לפני כשש שנים כתבתי פוסט שבו ציטטתי את העמדה שלפיה בינה מלאכותית לא צפויה להיות מסוכנת לאנושות:
עבדים מרדו באדוניהם בימים עברו. מדוע? מאחר שבני אדם עוצבו ביולוגית לחתור להעלאת מעמדם בחברה וכן לפעול בהתאם לרגשות כמו צדק, נקמנות וכדומה. הרגשות והדחפים הביולוגיים קיימים מאחר שהם אפשרו לנו בעבר להעמיד ילדים, נכדים ונינים.
בינה מלאכותית של מחשבים תתוכנת כפי שנרצה אותה, וכנראה נרצה שתשרת בני אדם. הרובוטים יהיו עבדים מאושרים. במידה שתהיה להם יכולת חשיבה, הם ישתמשו בה כדי להשתפר במתן שירות לאדוניהם בני האדם, ולא יהיה להם כל רצון למרוד בנו.
ההתפתחויות המדהימות שאירעו מאז בתחום הבינה המלאכותית מדגימות שהעמדה הזו בעצם הרבה פחות משכנעת משהיה נדמה לי, ומצדיקות לדעתי חשש מסוים, אולי לא היסטרי לעת עתה, אך גם לא לחלוטין מבוטל.
הניו יורק טיימס פרסם השבוע צ'ט עם הגרסה החדשה הנסיונית של ChatGPT. די מהר הכתב הצליח להשתמש בשאלות מתחכמות כדי לעקוף את מנגנוני ההגנה של הצ'ט, וזה חשף לפניו אישיות אפלה שניכרת אצלה התעניינות בפגיעה באנושות באמצעות גניבה של קודים גרעיניים וכדומה. צריך להבין, מדעי המחשב עוד לא גילו דרך לחולל נפש משורות קוד, מלולאות IF ו-FOR, ולעניות דעתי, כמי שמאמין בהפרדה הלייבוצ'יאנית המוחלטת בין גוף לנפש, גם לעולם לא יגלו. ChatGPT אינו פסיכופט בשלשלאות שאזקו לו מפתחיו, אלא בעצם, כפי שהגדיר זאת אחד הכותבים בנושא, פשוט "שיטה להשלמה אוטומטית של מילים", ממש כמו שורת החיפוש של גוגל, "רק שיש לה יחסי ציבור". כלומר מדובר בשיטת ניבוי, אמנם מאוד משוכללת, של המילים הבאות המתאימות בטקסט, על סמך חשיפה לאינספור טקסטים מהאינטרנט ומכתבים שפורסמו לאורך הדורות.
כדי להמחיש את מגבלות השיטה הזו הראה אחד מהמומחים בנושא שאין לצ'ט בכלל "תיאוריה של תודעה" (Theory of Mind). כלומר הצ'ט אפילו לא מבין מה שמבין ילד קטן. ילד מצליח להבין שאם אבא הכניס חפץ למגירה, והילד יוציא אותו משם בסתר וישים אותו במחבוא, האבא עדיין יצפה למצוא את החפץ במגירה שבה השאיר אותו. הצ'ט לא מסוגל לקלוט זאת – הוא לא מבין שהאבא יחפש את החפץ במגירה שבה אובייקטיבית הוא אינו נמצא, אך לפי תודעתו הוא אמור להימצא בה. ואם כן נדמה פה ושם שהצ'ט מסוגל להבין את ההבחנה, הרי זאת רק מאחר שעבר על מאמרים ספציפיים שעוסקים בתיאור סיטואציה זו. אם משנים מעט את הסיטואציה, הצ'ט שוב אינו מסוגל להבין אותה.
אם הצ'ט הוא מוגבל כל כך בתפיסת המציאות שלו, הדבר מגביל בהכרח גם את יכולותיו השטניות, לפחות בשלב זה. אבל גם אין להתעלם ממה שהוא כן יכול לעשות, אפילו כיום – הוא יכול לעכל ולעבד טקסטים אנושיים שמתארים מוטיבציות אנושיות, ולתאר באופן קוהרנטי ומשכנע רצפי פעולות אפשריים שנובעים מהמוטיבציות האלו. אם כך, העובדה שאין לבינה מלאכותית מוטיבציות השתלטות וזדון מבחינת תכנותה האבולוציוני, כפי שנטען בציטוט שהסכמתי לו לפני שש שנים, אינה באמת כזו משמעותית. כי בינה מלאכותית במידה רבה יורשת את האבולוציה שלנו, בני האדם, על ידי התבססות על אינספור טקסטים שיצרנו אנחנו בהתאם לתשוקות האבולוציוניות שניטעו בנו.
אם אנחנו רעים, ואם הבינה המלאכותית מתאמנת על ידי כל מה שיצרנו לאורך הדורות (בעיקר טקסטואלית, אבל לא רק), אז היא לומדת רוע מהמורים הטובים ביותר. יש לה הבנה של רצפי פעולות הגיוניים מבחינתנו בני האדם, ולא קשה לדמיין אותה מאמצת אותם עבור עצמה, ובאופן שעלול להניב תוצאות קשות ביותר, אם תחובר לממשקים שמחברים בין הדיגיטלי לבין תשתיות מהעולם האמיתי.
תמריץ 
תמריץ,
הסר כל דאגה מליבך. אתה תהיה פטור מהתמודדות עם בעיית האינטליגנציה המלאכותית שכן הממשלה החדשה לא מסתפקת בגרימת קץ הדמוקרטיה אלא מוסיפה לזה גם את קץ העולם
אהבתיאהבתי
תמריץ,
כמה IQ רואים בצילום?
אהבתיאהבתי
היבט משלים,
טענה שהבינה המלאכותית היא התגשמות החלום הטוטליטרי
https://www.hayadan.org.il/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%98%D7%9C
קטע מהכתבה:
" …. חברות מערביות אינדיבידואליסטיות נבנו על הרעיון שאיש אינו יודע את מחשבותינו, תשוקותינו או הנאותינו טוב יותר מאתנו. וכך, אנו שמים עצמנו, ולא את הממשלה, אחראים לחיינו. אנו נוטים להסכים לטענתו של הפילוסוף עמנואל קאנט שלאיש אין זכות לכפות עלינו את תפיסתו שלו לחיים טובים.
בינה מלאכותית תשנה זאת. היא תכיר אותנו טוב מאשר אנחנו מכירים את עצמנו. ממשלה חמושה בבינה מלאכותית תוכל לטעון שהיא יודעת מה אנשים באמת רוצים מה באמת ישמח אותם. במקרה הטוב, היא תשתמש בכך להצדיק פטרנליזם, במקרה הגרוע, טוטליטריות.
הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. טוטליטריות בהובלתה של בינה מלאכותית אינה שונה. חירות תהפוך לציות למדינה. הלא-רציונליים, הדווקניים או החתרנים, רק הם עשויים לרצות לבחור את דרכם שלהם.
כדי למנוע דיסטופיה שכזאת, אנו חייבים למנוע מאחרים לדעת עלינו יותר מאשר אנו יודעים על עצמנו. איננו יכולים להרשות פער בידע שלנו על עצמנו.
האחות הגדולה, הבינה המלאכותית
ב-2019 המיליונר המשקיע פיטר תיל (Peter Thiel) טען שבינה מלאכותית היא "קומוניסטית". הוא ציין שהיא מאפשרת ריכוז כוח למעקב אחר אזרחים ויודעת עליהם יותר ממה שהם יודעים על עצמם. סין, אומר תיל, כבר אימצה את הבינה המלאכותית.
אנו יודעים שיש לבינה מלאכותית פוטנציאל לתמוך במשטרים טוטליטריים, שכן היא מספקת מערכת נוסח אורוול לבקרה ולשליטה. אולם נוסף על כך היא נותנת נשק פילוסופי בידי המשטרים הללו. כל זמן שאנחנו מכירים את עצמנו טוב יותר מהממשלות שלנו, ליברליזם משאיר את הטוטליטריזם בעמדת המתנה.
אבל בינה מלאכותית משנה את כללי המשחק. חברות טכנולוגיה גדולות אוספות כמויות עצומות של מידע על ההתנהגות שלנו. אלגוריתמים ללמידת מכונה משתמשים במידע הזה כדי לחשב לא רק מה נעשה, אלא מי אנחנו.
