נעשות הרבה השוואות בין שיטת הממשל בארה"ב לבין השיטה שבה מתכוונת הממשלה למנות שופטים. המקרה של ויסקונסין יכול ללמד על המגבלות של ההשוואה.
ויסקונסין היא מדינה חשובה בלב ארצות הברית, חשובה בפרט לבחירות נשיאותיות. היא אחת המדינות שצפויות להכריע את הכף בבחירות הבאות, כפי שהייתה מדינה צמודה מאוד בבחירות הקודמות. על אף אופייה המתנדנד, הרפובליקנים השתלטו על בית הנבחרים של ויסקונסין כבר לפני שנים, והשתמשו בכך כדי לעצב את מפת המחוזות כך שתעזור להם בהמשך. בעצם הם יצרו בכך רודנות – מפלגה אחת משתלטת על בית הנבחרים המדינתי, ומייד מעצבת מפה שרירותית של מחוזות שתבטיח שהיא תוכל להשתלט על בית הנבחרים גם בבחירות הבאות. בחירות בשיטה האזורית פגיעות מאוד לחבלה כזו בדמוקרטיה. אפשר היה לחשוש שככה בעצם תיווצר לולאה שמנציחה את עצמה לנצח, ותזכיר את גישת האחים המוסלמים לדמוקרטיה – פעם אחת עושים בחירות הוגנות ומנצחים, ואחר כך כבר מוודאים שאף פעם לא יהיו בחירות הוגנות יותר. תמיד ויסקונסין תישלט בידי הרפובליקנים, כי פעם אחת היא נשלטה בידי הרפובליקנים, והם ניצלו זאת כדי להשתלט על חלוקת מחוזות הבחירה.
ברם, יש פיצ'ר אחד בחוקת ויסקונסין שמנטרל את החשש מדיקטטורה נצחית. בויסקונסין בוחרים ישירות שופטים. העם יוצא לקלפיות ובוחר. מערכת בחירות כזו תתקיים בשבוע הבא, ותקבע למי יש רוב בבית המשפט העליון: לרפובליקנים או לדמוקרטים. אם הרוב יחליט לתת את הבכורה לשופט רפובליקני, סימן שהוא משלים עם שיטת חלוקת המחוזות וגם עם החשש שבויסקונסין תיאסרנה הפלות. אם יחליט לתת את הרוב לשופטת דמוקרטית, דבר שיש סיכוי גדול לו, שכן בכל מקום שבהן נערכו בחירות על הפלות, השמרנים הפסידו, אזי ייווצר רוב בבית המשפט העליון שידרוש שרטוט מחודש של מחוזות הבחירה המדינתיים ותחזור הדמוקרטיה לויסקונסין.
שמחה רוטמן כתב ספר בשם: "למה שהעם יבחר את השופטים", אבל לא באמת התכוון לכך שהעם יבחר את השופטים; הוא התכוון לכך שהפוליטיקאים יבחרו את השופטים. אם גם בוויסקונסין פוליטיקאים היו בוחרים שופטים, תושבי המדינה היו עלולים להיקלע למעגל עריצות נצחי. לא היה מי שיחלץ אותם מההגבלות השרירותיות שהפוליטיקאים הטילו על בחירות הוגנות. אבל בוויסקונסין הפנטזיה של רוטמן מתקיימת ממש במובנה המילולי, שהוא אינו מתכוון לו – העם באמת בוחר את השופטים במו ידיו, והדבר מחלץ את התושבים מחשש העריצות המתמשכת.
