האם יש לציבור דרך למחאה כלכלית?

bankrun

התקשורת עוקבת כאחוזת אובססיה אחרי שינויים במדדים הכלכליים הקשורים אולי למהפכה המשפטית. אורית קמיר הציעה שכהפגנת מחאה ימשכו אנשים את חסכונותיהם מבנקים בישראל. האם באמת זו דרך טובה למחות?

המושג משיכת חסכונות אינו בהיר בדיוק. למה מתכוונת קמיר? האם מתכוונת לכך שאנשים יסגרו חשבון ואת תמורתו יעבירו למזומן? זה נשמע רעיון חלומי עבור פורצים, שודדים ומוכרי כספות, אבל לא עבור האזרח הישראלי. בנוסף גם תועלתו מוגבלת. בנקים לא יקרסו בשל כך. בנק ישראל יעמיד להם הלוואות עד יעבור זעם.

האם מתכוונת לכך שאנשים יעבירו את רכושם משקלים לדולרים? מנכסים בארץ לנכסים בחו"ל? זה דבר אפשרי, ואם ייעשה בקנה מידה גדול מאוד, ייתכן שיוריד משמעותית את שער השקל. אבל צריך להבין שכמוהו כשריפת שטרות של מאתיים שקלים בהפגנה. מי שמחליט ביודעין לקנות דולרים ששערם גבוה מדי, רק כדי לדפוק את הכלכלה, בעצם מכלה את כספו. בנוסף ייתכן שבין קוראי הוול סטריט ג'ורנל, המשוכנע שהשינויים רק ייטיבו עם מדינת ישראל, יימצאו משקיעים ומחזיקים של קרנות ענק, שיחליטו לנצל את ההזדמנות שבה השקל נמוך מדי, יזרימו פקודות קניה בהיקף גדול, ובעצם ירימו מהרצפה את שטרות מאתיים השקלים שהמוחים השליכו.

העובדה שבנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח ענקיות גם כן מבטלת את האפשרות שמחאה מסוג הזה תסכן את היציבות הפיננסית.

איני אומר שלא כדאי למכור שקלים ולקנות דולרים. להיפך, אין ספק שיש הצדקה בימים אלו לירידה בשער השקל. לפי כל הסימנים אנו מתקרבים למשבר חוקתי חריף שאיש לא יודע איך ייפתר, והשווקים יכולים באמת להיבהל ממנו בהמשך הדרך. אבל יש הבדל בין קניית דולרים מתוך הערכה כלכלית מפוכחת לבין קניית דולרים כדרך להעניש את הממשלה.

החרדים הצליחו בעבר לפגוע קשות בעסקיו של דודי וייסמן, שפתח את חנויות הנוחות שלו בשבת. אם המוחים ימצאו חברה ספציפית שמזוהה עם צעדיה של הממשלה, הם יוכלו לנקוט בחרם צרכני דומה, אבל קשה יהיה לחקות את המשמעת הצפון קוריאנית של החברה החרדית. וגם לא ידוע לי על עסקים גדולים שמזוהים באופן ברור עם הממשלה.

אם אכן ישתנו פני מערכת המשפט הישראלית, והיא תתמלא בשופטים טיפשים ומושחתים או שתאפשר לישראל להפוך לדיקטטורה, יהיו לכך השלכות כלכליות קשות בהמשך הדרך. לדעתי, יישומן של התוכניות של לוין ורוטמן לאורך שנים כמו שהן משמעותו חורבן המדינה והגעת השקל לערך אפס. אבל כפי שכתבתי, בנקודת הזמן הנוכחית אנו ניצבים בפני פרדוקס, שכמעט בלתי אפשרי מבחינת תנועת המחאה לעקוף. השווקים יצנחו באמת רק כשישתכנעו שתנועת המחאה תנחל כישלון מוחלט ולטווח הארוך, אבל כל מחאה אפקטיבית רק תוכיח את ההיפך מזה: שתנועת המחאה כוחה במותניה והיא מסוגלת לעצור, או לפחות לרכך מאוד, את השינוי בחוק הישראלי.