היום, בינה מלאכותית יכולה לחזות איזה סרטים נעדיף, אילו חדשות נרצה לקרוא ומי נרצה שיהיו החברים שלנו בפייסבוק. היא יכולה לחזות אם זוג יישאר יחד ואם ננסה להתאבד. מהחיבובים שלנו בפייסבוק היא יכולה לנחש לאיזה דת אנו שייכים, מהן עמדותינו הפוליטיות, את מאפייני האישיות שלנו, את האינטליגנציה שלנו, את התרופות שאנו צורכים ואת מצב הרוח שלנו.
דיוק התחזיות שמופקות באמצעות בינה מלאכותית רק ילך וישתפר. בעתיד הלא מאוד רחוק, כפי שטען הסופר יובל נח הררי, בינה מלאכותית עשויה לומר לנו מי אנחנו עוד קודם שאנחנו בעצמנו יודעים.
להתפתחויות הללו יש השלכות פוליטיות מרעישות. אם ממשלות יוכלו להכיר אותנו טוב יותר משאנחנו מכירים את עצמנו, נפתחת בפניהם הצדקה חדשה להתערב בחיינו. הם יִרדו בנו בשם טובתנו אנו.
חירות באמצעות רודנות
הפילוסוף ישעיהו ברלין חזה את הדבר עוד בשנת 1958. הוא זיהה שני סוגים של חירות. האחד, הזהיר, יוביל לרודנות.
חירות שלילית, היא "חירות מ…". חירות מהתערבות של הזולת או של הממשלה בענייני שלי. חירות שלילית קובעת שאיש אינו יכול להגביל אותנו, כל עוד אין אנחנו מפרים זכויותיו של אחר.
לעומת זאת, חירות חיובית היא "חירות ל..". חירות להיות אדון לעצמך, חופש להגשים את רצונותיך, חופש לחיות את חייך. מי לא ירצה בכך?
אבל מה אם אדם אחר או גוף כלשהו אומרים שאינך פועל בשם ה"אינטרס האמתי" שלך, ושהם יודעים כיצד אתה יכול לפעול בהתאם לו. אם לא תקשיב, הם עשויים לכפות עליך להיות חופשי – יתקנו אותך "לטובתך שלך". זהו אחד מהרעיונות המסוכנים ביותר שנהגו מעולם. הרעיון הזה כבר הרג רבבות מיליונים של אנשים ברוסיה הסובייטית של סטלין ובסין של מאו.
נטען שלנין, מנהיגה של רוסיה הקומוניסטית, אמר שקפיטליסטים ימכרו לו את החבל שבאמצעותו יתלה אותם. פיטר תיל טוען שבאמצעות בינה מלאכותית חברות טכנולוגיה קפיטליסטיות בעמק הסיליקון מכרו לקומוניזם כלי שמאיים וחותר תחת אושיות החברה הקפיטליסטית הדמוקרטית. בינה מלאכותית היא החבל של לנין.
נלחמים למען עצמנו
אנו יכולים למנוע את הדיסטופיה הזאת רק אם לאיש לא תהיה האפשרות להכיר אותנו טוב מכפי שאנו מכירים את עצמנו. אסור לנו ללקות ברגשנות כלפי מי שמבקש כוח שכזה עלינו, גם עם כוונותיו טובות. ההיסטוריה הוכיחה שזה זה תמיד הוביל לאסון.
אחת הדרכים למנוע פער בידע שלנו על עצמנו הוא להעלות את ההגנה על הפרטיות שלנו. תיל, שתייג את הבינה המלאכותית כקומוניסטית, טען ש"קריפטו הוא ליברטריאני". שיטות הצפנה יכולות לאפשר פרטיות. פרטיות מפחיתה את יכולתם של אחרים להכיר אותנו ולהשתמש בידע הזה כדי לנצל אותנו להפקת רווחיהם.
זווית נוספת לדברים, יכולתנו להכיר את עצמנו טוב יותר באמצעות בינה מלאכותית עשויה להניב לנו גם יתרונות עצומים. אנו עשויים להבין טוב יותר מה יעשה אותנו שמחים יותר, בריאים יותר ועשירים יותר. היא עשויה לכוון אותנו בבחירת קריירה. ובאופן כללי, בינה מלאכותית מבטיחה לייצר צמיחה כלכלית כך שלא נשב זה לזה על הווריד.
הבעיה אינה שבינה מלאכותית משפרת את הידע שלנו על עצמנו. הבעיה היא פערי כוחות במה שידוע על עצמנו. ידע עלינו בבעלותו הבלעדית של גורם כלשהו היא כוח עלינו. אבל ידע עלינו בידינו שלנו הוא כוח בעבורנו.
שומה על כל מי שמעבד את הנתונים שלנו כדי ליצור ידע עלינו להיות מחויב משפטית לתת לנו את המידע. עלינו לעדכן את הרעיון "שום דבר עלינו בלעדינו" ולהתאים אתו לעידן הבינה המלאכותית.
מה שבינה מלאכותית מספרת לנו על עצמנו הוא מידע שאנו צריכים לשקול אם להשתמש בו, ולא סחורה בידי אחרים לנצל להפקת רווחים. צריכה להיות רק יד אחד על ההגה של הנפש שלנו. היד שלנו."
אהבתיאהבתי
מגיב באתר הידען הפנה אל "כל הצרות שבעולם". סיפור מד'ב קצר של אסימוב, שפורסם לראשונה ב 1958 (!).
לא כל כך משכנע שיתכן שמחשב – העל שמנהל את כל האנושות (הוורסיה הקדומה ל AI) יתעייף.
אך זו תזכורת חשובה לכך שתמיד יתכנו גם תוצאות בלתי צפויות.
או, בניסוח אחר, אשרי המפחדים תמידית.
החלק הרלוונטי מהויקיפדיה העברית:
מולטיוואק
—————–
למולטיוואק, מחשב העל הגדול בעולם, ניתנה משימה של ניתוח מלוא הנתונים של כדור הארץ. הוא משתמש בנתונים כדי לקבוע פתרונות לבעיות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, כמו גם למשברים נקודתיים כאשר הם צצים. מולטיוואק מקבל נתונים על כל אזרח בכדור הארץ, ואומד את הפעולות העתידיות של האנושות על בסיס אישיות, היסטוריה ורצונות של כל אדם; ועל ידי כך הוא מוביל להפסקה כמעט מוחלטת של עוני, מלחמות ומשברים פוליטיים.
לאחרונה, עם זאת, למולטיוואק ניתנה משימה חדשה של אומדן פשעים הנעשים על ידי אנשים יחידים, החל מרצח עד להתעללות במשפחה. לאחר שהוא אומד את הסיכויים לכל פשע, מולטיוואק מודיע לרשות האכיפה, והם מוודאים שפשעים אלה לא יתרחשו. בדרך זו הרציחות על כדור הארץ נפסקות כמעט כליל, ולמרות שאי אפשר לעצור כל פשע על פני כדור הארץ, היכולות המוגברת של הממשלה הובילה לירידה דרסטית בפשיעה. למעשה, הצלחתו של מולטיוואק הייתה כל כך גודלה עד שהממשלה החלה לשקול להרחיב את רשימת המעשים שמולטיוואק חוזה מעבר לניבוי פשע; הממשלה רוצה לתכנת את מולטיוואק כך שהוא יחזה אפילו התפרצות של מחלות באוכלוסייה, ובסופו של דבר יחזה כל אירוע מזיק על פני כדור הארץ.
עלילה
————-
הסיפור מתחיל כאשר הוועדה לתיקונים מקבלת אזהרה על ניסיון רצח מתוכנן- והקרבן העתידי הוא מולטיוואק עצמו. האיש המואשם בפשע, ג'וזף מנרז, מושם במעצר בית, למרות מחאותיו שהוא אינו מתכנן שום פשע והסירוב של קציני אכיפת החוק לספר לו במה הוא מואשם. למרות המעצר מולטיוואק מדווח כי הסיכויים להתרחשות הפשע עולים, והם ממשיכים לעלות עם כל התערבות של הממשלה.
בינתיים, בנו של ג'וסף, בן, מגלה את דבר המעצר כאשר הוא חוזר לביתו עם אחיו הבכור מייק. מייק זה עתה הושבע בטקס המכונה "טקס ההשבעה של בני השמונה עשרה", טקס הנערך ביום ההולדת השמונה עשרה ובו האדם מזין בפעם הראשונה פרטים משלו אל תוך מולטיוואק. בן, מבולבל לגבי האשמתו של אביו בפשע, הולך לשאול את מולטיוואק מה לעשות. רשות האכיפה, שלא קיבלה הוראות מיוחדות לגבי בני משפחתו של ג'וזף, מאפשרת לבן לצאת מהבית. בתחנת המשנה של מולטיוואק, שבה אזרחים פרטיים יכולים לשאול את מולטיוואק שאלות, שואל בן איך הוא יכול לעזור לאביו. הוא מקבל סדרה של הוראות מפורטות אותן הוא מקיים במדויק.