אולי יעניין את הקוראים לקבל המחשה לאיזו רמה של קיצוניות ניתן להגיע עם מינוי שופטים פוליטיים. אז הנה ערך ויקיפדיה על אחת השופטות בויסקונסין, דעותיה לגבי הומואים במגפת האיידס: "ההומואים והמכורים לסמים שהורגים את עצמם לא מקבלים ממני סימפתיה". לגבי בחירות 2020 אמרה שהניצחון של ביידן לא לגיטימי בשל השימוש בתיבות הצבעה. לגבי שימוש בנשק: מותר לנופף באקדח באיום כשאתה שיכור. את סגרי הקוביד השוותה לכליאתם של האזרחים היפנים בזמן מלחמת העולם השנייה.
https://en.wikipedia.org/wiki/Rebecca_Bradley_(judge)
אהבתיאהבתי
תמריץ, את מי אתה מנסה לשכנע את הימין או את השמאל?
אהבתיאהבתי
תמריץ, מעניין ממש.
לא הבנתי למה אם יהיה רוב דמוקרטי בבית המשפט העליון (של וויסקונסין) זו סיבה לשרטט מחדש את מחוזות הבחירה. המחוזות לא נקבעות ע"י המחוקק?
אהבתיאהבתי
אם חלוקת המחוזות סותרת את החוקה לדעת בית המשפט העליון, אז יש לשרטט אותה מחדש.
אהבתיאהבתי
שריכוז כוח בידי מפלגה אחת הוא אויב החירות? אולי לפני 50 שנה היה צריך לשכנע בזה את השמאל. היום צריך לשכנע בזה את הימין.
אהבתיLiked by 1 person
אהה
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
גם בן גוריון לא רצה לחלוק בכוח. כמובן הדברים שהבאתי מפיו על העתיד הלבנטיני של המדינה שונים לחלוטין
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיאהבתי
תמונה שלוכדת היטב את עניין האייקיו הגבוה והנמוך https://twitter.com/estys/status/1641784162863415297?s=46
אהבתיLiked by 3 אנשים
תמריץ,
קרא את התגובות של הIQ הגבוה. יהיה לך עונג שבת שלא חווית מזמן
אהבתיאהבתי
חייל מסתבר שדנה לא פגשה את לה פמילה / להבה.
מסכים לגבי הענין של הסכסוכים, חבר'ה כמו אבישי בן חיים, ינון מגל ואחרים מרוויחים מלסכסך, מדוע שיפסיקו.
אהבתיאהבתי
נעים להיזכר
אהבתיאהבתי
טוב תעשה ימנית ליברלית אם תזכיר לעצמה מה ההבדל בין אחד-ממאה לאחד-מאחד.
אהבתיLiked by 1 person
מומחה צבאי אמריקאי מנתח את הקרב על קייב בין צבאות רוסיה ואוקראינה (הרצאה של שעה. לחובבי מלחמות וחיילים זקנים. מייגע לכל השאר למעט אלו שרוצים להכניס את צה"ל לעזה)
בתחילה הוא מתאר באופן כללי מה נדרש לצורך ביצוע התקפה לכיבוש מרחב עירוני ואחר כך מתאר את תוכנית הקרב הרוסית (תוכנית לפי הספר). השלב הראשון של מכת אש לכל המטרות הידועות והנחתת הכוחות המיוחדים הרוסים הצליח. ההמשך כידוע התחרבש והמומחה מונה את כל נקודות הכשל הרוסיות ואת החוזקות של האוקראינים, פיצוץ של 300 גשרים, השחתת מסלולים של שדה התעופה, פיצוץ סכר לצורך הצפת שטחים נרחבים, שימוש נרחב בתת קרקע, שימוש בארטילריה מוסתרת כנגד הכוחות המיוחדים, חלוקת 120000 רובים לאזרחים, התקפת הנגד היזומה ועוד.
אהבתיLiked by 3 אנשים
זה היה ממש מעניין, תודה!
ובשולי הדברים – תמיד משעשע לראות אמריקאים בהרצאות:
"What an amazing turnout"
* המצלמה זזה לקהל, יש שם 10 אנשים
"I have the best job in the world – I get to go the everywhere there's a battle"
אהבתיLiked by 1 person
הדמוקרטיה שהIQ הגבוה מכין לנו
אהבתיאהבתי
אפרופו הועדה למינוי שופטים ו קץ הדמוקרצ'יה.
