הריצה אל הבנק

נדב שנרב כתב דעתו בעד הרפורמה והלגיטימיות שלה. בדבריו יש תובנה מעניינת על כך שהאליטה איבדה אמונה בעמה. כמובן זו דרך קצת נבזית להציג זאת. זו לא אליטה. חצי העם החילוני איבד אמון בחצי האחר. מה שמייחד את עם ישראל ומאפשר לו להגיע להישגים המדהימים בהייטק, בסייבר ובמדע שימניים (ולא ימניים) כל כך מתגאים בהם בימים כתיקונם הוא שהאליטה שלו אינה מצומצמת כלל. היא מונה רבים.

אבל מה שמשמעותי יותר הוא כמה שנרב מפספס כאשר הוא ממש נדבק בכוח לרעיון שבמוקד המחאה עומדת קבוצה לא נבחרת של אנשים שמנסה לאכוף על עם שלם את עמדותיה הפרוגרסיביות. ראשית, זה מגוחך כי ההרכב של העליון השתנה לחלוטין בימי איילת שקד, והשופט החציוני בבית המשפט העליון (החל מסוף השנה כנראה יחיאל כשר או גילה שטייניץ) לא רחוק בדעותיו כלל מהאדם החציוני בעם ישראל. להתייחס לבית המשפט באופן אנכרוניסטי כאילו נתקע לנצח בימי בייניש זה מופרך.

שנית, כי השאלות הבוערות שמוציאות אנשים מהבית אינן נוגעות למסתננים, לכיבוש ולשטחים, או אפילו לתפילת הרפורמיות בכותל. בטח לא לסוציאליזם שהוא כבר מזמן פאסה בציבור הישראלי.

חבריי ששוקלים לרדת מהארץ מביעים אפס עניין בעתיד המסתננים ואפילו הכפרים הפלסטינים לא טורדים את שלוותם. מה שהם מצפים לו בעולם ללא בג״ץ זה ניצול טוטאלי של המגזר היצרני, ביזה של כל משאב ציבורי, השחתה של המנגנון השלטוני ואובדן זכויות פרט בסיסיות. על מי נסמוך שימנע זאת בעולם ללא בג״ץ? על הביביסטים? על דרעי? על גולדקנופף? על שמחה רוטמן? אם לשנרב יש דעה שונה משל האליטה על האפקטיביות של כל אלו כשומרי סף, אז בוחן המציאות שלו לקוי לחלוטין. מעמדותיו הידועות לי על החרדים, נראה לי שאינו לקוי עד כדי כך.

יהיה מי שיאמר שזו הגזמה, וגם בין תומכי גוש הימין הביביסטי יש כמה מנדטים שלא יתנו ידם להשחתה מוחלטת של המדינה. ייתכן שיש כמה מנדטים כאלו, אבל כל יום נולדים עוד תינוקות חרדים שיחונכו לחשיבה ימי ביניימית לחלוטין, ושאף אדם בעל חשיבה מערבית שפוי אינו רוצה להיות נתון להכרעותיהם.

לפני שנים כתבתי פוסט תחת הכותרת: מדינת תל אביב תקום ב-2065. אבל בכלכלה אירוע שצופים אותו בוודאות, יקרה בסופו של דבר הרבה מאוד זמן לפני המועד המתוכנן. כל השחקנים ממהרים להקדים אחד את השני בדרך אל הבלתי נמנע. רוטמן ולוין הבינו שכבר אין להם שום עניין באיזוני רוב ומיעוט כי לא יהיו עוד במיעוט. הצד השני הבין שכבר אין פואנטה בהמתנה איטית להמשך התהליך הדמוגרפי של גוויעת כוחו. זו דינמיקה הדומה לדינמיקה של ריצות אל הבנק שראינו בסוף השבוע.

129 תגובות על ״הריצה אל הבנק״

  1. זה בדיוק העניין שמתמיה אותי.

    החרדות האלו לגיטימיות ומשותפות להרבה אנשים, גם תומכי הרפורמה. אבל מתנגדי הרפורמה לא כותבים על השלטים "מי ישמור על החרות האישית שלי?" או "לא רוצה לשלם בעתיד 100% מס". ואז הדיון היה עובר לפסים הנכונים.

    במקום זה, הם כותבים "דמוקרטיה נגד דיקטטורה", קוראים למלחמת אזרחים, והוצאת הכסף מהמדינה.

    ההערכה שלי (שאמחייה רמז אליה), היא שהם לא מוכנים בשום אופן להזזת הגבינה, גם לכיוונים שאמחייה או תמריץ הציעו פה, ולכן המלחמה הטוטלית.

    אני חושב שזו לא הגישה הנכונה. דמוקרטיה בנויה על פשרות. מצד שני, יתכן שזה מה שמחלת הרל"בת גורמת … ,תוקפנות , ופחד ממים, או מגבינות …

    Liked by 1 person

  2. אגב, אם אמשיך הרעיון של נדב שנרב, היה מאד מעניין אם הממשלה היתה מציעה למתנגדי הרפורמות , לשנות החוק כך שיהיו 2 קולות בקלפי למי ששרת בקרבי, או משלם יותר מ 30% מס שולי…., זה היה תרגיל יח"צ מעניין, שהיה מתקבל בצורה מאד מעניינת בעולם … ובבג"ץ …

    Liked by 1 person

  3. להבנתי, שנרב צודק לחלוטין.

    זה נכון שהקבוצה במוקד המחאה לא עסוקה בפלסטינים ומסתננים, ומבחינתה זאת לא הסיבה בבית-משפט עליון, אבל בוודאי שהמטרה שלה היא בלימה של שאר הקבוצות בחברה הישראלית.
    וכנראה שאם הימין מתעקש על הרפורמה, במחיר ציבורי גדול מאוד – אז כנראה הוא לא קונה את טענת תמריץ על ה"הרכב הימני החדש של העליון מאז איילת שקד". מי שטוען זאת פשוט מתחפר בעמדתו ולא מבין מה הימין רוצה.

    אני לא מעוניין בשחיתות או בהתנהלות ימי-בנימית, ובגוש הימין הקואליציוני החרדים הם אפילו לא רוב. הם רק כרבע. אבל זה לא מונע מלהמשיך ולטעון את הטיעונים הישנים והעבשים.
    למוחים יש טענות טובות ואני באמת פתוח להקשיב להם. אני גם רוצה לשתף פעולה בכדי למנוע שחיתות, אבל אני לא מוצא שותפים שם.

    Liked by 1 person

  4. תמריץ
    ממשלת בנט לפיד הוכיחה שאתה לא צודק. לפיד וגנץ חוברים לימין – ויש ממשלה עם כח אפסי לחרדים. אם ממשלת בנט – לפיד לא היה דחוף לה לדחוף אצבע בעין של הימנים הממשלה הזאת היתה מחזיקה 4 שנים והקונספט הזה היה עולה לקדמת הבמה. הם בכל מחיר רוצים שמאל נוסח מיכאלי והורביץ גם אם זה כורת את הענף של שיתוף פעולה עם הימין המתון. (יש לציין שלבנט עצמו יש אחריות כבדה על נפילת הממשלה הזאת כבר במשא ומתן עם לפיד וגנץ הגישה שלו היתה גישה ביביסטית של מסירת ההגמוניה לשמאל)

    אהבתי

  5. "השחתה של המנגנון השלטוני ואובדן זכויות פרט בסיסיות. על מי נסמוך שימנע זאת בעולם ללא בג״ץ? על הביביסטים? על דרעי? על גולדקנופף? על שמחה רוטמן?"
    על שמחה רוטמן אני (ואני מניח גם נדב שנרב וגם הציונות הדתית המתונה שהצביע פעם בנט) סומך הרבה יותר מאשר על אהרון-ברק /אסתר חיות. על הצמד דרעי/גולדקנופף אני לא סומך אבל הם לא שונים מהותית מהצמד ברק/חיות. ללנין ואנשי המהפכה הקומוניסטית היה IQ לא פחות גבוה מברק/חיות. היתה להם ריטוריקת תיקון עולם לא פחות מהם. המילים שלך " ניצול טוטאלי של המגזר היצרני" ממש מתכתבים עם הריטוריקה של לנין על "ניצול טוטאלי של מעמד הפועלים היצרני". מעריצי ברק/חיות (שביבי בניהם רק שהוא נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית) לא שונים ממעריצי לנין (וגם לא שונים ממעריצי ביבי המעטים).

    Liked by 2 אנשים

  6. משה, באמת אין לי מושג על מה אתה מדבר. יש גבול כמה אפשר לביית אנשים כמו מיכאלי והורביץ, אבל ממשלת בנט הקודמת לא פגעה בסטטוס קוו. קרו שם דברים לשפשף את העיניים. רע״מ בעד חוק האזרחות ותקנות יו״ש.

    Liked by 1 person

  7. אפשר להציע לחרדים מזוודות כסף, בתנאי שיבואו בשבת לאסוף אותן.. אתה לא יכול להציע פשרה כמו קול שני לאזרח הפרודוקטיבי, אם אינה מקובלת כיום בשום מקום במערב ולפיכך נתפסת כתועבה גמורה בחוגים הרעיוניים שאוהדים את המחאה בארץ ובעולם.
    אפשר להגיע בעקיפין לתוצאה דומה על ידי הסדרים פדרליים, שכן יש להם לגיטימיות, ואני תומך נלהב בהם.

    אהבתי

  8. איפה חייל זקן שיתמוגג ממינוי של ביבי לראש המוסד

    אהבתי

  9. משה,
    לפיד כבר שרוף מבחינת הליכוד ובוחריו והוא לא יכול להצטרף לממשלת ימין (וטוב שכך). זה היה אפשרי בעבר אבל כבר לא בהווה ובעתיד הקרוב. גנץ היחיד שיכול להצטרף והלוואי שיעשה זאת לאחר העברת הרפורמה.
    אבל אני מסכים עקרונית שיכלו להיות ממשלות ללא החרדים וליתר דיוק, ממשלות עם חרדים אך שכוחם מצומצם מכיום.