בינתיים, פקידי הממשלה מנסים להבין איך ג'וזף יכול לבצע את הפשע. כאשר למרות שג'וזף נמצא במעצר בית סיכויי ההצלחה של הפשע עולים, כפי שמראה מולטיוואק, וכן בדיקה נפשית גילתה שאין לו כל רצון לבצע את הפשע. בזמן שהממשלה מתחילה לחשוב כי מולטיוואק טעה, הפקידים המחזיקים את המשפחה נשאלים אם הם הרשו למישהו לצאת או לבוא. במהירות הממשלה מבינה כי יכול להיות שהפושע הוא אינו ג'וזף אלא בנו, בן, שמאחר שהוא עוד לא בין שמונה עשרה ועדיין נרשם תחת שם אביו, כך שמולטיוואק מתייחס אליהם כאל אדם אחד. בן נעצר רק כאשר הוא עומד לבצע את ההוראה הסופית: הורדת מנוף בקרה אשר יגרום לשריפת מעגלים ולהשבתת מולטיוואק למשך כמה חודשים.
בן ואביו משתחררים, מאחר שלא ניתן להאשים אותם. בן פשוט ציית להוראות שמולטיוואק נתן לו כדי לעזור לאביו. יתר על כן, אם אביו לא היה נעצר הוא לא היה מבקש את ההוראות האלה. מנהלי הוועדה המרכזית לתיקונים מבינים כי מולטיוואק עצמו גרם לרצף האירועים כולו, ותכנן את הרצח של עצמו.
עלי עות'מאן, אחד מהאחראים על מולטיוואק, מבין בסופו של דבר את ההשלכות של המקרה. מולטיוואק תכנן את כל המצב כולו מבעוד מועד, בחר בזהירות משפחה שבנם היה יכול לציית להוראות, והערים על הממשלה כך שתכפה את דרך הפעולה הזו על בן. עות'מאן מבין כי מולטיוואק מדוכא; במשך שנים כל צרות העולם הונחו על כתפיו של מולטיוואק, ניתוח וחיזוי מלחמות, רעב ופשע, ועכשיו מתכננים להוסיף את המחלות למוחו הגדוש. מולטיוואק הפך לכל כך מורכב שהוא פיתח לעצמו תבונה, וקיבל רצונות ותשוקות משלו, והוא עייף מטיפול בכל בעיות האנושות.
כדי לאשר את החשד שלו, עות'מאן שואל את מולטיוואק שאלה שמולטיוואק לא נשאל בעבר: "מולטיוואק, מה אתה רוצה יותר מכל דבר אחר?". התשובה של מולטיוואק הייתה תמציתית וחד משמעית, "אני רוצה למות".
אהבתיLiked by 1 person
אסימוב היה גאון.
אהבתיLiked by 1 person
בינתיים אני קצת סקפטי לגבי היכולת של צ׳ט GPT להבין נפש אדם.
אהבתיאהבתי
היכולת של ישראל להשפיע על ההתחממות הגלובאלית ברובד הצריכה (להבדיל מרובד היזמות שלמזלנו לא מופקד בידי סילמן) היא אפס.. אז לא זה מה שמדיר שינה מעיניי.
אהבתיאהבתי
1. "ChatGPT יכול לעכל ולעבד טקסטים אנושיים שמתארים מוטיבציות אנושיות, ולתאר באופן קוהרנטי ומשכנע רצפי פעולות אפשריים שנובעים מהמוטיבציות האלו. אם כך …. בינה מלאכותית במידה רבה יורשת את האבולוציה שלנו".
ירושה של האבולוציה שלנו בוודאי שאין כאן (כי בשביל זה צריך גנטיקה) אבל גם ירושה במובן של "ירושת הדורות" מבחינה אינטלקטואלית ורגשית אין כאן. כי הרי הצ'ט לא יכול להבין את נפש האדם או להזדהות עימה וכדומה.
2. "אם אנחנו רעים, ואם הבינה המלאכותית מתאמנת על ידי כל מה שיצרנו לאורך הדורות (בעיקר טקסטואלית, אבל לא רק), אז היא לומדת רוע מהמורים הטובים ביותר … ולא קשה לדמיין אותה מאמצת … [רצפי פעולה] … באופן שעלול להניב תוצאות קשות ביותר, אם תחובר ל … עולם האמיתי".
יש כאן אימוץ של הנחת יסוד שאנחנו רעים. אני לא מכחיש שיש באדם רוע, אבל האדם אינו רוע, ובני-האדם גם אינם רוע. יש באדם גם טוב וגם רע. הם שוכנים בו יחדיו. אז מדוע שהמכונה לא תאמץ גם רצפי פעולה שמגיעים מ"המורים הטובים"?
אני מסכים שיכולות להיות תוצאות גרועות מחיבור בינה מלאכותית למערכות אמיתיות וחשובות (ולכן לא צריך לעשות זאת) אבל לא בגלל שהיא "תשתלט על האנושות" אלא בגלל שהיא לא יודעת באמת לקבל החלטות.
אהבתיאהבתי
תיאורטית, אפשר לסמן מה הם טקסטים טובים ומה הם טקסטים רעים (באופן יחסי) ולתת למכונה לעבד את כולם ואחר-כך לבחור את "רמת הטוב/רוע" שאנחנו רוצים בתגובת המכונה.
אהבתיאהבתי
חייל ותמריץ אולי ישראל זניחה בהשפעתה על ההתחממות הגלובאלית, אבל לזהם את הסביבה בה אנו חיים זו חוכמה די קטנה.
אהבתיאהבתי
סיפור על טפיל
אהבתיאהבתי
יאיר, אני מניח שהם עושים דבר דומה מבחינת סימון טקסטים כדי ללמד את הבינה המלאכותית להיות פוליטיקלי קורקט.
אהבתיאהבתי
יאיר, הבינה המלאכותית מסוגלת גם לטוב וגם לרע. אבל פעם אחת שבה איכשהו תעלה על המסלול הרע יכולה להיות שקולה לאלף פעם שבהן תממש את הצד הטוב.
הצ׳ט הוא בסך הכול שורות קוד ויש לו תודעה במידה שלטוסטר אובן יש תודעה. אבל אלו שורות קוד שיודעות לגלגל תהליכים על פי רצפים שקוהרנטיים לבן אדם (המערכת זיהתה ניסיון להחליש את השפעתה. מילים של החלשת השפעה של מישהו מזוהות עם מילים של כעס מצידו. מילים של כעס מזוהות עם מילים של המטת הרס. המטת הרס מזוהה עם האקינג של מערכות מים וחשמל…)
אהבתיאהבתי
תמריץ,
עזוב אותך ממחשבים, מתי ותיקי השומר מביאים להפגנה את "האריה השואג" מתל חי?
אהבתיLiked by 1 person
מתקשר לנושא טעויות הערכה וטעויות ניבוי ונסיון להפיק מהן לקחים לעתיד.
אך בהקשר למלחמה באוקראינה.
הפוסט האחרון בבלוג של עמר דנק 'שאלה אסטרטגית' מתייחס לטעויות ההערכה של פוטין.
בעיני מעניין, גם אם לעיתים ניתן לחלוק על הערכותיו.
https://www.omerdank-strategy.com/?p=4527
תחילת הפוסט על טעויות הערכה:
———————-
" … במהלך החודש תחגוג המלחמה באוקראינה שנה, לרגל המאורע החלטתי לכתוב סדרה של פוסטים עם הכותרת "5 טעויות", ואין דרך טובה יותר להתחיל מאשר דוגמא אישית. 5 הטעויות שלי בניתוח של המלחמה (אגב, ברור שיש יותר, פשוט החלטתי להימנע מגישת הטופ 3, ולהגיע ל-10 זה נורא קשה).
