יש שני דברים ודאיים שניתן לומר על הרפורמה המשפטית. ראשית, השתלטות הקואליציה על הוועדה למינוי שופטים לא תעבור בבג"ץ בשנת 2023 (בהרכב הנוכחי), ולהערכתי גם לא בשנת 2024 (אפילו שאז השופטים הימניים כבר יהיו רוב).
שנית, יהיה אשר יהיה המצב במדינה, נורא ככל שיהיה, הח"כים באופוזיציה לא יתפטרו. ההצעה להתפטרות קולקטיבית של הח"כים באופוזיציה היא שובת לב מבחינת מי שמתנגד למהפכה המשטרית בכל לבו. אפילו שהכנסת תוכל להמשיך לתפקד כרגיל עם 64 ח"כים, עדיין התפטרות האופוזיציה תהיה סממן בעל עוצמה אדירה, מבפנים ומבחוץ, לעומק המשבר החוקתי. היא תהיה האיתות האמין ביותר לעולם המערבי שישראל אינה עוד דמוקרטיה. התפטרות זו תהיה גם איתות פנימי רב עוצמה לכל אזרח שרוצה לשבות, לסרב או לרדת מהארץ, שבשלה העת לעשות זאת. וכמובן גם לשוקי המניות והמט"ח. בהקשר זה מתאים להזכיר את תורת ההכבדה של אמוץ זהבי שמסבירה את קיום זנב הטווס הססגוני – האיתות האמין ביותר הוא זה שגובה מחיר כבד ממי שמאותת אותו. אם האופוזיציה מוכנה לשלם בהסתלקות מהפרלמנט, שזהו קורבן עצום מבחינה אישית וגם מבחינת היכולת שלה לפעול בכלים דמוקרטיים, האזהרה שלה מקריסת הדמוקרטיה היא אזהרת אמת.
אבל מבחינת תמריצים – זה מופרך להניח שכל חברי הרשימות באופוזיציה יסכימו להתפטר. הם יוותרו בכך על משכורת מצוינת, כ-50 אלף ש"ח, שלרבים מהם אין כל סיכוי להשיג במגזר הפרטי. הם יוותרו על טובות הנאה נוספת, ביניהן חסינות ח"כים שיכולה להיות משמעותית במשבר חוקתי. הם יוותרו גם על סטטוס שאנשים חולמים עליו שנים, ועושים כל מאמץ להשיגו.
הכלי שבאמצעותו ראש סיעה אוכף את מרותו על חבריה, התמריץ למשמעת קואליציונית, הוא חששם של החברים שאם ימרדו בו, לא יהיו בכנסת הבאה. ברור מאליו שזהו כלי שאפשר להשיג איתו הרבה, אך לא את הוויתור מרצון של חברי הסיעה על נוכחותם בכנסת. אדם לא יתאבד עכשיו מחשש שימות עוד כמה שנים. מה עוד שהתפטרות קולקטיבית תדרוש גם התפטרות של כל מיני אלמונים לא ידועים שמאכלסים את המקומות הנידחים בפאתי הרשימות לכנסת. אין שום דרך לאכוף עליהם משמעת.
הסיעות הערביות, שהציבור שלהן אינו מעורב עד צוואר במחאה, ושחבריהן במילא מקבלים על עצמם גם בימי חולין לא מהפכניים לבוא לפרלמנט שהם חשים ניכור עמוק ממנו, בוודאי לא ישתתפו בהתפטרות המונית. אפילו שהתסריט לא סביר, מצחיק לדמיין את ביבי מכריז בפני העולם בהתרחשות כזה שישראל היא עדיין דמוקרטיה. עובדה – הרשימה המשותפת נותרה בכנסת.
אגב, יש בכנסת רשימות שאין לי ספק שהיו יכולות לכפות על מאה ועשרים חבריהן התפטרות קולקטיבית ללא בעיה. אלו הרשימות החרדיות, שמחזיקות גם בתמריץ החזק והלא שגרתי – האמונה שסירוב להישמע לרבנים יסכן את מעמדו של האדם בחיי הנצח שלו, וגם בחשש הנידוי מהקהילה שירחף מעל כל סרבן.
תמריץ 
לא כל הרשימות החרדיות יכולות לכפות על חבריהן להתפטר. אגודת ישראל יכולה (וגם זה בשיתוף של האדמו"רים החסידים יחד עם ראשי הישיבה הליטאים), אולם ש"ס לא יכולה מאז מותו של הרב עובדיה.
מנגד, אני רואה את לפיד מצליח לכפות התפטרות על חברי יש עתיד 🙂
אהבתיאהבתי
הערבים הם תיאורטית הראשונים להיפגע מ"המהפכה המשטרית" אבל הם והסיעות הערביות שמייצגות אותם לא מעורבים במחאה בגלל שהן מבינים שמדובר בעניין פנים-יהודי על שליטה ולא על מאבק על הדמוקרטיה.
אהבתיאהבתי
לערבים יש אינטרס בדה לגיטימציה לישראל בזירה הבינלאומית, והמהלכים של הממשלה הם חלום מבחינת BDS והתביעה בהאג.
אהבתיאהבתי
בש״ס יכול להיות שהגעת הרב יצחק יוסף למועצת החכמים תחזיר את סמכותה.
אהבתיLiked by 1 person
שרשור מעניין אצל הסולידית, של בעל אורח חיים חרדי שעובד בהייטק.
https://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA.26389/
גם הוא חושב שהפתרון הוא צמצום מדינת הרווחה.
מה שברור לי מהפוסט זה שבג"ץ זה חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.
הפתרון הנכון הוא לא פתרון צודק ושוויוני, אלא פתרון משולב של הפחתת מדינת הרווחה, וגם שחרור מי שגדל בחברה חרדית מחובת שרות צבאי, כדי שיוכלו לצאת באופן חופשי מהישיבות לשוק העבודה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
חבל שאתה מבזבז את הזמן בדיון על שטות שכזו שכולה נועדה לצורך תעמולה.ספק אפילו אם ביש עתיד חברי כנסת ברשימה יסכימו לציפור אחת על העץ מאשר ל 4 שנים של שני ציפורים ביד. באותה מידה הם יכלו לאיים בהתאבדות קולקטיבית בהרעלה במליאה.
אולי כדאי שתכנס לדיון פרטני מה רע לדעתך ברפורמה. כל המוחים נגד הרפורמה כלל לא טרחו ללמוד אותה לפרטים. מה החשש שלך? מהרפורמה במצבה הנוכחי או בצעדים שיבואו לאחר מכן?
אישית אינני חושש כלל מהרפורמה היא מצומצמת ומחויבת המציאות בדיוק כפי שהיא, אני חושש שזה יהיה רק צעד ראשון בשיטת הסלאמי.
אהבתיאהבתי
מה החשש שלי? ההשתלטות על מינוי השופטים בישראל נועדה להכשיר שחיתות בקנה מידה מפלצתי, בראש ובראשונה את זו של ביבי עצמו. על כך שהכול מתורץ בפטריוטיות ימנית ניתן לומר: ״הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל״
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיאהבתי
זאת אומרת שכיום כל מנויי השופטים נעשים בתום לב על ידי אנשים שאתה לא מכיר ולא בחרת בהם אבל מאמין ובוטח שהשכינה מכוונת את ידם?
בכל ההפגנות אני רואה את השמאל הולך עם דגלי ישראל, האם גם הפטריוטיות השמאלית היא מפלטו של הנבל או רק כשמדובר בימין?
אהבתיLiked by 1 person
מה זאת אומרת "השתלטות הקואליציה על הוועדה למינוי שופטים לא תעבור בבג"ץ בשנת 2023 (בהרכב הנוכחי)" ?
השינוי יהיה מידי, הרי הכוונה היא כבר כיום להחליף 2 שופטי עליון שיבחרו השנה ועוד עשרים ומשהו בבתי משפט תחתון.
התכוונת השתלטות הממשלה על בית המשפט העליון?
https://tinyurl.com/3nht7sst
אהבתיאהבתי
קוני ל. כבר דנו בהרחבה בעבר מדוע הרפורמה הזו גרועה באופן קיצוני. ה"אמ:לק" הוא כח בלתי מוגבל לממשלה.
אהבתיאהבתי
יאיר הזכיר פה, וגם אחרים אומרים כל הזמן, שמדובר במאבק על שליטה ולא על דמוקרטיה. זו תיאוריה מעניינת אבל שגויה לחלוטין. התיאוריה הזו יכולה אולי להסביר קצת את שיח החרשים שמתנהל כאן.
אני חושב שהתיאוריה הזו מקורה בהשלכה. תומכי הרפורמה מעוניינים בשליטה מוחלטת ולכן הם חושבים שזה גם המניע של מתנגדי הרפורמה. אין ספק שאנשי שמאל היו רוצים לראות ממשלת שמאל, אנשי מרכז היו רוצים ממשלת מרכז וכו'. אולי זה חלק ממה שמבלבל. אבל כאמור זו לא הסיבה האמיתית, וגם לא "בואו נפגין כי היום יום חמישי" כפי ששמעון טוען.
השמאל לא היה יוצא לכאלה הפגנות אם היה מוקם עוד מאחז, או אם היו מופנים עוד כספים להתיישבות ביהודה ושומרון. המוחים לא מוחים כי "הזיזו להם את הגבינה". הם מוחים כי הם באמת חושבים שהרפורמה הורסת את כל מנגנוני האיזונים והבלמים שיש בדמוקרטיה מתפקדת ופוגעת בשומרי הסף. אין לכך שום קשר לשליטה ויש לכך את כל הקשר לדמוקרטיה מתפקדת.
הגיע הזמן להפסיק לדבר לגופו של אדם ("סמאלן בוגד") או מתוך השלכה / דמיון למה שתומכי הרפורמה *חושבים* שהם המניעים של המתנגדים, ולהתחיל לדבר לגופו של ענין.
אהבתיLiked by 2 אנשים
כיום נדרש קונצנזוס במינויים. בעתיד ידרש קונצנזוס בין יאיר נתניהו לשרה נתניהו
אהבתיאהבתי
השינוי יכנס לתוקף כשבג״ץ יאשר אותו. הוא לא יאושר ב-2023.