אפילו אם ההצעה המקורית תעבור(בלי להזכיר מתווים יותר מרוככים שהוצעו) עדיין נשאר המשחק הפוליטי ומפלגה שבאופוזציה חושבת שזו סכנה לדמוקרטיה היא הרי יכולה להיכנס לקואליציה ולדרוש שנציגי המפלגה יקבלו את הרוב בועדה למינוי שופטים תמורות ויתורים אחרים.
אפרופו , מדוע לא מזכירים אפשרויות כאלו בתקשורת ?
מעניין מה מארק טווין היה חושב על כך.
חייל זקן ,
יש ביקוש להופעות שלך גם במקומות אחרים-
https://yuddaaled.wordpress.com/2023/03/30/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%aa/#comment-1790
3718 כנ"ל
אהבתיאהבתי
גרום, תגיד לי שלא הבנת כלום מהסכנות הטמונות במהפכה המשטרית מבלי להגיד לי שלא הבנת כלום מהסכנות הטמונות במהפכה המשטרית.
אהבתיאהבתי
אמחייה , אין לי חשק לדיוני התשת מלחמת מחפורות בהם בורחים מטיעונים וכל פעם מחזירים את הדיון לנקודת האפס.
תמריץ אמר בזמנו שמה שמטריד אותו בעיקר הם המינויים לערכאות הנמוכות.
לפי מתווה פרידמן אלבשן לא נראה שחברי מרכז הליכוד ימנו את השופטים הללו.
אני מצרף פה סעיפים מאחת האופציות של המתווה שמתארות את הבחירה האפשרית –
1.הוועדה למינוי שופטים תכיל 12 חברים בהרכב הבא: 4 קואליציה, 4 אופוזיציה, 4 שופטים..
13. המינויים לבית המשפט המחוזי והשלום – נדרשת בחירה של 7 מתוך 12 כשנדרשת תמיכה של 2 מהקואליציה, 2 מאופוזיציה ו-3 מהשופטים.
לגבי מינוי 2 שופטים לעליון לא אקטיביסטים שהם למעשה תלמידיה הרוחניים של רות גביזון לעליון שעומדים בכל הדרישות לעליון ולא חברי מרכז ליכוד אני לא רואה כל סכנה אלא להיפך כתיקון שמרני ורק חלקי לאחור על מהפכת ברק. מה גם שפרידמן אפילו הציע לאחרונה פשרה נוספת שימונה רק שופט אחד וגם על זה אף אחד התייחס.
תמריץ הצביע לבנט שקד שהמצע שלהם מ2019 הוא כמעט אחד לאחד הרפורמה הנוכחית וכששאלתי אותו על כך ועל התמיכה של שקד במשהו כמו מתווה אלבשן פרידמן אז הוא ענה לי שהוא לא יכול לדעת במה פוליטיקאים יתמכו בעתיד. (הנקודה שלי שב2019(בעבר) הם הכריזו במצע על משהו דומה לרפורמה הנוכחית – אז זה בדיוק מה שאני קורא מלחמת חפירות סתם ואין לי כוח לדיונים כאלו) …
לכל אילו ולטיעונים אחרים שלי ושל אחרים פה הוספתי את הטענה בתגובה לעיל את הטענה שאפילו אם הקואליציה מקבלת כח בבחירת השופטים מפלגה שמצטרפת לקואליציה יכולה לדרוש את בחירות השופטים בועדה במשא ומתן כפי שהיא יכולה לדרוש את תיק האוצר למשל.
כלומר , לא סוף הדמוקרטיה.
