יש עניין לאחרונה באפשרות לפדרליזציה של ישראל, אפשרות שכתבתי עליה כבר לפני שנים. אירוע שמתרחש בחודש האחרון באורגון שבארצות הברית מוכיח שפדרליזציה יכולה להוות מעין פלא וצינור שפע.
בעשור האחרון יש עניין ביכולת של חומר שמופק מפטריות הזיה – סיילסייבן (psilocybin) להקל על חרדת מוות שיש לאנשים שחולים במצב סופני, או שיש להם סיבה לחשוש ממחלה כזו, וגם להקל על נפגעי פוסט טראומה. ב-2020 במשאל עם (כלי שצריך לעודד את השימוש בו גם פה) החליטו המצביעים באורגון לקחת את הסיכון ולאשר את השימוש בסיילסייבן, אמנם במגבלות. המשתמש צריך יהיה לעשות זאת בקליניקה מורשית ובליווי איש מקצוע שיימשך שעות. זה יקר ויעלה אלפי דולרים, אבל אפשרי. על פי הטענה, האפקט מושג מטיפול חד פעמי אך יכול להימשך חודשים. הפטריה חוזרת לשימוש בצפון אמריקה, מקום שבו שימשה בעבר בידי שבטים אינדיאניים לטקסי ריפוי ופולחן.
נדרשו שנתיים וחצי כדי שכל ענייני הרגולציה, הניירת וההכשרות יוסדרו, וממש לאחרונה התחילה קבלת מטופלים, אמנם עם רשימת המתנה. אבל בארה"ב הקפיטליסטית יהיו בוודאי תורים בשפע במהרה, לכל מי שמוכן לשלם.
ארה"ב היא ספינה כבדה, וה-FDA איטי מאוד בהחלטותיו. היכולת לקבל החלטות מהר (יחסית) בענייני סמים ולאפשר התנסויות גואלות היא מתנה, שנותן לאמריקנים האופי המבוזר והלא ריכוזי של הממשל הפדרלי. אורגון יכולה לקבל החלטות עבור עצמה, ואינה חייבת לחכות עד שהממשל כולו יתייצב מאחוריהן, ואנשים מיוסרים אשר מצבם קשה, יכולים להיגאל.
תמריץ 
מפליא עד כמה מדינות ריכוזיות לא מבינות שביזור זה כוח ולא חולשה.
אהבתיLiked by 1 person
סיפור הפטרייה מאורגון מעורר השראה. יש כאן החלטה אמיצה של הציבור בניגוד לאורתודוקסיית המומחים. יש כאן, מנגד, נקיטה באמצעי זהירות מרובים (וטוב שכך כשמדובר בשלב ראשוני). אבל אני לא רואה את הקשר לפדרליזציה.
זאת מדינה עם "מסורת" פרוגרסיבית ארוכת שנים, משילוב המתת חסד במסגרת שירותי הבריאות, עבור דרך נישואים גאים, וכלה בהתרת צריכת מריחואנה, אבל אין כאן קשר לפדרליזציה. מדובר בהחלטה של מדינה. לא של רשות מקומית או עירייה. מדינה עם מושל משלה (שנבחר בבחירות ישירות), עם בית נבחרים משלה, עם מערכת משפט משלה, עם משמר לאומי משלה, עם משטרה משלה, עם שטח שגדול מישראל פי 10.
מה לזה ולהקמת פדרציה בישראל כאשר לא ניתן בכלל לייצר קו עבור תת-הפדרציות הללו, וקיימים רחובות שצד אחד של הרחוב שייך לעירייה אחת (למשל בני-ברק) והצד שמנגד שייך לעירייה אחרת (למשל רמת-גן).
האם להגדיל את סמכויות הרשויות המקומיות והעיריות? אני בעד.
האם לייצר פדרציה בישראל? להבנתי רעיון לא רלוונטי.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר, הגדלה משמעותית של סמכויות הרשויות המקומיות זה טוב. ואם מדובר בתל אביב, זה הגיוני. אבל רשויות קטנות יותר לא יוכלו לעשות שימוש משמעותי באוטונומיה. זה גדול עליהן. לכן אני מעריך שצריך איגודי ערים בעלות ערכים דומים שזה כבר דומה לפדרציה.
אהבתיאהבתי
איגודי ערים שיש בתוכן ערים – מתכון לעוד בירוקרטיה ולפחות אפשרות של התושבים להשפיע על חייהם.
אם כבר צריך לאחד ערים לעיר אחת (בהסכמת תושביהן).
