העם יחליט

שמחה רוטמן אוהב לדבר בשם העם ובשם הדמוקרטיה, כאשר הוא מנסה לכונן מערכת שתקנה זכויות בלתי מוגבלות לראש הממשלה ותהפוך אותו למין עריץ מזרחי. מובן שזו הונאה. עריצות אינה למען העם, אלא נגדו. אפילו עבור מי שמדגיש את מהות הדמוקרטיה כביטוי רצון הרוב, ולא כמערכת שמחויבת גם להגנת זכויות מיעוטים, הבחירות לכנסת הן כלי עלוב להפגנת רצון הרוב. למען האמת הן לא מבטאות אותו כלל. הממשלה הנבחרת יכולה לאמץ אג׳נדות הרחוקות מרצונם המקורי של הבוחרים שבוטא בבחירות (כפי שהמחיש שרון בהתנתקות, בנט בברית עם רע״מ ועכשיו נתניהו עם המהפכה המשפטית). יש כלי טוב בהרבה להבנת רצון הרוב: משאל עם. לא סתם דרשו המתיישבים ברצועת עזה משאל עם על ההתנתקות, בהבינם שזהו כלי שיכול להוות את מקור הלגיטימיות האולטימטיבי.

החרדים לעולם לא יסכימו לשימוש במשאלי עם, מאחר שאין סיכוי שהפטור מגיוס ומלימודי ליבה שניתן להם ישרוד משאל. בדיוק בשל כך, על כל מי שמבין שהתנהלות החרדים הפכה לסכנה קיומית למדינה, לדרוש שמשאל העם יהפוך לכלי שימושי בישראל. למשל, ניתן לאפשר למיליון אזרחים אשר חותמים על בקשה (בימינו בחתימה דיגיטלית) לדרוש משאל על חוק חדש שיצא מהפרלמנט. במודל כזה העם אינו יכול לחוקק חוקים באופן ישיר, אבל הוא יכול להטיל עליהם וטו. לפחות בחוקים שלא עברו ברוב גדול או בחוקים יוצאי דופן בחשיבותם.

היות שהברקזיט נתפס כיום ככישלון גמור, יצא שם רע לחוכמת ההמונים שמתגלמת במשאל העם. ייתכן שבנושאים מורכבים עדיפות החלטות של האליטה על החלטות של העם. ברם, מה שאנחנו רואים בשלטון הביביסטי בישראל הוא שהשלטון אינו עוד של האליטה, אלא של אלו שהם הרבה מתחת לממוצע. אפילו אם שלטון העם מגלם רק את הממוצע או את החציון, הוא עדיף על השלטון הנוכחי שנתון בידי יאיר נתניהו, מירי רגב ושכמותם, אנשים שכשירותם לקבל החלטות נופלת בהרבה מזו של הישראלי החציוני.

במדינות ארה״ב השונות משאלי עם הם אמצעי מקובל ביותר, ואין נובמבר שאין בו כמה יוזמות חקיקה מעניינות שמוצגות בפני תושבי המדינות. כך גם בשווייץ. פלא שאלו שמנסים להעביר לפה תרבות אמריקנית, כמו במינוי פוליטי של שופטים, לא מדברים על הכלי החשוב הזה.

58 תגובות בנושא “העם יחליט

  1. תמריץ,
    מאז המהפך שלך אתה מתעלם לחלוטין מהשם שנתת לבלוג שלך. מה התמריץ של מי שיש לו רוב מוחלט בכנסת לעשות משאל עם? מה התמריץ של מפלגת מיעוט בקואליציה?
    רעיון הקנטוניזציה הוא עוד רעיון עיוועים שלך. אין לו שום היתכנות ואין בו דבר חוץ משנאה

    אהבתי

  2. למה יאיר גולן בסלפי ליד מספרה בה אשת ראש הממשלה נצורה זה אי.קיו גבוה והבן של אשת ראש הממשלה זה אי.קיו נמוך?

    אהבתי

  3. ליאיר גולן יש בעליל אייקיו גבוה. רואים את זה משלל ראיונותיו ומתפקידו בצבא. לכאורה לפי הגנטיקה ליאיר נתניהו גם היה אמור להיות אייקיו גבוה, אבל זה לא ניכר מציוציו.

