מי המפלגה הימנית ביותר בין המפלגות המיוצגות בפרלמנטים במערב? לשאלה זו, שלכאורה קשה להכרעה, יש אולי תשובה. את התשובה נותן הסקר האירופי האחרון שהזכרתי גם בפוסט הקודם. אפשר להגדיר ימניות בהרבה דרכים, והיו ימים שבהם ימניות הייתה בעיקר דבקות במשנתו של מילטון פרידמן על ממשלה קטנה ושוק חופשי. ברם, בימינו נראה לי שהשאלה שמשקפת ימניות יותר מכל היא שאלת היחס להגירה של קבוצות אתניות השונות מקבוצת הרוב. בסקר האירופי נשאלים המשיבים על יחסם להגירה כזו, ואפשר להשוות את מידת העוינות של המשיבים בארצות שונות ובקרב מצביעי מפלגות שונות. מי שעוקב אחרי התקשורת העולמית ינחש אולי שהמפלגה שיש לה את המצביעים העוינים ביותר היא החזית הלאומית של לה פן בצרפת, המפלגה של נייג'ל פאראג' באנגליה, השוודים הדמוקרטים בשוודיה, המפלגה של חירט וילדרס בהולנד, אלטרנטיבה לדויטשלנד בגרמניה, מפלגת הימין בנורבגיה, מפלגת החירות האוסטרית מיסודו של יורג היידר… ובכן, כל אלו לא מתקרבות בכלל לפיינאליסטיות שלנו (טוב, מפלגת החירות האוסטרית כן מתקרבת…).
במקום הראשון נמצאת מפלגה יוונית קטנה שלא שמעתי את שמה בשם "הפיתרון היווני". חשבתי לרגע שזו המפלגה הנאצית שם, אבל מתברר שהנאצים הוצאו מחוץ לחוק. "הפיתרון היווני" נראית דווקא מפלגת ימין אירופי קלאסית, בין היתר היא פרו ישראלית ואנטי טורקית, אבל איבתה להגירה עזה במיוחד. מקווה שאין מצביעיה מתכוונים להגירה מסוגם של הישראלים שלאחרונה מתקבצים ביוון, בחיפושם אחר אלטרנטיבה זולה ושפויה לחיים פה. אולי אותם, לבנים וממעמד הביניים, הם מונים בתוך קבוצת הרוב במדינה, שהם מרגישים נוח במחיצתה.
במקום השני נמצאת באופן מעניין מפלגת שלטון! זו פידס, מפלגת השלטון בהונגריה בראשות ויקטור אורבן. לא הייתי מצפה לראות מפלגת שלטון במקום השני, אבל נראה שבשלטון ההונגרי וביחסו להגירה יש מידה של קיצוניות שמאפשרת לו להגיע למקום כה גבוה. אורבן משמש מזה עשור כמטיף הבולט נגד ההגירה המוסלמית לאירופה.
במקום השלישי אנחנו שולחים נציג. אם באירוויזיון שלחנו את נועה קירל כדי שתקבל את המקום השלישי באירופה, אז פה אנחנו שולחים דווקא את הנמסיס החדש שלה, משה גפני. מצביעי יהדות התורה עוינים להגירה לא יהודית יותר מאשר כל מפלגה אחרת במערב עוינת להגירה של מיעוטים, פרט לשתי המובילות מעליהן (מפלגות העולם החדש לא נסקרו פה, אבל אין לי ספק שלא תימצא בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ובניו זילנד מפלגה קיצונית דיה כדי להגיע לצמרת פה). ההיסטוריה היהודית אולי תרגיש לא נוח עם רמה כזו של עוינות להגירה. אחרי הכול היינו גם בצד השני של המתרס.
כמה הערות בשוליים. על פי הסקר, מפלגת השלטון בפולין רחוקה מלהיות קיצונית כמו פידס בהונגריה, אף על פי ששם שתי המדינות נאמר בנשימה אחת בימים אלו. מצד שני, מפלגת השלטון ביוון, דמוקרטיה חדשה, דווקא כן קרובה לרשימת המובילים. פעם קראתי כתבות על קבלת הפנים היפה למהגרים באי לסבוס, אבל נראה שהיוונים מאסו לגמרי בהגירה, והגישה של מצביעי מפלגת השלטון שלהם היא קיצונית נגדה.
אצלנו יהדות התורה נמצאת בתחרות די צמודה עם הציונות הדתית של סמוטריץ' ועם ש"ס, אבל כמו תמיד בכל מה שקשור לקיצוניות אנטי ליברלית, אלו החרדים האשכנזים שאוכלים בסוף את כולם בלי מלח. ראינו זאת גם בפוסט הקודם.