אהבתיאהבתי
א. אני הולכת ומשתכנעת בחשיבות הכלי של משאלי עם – ככל שגדלה אכזבתי מנבחרי הציבור (ברשות המחוקקת והמבצעת) ומהפקידות הבכירה (כולל ברשות השופטת). משאלי עם יוכלו להכניס שחקן נוסף לתמונה, שאולי יוכל לאזן במעט את התפקוד הלקוי של מוקדי הכוח האחרים. טפשי לא להעזר בכלי שהטכנולוגיות של המאה ה 21 מאפשרות לנו.
ב. קשה להטיל ספק ביתרונות הפוטנציאלים של מבנה פדרטיבי, שמייצר שיתופי פעולה בין כוחות חצי – עצמאיים, אך משאיר בידי כל אחד מהם מרווחי פעולה עצמאית גדולים. זו גם אחת הסיבות לחוסר התלהבותי מהרעיון הצרפתי – גרמני לחתור להפוך את האיחוד האירופי, בין מדינות שהיו אמורות להישאר לפחות חצי – ריבוניות, לארצות הברית של אירופה, ולהקנות עוד ועוד כוח לפקידים (הלא נבחרים) היושבים בבריסל.
אגב, מתבצע כיום פיילוט בנושא המלחמה בין המערב לסין: בעקבות החלטת מדינת מונטנה להטיל חרם על הטיק טוק הסיני. פיילוט ממנו יוכלו ללמוד כל שאר המדינות.
ג. בארה'ב יש 50 מדינות שכוללות כ 333 מיליון איש (מספר מאוד מעוגל).
יישום פרופורציות שכאלו על ישראל משמעותן הישארות במדינה אחת. או חלוקה לשתי מדינות. לכל היותר.
ניתן להוסיף שסביר שהערכים והתרבות של תושבי גבעתיים, היישוב עומר בנגב וכפר וורדים בגליל – דומים למדי. דמיון דומה לזה שכנראה ימצא בין בני ברק, אלעד ומודיעין עלית. אך ברור שהמרחקים הגיאוגרפים לא יאפשרו לאחדם לרשות אחת, בעלת גבולות רציפים, ללא איים ומובלעות.
נראה לי שחיבור רשויות קרובות גיאוגרפית אך עם הבדלים תרבותיים תהומיים (כמו בין רמת גן לבין בני ברק) לא יפתור דבר. אולי אפילו להפך, הקונפליקטים רק יתעצמו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אני בטוח שהחברה היהודית בישראל לא תשקע באלימות. רצף טריטוריאלי מגן בסך הכול מפני מצור וכיבוש אלים. מרוב הבחינות האחרות הוא לא כזה חיוני, אם יש הסדרים אמינים של שימוש בכבישים בין עירוניים. על הסדרי תחבורה במישור הבין עירוני והעברת תשתיות בין עירוניות כמו מים וחשמל אפשר עוד להגיע להסכמות.
אהבתיאהבתי
מעין המשך הפיילוטים במדינות ארה'ב.
מודה שאני די מופתעת מכישלון הניסוי של אורגון להפסיק להפליל שימוש בסמים.
הדגמת חשיבות הניסויים בקטן, שקל יחסית לחזור מהן.
בנוסף, חשיבות הכלי של משאלי עם.
##################
"עשינו טעות גדולה: אחרי יותר משנתיים – התושבים רוצים להפליל מחדש את השימוש בסמים
—————————————¹1
רוב תושבי המדינה הדמוקרטית חושבים שלדה-קרימינליזציה הייתה השפעה שלילית, הרחיבה את בעיית ההתמכרויות, הגדילה את משבר ההומלסים ובכך גרמה לזינוק בפשיעה
05.19.2023, 05:29
סוכנויות הידיעות
——–
נובמבר 2020 היה החודש בו תושבי אורגון, רובם דמוקרטים, הצביעו בעד הצעה 110 שביטלה את ההפללה על החזקה אישית של סמים כמו הרואין, מת' ופנטניל. אבל שנתיים וחצי לאחר מכן – הם רוצים לחזור בהם.
סקר שנערך בחודש שעבר על ידי חברת DMH Research, שבסיסה בפורטלנד, מצא כי 51 אחוזים מתוך 500 הנשאלים האמינו כי להחלת הצעה 110, 'חוק ההתמכרות וההחלמה לסמים', הייתה השפעה שלילית על המדינה.
יותר משישה מתוך עשרה מצביעים אמרו שהם חושבים שהחקיקה גרמה להחמרה בהתמכרויות לסמים, במשבר חסרי הבית ובזינוק בשיעורי הפשיעה בכל רחבי מדינת הבונה.
כמעט שליש מתושבי ארוגון, 33 אחוזים, תמכו "בחוזקה" בהפללת סמים מחדש בדרך כלשהי, ו-33% נוספים אמרו שהם "במידה מסוימת" מעוניינים בהליך שכזה.
התנגדות לסמים הייתה נפוצה יותר בקרב התושבים אשר מזדהים כרפובליקנים, כאשר 70% סברו שהדה-קרימינליזציה השפיעה לרעה על המדינה, לעומת 36% בלבד מהדמוקרטים.