    אהבתי

  4. חייל זקן, אתה טוען שאין כזה דבר משאלי עם בעולם?

    אם הייתי יודע בוודאות שאין פתרון של קנטוניזציה לישראל, אז הייתי מאיץ בכל מי שאני מכיר להגר מפה, ויפה שעה אחת קודם. היתכנות של קנטוניזציה או כל צורה של חלוקת סמכויות מהממשלה אל רשויות מקומיות היא הסיבה היחידה שמאפשרת להיות אופטימי לגבי עתיד המדינה. עובדתית זה נהוג כמעט בכל מדינה מערבית (ולא מערבית) ולכן סביר שיקרה גם במדינה המערבית שהכי זקוקה לכך.

    אהבתי

  5. אני אומנם סולד מכל הטיעונים והניתוחים שהצגת פה, אבל בהצעה עצמה אני תומך בגדול. הלוואי שנראה משאלי עם ביותר מקומות ועם יותר השפעה. סיפור קצר על איך זה עובד (או עבד) פה בהולנד, מסקנות לישראל אני אשאיר לאחרים להסיק:

    בהתחלה משאלי עם היו משאלת־לב של מפלגות השמאל, והימין הנוצרי חסם את זה. אחר כך הימין הנוצרי איבד קצת מכוחו וזה כמעט עבר, אבל ברגע האחרון השתפנו בימין הליברלי ויצרו חזית ימנית מאוחדת נגד משאלי עם. אז, מתישהו בעשור הקודם, הגיע הימין הפופוליסטי (בראשות חירט וילדרס) שגם בעיניו מצא חן הרעיון, ונתן את הדחיפה הנדרשת להעברת החוק, אומנם פרווה ביותר. החוק שעבר קבע שמשאלי עם יכולים להיערך בתנאי שהרבה מאוד חתימות התקבלו (אומנם לא קיצוני כמו המיליון של תמריץ, זה באמת המון), התוצאה נרשמת רק אם יש לפחות 30% אחוזי הצבעה, ובעיקר – הוא לא מחייב. הממשלה רשאית להתעלם ממנו.

    עדיין, גם למשאל עם לא־מחייב יש כוח, והתחילו כמה נסיונות לנצל אותו. מעט מאוד משאלי עם באמת נוסו, אבל אחד הנסיונות האלה הסתיים בהצלחה עצומה – משאל עם נגד חוק שקבע תמיכה הולנדית באיזשהו הסכם שיתוף פעולה בין האיחוד האירופי לאוקראינה (זה היה לפני כמעט עשר שנים, אל תייחסו למילה "אוקראינה" את המשמעויות שיש לה היום. למתנגדים לא היה עד כדי כך אכפת מאוקראינה, זה היה סוג של הצבעת אי אמון כללית נגד הממשלה). החוק כמובן לא בוטל, הממשלה לכל היותר הכניסה כמה סעיפים חסרי משמעות "לריצוי דאגות המתנגדים", אבל הייתה לזה השפעה פוליטית עצומה, מבוכה גדולה לממשלה וזריקת מרץ לשלל גורמים בימין הפופוליסטי וקצת בשמאל הפופוליסטי שעמדו מאחורי המשאל.

    הפלא ופלא, שלוש שנים אחרי כניסת החוק לתוקף, הוקמה ממשלה חדשה, וכחלק מההסכם הקואליציוני הוחלט לבטל את חוק משאלי העם. אחת ממפלגות הקואליציה היא מפלגת המרכז־שמאל שפעם הייתה הדוחפת העיקרית למשאלי־עם. הנימוק שלה לביטול: החוק לא חזק מספיק, צריך משאלי עם מחייבים. האם הם באמת עובדים על חוק שיאפשר משאלי עם מחייבים? לא ברור, ולא נראה לי שהרבה אנשים השתכנעו.

    הדעה הנפוצה היא, כמובן, שהמפלגה שמייצגת את האליטה העשירה והגלובליסטית (אייקיו גבוה, במונחי תמריץ), גילתה שהעם דווקא די אוהב ימין פופוליסטי ועלול להצביע "לא נכון", השתפנה וירדה מרעיון משאלי העם. וכך הסתיים לו הניסוי במשאלי עם בהולנד, לפחות לבינתיים (לפי הסקרים צפויה בעתיד עלייה רצינית לימין הפופוליסטי אז אולי יש עוד תקווה לעתיד).