את התוצאות בצ'כיה לא הבנתי.. נראה ששם שדווקא הקומוניסטים נגד הגירה? ממצא לא טיפוסי שהתעלמתי ממנו, עד שאבין טוב יותר את הפוליטיקה הצ'כית.
תמריץ 
אני לא בטוח שיחס להגירה הוא המאפיין העיקרי לימניות. אני מסכים שמילטון פרידמן כבר אינו הסמן לימניות, אבל הייתי משווה בסקר את התשובות לגבי שינויי אקלים, או היחס לאליטה הפוליטית (ואולי גם החשדנות לקבלת ההחלטות בפוליטיקה העולמית).
אהבתיאהבתי
זה שהתשובות של מצביעי מפלגות הימין הרגילות באירופה (כמו אלטרנטיבה לגרמניה, נייג'ל פאראג' באנגליה, והימין בשוודיה ובנורבגיה) הן מאוזנות, מרמז שהימין מתחזק באירופה, מאמץ עמדות מעשיות ומשפיע על המרכז.
ושגם קל להפוך אותו לסהרורי (״ומשיחי״) כשזה לא כך.
זה שאצלנו נמצאית אחת המפלגות היותר מתנגדת להגירה זה אכן ״מציון תצא תורה״.
שני הפחדים החרדים המשמעותיים ביותר הם התבוללות ובעיות פריון. בהחלט הדברים החשובים ביותר בחיים (היהודיים).
אהבתיאהבתי
יאיר, מסכים שאכן הפחד מהתבוללות משחק פה תפקיד משמעותי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
לא חושב ששינוי אקלים מעסיק בישראל אנשים רבים. זה אליטות שרבות זו עם זו. זו לא שאלה שרלוונטית ל״עמך ישראל״.
אהבתיאהבתי
"…. השאלה שמשקפת ימניות יותר מכל היא שאלת היחס להגירה של קבוצות אתניות השונות מקבוצת הרוב. …"
—————
במעין המשך לתגובתו הראשונה של יאיר, אני משערת שהיחס להגירה הוא רק מרכיב אחד, אם כי מאוד חשוב, בהבחנה העכשווית בין שמאל לבין ימין.
נראה לי שהמוקד העכשווי של הקונפליקט הוא המאבק בין בעלי החזון של החברה העל-לאומית והמולטי-אתנית" לבין הנחושים להגן על הגבולות.
הגנה לא רק מפני פלישת מהגרים אלא גם מפני כוח ההשפעה ו/או כוח הכפייה של ארגונים על לאומיים כמו האו'מ, האיחוד האירופי, וכל מיני עמותות וקרנות פסאודו- פילנטרופיות.
זהו מעין הדהוד מודרני של המאבק בין "האינטרנציונל הסוציאליסטי" המתקדם והנאור (השמאל של פעם) לבין מדינות לאום ריאקציונריות וחשוכות (הימין של פעם).
עימות שמשתקף היטב גם במאבקים בין קרנות "החברה הפתוחה" של גורג סורוס לבין ההתנגדות העזה של אורבן ושות' להשפעות האידיאולוגיה של סורוס וכספיו על האיחוד האירופי בכלל ועל ארצו בפרט.
אני בקושי מכירה את יון, אך יצא לי להכיר מעט את הונגריה.
הלאומיות ההונגרית העכשווית, והנחישות להגן עליה, מושפעת מ:
– טראומת הכיבוש של הונגריה ע'י המוסלמים העותמנים (שהגיעו עד שערי וינה)
– קריעת נתחים ניכרים מהמדינה, שכללו כ 5 (?) מיליון הונגרים מבטן ומלידה, ומסירתם למדינות הסובבות את הונגריה (כעונש על בחירת בני הברית שלה בשתי מלחמות העולם). אוכלוסייה דוברת הונגרית, שהונגריה כמהה להצטרפותם מחדש למדינתם.
– טראומת השלטון הסוביטי, שהיה נחוש לחלן את המדינה הנוצרית – קתולית ולדכא בכוח ברוטלי גם את ניסיון המרד ההונגרי באמצעות פלישה מחודשת.
(((אגב, רק האלמנט השלישי משותף לפולין להונגריה. מה שאולי מסביר את השוני ביחס להגירה בין פולין, המתונה יחסית, להונגריה, המיליטנטית יותר. ובעיקר השוני בעוצמת יחסן להגירה מוסלמית)))
גורג' סורוס לא מנסה לקדם רק ארגונים כדוגמת BLM ו BDS וארגונים נוספים שאמורים ללהפוך את החברה העולמית ל"פתוחה" דיה לטעמו.