בברכה
אהבתיאהבתי
אתה צודק שלא התייחסתי ברצינות לעניין מינוי השופטים של שקד ובנט ב-2019 ולא זכור לי שהקדשתי לו מחשבה ביקורתית. צריך לזכור גם שבחירות אפריל 2019 היו אפילו לפני המינוי של מתניהו אנגלמן למבקר המדינה. הקונספט שהכנסת בישראל יכולה לשמש כחותמת גומי לא הובהר. החוק הנורווגי עוד לא עבר. האפשרות שהשלטון בישראל יכול למנות עושי דברו לתפקידי מפתח ממלכתיים עוד לא הובנה. עידן התמימות. גדעון סער עוד היה בליכוד ואמר שהשימוע עוד יכול להפוך הכול לגבי כתב האישום של ראש הממשלה. https://youtu.be/ENFhJztmLYo
אהבתיאהבתי
גרום המתווה שציינת נשמע *לכאורה* סביר, אולם כפי שאמרת הוא לא לבית המשפט העליון אלא לערכאות הנמוכות יותר. מעבר לכך אני עקרונית בעד צמצום מעורבות של פוליטיקאים למינימום. במתווה שציינת פוליטיקאים הם 66% מהועדה. באופן כללי לא ממש מעניין אותי אם הפוליטיקאים הם מהקואליציה או מהאופוזיציה. הפרדת הרשויות דורשת שלפוליטיקאים לא תהיה השפעה על השופטים וזה לא מה שקורה במתווה שציינת.
במתווה שלי הפוליטיקאים הם רק 33% מהועדה לבית המשפט העליון כך שההשפעה שלהם קטנה יותר. לגבי ערכאות נמוכות יותר אני לא רואה סיבה למעורבות פוליטית משום סוג שהוא.
בכל הוויכוח הזה יש בגדול שתי אסכולות. התומכים ברפורמה רוצים לרכז את הכוח, וספציפית לתת לממשלה יותר כוח ולהחליש את הרשויות האחרות ביחס אליה. המתנגדים רוצים לבזר את הכוח. אני בספק אם נצליח אי פעם לשכנע אחד את השני משום שבסופו של דבר אין כאן תשובה אבסולוטית אלא זה עניין של תעדוף.
אהבתיאהבתי
אמחייה ,
ברגע שהשופטים מחליטים שהם אקטיביסטים (עקב המהפכה של אהרון ברק)והם בוחרים שופטים אחרים על פי אותה תכונה אקטיביסטית שלא מרסנת את עצמה ומשאירה לה גבולות צרים מאד לפירוש זה כבר כרטיס צהוב מבחינתי.כרטיס אדום מבחינתי הם מקבלים ברגע שלשופטים הללו יש מדיניות הגירה (כמעט ביטול חוק האזרחות ברוב דחוק של 6 מול 5 (הנשיאה חיות היתה ב5 ) פלוס 3 פסילות עוקבות של חוקי מסתננים ) ומדיניות זכויות אזרח שכמעט נתנו למוסטפה דיראני לקבל זכות לתבוע את המדינה. (ברוב של ארבעה שופטים אל מול שלושה שופטים קבע הבוקר (חמישי) בית המשפט העליון כי מוסטפא דיראני לא יוכל לתבוע את ישראל. פסק הדין ניתן במסגרת אירוע הפרישה של הנשיא אשר גרוניס, ללא נוכחות נציגיו של דיראני באולם.
פסק הדין הפך את פסק הדין הקודם שניתן בבית המשפט העליון ברוב של השופטים אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן כנגד עמדתו של חנן מלצר
https://www.haaretz.co.il/news/law/2015-01-15/ty-article/0000017f-efff-d487-abff-ffffb0170000)
אז לומר/לחשוב שהשופטים שבוחרים את עצמם ומחליטים כאלו החלטות אינם בעצם פוליטיקאים בגלימות לא נשמע הגון לתפיסתי.
אני מעדיף פוליקאים עם חליפות שנבחרים על ידי העם. עם כל הבעיות האחרות שניתן לדון עליהם זה דווקא חיזוק הדמוקרצ'יה
אהבתיLiked by 1 person
שני אגבים ,
ראשון :
אני כמובן מעדיף שופטים לא אקטיביסטים /שמרנים שמרסנים את עצמם
אבל אם הברירה שלי היא בין שופטים אקטיביסטים עם אג'נדה פרוגרסיבית לבין אקטיביסטים עם נטיה ימינה (לא משיחיסטים) אני מעדיף את האחרונים.