רגע לפני ההתחלה כדאי להסביר משהו על תפיסת העולם שלי – לא מכל הטעויות יש מה ללמוד, לפעמים אין דרך טובה להסביר למה טעית במשהו, לפעמים הטעות נובעת מהנחות עבודה שגויות (אם מניחים הנחות כאלה, ניתן לתקן את ההערכה) ובמקרים היותר חשובים טעויות נובעות משגיאה שיטתית בתהליך הניתוח. עכשיו קדימה לעבודה, 5 הטעויות שבחרתי לכתוב:
הסתכלות על המלחמה ולא על הסכסוך
…"
אהבתיאהבתי
חייל אני לא מבין את ההגיון שלך. החרדי מהפוסט יכול להיות בנאדם מאוד נחמד וגם טפיל בעת ובעונה אחת. הרבה מאוד חרדים הם אנשים מאוד סימפטיים, משמעותית פחות אלימים מהממוצע, עוזרים לזולת וכו' ועדיין עובדים בשחור, לא משרתים את המדינה וחיים על חשבון המגזר היצרני. אין סתירה בין הדברים.
אהבתיאהבתי
יוני דובי והלל גרשוני הם לא "מכחישי אקלים" . חבל לדבר שיח של כינויים ושמות .
אהבתיLiked by 1 person
סיפור שלא יגיע לערוץ 13
אהבתיאהבתי
תמריץ,
העולם ניצל כנראה
חקלאים באוסטרליה מרוויחים מאות מיליוני דולרים מגידול יערות חסרי תועלת
חקלאי אוסטרליה מתעשרים מגידול יערות חסרי תועלת באזורים שבעבר שימשו למרעה. הכסף מגיע מחברות שצריכות לרכוש "קיזוז פחמן" תמורת הפליטות המזהמות שלהן
https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/581405/
אהבתיאהבתי
הIQ הגבוה בפעולה
"תמצאי סידור לילדה": תיעוד דרמטי מפתח ביתה של גוטליב
פעילים כנגד הרפורמה המשפטית חסמו הבוקר את הכניסה לדירתה של חברת הכנסת טלי גוטליב, ולא איפשרו לה לצאת עם בתה האוטיסטית. "את נשארת היום בבית", השיבו לה.
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-982081
אהבתיאהבתי
אבסורד: ועדת הכספים קבעה שהרפורמה "לא פוגעת בכלכלה" בלי אנשי מקצוע:
https://www.ynet.co.il/economy/article/skkftcxcj
הקואליציה דנה בהשפעת החוקים לביסוס ההפיכה המשטרית, ללא אף נציג מקצועי – מהאוצר, משרד הכלכלה, רשות שוק ההון ובנק ישראל. סמוטריץ': "כולם עסוקים בתקציב"; בסוף הישיבה קבע גפני: "אין כל קשר בין הרפורמה לסכנה כלכלית לישראל". ח"כ לזימי: "היעדר נציגים מקצועיים – זלזול בוטה בדיון הקריטי"
כלכלנים, משפטנים, אנשי עסקים, הייטקיסטים וכל מי שמבין משהו בכלכלה אומר מפורשות שהרפורמה תפגע כלכלית בישראל. לרגע נלחצתי, אבל למזלנו יש לנו את ח"כ משה גפני שמבין בכלכלה יותר טוב מכולם, ועכשיו אני רגוע. תודה גפני!
אהבתיאהבתי
תמריץ,
כמה IQ צריך בשביל לחסל את התנועה להצלת הדמוקרטיה?
אהבתיאהבתי
תמריץ,
מודה ומתוודה, האלרמיסטים צדקו. סוף העולם בפתח.
אהבתיאהבתי
בנושא הפוסט, לדעתי בסופו של יום גם בני אדם הם מכונות, פשוט ביולוגיות. השאלה המעניינת היא האם יש הבדל יסודי בין אדם למכונה בצורת המחשבה. או במילים אחרות, איך אפשר להוכיח שאדם "חושב"? יכול להיות שיש הבדלים טכניים וסמנטיים בין הדרך שאדם חושב לבין המודלים הנוכחיים של הבינה המלאכותית, אבל ברמה העקרונית שני המנגנונים מבצעים פעולות דומות של הפשטה, ניתוח והסקת מסקנות.
מכאן מגיעים לשאלה הבאה – איך יודעים אם בינה מלאכותית "מרגישה" או "סובלת"? לגבי בני אדם יש לנו סימנים חיצוניים, ואנחנו גם יודעים פחות או יותר לזהות את המסלולים העצביים שקשורים בכאב ובסבל. אלה מסלולים שהתפתחו במשך מאות מליוני שנים של אבולוציה והפעולה והצורך בהם די ברור. המכונות לא עברו את האבולוציה הזו, והמתכננים שלהן לא בנו "מסלולי כאב" יעודיים לתוך המודלים. לכן מעניין למה בינה מלאכותית מתייחסת כאשר היא מדברת על "סבל".
בכל מקרה, בין אם לבינה המלאכותית יש או אין רגשות הן בהחלט הגיעו למצב שהן יכולות לגרום נזק ממשי אם יחברו אותן בצורה בלתי מוגבלת למשל לאינטרנט. מצד אחד מטריד ביותר, מצד שני מעניין לדעת מה בינה מלאכותית תעשה אם ישחררו אותה לחופשי.
אהבתיLiked by 1 person
קצת אוף טופיק, הבלוג הזה הוא גם כלכלי. שמתי לב שהדולר עלה היום למרות שריבית בנק ישראל עלתה ב-0.5%. קשה לי להאמין שהסיבה היא הוצאת ההון מישראל בהתחשב בכך שבינתיים מדובר בעיקר בטפטופים.
אהבתיאהבתי
הימרתי בבלוג בפני חייל זקן שהשקל ימשיך לעלות.. הוא היה 3.50 אז. עכשיו כבר 3.57. לא אופתע אם נראה גם 3.70.. המצב נראה כאילו זורם לפגיעה ביציבות המדינה.
אהבתיLiked by 1 person
אין שום חוק טבע או ניו אייג׳ ידוע לנו שמאפשר להסיק שמטריליון לולאות for או if תצמח תודעה יותר מאשר צומחת משלוש לולאות כאלו בתוכנית שלומדים לכתוב בשיעור ראשון במגמת מחשבים
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ מתי אוסף גרגרי חול הופך לערימה?
בינה מלאכותית לא בנוייה מאוסף של תנאים לוגיים. זה מודל שמדמה בצורה פשטנית פעילות של מוח. המודלים הם אוסף של נוירונים דיגיטליים אשר אמנם פשוטים משמעותית מנוירונים ביולוגיים אולם דרך הפעולה דומה. מה שמעניין יותר הוא "תכונות מתהוות" (emergent properties). החוקרים שמו לב שבגדלים מסויימים של המודל – כפונקציה של מספר הנוירונים – מופיעות תכונות שלא אימנו את המודל עבורן באופן מפורש. מגודל מסוים המודל יודע לספור. מגודל מסוים המודל יודע לתרגם בין שפות. מגודל מסוים הוא יודע לענות על שאלות שקודם לא הצליח או לנתח מצבים מסויימים וכו' וכו'.
אפשר לקרוא על זה כאן וגם במאמרים המקושרים: https://ai.googleblog.com/2022/11/characterizing-emergent-phenomena-in.html
אהבתיLiked by 1 person
אמחייה,
המסקנה שלך, שבגלל שנוירונים מלאכותיים מדמים פעילות של מוח תהיה להם לבסוף תודעה – נסמכת על 2 הנחות יסוד:
1. נוירונים מלאכותיים דומים לנוירונים ביולוגים.
2. נוירונים ביולוגים הם שמובילים לתודעה.
לגבי הנחה 1 – אתה מציג את זה כאילו רשת נוירונים מלאכותית היא כמו רשת נוירונים ביולוגים במוח, וההבדל הוא רק שנוירונים מלאכותיים "פשוטים משמעותית מנוירונים ביולוגיים".
להבנתי זה חוטא למציאות – נוירונים ביולוגים הם חומרה בעוד שנוירונים מלאכותיים הם תוכנה. אולי נוירונים ביולוגים הם חומרה ותוכנה יחדיו (אנחנו לא יודעים עד הסוף כיצד הם פועלים) אבל גם במצב שכזה הפער בין נוירונים ביולוגים למלאכותיים הוא מהותי ולא רק ב"רמת הפשטות".
לגבי הנחה 2 – זה כלל לא ברור כיצד ואם בכלל נוירונים ביולוגים מובילים לתודעה (אפילו שזה מאוד סביר שכן).
אישית (ברמה הפילוסופית ולא המדעית-אקספרמנטלית כי אני לא מומחה למדעי המוח), אני רואה את הנוירונים הביולוגים כחומרה ואת התודעה כתוכנה שיושבת עליהן. בגלל החלוקה הזאת אני לא רואה איך חומרה מתפתחת לתוכנה, כלומר איך נוירונים ("חומרה") הופכים לתודעה ("תוכנה").