    למקרה שתהיתם, אגב – הממשלה מצאה איזושהי לוליינות משפטית שאיפשרה להם לאסור קיום משאל עם נגד החוק לביטול משאלי עם. למרבה ההפתעה.

    Liked by 4 אנשים

  6. יאיר אנקדוטלית אני מכיר זוג אחים שאחד מהם בבירור מבריק והשני, איך לאמר, לא ממש. אינטליגנציה מן הסתם עוברת בירושה, אולם כמו כל תכונה תורשתית יכולה להיות שונות גבוהה בין אחים.

    Liked by 2 אנשים

  7. תמריץ,
    אז עכשיו התחלת גם לייחס לי טיעוני קש?
    משאל עם עושים בנושאים הרי גורל כמו העברת חבלי ארץ לארגוני טרור (אוסלו) וגירוש אזרחים מביתם ("התנתקות" בשפתכם). אין צורך במשאל עם על נושא שלפני חודשיים הועמד לבחירה

    Liked by 1 person

  8. תמריץ מניח את המבוקש:
    מי שמוצא חן בעיניו – הוא בעל אי.קיו גבוה.
    מי שלא – הוא בעל אי.קיו נמוך.

    גם פרופ' אומן הפך לדובר שטויות בעיניו מאז שהוא תומך ברפורמה.
    אי.קיו כבר לא מספיק. מסתבר שלמדידת יכולות וכישורים צריך להוסיף גם את מדד תמריץ.

    Liked by 1 person

  9. תמריץ,
    מקווה בשביל מכריך שהם הייטקיסטים/מהנדסים/רופאים.
    אם הם משפטנים/כלכלנים/סוציולוגים וכו' מחכות להם משרות של סדרני סחורות, עובדי סיעוד, נהגי מוניות. לא עדיף להיות רל"ביסט חותם פטיציות בתל אביב על פני משרת ביביסט בברלין? (לא יהיו מספיק מלגות קולנוענים לכולם)

    אהבתי

  10. זה אכן צריך להיות שיקול מרכזי בבחירת קריירה – היכולת להתנייד. אבל אנחנו קצת מבולבלים בגלל התמריצים האיומים של ביבי בעקבות המשפט. אנחנו חיים בסיטואציה של 2060 אבל לא בדמוגרפיה של 2060. יש לרוב הדמוקרטי הרבה מרחב תימרון בעשורים הקרובים. ולכן המהפכה המשפטית היא קריאת השכמה בעיתה.

    אהבתי

  11. תמריץ,
    משווה ומעלה.
    ב2060 הים יכסה את קנטון תל אביב ולכן כדאי להתכונן כבר היום למעבר לאלפים או לאפלצ'ים

    אהבתי

  12. פרופ׳ אומן הוא אייקיו גבוה עד אין קץ.. מעולם לא אמרתי אחרת. גם מעולם לא התחייבתי שהאינדיבידואל בעל האייקיו הגבוה יגיד את הדברים הכי נבונים בכל סיטואציה. לא פעם ציטטתי את דבריה של עדה יונת בעסקת שליט.

    מה שנכון ושאמרתי פעמים רבות הוא שהחלטת קבוצה של בעלי אייקיו גבוה היא הדרך הטובה ביותר לפתור בעיות חדשות אבולוציונית, אבל לאו דווקא בעיות ישנות אבולוציונית.

    אהבתי

  13. לגבי יאיר נתניהו כאמור לדעתי הוא לגמרי לא טיפש, אבל זה לא אומר שהייתי רוצה לראות אותו בפוליטיקה. אם כבר הייתי שמח לראות את אבנר נתניהו, שלפי מה שידוע הוא אדם שקול, פשרן ואידאולוג, 3 תכונות שקשה לאמר על יאיר.

    אהבתי

  14. דמוקרטיה במובנה המודרני היא אכן דבר חדש מבחינה אבולוציונית, אבל יחסי שליטה ומאבקים בין קבוצות הם דבר עתיק ביותר. אל תמעיט בכוחם של הנדמים בעיניך כבבונים.