הוא גם ניסה להניע את מוסדות האיחוד האירופי למנוע העברה של כל סוגי הכספים לכל מדינה שתסרב לציית למכסות הקליטה (שיכתיב להן האיחוד האירופי) של מהגרים ממדינות עולם שלישי. מה שהיה עלול להפוך *גם* את הונגריה למדינה רב – אתנית ורב דתית. לאור חזונו של סורוס לכל העולם.
וכך העימות בין אורבן לסורוס הפך לבלתי נמנע.
בשולים גם העובדה שסורוס בחר להקים דווקא בבודפשט את "האוניברסיטה המרכז אירופית" שלו, המלמדת שלל חוגים פרוגרסיבים כגון לימודי מגדר ו"עליונות לבנה", שהסטודנטים שלה מגיעים מכל קצווי הגלובוס ואפילו לא מעלים על דעתם ללמוד הונגרית.
העברת האוניברסיטה לעיר המתהדרת בבינלאומיות שלה, כדוגמת ברלין, הייתה מתבקשת מראש.
***
((( אגב, בעימות האחרון בין סורוס לבין יריב אידיאולוגי נוסף שלו. איילון מאסק, סורוס שוב לא נרתע מלנסות לבצע דה-לגיטמציה של מאסק באמצעות הכפשתו כאנטישמי. הכפשה כנגדה יצא בחריפות גם העו'ד היהודי – אמריקאי אלן דרשביץ.
לאור העובדה שסורוס הוא מעט פחות ניצול שואה מאשר יהודי שניצל את השואה להתעשרותו, זה נראית לי כדוגמא לחוצפה יהודית טהורה )))
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, תגובה יפה. אני לא חסיד של אורבן, אבל מסכים שג׳ורג׳ סורוס אינו זכאי להגנה בחסות החשש מאנטישמיות.
אהבתיאהבתי
ב. " … אצלנו יהדות התורה נמצאת בתחרות די צמודה עם הציונות הדתית של סמוטריץ' ועם ש"ס, אבל כמו תמיד בכל מה שקשור לקיצוניות אנטי ליברלית, אלו החרדים האשכנזים שאוכלים בסוף את כולם בלי מלח …"
————-
הפחד מהתבוללות, שכנראה משותף לכל מי שמייחס חשיבות גבוהה להמשכיות העם היהודי, יכול להערכתי להסביר רק *חלק* מהשונות בעוצמת הפחד.
סביר בעיני שאשכנזים (חרדים, חרד'לים, דתים וחילונים) יפחדו מהתבוללות יותר מספרדים, כיון שהתבוללות היהודים במדינות הנוצריות הייתה גבוהה משמעותית מהתבוללות היהודים במדינות האיסלם.
אני משערת שווקטור *נוסף*, המשפיע על העוצמה של הרתיעה מהאחרים, הוא דווקא תוצאת הלואי של עצם החרדיות. הן החרדיות האשכנזית והן החרדיות ספרדית.
ידוע שאחת מתוצאות הלואי השליליות של הקפדת יתר על סטריליזציה של סביבת תינוקות – מעלה משמעותית את ההסתברות לאסתמה, אלרגיות ותגובות אוטו-אימוניות קשות. דווקא חשיפת תינוקות לבעלי חיים, למזונות בעלי פוטנציאל אלרגי גבוה כמו במבה על בסיס בוטנים וכד' – מסייעת לפיתוח מערכת חיסון מתפקדת היטב.
להשערתי, שימוש היתר של החרדים במנגנון ההגנה של ההסתגרות, מוביל להעדר חיסוניות מספקת להשפעות של אחרים. כרמז אפשרי, תגובות קיצוניות של חלק מהחרדים, לא רק לנוכחות לא יהודים אלא אפילו לנוכחות יהודים לא חרדים.
(אירוע הטרי ביותר – הכאת אישה באלעד ע'י חבורת גברים חרדים, על רקע משחקיה שפתוחה גם בשבתות)
מכאן, יש צורך לחבר את שני הווקטורים בכדי להעריך מה תהיה עוצמת הקיצוניות.
יהדות התורה: גם חרדים וגם אשכנזים. מקום ראשון
ציונות דתית: אשכנזים אבל לא חרדים. מקום שני
ש'ס: חצי חרדים אבל לא אשכנזים. מקום שלישי
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, אני אכן חושב שבנסיבות מסוימות, אמנם רחוקות כרגע, החרדים יכולים להיות כמו האינדיאנים שנחשפו לבוא הספרדים. אם כי צריך לומר שלעת עתה אני לא רואה שהחרד״לים יותר חסינים בהכרח.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהחרד״לים יותר חסינים, בגלל ש:
– המגזר הדתי יותר ביקורתי מאשר החרדי (יותר רפלקציה על המתרחש ועל תהליכים מתגלגלים; פחות ״דעת תורה״)
– חלק מה״הכשרה הדתית״ כולל לימודי אמונה ומחשבת ישראל
– אין מצב של משפחה חרד״לית שאין לה קרובי משפחה דתיים לא-חרד״ליים. אין מצב כזה. החרד״ליות נולדה מתוך הדתיות ולא כתגובת נגד לדתיות
– מרחב התמרון שיש לחרד״לים גדול מאשר המרחב שיש לחרדי. חרד״לי יכול לעסוק בדברים שחרדי לא יכול. חרד״לי יכול לשנות מעט את אורחות חייו אבל להישאר בקהילה (לחרדי זה יותר קשה)
והדברים הללו תקפים גם לנשים וגם לגברים.
