במדינה. הקדוש ברוך הוא הרי אינו קומוניסט. שיעורי המס על הון יהיו מן הסתם נמוכים במיוחד במדינה החרדית, איש לא יטען בעד מס ירושה וכל אותה התעללות מתמדת במשקיעים וביזמים שאופיינית למדינות עם תנועות פרוגרסיביות תיחסך מהמשקיעים. אכן מצד שני סביר שזו תהיה מדינה מושחתת כצפוי מישות שתרבותה היררכית ופטריאכלית.

ההתנהלות הנוכחית של הפוליטיקאים מנציחה את קיום החרדים כגוף טפילי על המדינה. המוני הילדים שנכנסים לשנתם הראשונה בחיידר עולים על מסלול שישאירם חסרי יכולות אלמנטריות גם כאשר יהיו בעוד שישים או שבעים שנה חלק מקבוצה שכבר לא ניתן לקרוא לה מיעוט. אבל בעתיד כל זה ישתנה מאחר שאי אפשר יהיה אחרת. הצפצוף של החרדים על הנחיות הקורונה מאכזב אבל גם מעורר תקווה שהאסימון יפול בסופו של דבר – חרדים ולא חרדים צריכים להיפרד לטובת שני הצדדים, ושניהם יכולים לצאת מורווחים – אזור סחר חופשי באוטונומיה חרדית כמו שציירתי יכול להפתיע את העולם כולו בעוצמתו הכלכלית. מי שאוהב את החזון המפורסם של המזרחן מרדכי קידר לעתיד הפוליטי של הפלסטינים – התקיימות בערי מדינה נפרדות, אולי יוכל להשלים עם כך שיש מקום לרעיון דומה גם בעתיד הפוליטי של היהודים.

האם הקסם היהודי עדיין עובד?

בעקבות הפוסט הקודם על פרסי הנובל היהודיים עלתה השאלה: האם הקסם עדיין עובד. האם עדיין ליהודים יש, גם בימים האלו ממש, משהו מהקסם שגרם להם להביא לאנושות כל כך הרבה תועלת מדעית, וכפי שהוכרה בידי ועדות פרס נובל לדורותיהן?

ובכן, ייתכן שכן. הפמיניזם פגע קשות בנכונות של נשים חכמות ללדת ילדים. הדבר נכון בכל התרבויות המערביות וגם הלא מערביות. לכן העתיד, על פניו, מסמן ירידה משמעותית באייקיו הכולל של האנושות. בכל מדינה ומדינה באזורים הכפריים שבהם חיים האנשים הפחות חכמים נולדים יותר ילדים מאשר באזורים האורבניים. כך בארה"ב במדינות שתומכות בביידן הילודה נמוכה לעומת המדינות שתומכות בטראמפ. יתרה מכך הגזע האסייתי שלרוב מקבל את הציונים הגבוהים ביותר במבחני אינטליגנציה חווה קסטרופה אמיתית מבחינת מצב הפריון הנשי. בדרום קוריאה אישה ממוצעת בימים אלו יולדת 0.85 ילדים. בסין מדיניות הילד האחד נותרה בפועל גם אם בוטלה בחוק. הסינים העירוניים עדיין אינם מעוניינים ביותר מילד אחד במשפחה. גם בכפרים הילודה נמוכה, אבל לא עד כדי כך נמוכה.

גם בקרב ערביי ישראל אפשר לראות את הדפוס שבו נשות הבדואים הנחשלים בדרום הארץ יולדות חמישה ילדים בממוצע, בעוד שבמשפחות הערביות העירוניות והמשכילות ממוצע הילודה ירד לשלושה ילדים לאישה.

כל זה לא קשור כמעט למצב של העם היהודי שדפוסי הפריון שלו שונים. הפער בין משפחות שבהן נולדים הרבה ילדים לאלו שבהן נולדים מעט הוא הפער במידת הדתיות, לא באייקיו. הרכיב ששיחק תפקיד עתיק באבולוציה של היהודים – היותה של הדת היהודית דת של קריאה והתעמקות אינטלקטואלית בכתבי הקודש משחק גם כאן וביתר שאת. נשירה מישיבות מקושרת לרוב עם קושי לפתוח דף גמרא, לא עם יכולת מפולפלת להתעמק בו. לכן להתרבותם המואצת של הדתיים, החרדים והחרד"לים יש אפקט של הגברת הפנאטיות, אך לא של הורדת מנת המשכל. מבחינה זו אין למדינת ישראל אח ורע בעולם כלל. מדינה מערבית שבה שיעור הפריון גבוה היא כבר דבר שאין כדוגמתו. מדינה שבה שיעור הפריון הגבוה ממוקד בנשים שציוני הפיז"ה שלהן הם ברמה מערבית (כמו בחינוך הממלכתי דתי ואפילו בחינוך החרדי לבנות) זהו ממש דבר שלא יעלה על הדעת.

כל זה לא מבשר בהכרח טובות גדולות למדינת ישראל בטווח הקצר והבינוני. פנאטים חכמים עלולים להיות מזיקים אפילו יותר מאשר פנאטים טיפשים. מהחרד"לים עוד יכולים לצאת מדענים, אבל מהחרדים – לא. הם מחרימים לימודי ליבה והשכלה אוניברסיטאית מחקרית. עם זאת גם הלמדנות התלמודית של המאה ה-16 או ה-17 הולידה פרסי נובל רק במאה העשרים. בטווח הארוך מאוד ייתכן שהתהליכים שמבליטים את ייחודו של עם ישראל לעומת עמים אחרים ונעוצים בתופעה המיוחדת של הלימוד המעמיק של התורה כבסיס הדתיות, לא נעצרו והם ממשיכים בדורנו.