116 תגובות בנושא “האם יש לציבור דרך למחאה כלכלית?

  1. תמריץ,
    הבת של עמוס עוז הציעה להשאיר את הברזים פתוחים כדי לרוקן את הכנרת. שמענו גם על מבצע לריקון הסופרמרקטים מנייר טואלט.
    הרעיון שלך לרכישת דולרים הוא רעיון מצויין. יאפשר לבנק ישראל לעשות מכה על הר הדולרים שלו
    משווה ומעלה, מקבלי הפנסיות התקציביות יפסיקו לרכוש דירות בארץ וסוף סוף נוכל לבלום את עליית מחירי הדיור

    אהבתי

  2. המדינה יכולה לשלוט בך כשאתה צריך אנשים ולא יכול להסתדר לבד. לכן כל פעם שאתה צריך עזרה של מישהו המדינה גובה דמי תיווך על זה שהיא מאפשרת את שיתוף הפעולה. לכן אצל החרדים יש הרבה עסקאות בשחור כי הם לא צריכים את המדינה כדי לשתף פעולה, הם סומכים אחד על השני.
    מסקנה: ככל שתצטרך פחות אנשים ככה המדינה תשלוט פחות בחייך ויהיה לה פחות כוח עליך ובכלל.

    לכן הפתרון האולטימטיבי לחזק את עצמנו ולפגוע בכוח של המדינה (וטוב לעשות את זה בלי קשר) הוא לסמוך יותר על עצמנו ככה שלא נצטרך אחרים. לאכול פחות אוכל קנוי ולהכין יותר לבד, לרוב האנשים זה יותר משתלם מהשכר שלהם לשעה. ללכת יותר ברגל/ לנסוע באופניים במקום לשלם על דלק כמה שאפשר. זה גם יחסוך בהמשך הוצאות בריאות. אדם בריא יותר הוא עצמאי יותר וצריך פחות אנשים אחרים.
    במקום למלא את הנפש עם קניות אימפולסיביות אפשר לקרוא בחינם את הבלוגר האהוב עליכם… וכן הלאה וכן הלאה.
    למעשה עשרות אחוזים מהצריכה שלנו היא אימפולסיבית או לא מושכלת. אף ילד לא נהיה איינשטיין בגלל שקנו לו ערכה יקרה עם תמונה של איינשטיין או בגלל שהלך לחוג שחמט.
    עשרים אחוז פחות צריכה (ועבודה) יחליש את הכוח של המדינה על החיים שלכם לפחות בעשרים אחוז.

    אהבתי

  3. הסולידית לקחה את זה לקיצוניות ומוכנה לסבול בשביל החופש. אני מדבר על צריכה לא מושכלת בעיקר, אני לא מדבר על להיות סגפן.

    אהבתי

  4. אדם מצביע במספר דרכים:
    מצביע בקלפי לנציגיו בכנסת
    מצביע בכספו – עבודה, קניות השקעות …
    מצביע בפעילות פוליטית – הפגנות הסברה התנדבות
    מצביע ברגליו היכן בחר לגור ולהתאזרח
    מצביע כשהוא משרת, או משתמט, משירות צבאי
    במדינות מסויימות הוא יכול גם לשמש כמושבע לשפוט אחרים ולהשפיע על תקדימים משפטיים.
    מצביע במי הוא בוחר להתחתן ואיך לגדל את ילדיו.

    בקיצור לאדם יש יכולת השפעה על העולם ועל חייו במגוון דרכים.

    לעיתים אנו מזהים דמוקרטיה ואת רצון העם רק עם הצבעה בקלפי. אבל זה אינו נכון. למעשה הצבעה בקלפי היא רק דרך אחת מיני רבות לבחור.

    בעולם מושלם הייתה עקביות בבחירות שהפרט עושה כך שניתן היה להגדיר היטב מהו רצונו. אבל לא בעולמינו.

    אדם יכול להצביע ביום בעד חוקי יובש ובערב לקנות משקאת ממבריח המשקאות למסיבה עם חברים. ואז להתלונן איתם על עליית הפשע המאורגן ולמה הכל כל כך יקר.

    להצביע לפוליטקאים שמבטיחים מכסים גבוהים ואיסור על עובדים זרים. ואז לשכור בעצמו או דרך מוצריו עובדים זרים, ולנסוע לחול להביא משם מוצרים נחשקים ושוב להתלונן למה הכל יקר פה.

    להצביע בעד חינוך חינם וגיוס חובה ואז להגר להתלונן שכולם נורא מרובעים.

    Liked by 1 person

  5. לציבור החילוני או אפילו דתי ליברלי יש לכאורה הרבה כוח.
    כוח צבאי כי הוא מהווה את הרוב בדרג הפיקוד, ביחידות המובחרות והטכנולוגיות.
    כוח כלכלי. גם באופן אישי כאזרחים וגם החברות.
    כוח דיפלומטי תרבותי ביכולתם לנסח נימוקים שישכנעו את בעלי בריתנו בעולם.

    ואף על פי כן הציבור הזה עומד מבולבל וחסר אונים. עוסק בעצומות, הפגנות וחסימת כבישים.
    מדוע?

    מפני שהוא נאבק ביריב בתוך המדינה ולא מחוצה לו.
    אילו מדינה זרה הייתה מנסה לכפות על מדינת תל אביב מדיניות שרוב תושביה מתנגדים לה הייתה יכולה מדינת תל אביב להגן על עצמה באמצעות כוחה הצבאי, הכלכלי והמדיני הגדול. אבל המאבק הוא פנימי. ובקלפי, היכן שכל קול שווה ואין חשיבות להשכלה אקדמאית, עושר או תפקיד בצבא. בקיצור הוא נאבק בתנאים שבהם כל יתרונותיו על היריב מתבטלים וכל חסרונותיו מתעצמים.

    החרדים והימין יכולים לנצח רק בקלפי, ולא בשדה הקרב, התחרות כלכלית או אפילו דיפלומטית.
    ומרגע שניצחו בקלפי כל כוחם של מוסדות המדינה, הכנסת, הממשלה ובקרוב גם בית המשפט, בידיהם.
    אין להם כוח בשוק הפרטי ולכן אין את מי להחרים כלכלית. אין להם כוח באקדמיה ובתרבות ולכן אין את מי "לבטל" ולהחרים.
    כל ניסיון להילחם בהם הוא בעצם מלחמה נגד המדינה, מוסדותיה, כלכלתה ואזרחיה. חסימת כבישים למשל פוגעת בכל אזרחי המדינה, לא רק תומכי הרפורמה, ולכן לדעתי, מעבר לאלימות שבה, היא גם מזיקה יותר ממועילה.

    אהבתי

  6. אור, אתה צודק, וזה בדיוק הקרב על בג"ץ. הוא היה הזירה שבה המשכילים הליברליים מינפו את כוחם.
    אני מאמין שבג"ץ יפסול את החקיקה, אם תעבור בצורתה הנוכחית. כך שלא יוותר בקלות על כוחו. אני מניח גם שראשי המשטרה והצבא יצייתו לבית המשפט, ולא לממשלה אם תנסה לקרוא על הפסיקה תגר. אבל עדיין תידרש בסופו של דבר פשרה, כי אין זה מתקבל על הדעת שלבג"ץ לא תהיה לגיטימציה דמוקרטית.

    אהבתי

  7. בהמשך לשתי התגובות הקודמות ולויכוח עכשיו סביב כוחן של שלוש הרשויות, הממשלה, הכנסת ובית המשפט העלה שאלה שלדעתי נמצאת בלב הויכוח:
    מי צריך לשלוט במדינה?

    כדמוקרטים נאורים עלינו להשיב: כל האזרחים שמצביעים בבחירות חופשיות וחשאיות לנציגיהם.
    אבל זה רק מעביר את הבעיה לשלב הבא: מי צריכים להיות אזרחים?
    לא חסרות דוגמאות למדינות שבהן רק חלק מהתושבים היו אזרחים, נהנו מהשפעה פוליטית וחירויות אזרחיות, תוך שהם משעבדים את שאר התושבים שהיו חסרי זכויות: דרום ארה"ב במאה ה 19 דרום אפריקה במאה ה 20 הן רק שתי דוגמאות מפורסמות.
    אבל גם כיום בנסיכויות הנפט רוב התושבים אינם אזרחים. ואלו הן העניקו זכות בחירה לכל "האזרחים" זה לא היה הופך אותן לדמוקרטיות.

    וכך עברנו למסקנה הבאה: כל התושבים, שחיים בשטח המדינה וחוקיה חלים עליהם, צריכים להיות אזרחים ולהצביע בבחירות שוויוניות.

    שלב הבא. מי צריך להיות תושב? את מי אנו רוצים במדינה?
    תושבים יכולים להצטרף למדינה כשהיא מספחת שטח חדש, במשא ומתן (ארה"ב למשל רכשה בכסף את רוב שטחה) או כיבוש (לבנון הרחיבה את שטחה המקורי אבל בכך קיבלה המוני מוסלמים ואיבדה את הרוב הנוצרי שלה). או כשהם באים כמהגרים חוקיים או שלא, זמניים או קבועים.

    נסכים שמהגר זמני למספר שנים לא חייב לקבל אזרחות. משום שחוקי המדינה חלים עליו זמנית ועתידו במדינה אחרת. אבל כל תושב קבוע צריך לקבל. כלומר מרגע שהזמנת, או אפילו הרשית בשתיקה, לאדם להישאר זמן רב במדינה, הסכמת בעצם להפיכתו לאזרח ולמי שבעתיד יצביע וישפיע.

    אז את מי עלינו לקבל כתושבים? את מי שאנו מאוד מעוניינים בהם כאזרחים בוחרים: אנשים חכמים, ישרים, חרוצים, בעלי ערכים דומים לשלנו וכו'?

    ואת מי עוד? את מי שאנחנו מאוד לא רוצים כאזרחים אבל לא יכולים להסתדר בלעדיו.
    כמובן שההגדרה למי איננו יכולים להסתדר בלעדיו תלויה יותר בנו מאשר בו:
    לוחמים בצבא כי אנו פחדנים או צדקניים מכדי להילחם
    מנקי רחובות ושרברבים משום שאנו אובססיביים לניקיון ולא רוצים לגעת בדברים מגעילים כאלו.
    מטפלים לזקנים כי הצלחנו להאריך את חייהם אבל לא את איכותם. ואנו לא רוצים בעצמינו לטפל בהורינו.
    קיצוניים דתיים שעושים ומגדלים הרבה ילדים כי לנו אין כוח זמן וביטחון עצמי (תודה פרויד) לגדל אותם בעצמנו.
    או לחלופין המוני צעירים מהעולם השלישי כי חסרים צעירים אצלנו ושמענו שבעולם השלישי לא מזדקנים לעולם.

    אני יכול להמשיך עוד ועוד את הרשימה אבל אני מקווה שהמסר ברור.

    Liked by 1 person

  8. יש כאן כלל ברזל היסטורי, ומועיל אם מישהו מהקוראים מתכנן להקים ציביליזציה ואימפריה עולמית בעתיד:
    כל אליטה שצריכה משהו אבל מסרבת בכל מחיר לבצע אותו בעצמה, תהפוך לתלויה, משועבדת ולבסוף תישלט בידי כל מי שכן מוכן לעשות את זה.

    לא משנה אם שכרת ברברים לשרת בצבא במקומך, אינטלקטואלים יוונים לחשוב במקומך, נזירים נוצרים לכתוב מסמכים, או עובדים זרים לבצע עבודה פשוטה והמונית בשבילך. ברגע שהחלטת לעשות האאוט סורס למשהו חיוני לקיומך אתה בצרות. כי אתה לא יכול להתנגד למי שאתה תלוי בו. ושימוש בכוח או שקרים כדי לשלוט בו יכול לעבוד זמנית בלבד.

    אם נחזור לבעיה של השמאל מרכז הישראלי.
    הוא בחר להתיישב במקום שמוקף אוכלוסיה עויינת.
    בחר לא לקבל מהגרים לפי כישורים אלא יהודים בלבד.
    לנהל מלחמה דמוגרפית מול האוכלוסיה הילדית תוך הסתמכות על מהגרים יהודים בלבד, ועל ילודה אצל אוכלוסיה דתית במיוחד שערכיה שונים משלו. ולקיים משטר דמוקרטי, שבו כפי שראינו, האזרחות והכוח מתחלקים שווה בקרב כל התושבים באופן בלתי נמנע.

    התוצאה הבלתי נמנעת היא העברת השליטה מידי צאצאים, הביולוגים והתרבותיים, של החלוצים הטכנולוגים שהקימו את המדינה.
    לידי אוכלוסיה דתית ופורייה יותר. שלא מבזבזת זמן על צבא, עבודה ומותרות (כמו הגשמה עצמית תרבותית) אלא מתרכזת רק בייצור אזרחים מצביעים ממושמעים לעתיד.

    לרשות השמאל מרכז יש רק כמה אפשרויות שכולן קשות פוליטית ותרבותית:
    1 לנסות להתחרות בילודה הדתית באמצעות משיכת מהגרים מכל העולם בלי קשר ליהדותם, ובכך לוותר חלקית על היהדות.
    2 לסגת מעוד שטחים ובכך לצמצם את מספר התושבים והאזרחים. הם כבר עשו את זה עם הערבים באוסלו ובהתנתקות והם יכולים להמשיך לעשות את זה באמצעות מאבק על יצירת קנטונים. אבל כאמור זה לא רק קשה פוליטית ומצריך ויתור עצום על חזון המדינה, והכרה במגבלות כוחם, אלא גם עשוי להצריך מעבר אוכלוסין כי אין כיום הפרדת אוכלוסין בתוך הקו הירוק כפי שהייתה מחוצה לו.
    3 להתארגן כקבוצה ולנסות לעבור כקבוצה של מיליונים למדינה אחרת שבה יבקשו אוטונומיה כלשהי. אולי לאוסטרליה, או למקום שטרם יושב משום שקשה לחיות שם. כך יוכלו לשמור על עצמאות כלכלית, תרבותית ופוליטית, גם אם לא מלאה מבחינה מדינית. ובנוסף לחשוף את יריביהם במערומיהם ולהוכיח באמת מי תלוי במי. אבל זה כנראה התרחיש הכי פחות סביר פוליטית.
    4 לדחות את הקץ ולקוות לנס כלשהו בעתיד. איזשהו אירוע פוליטי או טכנולוגי שישנה את כל העולם ויאפשר פיתרון קיצוני שאינו נראה באופק היום. משהו דומה לנפילת חומת ברלין או המצאת הטלגרף ששינו לגמרי את העולם.

    Liked by 1 person

  9. תמריץ: "זה בדיוק הקרב על בג"ץ. הוא היה הזירה שבה המשכילים הליברליים מינפו את כוחם."

    בטווח הקרוב בהחלט אפשר להסתמך על בג"ץ. אבל זה פיתרון עקום וקצר טווח.
    דמוקרטיה שמסתמכת על בית המשפט שירסן רוב, לא זמני אלא קבוע, בבית הנבחרים, היא דמוקרטיה עקומה.

    אגב גם אי נתינת האזרחות לתושבי הגדה הערבים אפשרית רק זמנית עקב הקיצוניות שלהם עצמם.
    מה יקרה אם תעלה אצלם מנהיגות יותר מתונה שתבקש אזרחות במקום עצמאות? מה בעצם הנימוק הדמוקרטי ליברלי שיאפשר לשלול מהם את זה?

    התחזיות הדמוגרפיות , ואפילו המציאות בקרב הילדים הקיימים במדינה, לא נותנות הרבה מקום לאופטימיות.
    אשמח להתבדות כי יש לי משפחה וחברים בישראל. אבל טרם שמעתי טיעון ראציונלי מבוסס עובדות ולא רגשות שיעודד אותי.