אהבתיLiked by 1 person
אין לי שום חיבה לסורוס ולמעשה הוא, ע"י תמיכתו בתובעים מחוזיים פרוגרסיבים, ישירות מוריד לי קצת את רמת החיים בעיר (והרבה אם אתה לא-פושע שחור בשכונה גרועה). אבל לטעון שהוא "יהודי שניצל את השואה להתעשרותו" גובל בעלילת דם.
הוא הגיע ממשפחה מבוססת שהצליחה לקנות את החירות שלה בכסף (קנו מסמכים שהקנו להם זהות נוצרית). אתם יודעים, משהו שכל מגיב כאן היה עושה במצבם והוא חגג יומולדת 15 מעט אחרי הפצצת נגאסאקי. את הכסף הגדול הוא עשה עשורים אחר כך.
אהבתיLiked by 3 אנשים
לנטול ח, תמריץ ויאיר
נכון שגורג' סורוס היה נער בתקופת השואה. מה שיכול להתפרש כנסיבות מקלות. אך הוא לא ניצל רק בזכות ניירות מזויפים.
הוא סיפק את שירותיו הטובים באיתור יהודים שניסו להסתתר ו/או באיתור רכוש, כספים שניסו להסתיר. כולל יצירות אמנות וכד'. מה שהוביל למות אותם יהודים ו/או להתרוששותם המוחלטת.
יהודים שבעבר השתייכו לחוג המכרים, האמיד יחסית, של משפחתו, או מכרי המכרים.
מאוד נאיבי להניח שסורוס לא גבה "עמלות" על הצלחת שירותיו הטובים.
מה שהוביל לכך שלאחר המלחמה משפחתו היגרה מהונגריה עם הון רב יותר מכפי שהיה לה לפניה.
מורכב לשפוט מוסרית את ההתנהגות של יהודים, שחייהם וחיי בני משפחתם היו בסכנה, בתקופת השואה. כולל של קאפויים במחנות ריכוז ושלל היהודים ששיתפו הפעולה עם הנאצים ועוזריהם.
אך גם לאחר תקופת השואה גורג סורוס לא הביע כל חרטה או אשמה על מעשיו.
שלא לדבר על כך שלאחר שהפך לביליארדר, הוא היה יכול להתנדב מיוזמתו לאתר שורדים, או בני משפחותיהם, שאת רכושם גזל – ולהחזיר לידיהם ולו חלק מהגזלה.
(((מידע משפחתי: כשיהודים ששרדו ניסו לפנות אליו לאחר המילחמה – הוא הכחיש הכל, ואיים בהגשת תביעה משפטית נגדם. משפטים שחסרי כל לא יכלו לנהל כנגד ביליארדר))).
ההפך מרגשות בושה ואשמה. סורוס אפילו סיפר על הנאתו מתקופה זו. מתחושת הכוח המוחלט שהוא החזיק אז בידיו. (וכנראה הוא מנסה מאז לשחזר באמצעות קרנותיו ותרומותיו).
מצ'ב קטע קצר בעברית ממעלליו, אך בפרסומים הרבים אודותיו באנגלית ניתן להעמיק הרבה יותר.
———————-
" … סורוס נחשב לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בעולם הפילנתרופיה.
בשנת 1944, כאשר היה נער בן 14, נכבשה הונגריה על ידי הנאצים, וכחצי מיליון מיהודי המדינה נרצחו. סורוס ניצל מגורל ההשמדה לאחר ש'אומץ' על ידי אדם שתפקידו היה להחרים את רכושם של יהודי הונגריה המגורשים. בתמורה למחסה שקיבל, שימש סורוס כעוזרו של מחרים רכושם של היהודים. בראיון לתכנית '60 דקות' מ-1998, נשאל סורוס האם הוא חווה טראומות בעקבות הסיוע שהעניק בהחרמת רכוש שכניו וחבריו מיהודי הונגריה. בתגובה, השיב המיליארדר היהודי כי "ממש אין לי תחושת אשמה, אפילו די נהניתי מזה. זו היתה הרגשה של כוח מוחלט".