2020? איזה חורף שגרתי!

למגפת הקורונה שהכתה בישראל בחורף 2020 אין כל סימן בנתוני התמותה.. במובן זה יורם לס ומייקל לוויט שיחקו אותה. השאלה אם ככה היו פני הדברים גם אם היו שומעים להם מלכתחילה. כנראה שלא.

חורף 2018 חורף 2019 חורף 2020 מספר מקרי מוות בחודש
4005 3996 4237 דצמבר
4517 4806 4576 ינואר
3925 4061 3952 פברואר
4000 4316 4147 מרץ
3493 3812 3872 אפריל
19940 20991 20784 סך הכול
20600 21200 20784 מותאם לגידול אוכלוסיה והטיות אחרות

 

הדחקה דמוגרפית – קווים לדמותה

יועז הנדל וזכי שלום חיברו בזמנו ספר מעניין בשם "תנו לצה"ל לנצח" על הצלחתו המרשימה של צה"ל לחסל את האינתיפאדה השנייה.
באחד הקטעים בספר הם מתייחסים לרצועת עזה ומתארים את העניין שהיה למדינה ברצועה כבר מהתקופה שאחרי מלחמת השחרור.


מסקירה היסטורית זו עולה שממשלות ישראל לדורותיהן ראו חשיבות בשליטה ישראלית ברצועת עזה, ולאורך השנים טיפחו והעצימו את ההתיישבות היהודית ברצועה. כדי לבסס את הטיעון שתוכנית ההתנתקות באה על רקע תפיסה טהורה של האינטרסים הלאומיים של ישראל ולא כתוצאה מכניעה לטרור, צריך לבסס טענה ולפיה כל ממשלות ישראל לדורותיהן, החל מקום המדינה, לקו בעיוורון והוכו בסנוורים בכל הנוגע לחשיבות השליטה הישראלית ברצועת עזה.


אומרים הנדל ושלום: לא ייתכן שכל ממשלות ישראל לקו בעיוורון. מכאן ששליטה ברצועת עזה הייתה חשובה לישראל ומן הסתם עודנה חשובה לישראל.

הטיעון מפוקפק כשלעצמו. בהחלט ייתכן שממשלות ילקו בעיוורון, והמפקפק מוזמן לעלעל ב"מצעד האיוולת" הקלאסי של ברברה טוכמן על דוגמאותיו היפות.

אבל בעניינה של רצועת עזה קיים פקטור נוסף בשם הדחקה דמוגרפית. בפשטות ממשלות ישראל הדחיקו את משמעות העובדה שמשפחות עזתיות בשנות החמישים לא הסתפקו בילד וכלב ולעתים קרובות לא הסתפקו אפילו בעשרה ילדים. זאת בזמן שתמותת התינוקות הלכה וירדה. אפילו בשנות השבעים חיו בעזה רק כ-300 אלף, אם מעגלים כלפי מטה. אפשר היה להדחיק את כ-2 מיליון העזתים שיחיו בשנת 2020.

הדחקה דמוגרפית אינה בהכרח דבר רע. אין טעם לעסוק בצרות שספק אם יתגשמו. אבל כאשר הן בכל אופן מתגשמות בסופו של דבר, וכפי שקרה בעזה, שינוי החישוב האסטרטגי מוצדק.
אני מאוד מתעניין בנושא הניבוי הדמוגרפי וההדחקה הדמוגרפית והבאתי במרוצת השנים הרבה מאוד דוגמאות בנושא.

רוזוולט אמר למנהיגים יהודים שיש מגבלות ליכולתה של פלשתינה לשאת עליה יהודית. אולי עוד מאה אלף, אולי עוד מאה וחמישים אלף. התברר שהוא טעה. הוא לא שמע על מתקני התפלה ועל פיתוחים רבים אחרים.

בן גוריון חזה ששיעורי הלידה הגבוהים במשפחות המזרחיות לעומת האשכנזיות עלולים ליצור מדינה מושחתת לבנטינית ומיליטנטית. האם שלטון הליכוד מגשים ממש עכשיו את חששותיו של בן גוריון? יהיו שיגידו שכן (בלחישה כדי שלא להיחשב גזענים). אבל לדעתי ממש ממש לא. המדינה פחות מושחתת ופחות מיליטנטית מאשר בזמנים שלו שבהם אלוף בצה"ל היה יכול לאנוס חיילות להנאתו.

כהנא הטיח בפניו של אהוד אולמרט בראיון מפורסם שאם לא יטפלו בבעיית ערבי ישראל, הללו יהפוך לרוב דמוגרפי. כהנא טעה. נס דמוגרפי שטיבו עוד לא ברור לגמרי העלה את הילודה היהודית בישראל, בעוד ההתפוצצות הדמוגרפית במרחב הערבי באה לסיומה פחות או יותר (פרט לבדואים בנגב). זאת כמובן בנוסף לעליה הרוסית ולהשפעתה.

לי אין ספק שהילודה הגבוהה בקרב המשפחות החרדיות תשנה את פני המדינה לטווח הארוך. אבישי בן חיים ואחרים שעוסקים בהדחקה דמוגרפית בנושא טועים. אבל אני לא חושב שיש מקום להיות מוטרדים מכך כל כך מאחר שאני מאמין בפתרון שתי המדינות.