אהבתיאהבתי
מעבר לחוסר ההבנה של המניעים של מתנגדי הרפורמה, יש נושא נוסף שמתעלמים ממנו והוא ההתנהלות שזועקת מחוסר תום לב של נתניהו-רוטמן-לוין, להלן נר"ל.
אמרתי בעבר שרוטמן ולוין לא עשו שום עבודה רצינית בנושא הרפורמה. תקפו אותי אז שהם כבר שנים עובדים עליה. דעתי לא השתנתה. רוטמן ולוין אולי עשו עבודה מאוד גדולה בתוך תיבת התהודה שלהם. הם לא התייעצו עם אנשים שחושבים אחרת מהם, הם לא דיברו עם כל בעלי הענין, הם בוודאי לא שאלו את השופטים לדעתם או אנשי שמאל מרכז. הם פשוט יום אחד הגיעו עם רפורמה מוכנה מראש בחזקת "כזה ראה וקדש".
חמור מזה, הם מעבירים את הרפורמה בלי שום דיון רציני – ובלי שום *כוונה* לבצע דיון כזה. אני מבין לחלוטין את חוסר הרצון של הצד השני להתדיין. אם הצד השני ישתתף נר"ל יעשו את עצמם מתפשרים קצת, ואחר כך כשיבואו אליהם בטענות על הרפורמה הסופית הם יגידו "אבל הייתם חלק מזה". ואם הצד השני לא ישתתף, נר"ל יגידו "אבל בחרתם לא להגיע". דהיינו הם משחקים ב"למה יש לך כובע". הצד השני מבין את זה ולכן לא משחק את המשחק.
גדעון סער ואיילת שקד התנהלו בזמנו בצורה אחרת לגמרי. הם התדיינו עם שופטי בג"ץ ועם שאר בעלי ענין ולבסוף הגיעו לשינויים שלא הביאו למחאות, כי הייתה הסכמה רחבה. הם הזיזו את המחט לכיוון הנכון תוך שקילה אמיתית של כל המשמעויות. במקום לעבוד כך נר"ל פשוט מנחיתים רפורמה, בלי התדיינות מוקדמת ומעמיקה עם כל הצדדים, בלי לשמוע את כל היתרונות והחסרונות והדיעות של כל אחד. אני מוכן להתערב שלו היו עושים את זה נכון היו מקבלים תמיכה מ*בג"ץ עצמו* להגביל את כוחו – וגם היינו מגיעים לרפורמה טובה הרבה יותר (לא שזה אתגר גדול) ולהסכמה רחבה, בלי הפגנות ובלי קשקושים.
אהבתיאהבתי
פסקת התגברות כמו שהציעו לאחרונה שיכולה להיות באחת מהחלופות – 72 ח״כים או 10 מהאופוזיציה או משאל עם, הייתה יכולה לעבור בהסכמה עצומה בכנסת. אבל לא היה פותר לחרדים את בעיית הגיוס ולביבי את בעיית המשפט. כן היה פותר את בעיות המסתננים, חוק האזרחות ויתר המקרים שבהם בג״ץ הרחיק לכת.
אהבתיLiked by 1 person
כדי לפתור את הבעיה של ״קרטל״ של שופטים בועדה למינוי שופטים שמונע מינוי מצוינים כמו רות גביזון ונילי כהן, הייתי מוסיף דרך למינוי שופט עליון לבקשת שר המשפטים – הכנסת תתכנס ותאשר את המינוי ברוב 75 ח״כים בהצבעה חשאית. לא במקום המינוי הרגיל בועדה, אלא ככלי נוסף אלטרנטיבי במקרה הנדיר שמתעורר בו צורך.
אהבתיאהבתי
בחוק האזרחות בג"ץ הלך יותר ויותר ימינה עם השנים, אולי בהתאם להרכב המשתנה שלו.
אהבתיאהבתי
3718 אכן סיפור מרתק אצל הסולידית. חבל שזה היוצא מהכלל שלגמרי לא מעיד על הכלל. ציטוט מענין:
" והחלק הכי מורכב, ורק חלקו הוא עניין כלכלי, עקב ההכרות האינטימית שלי עם החברה החרדית אני מאוד לא מאמין בעתיד של מדינת ישראל כמדינה מערבית חופשית עם כלכלת שוק סבירה (15-20 שנה קדימה) ואני רוצה לבנות לאט לאט את היכולת להגר למדינה באיחוד האירופי (יש לנו דרכונים אירופאיים) בצורה שלא תפגע בצורה משמעותית מדי רמת החיים שלי של אשתי וילדיי, עד כמה שאפשרי בתור מהגרים, וכמובן שאם הכל פה יתחרפן פתאום לגמרי, נוכל לתפוס את הטיסה הקרובה ולעוף."
זה מפיו של אדם חרדי.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
למה מסלולים עוקפים? למה לא מסלול של דרך המלך לכולם?
בחירה של שופט מסוים באופן שונה מחבריו תמצב אותו שונה מחבריו, מה גם שנשיא בית-המשפט העליון יכול לנטרל אותו לגמרי ולייבש אותו בתיקים של סכסוכי שכנים בלבד.
שכל השופטים יבחרו בכנסת בהצבעה חשאית (ברוב רגיל כמו כל קבלת ההחלטות של בית הנבחרים).
אהבתיאהבתי
זה המודל שהונהג בארץ עם קום המדינה וביטלו אותו כי מערבב את השופטים יותר מדי פוליטית. אבל אני מודה שלא הייתי רוצה לראות את הקואליציה הנוכחית מעצבת את ביהמש העליון, אפילו בחשאי וללא משמעת קואליציונית. עדיין זה טוב בהרבה מההצעה הנוכחית. אם זה מה שהיה מובא לכנסת, הייתי חושב שישראל הולכת להיות מדינה ימנית קיצונית, אבל לא הייתי מדבר במונחים של דיקטטורה (ובהנחה שכל זה לעליון ושערכאות נמוכות ייבחרו בצורה הקיימת).
אהבתיLiked by 2 אנשים
מודל כזה אגב היה דורש פסקת התגברות מצד שמאל, כדי שאם במקרה בין ממשלות ימין תגיח פתאום ממשלת שמאל, לא יהיה זה בית משפט עליון ימני שיחסל לה כל נתיב פעולה. כמו שבית המשפט העליון עשה לרוזוולט בניו דיל וכיום לביידן וכמעט עשו לאובמה. מפא״י הסוציאליסטית הכירה היטב את התקדים האמריקני שבו הימניים בבית המשפט מגבילים את השלטון השמאלני ולכן סירבה לקבל ביטול חוקים בעליון. נדמה לי שיש לזה אזכור במאמר של רות גביזון.
אהבתיאהבתי
אני מסכים. כללי המשחק צריכים לחול לכל הצדדים.
אהבתיLiked by 1 person
אמחייה,
ואיך שמירה על בית המשפט העליון במצבו כיום ובפרקטיקות הנוהגות בו כיום יפתרו את הבעיה שאתה מגדיר כ"סיכון למדינת ישראל להיותה מדינה חופשית בעלת כלכלת שוק סבירה"?
בג"ץ ישלח את כל החרדים למחנות חינוך מחדש להשלמת פערים במתמטיקה?
בג"ץ ישלול מכל מי שלא למד לימודי ליבה את זכות הבחירה?
בג"ץ השתלט על הכל אבל אין לו שום כלי בארסנל הכלים שלו לפתור בעיות במישור הציבורי (והוא גם לא אמור לעשות זאת כי זה לא תפקידו).
אין מנוס מלשבת ולדבר מה לעשות (ויש מה לעשות !!).
בג"ץ הוא לא הפתרון ל"בעיית החרדים". להיפך, הוא תרם להתמשכותה ולהרחבתה.
הוא מנע כל אפשרות לפתרון ע"י נבחרי הציבור בתואנה של אי-שיוויון (וסבירות וכו' ….):
הוא פסל את חוק טל.
הוא דחק את החרדים לפינה.
הוא פסל את נציגיהם (יותר מפעם אחת).
הוא צמצם את סמכויות בתי-הדין הרבניים.
הוא התערב בגיור.
….
ההתנהלות הגסה והאלימה שאנחנו רואים בכנסת [מלבד זה שהיא מושפעת מהתגברות השיח האלים ברשתות] מקורה באיבוד היכולת של נבחרי הציבור לקבל החלטות עבור בוחריהם.
כל המערכת הזאת של בג"ץ ושל "שומרי הסף" שנוצרה ב-20-30 השנים האחרונות סירסה לגמרי את המערכת הפוליטית ואת האפשרות לייצר פתרונות.
נכון שהיא צמצמה את ה"שחיתות", אבל בשחיתות אפשר לטפל בכלים אחרים של תקשורת, משטרה ובעיקר בחירות (והיו כאן ממשלות שהתחלפו בגלל שחיתות).
והנושא כאן הוא לא שופטים משמאל או מימין, אלא שופטים אקטביסטיים או שופטים מצטמצמים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ,
אתה חושש משחיתות בבתי המשפט כאילו לא קראת על עלילות נווה וחימי, את חשיפות ליבסקינד על השחיתות בעליון, על היחסים האינטימיים בין הפרקליטות לשופטים, על האזנות סתר חוקיות שמספרם עולה (באופן מוחלט, לא יחסי) על מספר ההאזנות בארצות הברית, על אישור בדיעבד להאזנות לא חוקיות, על שימוש ברוגלות נגד אזרחים, על הובלה עולמית במספר מעצרי השווא, על שיא עולמי באחוז הרשעות, על אכיפה בררנית (מה קורה במימד החמישי?), על אי סגירת תיקים מכוונת של אשי ציבור, על חסינות מהותית לפרקליטים, שופטים, וקציני משטרה בכירים, על איסוף ואגירת מידע מרשיע על אישי ציבור (תיקי מני יצחקי), על בלוק לא חוקי של שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים, על חוסר שקיפות (אי פרסום פרוטוקול) בוועדה לבחירת שופטים, על ועדת השתיים, על איסוף מידע על ידי הנהלת מערכת המשפט על מבקרי מערכת המשפט, על תפירת תיקים לאויבי המערכת לצורך סילוקם מתפקידם.
כל הרשימה הארוכה (והלא מלאה) הזו אינה השחתה של פוליטיקאים אלא של בג"ץ כוחני שהצליח לבלום כל נסיון של המערכת הפוליטית לפקח על מערכות האכיפה והמשפט.