סורוס, שהונו מוערך ב-24 מיליארד דולר, אינו מחשיב עצמו ציוני, ופעילות הקרנות שלו ותמיכתן המתמשכת והמשמעותית בגופים אנטי־ישראליים בהחלט מתיישבת עם תפיסת העולם הזו. המיליארדר היהודי גם הטיל בעבר על ארה"ב וישראל את האחריות הבלעדית לאנטישמיות הגואה.
באוגוסט האחרון הודלפו מסמכים פנימיים רבים השייכים ל'קרן החברה הפתוחה' (מונח הלקוח ממשנתו של הפילוסוף קרל פופר, שהיה מרצה של סורוס באוניברסיטה). דיווח נרחב על המסמכים המודלפים פורסם ב'מידה'.
בין ההדלפות ניתן למצוא מסמכים השופכים אור על השפעתו של סורוס על הסכסוך הערבי־ישראלי, בין היתר במאמציו של המיליארדר היהודי ל״אתגור המדיניות הגזענית והאנטי־דמוקרטית של ישראל בזירה הבינלאומית, והשפעה על היחסים הבילטרליים בין האיחוד האירופי לישראל״.
קבוצה גדולה של ארגונים הזוכים למענקים מ'קרן החברה הפתוחה' פועלים באיחוד האירופי, במחלקת המדינה האמריקנית ובגופים בינלאומיים. ארגונים פלסטיניים כגון אל־חק, אל־מזאן והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם פעילים בקידום קמפיין הדה־לגיטימציה ומנסים להציג את ישראל כמדינה "גזענית" וכ"מדינת אפרטהייד" ה"מבצעת פשעי מלחמה". רבים ממוענקים אלו הם ממובילי קמפיין החרם (BDS) ועוסקים בלוחמה משפטית נגד בכירים ישראלים. הפעילות כוללת גם ארגונים ישראליים הפועלים בישראל ומבצעים לובינג בחו"ל כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. …–
https://mida.org.il/2017/01/11/%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA/
אהבתיאהבתי
קמילה,
עם כל הכבוד את טועה. את מסתמכת על "מידה" כמקור, והאתר, בתורו, מהדהד את המסרים של הימין האמריקאי. יש רק בעיה אחת – כל הקייס שלהם נשען על כרעי תרנגולת. כל תלי-תלים של התיאוריות על ילדותו(!!) בשואה נשען על ראיון שהוא עצמו נתן ב-60 דקות:
https://digitaledition.chicagotribune.com/tribune/article_popover.aspx?guid=9a79dc19-674b-4126-a805-f1ba9c57d15c
מתוך הטרנסקריפט:
As the deportation of Jews increased, Soros was forced to hide his Jewish identity. He assumed a fake name, and his father paid a Christian government official to take the boy in as his “godson.”
Soros once accompanied his Christian protector on a trip out of town, according to the book, where the official had been ordered to inventory the mansion of a Jew who had fled the country.
“George walked around the grounds and spent time with (the homeowner’s) staff,” biographer Michael Kaufman wrote. “He collaborated with no one and he paid attention to what he understood to be his primary responsibility: making sure that no one doubted that he was (Christian). Among his practical concerns was to make sure that no one saw him pee.”
But decades later, on “60 Minutes,” Kroft interrogated Soros about the trip.
“You went and helped in the confiscation of property from the Jews,” the host said.
“Yes,” Soros replied.
“Was it difficult?”
“Not at all,” Soros said. “Maybe as a child you don’t, you don’t see the connection.”
“No feeling of guilt?”
“No. … Whether I was there or not, I was only a spectator. The property was being taken away. So I had no role in taking away that property.”
In fact, Kaufman wrote in the biography, Soros would spend years in therapy “dealing with the impact that his temporary, necessary, and pragmatic denial of Jewishness at the age of fourteen had had on the development of his personality.”
את צריכה לקרוא את הראיון הזה בצורה מוטה ביותר על מנת להבין שילד בן 14 הנמלט מהשמדה, עסק בצורה אקטיבית בגביית "עמלות".
אהבתיLiked by 1 person
בעיני, וזאת רק מטפורה/צורת הסתכלות ולא עובדה חקוקה בסלע, סורוס הוא כמו אהרן ברק (ונראה לי שמישהו כאן בבלוג כבר ציין זאת).
שני אנשים חכמים מאוד ואידיאולוגיים מאוד שהשואה השפיעה עמוקות על תפיסת העצמי שלהם ועל הרצון שלהם לתקן עולם.
להאשים אותם באי-מוסריות זה מאולץ מאוד.
אם כבר להאשים אותם אז:
– שהם אימצו נרטיב מצומצם ואישי והכפיפו תחתיו את כל מה שהם היו יכולים להכפיף, בכל הכח (overwhelming).