    ממשלת בנט לא נפלה בגלל פגיעה בימין מבחינה מדינית. היא נפלה בגלל:
    1. פגיעה בסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה (=ההתנהלות של מיכאלי והורביץ וגם של לפיד עצמו)
    2. הסתמכות על רע"מ

    להבנתי, רוב הציבור (היהודי) לא מעוניין בפגיעה במסורת ולא מעוניין בממשלה שנסמכת על ערבים (בטח כאלו שבכנסת שלפני ישבו יחד עם בל"ד).

    אהבתי

  10. שאלה למגיבים תומכי הרפורמה:
    נניח שהרפורמה עוברת כלשונה כיום. הימין ממלא את בגצ בשופטים כרוחו.
    בבחירות הבאות קורה מקרה סביר: מרצ עולה מעל אחוז החסימה, כמה קולות עוברים מהליכוד לגנץ, ונוצרת שוב קואליצית מרכז-שמאל-ערבים.
    הממשלה הזו מחליטה על הגדלת הפנסיות התקציביות, הענקת זכות שיבה לפלסטינים, מעמד תושבות קבע לפליטים אפריקאיים, חובת לימודי מגדר פרוגרסיביים בכל בתי הספר. בקיצור כל חקיקה פרוגרסיבית שאתם מעלים על דעתכם וחוששים ממנה.
    ארגוני ימין עותרים לבגצ לעצירת הטירוף. בגצ פוסל את החוקים. אבל הממשלה פשוט משתמשת בפסקת ההתגברות ומחוקקת מה שהיא רוצה בכל מקרה.
    תרחיש כזה לא טורד את מנוחתכם?

    Liked by 1 person

  11. תמריץ,
    כידוע לך תמיד התלהבתי מהמינויים של ביבי. השיא שלו היה מינוים של בוגי לשר ביטחון וגנץ לרמטכ"ל כדי שישלימו את מה שהחלו כשכיהנו בתפקידי רמטכ"ל וראש מז"י. אפריים הלוי כבר מזמן עשה שלום עם אירן והחמאס. רק עם החרדים אינו רוצה שלום.
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4295111,00.html

    Liked by 3 אנשים

  12. בעיני החשש הכלכלי הוא משני. מישהו דיבר פעם על 'החיים עצמם'.
    אנשים פתאום צריכים להתמודד עם סיטואציות שבהן להתלהם ולהאשים את השמאל/האשכנזים/האליטות זה לא אס שיכול להכריע כל ויכוח.
    אני לא יודע כמה נזק ייגרם בדרך, אבל ברור שסמוטריץ' ובן גביר אכן יעשו מה שאף אחד אחר לא היה מצליח, ויהיו חתומים על סיום פרויקט ההתנחלויות

    אהבתי

  13. רינגו,

    בוודאי שתרחיש שכזה טורד את מנוחתי אבל אין ביטוח להחלטות נכונות. אין כזאת מציאות.
    אפשר לנסות לייצר כללי משחק טובים אבל אי-אפשר לקבוע מי יהיו השחקנים.

    וכללי משחק נכונים לדמוקרטיה הם כאלו שהמערכת הפוליטית מחליטה. זאת שתלויה בגורמים רבים, שתלויה באמון הציבור, שמקיימת יחסי גומלין עם המערכת המונציפאלית, עם גורמי חוץ, שחשופה עד תחתוניה (ומתחת להם) לביקורת הציבור, ….. ושאפשר להחליף אותה (!!!).
    לא כזאת ש-15 שופטים מחליטים ל-10 מיליון איש.

    ואני אשאל אותך הפוך. נניח שהרפורמה לא עוברת וקורה מקרה לא-סביר:
    מרצ עולה מעל אחוז החסימה, כמה קולות עוברים מהליכוד לגנץ, החילונים מעלים את הילודה ונוצרת קואליצית מרכז-שמאל-ערבים למשך 30 שנה.
    אבל כל השופטים הם ימניים (או רובם, כולל נשיא בית המשפט העליון).

    הממשלה הזו מחוקקת חוקים פרוגרסיבים במשך 30 שנה אבל בית המשפט מבטל את כולם, שוב ושוב ושוב.
    האם תרחיש כזה לא טורד את מנוחת השמאל?

    אהבתי

  14. רינגו,
    השאלה שלך מפריכה את עיקר הטענות נגד הרפורמה. מדובר בשינויים הפיכים, קוראים לזה דמוקרטיה.
    לעצם השאלה, בג"ץ הנוכחי זה הדבר הרע ביותר האפשרי. עזוב את העניין המדיני, הסבירות והחקיקה השיפוטית. בג"ץ בשאיפתו הבלתי מרוסנת לצבירת כח גורם לפגיעה קשה בזכויות האזרח באמצעות החסינות שהוא מקנה למשטרה ולפרקליטות. בג"ץ ביטל את חזקת החפות והחליפה ב"חזקת התקינות". ישראל היא אלופת העולם בהאזנות סתר (חוקיות) במספרים דומים (מוחלטים, לא יחסיים) לארצות הברית. בשנה שעברה הוגשו 2733 בקשות להאזנות סתר ורק 6 לא אושרו. ישראל אלופת עולם במעצרי שווא. ישראל אלופת עולם בשיעור הרשעות. 95% מהשופטים מגיעים מהפרקליטות (מקווה שאתה זוכר מה קרה כשניסנקורן וחיות ניהלו את הוועדה לבחירת). בג"ץ מעודד אכיפה בררנית ולא מגן על מיעוטים שאינם חביבים עליו. בג"ץ מכלה את זמנו על דיונים פוליטיים ופוגע קשות בתיפקודו כבית דין עליון. מינוי "אסנת מארק" לעליון כתחליף לפרוקצ'ה/ארבל יעשה לו רק טוב.

    Liked by 2 אנשים

  15. רינגו,

    פשרת פרידמן-אלבשן ניסתה לפתור את הבעייה שהזכרת (זיג זג בבחירת שופטין בין קואליציה לאופוזיציה), האם אתה תומך בפשרה?

    אהבתי

  16. רינגו, השאלה שלך מראה שאינך מבין את הרפורמה המדוברת (או כמו שלפיד אומר: "אני לא אוהב לרדת לרזולוציות").
    על מנת שפסקת ההתגברות תיכנס לתוקף יש לעבור שתי כנסות, כל שאם יהיה מהפך ימין/שמאל, פסקת ההתגברות לאזרח מסתננים לא תעבור.
    דבר שני – הימין ממש לא ימלא את בית המשפט בשופטים כאוות נפשו. במהלך כהונת הממשלה ממנים רק ארבעה שופטים (לכל היותר) מתוך 15. ממשלה שתבוא אח"כ תמנה שופטים אחרים.

    ולתמריץ, באשר לחבריך ששוקלים לרדת מהארץ – אני מוכנה לסייע באריזת המזוודות.
    אנחנו, היהודים, נגור בארץ הזו ונלחם עליה מתוקף האמונה שלנו בקב"ה ואם צריך נחיה בה כמו בשנות ה-50 כשמכרו רק אשל בצרכניה וחילקו נפט בפינת הרחוב.

    Liked by 2 אנשים

  17. מספר ציטוטים מאודי מנור:

    " … התקלה הציבורית הגדולה ביותר של ישראל ושל הישראלים, היתה וממשיכה להיות הניתוק בין החלום "להיות עם חופשי בארצנו", לבין ההכרח של פעולה פוליטית מתמשכת, מתמידה, סיזיפית ומדוייקת למימוש החלום הזה. אין קיצורי דרכים, והמאבק על הרפורמה הוא לא הסתערות על יעד אחד וזהו, אלא חלק מתהליך שהתחיל מזמן וימשיך עוד הלאה.

    רוב הישראלים … ממשיכים להתייחס לפוליטיקה כאל משחק סכום-אפס, או גרוע מכך, כאל משחק כדורגל. 'ניצחנו', 'הפסדנו', 'הבסנו', 'הובסנו'. החיים הציבוריים הם לא משחק סכום-אפס וגם לא משחק כדורגל … הפוליטיקה היא כמו תל אביב, עיר ללא הפסקה. אין בה נקודות, רק פסיקים. וחשוב מכל אלו: פוליטיקה היא אמנות האפשר. כלומר היא דורשת פשרות, כיפופי ידיים, הסתפקות במועט מבחינה ערכית וכל שאר הדברים המרצפים את הדרך הארוכה של ההיסטוריה הפוליטית, כאן שם ובכל מקום. ועם הסתירה הזו – מלים גבוהות ומעשים נמוכים – חייבים ללמוד לחיות.

    'אז מה אתה מציע?'
    א. נשימה ארוכה.
    ב. כבוד לתוצאות הבחירות.
    ג. תשומת לב מיוחדת לסתירה הנזכרת בין המלים הגבוהות למעשים הנמוכים.


    ולסיום ציטוט בן 40 שנה בדיוק, אבל בדיוק, מוגש באהבה לכל האנשים 'מהצד שלי'. כתבו אותו האחים הרצל ובלפור חקק, ב-1983: "דרכו של המערך מגמדת אותו לדרגת מפלגה זעירה, תוך שהוא זונח את רעיונות מפא"י ההיסטורית לטובת דרכם של מפ"ם ושלום עכשיו. דווקא כך יאבד הסיכוי האחרון לחילופי שלטון, ולא תהיה שום מפלגה שתוכל להציג קו אקטיביסטי-ציוני מול הליכוד".

    דמוקרטיה ללא צמד חלופות ראויות לשמן, כלומר כאלו שיודעות לשלב אידיאולוגיה ופוליטיקה באופן מקיף הכולל הכל … היא דמוקרטיה לקויה.

    http://udimanor.blogspot.com/2023/03/blog-post_13.html

    Liked by 2 אנשים

  18. תמריץ,
    הודאגת כשחברת הטכנולוגיה העילית פאפאיה, יצרנית מתקדמת של תלושי שכר, איימה לעזוב אותנו?
    אל תדאג, ראה סטארט אפ פחות נייד ופחות עילי שנשאר איתנו ומנסה לפתח כור היתוך.
    https://www.nt-tao.com/

    Liked by 1 person

  19. יש לי הרגשה שאתם לא באמת מבינים על מה המחאה. אתם חושבים שהיא על כוח ושליטה. בפסיכולוגיה קוראים לזה "השלכה" דהיינו אתם משליכים את הגישה שלכם על הצד השני. אולי אתכם מענין ה"כסף כוח כבוד" אבל זו לא הסיבה למחאה.