    אהבתי

  15. עצם קיומה של ישראל במרחב הזה הוא ניצחון האייקיו הגבוה על הבבונים במרחב. וככה זו השראה לכל האנושות החכמה. עד היום חשבתי שהשאלה הגדולה היא מה יקרה כשהבבונים ישיגו נשק להשמדה המונית. היום אני חושב שיש שתי שאלות גדולות. הראשונה נותרה זו, השנייה היא מה יקרה עם הבבונים שבתוך מדינת האייקיו הגבוה.

    זה לא באמת חדש. אני זוכר שדיברתי לפני עשור עם פרופסור לפסיכולוגיה פוליטית מקנדה ואמרתי לו ששתי הבעיות הקיומיות של ישראל זה האם נהיה אירן, והאם נושמד בידי אירן. אבל אז הייתה תחושה שהשאלה הראשונה יכולה לחכות שני דורות. אבל כאמור, משפט נתניהו הוא כדור בדולח וקרע במארג הזמן.

    אהבתי

  16. אמחייה,
    חשבתי שוב על מה שכתבת לי לפני כמה פוסטים כשהתווכחנו על תרומת השמאל להקמת המדינה.
    במחשבה יותר מעמיקה המעטתי בתרומת השמאל. לשמאל יש תרומה להקמת המדינה מעבר לחלוצים הראשונים שהקימו אותה.

    Liked by 2 אנשים

  17. תמריץ בענין הפוסט אני דווקא אופטימי בעניין החרדים. לדעתי חלקים גדלים והולכים מהם מעוניינים למשל בלימודי ליבה. שמעתי גם על משמר אזרחי שהקימו חרדים בערי פריפריה. במקום לנסות לכפות על החרדים להתנהל בניגוד לאומנתם, צריך למצוא דרכים לשלב אותם בחברה. גם אם זה אומר לתת להם ללמוד בכיתות נפרדות באוניברסיטה או לאפשר להם להימנע משירות צבאי.

    הייתי רוצה להגיע למצב שחרדים מתגייסים לצבא לא *רק* בגלל שהכריחו אותם. הייתי רוצה לראות חרדים לומדים מקצועות מכניסים ומשלמים יותר מיסים. הייתי רוצה לראות את החרדים יוצאים ממעגל הקצבאות והסובסידיות למיניהן. כל זה יכול לקרות גם בלי ויתור על אורח החיים החרדי, בדיוק כמו שדתיים לאומיים מסוגלים לבצע את זה בלי לוותר על אורח החיים שלהם. ולדעתי בטווח הארוך זה גם פתרון בריא יותר לישראל, בתנאי כמובן שהזכויות והחופש – האישי והציבורי – של חילונים לא יפגעו.

    Liked by 1 person

  18. א-מחייה, אני אופטימי מאוד לגבי הכלכלה החרדית. השתלבות הנשים בהייטק היא ביג דיל, ויקרו עוד דברים טובים.

    אני לא אופטימי בכלל לגבי המשמעות הפוליטית של הריבוי החרדי. הרעיון שאדם לא חרדי יישלט בידי פוליטיקאים חרדים הוא אבסורד. זה כמו לחזור לחיות בכפר ימי ביניימי. כלומר אם מסתכלים על הטווח הארוך של המדינה: זה או פדרליזציה/קנטוניזציה או להגר.

    אהבתי

  19. מאחר שהציבור הלא חרדי שולט לחלוטין בצבא, לכאורה זה ברור לחלוטין שיכול לכפות קנטוניזציה. נכון שיש דתיים לאומיים בצבא, אבל האם הם ירצו לחיות תחת החרדים? קשה לי להאמין, ואופי הבחירות העירוניות בירושלים יעיד.

    אהבתי

  20. האירוניה התאבדה

    אהבתי

  21. נעים להיזכר

    Liked by 1 person

  22. נעים להיזכר

    Liked by 1 person

  23. נעים להיזכר

    Liked by 1 person

  24. לא ברורה לי ההיסטריה של השמאל.

    אם נניח שהבעיה המרכזית של ישראל בעתיד זו הכלכלה החרדית, אז כל תזוזה לכיוון פתרון היא דבר חיובי.