כמו כן, המתנגדים להמשך יישום הצעה 110 כללו גם 60% מהתושבים המבוגרים בני 65 ומעלה, בעוד שרק קצת יותר משליש, 37 אחוזים, מבני ה-18 עד 29 ענו שהם רואים את אי ההפללה כהשפעה שלילית על המדינה.
בתחילת חודש אפריל, אורגון לייב דיווחה שמספר ההומלסים זינק בכמעט 23% בשנתיים בלבד, הרבה מעל הממוצע הארצי.
ובסקר שנערך, 59% מהמשתתפים אמרו שהם מאמינים שנפילה לחיים ברחוב נובעת בעיקר מהתלות בסמים ומאבקים בבריאות הנפש, ולא בהכרח למחסור בדיור בר השגה.
עורך דין מפורטלנד, קריסטין אולסון, אמרה בראיון לתקשורת האמריקאית כי "אורגון הפכה למחזה בינלאומי ואני חושבת שאנחנו מסתכלים אחד על השני, ומבינים שעשינו טעות גדולה".
"אני חושבת שלא הבנו שמה שחתמנו עליו הוא ההידרדרות של הנורמות התרבותיות והמרחבים הציבוריים שנמסרו לאנשים שנמצאים בשלב מאוחר של התמכרות לסמים ועוסקים בכל מני פעילויות פליליות כדי לשמור על ההתמכרות הזו", הוסיפה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
גם בסן פרנסיסקו המסחר החופשי בסמים ברחובות הוא פשוט קטסטרופה ויוצר מרחב ציבורי נטול חוק, סדר ותחושת ביטחון.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
כתבת:
1. " אני בטוח שהחברה היהודית בישראל לא תשקע באלימות. רצף טריטוריאלי מגן בסך הכול מפני מצור וכיבוש אלים. …"
———–
בחרת להתעלם מפוטנציאל האלימות בכל מרכז הגליל, המשולש והנגב. ישראל אינה מאוכלסת רק ביהודים.
2. " … מרוב הבחינות האחרות הוא לא כזה חיוני, אם יש הסדרים אמינים של שימוש בכבישים בין עירוניים. על הסדרי תחבורה במישור הבין עירוני והעברת תשתיות בין עירוניות כמו מים וחשמל אפשר עוד להגיע להסכמות. "
—————–
רצף טריטוראלי חיוני, עד מאוד מאוד רצוי, לגבי משימות רבות של רשויות מקומיות.
לדוגמא, לצורך ייעול משימת פינוי האשפה וחיסכון משמעותי בעלויות של הרשויות המקומיות (בהשוואה להווה המאוד לא יעיל).
או בכדי לדאוג לתחבורה ציבורית שתסייע לתושבי הרשות המקומית (כמו תחבורה לים ולמוקדי בילוי בסופי שבוע *או* תחבורה, בהפרדה מגדרית, בין כל שני ריכוזים חרדיים).
אפילו חשוב מכך, קרבה גיאוגרפית חשובה בכדי להגדיל את אפשרויות הבחירה של הורים במוסדות לימוד, שונים מעט זה מזה, לילדיהם. כמו גם צהרונים, חוגים וקייטנות ועוד.
################
הגיוני לדמיין איחוד מוניציפלי בין עיריות תל אביב, רמת גן, הרצליה ורמת השרון. איחוד שיצליח לייעל את משימות העיריות ותפקודן ויתרום משמעותית לרווחת כל תושביהן.
איחוד שיהיה גם חזק דיו בכדי לדאוג לכך שהרשויות המבצעות (כמו משרדי הממשלה) לא תגזולנה ממנו את רוב סמכויותיו ורוב אמצעיו – ויגדילו עוד ועוד את הריכוזיות בישראל.
אך די קשה לתחם *הרבה* רשויות מקומיות נוספות, שהן בעלות דמיון תרבותי וקרבה גיאוגרפית. ותמיד נותרות על המפה רשויות מקומיות "יתומות".
גם המכשולים לפני איחודים מתבקשים גבוהים מדי.
לא רק החששות, עליהם כבר רמזתי, של הרשות המרכזית מביזור כוחה לטובת רשויות מקומיות.
סביר להניח שראשי הערים והמועצות המקומיות הרלוונטיות לא יסכימו לוותר על מקור כוחם ויוקרתם, ולהפוך למעין "סגנים בשכר" של ראש העיר / המועצה החזק ביותר.
אהבתיאהבתי
מנימוקי שוויון כל אוטונומיה שתינתן תצטרך להינתן גם לרשויות ערביות, וצריך יהיה בהחלט לשקול את המשמעות של זה
אהבתיLiked by 1 person