    אמרתי בעבר ואומר זאת שוב. ב-40 שנה האחרונות רוב הזמן היה פה שלטון ימין ולא היו מעולם מחאות בסדר הגודל הזה. המחאה היא לא על שלטון ימין, ולא על יותר או פחות התיישבויות בשטחים או כל דבר דומה. היא על הרס שיטתי של מנגנוני האיזונים והבלמים. היא על השחתה, מטורפת בעיני, של השלטון.

    אני חושב שאתם כל כך כועסים על המפגינים פשוט כי אתם לא מבינים, או לא מאמינים, מה המניעים שלהם.

    אהבתי

  20. תמריץ,
    ד"ש ל300 כלכלנים זוכי פרס נובל

    אהבתי

  21. אמחייה,
    אני חושב שאתה זה שמשליך את הגישה שלך על שאר המוחים.
    אתה אכן רואה ברפורמה הרס שיטתי של השלטון ולכן באת והצעת הצעות כיצד לשמור על האיזון בין הרשויות וכיצד לבחור שופטים וכדומה.
    אני לא רואה זאת מצד (ראשי) המוחים.
    מבחינתם הטווח הוא בין "לשרוף את המועדון" לבין "אתם לא האחים שלנו".

    ותיקון טעות:
    ב-20 השנים האחרונות היו מחאות בסדר הגודל הזה (במהלך ההתנתקות). ההבדל הוא שאז היה ויכוח פנימי בין ארגוני המחאה כיצד לעורר את דעת הקהל. היו ארגונים ופעילים שהכיון שלהם היה לשבש את סדר החיים במדינה בכדי לעורר את דעת הקהל, והיו ארגונים ופעילים שהכיון שלהם היה לערוך הפגנות שלא פוגעות באורח החיים בכדי לגייס את העם לצד המוחים (ולא לגרום להם להיות נגד המתיישבים). הסרט הכתום היה חלק מהמסר של אחדות וגיוס רחוקים.

    אהבתי

  22. לא נעים להיזכר:

    המדינה השבתאית מתה. מתה בלידתה. / וטוב שהיו שם כתומים רבים כל-כך לראות אותה בגסיסתה.

    החגיגה נגמרה. קבורה בין השבילים והדשאים בכפר מימון ואיננה עוד. / … כי לא היה זה רק מותו של המשיח האחד. היו שם חמישים אלף מיתות.

    נישא כאן הספד קליל על מדינת ההלכה שהלכה. הלכה אל מחוזות הטלאי והבלאי. / ונישא כוס לחיי הדמוקרטיה שניצלה ממש ברגע האחרון מפני דוחק הקץ והקנאי. / …

    [חיים חפר מספיד בשמחה את מדינת ההלכה שהלכה, 27.7.05]
    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/963/680.html

    Liked by 1 person

  23. וגם אחרי ה"הספד" המכוער והמגעיל הזה לא ראיתי מי שטען ש"חיים חפר הוא לא האח שלי".
    אמחייה אחי, קצת פרופורציות לא יזיקו לך.

    אהבתי

  24. יאיר
    השמאל לא מוטרד מהתרחיש שהצגת שכן הוא בלתי סביר בעליל, בעוד התרחיש שאני הצגתי סביר עד מאוד ואכן התממש אך לפני שנתיים. זו הבעיה עם להעניק כח רב מאוד לממשלה.
    הטענה "זו ממשלה נבחרת ואפשר להחליפה" חוזרת אצלך ואצל תומכי רפורמה אחרים. ומה אם הממשלה מחוקקת שמעכשיו הבחירות הן רק כל עשר שנים? או מחוקקת חוק שמונע ממפלגות מסוימות להתמודד בנימוק של חוסר נאמנות?

    Liked by 2 אנשים

  25. רינגו המצב אפילו יותר פשוט. דמוגרפית כל שנה הצד של תומכי הרפורמה מתחזק. הסיכוי של מתנגדי הרפורמה להחליף את הממשלה רק יורד עם הזמן. אמרתי בעבר שזו לדעתי אחת הסיבות לכך שהרפורמה עוברת כעת, מי שמקדם אותה פשוט לא מוטרד במיוחד מהתהפכות היוצרות.

    אהבתי

  26. יאיר יכול להיות שאתה צודק ואני זה שעושה השלכה, וחושב שהמפגינים חושבים כמוני. כנראה שהאמת היא שחלקם חושבים כמוני, וחלקם מגיעים מתוך מניעים אחרים שאולי הם אפילו לא מודעים אליהם. זה אגב נכון גם לתומכי הרפורמה.

    Liked by 1 person

  27. רינגו,
    יותר סביר שבג"ץ יוציא את ראש הממשלה לנבצרות ויפסול את הליכוד מריצה בבחירות הבאות

    Liked by 1 person

  28. amehaye,
    עדיף מניות גז. השמועה שרצה בקרב הביביסטים היא שהסיבוב של נתניהו באירופה נועד להחיות את פרוייקט איסט-מד שהאמריקאים קברו. קפריסין, יוון ואיטליה יחתכו קופון והגרמנים שיהיו הלקוח הסופי יקחו על עצמם את עיקר המימון.

    Liked by 2 אנשים

  29. amehaye,
    אם כבר דמוגרפיה אל תשכח את ליברמן שמקבל מנדט חדש כל 4 שנים

    אהבתי

  30. תראו מי התעורר

    אהבתי

  31. רינגו,

    כתבת:
    > "מה אם הממשלה מחוקקת שמעכשיו הבחירות הן רק כל עשר שנים? או מחוקקת חוק שמונע ממפלגות מסוימות להתמודד בנימוק של חוסר נאמנות?"

    התשובה פשוטה. אחרי 10 שנים, הממשלה תוחלף בבחירות. ובכל מקרה, גם בסוריה של אסד, או רוסיה, או ונצואלה אף אחד לא מציע דברים כאלו. מראית העין של בחירות קריטית ברמה הבינלאומית.

    מצד שני, מה אם בג"ץ יחליט לפסול מפלגות ימין מלהתמודד בבחירות? או שהפרקליטות , בגיבוי "חזקת התקינות", תבצע חקירה בלתי מאושרת, האזנות סתר לא חוקיות, ולחץ לא חוקי על עדים, כדי לתפור תיק פלילי לראש ממשלה מכהן? או שהיועמש בגבוי בג"ץ יתערב באופן פוליטי וחסר גבוי חוקי במינויים? או שבג"ץ ידון בערעורים על חוק האזרחות שיאפשרו זכות השיבה ויפסוק על חודו של קול? אופס, כל זה כבר קורה.

    בנוסף, פשרת פרידמן-אלבשן אמורה למנוע זאת , האם אתה תומך בה? היא בעצם תאפשר בחירה 50-50 של שופטים מהקואליציה והאופוזיציה, גם כאשר האופוזיציה היא רק 20% . כשחושבים על זה, זה נותן עוצמה מדהימה ובלתי מוצדקת לאופוזיציה. ומה אם רוב האופוזיציה זה המפלגות הערביות? הם יקבלו 50% מהמנויים…, ועדיין אף אחד מהאופוזיציה לא מעז לצייץ…

    Liked by 3 אנשים

  32. 3718 ומה אם ראש הממשלה הוא באמת עבריין? נשכח מנתניהו שלגביו הדעות חלוקות. נניח שבעתיד יהיה ראש ממשלה מושחת ועבריין. או שרים, או חברי כנסת. איך תטפל בזה? איך תטפל בדיקטטור בסגנון לוקשנקו או אסד? איך תמנע ממישהו כמו פוטין להגיע לעמדת שררה (בהנחה שאתה לא רוצה לקפוץ עצמאית מבנין גבוה אם תרגיז אותו, או להתאבד עם שני כדורים בעורף).

    Liked by 1 person

  33. אני לא מסתובב בתחושת "אני הרוב ולכן אשאר לעד בשלטון" כיון שיש לי מודעות היסטורית עמוקה. נכון שיש רבים, בעיקר החרדים, שחושבים כך. הם חסרים את הבנת המימד הדינמי. הם רק עושים אקסטרפולציות.

    כמו שבעבר הדתיים היו בשמאל, והיום בימין – כך איננו יודעים מה ילד יום. גם החרדים יכול ויהיו מופתעים מתוצאות הרפורמה מבחינתם. אולי המצב הנוכחי מגבש ומחזיק אותם ותוך כמה שנים אחרי הרפורמה הם יהפכו למשהו אחר – לרצף חרדי (כמו שקרה למגזר הדתי שהפך לרצף והתחבר מצידו האחד לחרדיות ומצידו השני למסורתיות).

    אני מעוניין בשיטה שהכי תקדם אותנו. לא בשיטה שתנציח את שלטונו של מאן דהו. אני בטוח שצריך לשנות את מבנה העליון ל-15-20 שנים הבאות בכדי לשחרר ולקדם את החברה והתרבות בישראל.
    אני לא חושש מממשלה שתחוקק חוק לבחירות כל 10 שנים כי אני מאמין בציבור שימנע זאת.
    כל הויכוח המשפטי/חוקי כאן מתעלם מכך שבסופו של דבר הכל זה אנשים וציבור והתרבות שלהם. אם אנשים הם תיאוקרטיים זה לא יעזור גם אם תחוקק להם את החוקים הכי דמוקרטיים, ואם אנשים הם דמוקרטיים אז הם יתנהלו בינם לבין עצמם בדמוקרטיות גם אם החוקים שלהם תיאוקרטיים.
    אני כבר כשלוש-ארבע שנים כותב כאן שהמשבר הפוליטי שאנחנו בתוכו הוא משבר חברתי. כל הויכוח על דמוקרטיה ובית משפט הוא פני השטח של הויכוח.
    לכן, אפילו שבעיני לפיד הוא מסית ומדיח, אני מסכים איתו שצריך לכתוב "אמנה" חדשה בין חלקי העם. אמנה שתעניק הסכמות נוספות מעבר לשינויי החוקים שהרפורמה מעניקה.