אגב שני :
תמריץ חוזר ואומר שאחרי תקופת שקד במשרד המשפטים אז השופטים הם ימניים. עובדה שהיא לא חושבת כך ותומכת במשהו דומה למתווה אלבשן פרידמן.
אהבתיאהבתי
הקשבתי אתמול שעה לאיילת שקד אצל נדב פרי ולא הזכירה (לרווחתי) את מתווה אלבשן פרידמן. כן אמרה שזה לא אותו הביבי. ביבי שונה לגמרי, והציעה פשרה בוועדה למינוי שופטים, שאם הבנתיה נכון, אז אני בעד – רוב לקואליציה, אבל המינוי ידרוש יותר מרוב רגיל.
אני לא מסכים ששופטי בית המשפט העליון פוליטיים או היו אי פעם פוליטיים. נכון שהאידיאולוגיה של רובם הייתה הומניסטית-פרוגרסיבית, אבל פוליטי זה לא אידיאולוגי. שופט פוליטי משרת אדם בעמדת כוח או קבוצת בני אדם. שופט אידיאולוגי משרת רעיון. מי שחושב שבנט למשל הפך לשמאלן כשהקים את ממשלת השינוי חושב פוליטית, לא אידיאולוגית.
אהבתיLiked by 2 אנשים
עוד דוגמה: אין מצב שמי שאהב ממש את ביבי בעשור הקודם ואוהב אותו ממש גם היום חושב אידיאולוגית. זה ביבי הפוך לגמרי. תמונת מראה. ד״ר ג׳ייקל הפך למיסטר הייד. השמרן הזהיר הפך למהפכן מטורף וחסר עכבות. פוליטית אפשר להיות נאמן לאותו אדם, אבל אידיאולוגית כבר אין קשר. באופן דומה שרון של שנת 2000 לא היה דומה במאום לשרון של שנת 2005, אבל אורי דן התקשה לצאת נגדו, וצחי הנגבי המשיך ללכת איתו.
אהבתיאהבתי
אולי עשיתי עוול לאורי דן:
בניגוד לדימוי של אורי כ'תוכי של שרון', הוא היה אדם בעל עמדה ודעה עצמאיות", אמר אתמול העיתונאי שמעון שיפר מ"ידיעות אחרונות", "היחסים בינו לבין שרון ידעו לאורך השנים הרבה עליות ומורדות, אבל תמיד נשמרה ביניהם חברות עמוקה. המריבה הפומבית היחידה, שאותה כבר אי אפשר היה להסתיר, היתה סביב ההתנתקות שאורי התנגד לה מאוד. אבל למרות ניסיונות להרחיקו הוא נשאר במעגל הפנימי של שרון והמשיך לקיים אתו שיחות ליליות ממושכות עד הרגע האחרון"
אהבתיאהבתי
תמריץ , אין קשר הכרחי בין תמיכה ברפורמה / מתווה אלבשן פרידמן לבין ביביזם.
תראה את חיים רמון שמרואיין ב"ערוץ טוב" ( ברור יטענו הטוענים עכשיו כערוץ שופרי של ביבי )
שהוא תומך רפורמה ואנטי ביביסטי שקורא באותו ערוץ למתנגדי הרפורמה להוציא את הכסף הרב שהשקיעו נגד הרפורמה בהסברים אמתיים נגד שלטון ביבי. אותו כנ"ל פרופסור דיסקין למדע המדינה מאוניברסיטת ירושלים (שקטלת אותו סתם) שהוא בעד הרפורמה ולא תומך ליכוד/ביביסט). אני יכול להזכיר שוב אנשי שמאל פר אקסלנס שמדברים על "כיבוש" שתיארו את שלטון בגץ כבקצוקרטיה כמו פרופסור למדע המדינה אבינרי ופרופסור למשפט מני מאונטנר.