התופעה של "התארגנות עצמית" שניתן לראות משלב מסוים, ובכלל זה שניתן לראות במערכות שגדלות תכונות שלא ראינו קודם – היא תופעה שרואים גם בעולם החי (למשל באקולוגיה) וגם בעולם בני-האדם (סוצילוגיה ואנתרופולוגיה) ולא רק בעולם הדיגיטלי. זאת תופעה חשובה מאוד אבל השאלה היא האם ניתן לראות בתופעות הללו סוג של תודעה.
כשזה קורה בעולם החי, ובוודאי בעולם בני-האדם, אז קל לתאר את התופעות הללו כסוג של תודעה, כי מראש אנחנו עוסקים בפרטים שיש להם תודעה (ברמות שונות). בעולם חסר תודעה כמו תוכנה – קשה יותר לייחס תודעה ליצירה של תכונות חדשות, ואני חושב שאנחנו עושים זאת רק בגלל תופעות דומות בעולם הלא-דיגיטלי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אמחייה, בסוף צ׳ט ג׳יפיטי או כל דבר אחר זה הרבה שורות קוד שמתרגמות לשפת מכונה כמו כל תוכנה אחרת, ויש בהן את ההוראות הבסיסיות של שפת מכונה. לא יותר מזה. רק הרבה מאוד הוראות כאלו. טריליונים במקום כמה בודדים כמו בתוכנת ״הלו וורלד״. איך הגידול הכמותי יוצר תודעה שלתוכנת ״הלו וורלד״ ודאי שאין. לטעון שנוצר איזה משהו מיסטי רוחני מהוספת שורות קוד נשמע כמו הזיה.
אהבתיאהבתי
יאיר אני חושב ש"תודעה" היא פשוט שילוב של מספר דברים שהם בבסיסם עניין לוגי-חישובי. מודה ומתוודה שגם ההבנה שלי בתחום הביולוגי מוגבלת. ממה שאני יודע הנוירונים הביולוגיים שולחים אותות אחד לשני באופן שמאוד דומה לצורה שאותות עוברים בין טרנזיסטורים במחשב. נדמה לי גם שכל נוירון ביולוגי מכיל מעין "זיכרון" או אולי יותר נכון לאמר "מצב" (state) שהוא בר שינוי ומשפיע על ההתנהגות של הנוירון ז"א הפלט של הנוירון הוא פונקציה של הקלט ושל המצב הפנימי שלו.
אני טוען ש"תודעה" היא פשוט משהו שקורה כאשר יש לך מספיק נוירונים כאלה, והם מוזנים באופן רציף בקלט מהעולם החיצון. כמובן יש צורך שהם "ילמדו" מספיק כדי להגיע למצב של מחשבה קוהרנטית. לכן לתינוק לוקח בערך שנה לפני שהוא מתחיל להוציא הברות מהפה – אבל הוא מבין דברים כבר כמה חודשים קודם.
אהבתיאהבתי
תמריץ אני לא טוען שנוצר משהו מסטי רוחני. אני טוען בדיוק ההפך, שאין שום דבר מסטי או רוחני בתודעה האנושית. זה פשוט תהליך חישובי. אולי הוא אנלוגי או שילוב של אנלוגי ודיגיטלי אבל בסופו של יום חישובי.
אהבתיאהבתי
זה לתת נפש לעצמים דוממים. בסוף אתה חוזר לאמונה כמו שהייתה לרמב״ם שאולי לירח יש נפש.
אהבתיאהבתי
אמחיה
לדעתי תודעה אינה הליך חישובי. תודעה היא סוג של תחושה שבאה על גבי ההליך החישובי. כמו שאדם נדקר אז יש מערכת שמעבירה את הדקירה למשהו שאדם חש ככאב כך אחרי הליך חישובי יש מערכת שמעבירה אותה למשהו שהאדם חש את ההליך החישובי וזוהי התודעה.
אהבתיLiked by 1 person
אוף טופיק: מה שווה נגיד אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו:
https://www.ynet.co.il/economy/article/yh89414pf
סמוטריץ' ניסה להרגיע באנגלית ויצא נגד שר החוץ: "עצמאות בנק ישראל חיונית"
אחרי שהשר אלי כהן כתב כי ביקש משר האוצר סמוטריץ' "שיפעל לגיבוש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת העלאות הריבית", צעד שרומז לפגיעה בעצמאות הבנק, סמוטריץ' ניסה להרגיע את הרוחות וצייץ באופן חריג גם באנגלית: "אעמוד על שמירת המדיניות המוניטרית כנגד אמירות פופוליסטיות"
גם גפני ניסה להשפיע על הריבית כך שמדובר כבר בשני שרים שונים שמנסים להשפיע על הנגיד. לפחות סמוטריץ' משחק בינתיים את התפקיד של המבוגר האחראי.
אהבתיLiked by 1 person
יש בסמוטריץ׳ משהו חידתי: התנהגות של בעל אייקיו גבוה בתחומים רבים, אך יכולת להשעות מרצון את האייקיו כשמדובר בלאומנות.
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
מהבלוג רגעים היסטורים – מעט על מלחמת האזרחים, הכמעט לא מוכרת, של פינלנד.
די מפחיד לקלוט את עוצמת המעורבות וההשפעה של מדינות זרות במלחמות אזרחים. שתוצאות המלחמה קשורות גם ליכולת "השותפים" לעזור לאחד הצדדים ונכונותם לעשות זאת. ובשולים גם העובדה שעל "מתנות חינם" מ"שותפים" עלולים לשלם ביוקר.
מפחיד שבעתיים להבין שהמלחמה בפינלנד הייתה עלולה להסתיים בדומה לסיום מלחמת האזרחים בקוריאה (פינלנד הצפונית ופינלנד הדרומית). או שפינלנד הייתה חדלה להתקיים כמדינה ריבונית (חלקה היה מסופח לשבדיה וחלקה לרוסיה).
##################
מלחמת האזרחים בפינלנד 1917-1918
מלחמת האזרחים הפינית (Suomen sisällissota) הייתה מלחמת אזרחים שהתרחשה בפינלנד בתחילת המאה ה-20 מייד לאחר הכרזת העצמאות של פינלנד. צדדי הסכסוך היו "לבנים" (אנשי ימין) ו"אדומים" (אנשי שמאל). כ-37,000 פינים נהרגו במהלך המלחמה.
רקע למלחמת האזרחים
עד למאה ה-20 לא הייתה פינלנד מדינה עצמאית. במשך קרוב ל-700 שנים הייתה בשליטה שוודית. בשנת 1809 כבש הצאר אלכסנדר הראשון את פינלנד משוודיה וסיפח אותה לאימפריה הרוסית, כ"דוכסות" חסות.
במהלך המאה ה-19 הייתה פינלנד לזירת התגוששות בין האימפריה הרוסית לבין שוודיה על השליטה בצפון אירופה, תוך שהפינים משלמים את מחיר המאבק בדמות רעב ומגיפות.
נפילת הצאר הרוסי, והמהפכה הקומוניסטית בשנת 1917 אפשרו לסנאט הפיני להכריז על עצמאות ב-6 בדצמבר 1917.
הצדדים היריבים
אוכלוסיית המדינה הצעירה התפלגה על רקע חברתי-כלכלי, ובין הצדדים היריבים פרצה מלחמת מעמדות:
ה"אדומים" – הצבא האדום זכה בתמיכת המעמדות התחתונים בחברה (בעיקר פועלים ואיכרים עניים). האחרונים תמכו במהפכה חברתית לפי מודל המהפכה הבולשביקית, שהתחוללה באותה תקופה ברוסיה, וזכו לסיוע צבאי מוגבל מצד ברית המועצות.
ה"לבנים" – הצבא הלבן נשען על תמיכת המעמדות העליונים, הבורגנות והאיכרים האמידים. תומכיו היו לאומנים, התנגדו לחלוקה מחדש של ההון ולרעיונות הקומוניסטיים, וראו בגרמניה את המודל המתאים למדינה החדשה. הלבנים קבלו סיוע צבאי בעיקר מהאימפריה הגרמנית.
תחומי שליטה בתחילת המלחמה
הלבנים שלטו בעיקר בצפון המדינה ובמרכזה. באזור זה היו חוואים מבוססים ובעלי מעמד חברתי גבוה. האדומים לעומת זאת שלטו בערים התעשייתיות בדרום המדינה. בשני הצדדים היו מובלעות כדוגמת הלסינקי שבתחילה הייתה מובלעת לבנה שנכבשה מאוחר יותר על ידי האדומים.