    אהבתי

  34. חייל הבעיה עם משאבי טבע שיש להם נטייה מרגיזה להיגמר בסופו של דבר. פעם בכינו שבישראל אין משאבי טבע כמו אצל שכנינו העשירים. היום אני חושב שזה היה הנס שלנו.

    Liked by 1 person

  35. הכלכלן של פורום קהלת נגד הרפורמה:

    https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bycpdcrjh

    הכלכלן הראשי בפורום קהלת: הרפורמה המשטרית עלולה לגרום לפגיעה קשה בכלכלה
    ד"ר מיכאל שראל יוצא באופן חריג נגד הרפורמה שקהלת, שהוא אחד מבכיריה, הובילה מאחורי הקלעים. בנייר עמדה שלדבריו משקף את עמדתו האישית הוא קובע כי הרפורמה עלולה לפגוע בהפרדת הרשויות בישראל ובקיום של בחירות חופשיות. לדבריו, "אם הרפורמה תגרום לפגיעה קשה בדמוקרטיה הליברלית – תהיה בטווח הבינוני גם פגיעה קשה בכלכלה"

    אהבתי

  36. אחת הבעיות הקשות עם הרפורמה היא השחתה של המנגנון הציבורי.

    https://www.ynet.co.il/economy/article/sksortak2

    משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי
    במשרד פנו לנציבות שירות המדינה בדרישה שלא לאייש בינתיים משרות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפני שלושה שבועות ביקש נתניהו למנות את המנכ"ל יוסי שלי כמ"מ הסטטיסטיקן הלאומי, למרות שהוא נעדר ניסיון מקצועי המתאים לתפקיד

    מעורבות פוליטית בלשכה המרכזית לסטטיקטיקה מטרידה מאוד בלשון המעטה. ענין זה מצטרף למינויים תמוהים אחרים בעבר כמו אמסלם שהיה בזמנו שר הסייבר, הנסיון למנות את אסנת מארק לתפקיד מנכ"לית משרד המדע, הנסיון של מירי רגב למנות את משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה וכיו"ב מינויים פוליטיים של אנשים חסרי כישורים מתאימים.

    יש לי הרגשה שבקרוב נחזור לימים העליזים בהם מי שרצה לקדם משהו נאלץ להשתמש בשירותיו הטובים של מאכער כזה או אחר. לא מבשר טובות לעתידה של ישראל.

    אהבתי

  37. אמחייה , אלו חדשות ישנות.
    שראל יצא בהצהרה הזו לפני שבוע, לפני הצגת פשרת אלבשן פרידמן שמתייחסת לרוב החששות שלו.
    בכל אופן הכתבה בגלובוס
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001440624
    הציגה נכונה ובאופן מקיף את עמדותיו.
    (לא הוגן להציג את זה שהוא מתנגד לרפורמה )
    —–

    שראל לא מטיל ספק בכך שקיימת כיום בעיה שנובעת מאקטיביזם משפטי מוגזם: "צודקים תומכי הרפורמה המשפטית המוצעת בביקורתם על הפגמים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל. צודקים הם גם בכך שהם מטילים את האשמה העיקרית לפגמים אלה באקטיביזם השיפוטי שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים".

    בעיניו, המצב הנוכחי, בו למערכת המשפט יש זכות וטו על כל פעילות של הממשלה, הוא רע ובעייתי. הוא מוצא פגמים גדולים ברוב שיש לשופטים ולעורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, בחוסר ההגבלה של זכות העמידה מול בית המשפט העליון, בהכרזה החד-צדדית של בג"ץ על חוקה לישראל, בפסילת החלטות מינהליות לגיטימיות וכוח מופרז ליועץ המשפטי לממשלה.
    ——-
    עם זאת, בעיני שראל, "הרפורמה הספציפית המוצעת אינה זו הנדרשת. הרפורמה המוצעת תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, בכך שהיא מכפיפה את מערכת המשפט לרצון הקואליציה".
    "פשרה שמוציאה את רעיון פסקת ההתגברות מהרפורמה, שנותנת לאופוזיציה יותר כוח בוועדה למינוי שופטים, ושמחייבת פרוצדורה קשוחה יותר להעברת חוקי יסוד או לתיקונם. ניתן בהחלט לשפר את הרפורמה המוצעת ברוח זו, בין אם בהסכמה רחבה בכנסת ובין אם באופן חד-צדדי על-ידי הקואליציה".
    —–
    אז לפי הפסקה האחרונה מתווה פרידמן אלבשן נותן מענה לרוב חשושותיו.

    Liked by 1 person

  38. המקור להשחתת השירות הציבורי היא ממשלה מלאה בהיבריס. אני לא אוהב את ההתנהלות של הממשלה הנוכחית ומקווה שזאת רק התנהלות מקומית של ילדים קטנים שהצליחו לכבוש מחדש את גן המשחקים אחרי שנתפס בידי ילדי הבניין שממול. אני מקווה שבקרוב הילדים יתבגרו ויחזרו למוטב.

    ממשלת היבריס נוצרת כאשר אין מולה אלטרנטיבה שלטונית.
    אנחנו במצב שהשמאל כבר לא מהווה אלטרנטיבה שלטונית ולכן אנחנו נושאים ענינו לקבוצת שופטים שיצילו אותנו מעצמנו.
    מצטער. בג"ץ הוא לא הפתרון. הפתרון זאת מערכת פוליטית איתנה.
    כל המהלך של השנים האחרונות של חיזוק בג"ץ על חשבון הגחכת המערכת הפוליטית (וקרימינלזציה שלה) – חוזר לנו כבומרנג.

    אהבתי

  39. אמחייה,

    > אחת הבעיות הקשות עם הרפורמה היא השחתה של המנגנון הציבורי.

    אענה לך בשם אחד: מנחם בגין.

    אין ספק שהאיש לא היה מושחת אישית, גר בדירת 2 חדרים בת"א כל ימיו. עפר לרגליו של אהרון ברק, ומה קבלנו? אנפלציה קטסטרופלית של 400%, מלחמת לבנון הראשונה עם הבטחה ל 40 ק"מ שנגמרה בפאתי ביירות, ופרישה פתאומית עם המילים הבלתי נשכחות "אינני יכול יותר".

    מה זה אומר? שמנהיג שגר בדירת 2 חדרים ושותה רק מי ברז הוא לא בהכרח מנהיג טוב. ומנהיג ששותה שמפניה וגר בקיסריה הוא לא בהכרח רע. העיקר זה התוצאה.

    לא יודע מה קורה בלמ"ס, אבל זה נשמע כמו כיפופי ידיים בין השרות הציבורי לממשלה, כנראה מביאים רק מועמדים תפורים מתוך המערכת , ולא פותחים השורות למועמדים נוספים, לא בטוח בכלל שמועמד תפור מתוך המערכת הוא לטובתך כאזרח

    Liked by 2 אנשים

  40. גרום, "פשרה שמוציאה את רעיון פסקת ההתגברות מהרפורמה, שנותנת לאופוזיציה יותר כוח בוועדה למינוי שופטים, ושמחייבת פרוצדורה קשוחה יותר להעברת חוקי יסוד או לתיקונם. ניתן בהחלט לשפר את הרפורמה המוצעת ברוח זו, בין אם בהסכמה רחבה בכנסת ובין אם באופן חד-צדדי על-ידי הקואליציה"

    נראה ששראל רוצה רפורמה עוד פחות קיצונית מזו שאני הצעתי. זה אפילו לא *דומה* למתווה פרידמן אלבשן אשר קרוב מאוד לרפורמה הנוכחית.

    Liked by 1 person

  41. גרום החששות של שראל דומים לאלו שלי:

    "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו".

    שראל משרטט את התרחיש הזה באופן היורד לפרטים: "הקואליציה עלולה, בתואנות שונות, לאסור על תעמולת בחירות חופשית לפני הבחירות, לקבוע סדרי בחירות וספירת קולות שיפעלו לטובתה, למנות וועדת בחירות מרכזית שתהיה ידידותית למפלגות הקואליציה, לפסול התמודדות של מפלגות או של אנשים שונים בבחירות, להעניש מבקרים קולניים מדי של השלטון, ולהשתיק כלי תקשורת המפיצים מידע שלילי או פסימי על מצב המשק והמדינה. משטר דמוקרטי, בו השלטון מייצג את דעת רוב הציבור, אך אין בו הפרדת רשויות ראויה, יתקשה לשרוד לאורך זמן בצורתו הדמוקרטית".

    אהבתי

  42. "אחת הבעיות הקשות עם הרפורמה היא השחתה של המנגנון הציבורי." ממש לא נכון. אני מסכים שהרפורמה לא תשפר באופן מהותי את בעיות השחיתות במנגנון הציבורי אבל המנגנון ב'פיקוח בג'ץ' לא פחות מושחת. ממינוי שי ניצן לספריה הלאומית ועד מינוי דורית בייניש לנשיאת בית המשפט העליון וגלי בהרב מיארה לייעוץ המשפטי לממשלה.

    Liked by 2 אנשים

  43. 3718 אני לא אוהב מינויים פוליטיים, מכל מיני סיבות (ראה למשל מתניהו אנגלמן), ומעדיף מינויים מקצועיים. אבל לכל הפחות אם כבר עושים מינוי פוליטי, לפחות שיהיה כשיר מקצועית.

    אהבתי

  44. משה, זה המנגנון שבאמצעותו הימין מכשיר שחיתות: אם כולם מושחתים, אז אף אחד לא מושחת. אין שום הוכחה לשחיתות במינויים שהזכרת.

    אהבתי

  45. מתווה פרידמן אלבשן אינו פותר כלום. אם יש לו יתרון על מתווה לוין המקורי הוא בכך שהוא אפילו יותר מגוחך. ולפיכך קל יהיה אפילו יותר להיווכח בכשליו.