    אם מאז 1999 בג"ץ מקבע המצב הנוכחי, ומפריע לפתרון הבעיה, מדוע החלשת בג"ץ נתפסת כדבר רע?

    לדעתי, ברור שהמקום הנכון לפתרון זה הכנסת ולא בג"ץ. צדק לא יכול לשמש קנה מידה לפתרון בעיות חברתיות שנובעות מתפיסות עולם שונות. חייבים פשרה מוסכמת , וזה לא תפקידו של בג"ץ.

    כל פשרה חייבת לכלול את החרדים-דתיים כחלק מהמו"מ והדיון והפשרה, כפיית קנטונים או חוקה מחוגי עתון הארץ ובג"ץ זה לא פתרון רציני. אבל עצם הדיון והתזוזה , בזכות הרפורמה, הם חיובים.

    במילים אחרות, הגבינה (העבשה) הזו היתה חייבת לזוז. מבחינת המגזר החילוני, קביעת הסדר פשרה קדימה כאשר כוחו עדיין במותניו מבחינה דמוגרפית זה מצב עדיף.

    Liked by 2 אנשים

  25. 3718, האמת שדעתי על הרפורמה/מהפכה השתנתה מקצה אל קצה ביום שישי. אם המהפכה זה מה שגרם לדה מרקר לפרסם כתבת שער על רעיון הקנטוניזציה ולתת לגיטימציה למה שנתפס כשכתבתי עליו לפני שנים כרעיון הזוי, אז זה היה שווה הכול. לא ברור איך מודל פדרלי שנפוץ כל כך במדינות העולם, הוא לא פיתרון ברור מאליו בארצנו המקוטבת.

    אין ספק שמבחינת החילונים הזמן לעצב את גורל המדינה כך שיוכלו לחיות בה גם עוד מאה שנה, הוא כאן ועכשיו. כל שעה מגיעים עוד כמה חרדים צעירים לגיל 18, מה שלא יחייב אותם בגיוס, אבל בהחלט יקנה להם זכות הצבעה.

    אהבתי

  26. כל מה שכתבתי בבלוג מאז היווסדו כמוס בציוץ אחד בטוויטר

    אהבתי

  27. הרעיון שאדם לא חרדי יישלט בידי פוליטיקאים חרדים הוא אבסורד באותה מידה כמו שאדם חרדי יישלט בידי לא-חרדי. same same

    זאת בדיוק הבעיה של השבט הלבן והחילוני – הוא מדבר גבוהה גבוהה על שילוב, הכלה, קבלת האחר …. אבל בפועל הוא לא מסוגל שהבוס שלו יהיה חרדי. הוא מעדיף פרנגי או קלינגוני אבל לא חרדי.

    אהבתי

  28. יאיר אם בוס חרדי ישמור על זכויות החילונים – גם במרחב הציבורי – אני לא רואה בעיה.

    אהבתי

  29. הבוס יכול להיות חרדי. בג״ץ לא. ערכים סובלניים שמאפשרים יחסים שוויוניים בין קבוצות אוכלוסיה מקורם בערכי הנאורות, ואין להם דבר עם ערכי החברה החרדית.

    Liked by 1 person

  30. גם אני לא רואה בעיה – אבל מההתרשמות שלי מהחברים והמכרים החילונים שלי – אני חושב שלהם זאת כן בעיה.
    כשאני אומר חילוני אני לא מתכוון לאנשים לא דתיים – אני מתכוון לקבוצה מתוך החילונים שאנחנו רואים עכשיו שהופכת את הרחובות.
    אנקדוטה קטנה:
    אחרי בחירות 2019 (או מועד ב) ישבתי עם מישהי שעבדתי איתה והיא אמרה לי "אני לא מכירה אפילו אדם אחד שהצביע לליכוד". אתה מבין את גודל הפער?

    אהבתי

  31. מה ההבדל בין חסידים שבטוחים ש"הרסו להם את החסידות" ולכן נלחמים בפורשי החסידות, מחרימים אותם ופוגעים בבית הכנסת שלהם, לבין אלו שבטוחים ש"הרסו להם את הדמוקרטיה" והם אלימים בכבישים, קוראים למרי אזרחי ומסרבים לשרת במילואים?

