סולברג – הג'וקר של הימין

פורסמה הבוקר בידיעות אחרונות הצעת הנשיא לפשרה בעניין מינוי שופטים. לפי ההצעה יהיו בוועדה ארבעה נציגי קואליציה, שני נציגי אופוזיציה, שלושה שופטים מבית המשפט העליון, ושני נציגי ציבור שייבחרו יחדיו בידי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.

הפרסום, אף על פי שהוכחש בידי הצדדים, גרם לי לחשוב מחדש על הסיטואציה. הפשרה המדוברת לא תסייע כנראה לנתניהו במשפטו, ולא תאפשר לו להשתלט על מינוי השופטים באופן אישי. אבל בטווח הארוך היא תבטיח שרוב ימני דתי, אם ישלוט בכנסת, יוכל להשתלט על בית המשפט העליון. החל מ-2025 השופט נועם סולברג יהיה חבר הוועדה למינוי שופטים ויחד עם נציגי הממשלה יוכל ליצור רוב למינוי שופטים, בהנחה שלפחות אחד מנציגי הציבור יהיה בהתאם לרוחו של שר המשפטים. ב-2028, לפי שיטת הסניוריטי, הוא יהיה נשיא ובתקופה הזו, אם תכהן ממשלת ימין (וכמובן זה סביר, אך אינו מובטח), יוכל הימין למנות את מי שירצה. אם סולברג ישתף פעולה, אפשר יהיה למנות אז כמה שופטי ימין בני ארבעים, שיכהנו שלושים שנה ויבטיחו את שלטון הימין בבג"ץ לדורות. יעקב נאמן נאבק קשות למען מינויו של סולברג בשנת 2011, והמאבק נושא פרי בדיליי של עשור.

יותר מכך, להבדיל מהתוכנית הנוכחית שמריצים לוין ורוטמן, לתוכנית שפורסמה בידיעות, גם אם תועבר חד צדדית, יש סיכוי סביר ואף למעלה מזה לצלוח את מבחן בג"ץ. גם יהיה קשה לפתוח עליה במלחמת אזרחים. היא לא קיצונית. הבעיה היחידה בה שהיא תלויה בטווח הנראה לעין לחלוטין בשיתוף הפעולה ומצב בריאותו התקין של אדם אחד, השופט סולברג, שאפילו אינו נמצא בעין הציבורית. אין פרסונלי מזה. כדאי לעמותות הימין להצמיד מלווה לשופט סולברג שיבטיח שהוא יחצה כבישים בזהירות.

אני אהיה מרוצה אם זו התוכנית שתעבור. ראשית, כי הדבר יחסל את סכנת הדיקטטורה או מלחמת האחים שאורבת לנו. שנית, כי הזיות פרוגרסיביות נוסח פסילת חוק האזרחות או חוק המסתננים יירדו מהפרק לנצח. שלישית, כי המרכז-שמאל ייגמל מהאשליה חסרת התקווה שיוכל להשתמש בבג"ץ כדי להגן על ערכיו במדינה שמשתנה דמוגרפית, ויפנה לחפש דרכים אחרות – כמו מאבק על העברת כמה שיותר סמכויות בנושאי תקציב ודת ומדינה לרשויות המקומיות. ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות ביותר ב-OECD, וזה לגמרי לא מתאים למצבנו המקוטב כחברה, ועוד יותר לא מתאים לדמוגרפיה העתידית.

כתבתי בעבר על שיטת המדרגות להשמדת העולם

התנהלותה של צפון קוריאה מהווה הדגמה מרשימה כיצד מדינה קטנה מסוגלת להתקדם לעבר יכולת אולטימטיבית להשמדת העולם, כלומר צבירת ארסנל עצום של פצצות מימן וטילים בין יבשתיים. צפון קוריאה עדיין לא הגיעה ליכולת זאת, אך היא בדרך הבטוחה אליה, גם אם יידרשו לשם כך עוד כמה עשורים. השיטה של צפון קוריאה היא הדרגתית. היא צוברת יכולת עצומה מסוג אחד ואז מגבה באמצעותה את החלטתה להוסיף עוד יכולת כבירה לסל.

אם הפתרון למשבר יהיה בדמותו של מתווה הנשיא שפורסם בידיעות, אפשר יהיה להגיד שגם הימין הצליח להגשים מתווה דומה בדרך לפצצת האטום: השליטה בבית המשפט העליון. כל פעם להוסיף מדרגה של שליטה, עד ההגעה לשליטה מוחלטת.