    אהבתי

  46. אמחייה,
    גרום, "פשרה שמוציאה את רעיון פסקת ההתגברות מהרפורמה, שנותנת לאופוזיציה יותר כוח בוועדה למינוי שופטים, ושמחייבת פרוצדורה קשוחה יותר להעברת חוקי יסוד או לתיקונם. ניתן בהחלט לשפר את הרפורמה המוצעת ברוח זו, בין אם בהסכמה רחבה בכנסת ובין אם באופן חד-צדדי על-ידי הקואליציה".

    גם פרופסור אומן שחתם על עצומת התמיכה ברפורמה הוא נגד פסקת התגברות. ככה זה שיש צד שיש בו פלורליזם ולא עמדה אחת וסתימת פיות.(בכל מקרה הפשרה אומרת התגברות ב65)
    הועדה למינוי שופטים תהיה חצי חצי לאחר הפשרה ולא בידי הקואליציה כפי שהיתה בהצעה הראשונית ( קרא הערות לכך בתגובת 3718 למעלה)
    העברת חוקי יסוד בשתי כנסות לעומת הצעה מקורית ( קרא תגובת קרוליין למעלה)

    זה לא דומה להצעה שלך.
    ושים לב שהוא כותב שגם העברה"חד-צדדי על-ידי הקואליציה".

    אהבתי

  47. נדמה לי שכתבתי מתישהו. זה פשוט מתווה לפוליטיזציה מוחלטת של השופטים. כל שופט צבוע בצבע פוליטי מאוד ספציפי, ואין שום סיבה להניח שיתרחק מהוראות המשלח. הרי כשיבחרו את השופט יעשו הכול לוודא שהוא יהיה האדם הכי פחות עצמאי שיש. גם לא ברור מה המשמעות של בחירות. נניח שהימין ממנה יורם שפטלים כאלו והציבור כועס ומסלקו לאופוזיציה.. ואז הוא ממשיך למנות אותם מהאופוזיציה.
    גם לא ברור איך ריאלי שתהיה פסילת חוק שדורשת רוב מיוחס כאשר לפחות חצי מהשופטים הם שפוטים של הקואליציה.

    ביבי השתלט על הכנסת לחלוטין. עכשיו הוא חותר להשתלט על בג״ץ, ופרידמן ואלבשן מצאו דרך ״פשרה״ לאפשר זאת.

    Liked by 1 person

  48. > "הקואליציה עלולה, בתואנות שונות, לאסור על תעמולת בחירות חופשית לפני הבחירות, לקבוע סדרי בחירות וספירת קולות שיפעלו לטובתה, למנות וועדת בחירות מרכזית שתהיה ידידותית למפלגות הקואליציה, לפסול התמודדות של מפלגות או של אנשים שונים בבחירות, להעניש מבקרים קולניים מדי של השלטון, ולהשתיק כלי תקשורת המפיצים מידע שלילי או פסימי על מצב המשק והמדינה. משטר דמוקרטי, בו השלטון מייצג את דעת רוב הציבור, אך אין בו הפרדת רשויות ראויה, יתקשה לשרוד לאורך זמן בצורתו הדמוקרטית".

    אני רואה את כל הבעיות האלו דוקא בצד שמאל . הם היפים והטובים, לכן מזלזלים בכנסת ובבחירות (האופוזיציה מזלזלה בכנסת). חנן מלצר , יו"ר ועדת הבחירות היה חבר מפלגת העבודה ועשה שמועים הזויים לאנשי ליכוד לגבי הרשתות החברתיות. מי שנפסל להתמודד בבחירות ומי שבגץ דן בביטול בחירתו, זה צד ימין. מי שנעצר ברחוב על אמירות חסרות משמעות אלו אנשי ימין (עכשיו קבלה פצוי של 70K) .
    מתחילת השנה ועד היום נאסר רק אדם אחד על חסימת הצירים (תקופת המחאה, כן?), והוא חרדי …

    רוב כלי התקשורת הם שופרות שקרים ותעמולה של השמאל והחונטה. הערוץ היחידי שנסגר על היום זה ערוץ ימני.

    הכל נכון ואפשרי, רק שזה כבר קורה היום, תחת שלטון בגץ בעל הכח הבלתי מוגבל, ושלא ניתן להדיח אותו, בניגוד לממשלה ולכנסת.

    וחוץ מזה, פשרת פרידמן-אלבשן פותרת את זה ע"י אזון לא הוגן בין קואליציה-אופוזיציה, ועדיין, אין אחד באופוזיציה שמסכים לה.

    Liked by 2 אנשים

  49. כפי שכבר 3718 העלה, אני לא מבין את ההיגיון שהועדה תשלט חצי-חצי בידי הקואליציה והאופוזיציה.
    אם יש קואליציה של 90 חברים אז האופוזיציה תקבל את אותו הכח?

    ובכלל איך מגדירים מהי קואליציה ומהי אופוזיציה באופן חוקי? אם מפלגות ימין לא נכנסו לממשלה – אז הם יחשבו אופוזיציה ויקבלו מקום בועדה? ואם תקום ממשלת שמאל ללא ערבים אז השמאל ישב בועדה בתור קואליציה והערבים בתוך אופוזיציה?

    הדברים הברורים הם מיהם חברי הכנסת ומיהם חברי הממשלה, ועל זה צריך לבנות את זהות חברי הועדה.

    אהבתי

  50. בג״ץ הוא גם בית המשפט העליון. מה לכל מיני בובות של הימין/חרדים (ואין הרבה כאלו. נדמה לי היה מספר של כף יד אחת של פרופסורים למשפטים בעצומה בעד הרפורמה) ולהתמודדות עם דילמות משפטיות מסובכות בנזיקין, חוזים, מסים וכו׳. זליכה בצדק הצליח למצוא פסיקה מזעזעת אחת בענייני בנקאות ולדבר עליה כאות ומופת לאטימות של בתי המשפט – הנכונות לתת לבנקים לנקוב בשערי מט״ח שקריים שאינם קשורים למציאות. שופטים סוג ז׳ כאלו ייצרו פאדיחות כאלו כל יום.

    אהבתי

  51. חזרנו לתפיסות הישנות של החכמים מול הטיפשים.
    אני חושב שכדאי גם לחזור ולחטא את כולם ב-DDT.

    Liked by 1 person

  52. ביבי לא השתלט על הכנסת. אלו תוצאות הבחירות ואתה מסרב לקבל אותן כי "שמוליק סילמן גנב לך את ממשלת השינוי".
    צא מ"רק לא ביבי". עוד שנתיים לא יהיה ביבי. אנחנו בונים מערכת ל-20 שנים הבאות ואתה ממשיך להידבק לביבי.

    Liked by 3 אנשים

  53. תמריץ,
    שופטים סוג ז זה בג"ץ של היום (וגם הפקולטות למשפטים). אין שום בעייה סבוכה שלא ניתן לפתור באמצעות פרשנות תכליתית תוך התעלמות מהחוק, השפה והשכל הישר.

    Liked by 2 אנשים

  54. אם המערכת המדוברת הייתה נכנסת לתוקף רק מהכנסת הבאה, הדיון היה הרבה יותר ענייני משני הצדדים. זה היתרון של מסך הבערות.

    היה מאמר פייסבוק מאוד מעניין על הפוליטיזציה ואיך היא עובדת בבתי הדין הרבניים. להערכתי, זה לא עובד כל כך טוב כי אף אחד לא ינהל דין תורה מול ש״ס או ג׳ מול דיינים שהם מינו, וגם חרדים מעדיפים ללכת לערכאות חילוניות.

    Liked by 1 person

  55. תמריץ,
    הטיעון שלך ששופטים ייטו לטובת מי שמינה אותם בעבר הוא נכון אמפירית. הכיצד? כיום, השופטים שמונו על ידי החונטה תלויים בה גם בקידומים שלהם ולכן הטרפת של ברק השתלטה גם בערכאות הנמוכות. ועדת ניסנקורן/חיות מינתה למעלה מ60 שופטים ללא שום בדיקה/דיון מתוך רשימה מוכנה שהביאה חיות לוועדה. כמובן שאלו לא היו שופטים סוג ז, כולם מאורות משפטיים שצמחו בפרקליטות המקצועית והמופלאה שלנו. בעבר היה לבג"ץ עוד כלי אינדוקטרינציה בדמות מינוי זמני לעליון. תודה לאל שלפחות את הכלי הזה הפוליטיקאים הצליחו לקחת מהם.
    השיבה שופטינו כבראשונה…

    אהבתי

  56. פוסט חשוב ומעניין (של אריאל פינקלשטיין).

    ראשית, אני בהחלט בעד ניקוי אורוות במערכת בתי הדין, וכמובן שצריך להתחיל בשינוי החוק ולבטל את המצב שהרב הראשי הופך אוטומטית לנשיא בית הדין הרבני.

    שנית, מה שקורה במינוי דיינים קורה בדיוק במינוי שופטים – רק שזה מוסתר במקרה של מערכת המשפט כי היא מאותרגת ע"י רוב התקשורת (פינקלשטיין רומז על-כך בעצמו).

    שלישית, פינקלשטיין תולה את הפולטיזציה בבתי הדין בועדה לבחירת דיינים, אבל זה מתחיל מהדיינים עצמם. מספר תקני הדיינים קטן משמעותית ממספר תקני השופטים והרשמים (כ-1-5%) ולכן יש מאבק ענק על המשרות. לציבור החרדי עבודה כדיין היא עבודה מצוינת. זה בין להיות בכולל ולקבל מלגה קטנה לבין להיות דיין עם משכורת מצוינת, מעמד ופנסיה. לכן המועמד פונה לכל הגורמים האפשריים בכדי לעזור לו לזכות בתקן של דיין. לא כן במערכת המשפט שלוקחת עו"ד עובדים ובעלי ניסיון כשופטים ורשמים. מי שלא נבחר כשופט ממשיך לעבוד ולהתפרנס במה שהוא עושה. האפשרויות שעומדות בפני עו"ד מוצלחים רבות יותר ולעיתים גם רווחיות יותר במגזר הפרטי.
    לכן אני לא רואה מצב דומה במערכת המשפט.