– שהמונח "ליברלי" או "חברה פתוחה" היה עבורם קרדום לחפור בו בשביל לקדם את תפיסתם הלא-פתוחה.
– שגם כאשר מתקיימות פרשנויות מצליחות אחרות (ציונות אל מול סורוס, ומדינה יהודית-(מסורתית)-דמוקרטית אל מול ברק) הם מסרבים להבין שהם פרשנות אחת מיני רבים וממשיכים לכפות את תפיסתם על המציאות, ועל הרבים שבחרו אחרת, בכל הכח ובכל האמצעים שיש בידם (משפטיים או כלכליים).
– בדריסה של אחרים שחיים בסביבה שלהם. דריסה מעשית ולא רק התעלמות מהתפיסות והפרשנות של אותם "אחרים".
– חוסר הבנה שהפרדוקסים והמתחים בחיים של אומה (למשל פרטיקולריות לעומת אוניברסליות) ימשיכו ללוות אותנו תמיד, ולא ניתן לפתור אותם ע"י העברת הכח למשנה ליועץ המשפטי לממשלה או לכל גוף או פורום בינלאומי.
לכן לא הייתי מאשים אותם באי-מוסריות כי אם בחד-מימדיות משוועת ובהתעלמות מהמורכבויות של החיים. חד-מימדיות שאולי ציבור מצומצם יכול לחיות לאורה (ולשגשג בה) לאורך זמן-מה, אך כזאת שמאיימת על שרידותה של אומה.
אהבתיLiked by 3 אנשים
אני לא יודע להגיד משהו לגבי מעללי סורוס בשואה, אבל מסכים עם יאיר שעדיף לבקר אידיאולוגיה הרסנית שלא סתם על בסיס אי מוסריות פרסונלית של מישהו. ולו רק כי סורוס הרי אינו אדם יחיד עם ההשקפה הזו, אלא מייצג רבים שחושבים כמוהו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
יש אמנם מקרים שבהם מנהיג כריזמטי מייצר לבדו השקפת עולם שהופכת ממיעוט זניח לשולטת. כמו היטלר וההיטלריזם. אבל נראה לי שסורוס מייצג את הרדיקליות הפרוגרסיבית הרבה יותר מאשר מחולל אותה.
אהבתיLiked by 1 person
סורוס הוא מייצג של הרדיקליות האוניברסלית-פרוגרסיבית.
אהרן ברק הוא גם מייצג וגם מחולל הרדיקליות המשפטית-פרוגרסיבית.
אהבתיאהבתי
לנטול ח',
אני מעריכה שאיני טועה. איני מסתמכת רק על כתבה אחת נגד סורוס באתר מידה, וגם היא אינה מסתמכת רק על שמינית ההודאה של סורוס במעלליו בתוכנית 60 דקות, כנגד כתב ההגנה שקיבל ממי שפרסם עליו ביוגרפיה אוהדת.
אך איני מעוניינת להתחיל לבצע השוואות של מידת האמינות בין המוני מקורות המוטים קשות בעד או נגד סורוס, מסיבות אידיאולוגיות ו/או אינטרסנטיות ופיננסיות.
פרויקט שכזה היה תובע ממני להשקיע הרבה יותר זמן ומאמצים מכפי שמתאים לי.
גם כיון שאני מסכימה עם יאיר שהרבה הרבה יותר חשוב להתעמת עם האידיאולוגיות והתנועות שהוא מממן ומחזק מאשר לשפוט אותו אישית.
בשולים, כבר הכרזתי, בבלוג זה, שאני מוכנה לקבל בשורות גאולה גם מפי מצורעים (ולהתנגד קשות גם לאנשים מושלמים ונטולי כל רבב).
אהבתיLiked by 2 אנשים
אוף טופיק
לנושא שנדון רבות בבלוג זה,
https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D-%E2%80%93-%D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D?dicbo=v2-8BAQ6vW
נמצא מתאם בין גודל המוח לבין ההשקעה של הסביבה.
כתבה שכותרתה: הורים משקיענים צאצאים חכמים.
אם כי הקשר נמצא בהשוואה בין מינים שונים של בע'ח ולא בהשוואה בין פריטים שונים של אותו מין.
כולל התייחסות לעובדה שבמינים חברתיים (כדוגמת בני האדם) לא מדובר רק בהשקעה של האם / ההורים אלא גם בהשקעה כלל החברה. מה שאמור להקשות על השוואה בין פריטים שונים בתוך אותו מין.
כולל טענה, חביבה כשלעצמה, שאחזקת מוח גדול היא דבר יקר.
קטע מהכתבה:
" … מדוע במינים מסוימים של בעלי חיים התפתח מוח גדול יותר מבאחרים? בגלל טיפול ודאגה של ההורים
בעלי חיים בעלי מוחות גדולים יחסית לגודל גופם יהיו בעלי יכולות קוגניטיביות טובות יותר – הם יוכלו לחוש טוב יותר את סביבתם, להימלט בהצלחה רבה יותר מטורפים, להסתגל טוב יותר לסביבות חדשות, לחפש מזון וללמוד מידע חדש במהירות וביעילות, וכך לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם. אז מדוע לא לפתח מוחות ענקיים?
התשובה היא שכדי שהמוח יהיה גדול יותר ביחס לגודל הגוף, צריך להשקיע יותר אנרגיה ומשאבים בהתפתחותו. מכיוון שלרשות בעל החיים עומדות כמויות מוגבלות של אנרגיה ומשאבים לצמיחה, התפתחות וגדילה של המוח יקרו בהכרח על חשבון מערכות אחרות בגוף, כדוגמת השרירים, השלד והכבד, שגם הם חיוניים להישרדות. אז אם כך, יכולנו לכאורה לצפות שגודל המוח של בעל חיים מסוים יהיה הגודל המינימלי שמאפשר את סט היכולות הדרוש לו כדי לשרוד ולשגשג. ולפיכך היינו מצפים שמינים דומים של בעלי חיים יפתחו מוחות בגודל דומה.
אך כאשר חוקרים בחנו מוחות של מינים שונים של פרימטים, ובהם שימפנזה, גורילה, בבון ומקוק, התברר שיש הבדלים גדולים בגודל הממוצע של המוח ביחס לגוף במינים השונים. זאת אף שמינים אלה לא רק שייכים לאותה קבוצה, אלא שאורח חייהם דורש, לכאורה, יכולות דומות. למשל, כולם חיים במבנה חברתי של להקה, ולכן מוחם צריך לאפשר להם לקיים תקשורת עם הפרטים האחרים; כולם מחפשים מזון, ולכן מוחם צריך לאפשר יכולות הקשורות בליקוט מזון. אז מדוע לשימפנזה יש מוח גדול יותר, ביחס למשקל גופה, מאשר לקופי מקוק או לבבון? השונות הזאת בגודל המוח רומזת לנו על קיומם של גורמים נוספים המשפיעים על הגודל היחסי של המוח.
מדוע לא בכל בעלי החיים התפתחו מוחות ענקיים? …
מוח גדול – עסק יקר
מוח גדול עולה לבעליו במחיר גבוה: המוח הוא איבר שצורך אנרגיה רבה, בפרט בתקופות של גדילה והתפתחות. יתרה מזו: בתקופות גדילה והתפתחות ייתכן שהמוח ידרוש מבעל החיים השקעת אנרגיה גדולה מאוד, ובינתיים עדיין לא יתרום ליכולת ההישרדות שלו. כמו כן, בניגוד למערכות אחרות בגוף, לא ניתן להוריד את צריכת האנרגיה הגבוהה של המוח בתקופות של מחסור במזון.
העלות האנרגטית הגבוהה מגבילה את גודל המוח; למעשה קיימת תחרות על משאבים לגדילה בין המוח ובין שאר הגוף. קיים יחס הפוך בין משך הזמן שנדרש לצאצא כדי להגיע לעצמאות ובין גודל המוח שלו, כלומר ככל שהצאצא יהיה עצמאי מהר יותר, כך מוחו יגדל ויתפתח פחות בהשוואה למין אחר, שאצלו התקופה עד לרכישת עצמאות ממושכת יותר. במאמר סקירה חדש שפורסם לאחרונה, חוקרים בראשותו של חוקר הפרימטים קרל ון שייק (van Schaik) ממכון מקס פלאנק לחקר התנהגות בעלי חיים בגרמניה בחנו את היחס בין מסת הגוף ובין גודל המוח אצל מגוון בעלי חיים. החוקרים מצאו כי אצל בעלי חיים שונים, מדגים ועד בני אדם, התקופה שבה המוח מתפתח ומגיע לגודלו הסופי מוגבלת על ידי התקופה שבה הצאצא מקבל הגנה וטיפול הורי.
אצל בעלי חיים בעלי מוחות מפותחים תקופת ההתבגרות ארוכה מאוד
הכל תלוי באימא?
עולם המחקר הבין כבר לפני זמן רב, כי להשקעה האימהית – כמות האנרגיה שהאֵם משקיעה בטיפול בצאצא – יש השפעה רבה על גודל המוח. קל לראות שאצל בעלי חיים בעלי מוחות מפותחים, כגון בני אדם או דולפינים, תקופת ההתבגרות ארוכה מאוד והצאצאים נשארים בקרבת האם למשך שנים. אך מה לגבי מינים אחרים? והאם רק לטיפול של האם יש משמעות בהקשר זה, או גם לטיפול של פרטים אחרים – למשל האב, או חברים אחרים בלהקה?