לגבי מה ששקד הציעה במה שכתבתי לעיל לבין הצעת פרידמן אלבשן ל50 50 כוח לאופוזיציה רק קואליציה בבחירת שופטי עליון אני רואה רק ניואנס דק מאד ובטח לא משהו שהוא הבדל בין דיקטטורה לדמורקצ'יה.
וכמובן שפוליטיקה ברובה אמורה לקדם אידיאולוגיה אפילו אם אתה מקיוולליסט פוליטי.
יש כמובן בכל מערכת גם כאלו שכל מה שמעניין אותם הוא הסטטוס שלהם במעלה המידרג החברתי.
עובדה שינויים אחרים של ביבי הוא לא מצא כאלו יסמים למשטרה ולפרקליטות.
אהבתיאהבתי
את אבי דיסקין חיבבתי מאוד כנער. ממש חיכיתי שידבר ברדיו. היום דעותיו ביזאריות בעיניי. לרמון יש חשבון אישי עם מערכת המשפט.
התפקיד הכי חשוב של בית משפט אינו קשור כלל לאידיאולוגיה, אלא מטרתו לאכוף חוק שמוסכם על כולם ללא הנחות למקורבים לצלחת. למשל, שפוליטיקאים לא אמורים לקבל מתנות ממיליארדרים. אם חצי מהמינויים לעליון יהיו של משפטנים שמקבלים הוראות באוזניה מהפוליטיקאי, אז זה לא יקרה. לכן צריך שתהיה זכות וטו שתימנע כניסת כאלו אנשים לבית המשפט העליון.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , אתה הרי שגם לפני שלרמון היה "חשבון אישי" עם מערכת המשפט ( מבלי לטעון אם נתפר לו תיק אם לאו ) היו לו את אותם הדעות לגבי המערכת שיש לו עכשיו.
לגבי זכות ווטו המתווה אלבשן פרידמן זה קיים אבל השימוש בכך מוגבל על מנת שלא יפריזו בו –
ביחס למינוי שופטים מוצע בהצעת הפשרה להביא לשוויון בין הקואליציה לבין האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח' – מינויים זוגיים כשבכל פעם הקואליציה בוחרת מועמד אחד והאופוזיציה בוחרת מועמד אחד. עוד כולל המתווה זכות וטו לנשיא העליון, פעם אחת בקדנציה של הכנסת, על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על המועמד של האופוזיציה. לשר המשפטים יש זכות וטו אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה.
אהבתיאהבתי
במתווה אלבשן פרידמן יש זכות ווטו אבל יש להשתמש בה במשורה כמו בכל בישול טוב –
ביחס למינוי שופטים מוצע בהצעת הפשרה להביא לשוויון בין הקואליציה לבין האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח' – מינויים זוגיים כשבכל פעם הקואליציה בוחרת מועמד אחד והאופוזיציה בוחרת מועמד אחד. עוד כולל המתווה זכות וטו לנשיא העליון, פעם אחת בקדנציה של הכנסת, על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על המועמד של האופוזיציה. לשר המשפטים יש זכות וטו אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה.
לגבי רמון – אתה הרי יודע שדעותיו לפני החשבון האישי שלו עם המערכת היו זהות לדעותיו אחרי.
אהבתיאהבתי
זכות הווטו לא יכולה להיות חד פעמית. העיקר זה למנוע שופטים ירודים שאין להם כל אינטרס פרט לרצות את אדוניהם הפוליטיים. לגבי רמון, קשה להעתיק את המציאות של שנת 2006 לשנת 2023. זה לא אותה מערכת משפט.
אהבתיLiked by 1 person
דניאל פרידמן שהיה שר משפטים של ממשלת אולמרט עד 2009 עדיין חושב שיש לעשות הרבה תיקונים שלא צלח לעשות בזמנו.