    שלישית ועיקר, כל הזמן חוזרת הטענה של שחיתות (וגם אני לא מעוניין בשחיתות). תנו הצעה קונקרטית איך למנוע שחיתות אבל גם איך לייצר מגוון של שופטים בעליון בבואם לדון בענינים ערכיים. הפתרון של להשאיר את הוועדה במצב הקיים לא יעבוד ולא יקובל.

    אהבתי

  57. יאיר, לגבי הדבר השלישי, מה שהצעתי זה להעלות את הרוב לפסילת חוק לשני שלישים. ממילא יהיה קשה יותר לשופטים פרוגרסיבים להשפיע. ואפילו הצעתי מנגנון למניעת ריקון תוכן של חוק ממשמעותו על ידי פרשנות.

    אם חושבים מחוץ לקופסה ממש, אז בקליפורניה שופטים גם נבחרים וגם ניתן להדיחם במשאל עם. ראה הכתבה המעניינת הזו https://harvardlawreview.org/2019/02/california-judge-recalled-for-sentence-in-sexual-assault-case/

    אהבתי

  58. תמריץ,

    נראה לך שמישהו באופוזיציה\בג"ץ יסכים לבחירה והדחה של שופטים במשאל עם?

    המטרה של האופוזיציה זה לא רפורמה טובה יותר. המטרה היא ללא רפורמה כלל.

    Liked by 2 אנשים

  59. מעולם לא טענתי שכולם מושחתים.
    כישורי הספרנות של שי ניצן עולים על כישורי הסטטיסטיקה של יוסי שלי?
    תנאי סף למינוי יועץ משפטי לממשלה הוא בקיאות במשפט הפלילי. בהרב מיארה כיהנה רק בפרקליטות האזרחית (ואגב אמחיה פעם תיאר את אנגלמן שהיה שנזכר ל"לעבוד" רק בממשלת בנט-לפיד ולפני כן היה שקט. האם אותו תיאור בכיוון ההפוך לא מתאר את מיארה?!)
    עדנה ארבל בזמן מינויה הציגה מצג כוזב על השכלתה. מתוך ויקיפדיה:" במהלך שקילת מינויה של ארבל לבית המשפט העליון, ובעת כהונתה כפרקליטת המדינה, קורות חייה הרשמיים של ארבל הציגו אותה כבעלת תואר שני. לאחר מינויה פרסם יואב יצחק כי במשך שנים כתבה ארבל בקורות חייה כי סיימה בשנת 1979 את לימודיה לתואר שני, אף על פי שהיא מחזיקה בתואר ראשון בלבד[16]. רק לאחר פרסום זה, תיקנה השופטת ארבל את קורות חייה באתר הרשות השופטת."

    Liked by 2 אנשים

  60. מהצוות ארבל-בייניש תמיד ביטאתי סלידה עמוקה כאן בבלוג. אפשר לראות בארכיון. האם בגלל זה אסכים לחיות בדיקטטורת המושחתים מהימין? לא.

    אהבתי

  61. תחת דיקטטורת המושחתים מימין אתה לא מוכן לחיות אבל עד עכשיו חיית טוב מאוד תחת דיקטטורת המושחתות משמאל.

    אהבתי

  62. חייל מאמר המערכת בWSJ נראה כאילו הוא הוזמן ונכתב ע"י מישהו מתומכי הרפורמה. קצת מוזר שאף אחד לא חתום עליו ("מערכת העיתון").

    אהבתי

  63. על מערכת המשפט המפוארת שלנו:

    Liked by 2 אנשים

  64. ברק היה שמאל-מרכז אבל מבריק.
    תלמידיו היו או שמאל-מרכז אבל לא-מבריקים (ארבל ובייניש) או מבריקים אבל שמאלנים קיצונים (כמו ברק-ארז).

    אהבתי

  65. תמריץ,
    נרשמת?

    אהבתי

  66. זה טור מערכת. מטיבו לא חתום עליו אדם. אין שום ערך משפטי לטור הזה אבל זה אומר שרופרט מרדוק, שהוא אדם חשוב מאוד מאוד, עדיין מוכן לעזור לביבי.

    אהבתי

  67. ברק-ארז היא באמת שופטת מצוינת. לאחרונה באופן מעניין תמכה בבירור ההורים הגנטיים בפאדיחת העובר באסותא. עמדה קרובה ללבי, כי מעדיפה את האינטרס הגנטי. אבל נותרה במיעוט.

    Liked by 1 person

  68. אי אפשר להשוות את הכוח של שתי אלו, שלעתים קרובות היו במיעוט בעליון עצמו, לכוח הטוטאליטרי שביבי, בנו ורעייתו מבקשים לנכס לעצמם עכשיו.

    אהבתי

  69. תמריץ,
    אני לא מצליח להבין איך נושא ביבי ומשפחתו מעוור אדם אינטלגנטי כמוך.
    אם זאת נחמת טיפשים – אז אני רואה את המחלה הזאת פושה אצל אנשים נוספים שאני עובד איתם שגם הם אינטלגנטים.
    זה מוכיח את דברי בעלי המוסר שעבודה על המידות קשה הרבה יותר מחידוד השכל.

    ולעניין אומר, שבדיוק הפוך. הביקורת שיש על ראש ממשלה והפשרות שהוא צריך לעשות מצמצות את כוחו עשרת מונים, בעוד שעל שופטי בית המשפט העליון אין שום עול מלבד החברים שלהם בברנז'ה (וגם הם חושבים בדיוק כמותם).
    אם אני מחפש דוגמה לטוטאליטריות אמצא אותה דווקא בבית המשפט העליון ולא בכנסת, בממשלה או בבית ראש הממשלה.
    למשל הריאיון של רוני קובן עם ברק מגלה אישיות והתנהגות הרבה יותר טוטאליטרית מאשר כל ריאיון שנעשה אי-פעם עם ביבי.

    גם ברמת ההתנהגות בפועל, המעשים של אהרן ברק הרבה יותר דיקטטוריים מאשר כל מעשיו של נתניהו גם יחד.
    אני מתקשה למצוא מהלך פוליטי של נתניהו שיש בו צד טוטאליטרי וקיצוני (אולי קיצוץ קצבאות הילדים ב-2003 וגם הוא היה מידתי ובעקבות צורך לאומי).
    ברק, לעומת-זאת, על-אף השימוש התכוף במונח מידתיות, לא היה מידתי כלל. הוא הפך את כל דיני החוזים מקצה לקצה ונתן לעצמו סמכות מלאה לפרש אותם בניגוד לכוונת הצדדים לחוזה, הוא נלחם (כיועץ משפטי) במדיניות של ממשלתו, הוא (וממשיכיו) ביטלו חוקים של נבחרי הציבור, ודוגמאות רבות נוספות.
    אז אם הטענה שלך היא טוטליטריות – נראה לי שטעית בכתובת.

    Liked by 1 person

  70. תמריץ "מאמרי מערכת" הם הרבה פעמים כסות לתוכן מקודם. כאשר יש ממש מאחורי מאמר, כותב המאמר לא יהסס לחתום עליו.

    אהבתי

  71. אני לגמרי בעד לעסוק בהיסטוריה אבל ברק הוא 17 שנה מחוץ לתמונה.. וגם מה שנתניהו עשה לאורך השנים שהיה טוב וקידם את המדינה הוא היסטוריה.. זה לא אותו הבן אדם. או שהוא בנסיגה קוגניטיבית, או סביר יותר מהפרספקטיבה של הבלוג, שהמשפט משנה לחלוטין את מערכת התמריצים שבה הוא חי. ויש שאומרים שבני ביתו הדביקו אותו לחלוטין בשגעונם.

    אהבתי

  72. בואו נראה, ממה אני יותר פוחד, מזה שיאיר נתניהו האידיוט יוציא עלי ציוץ פוגע,

    או, שהפרקליטת ישתלו תוכנת מעקב גורפת בטלפון שלי בטענה שאני פדופיל (ושופט יחתום כמובן, ללא שום הגיון או הוכחות), ואחר כך יעצרו אותי ב 6 בבוקר מול השכנים, ואחר כך יזמנו את הורי לחקירה, ויחלטו להם את כל הנכסים, וכל זה כאשר אני לא חשוד בכלום, והמטרה להוציא ממני לכלוך פוליטי נגד הבוס שלי, שהוא במקרה יריב של הפרקליטות.

    באמת בחירה קשה…

    Liked by 3 אנשים

  73. לשופטי עליון יש יותר כח מאשר לראש ממשלה והם בהחלט משתמשים בו לקידום האג'נדות שלהם.

    הבאתי את ברק רק כיון שהוא דוגמה מוכרת. ניתן באותו אופן להביא אינספור דוגמאות משופטי עליון אחרים.
    הראשון שעולה לי בראש זאת דורנר שניסתה להכריח את הממשלה לקבוע מהו "קיום בכבוד" ולחייב אותה להעלות את קצבות הביטוח הלאומי לרמה זו.

    אבל יש דוגמאות למכביר גם מהתקופות האחרונות כמו השופט ג'ובראן שדיבר על לבטל את חוק הלאום (רק לפני שנה-שנתיים) או בג"ץ שדחה את העתירה להביא את ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת, כאשר בכל מינוי של מישהו לראשות המועצה הדתית במקום מסוים הוא מתערב גם מתערב.

    ובכלל גם אם 3 השופטים האחרונים שמונו הם לדעתך לא אקטיביסטיים (ולי זה כלל לא ברור) – הפוטנציאל הזה (של כח בלתי-מוגבל לשופטים) מאוד מפחיד אותי ואיני מעוניין בו כלל.
    ואוסיף ואומר, שאף שאני לא מבין כיצד הרפורמה עצמה פוגעת בכלכלה – אני מוכן לפגיעה מסוימת בכלכלה אם אני יודע שהשופטים מוגבלים. מה תעזור לי כלכלה מדהימה אם הם יכולים להפוך את הכל בן-רגע.

    Liked by 1 person

  74. יאיר מה תעזור לי כלכלה מדהימה אם הממשלה יכולה להפוך הכל בן רגע – ולמעשה בדיוק עושה את זה עכשיו.