אהבתיLiked by 3 אנשים
חייל, אם ריכוז כוח בצד של האייקיו הגבוה משחית, מה נאמר על ריכוז כוח בצד של האייקיו הנמוך? אז כבר לא יישאר מכל סימן קל לטוהר מידות שום זכר.
במערכת טובה יש בקרות על כל גוף שלא יחרוג מכוחו, כמו מה שהילה גרסטל ניסתה לעשות עם הפרקליטות.
אהבתיLiked by 1 person
בג״ץ עשה טוב ב-1999 כשדרש מהכנסת להסדיר בחוק את נושא דחיית השירות לחרדים. לאחר מכן כל התערבות נוספת שלו רק הזיקה. הנשיא גרוניס כתב אז פסק דין יפה שבו ניבא זאת.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אתה מתבטא כמו חסיד אאוגניקה טיפוסי. אנחנו הביביסטים מאמינים שדמוקרטיה היא השיטה הכי טובה והכי פחות מושחתת. בדמוקרטיה האזרחים מפקידים את הכח בידי פוליטיקאים שאותם ניתן להחליף מדי 4 שנים.
אשמח אם תציג לנו ראיות לגבי הIQ הגבוה ברשימות של לפיד/גנץ/ליברמן/מיכאלי
אהבתיאהבתי
חייל, אתה מנסה להמציא מחדש את הדמוקרטיה אחרי 300 שנה, ומתפלא שזה מעורר חלחלה עולמית. דמוקרטיה כוללת הפרדת רשויות. לא הפקדת כל הכוח בידי אדם אחד (ויש שיאמרו שניים: יאיר ושרה נתניהו). גם לך זה קל. דמיין את אולמרט מנסה לבחור את שופטיו. מייד תחוש כמה השיטה המוצעת איומה.
קריאת הכתבה הזו מעלה ספקות קשים האם הצבעה חשאית בכנסת באמת עובדת טוב: https://www.israelhayom.co.il/article/674987
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
הניסיון האמפירי מוכיח שנתניהו בוחר אנשים שישמשו כתלינים שלו (ניצן, מנדלבליט, אלשייך).
ראינו את הבחירות שעשו ניסנקורן וחיות. לוין ורוטמן יבחרו שופטים טובים בהרבה
אהבתיאהבתי
תמריץ ,
אין קורלציה בין iq למוסר.
יש לך הוכחות/מאמרים/מחקרים שיש ?
אהבתיLiked by 1 person
ביבי היה ממנה את קאיה הכלבה לכל תפקיד אם זה היה תלוי בו. המינויים שלו נעשו בגלל שהיצע המועמדים שהיה עובר בג״ץ וועדות איתור היה מוגבל מאוד. בעולם בלי בג״ץ המינויים יהיו קאיה הכלבה ובני דמותה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
רמת הטיעונים שלך גבוהה מדי עבור מאותגרי IQ כמוני
אהבתיאהבתי
לשאלת סאלינגר
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0165176511003697
ישראל תשתלב יפה מאוד בקורלציות הסטטיסטיות בעקבות המהפכה המשטרית. עד היום רמת השחיתות במדינה הוכתבה בעיקר בידי האייקיו של מיעוט האשכנזים החילונים שפיקחו על העניינים מקרוב, ולא על ידי הממוצע הכללי הדי נוראי של האייקיו.
אהבתיאהבתי
יאיר וחייל אתם משום מה פעם אחר פעם מציגים את הדברים כאילו אני רוצה בג"ץ בלתי מוגבל. *גם אני רוצה להגביל את בג"ץ*. גם תמריץ רוצה להגביל את בג"ץ. אין על זה ויכוח ואף פעם לא היה. אנחנו גם רוצים רפורמה במערכת המשפט. גם על זה אין ויכוח ואף פעם לא היה.
אני חושב שהרפורמה *כפי שהיא מוצעת* היא גרועה ביותר. אנחנו מדברים על כח מוחלט לממשלה שהוא בעייתי בהמון בחינות. אנחנו מדברים על חוסר באיזונים ובלמים, והרס שומרי הסף. "מה שווים שומרי הסף אם אנחנו לא יכולים לשלוט בהם", עדיין לא אמרה מירי רגב, אבל ברור שזו הכוונה. אנחנו מדברים על גופים עצמאיים – לשכה לאומית לסטטיסטיקה עצמאית, נגיד בנק ישראל עצמאי, מבקר מדינה עצמאי וכו'.
אני כן טענתי שההתנהלות של נתניהו-רוטמן-לוין בעייתית, חסרת תום לב ואפילו מטופשת. אני טוען שאפשר היה להעביר רפורמה הרבה יותר טובה לו היו מבצעים את כל הענין בצורה נכונה. אני אפילו אטען שהרפורמה והצורה בה היא עוברת *פוגעת במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון* אבל זה כבר לתגובה נפרדת.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ ,
אני לא הולך לרדת(יותר מידי) להבדלים ברזלוציות של שחיתות ברמה מדינתית ואייקיו עליה אתה מדבר ושחיתות ברמה אישית ובאינטיליגנציה עליה ג.פיטרסון מדבר.
בהנחה שברמה האישית ג'ורדן פיטרסון לא מחרטט (כי אם היה מחרטט בטח היו תופסים אותו הרבה יותר מהר ממך) אז אין להניח ש15 שופטי העליון מרובי האייקיו יותר מוסריים (קורלטיבית)דווקא מממוצע האיקיו של חברי הכנסת.
בכל מקרה לא חושב שאפשר לומר על מדינות כמו גרמניה , יפן , ברית המועצות שהן שוחות באייקיו שהן מדיניות מוסריות היסטורית. אולי , כפי שאמר פיטרסון יש להם יכולות יותר גבוהות לספר לעצמן שהן כאלו כשהן מבצעות פשעים נגד האנושות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
גרמניה היא ראיה הפוכה. הפליאה שכולנו חשים לגבי השואה מראה שאנחנו מצפים מבעלי אייקיו גבוה להיות מוסריים. במחוזות של אייקיו נמוך יותר מעשי ג׳נוסייד אינם נדירים. האם מישהו חש תדהמה דומה לגבי השבטים ברואנדה, בקונגו, או אפילו החיילים הטורקים שרצחו ארמנים?
אהבתיLiked by 1 person
אבל אני מסכים שאם רוצים אפשר למצוא 15 בעלי אייקיו גבוה שהם מושחתים לחלוטין, ובסבירות גבוהה – אלו בדיוק ה-15 שלוין וביבי רוצים למצוא לשבץ בבג״ץ שיקום בדמותם.
אהבתיאהבתי
הגזעים האסייתים והאכזריות שלהם, לפני שעברו תרבות בידי המערב (יפן, הונג קונג) – מסכים שזו חידה אנתרופולוגית.
אהבתיאהבתי
קצת בעניין הרפורמה המשפטית: האזנתי היום לדיון שהיה שלשום בועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, בנושא הפשיעה בחברה הערבית. בין השאר עלה שם עמר בר־לב לדבר על איך התקדמו העניינים תחת כהונתו כשר לבטחון פנים. אחד הדברים שהוא אמר שם נראה לי די מעניין (ואני מדגיש – מדובר על עמר בר־לב, לא בן־גביר ולא סמוטריץ'):
"לגבי חיזוק ההרתעה כנגד אלימות ובריונות בכבישים: קבעתי יעד של, בדרום בקרב הבדואים, עלייה של לפחות 15% בדוחות למיניהם – נהיגה ללא רישיון, מהירות מופרזת, רכבים ללא רישיון; ובעצם עלינו ב 100%, לא ב 15%, עלינו ב 100%. אבל לצערי, מכיוון שמשטרת ישראל היא האחראית רק על החלק הראשון, של עד שלב כתבי האישום, אז אם אני אתן לכם 2-3 מספרים לגבי העבירה הכי חמורה בעיני בדרום בקרב בדואים, זו נהיגה ללא רישיון – אז מתחילת 2021 עד אמצע 2022 היו קרוב ל 300 אירועים כאלה, שתפסו אנשים בדואים נוהגים ללא רישיון, מתוכם רק 21% הגיעו לכלל פסק דין, ומתוך ה 21%, 60% קיבלו פסק דין של עד אלף שקל קנס. זאת אומרת, אפשר לבוא בעניין הזה למשטרת ישראל בטענות מפה עד להודעה חדשה, אבל בסופו של דבר כפי שאנחנו יודעים, זה לא רק אכיפה, בשביל ליצור הרתעה צריך גם את מערכת המשפט וכתבי אישום (…)"
למה אני מדביק את זה כאן? אני מתרשם שרוב הדיונים כאן על הרפורמה הם בין אנשים שחושבים שהיא תביא שחיתות נוראית של ביביסטים וחרדים לבין כאלה שחושבים שלא. עמדה שלישית שלדעתי לא נשמעת כאן מספיק – הדאגות שמשמיעים תמריץ ואחרים מוצדקות וחשובות. ייתכן מאוד שהרפורמה במתכונתה הנוכחית תאפשר שחיתות משמעותית של כמה מהגורמים שכרגע, וכנראה גם בעתיד, מחזיקים בשלטון. אבל מה יותר מפחיד, מערכת משפט שמאפשרת שחיתות שלטונית, או מערכת משפט שמאפשרת אנרכיה אלימה ברחובות? אני בכלל לא בטוח. שתיהן מטרידות אותי, ומבחינתי מי שלא יצא לשרוף את המועדון ולקדם בידיאס בשביל סכנה אחת, מוזר לי שעושה את זה בשביל הסכנה השנייה.
(למען הסר ספק – השאיפה שלי היא לא שישרפו את המועדון בשני המקרים, אלא שלא יעשו זאת באף אחד מהם)
אהבתיLiked by 2 אנשים
אמחייה,
לגבי הועדה לבחירת שופטים – אני מסכים ולא מעוניין שהממשלה תהיה רוב הועדה אלא הכנסת. אבל מועדה בשליטת הממשלה ועד הצטרפות לדה-לגיטימציה כנגד הרפורמה – המרחק גדול מדי בשבילי.
תמריץ,
לא צריך ללכת לגרמניה. מדינות מזרח אירופה ורוסיה הם בעלי אי.קיו גבוה ועדיין אני מתקשה לראות שם מוסריות גבוהה.
אי.קיו הוא לא חזות הכל. לתרבות יש גם השפעה.
אהבתיאהבתי
הקולוניאליזם היא דוגמה קלאסית של בעלי IQ גבוהה טובחים ומנצלים שחורים באפריקה והודו ודרום אמריקה שלא לדבר על העבדות. איך זה מסתדר עם המחקר שלו והדעה העקשנית שלו שאומות בעלות אי קיו …. ולסין יש אי קיו גבוהה כמעט בסטית תקן שלמה מעל ארה"ב
אהבתיLiked by 2 אנשים
קוני ל., זו טענה טובה. אבל תמיד צריך קבוצת ביקורת. האם יש אומה לא מערבית שעשתה קולוניאליזם בצורה יותר הומאנית? למשל האצטקים וקורבנות האדם שהיו גובים מהעמים המשועבדים. עמים אלו כל כך שנאו אותם שסייעו בהחרבתם בידי הספרדים.
הערך של מוסריות ביחסים בין עמים היה אפסי בעבר, גם אצל בעלי אייקיו גבוה וגם אצל בעלי אייקיו נמוך.
אהבתיאהבתי
שי, הכנסת יכולה להטיל עונשי מינימום ורצוי מאוד שכך תעשה. סביר שהשופטים עצמם חוששים מהבדואים.
אהבתיאהבתי
יש לי 100% אהדה למאבק למען משילות בנגב, וחבל שהממשלה לא מפנה אליו את מלוא המרץ. העלות של הרפורמה הזו בנזק למשק בינתיים יכולה להגיע למיליארדים, אולי עשרות מיליארדים. הנגב היה יוצא מורווח מהשקעות כאלו.
אהבתיאהבתי
פינת הIQ הגבוה
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיאהבתי
תמריץ,
"גרמניה היא ראיה הפוכה. הפליאה שכולנו חשים לגבי השואה מראה שאנחנו מצפים מבעלי אייקיו גבוה להיות מוסריים"
פיטרסון ורוגן מציינים שאנחנו מצפים מאנשים אינטליגנטים להיות יותר מוסריים אבל אין קשר. הציפייה לא נכונה כי הם גם יודעים להרכיב את המסכה(*) שלהם יותר טוב וגם יודעים לשקר/לספר לעצמם סיפור יותר טוב ולהציג פרסונה אמינה .
(*) המסכה היא הפרסונה(אישיות). מגיעה מהמסכות בהצגות ביוון העתיקה ( פר סונה , בשביל הקול , מסכה לבנה שמגבירה את קול השחקן בתיאטרון ומסתירה את פניו).
מי שהקשיב לשיחה של דרור חוטר ישי (קמיליה)
היה שם לב שהוא טוען שברק בעצם סיפר לעצמו סיפור (גדל כילד יהודי בשואה ) שהוא מציל את ישראל מאותו גורל שקרה לו בתור ילד בגרמניה.
לכן הוא מרשה לעצמו לקחת כוח שלא ניתן לו.
כאמור , רק מראה כמה הסיפור פה מורכב ולא עניין של בני אור ובני חושך.
אהבתיLiked by 2 אנשים
נעים להיזכר
אהבתיאהבתי
שי שפירא אתה נופל לאותו כשל לוגי של "או שופטים רחמנים מדי או הרפורמה כפי שהיא". אבל זה לא נכון. אפשר גם לתקן את מערכת המשפט, גם את הכנסת (עונשי מינימום) וגם לבצע רפורמה שלא תהרוס את האיזונים והבלמים. ויש הרבה יותר מדרך אחת לעשות את זה.
אהבתיאהבתי
חייל, נעים להיזכר
https://www.ynet.co.il/news/article/syduvyn0s
הארכיון זוכר: כך דיבר בן גביר על חוסמי כבישים ב-2021 | צפו
השר לביטחון לאומי כינה היום את המוחים נגד המהפכה המשפטית "אנרכיסטים" והבהיר: "לא נאפשר להם לחסום צירים מרכזיים". כח"כ באופוזיציה הוא דווקא טען ש"בדמוקרטיה חוסמים כבישים", ואף השתתף במחאות שכללו חסימות כאלה. ח"כ מהציונות הדתית: "חסימת כבישים – לגיטימית. זו לא אנרכיה"
אהבתיאהבתי
אמחייה – אני לא אומר שהרפורמה היא הפתרון לשופטים הרחמנים, אני מדבר על הפרופורציות, על הרטוריקה של קץ הדמוקרטיה והרס מערכת המשפט – אם אדם שחי בבאר־שבע וצריך להתמודד עם הפושעים האלה כל יום לא מגיב בחסימת כבישים וניסיונות חבלה בכלכלת ישראל במחאה על מערכת המשפט הכושלת, לא נראה לי ראוי שמישהו אחר יעשה את זה בגלל איזה חשש תיאורטי שבעוד מי יודע כמה שנים תהיה מערכת משפט כושלת באופן אחר. אני לא מעריץ בהכרח של הרפורמה במתכונתה הנוכחית ויכול להיות שהרפורמה האידיאלית שלי ושל תמריץ ואולי שלך היא אותו הדבר – אבל מה שמפריע לי זה חוסר הנכונות להכיר בבחירה הדמוקרטית שכרגע בחרה ברפורמה הנוכחית. יש דרכים לשפר אותה? יש עכשיו ארבע שנים לשכנע אנשים בכך לקראת הבחירות הבאות.
גילוי נאות כרגיל – אני לא חי בישראל, קחו את דבריי בעירבון מוגבל וכו'.
אהבתיLiked by 4 אנשים
amehaye,
דוגמא גרועה שלך. בן גביר כשר משטרה נותן יד חופשית לחוסמי הכבישים
אהבתיאהבתי
הכלבה קאיה?
נשיאת העליון הפרה את כללי ניגודי העניינים שהיא עצמה ניסחה. ולאחר פניית גלובס – פסלה את עצמה
השבוע ניהלה הנשיאה חיות דיון רגיש בבג"ץ, זאת למרות שהמייצגת בתיק, עו"ד אורלי ארז-לחובסקי שהיא גם בעלת דין, ובנה מתמחה אצל חיות • לאחר שגלובס הציג שהיא פעלה בניגוד לכללים שהיא עצמה ניסחה – מיהרה לעשות סיבוב פרסה
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439874
אהבתיאהבתי
עניינים חוקתיים כאלו הם לא עניין לבחירה דמוקרטית ברוב מצומצם ומקריזה שבישראל לא מקובלת חוקה לא אומר שאפשר לבצע מחטפים אנטי דמוקרטיים קיצוניים מתוך מניעים זרים ברורים מאוד.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
מזל שהמהפיכה החוקתית לא נזקקה להליכים דמוקרטיים וביצעה מחטף ראוי ממניעים נעלים מעל הראש של הבבונים
אהבתיLiked by 1 person
נעים להיזכר
אהבתיLiked by 1 person
המהפכה החוקתית היא לא עריצות כי פשוט הייתה ניתנת לשינוי בכנסת בלי בעיה. כתבתי על זה פוסט פעם שזו חידה: למה זה לא שונה אם זה הפריע לח״כים.
אהבתיLiked by 1 person
מעניין
https://www.makorrishon.co.il/shabbat/583773/
אני מכיר משפחה כזאת אבל חשבתי שזו תופעה זניחה
אהבתיLiked by 1 person
משה, אני חושב שהמגמה הרגילה היא שחרדי מוליד ילדים שחלקם חרדים מודרניים, וחרדים מודרניים מולידים ילדים שחלקם דתיים לאומיים. ראיתי את זה במשפחתי. מעברים חדים פחות שכיחים.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אתה חוזר בתשובה? "המהפכה החוקתית היא לא עריצות כי פשוט הייתה ניתנת לשינוי בכנסת בלי בעיה. כתבתי על זה פוסט פעם שזו חידה: למה זה לא שונה אם זה הפריע לח״כים."
זה הפריע למיעוט ח"כים שכעת הפכו לרוב. קוראים לזה דמוקרטיה. אז עכשיו אתה בעד זה?
אהבתיאהבתי
זכותה של הקואליציה לחזור ל-1992. הוועדה למינוי שופטים הייתה בצורתה הנוכחית גם לפני 1992.
אהבתיאהבתי
שר המשפטים עונה לציבור.
שאול אמסטרדמסקי מראיין.
אהבתיאהבתי
שר המשפטים עונה לציבור.
שאול אמסטרדמסקי מראיין.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
זכותה של הקואליציה לתקן כפי שהיא מוצאת לנכון. להפוך חביתה לביצה זה קצת בעייתי
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אתה מיתמם.
המציאות היא שהעליון לקח לעצמו כאלו סמכויות שאם רק יחזרו ל-92 מבחינת חוקית – הוא יעקר מתוכן כל חזרה כזאת.
נוצרה כאן מערכת שלא משנה מה שתחוקק לה – היא רואה את עצמה כמחוקק-על ולא כפרשן של חוקי הרשות המחוקקת והנבחרת.
בוודאי שאין מנוס משינוי בהרכב השופטים ולכן בשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
כמו שהרבי מלובביץ׳ אמר לביבי השגריר באו״ם – צריך לזכור שבמקום שיש בו עלטה מוחלטת, אם מדליקים נר אחד של אמת, ניתן לראות אותו מרחוק ולמרחקים. אז גם אני אגיד שוב את האמת בתוך כל השקרים של תעמולת ערוץ 14.. בג״ץ ימני. לפחות החל מסוף 2023 כשחיות וברון פורשות.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
64 מנדטים של אנשי ימין סבורים שבג"ץ שמאלני.
אהבתיאהבתי
הרבי מלובביץ׳ דיבר על למעלה ממאה מדינות שמייצגות מיליארדים. כמות אוכלוסין אינה יוצרת אמת.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
משווה ומעלה.
האמת נקבעת על ידי פרופסורים, הייטקיסטים וגנרלים. מה לטפילים ולאמת?
אהבתיאהבתי
וגם אני אגיד שוב – חלוק עליך לגמרי.
הוא כרגע אקטיביסטי ולכן שמאלני (בגלל שהשופטים השמאלנים בו מושכים את הפסיקות לכיוונם ובגלל היכולת לשחק במי ישב באיזה מושב).
אני מעוניין בבג"ץ לא-אקטביסטי ומגוון.
בבג"ץ לא-אקטביסטי כל שופט יכול לשמור את דעותיו הפוליטיות האישיות לעצמו, ואם בכל-זאת יעלה הצורך לשפוט בשאלות שיש להם נגיעה חברתית, תרבותית או פוליטית – אז מגוון של שופטים ידון בכך.
אהבתיLiked by 1 person
ואין בערוץ 14 יותר תעמולה מבערוצים אחרים.
התעמולה היא אותה תעמולה. רק הוקטור הפוך.
אהבתיאהבתי
והעובדה שאחוזי הצפייה שלו מזנקים בתקופה האחרונה – מלמדת שאנשים מבינים שהם תחת תעמולה גם בערוצים האחרים.
(והעלייה בצפייה בו לא מגיעה מחרדים).
ערוץ 14 צריך להודות למוחים כנגד הרפורמה שהצליחו להעלות אותו על מפת התודעה התקשורתית.
אהבתיLiked by 3 אנשים
אני בעד לראות את כל הערוצים, וכך לקבל את התעמולה של כולם ולברור מוץ מתבן. הבעיה שלרוב האנשים אין זמן או רצון לראות את כל הערוצים והם מוזנים רק מתעמולה אחת.
אהבתיLiked by 1 person
אתם שוב חוזרים לדיון העקר כן-או-לא בג"ץ. זה לא מעניין וכולנו מסכימים שצריך להגביל.
מה שמענין הוא הכוח הבלתי מוגבל של הממשלה ומזה אתם כל הזמן מתעלמים, או טוענים שהיא "נבחרת" ולכן אין בעיה. לתת כח בלתי מוגבל לאדם נבחר זו לא פחות בעיה מלתת כח בלתי מוגבל לאדם שלא נבחר. בסופו של יום יש לאותו אדם כח בלתי מוגבל. אני אישית סומך על פוליטיקאים עוד פחות מאשר על שופטי העליון אולם הבעיה אותה הבעיה.
אהבתיLiked by 1 person
אמרתי בעבר שהרפורמה המשפטית עלולה לפגוע במפעל ההתיישבות. אז שוב, אני חושב שצריך להגביל (גם) את בג"ץ, אבל צריך לבצע את זה בזהירות.
היום בג"ץ נותן גושפנקא משפטית ללא מעט מהפעילות של ישראל ביהודה ושומרון. חאן אל אחמר ושייך ג'ראח הן שתי דוגמאות ידועות אולם יש עוד. כל עניין ההתיישבות ביהודה ושומרון הוא עמום מבחינת החוק הבינלאומי. המוניטין של בג"ץ מאפשר לישראל לפרש את החוק באופן שמאפשר את ההתיישבות ללא סנקציות בינלאומיות. ברור שזה לא רק בזכות בג"ץ, אלא גם, ואולי בעיקר, בזכות פוליטיקה אולם בג"ץ נותן את ההגנה המשפטית.
בג"ץ מגן על חיילי וקציני צה"ל מפני העמדה לדין בהאג. אנחנו יכולים לצחוק על זה עד מחר, אבל בית הדין בהאג יכול להוציא צווי מעצר שיכובדו לכל הפחות באירופה. האם אנחנו רוצים להגיע למצב שקציני צה"ל מנועים מלטוס לחו"ל מפחד שיעצרו אותם?
בג"ץ מאפשר לנו להרוס בתים של מחבלים, שוב ללא דאגה שזה ייחשב לפשע מלחמה. נכון, לפעמים הוא מאשר להרוס בית שלם, לפעמים רק את יחידת הדיור של המחבל ולפעמים כלום. אבל רוב הזמן אין בעיה, וההגנה מבית הדין בהאג שווה לדעתי את המקרים הבודדים שמתסכלים.
בג"ץ מאפשר לנו להעביר חוקים מפלים, כדוגמת חוק האזרחות, בתמורה לשינויים קלים בלבד – ראו למשל כאן https://www.adalah.org/he/content/view/10754 "עדאלה" מאוד לא מרוצים מבג"ץ. חוקים שהיו יכולים להתקבל בצורה בעייתית בעולם. למעשה גם במקרים שבג"ץ טען שמעשה כלשהו אינו חוקי – למשל שלילת אזרחות – זה היה בעיקר כי *לא היה חוק שמאפשר את זה* ובג"ץ קרא לכנסת לחוקק את החוקים המתאימים.
בג"ץ נותן מטריה משפטית ולגיטימציה ללא מעט פעולות שעלולות היו להרים גבה ואף יותר מכך בשאר העולם. כאשר אנו באים להגביל את בג"ץ צריך לעשות זאת בזהירות ובמתינות על מנת שלא לשפוך את התינוק עם המים.
אהבתיאהבתי
אמחייה,
כולם מסכימים שצריך להגביל אבל הויכוח הוא איך להגביל, או יותר נכון – מי יגביל (ומזה נגזר הרכב הוועדה למינוי שופטים).
תמריץ סובר שההגבלה קורית מאיליה ותמשיך לקרות בהמשך (לפחות החל מ-2023).
אני חושב שהיא לא קורית מאיליה ואם לא תשונה הוועדה (ולא יהיה שינוי בהרכב השופטים) – זה גם לא יקרה.
ההצעה האחרונה של רוטמן/לווין היתה:
3 שרי ממשלה
1 נשיא בית-המשפט העליון
2 שופטי מחוזי בדימוס
3 ראשי ועדות של הכנסת (ועדת חוקה, ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה)
2 נציגי ציבור
הקואליציה שולטת ב-5 בלבד מתוך ה-11 (ראש הוועדה לביקורת המדינה הוא מהאופוזיציה)
אם המינויים של הוועדה לבחירת שופטים תצטרך לעבור הצבעה חשאית בכנסת – זה מאוזן לחלוטין.
אהבתיאהבתי
נציגי הציבור מתמנים לפי ההצעה של רוטמן בידי שר המשפטים. הם עושי דברו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
הם לא כאלו שצריכים להיבחר בפרימריז למחרת.
ראינו כבר פעמים רבות כיצד מינויים שנעשו בידי הממשלה עשו ההיפך ממש מרצון שולחיהם.
מרגע שמונו הם מסיימים את תפקידם לפי קציבת זמן ולא לפי רצון שר המשפטים (אולי אפילו בכניסת בממשלה חדשה).
והכי חשוב – זה הרבה הרבה יותר הגיוני והגון מהמצב הקיים אותו אתה מקדש.
אהבתיLiked by 1 person
נתניהו גם בתקופה שהיה מעריץ נלהב של בג'ץ לא פינה את חאן אל אחמאר – הוא פחד לריב עם "העולם" ולא סמך בגרוש על זה שפסק הבג'ץ מגן עלינו
אהבתיLiked by 1 person
יאיר גם אם את שני נציגי הציבור יבחרו השופטים עדיין לשופטים יהיו 5 קולות למול 6 של הממשלה. זה לא הוגן, לא הגון ולא יוביל לבית משפט מאוזן שנבחר בהסכמה רחבה.
אם כבר צריך 3 שופטים, 3 חברי כנסת ו-3 נציגי ציבור שייבחרו באקראי ללא כל השפעה פוליטית. אם נדרוש רוב של 7 לכל בחירת שופט, נאלץ הסכמה של לפחות אחד מכל אחת מהקבוצות האלה. זו לדעתי שיטה יותר מאוזנת.
אהבתיאהבתי
עוד אפשרות – שאת נציגי הציבור יבחרו בהסכמה השופטים ונציגי הקואליציה. למשל מתוך מרצים למשפטים באוניברסיטאות, כאלה שלא עובדים במקביל בעריכת דין. אולם במצב כזה יש סכנה שהשופטים יהיו מוטים פוליטית, במקרה בו גם השופטים וגם נציגי הקואליציה שייכים במקרה לאותו מחנה. במקרה כזה הם יבחרו בהסכמה נציגי ציבור מהמחנה שלהם. לכן אלמנט האקראיות שהצעתי בהצעה הקודמת.
ברגע שכל אחד מ-3 הקבוצות יכולה למעשה להטיל וטו, אין ברירה אלא להגיע להסכמה רחבה.
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה גם לשמוע הצעות לגבי הגבלת *הממשלה* ואיך למנוע ממנה להשחית את שומרי הסף ואת הפרדת הרשויות. דהיינו איך מונעים שוב מינוי של מבקר כמו מתניהו אנגלמן, איך מוודאים שהלשכה המרכזית לסטטיקטיקה תישאר עצמאית, איך מונעים השפעה על נגיד בנק ישראל, איך מגבילים שחיתות אצל חברי הכנסת והשרים וכיו"ב.
אהבתיאהבתי
אמחייה,
אתה כותב "עדיין לשופטים יהיו 5 קולות".
יש כאן הסתכלות כאילו השופטים צריכים להיות כוח פוליטי בועדה – וזאת טעות.
למה שלשופטים יהיה בכלל כח פוליטי? מישהו בחר בהם?
אין שום מקום בעולם, מלבד בהודו, שהשופטים בכלל בוחרים שופטים אחרים.
ההצעה של רוטמן/לוין ל-2 שופטי מחוזי בדימוס היתה במטרה להחליף את 2 שופטי העליון (שעובדים יחד ובצמידות לנשיא בית המשפט העליון שנשאר בוועדה) בכדי להביא את הקול המקצועי בלבד – ללא שום פוליטיקה.
התפיסה שלך אינה במקרה. כולנו התרגלנו למציאות מקולקלת שבה לשופטים יש כח פוליטי, וקשה לגמול אותנו מזה.
אתה לא מבין כמה זה משחית שופטים עם כח פוליטי? הרבה יותר משחית מפוליטיקאי עם כח פוליטי.
אהבתיLiked by 1 person
אמחיה,
איך מגבילים את הממשלה ומונעים ממנה להשחית את שומרי הסף?
כבר אמרו החכמים – "אור השמש מחטא". זה תפקיד התקשורת והציבור.
אהבתיאהבתי
יאיר ההצעה שלי היא בדיוק מתוך רצון לתת לשופטים את הקול המקצועי, לא את הקול הפוליטי. אולי הניסוח שלי לא היה טוב.
ניקח לרגע את ההצעה של נתניהו-לוין-רוטמן. נניח שהממשלה היא שמאל-מרכז או אפילו רק שמאל. זה אולי נראה לא סביר כרגע, אולם אם נדמיין שהחרדים יולדים פחות והבדואים יולדים יותר זה משהו שעלול לקרות. נניח גם שהשופטים הם שמאל בדיעותיהם הפוליטיות. כעת שר המשפטים בוחר שני נציגי ציבור שהם שמאל. מה קיבלנו? חבורה שלמה שבוחרת עוד שופטים שנמצאים בשמאל הפוליטי.
לכן ההצעה הזו גרועה. בהצעה שלי לאף צד אין כוח מוחלט. השופטים יכולים להטיל וטו – וכך לוודא שהמועמדים מקצועיים מספיק. אולם גם נציגי הפוליטיקאים יכולים להטיל וטו, על מנת לוודא איזון הם חייבים להגיע להסכמות. נציגי הציבור שנבחרים באקראי תפקידם לוודא שהשופטים לא יהיו תלויים בפוליטיקאים – אשר בוחרים אותם – יותר מדי.
אני לא מומחה לתורת המשחקים וחבל. מישהו כזה יכול מן הסתם להציע הצעות חכמות יותר שיובילו לבית משפט מאוזן, ללא הכשלים הקיימים למשל ברפורמה הנוכחית.
אהבתיאהבתי
יאיר אור השמש מחטא, כל עוד הדברים נמצאים בשמש. לאחר רפורמת נתניהו-רוטמן-לוין יהיה קשה יותר ואולי בלתי אפשרי לחטא אותם.
אהבתיאהבתי
אמסלם ולוין העבירו בזמנו את חוק מימון הפריימריז. הטיעון המרכזי היה שאסור שחבר כנסת יהיה חייב טובות לבעל הון. אפשר לקרוא על זה כאן: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3728653,00.html
אמסלם הציג את ההצעה ואמר כי "ח"כ לא אמור לקבל תרומה מאף אחד, מבחינתי זה שוחד. חלק מהתורמים תורמים לכל המפלגות בבחינת שלח לחמך, זו מן השקעה כזו. זה הדבר הכי מושחת כמעט שקורה במדינה ועוד בחסות החוק. הצעת החוק הזאת באה לנקות את הפוליטיקה הישראלית לפחות מקצת שחיתות"
שר התיירות לוין סיכם בשם הממשלה: "יש דמוקרטיות מפוארות שבהם יש בעלי הון, הם מממנים את המפלגות או המועמדים, ואותם נבחרים משרתים את אותם בעלי הון. אוי לנו אם נהיה במקום הזה. לכן בצדק העדיפו לנטרל את ההשפעה הזו של בעלי ההון על פני מי שאין לו. זו הייתה ההחלטה הצודקת שקיבלו פה ויש לזה מחיר".
מצד אחד דבריו של אמסלם מעמידים בסימן שאלה את החוק שרוצים להעביר בקרוב שיאפשר לנתניהו לקבל תרומות לצורך משפטו. מצד שני זה משליך גם על בחירת שופטי בג"ץ. אם אסור לפוליטיקאי לקבל תרומה כי זה עלול להשפיע עליו, האם יש הגיון בכך ששופט בג"ץ ירגיש "מחוייב" לפוליטיקאי שהמליץ עליו?
אהבתיאהבתי
השטויות שפרופ׳ אומן אומר לגבי הרפורמה מורידות מהכבוד שלי לתורת המשחקים. נכון שגולדרייך גאון מדעי המחשב הוא קומוניסט מטורלל, אבל הבעיות שהוא מתעסק בהן לא קושרים לחיים הפוליטיים.
אהבתיאהבתי
אמחיה
למה אתה חושב שמתניהו אנגלמן מבקר מדינה גרוע ממבקרים אחרים?
אהבתיאהבתי
אמחיה
יש הבדל גדול בין פוליטיקאי שמקבל תרומה לקמפיין לשופט שנבחר על ידי פוליטיקאי. פוליטיקאי שקיבל תרומה זה לקדנציה אחת עוד מעט הוא יצטרך שוב תרומה הוא ירצה את התורם לא בגלל הכרת הטוב של התרומה אלא בכדי שיקבל שוב תרומה לקראת התמודדות בקדנציה הבאה. שופט אפשר לטעון שיש בעיה בהכרת הטוב לפוליטיקאי שבחר בו אבל אין לזה קשר לצורך התמידי של פוליטיקאי בתורמים.
אהבתיLiked by 1 person
משה לגבי מתניהו אנגלמן, ראה למשל כאן: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3767225,00.html
כמה דוגמאות:
אנגלמן הביא לסיום כהונתו של היועץ למאבק בשחיתות עמיחי שי ואינו מתכוון לאייש מחדש את התפקיד בטווח הנראה לעין … היועץ היה אחראי לאגף לתפקידים מיוחדים שעסק בחקירות שחיתות וטוהר המידות. … האגף לתפקידים מיוחדים הוקם על ידי המבקר לשעבר מיכה לינדנשטראוס, והוא עסק בין היתר בחקירות הקשורות לראש הממשלה אז אהוד אולמרט. בתקופת המבקר היוצא יוסף שפירא הוא חקר את פרשת "ביבי טורס" ואת פרשת מעונות ראש הממשלה, שהסתיימה בהרשעתה של שרה נתניהו בפלילים. היתרון הגדול של האגף היה הזמינות לחקור במהירות נושאי שחיתות שמגיעים לידיעת המבקר בעוד באגפים אחרים הדבר מחייב סטייה מתוכנית העבודה.
הנחיה נוספת שנתן המבקר היתה לתאם עם הגופים המבוקרים את נושאי הביקורת. בכיר במשרד אומר שקביעת נושאי הביקורת היא אחד המבחנים הברורים לעצמאות המבקר ו"אם הרשות המבצעת תתערב, זה נחשב לפגיעה בעצמאות הביקורת". הוא מזהיר שאם ישאלו את המשרד המבוקר מה לבקר, או ש"ישלחו אותנו לבדוק דברים שהם בסדר או שיתפתח משא ומתן. אף מבוקר לא ירצה שיבדקו דברים שהוא חלש בהם".
מבקר המדינה החזיר לחטיבות המשרד דו"חות מוכנים תוך הנחיה להוסיף להם דברים חיוביים. … בכיר במשרד המבקר שואל אם המשרד אמור להקדיש חלק ממשאביו המוגבלים לחפש דברים חיוביים. הוא מחזיר דו"חות עם הנחיות בעל פה … הנחיה כזו למשל ניתנה לשלב בדו"חות נתונים מדו"חות הביקורת של רואי חשבון חיצוניים על הגופים המבוקרים. במשרד המבקר נוהגים לבדוק הכל בעצמם. "אנחנו לא עושים עבודות סמינריוניות ומעתיקים מאחרים", אומרים שם.
מעשית מתניהו הפך ל"מלטף המדינה", לפחות עד שממשלת נתניהו נפלה וממשלת בנט קמה. אז לפתע הוא נזכר שהוא צריך גם לבקר. וזו בדיוק הבעיה עם מינויים פוליטיים.
אהבתיאהבתי
הדיון על הרכב הועדה לבחירת שופטים טוב ויפה, אבל מקומו בכנסת ולא פה.
העניין הוא לא הועדה, או בג"ץ. העניין הוא החרמת הכנסת על ידי האופוזיציה. העניין הוא איומים במלחמת אזרחים, אלימות והפיכה צבאית על ידי גנרלים וראשי שבכ\משטרה לשעבר. העניין הוא תיקי נתניהו שבשילוב העדויות עם אמירות הגנרלים נראים כנסיון הפיכה יותר ויותר. אם קודם חשבתי שזה תוצאה של שכרון כח והתלהבות יתר להפיל רוה"מ, כעת במסגור האמירות, זה נראה שונה לחלוטין.
לא יודע איך זה יגמר. אבל זה יהיה טראומטי. תחשבו על שכן שמסגרת דיון על העלאת דמי הועד, שולף סכין ומאיים לרצוח אותך. דמי הועד הם כבר לא העניין.
אותם בכירים בדימוס עושים שרות קטסטרופלי לכולנו, וקודם כל לשרות הציבורי עצמו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אמחייה,
סליחה שאני דמוקרט, אבל אני לא חושב שאפשר לחסום מישהו גם אם הוא מהשמאל.
הרצון הנעלה שלך לבנות מערכת חסינה ועמידה בפני כל האפשרויות העתידיות נדון לכישלון – בוודאי שבמציאות שהופכת יותר ויותר דינמית (מכל הבחינות: כלכלית, חברתית, פוליטית, טכנולוגית, ….).
הדבר היחיד שמגיב במערכות השלטון לשינויי הזמן הם הבחירות. לכן נבחרי הציבור הם הפתרון ולא מערכת חכמה ככל שתהיה (לא שאני מתנגד למערכות חכמות).
אהבתיאהבתי
3718 כל הטיעונים שלך נכונים לשני הצדדים.
אהבתיאהבתי
אמחיה
מסכים עם חלק מהביקורת על אנגלמן ועל חלק לא.
מוסד מבקר המדינה הוא מוסד מיותר ובזבוז כספי ציבור. על כן כל תקן שלא מאויש הוא חסכון בכספי ציבור – כל הכבוד לאנגלמן ש"הביא לסיום כהונתו של היועץ למאבק בשחיתות עמיחי שי ואינו מתכוון לאייש מחדש את התפקיד"
"הנחיה נוספת שנתן המבקר היתה לתאם עם הגופים המבוקרים את נושאי הביקורת" מסכים שגרוע מאוד.
(ואגב חייבים להעיר כאן על דברי אותו בכיר "אם הרשות המבצעת תתערב, זה נחשב לפגיעה בעצמאות הביקורת" – דברים מטופשים ביותר כשהמבקר הוא זה שמחליט לתאם עם הגופים זו בעיה קשה אבל זה לא בעיה של 'פגיעה בעצמאות הביקורת' מורגש שאותו בכיר מצטט קלישאות מהתקשורת בלי להבין מה הוא אומר)
ההנחיה להכניס גם דברים חיוביים לדו"ח אני לא רואה בה פסול. תמונה אמיתית כוללת לא רק כשלים אלא גם דברים טובים – לא רואה מה הפסול במבקר שזו הגישה שלו.