    יש אלימות בכל חברה, ודווקא החברה החרדית היא החברה הכי פחות אלימה מכל החברות בחברה הישראלית.

    אהבתי

  32. אלימות קשה של אשכנזים צברים (פרט לעימותים עם ערבים בשטחים) היא דבר נדיר. אצל חרדים הכי פחות נדיר.

    אהבתי

  33. יאיר, אתה מדבר כאחרון הרלטיביסטים הפוסט מודרניסטיים. יש דבר שהוא אובייקטיבית השלטת עריצות, ויש כל מיני הרגשות של אנשים. אנחנו באירוע מהסוג הראשון.

    אהבתי

  34. יאיר איפה האלימות הקשה של המפגינים? עשרות אלפי מפגינים, שבוע אחרי שבוע, האלימות המצטברת שלהם פחותה מהמקרה הבודד שתמריץ הביא.

    Liked by 1 person

  35. יאיר אתה מדבר על האלימות הזו?

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3085584,00.html

    פעילי ימין חסמו כבישים וצמתים בכל הארץ
    מתנגדי ההתנתקות הצליחו לחסום היום במבצע מתואם כ-40 צמתים וכבישים ברחבי המדינה. המשטרה עצרה כמעט 300 מפגינים, אבל לא הצליחה למנוע הפרעות כבדות לתנועה. מחלף גהה, מחלף מורשה, צומת סומך, צומת גלילות, הכניסות לירושלים ולבאר שבע – כולם נחסמו. פעילי הימין: "הצלחה אדירה". במשטרה אומרים: בזמן ההתנתקות – המצב יהיה יותר גרוע

    אם למגזר אחד מותר אז לכולם מותר. המפגינים דהיום לא אלימים יותר מהמפגינים דאז.

    אהבתי

  36. אני לא רלטביסט, אבל אני מסוגל להבין שהרפורמה אינה "אוביקטיבית השלטת העריצות", אלא פרשנות שלך לרפורמה.

    אהבתי

  37. אמחייה,
    מסכים איתך לחלוטין שאם למגזר אחד מותר אז לכולם מותר.
    והאמת שאין לי שום בעיה בחסימות הכבישים. זה משבש את החיים כאן אבל בעיני לגיטימי לעשות זאת גם בפחות ממצב של "הרס המדינה".

    מניסיון העבר זה גם מאוד עוזר לעבור את התהליך. סוג של השלמה, שזה בדיוק מה שקורה ויקרה לשמאל שעובר עכשיו תהליך.

    אם כבר משווים אלימות אז המחאה על ההתנתקות הייתה כשנה ולא כמה שבועות. ולכן האוסף המצטבר של האלימות במחאה כנגד ההתנתקות הייתה הרבה יותר נמוכה מאשר בשבועות הבודדים עכשיו.

    אהבתי

  38. רק למען הפרוטוקול, למרות שאני תומך במחאה, אני נגד חסימת כבישים. גם אם אני מבין מדוע עושים זאת.

    אהבתי

  39. אני לא רואה בזה טעם.. מחאה שמסוגלת להשבית את חיל האוויר, קטן עליה להשבית כבישים. לחסום כבישים לא מוסיף כלום למסר. אם החרדים ימחו, זה הגיוני מבחינתם לחסום, כי אין להם אופציות חזקות יותר.

    אהבתי

  40. אני אחבוש לרגע את כובע השוטה ואתנבא. יש 2 אפשרויות לסיומה של הסאגה הזו ושתיהן לא מדהימות. אפשרות א' היא שהרפורמה הזו תבוטל לחלוטין. זה יכול להגיע מהממשלה (פחות סביר) או מבג"ץ (יותר סביר). זה יהיה חבל כי צריך להעביר רפורמה, פשוט לא את זו.

    אפשרות ב' היא פשרה, וזו אפשרות גרועה מאחר ופשרה היא כמעט בוודאות לא הפתרון האופטימלי. בשביל רפורמה טובה צריך זמן, רצון טוב והרבה עבודה, וזה לא משהו שעומד לקרות. לכן כל פשרה שלא תהיה לא תביא לנו רפורמה טובה באמת.