    אהבתי

  75. חייל לצערכם אל קפונה כבר לא איתנו, אבל שמעתי שאל צ'אפו דווקא פנוי. אמנם הוא בכלא אבל החבר'ה מש"ס טוענים שזה לא אמור להפריע:

    https://www.ynet.co.il/news/article/s1bsc1kxh

    שידור חי מהכנסת: קידום החוק שיאפשר לדרעי לחזור לממשלה
    הייעוץ המשפטי של הכנסת הסתייג מ"חוק דרעי 2" שאמור לסלול את שובו של יו"ר ש"ס לממשלה, אולם הוועדה שעוסקת בנושא צפויה לאשר אותו לקריאה ראשונה במליאה

    אהבתי

  76. איך לבצע מינויים פוליטיים לאנשים חסרי כישורים, מהדורה ראשונה:

    https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bjkudza1h

    אמ;לק ממנים את חסר הכישורים לממלא מקום המנכ"ל, ומפטרים את המנכ"ל. עכשיו ממלא המקום הופך למנכ"ל בפועל ועקפנו את דרישות הסף המקצועיות. כפיים? למתקדמים אפשר גם לפטר כל איש מקצוע שלמזלו הרע מונה בממשלה הקודמת. לארגן ג'ובים למקורבים זו בסופו של דבר המטרה האמיתית של כל פוליטיקאי איכותי.

    אהבתי

  77. אמחייה,

    > איך לבצע מינויים פוליטיים לאנשים חסרי כישורים, מהדורה ראשונה:

    אתה טועה. לא מדובר באנשים בהכרח בחסרי כישורים , אלא קודם כל באנשים נאמנים לממשלה.

    זה מה שהזהרתי שיקרה באחת ההודעות הקודמות שלי, כאשר אמרתי שאיומים במלחמת אזרחים, והצהרות הנאמנות של פקידי ממשלה לבג"ץ במקום לממשלה, כנגד החוק, יגרמו לכך שהממשלה תתחיל לעשות רשימות נאמנות, ותמנה פקידים לפי נאמנות לממשלה. זה מה שכל אדם שפוי היה עושה כשנתקל באיום במרד, אחרי בחירות דמוקרטיות.

    איך גנץ אמר בהתחלת הסיפור לביבי "האחריות למלחמת אזרחים תהיה עליך". ובכן, חוק התוצאות הבלתי צפויות מכה שנית.

    Liked by 1 person

  78. תמריץ,
    לא הבאתם שלום עם לבנון?

    Liked by 1 person

  79. אמחייה, הממשלה עושה את מה שבוחריה מבקשים.
    תתחיל להפנים שזה לא רוטמן ולא לוין ולא נתניהו. זה הציבור שבחר בהם.
    השופטים לא נבחרים בידי הציבור.
    הם גורם מרסן בכך שהם שומרים על המסגרת החוקית ומחייבים אותנו לעצור ולחשוב, אבל אין תפקידם לקבל החלטות ציבוריות.

    אהבתי

  80. אמחיה
    בסיפור של 'חוק דרעי 2 ' כשבוחנים את הפרטים לא בטוח שמי שדומה ל'אל צ'אפו' כאן – זה לא הבג'ץ.
    בחוק יסוד הממשלה נקבע: ' לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו. ' אז מי שנאשם (הוגש נגדו כתב אישום) יכול לכהן כשר כל עוד לא הורשע.
    כשהוגש כתב אישום נגד דרעי ופנחסי בג'ץ קבע שעל ראש הממשלה לפטר אותם כי לא סביר שראש הממשלה לא יפטר אותם לכן עליו לפטר אותם אף שלפי חוק יסוד הממשלה הם כשירים לכהן כשרים למעשה הם לא כשירים.
    האם לדעתך בג'ץ כאן כיבד את החוק או שבג'ץ הוא זה שהתייחס לחוק כמו ש'אל צ'אפו' מתייחס לחוק (רק שבג'ץ עשה זאת בסגנון 'נאור' יותר)

    אהבתי

  81. תמיד חשבתי שבג״ץ שדד סמכויות בהלכת דרעי-פנחסי. לאחרונה אני חושב שכתב אישום, כמו שאנחנו רואים בעינינו, מעוות את מערכת התמריצים של פוליטיקאי בצורה כה קיצונית, שזה לא הגיוני שפוליטיקאי כזה יכהן בממשלה באותה מידה שלא הגיוני שיכהן בממשלה מישהו שהוא על הפיירול של חיזבאללה. האפקט ההרסני דומה.

    Liked by 1 person

  82. משה אני מסכים שיש בעייתיות בפיטורים של שר שהוגש נגדו כתב אישום. הרי הוא בחזקת חף מפשע עד שהוכח אחרת. מצד שני יש את עניין התמריצים השליליים ופוטנציאל הנזק של מי שאכן אשם, ובדרך כלל כתב אישום מוגש נגד שר רק אם הראיות חזקות.

    מקרים כאלה אכן ראוי לקבע בחקיקה ולא בתקדים של בג"ץ.

    אהבתי

  83. יאיר לממשלה בהחלט יש זכות לחרב את המוסדות השונים. לי יש (עדיין) זכות למחות על כך. אני מדבר על המינויים הפוליטיים התמוהים שלהם, לא על המהפכה המשטרית שלגביה לדעתי אין לממשלה זכות ביצוע והיא לא תקפה.

    אהבתי

  84. ישטרליה (אוסטראל?)

    המהפכה המשטרית הציפה על פני השטח מתחים שונים, אחד מהם הוא המתח דתיים – חילונים. הדמוגרפיה מראה בבירור איזה צד עומד "לנצח" בטווח הארוך. לאור העובדה הזו עלו הצעות שונות, בינהן חלוקה לקנטונים כמו גם הגירת החילונים לחו"ל. נדמה לי שאורי כ"ץ הציע אפילו הגירה מערכתית של מליוני חילונים.

    חלק מההצעות האלה נשמעות כמו מדע בדיוני. אולם אם נזכר לרגע בקונגרסים הציוניים למיניהם, גם הם נשמעו אז כמו פנטזיה. את הקונגרסים האלה ניהלו בעיקר יהודים חילונים, מאחר והציונות הייתה בעיקרה תנועה חילונית. אחת ההצעות שעלו אז הייתה להקים את מדינת ישראל באוגנדה. לטוב ולרע הצעה זו נפלה, אולם ברוח הדברים יש לי הצעה חדשה.

    באוסטרליה כולה חיים כ-26 מליון בני אדם, על שטח של כ-7.5 מליון ק"מ רבועים. רוב אוכלוסית אוסטרליה מתרכזת בחלקה המזרחי. מערב אוסטרליה הוא ברובו שומם. אפשר להכניס לשם 10 פעמים את ישראל ואף אחד לא ישים לב.

    במקום קנטונים או הגירה ספוראדית לחו"ל, אפשר פשוט להקים את מדינת ישראל החילונית במערב אוסטרליה. החילונים שירצו בכך יהגרו באופן מסודר למדינה החדשה. במדינה זו הדת – כל דת – תהיה מחוץ לחוק, ואדם דתי לא יוכל להיות אזרח. לאור המגמות הדמוגרפיות מדיניות זו הכרחית על מנת לשמור על אופיה החילוני של המדינה.

    אוסטרליה היא מדינה ליברלית באופיה, וגם כך מעודדת הגירה. הם כנראה ישמחו לקבל כמה מאות אלפים של מהגרים משכילים וחרוצים אשר עובדים בעבודות מכניסות – מהנדסים, רופאים וכיו"ב, אשר גם הם ליברלים באופיים.

    ישראל החדשה תהיה חלק מהפדרציה האוסטרלית, וככזו כפופה לחוקים הפדרליים וכן תצטרך לשלם מיסים פדרליים וכיו"ב. עם זאת, מדובר במדינת שיש לה זיקה לישראל הנוכחית לאור הלאום וההסטוריה המשותפת, ותוכל לתמוך בישראל הנוכחית פוליטית.

    לבסוף, אחרי שהמהלך יושלם, ישראל הנוכחית תשנה את שמה לממלכת יהודה, סתם בשביל להרגיז את כל האנטישמים.

    כמובן, זה לא מונע את הגעתם של חילונים אוהבי דמוקטטורות למיניהם. אני צופה עתיד מזהיר.

    אהבתי

  85. רוב אוסטרליה פשוט לא נעימה לחיים אנושיים. באזור שאינו על החוף חיים רק חצי מיליון נפש. זה לא אטרקטיבי להחליף אקלים ים תיכוני נפלא בזה.

    אהבתי

  86. נראה שהרצוג קורא את התגובות שלי כאן בבלוג:

    https://www.ynet.co.il/news/article/r1p3ifkxn

    לדעתי ההצעה שלי טובה יותר בענין בחירת השופטים, וגם בדרישה לרוב קשיח של 80 בשביל חוק יסוד (ולא 70 בקריאה רביעית). בכל מקרה מתווה כזה יכול לפעול לכל היותר ל-20-30 שנה הקרובות, לאחר מכן הדמוגרפיה תרוקן אותו מתוכן.

    אהבתי

  87. קשה לי לראות את הקואליציה מקבלת את מתווה הרצוג.
    מלבד צמצום עילת הסבירות, ההצעה יותר גרועה מהמצב הנוכחי.

    אהבתי

  88. יאיר לדעתי הענין המהותי ביותר במתווים האלה הוא שבג"ץ לא יכול לבטל חוקי יסוד וחייב לשפוט לפיהם. נדמה לי שהיום זה לא המצב.

    אהבתי

  89. זה נכון, אבל זה מחזק את יכולתו של בג"ץ לבטל חוקים שאינם חוקי יסוד, הרבה יותר מהמצב הקיים.
    אני מאוד מופתע מהמתווה הזה. לא חשבתי שהוא יהיה כה חד צדדי, ובעיקר לא נוגע בסוגיות שעל הפרק (גם לא מצד שמאל).
    זה הנצחה של המצב הקיים תחת פלומבה חוקית.
    היה ברור לי שלא אצא עם כל תאוותי בידי, אבל לא חשבתי שאצא כל-כך מאוכזב. עד כה הרצוג היה נראה לי מאוזן.