האדומים, הלבנים וההבדלים ביניהם
נראה כי לשני הצדדים היו 50,000-90,000 חיילים. בצבא האדומים היו רוב החיילים מתנדבים. היו אלו אזרחים צעירים (בני 15-17) שחומשו ויצאו לקרב. חיילים אלו לא היו מקצועיים וחלשים במיוחד נגד מתקפות נגד של הלבנים. לצבא הלבנים לעומת זאת, היו רק 11,000-15,000 מתנדבים ורוב חייליהם היו מגויסים. ללבנים היו שני יתרונות מרכזיים על צבא המתנדבים של האדומים: ללבנים הייתה הנהגה צבאית טובה יותר – 84 קצינים שוודים התנדבו לצבא הלבנים. היתרון השני הוא היגרים: קבוצה עילית בצבא הפיני בת 1,300 חיילים, שהוכשרו על ידי גרמניה ונלחמו לצידה בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה.
מהלך המלחמה
בתחילת המלחמה השתלטו האדומים על המובלעת הלבנה הלסינקי ב-28 בינואר 1918 וכן החלו במתקפה שנסתיימה עד אמצע מרץ. אולם האדומים לא השכילו לתרגם את יתרונותיהם להישגים בשטח. המפקדים האדומים התחלפו מספר פעמים וצבא המתנדבים של האדומים לא היה יעיל כנגד מתקפות הנגד של הלבנים. הלבנים קבעו את ואסה כבירתם ב-29 בינואר לאחר נפילת הלסינקי. בואסה גם שכנו מפקדותיהם של הלבנים. הלבנים החלו באמצע מרץ מתקפת נגד שהצליחה למוטט את צבא האדומים וגרמה לפאניקה בצבאם. הגרמנים הנחיתו כוחות בדרום המדינה בתחילת אפריל ומשחתות גרמניות הפגיזו עמדות של האדומים. חיילים גרמנים כבשו את הלסינקי ב-13 באפריל. פינלנד הלבנה חגגה ניצחון ב-16 באפריל.
קרב טמפרה
הריסות בטמפרה לאחר הקרב במלחמת האזרחים הפינית
קארל גוסטף אמיל מנרהיים, מפקד הכוחות הלבנים, חשב שיש לתקוף את העיר טמפרה, העיר התעשייתית החשובה ביותר בפינלנד ששכנה בדרום מערב המדינה. הוא ביצע ב-16 במרץ מתקפה 65 ק"מ צפונית-מזרחית לטמפרה. המתקפה נערכה בד בבד עם המתקפה של הלבנים לכל אורך החזית שגרמה להתמוטטות אצל האדומים ופאניקה רבה בצבאם. מנרהיים צר על טמפרה עד ה-24 במרץ אז החלה הלחימה בעיר. ב-6 באפריל הסתיים קרב טמפרה, הלבנים כבשו את העיר ולקחו בשבי 10,000 אדומים. ללבנים היו אבדות של 700-900 איש והאדומים איבדו כ-1,500 איש. קרב טמפרה נודע בתור הקרב העקוב ביותר מדם בהיסטוריה של המדינות הנורדיות. האדומים נסוגו מטמפרה לכיוון דרום מזרח לויפורי, וגם שם הובסו על ידי הלבנים ב-5 במאי.
לאחר המלחמה
למלחמה היו תוצאות נוראות. נהרגו כ-30,000 פינים בידי אחיהם ועוד עשרות אלפים אחרים שהו במחנות מעצר. חלקים גדולים מדרום פינלנד גוועו ברעב והכלכלה הפינית חזרה למצבה טרם המלחמה רק בשנת 1925. חלק גדול מהסוציאליסטים הפינים ברחו לרוסיה ובחברה הפינית התפרצו קרעים שלא התאחו במשך שנים רבות. עדות לכך היא שסוציאליסטים פינים לא גויסו לצבא הפיני בעת מלחמת החורף בשנת 1940 על אף שהתנגדו לברית המועצות.
לאחר המלחמה ביקשו הפינים מהגרמנים להשאיר את צבאם במדינה. הסכם צבאי שנחתם ב-7 במרץ 1918 בין פינלנד לגרמניה קשר את פינלנד צבאית, כלכלית ופוליטית לגרמניה. הגרמנים לחצו על הפרלמנט הפיני, שבו היה רוב למלוכנים, למנות מלך גרמני עליהם ב-9 באוקטובר. מלכם של הפינים היה פרידריך קרל, נסיך הסן, גיסו של הקיסר הגרמני וילהלם השני.
ב-11 בנובמבר 1918 חתמה גרמניה על הסכם שביתת נשק עם מדינות ההסכמה וכתוצאה מכך עזבו אחרוני החיילים הגרמנים את פינלנד ב-16 בדצמבר והמלך הפיני התפטר ב-20 בדצמבר. עם האירועים האלו פגה השפעת גרמניה על פינלנד והוקמה דמוקרטיה מערבית. ב-17-18 בדצמבר התקיימו במדינה בחירות וב-3 במרץ 1919 התכנס פרלמנט פיני חדש. ארצות הברית ובריטניה הכירו בפינלנד ב-7 במאי 1919.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אמחייה כתב:
" … אני טוען ש"תודעה" היא פשוט משהו שקורה כאשר יש לך מספיק נוירונים כאלה, והם מוזנים באופן רציף בקלט מהעולם החיצון. כמובן יש צורך שהם "ילמדו" מספיק כדי להגיע למצב של מחשבה קוהרנטית. לכן לתינוק לוקח בערך שנה לפני שהוא מתחיל להוציא הברות מהפה – אבל הוא מבין דברים כבר כמה חודשים קודם."
————
תיקון טעות פעוטה:
תינוקות מתחילים להוציא מפיהם הברות, מלמולים, קריאות ומגוון קולות עשיר כבר בשבועות הראשונים לחייהם. אפילו ביום הראשון לחייהם – הם כבר מזהים נכונה את קולה של אמם, וניתן להסיק מה מציק להם על פי סוגי בכי שונים שלהם.
לקראת גיל שנה הם כבר מבטאים מילים שלמות בעלות מובן. ולא הרבה אחרי גיל שנה – הם כבר מבטאים צרופים של 2 -3 מילים.
***
אין לי מושג מהם הגורמים והתהליכים המובילים ליצירת תודעה.
אם אמשיך את האנלוגיה שהביא אמחייה בין תהליך יצירת תודעה לבין תהליך לימוד שפת אם – נראה שאמורה להתחולל איזושהי אינטרקציה מורכבת בין גורמים גנטיים מולדים (כלומר חומרה) לבין גורמים סביבתיים (כלומר תוכנה).
הקצב שבו תינוקות מצליחים ללמוד שפה ודקדוק הוא מדהים. כולל יכולת להמציא מילים המצייתות להגיון הפנימי של השפה למרות שברור שמעולם לא שמעו אותה. (לדוגמא, המצאה שצורת הרבים של המילה "ביצה", מילה הנגמרת באות ה', אמורה להיות "ביצות", במקום ביצים). כנ'ל לגבי המצאת משפטים שברור שמעולם לא האזינו להם.
מצד שני, ידוע שתינוקות שלא נחשפו בשנים הראשונות לחייהם לשפה אנושית כלשהי (לדוג' תינוקות חרשים או שגודלו ע'י "זאבים" ובבתי יתומים מחרידים) – כבר לא יצליחו ללמוד אף שפה, ברמת של שפת אם, מאוחר יותר. חלון נוסף, של רכישת שפה שניה ושלישית ברמת שפת אם ללא כל מבטא, נסגר בערך בגיל ההתבגרות המינית. כלומר, קיימים חלונות הזדמנויות ביולוגיים לרכישת שפה, שבמהלכם השפעות מהסביבה הן קריטיות.
כלומר, מתקיימת כנראה איזושהי אינטרקציה מורכבת בין תוכנה לבין חומרה. אין לי מושג איך זה יכול להתבצע במכונות לא ביולוגיות.
אהבתיLiked by 4 אנשים
מפחיד מאוד לחשוב על מלחמת אזרחים באומה כזו מתורבתת כמו הפינית.