    אפשרות ג' לא קיימת. זו האפשרות שהרפורמה עוברת כפי שהיא או אפילו דומה למה שהיא. תומכי הרפורמה אולי לא מבינים את זה, אבל מתנגדי הרפורמה לא יתנו למדינה להמשיך לתפקד במצב כזה. נסראללה ושאר אוהבינו ישמחו מאוד, לזמן קצר – אין כמו מלחמה קטנה לאחד את העם, כפי שנתניהו יודע מצוין – אבל לכל מלחמה יש מוצאי מלחמה, ובמוצאי המלחמה הרפרומה תבוטל.

    Liked by 1 person

  41. תמריץ,
    הציון שאתה נותן למאמר בטאבלט הולם את הפוסט שאתה מפרסם בכותרות שונות בחודשיים האחרונים

    אהבתי

  42. להלן מה שיקרה, להערכתי.

    הרפורמה תעבור (אפשרות ג). העסק יעבור לבג"ץ (האופוזיציה האמיתית), ושם יכינו הצעה נגדית כלשהי.

    בהחלט יתכן שחוקים ספציפים כמו חוק דרעי יפסלו על ידי בג"ץ, ויהיה קונפליקט ישיר. מניח שמה שיקרה זה שהממשלה תעשה מה שבא לה. בג"ץ יכריז מה שבא לו. וכולם ישבו ויסתכלו אחד על השני, והעסק יהיה תלוי באויר, עד שיגיעו לפשרה מול בג"ץ. לפיד\גנץ חסרי משמעות פה.

    אה, ולגבי איומי אמחייה על מתנגדים שישביתו המדינה. המשטרה תצטרך לטפל בהם, כמו שטפלו בהפגנות הנכים והאתיופים. אני חושב שההשלכות של אי כיבוד הבחירות, הרבה יותר גרועות , מול אי כיבוד בג"ץ. או מול הרפורמה.

    הרי אם הרפורמה תבוטל בגלל מלחמת אזרחים, הימין יתחיל להכין מיליציות ליום הבא. רשימות של אנשים נאמנים בשרותי הבטחון יוכנו, ותוכניות ליום פקודה. קידומים במשטרה ובשבכ יהיו על בסיס נאמנות מפלגתית. זה מה שאני הייתי עושה. כל צעיר שיגיע לגיל הבחירה במגזר החרדי \ דתי\ימני ידקלם איך בוצעה הפיכה אלימה נגד בחירת העם, ומה צריך לעשות בשלב הבא. אלימות תהפוך שיטה מקובלת לשנוי תוצאות בחירות.

    כמו שכתבתי קודם, האיום באלימות הוא משנה משחק שמאפיל על כל שאר הדברים האחרים. ואני לא רואה את זה קורה. פשוט כי למגזר המפגין יש יותר מידי רכוש, ופחות מידי צעירים. ואילו בימין המצב הפוך.

    Liked by 2 אנשים

  43. 3718 תיארת איך ישראל הופכת לרוסיה. כפיים. מזה בדיוק חוששים המפגינים.

    לא דיברתי על מלחמת אזרחים. דיברתי על מלחמה מול נסראללה / איראן / תבחר את האויב האהוב עלייך (ציטוט של עצמי: "אין כמו מלחמה קטנה *לאחד* את העם").

    האיום הוא לא באלימות. האיום הוא בשביתה איטלקית. בירידה מהארץ. בהעברת רכוש לחו"ל. בסגירת הברז הכלכלי, האינטלקטואלי, המחקרי וכיו"ב – חצי מהעם פשוט לא יסכים לחיות תחת התנאים של הרפורמה. בדיוק כמו שאי אפשר להיות שמח "בפקודה", אף אחד מהמתנגדים לא יחיה תחת הרפורמה "בפקודה". זוהי גזרה ש(רוב) הציבור לא יכול לעמוד בה. בהצלחה בלהפוך לרוסיה.

    אהבתי

  44. אמחייה, לא הבנתי, אתה טוען שנתניהו יתחיל מלחמה "קטנה" כדי לאחד את העם?

    אהבתי

  45. 3718 הבנת נכון. ייתכן אגב שלא באמת תהיה לו ברירה, נראה שהסיכוי למלחמה אזורית כזו או אחרת עולה באופן מטריד.

    אהבתי

כתיבת תגובה