החוקרים סקרו אפוא מחקרים קודמים שעסקו בטיפול בצאצאים והשוו את גודל המוח הממוצע של בעלי חוליות רבים, ובהם בעלי דם קר (דגים, זוחלים) ובעלי דם חם (יונקים ועופות), ואת אופן הטיפול בצאצאים אצל בעלי החיים האלה. הם מצאו כי אצל בעלי חיים בעלי דם קר, גודל המוח יחסית לגודל הגוף הוא בממוצע קטן יותר מאשר אצל בעלי חיים בעלי דם חם.
… אצל עופות, יש הבדל משמעותי בין עופות שצאצאיהם הם אפרוחים, שהם עצמאיים מייד עם הבקיעה מהביצה, ובין עופות שצאצאיהם הם גוזלים, אשר בוקעים חסרי ישע ותלויים בהורים שיאכילו אותם עד שיגדלו ויוכלו לעוף ולחפש מזון בעצמם. בבעלי חיים חברתיים – בעיקר מינים מסוימים של יונקים ועופות – הצאצאים נהנים מחסות הקבוצה או הלהקה ומטיפולם של פרטים נוספים מלבד האם או ההורים.
החוקרים בדקו אפוא את הקשר בין גודל המוח לבין אופי הטיפול בפרטים צעירים במגוון רחב של מינים בעלי חוליות, והסיקו כי הגורם המגביל את גודל המוח הוא משך הטיפול בצעיר ומידת ההשקעה של הסביבה כולה – ולא רק של האם או ההורים – בגידולו. גם בני משפחה אחרים או חברי להקה המסייעים בטיפול בצאצא, בהגנה עליו ובהקניית מיומנויות להמשך החיים, כמו ציד או משחק חברתי, תורמים לגודל המוח. ככל שהצאצא נהנה במשך זמן רב יותר מהגנה ומטיפול, כך התקופה שבה המוח שלו יכול להתפתח ולגדול במהירות היא ארוכה יותר. לאחר שהצאצא יוצא לעצמאות, תקופת הגדילה המואצת של המוח מסתיימת. נשים לב שהקשר פועל גם בכיוון ההפוך: בעל חיים בעל מוח מפותח יותר יוכל לתרום יותר להישרדות הצאצאים שלו, על ידי התנהגות הורית וטיפול בצאצאים.
לדברי ון-שייק, "ההתפתחות של דאגה הורית מעבר לשלב הטיפול בביצים הסירה את המחסום האבולוציוני שהגביל את גודל המוח, ובכך תרמה במידה ניכרת להתרחבות בגודל המוח וביכולת הקוגניטיבית בקרב בעלי דם חם …."
אהבתיLiked by 2 אנשים
לקמיליה:
כל מה שכתבת על גורג סיריוס נכתב ללא שום הוכחה. הלינק היחידי שהבאת הוא לינק לעיתון שנראה עיתון ימני מאוד שבודאי עוין את סיריוס כי סיריוס שמאלני. גם במאמר זה לא ראיתי שום הוכחות לטענות נגדו על שיתוף פעולה עם הנאצים.
בהונגריה נרצחו כ-600 אלף יהודים וכנראה היו בה 800 – 900 אלף יהודים. נניח אפילו ש – 0.1% מתוכם היו מוכנים לשתף פעולה עם הנאצים כדי להציל את עורם, אז הי בטח קרוב לאלף יהודים כאלו ורובם מבוגרים. אם נניח שהיה אדם שתפקידו להחרים רכוש יהודי מוסתר, אז לשם מה היה זקוק לנער בן 14 דווקא שעה שיכל לגייס לשם כך מאות מבוגרים שבודאי היו יכולים להועיל לו יותר מאשר לנער. אם אדם כזה היה מגייס את גורג סיריוס הוא לא היה צריך לתת לו שום כסף או עמלות, די היה בהצלת חייו וחיי משפחתו. איך ידע גורג סיריוס היכן היהודים מחביאים את כספם? הרי לכל היותר יכלו להיות לו כמה מאות מכרים ובודאי שלא היה בינהם אף אחד שהיה מוכן לספר לו דברים כאלו (מטעמי זהירות לא מספרים דברים כאלו לאף אחד). אם נניח שאותו אדם גייס את גורג סיריוס למשימה זאת, איך זה יכול לתת לו הרגשת כוח? הרי חייו היו נתונים ביד אותו אדם שיכל בכל רגע לערוף את ראשו. נראה לי שזה אמור היה לגרום לו להרגשת חוסר אונים.
אהבתיאהבתי