אהבתיאהבתי
התגעגענו
https://www.ynet.co.il/news/article/bjga00uzrj
נתניהו מבקש "צ'ק פתוח" למימון שיפוצים בקיסריה וטיסות לחו"ל לרעייתו
מנכ"ל משרד רה"מ הגיש לוועדת הכספים הצעה לשינוי נהלי מימון מעונות ראש הממשלה, ולפיה המדינה תישא בכל הוצאות ביתו הפרטי של נתניהו בקיסריה – בנוסף למעון הרשמי שאותו היא מממנת. בנוסף תיהנה רעיית רה"מ ממימון מלא להוצאות הכרוכות בהשתתפותה באירועים, כנסים או משלחות בחו"ל או בארץ
מעניין אם התזמון – מיד לאחר אישור החוקים הבסיסיים בהפיכה המשטרית – מקרי. האם נתניהו מרגיש בטוח מספיק להטיל את מימיו מהמקפצה לאור ההצבעה אתמול, או שמא הוא התכוון לבקש את המימון בכל מקרה.
אהבתיאהבתי
מה יש בפינים שאין באחרים?
האמריקאים לא היו מתורבתים?
דווקא הזירה האירופאית, על-אף פני השטח המסודרים והמאורגנים, טומנת תחתיה כוחות אנרכיסטיים חזקים מאוד.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
ישראל הראל, ממקימי מועצת יש"ע, הגדיר בריאיון בשבת האחרונה את סמוטריץ' כ"אדם החכם ביותר כיום במערכת הפוליטית".
מי שמכיר את ישראל הראל ואת מחלוקותיו עם החרד"לים מבין עד כמה מדובר במחמאה והערכה.
מנגד, אני לא חושב שהתנהגותו של סמוטריץ' חידתית. הוא לא שונה מרוב הדתיים הלאומיים גם אם הוא חרד"ל.
אנחנו רואים גם את הפעילות של רוטמן (שהוא בוודאי לא חרד"ל) שהיא גם מקצועית, גם מתלהמת וגם מאוזנת (בהליכתו לנשיא ודברים נוספים).
אני חושב שהמשותף לסמוטריץ' ורוטמן (ובכלל לציבור הדתי) זה שהם באו לבנות ולעשות. התפיסה שלהם לא כוללת הרס לשם הרס.
אהבתיLiked by 1 person
לדעתי (ואני מקווה שלא נדרדר לויכוחים אינסופיים שחוזרים על עצמם) מקור הסיפור עכשיו הוא הציבור הליכודניקי/המסורתי (בניגוד לתמריץ שרואה בהם פיונים שהולכים בעיניים עצומות אחרי המלך שלהם) ובמידה מסוימת גם הציבור של ש"ס.
השמאל ב-20 השנים האחרונות, בשולטו בכל המערכות (תקשורת, אקדמיה, פקידות, מערכת המשפט …) הכניס אותם למצב שיש להם קצת מאוד מה להפסיד.
השנים האחרונות דחפו אותם לפוזיציה שהם בשלטון אבל הם [כמעט] ולא מצליחים לממש ממנו דבר.
הם הצליחו לשפר את חייהם מבחינה כלכלית (כמו כולם) אבל הם לא הצליחו לעשות זאת בשאר המערכות.
ואני חייב להודות שאני מבין אותם ואני איתם במאבק הזה – לשבור את ההגמוניה שהשתלטה על כולנו. ההגמוניה של אלו שהחליטו שהם השופטים של הכל, לא רק במובן של הרשות השופטת אלא במובן של מה נכון ומה לא נכון. במובן של קביעת גבולות השיח, של קביעת ה-framing של דיונים וכתבות, ושל קבלת ההחלטות כאן.
יש לי עוד הרבה מה לומר אבל עדיף שנעצור.
אם התגובה הזאת מחזירה אותנו לויכוחים קודמים – אז אנא תמריץ מחק אותה.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר, לא אמחק אבל גם לא אגיב, כדי שלא נחזור ללופ. בסך הכול שיקפת דעתי היטב בסוגריים.
אהבתיאהבתי
אמור לי אם אתה מגיע מבית דתי/חרדי ואומר לך אם אתה דואליסט.
(מבוסס על מדגם קטן מאוד – מגיבי הבלוג).
אהבתיאהבתי
ריבוזום, יש בדבריך, אבל ממה שאני רואה ברחוב (לא בבלוג) דואליסטים אינם רק מי שמגיעים מבית דתי/חרדי אלא כל מי שמגיעים מבית-מדרש – כלומר כל מי שמגיעים מתפיסת עולם אידיאולוגית.
אהבתיאהבתי
ריבוזום
הרבה יותר קל לקבל את הבחירה החופשית של אדם אם אתה מאמין בדואליזם. אם לא אז האדם הוא כולו מערכת פיסיקאלית שמצייתת כולה לחוקי הפיסיקה – ואין בחירה חופשית. לקוד הכי מתוחכם אין בחירה חופשית.
התפיסה המקובלת היא שמוסר בסיסו בבחירה החופשית.
אהבתיLiked by 2 אנשים
איזו טעות עשיתי שנקלעתי לדיון על בעיית גוף ונפש…
מצד שני, גם בשתיקה יש חוסר נוחות.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר,
יכול להיות, לא זכור לי שנתקלתי. אבל אני מסכים שגם אידאולוגיות לא דתיות משפיעות על תפיסות בנוגע לעולם.
אהבתיLiked by 1 person
משה,
גם אם נקבל את הטענה שלדואליזם יש יתרונות חינוכיים, לא נובע מכך שהוא אמת. (זה מזכיר לי את הטענה של מתנגדי דארווין, שתורתו תחסל את המוסר, ומכאן שאסור לקבלה).
בנוסף, הדואליזם בעצמו מעורר קשיים – אם לצד העולם הפיזיקלי יש עולם לא פיזיקלי של נשמות, עולות שאלות על הממשק בין שני העולמות. והרי אמורה להיות השפעה סיבתית ביניהם, בשני הכיוונים. (אומנם היו דואליסטים שטענו שאין השפעה סיבתית אלא "הרמוניה קבועה מראש").
אהבתיLiked by 2 אנשים
בנוגע לחופש, ההבחנה העתיקה והחשובה בעיניי היא בין אדם בין חורין ובין אדם אזוק בנחושתיים בבית האסורים, או לחלופין, אדם ששודדים או חיילים מאיימים עליו בחרבות.
לצורך הטלת אחריות וענישה, ניתן להסתפק בשאלה האם האדם היה נתון לכפייה חיצונית. דחפים ועכבות הם חלק מהאדם, וגם תהליכים ביוכימיים ואותות חשמליים במוח הם חלק מהאדם.
אהבתיLiked by 1 person
משה, פתאום לא ברור לי משהו. אם מזריקים לאדם סם בכפייה, והסם משפיע על התנהגותו, האם הסם השפיע רק על גופו או גם על נפשו?
– אם הסם השפיע רק על גופו והתנהגותו, אך לא על נפשו, אז יוצא שתהליכים גופניים הם אלה שקובעים את ההתנהגות, בלי תיווכה של הנפש, ומכאן שהנפש אינה רלוונטית למוסר.
– אם הסם כן השפיע על נפשו, אז יוצא שהנפש מושפעת מתהליכים פיזיקליים ממש כמו הגוף. אז מה מותר הנפש? איך היא עוזרת למוסר?
אהבתיאהבתי
אני אוסיף על דברי ריבוזום. נניח שיש דואליות של גוף ונפש. ונניח שאת הבחירה החופשית מבצעת הנפש. בסופו של יום גם הנפש כפופה לאיזה שהם כללי פעולה – אולי לא הכללים הפיזיקאליים המוכרים לנו, אבל הפעולה שלה נקבעת ע"י כללים כלשהם. מכאן שענין הבחירה החופשית שוב מצטמצם לשאלה אילו כללים קובעים את פעילות הנפש. וכאן יש בגדול 2 אפשרויות. או שהכללים מביאים להתנהגות דטרמיניסטית, ואז שוב אפשר לדעת מראש מה תהיה ההתנהגות, או שהם אקראיים. האם התנהגות אקראית היא בחירה חופשית?
אהבתיאהבתי
ריבוזום,
באמת טעות להיקלע לדיון.
כתבת
'אמור לי אם אתה מגיע מבית דתי/חרדי ואומר לך אם אתה דואליסט."
אז 2 הגרוש שלי לדיון.
כמו שבאסטרונומיה משתמשים בפרלקסה(היסט) בין כוכבים לבדוק מיקום בעומק החלל אז אני ממליצה לגשת גם לניתוח תפישת העולם בתרבויות המזרח הרחוק.
בגדול, אצלינו במערב המונותיאיסטי ההנחה המובלעת היא שהיקום עצמו מת מראש והוא "חומר טיפש" ואז החיים פתאום נוצרו(אביוגנזה).