    אהבתי

  90. אמחיה
    מצב שבג'ץ מחוייב לחוקי יסוד אבל לקואליציה אין שום אפשרות לחוקק חוק יסוד בלי האופוזיציה אומר למעשה שהקואליציה לא יכולה לעשות כלום בלי אישור בית המשפט העליון. כלומר העם יכול לבחור ימין וימשיך לקבל שמאל.
    מלבד זאת חוק כבוד האדם וחירותו נשאר על כנו כמו עד עכשו, כלומר גם אם יצליחו לחוקק חוק יסוד אם בית המשפט יחליט שאיחוד משפחות כלול בכבוד האדם וחירותו ובסתירה בין חוקי יסוד בית המשפט יחליט ב"מידתיות" לקבל מאות אלפי פלסטינים אז הם מקבלים אזרחות. כנ"ל לגבי הרחקת מסתננים וכל דבר שעולה על דעת הפרוגרסיבים.

    Liked by 1 person

  91. יאיר
    גם אני חשבתי שהרצוג מתון אבל רק עד הנאום שלו שבוע שעבר. בנאום שלו הוא הבהיר מפורשות שהוא לא מתון הוא נמצא חזק בשמאל.

    אהבתי

  92. אני לא מבין מה עבר להרצוג בראש כשהפקיד כל כך הרבה כוח בידי נועם סולברג. סולברג אדם טוב, אבל הוא לא זה שיעצור את האמביציות חסרות העכבות של הימין.

    אהבתי

  93. ועדיין, אחרי כל השעות שהוא נפגש עם רוטמן חשבתי שהוא מבין את הרצונות של הצד הימני, ויציג מתווה שהוא פשרה.

    אהבתי

  94. תמריץ, אתה פרסונלי מדי.
    אתה מדבר רבות על יכולת הפשטה אבל ממשיך להגשים כל דבר.
    כל הניתוחים האחרונים שלך לא עוסקים במבנה, ביחסים או בעקרונות, אלא רק בדמויות הפועלות (ביבי, ברק, רוטמן, דרעי, סולברג, שקד, …).
    אנחנו לא במשחק כדורגל או בתכנית ריאליטי.
    גם סולברג לא יהיה נשיא לעד.
    הרפורמה הזאת היא הרבה מעבר להצלת ביבי, למינוי דרעי ולשאר הרעות החולות שאתה מדמיין שיקרו.

    אהבתי

  95. זה לא אני שפרסונלי. זה הרפורמה שפרסונלית.. זה החיסרון האבסורדי שלה. הכול הולך באופן נגרר. מה שיקרה בשנת 2070 בעליון ייקבע לפי האם סולברג ימנה שופטים של פורום קהלת בני 40 או בני 50. ואם חלילה בריאותו לא תהיה כשורה, אז כל עתיד המדינה משתנה. אפילו לראש ממשלה אין כזו השפעה. זה הזוי ומגוחך. אבל זה רע באופן מוחלט. לא רע כי זה שמאלני מדי. להיפך, מעשית זה יחולל תוצאה ימנית מדי בהינתן התרחישים הסבירים (קואליציה ימנית ב-2028; סולברג מתפקד היטב; סולברג לא מתחשב יותר מדי בעמיתיו שיתעצבנו ושומר אמונים לימין ולשר נאמן המנוח שנלחם עליו בעקשנות)

    אהבתי

  96. אתה חושב שמתווה הנשיא גרוע כי הימין ישתלט על בית המשפט.
    אני חושב שמתווה הנשיא גרוע כי הוא מחזק את כוחם של שופטי העליון יותר ממקודם.
    מי כאן פרסונלי? אתה שמפחד ששופטי הימין ישתלטו או אני שמפחד ששופטי העליון ישתלטו (לא משנה אם הם יהיו ימין או שמאל).

    אהבתי

  97. יאיר, אתה צודק אם אתה מתייחס לשופטי העליון כקבוצה אחידה שמסוגלת בקלות לגבש רוב שני שלישים בפסילת חוקים. אך לא כן (אולי נגד דרעי שמעורר תיעוב בכולם, אבל זה רק מייצג את התחושה בעם).

    אהבתי

  98. שני שליש מ-11 שופטים זה קל מאוד. זה 7-8 שופטים מ-15 שופטי העליון כלומר מחצית.
    ושוב, אתה כל הזמן מסתכל על המצב הקיים ומתעלם מהשינויים שיכולים לקרות.
    אני גם לא מעוניין שיהיו רוב של שופטים חרדים שיחליטו עבור כולם מה הערכים הנכונים. לא רוב של שמאלנים שיחליטו לכולם מה הערכים הנכונים וגם לא של דתיים שיחליטו לכולם מה הערכים הנכונים.
    אין שום סיבה לתת לשופטי העליון שליטה על חיינו.

    אהבתי

  99. משה ויאיר, נכון שבית המשפט יכול לבטל חוקים רגילים – כמו היום – וזה דבר חיובי ומלעשה הכרחי לדעתי מאחר וזה כל הענין של איזון רשויות. אבל בג"ץ לא יבטל *כל* חוק ולמעשה הוא מבטל מעט חוקים ביחס למה שקורה במדינות מתוקנות בעולם. כמו כן בג"ץ לא יוכל לבטל חוקי יסוד וזה חשוב מאוד.

    לגבי החשש מאיחוד משפחות וכיו"ב, להבנתי לכנסת יש את הכוח לחוקק כמו גם לשנות חוקי יסוד, עם הרוב המתאים (80 אצבעות). זה אומר שאפשר לשנות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולחוקק את חוק יסוד האזרחות שיהיה באופן מפורש קודם לכבוד האדם וחירותו, ובג"ץ לא יכול לעשות כלום בענין. זה כמובן דורש הסכמה רחבה אולם זה לא באג, זה פיצ'ר.

    כאשר מחוקקים חוקים בסיסיים שגם בג"ץ מחוייב להם ולא יכול לשנות אותם, הכרחי שתהיה להם תמיכה רחבה. ספציפית לגבי חוק האזרחות, דהיינו היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי בעל קדימות על פני זכויות אדם, אמרתי בעבר שלדעתי יש לכך אפילו בכנסת הנוכחית מעל 90 אצבעות – ליברמן, גנץ ולפיד יתמכו אבל אפילו בלי לפיד אפשר להגיע ל-80 אצבעות.

    אהבתי

  100. יאיר, הרכבים נבחרים לפי הוותק. זה שמלקטים שופטים לפי רצון הנשיא זה סתם המצאה של הימין.
    אתה בעצם רוצה לבטל את בית המשפט העליון ולהותיר רק את הכנסת כרשות אחת ויחידה. זו תמיכה בדיקטטורה. במיוחד כשאנחנו יודעים מה האופי של הרוב הנוכחי בכנסת, ומה העתיד הדמוגרפי.

    אהבתי

  101. תמריץ
    יש לך מקור שזה סתם המצאה שלנשיא יש סמכות לקבוע את ההרכב בדין מסוים?
    מה זאת אומרת שההרכב נבחר לפי הוותק? נניח היום יש עתירה נגד חוק האזרחות ועוד כמה עתירות (שנניח אין להם משמעות פוליטית) כך שכל השופטים מקבלים היום תיק חדש איך נקבע מי מהשופטים ידון בחוק האזרחות?

    Liked by 1 person

  102. אמחיה
    במתווה הנשיא כתוב מפורש שחוק כבוד האדם וחירותו וכל הכלול בו ישאר כמו היום.
    ובכל מקרה אם המדינה תרצה להרחיק מסתננים – אז גם לשיטתך בשביל שבג'ץ לא יוכל לבטל זאת הקואלציה תצטרך לחוקק את הרחקתם בחוק יסוד על פני שתי כנסות.
    חוק יסוד האזרחות לא ימנע מבג'ץ איחוד גם אם יוגדר שהוא קודם לחוק אחר בג'ץ יפרש אותו באופן שהוא מאפשר איחוד משפחות.

    Liked by 1 person

  103. משה, בהרכבים מורחבים מרחיבים לפי ותק או לפי רנדומליות. לא לפי בחירה ידנית של הנשיא. לכך התכוונתי. תקרא לעומק בכתבה ותראה.

    אהבתי

  104. אני יודע את זה בעיקר כי אני עוקב אחרי דיוני בג״ץ בסוגיות חשובות, וההרכבים הם לפי ותק. רואים זאת מייד.

    אהבתי

  105. משה לא חייבים לקבל את מתווה הנשיא כפי שהוא. במתווה שלי, שהוא די דומה, אין בעיה לשנות כל חוק יסוד עם 80 אצבעות. גם במתווה הנשיא אפשר להעביר חוקי יסוד עם 80 אצבעות כבר בכנסת הזו, ו-70 אצבעות בכנסת שאחרי הצעת החוק. אני אגב מתנגד לענין 70 האצבעות אבל כן בעד 80 אצבעות כבר בכנסת הזו.

    לגבי "בג"ץ יעשה מה שבא לו בלי קשר לחוקים" אני לא מסכים. בסופו של יום בג"ץ – וגם הממשלה והכנסת – מקבלים את כוחם מכך שאנחנו *מסכימים* לכך. אם תהיה הסכמה רחבה לחוקים בג"ץ לא יוכל לפעול בניגוד להם מאחר והוא יאבד את הלגיטימציה ע"י רוב רובו של העם, בניגוד למצב היום בו לפחות 50% תומכים בו וגם השאר רק רוצים להגביל אותו.

    אגב דבר דומה קורה עכשיו לממשלה. עד היום בכל בחירות הצד המפסיד היה עושה disagree but commit דהיינו מקבל את התוצאות גם אם אינן לרוחו. זוהי הפעם הראשונה שאנו עומדים אולי להיות במצב של מרי אזרחי בו חצי מהעם לא מקבל את מרות הממשלה. ממשלה לא באמת יכולה לתפקד במצב כזה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: