לפני חמש שנים בדיוק כתבתי פוסט על גידור של השקעות במדדים בחו"ל. הסברתי מדוע גידור, כלומר הגנה מפני צניחה של הדולר, הוא רעיון רע בעיניי. חמש שנים חלפו ושער השקל שהיה אז 3.50 לדולר, הוא כיום 3.60. כלומר משמעות הגידור הייתה זניחה. צריך אמנם לשקלל את הפרשי הריבית בין שקל לדולר כל השנים האלו. כמדומני שבמהלכם לרוב הריבית על השקל הייתה נמוכה יותר, דבר שהוא גרוע למגדרים.
רבים מאוד מן המשקיעים במדדי חו"ל, באופן פרטי ובאופן מוסדי, אוהבים לגדר, וזהו דבר שיש לו השפעה אסטרטגית. כל אימת שמדדי המניות בחו"ל עולים, נקנים המון שקלים כגידור (כי צריך להגן על כמות נכסים גדולה יותר), וכשהם יורדים, נמכרים שקלים. הדבר יוצר קורלציה מתמשכת בין גובה המדדים בארה"ב לבין שער השקל.
ייתכן שאנו חוזים בשינוי תפיסת הסיכון. אם עד היום ישראלים הרגישו שהצמדה של השקעות זרות לשקל מפחיתה את הסיכונים מבחינתם, כי הרי החיים שלהם מתנהלים בשקלים, הרי ייתכן שעתה אנו ניצבים בפני תקופה שבה הצמדה לשקל תעורר תחושת חרדה. המדינה שרויה באי יציבות ויש חשש שהיא גומעת את כל הדרך אל משבר חוקתי קיצוני.
ההחלטה על גידור או העדרו היא פסיכולוגית. היא לא קשורה לזרימה הרגילה של הון להייטק מחד וליבוא מאידך. הפסיכולוגיה אינה לטובתנו בשעה הנוכחית. מבחינה זו אני חושב שהשקל עדיין יקר מדי כעת, אלא אם יימצא פתרון למחלוקת הפנימית.
תמריץ 
בשנה האחרונה הכלי של קרן כספית שקלית הפך מאוד פופולרי בציבור בישראל (במקום להשאיר את הכסף בעו"ש או לסגור בפק"מ). לא אתפלא אם תתחיל תנודה משמעותית לקרנות הכספיות הדולריות, שזה פתרון מאוד נוח כי בחלקן לא צריך להמיר מט"ח (אילו מהן שנקובות בשקל והנכסים הם בדולר…). זה בטוח יותר קל מלגדר את התיק בקניית אופציות על הדולר.
אהבתיLiked by 1 person
אני תוהה אם סוף סוף העיתונות הישראלית מצאה דרך לחבל משמעותית ברפורמה: לפמפם את הדברים של אלי כהן ודוד ביטן, שנשמעים כמו פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, גם במהדורות האנגליות. יש גם את התקדים של ארדואן שקל לפרוט עליו. ומי יודע, אולי הם אפילו צודקים. במשבר חוקתי קיצוני הנגיד יכול להתפטר ואף כלכלן בעל שם לא יסכים להחליפו.
אהבתיאהבתי
המספרים החשובים לגבי המט"ח הם מאזן מסחרי, יבוא מול יצוא, ומאזן השקעות, הון נכנס מול הון יוצא. ביחד הם יוצרים את מאזן התשלומים. אין שום סימן שמגמת גידול העודף (כ20 מיליארד $) משתנה או עתידה להשתנות. שנת 2021 היתה יוצאת דופן עקב בועת ההיי-טק (חברות הספאק) שהביאה הערכות שווי חסרות בסיס כלכלי ולקפיצה גדולה בהשקעות בהיי טק. הקיטון בהשקעות נובע מפיצוץ הבועה ואין לו שום קשר עם הרפורמה המשפטית. קצב הגידול בהשקעות היי טק תואם את הקצב שהיה עד 2021 והשנה הקרובה לא תהיה שונה. העברת חשבונות עו"ש של מספר חברות לחו"ל היא חסרת משמעות (גם אם ערוץ 12 מדווח על כל העברה) ואפילו הנגיד, מתנגד הרפורמה, אמר שבנק ישראל לא מזהה שום שינוי בשוק המט"ח.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
הפיכה משטרית ברוב של 55 זה כשר?
אהבתיאהבתי
הדולר הוא לא כל הסיפור פה. אין לי ממש הסבר טוב למה מכפילי ההון של הבנקים בארץ או של מניות הנדל"ן כלכך נמוכים, חוץ מפריימיית סיכון גבוהה שנותנים לישראל (אפשר גם ללכת רחוק יותר למניות האשראי החוץ בנקאי בארץ שמתמחרות קטסטרופה במחירים שלהן). הרבה "מציאות" במניות הקטנות ביתר בארץ יורדות עם מחזורי מסחר עלובים ואין קונים. הדולר התעורר לאחרונה אבל השוק בארץ מתמחר עוד קצת מלפני התוצאות הרשמיות של הבחירות את הנעשה.
אהבתיאהבתי
שרשור על תנודתיות במט"ח לאורך שנים (ללא הגידור של תמריץ)
אהבתיאהבתי
חייל כשריבית בנק ישראל עולה ב-0.5%, שזה נחשב להרבה, היית מצפה שהשקל יתחזק. במקום זה הוא נחלש. זה קורה ביום שחוקי הרפורמה עוברים בקריאה ראשונה. אולי יש קשר, אולי אין. כך או אחרת יש לי הרגשה שמבחינה כלכלית יהיה מענין בשנה הקרובה.
אהבתיLiked by 1 person
amehaye,
לתנודות יומיות אין משמעות. קרא את השירשור של צייד הטונות ותראה ישועות
אהבתיאהבתי
די ברור שככל והרפורמה תתממש השקל יחלש. וככל שהשקל יחלש הריבית תעלה. ואם הריבית תעלה שאלוהים יעזור לכל מי שיש לו משכנתא או הלוואה אחרת.
לפחות נתניהו יוכל להתגאות שהוא הצליח להוריד את מחירי הדיור.
אהבתיאהבתי
amehaye,
האינפלציה והריבית עשו את מירב הדרך בזמן כהונת יקיריך, ממשלת השינוי. הם היו מבשרי הרפורמה?
אהבתיאהבתי
מה חושבים הסטודנטים
https://www.inn.co.il/news/593150
אהבתיאהבתי
חייל עד כה האינפלציה והריבית היו כתוצאה ממגמה עולמית. כעת נראה שהשקל מתנתק מהמגמה, וההסבר הסביר ביותר הוא הרפורמה.
אהבתיאהבתי
amehaye,
יותר הגיוני להגיד שעד כה האינפלציה והריבית נבעו מציפיה לרפורמה ומעכשיו הן נובעות ישירות מהרפורמה
אהבתיאהבתי
נניח והייתם משקיעים במדינה זרה כלשהי, מה היה מדאיג אותכם יותר, שהממשלה תעשה רפורמה משפטית כלשהי, עם הרבה פרטים טכנים לא ברורים,
או, שראשי האופוזיציה וגנרלים ראשי הצבא לשעבר, מכריזים על כוונה לאלימות ומלחמת אזרחים נגד הממשלה הנבחרת?
אני חושב שהתשובה ברורה לכולם. אף אחד לא באמת מבין את פרטי הרפורמה. כולם מבינים איומים באלימות ובמלחמת אזרחים על ידי גנרלים לשעבר וראשי האופוזיציה.
אהבתיLiked by 3 אנשים
3718 זה כנראה שילוב של השניים, אולי אפילו עם עדיפות למה שאתה אמרת. אבל זה לא משנה את התוצאה הסופית. זו אחת הבעיות עם רוב קטן – הרבה מאוד אנשים עשויים לא לקבל החלטות קיצוניות של ממשלת הרוב הקטן.
אהבתיאהבתי
חייל יש הבדל בין סיכון תיאורטי לממשי. ככל שהרפורמה יוצאת מהכורח לפועל – ואיתה הבעיות בעם (כל מה שאמר 3718 ובתוספת סיכוי למשבר שלטוני אם בג"ץ יפסול את החוקים) – השוק מגיב בהתאם.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
גידור מנטרל סיכון
וזה פה למטה מנטרל את גישת האייקיו שלך:
It has been claimed that left-wingers or liberals (US sense) tend to be more mentally ill than right-wingers or conservatives. This potential link was investigated using the General Social Survey. A search found 5 items measuring one's own mental illness in different ways (e.g. ‘Do you have any emotional or mental disability?’). All of these items were associated with left-wing political ideology as measured by self-report. These results held up mostly in regressions that adjusted for age, sex, and race. For the variable with the most data, the difference in mental illness between ‘extremely liberal’ and ‘extremely conservative’ was 0.39 d. This finding is congruent with numerous findings based on related constructs.
https://www.americanthinker.com/articles/2023/02/on_the_brink_of_judicial_reform_israels_leftists_grow_panicked.html
אהבתיLiked by 1 person
קסנדרה, התחלתי להסתכל בקישור ונגעלתי כל כך מהסגנון שוויתרתי על המשך הקריאה.
אהבתיLiked by 1 person
תמציר , ממתי נהיית מבקר סגנונות?
לא זכור בעבר כשהיה צריך ביקרת סגנונות.
לעניינו :
מה שחשוב הוא לא סגנון המאמר עצמו אלא המחקר שהוא מפנה אליו:
https://psyarxiv.com/vbqw9/
פה המחקר עצמו עם גרפים והסברים על השאלונים.
פה גוף המחקר:
https://en.m.wikipedia.org/wiki/General_Social_Survey
Since 1972, the GSS has been monitoring societal change and studying the growing complexity of American society. It is one of the most influential studies in the social sciences and is frequently referenced in leading publications, including The New York Times, The Wall Street Journal, and the Associated Press.[1]
The GSS aims to gather data on contemporary American society to monitor and explain trends and constants in attitudes, behaviors, and attributes; to examine the structure and functioning of society in general as well as the role played by relevant subgroups; to compare the United States to other societies to place American society in comparative perspective and develop cross-national models of human society; and to make high-quality data easily accessible to scholars, students, policy-makers, and others, with minimal cost and waiting.[2]
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
קיבלתי בקשה מקורא בבלוג
"תכתוב לחייל זקן שישלח ואטסאפ ל0555561733"
אהבתיאהבתי
קסנדרה,
מקווה שזה לא בעל פנסיה תקציבית שרוצה לחסל חשבונות. בזמן האחרון הם אוספים טנקים, נגמ"שים ושאר מיני נשק חם
אהבתיאהבתי
חייל זקן,
הוא לא רק קורא אלא גם מגיב.
נראה לי שאתה מכיר אותו.
בכל מקרה הוא מתעקש משום מה לפנות אלי בגוף זכר ומאחר והוא גם אזרח קנדה(לא המגיב אור) ואני חוששת שירחיבו שם בעתיד רטרואקטיבית( במדינה ה"ליברלית") את {חוק} c16 גם לפנות לאחרים איך שרוצים אז אני לא מתקנת אותו מחשש לתביעה בעתיד.
תמריץ ,
אולי תחזור לחדש ימיך כקדם ותוריד דווקא את מפלס הלחץ וההפחדה? (או שגם פה התהפכת?)
כאילו לא מספיק ל"יש עתיד" הלחץ שהם כבר יצרו : חבר כנסת מיקי לוי אומר שגם אם נגיע ל2044 אין עתיד:
https://www.google.com/amp/s/m.maariv.co.il/amp/news/politics/Article-982787
"קטסטרופה כלכלית": זו השנה בה ייגמר הכסף בביטוח הלאומי
מעריב go חדשות מהארץ והעולם go פוליטי-מדיני "קטסטרופה כלכלית": זו השנה בה ייגמר הכסף בביטוח הלאומי
המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
facebooktwitterwhatsappwhatsapplinkהוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי התכנסה לדיון בנושא משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי, ממנה עולה כי ב-2027 התשלומים צפויים להיות גבוהים מהתקבולים ובשנת 2044 הקופה צפויה להתרוקן לגמרי
אהבתיLiked by 1 person
קסנדרה,
אפשר להרגיע את מיקי לוי. אחרי שננהיג אפרטהייד נחזיר את "קצבת יוצאי צבא" ונחסוך 50% מתשלומי הביטוח הלאומי, הכסף שהולך לערבים.
אהבתיLiked by 1 person
חייל אפשר היה לחסוך גם את ה-50% האחרים שהולכים לחרדים, אם הם לא היו כבר רוב בארץ בשלב הזה.
אהבתיאהבתי
קסנדרה אפשר להאמין בקלות שאולי בקרב השמאל הרדיקלי הפרעות נפש מסויימות יותר נפוצות מבאוכלוסיה הכללית, אבל אין לזה שום קשר למצביעי לפיד, גנץ ועבודה וכל מי שהוא מרכז, ימין ליברלי ושמאל ציוני . האנשים שבמפגינים בימנו עם דגלי ישראל הם ממלח הארץ שחרדים באמת לגורל המדינה , גם אם לא כל דבר שיוצא להם מהפה הוא בהכרח תמיד נכון או ישר לגמרי . ליחס להם כוונות אפלות ומחלות נפש זה מגעיל.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אייל דוד ,
ליחס אייקיו נמוך זה פחות מגעיל?
גם אם נכון ? זה ליברליזם אמיתי.
עיניך הרואות שמכוני מחקר מכובדים בארהב עורכים מחקרים בנושאים הללו. מקווה שזה לא יפסק.
בכל מקרה , כמו באייקיו לא מייחסים מחלות נפש את זה לכולם אלא לממוצע.
כאנקדוטה אישית אני הצבעתי גנץ(ממש מחוסר ברירות אחרות) בבחירות האחרונות וממש בדרך כלל לא מעורבת או מתערבת בפוליטיקה אבל משיחות שניסיתי לערוך עם מצביעים במחנה קיבלתי השתקות , כמעט החרמות פלוס זלזול בידע ובאינטיליגנציה שלי. הרגישה לי מאד לא בריאה האינטראקציה הזו ככה שלצערי לא מרגישים לי מוזרים תוצאות המחקר.
אהבתיאהבתי
קסנדרה, בכל תקופת הבלוג לא התהפכתי בשום עמדה שהיא.. למיטב זכרוני. בהקשר של הפוסט, אולי היום אני יותר אמביוולנטי לגבי שאלת היציאה מהסכם הגרעין. פעם חשבתי שהיה דבר טוב בבירור. כי חשבתי שארה״ב יכולה למחוץ את אירן כלכלית אם תרצה. עכשיו אני עוקב אחרי המדדים הכלכליים שם ולא בטוח מה יהיה.
כמובן שאם ביבי פעם היה מופת של יציבות ויד חזקה על ההגה והיום הוא מתנהג כדיקטטור, אז יחסי אליו משתנה. וההיפך בנט היה סיפוחיסט קיצוני ונהיה ראש ממשלה חלומי. אבל לא השתנה בי שום דבר. תמיד הערכתי יציבות ושנאתי דיקטטורה. תמיד שנאתי סיפוחיזם ואהדתי ימין ממלכתי.