על פעמיים זכות ווטו מול הקואליציה והאופוזיציה היית חותם? הרי כשנותנים זכות ווטו בלי מוגבלת זה יכול להיות מנוצל לגמרי לרעה להכניס רק שופטים משובטים אקטיביסטים כמו שקורה עכשיו.
אהבתיאהבתי
אני כופר בהנחת המוצא שהשופטים משובטים ואקטיביסטים. בית המשפט הולך ומתאזן. במקום לשחק עם מינוי השופטים הצעתי שביטול חוק ייעשה בשני שלישים.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , הקשבתי חלקית (בנתיים) לראיון של שקד אצל נדב פרי שציינת. (זה בדקה 1920 לכמה דקות )
היא אמרה שהיא הציעה ללוין לעגן בחוק את המצב שהיא הצליחה לייצר בתקופתה. ברית עם לשכת עורכי הדין. כך ששר המשפטים ימנה את שני נציגי עורכי הדין או שני אנשי אקדמיה וכך בנוסף לשלושת אנשי הקואליציה בועדה יהיה רוב לקואליציה(5 מ 9) וזה בלי לבטל את השינוי של סער שהוא ווטו לשופטים על מינויים. כך השופטים יבחרו על ידי הקואליציה אך יצטרכו הסכמה של השופטים שתמיד מצביעים פה אחד.
כך לטענתה גם אי אפשר לומר שהדמוקרטיה בסכנה.
אני יכול לקבל את ההצעה שלה. כך בניגוד למתווה פרידמן אלבשן רק הקואליציה תמנה שופטים ולא חצי חצי כמו במתווה.
כמו שכתבתי קודם זה נשמע לי ניואנס דק בין ההצעות ולא הבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה.
כתבת קודם
"והציעה פשרה בוועדה למינוי שופטים, שאם הבנתיה נכון, אז אני בעד – רוב לקואליציה, אבל המינוי ידרוש יותר מרוב רגיל."
אם אני מבין מה שכתבת אפשר לומר שאתה בעד הצעת הפשרה שלה וזה יכול להוריד אותך מעץ הדיקטטורה?
בנוסף היא גם ציינה שבכל מקרה לישראל מסורת דמוקרטית ושינוי בועדה לא יכניס אותנו לקטגוריה של פולין הונגריה ושות'.
אהבתיאהבתי
אני לא בעד שהקואליציה תוכל למנות חופשי לערכאות הנמוכות. רק אם הוטו של סער יוחל גם עליהן (כלומר דרישת שבעה), אני בעד ההצעה. ואותה בעיה יש גם לגבי מינוי נשיא בית המשפט העליון. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
מצד שני בפולין ובהונגריה אין חרדים ודמוגרפיה חרדית. יש פנים לכאן ולכאן.
אהבתיLiked by 1 person
גרום, פירקתי לגורמים את השקרים של חיים רמון כאן https://yuddaaled.wordpress.com/2023/03/13/%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%a9%d7%95/#comment-1637
רמון מדבר ממניעים זרים כמו לא מעט מתומכי הרפורמה. הוא הורשע במעשה מגונה שהוא החליט לבצע. העובדות ידועות וגם הוא מודה שביצע את המעשה. אם שאר תומכי הרפורמה שציינת מעלים טיעונים דומים, או מגיעים ממקום דומה של טינה אישית, אין שום טעם לבזבז זמן בלהקשיב להם.
אגב אפילו לוין הודה לאחרונה שהרפורמה שהציעו פוגעת קשות בהפרדת הרשויות.
אהבתיאהבתי
העניינים בויסקונסין הולכים ומסתבכים https://www.nbcnews.com/news/amp/rcna78318
אהבתיאהבתי
אם אני זוכר נכון, הרפובליקנים שרטטו מחדש את גבולות איזורי הבחירה לפני שנים, כך שיהיה להם יתרון מובנה בבחירות. כך קשה מאוד לנצח אותם והם יצרו למעשה דמוקטטורה.
https://www.wisdc.org/reforms/support-fair-voting-maps
אהבתיאהבתי