לפי המתואר בויקיפדיה הפעילות שלו סבירה לחלוטין. יש שם עוד שני דברים שצדו את עיני לטובה:
"במרץ 2020 פרסם אנגלמן דוח על מימון הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, ובו חשף כי רבים מהמתמודדים לא עמדו בחוק מימון מפלגות. לאחר פרסום הדוח הודיע אנגלמן שהחל ממערכת הבחירות הבאה יפורסמו באופן פומבי פרטי ההלוואות שמקבלות הסיעות המתמודדות, בניסיון למנוע מצב זה בעתיד"
"בחודש מאי 2021, בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, החליט המבקר לפתוח ב"ביקורת מיוחדת", כלשונו, לבדיקת האירועים שהובילו לאסון. לאחר כינונה של ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, הודיע אנגלמן על הפסקת הבדיקה על מנת שלא לבצע עבודה כפולה" – זו בכלל הפתעה לטובה כל מוסד במדינה אוהב כפילות ועבודה מיותרת.
אהבתיאהבתי
יאיר זה לא ענין של "דמוקרטיה" (במרכאות באופן מכוון). אני מאמין ששופטים לא צריכים להיות בעלי הטיה פוליטית, ואתה אולי מאמין שכן. השיטה של נתניהו-רוטמן-לוין מבטיחה שלשופטים תהיה הטיה פוליטית. ההצעות שלי מנסות להגיע למצב בו ההטיה הפוליטית תהיה מזערית.
הראיתי עם דוגמת מתניהו אנגלמן שמינויים פוליטיים הם בעייתיים. גם המינוי של ויינשטיין ע"י נתניהו בזמנו כיועץ משפטי – לבקשת ליברמן – היה בעייתי. אפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות בארץ ובעולם. אני מבין שלהבדיל ממינויים אחרים, שצריכים להיות מקצועיים גרידא, לשופטי בג"ץ יש השפעה פוליטית כלשהי, ולכן אני מבין את הטיעון שהמינוי שלהם צריך להיות לפחות בחלקו פוליטי. אבל אוי לנו אם המינוי שלהם יהיה *בעיקרו* פוליטי. לדעתי הרע במיעוטו הוא בג"ץ מאוזן יחסית ולא בג"ץ מוטה פוליטית.
מעבר לכך את הבעייתיות של הטיה פוליטית בבג"ץ ניתן לצמצם עוד יותר ע"י הגבלת התחומים שמותר להם לשפוט בהם. לכן אני טוען שצריך *גם* להגביל את בג"ץ, דהיינו להגביל את התחומים השפיטים, *וגם* לשנות את שיטת בחירת השופטים כך שההטיה הפוליטית תהיה מצומצמת. במקביל צריך גם להגביל את הממשלה (כן אני חוזר על עצמי) כדי להימנע ממתן כח רב מדי לגוף יחיד, אפילו אם מדובר בגוף נבחר. ובוודאי צריך להימנע ממינויים פוליטיים לתפקידים כדוגמת מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, נגיד בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכו'.
אהבתיאהבתי
יאיר לגבי אור השמש מחטא, המהלכים של שלמה קרעי, בועז ביסמוט ואריאל קלנר לא בדיוק גורמים לי להיות אופטימי:
https://www.srugim.co.il/760785-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99
חודש לממשלה: אלה חוקי הבושה של הקואליציה
חברי הכנסת בועז ביסמוט ואריאל קלנר הגישו הצעות חוק שיפגעו בעיתונות ובחקירות של חברי כנסת. למען מדינת ישראל, יש לקוות שהשניים ינחלו כישלון חרוץ
"רק השבוע איילה חסון טלטלה את מדינת ישראל עם חשיפה חשובה ביותר על עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל.
התגובה הרשמית של חימי לסיפור הייתה שרודפים אותו בגלל התנגדותו לרפורמה המשפטית – אבל איילה חסון פרסמה את ההקלטה של השיחה שלה עם חימי, בה נשמעה גרסתו הראשונית לטענות נגדו.
אם ההצעה של ביסמוט הייתה עכשיו בתוקף ואיילה חסון לא הייתה יכולה לפרסם את הקלטת השיחה שלה עם חימי, ספק אם הפרסום היה מביא להתפטרות של חימי מראשות לשכת עורכי הדין. הקלטות הן דבר חיוני לחשיפות עיתונאיות, אבל היי, אולי ביסמוט בונה על זה שאנשים כמו חימי יאשרו לפרסם את ההקלטות שלהם"
ממליץ לקרוא את כל הכתבה, ואז לבדוק האם הממשלה החדשה אכן מחזקת את אור השמש או שמא מחזקת את המושחתים.
אהבתיאהבתי
אני לא תומך בכל הצעת חוק פרטית של חברי הקואליציה.
תומך גם תומך ברפורמה המשפטית.
כפי שכתב כבר משה, גם אם המניעים של מאן דהו לקידום הרפורמה הן שליליים – אני מעוניין ברפורמה ממניעים חיוביים.
אהבתיאהבתי
משה לא *כל* מה שאנגלמן עשה הוא גרוע. כאמור עם כינון ממשלת בנט הוא התחיל לעבוד באמת, משהו שהוא לא בדיוק עשה לפני כן בממשלת נתניהו.
אנגלמן הוא בבירור מוטה פוליטית. צריך לבחון את כל הפעילות שלו ואז הענין לא משתמע לשני פנים. סגירת האגף לתפקידים מיוחדים, שעסק *בשחיתות שלטונית* זועקת לשמיים, במיוחד לאור המינוי שלו ע"י נתניהו. זה אותו אגף שהביא לחקירתו של אהוד אולמרט.
שים לב גם למשפט הלאקוני "במאי 2020 פורסם הדוח השנתי הראשון. חלק מהעבודה עליו נעשתה עוד בתקופת המבקר הקודם. המבקר שינה חלק מפרטי וניסוחי הדוחות" זו דרך דיפלומטית לאמר שהוא עיקר מתוכן את הביקורות של המבקר הקודם, מציע לקרוא את הקישורים. שוב, לטובת ממשלת נתניהו.
"מוסד מבקר המדינה הוא מוסד מיותר ובזבוז כספי ציבור" אני לחלוטין לא מסכים. אבל זה כבר ענין של דיעה.
"ההנחיה להכניס גם דברים חיוביים לדו"ח אני לא רואה בה פסול." לא מדובר במשחקי חברה בתנועת נוער, שם צריך לתת מחמאה במקביל לביקורת. תפקיד *מבקר* המדינה הוא למצוא כשלים ולהתריע עליהם, על מנת שהם יתוקנו. אין שום ערך במתן מחמאות, *וזה* אכן בזבוז משאבים מוחלט.
אהבתיLiked by 1 person
נדמה לי שבחוק מבקר המדינה מוזכר מתן שבחים. חוץ מזה מסכים עם א-מחייה.
אהבתיאהבתי
אמחייה,
האיומים הכוחנים במלחמת אזרחים באו מצד שמאל, לא מצד ימין. דווקא הימין שומר על טון ענייני ושקול.
ולגבי תיקי נתניהו. המצב הוא שחצי עם חושד בטוהר כוונות החוקרים. הצהרות אלשייך ומנדלבליט לא עוזרות להפחית החשד.
אהבתיLiked by 1 person
לו הייתי מעריכה שחלק משמעותי מהקרע בעם נובע מהמחלוקת על הרכב הוועדה לבחירת שופטים – אולי הייתי תומכת ברעיון חלופי זה.
למרות אכזבותי מתרומת שיטת הפריימריס במפלגות, ולמרות דעותי הקדומות לגבי עו'ד.
בכל מקרה, מישהו שיצא מהקופסה.
קטע מהפוסט:
" … המחלוקת במסגרת הרפורמה המשפטית (2023) על דרך מינוי השופטים היא בין מצדדי השיטה הקיימת לבין רפורמה מוצעת שמגדילה את כוחו של הממסד הפוליטי. האם קיימת דרך אחרת? התעלמות לרגע מאש המחלוקת מראה שקיימת גם דרך שלישית וזו אינה "פשרה":
נדרש גוף בוחר גדול ובלתי תלוי שימנה אלפי אלקטורים ויבחר שופטים. פורום רחב ביותר שיקשה על השפעה פוליטית ישירה, או השפעה אישית. רצוי כזה שחבריו מכירים את המועמדים לשיפוט, או לפחות שמעו אודותם מעמיתים; פורום בחירה שחבריו מבינים ומכירים מועמדים טוב מחברי "וועדה" מצומצמת.
ובכן, מסתבר שקיימת קבוצה שעונה לקריטריונים אלה, קיים חבר מושבעים ענק שמונה כ-50 אלף עורכי דין פעילים (מתוך כ-80,000 בעלי רישיון): הגוף שבוחר שופטים צריך למנות את כל עורכי הדין שעיסוקם הופעה בבית משפט, וכן את כל השופטים הפעילים בישראל. בהיקף אנושי כזה לא ייתכנו "קומבינות". בכל משפט יש צדדים – "המפסיד" ו"הזוכה" – גם אם עורך דין של אחד הצדדים "יתנקם" ביום הבחירות בשופט שלא היטה לו חסד – השפעתו על הבחירה הסופית תהיה אפסית. סיכוי טוב שכמעט כל האלקטורים יצביעו עניינית. הצבעה נוחה, דרך אתר אינטרנט מאובטח, תבטיח השתתפות של עשרות אלפי עורכי דין בתהליך.
למועמדים למשרת שופט תהיה הזדמנות לשימוע פומבי ולהצגה עצמית – לא לפני ועדת כנסת מצומצמת, אלא מול עשרות אלפי עורכי דין באמצעות האינטרנט לפי נוהל מעשי שייקבע. אפשר יהיה להציג שאלות למועמדים.
המוקדם תגרום לכך שמועמד עם "קופת שרצים" ו"שלדים בארון" יחשוש מהתמודדות.
….
שופטים לבית משפט השלום, ייבחרו מבין עורכי הדין שיציגו מועמדות, כאשר דרישות הסף יהיו ותק במקצוע, מספר מינימאלי של הופעות בבית משפט, ואולי גם יחס גבוה של זכיות במשפט. כמו היום, תידרש הכשרה ובחינה במרכז להכשרת שופטים. שופטי שלום שייבחרו יהיו בסטאטוס של "תקופת ניסיון" בת שלוש שנים.