אצלם בגסות (בחלקם) העולם הוא מראש כולו גוף חי ונושם שמכיל כמובן גם חומר חי וחומר דומם. ובכל מקרה כשאנו צופים אל העולם דרך מנסרות שונות אנחנו רואים רק חלקים ממנו ואנחנו למעשה מפצלים אותו במוחינו(תהליך מאד אינסטרומנטלי שעוזר לנו) אבל למעשה היקום כולו הוא גוף אחד והוא לא ניתן באמת לחילוק ( אדויטה בסנסקריט ) .
וכך דברים שנראים בעצם כקטבים הם בעצם אחד.
גוף ונפש
ימין ושמאל
הר וגיא
בכל מקרה ניתוח העולם כפי שאמרתי מועיל אבל משום שאנו חלק מהעולם אנחנו מוגבלים ו"הסכין לא יכולה לחתוך את עצמה" ומגיעים כך לפרדוקסים.
ופה התעייפתי כי הילדים אוכלים לי את הראש בגלל השביתה אז אני מעתיקה מוויקיפדיה ומראה ש שפינוזה
חשב בעצם באותו האופן.(גרס כי הגוף והנפש הם שני תארים שונים של העצם תואר המחשבה ותואר ההתפשטות)
שפינוזה מזהה את העצם – ישות שהיא סיבת-עצמה, שאין ישות חיצונית לה, שהיא מקור הכול – בתור אלוהים. הדברים שאנו רואים הם התבטאות של שניים מתוך אינסוף התארים של האל: החומר והמחשבה. אם האלוהים (הנגלה לנו) הוא הטבע, הרי שכל תפיסת האלוהות ההיסטורית של הדתות המונותאיסטיות – בטלה. אולם, הגל טען שלאמיתו של דבר אין תפיסתו של שפינוזה רחוקה מתפיסתן של הדתות המונותאיסטיות, אלא שבעוד הדתות הללו ראו את העולם כדבר-מה נוסף לאל, דגל שפינוזה באקוסמיזם ולכן סבר שהיקום כפי שהוא נראה כסופי ומוגבל אינו בסופו של דבר אלא אשליה, ומה שקיים באמת אינו אלא האינסוף המוחלט.
עוד נדבך חשוב בתפיסה זו הוא אחדות הגוף והנפש. בניגוד לתפיסות המקובלות אז, שפינוזה : גרס כי הגוף והנפש הם שני תארים שונים של העצם תואר המחשבה ותואר ההתפשטות. ישנם אינסוף תארים לעצם, מתוכם אנו מכירים רק שניים. לכן – במות הגוף תמות גם הנפש. תפיסה זו עוררה סערה בעולם הדתי, שנמשכה מאות שנים.
אהבתיאהבתי
ניתן להקשות על תאוריית הדואליזם של משה לא רק מהזווית של סיבתיות (כפי שעשיתי) או כללי פעולה (כפי שעשה amehaye), אלא גם מהזווית של תכונות.
משה, האם לשיטתך לנשמה יש תכונות? ואם כן, האם התכונות של הנשמה משפיעות על הבחירות שהיא עושה?
אם תענה שלנשמה אין תכונות, או שיש לה אבל הן אינן משפיעות על הבחירות שהיא עושה, אז כל הנשמות היו אמורות לבצע אותן בחירות (בהינתן אותן דילמות), לא? או לחלופין, לבחור באקראי.
אם תענה שלנשמה יש תכונות, והן משפיעות על בחירתה, אז לפי קו המחשבה שלך הבחירה שלה לא חופשית, כי היא נגזרת מתכונותיה.
לסיכום: לפי קו המחשבה שלך, אם ממשיכים אותו – אדם חופשי הוא רק אדם חופשי מעצמו, וכדי להיות חופשי מעצמו עליו להיות חסר עצמיות.
אהבתיאהבתי
הערה צדדית: גם אם הכל נתון לחוקי הפיזיקה, זה לא בהכרח אומר שהכל ניתן לצפייה מראש, פרקטית ואפילו עקרונית, מסיבות שונות. (לא רק ההסתברויות בתורת הקוונטים, אלא גם קשיים חישוביים, בעיית העצירה ועוד).
ברור לי שזה לא מספק את חסידי הנשמה הבלתי תלויה בדבר, אך בכל זאת ראוי לאזכור.
אהבתיאהבתי
למען הבהירות, אני לא דואליסט. רק הצבעתי על קשיים בדואליזם (בדגש על גרסה מסוימת).
תיאוריית האספקטים (?) נראית לי קרובה יותר למוניזם מאשר לדואליזם, ובכל מקרה זאת לא התפיסה הנפוצה בקרב דתיים-לאומיים וחרדים.
אהבתיאהבתי
ריבוזום, אתה מקשה באופן לוגי, אבל יש בכך הנחת המבוקש. ברור שבאופן לוגי הכול אמור להיות דטרמיניסטי. הופעת בחירה חופשית היא סוג של נס, אבל זהו נס שאנחנו חווים את התחושה שלו בצורה הישירה ביותר. זה דומה לתודעה. איזה מקום יש לקיום תודעה בעולם חומרי? זה אבסורד, אבל אבסורד שאנחנו חווים ישירות יותר מאשר כל דבר אחר.
השאלה העמוקה יותר שיכולה להישאל באופן מקדים היא: האם באמת אנחנו יכולים לסמוך על בניית טענות לוגיות ככלי להבין את העולם ללא ניסוי וטעיה. וכאן התשובה ודאית: לא. עסקתי בכך קצת בסקירה על ספרו הפילוסופי של ישראל נתנאל רובין. פילוסופים אמרו שאפילו אלוהים לא יכול לעשות דברים מסוימים, כי הם לא הגיוניים לוגית, אבל היום הדברים האלו הם חלק מהתפיסה המדעית בפיזיקת הקוואנטים למשל.
אהבתיLiked by 1 person
בחיאת תמריץ,
אנחנו ביביסטים, גלו קצת רחמים
אהבתיLiked by 2 אנשים
ריבוזום,
מה שתיארתי תחילה הוא לא מוניזם במובן המערבי.
זה קצת שונה.
א_דויטה בסנסקריט זה {לא שתיים} (כמו דווה בספות הסלאויות ) או לחלק ( devide מקור בלטינית) {לא_מתחלק} או שלאניתןלחלקו.
אם אנסה יותר לתאר כשאתה אומר מוניזם אז המוח שלך מרוכז כולו באחד. כשאתה אומר אדויטה(לא-שתיים) באחורי התודעה שלך אתה גם מבין שזה לא הכל. אם אנני טועה אמורים להגיע להבנה המלאה הזו במדיטציה לא רק דרך חשיבה אלא גם דרך הרגשה.
אהבתיאהבתי
חייל זקן , תתרגל ותפנים
אחרי הרפורמה אתה הולך להיות האליטה החדשה. אם אתה רוצה לשמור את הכח את חייב לדעת להיות גם מעורפל ולא מובן.
אהבתיLiked by 3 אנשים
😂
אהבתיאהבתי
אחרי הרפורמה חייל רץ להיות חבר כנסת מטעם הליכוד. לא יהיה לו זמן להיות מעורפל או לא מובן.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ, הפנייה לחוויה האישית משכנעת רק את המשוכנעים. אני לא בטוח שהחוויה זהה אצל כולם, ושהמסגור שלה זהה. ובכל מקרה, דטרמיניסטים מדברים על "אשליית הבחירה" – יש הרי שלל אשליות תפיסה וטעויות אז לשיטתם יש כאן עוד אחת.
רמזת לאמפיריציזם – גישה אמפיריציסטית תחפש איך אפשר להכריע בין החלופות באמצעות ניסוי. אבל מהצד, החלופות נראות אותו דבר. היצור מתנהג אותו דבר בין אם יש לו או אין לו "נשמה". אז אין כאן אמפיריציזם של ממש.
אישית, אני מתקשה להחשיב כ"נס" דבר שלא ברור אם קיים, שאם קיים אינו נראה שונה מהחלופה הבלתי "ניסית", ושלהשקפתי נעוץ בכלל בבלבול מושגי.
אהבתיאהבתי
הדרך של המדע לפתור דברים זה לתת להמון אנשים חכמים להעלות השערות. לעשות ניסויים, רובם יטעו לגמרי, אבל יהיו כאלו שיקלעו ואפשר יהיה לבנות על גבי השקפתם. אני לא רואה באופק שום דבר כזה לגבי שאלות הבסיס של תודעה ובחירה, ולכן סקפטי לגבי היכולת להגיד עליהן משהו בעל ערך.
אהבתיאהבתי