לגבי העתיד של ביטוח לאומי, אי אפשר לנבא עתיד כלכלי מגיליונות אקסל.. אם החרדים והחרדיות יצאו לעבודות איכותיות ויזהרו מחוקים פרובוקטיביים, יהיה טוב. ואם לא, יהיה רע. אין גיליון אקסל שיוכיח משהו אחר.
אהבתיLiked by 1 person
אגב זה לא רע להתהפך, אבל התובנות העיקריות שהיו לי לגבי הדפסת כסף והערך המסוים שיש ל-mmt הוכיחו את עצמן עשור והפכו למיינסטרים בשלב מסוים, כמה שנים אחרי שכתבתי עליהן כשהיו עמדת שוליים שבשוליים. במישור המדיני לא ראיתי שום ראיה שנסיגות מול הטרוריסטים יביאו שלום, אבל גם נראה לי שגזר ומקל מול החמאס יכול לחולל שקט שברירי.
לא התברר שאין קשר בין אייקיו לגנטיקה.. כל ממצא אמין ממשיך להעיד ההיפך.
דמוגרפית לא ראינו שום נסיגה בהצבעה ליהדות התורה ובגידול הטבעי שלה.
אהבתיאהבתי
בניבויים הפוליטיים יצאתי מטופש, אבל זה לא כמו עמדה אידיאולוגית. חשבתי שרוב הסיכויים שסער יהיה ראש ממשלה ולא האמנתי שטראמפ יהיה נשיא וציפיתי שביבי יוותר ויחתום על עסקת טיעון.
אהבתיאהבתי
אה, וטעיתי באופטימיות לגבי רכב ללא נהג. זה באמת מבאס שזה כל כך התרחק.
אהבתיאהבתי
תמריץ , עם אמאמטי יצאת גדול רק חבל בשבילך שבבסיס שצריך פילוסופית להתווכח על ההגדרה שחוב ריבוני שונה מחוב רגיל.
תגיד , תמריץ, לא מבינה , אפרופו סהר , פורר מישראל ביתנו , מתן כהנה ועוד שתמכו באיזה עת בכל אחד מסעיפי הרפורמה (ולעיתים בכמה מהם ביחד) מה זה החרטא הזה הטיעון ש"המכלול" הוא בעייתי?! נגיד גם אם נאמץ את עקרון החסד ונאמין להם אז זה לפחות הרבה יותר מנקודת פתיחה למשא ומתן.
שלא לדבר על זה שדניאל פרידמן היה שר המשפטים של ממשלת אולמרט(יותר מ30 מנדטים שבטח לפחות 29 מהם עכשיו באופוזיציה) שהיה מעביר את הרפורמה הזו כמעט כלשונה.
תהרוג אותי. לא מבינה.
וכשאני מנסה לשאול סותמים לי את הפה כמו שהיועהמש סותמים את הפה לשרים.
זה דמוקרטיה ?!
אהבתיLiked by 1 person
כמו שכבר כתבתי, לא זכור לי שמישהו הציע מינוי שופטים פוליטי לגמרי לערכאות נמוכות. זה מעשה טירוף קיצוני. לגבי מינוי בבית המשפט העליון ההצעות תמיד היו להצבעה חשאית בכנסת. זה לא היה נראה לי בעבר סוף העולם. ככה מינו את מבקר המדינה לאורך שנים. עם זאת ההקצנה של הכנסת הנוכחית כל כך חריגה מכל כנסת בעבר, שצריך להודות שגם זה לא נשמע עכשיו טוב.
אהבתיאהבתי
אבל כל כך צדקתי באופטימיות שלי לגבי חובות הקורונה.. כולם התפוגגו להם בניגוד להפחדות המגוחכות של מירב ארלוזורוב https://tamritz.wordpress.com/2020/04/17/170420/
אהבתיאהבתי