מידי מערכת בחירות יתבקשו חברי הגוף הבוחר להצביע על 2% מהשופטים הזמניים אותם יש להדיח. המודחים לא יקבלו מעמד של שופט. עורכי דין, או שופטים שהעמידו עצמם לבחירה לשיפוט בבית משפט מחוזי וגם לעליון – יציגו מועמדות, בדרך דומה.
קיים וויכוח על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אבל אולי כלל לא צריך "וועדה"? גוף אלקטורים נרחב אינו פתרון קסם, אך יתרונו על פני השיטות שבמחלוקת הנוכחית בולט. אפשר יהיה להתקרב לבית משפט "מאוזן", מקצועי, בלתי תלוי בפוליטיקאים ומנותק מאידיאולוגיה של וותיקי השופטים. חסל סדר וועדות מינוי."
https://kav.org.il/%d7%94%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99/item/2638-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%e2%80%93-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%aa
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
בפריימריז של הליכוד יש מעל 120000 בוחרים ויש שם קומבינות ודילים. אין היתכנות לפוליטיקה אחרת. אני תמיד מעדיף פוליטיקאים על אנשים שיש לגביהם "חזקת תקינות"
אהבתיאהבתי
געגועי לבן גוריון…
איפה בן גוריון של זמננו שייקח את "התותח הקדוש" (מוצב בפו"ם, כדי ביזיון וקצף), יציב אותו מול טייסת 69 ויפוצץ להם את הצורה
אהבתיאהבתי
מבחינתך גם יגייסו טייסים ואנשי 8200 בפריימריז של הליכוד
אהבתיאהבתי
חייל זה ממש נראה כאילו חלק גדול מהעם לא כל כך מעונין לתת כח בלתי מוגבל לממשלה, נבחרת או לא. מסתבר שגם חיילים לא מוכנים לתת יד להפיכה משטרית.
אולי כדאי לרדת מהעץ ולנסות להגיע לרפורמה כזו מהותית בהסכמה רחבה. סתם זורק רעיון. בינתיים כפי שזה נראה הרפורמה המטופשת הזו הולכת לפח האשפה של ההיסטוריה, וטוב שכך.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
לא אגרר לכתיבה גדפנית מהסוג הזה שמאפיין אותך בחודשים האחרונים
אהבתיאהבתי
קמיליה, שיפוט הוא עניין של כישרון, וצריך לבחור את המוכשרים ביותר. כדי לרסן הטיה אידיאולוגית בבג״ץ שנובעת מהקורלציה בין אייקיו גבוה לליברליזם נדרש פתרון, והוא נמצא ב-2008 כשעבר תיקון גדעון סער שנותן לפוליטיקאים וטו. אמנם היה זה תהליך איטי כראוי לשינוי שמרני ולא מהפכני, אבל החל מסוף 2023 רוב בג״ץ ימני.
אהבתיLiked by 1 person
לא חושב שזה גידוף. הנזק מאיש 8200 לא מוכשר נופל מהנזק משופט לא מוכשר. מנגנון שיבחר שופטים לפי שיקולים פוליטיים יהרוס את המדינה.
אהבתיאהבתי
amehaye,
חלק גדול יותר מהעם לא מעוניין לתת כח בלתי מוגבל לשופטים. בצה"ל יש מרידה גלוייה (לא המרדה) בתמיכת הרמטכ"ל ומח"א. לצערי, אני לא רואה את הממשלה מטפלת בזה. צריך לברך את הרצי הלוי שתוך חודשיים הפך לרמטכ"ל הגרוע בהיסטוריה. דבר אחד טוב יצא מזה, הממשלה תבין שאי אפשר לצאת עם הצבא הזה למלחמה יזומה.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
אתה ממציא טיעוני קש ורוצה לדון בהם כאילו מדובר בנתונים מדידים. קארין אלהרר, מירב מיכאלי ומיכל זנדברג יבנו מערכות יעילות? אולי לפיד וגנץ? ניצן הורוביץ?
בכל השוואה שתרצה (כולל השכלה) הימין מעמיד מועמדים שעולים לאין שיעור על אלילי הIQ שלך. 8200 הגיע ליכולותיו תחת שילטון הליכוד וכך גם תעשיית ההייטק. נראה אותך מפריך את הטיעון הבא עם נתונים (סיפורי "הוא ימנה את קאיה" אינם נחשבים לנתונים) – ליצמן היה שר בריאות טוב בהרבה מהורוביץ
אהבתיLiked by 1 person
אין לליצמן תמריץ לבחור מנכ״ל משרד בריאות גרוע. למירי רגב יש. כי היא פשוט מטומטמת מהסוג שמאייש משרדי ממשלה במדינות עולם שלישי. בחרדים יש ציניות של עולם שלישי, אבל לא בדיוק טיפשות של עולם שלישי.
שופטים זה יותר מורכב כי שופט טוב אינו כמו מנכ״ל טוב. הוא גולם שיכול לקום על יוצרו. לכן האינטרס הוא שופט שפוט, בעוד ששר חכם יעריך מנכ״ל עם חשיבה עצמאית
אהבתיאהבתי
תמריץ,
מירי רגב מטומטמת אבל היא גאון ניהולי בהשוואה לשרות בממשלת בנט/לפיד. נראה אותך מציג שרי IQ ברמה של שטייניץ, ישראל כץ, לוין, אוחנה וקרעי. כפי שצפיתי, גלנט לא שונה מגנץ. ביבי חוזר כאן על המחדל החמור שלו כשמינה את בוגי לשר ביטחון. לצערי יש עדיין ליכודניקים רבים שסבורים שגנרלים מבינים בביטחון. במשרד הביטחון אפילו גנרלית זוטרה כמו רגב תעשה עבודה טובה יותר מגלנט.
אהבתיאהבתי
אני ממש לא רואה את הרפורמה הזאת הולכת לפח האשפה של ההיסטוריה.
אני רואה אותה מתקדמת עד לפשרה מסוימת.
אהבתיLiked by 2 אנשים
הרפורמה צריכה לענות על ציפיות הימין, לפחות חלקית. אחרת זה מפתח את היחס הציני ביותר לדמוקרטיה.
אהבתיאהבתי
הרפורמה צריכה לשחרר אותנו ממנהגם של שופטי העליון והמערכת המשפטית לנהל את המדינה ולהשליט בה את ערכי השמאל. זה צריך לקרות במיידי (ולוודא שזה נמצא ברפורמה).
לגבי הצורך בגיוון סגל בית המשפט – אני מוכן לקבל שזה יקרה באופן מתמשך ע"י בחירת שופטים חדשים כשהישנים יפרשו (ולא במיידי).
על הפרטים – פסקת התגברות ב-61 או ב-65, ביטול עילת הסבירות לכל גורמי המקצוע או רק לשרים, ועדה למינוי שופטים בשליטת הכנסת או הקואליציה, היכולת להטיל וטו על מועמד שעולה לועדה, ….. – להבנתי פתוח למו"מ.
אהבתיאהבתי
משהו שאולי לא ברור לגבי הרפורמה והמחאה הוא שגם לממשלה שנבחרה בהצבעת רוב אין מנדט לבצע כל דבר. זו המהות של המחאה. לכן למשל פשרה שנותנת התגברות ב-61 היא חסרת משמעות. צריך בלם משמעותי, לא בלם לכאורה.
אהבתיLiked by 1 person
אמחייה , תמריץ
נא להתייחס בתום לב 💓 (*) ללא פרשנות תכליתית לדברי חיים רמון כאן
"מי שהציע לנו להוסיף את המנגנון של פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת לפרויקט החוקתי המתגבש של מדינת ישראל, היה לא אחר מאשר כוהן הדמוקרטיה המהותית, אהרן ברק, אז המשנה לנשיא בית המשפט העליון. הייתכן שברק רצה לפגוע בחופש העיסוק במדינת ישראל כאשר הציע מנגנון חוקתי זה?"
מתוך
https://dyoma.co.il/law/1646
פסקת ההתגברות
בסעיף הראשון הקרוי "פסקת התגברות צרה" הוסבר בכרזה כי מנגנון ההתגברות פירושו "פגיעה בזכויות האזרח". לרגע ממש דאגתי אבל אז נזכרתי שבעצם כבר יש פסקת התגברות במדינת ישראל – פסקת ההתגברות שהוספנו בממשלת רבין לחוק יסוד: חופש העיסוק. מדוע המכון הישראלי לדמוקרטיה לא מוחה נגד הפגיעה החמורה שנגרמה לחופש העיסוק בישראל עקב קיומו של מנגנון התגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק מזה שלושה עשורים? הייתכן שטיעון זהו הוא בעצם רק מניפולציה זולה?
בעודי מהרהר בכך, לפתע נזכרתי שמי שהציע לנו להוסיף את המנגנון של פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת לפרויקט החוקתי המתגבש של מדינת ישראל, היה לא אחר מאשר כוהן הדמוקרטיה המהותית, אהרן ברק, אז המשנה לנשיא בית המשפט העליון. הייתכן שברק רצה לפגוע בחופש העיסוק במדינת ישראל כאשר הציע מנגנון חוקתי זה?
…..
מסתבר שמה שהיה הגיוני אז בעיני ברק, לא הגיוני כיום בעיני המכון הישראלי לדמוקרטיה. אבל זה לא באמת עניין של הגיון עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה כמו שזה לא באמת עניין של זכויות אזרח – זו התמיכה בדיקטטורה שיפוטית אותה מנסים להסוות באמצעות שילוב של הונאה והיסטריה.
אהבתיLiked by 3 אנשים
הרפורמה צריכה לתת לציבור את האפשרות להדיח שופטים בוועדת חוקה ברוב של 80% מהחברים. אחרי שכמה שופטים יודחו (לאו דווקא בכירים) הם יבינו את הרמז וירגיעו עם עצמם.
אהבתיאהבתי
אהרן ברק אולי חי באשליה שמשותפת גם אולי לרוב קוראי בלוג זה: שהחרדים לא גדלים דמוגרפית ויוצאים בשאלה. 61 להתגברות זו מדינה שבה בשלב מסוים בעתיד הלא מאוד רחוק כל אחד שמשמאלה לשלמה קרעי לא יכול להרגיש בבית.
אהבתיאהבתי