    Liked by 1 person

  10. אגב בקשר לטענה הכללית שלי ש:
    כל אליטה שצריכה משהו אבל מסרבת בכל מחיר לבצע אותו בעצמה, תהפוך לתלויה, משועבדת ולבסוף תישלט בידי כל מי שכן מוכן לעשות את זה.

    אני חייב מילה טובה לאנגלים. בניגוד לרומאים, ההודים, הסינים ואמפריות אחרות האליטות שלהם מעולם לא סבלו מניוון או טבואים שמנעו מהם לעסוק בתחום כלשהו. הם מעולם לא היו צריכים לשכור ברברים זרים שישרתו בצבא במקומם. או משכילים מאירופה שינהלו את הבירוקרטיה שלהם או יחנכו את ילדיהם. או לייבא המוני עבדים לאנגליה שיעסקו בעבודות פיזיות קשות או יועסקו כמשרתים בביתם. מערכת הביוב של לונדון תוכננה בידי מהנדסים משכילים מחקרים של רופאים משום שלא היה כל טאבו שאסר עליהם לעסוק בכך. גם יישוב וניהול המושבות נעשה בידי אנגלים מכל השכבות. מעולם לא היה צורך לשכור זרים ליישב את המושבות או לעבוד בהן. ולכן גם היום, אחרי שהאימפריה פורקה, אנגליה היא מדינה עצמאית, מאוכלסת באנגלים עם תרבות ופוליטיקה אנגלית.

    אגב יורשיהם בדרום אמריקה כן הטילו את העבודה הפיזית הקשה על אחרים. ומעבר לסבל הבלתי נתפס שהיה בכך לאומללים שנחטפו ממולדתם באפריקה, הרי שזה גם יצר שינוי דמוגרפי באמריקה שאת תוצאותיו רואים עד היום. ובהתאם לכלל שלמעלה השחורים קיבלו בסוף אזרחות, יכולת להצביע ולהשפיע על השלטון והחוקים שגם הלבנים צריכים לציית להם.

    Liked by 1 person

  11. זו אכן אנקדוטה מעניינת לגבי הבריטיים(שאפשר להתדיין אם האימפריה שלהם החזיקה בין 250-400 שנה) אבל בטח שלא "כלל ברזל היסטורי".
    האימפריה הביזנטית החזיקה עוד 1000 שנה לאחר נפילת המערבית תוך כדי שהיא משמרת ומשפרת הישגים רומים יוונים בתרבות, בהנדסה
    באומנות ואצטרה וכשהיא מעסיקה ברוב התקופות שכירי חרב תוך כדי תקופות של כיבושים ותקופות של נסיגות. התקופות בהם היא הכי נסוגה היו תקופות של מלחמות אזרחים.
    אגב , הם מעולם לא קראו לעצמם ביזנטיים (כי זה מונח מההיסטוריה היותר מאוחרת) אלה רומים.

    אגב מלחמות אזרחים. נהוג לומר שבית המקדש נפל בשל שנאת חינם/אחים אבל זה גם פירוש מאוחר של חז"ל. שנת 69 , שנה לפני החורבן בירושלים, ידועה ברומא בתור שנת 4 הקיסרים ומלחמת אזרחים. גם להם היתה והם פשוט היו יותר חזקים.

    Liked by 2 אנשים

  12. מתוך כתבה של יהודה יפרח במקור ראשון:
    המושב שהנחיתי עסק בעצמאות היועמ"שים, ובין דובריו היה שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז. מזוז לא אהב את הספקות שהטלתי ב"הלכת אמיתי" של אהרן ברק, וטען בנחרצות שישנו מקור חוקי לשלושת המונופולים שהיועמ"ש אימץ לעצמו (הפרשן הבלעדי של החוק עבור הממשלה, המייצג הבלעדי של הממשלה בערכאות, ומי שקובע את העמדה שתוצג בשם השר לבית המשפט). המקור לדעתו הוא החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי תשי"ח־1958, שבו נקבע כי "בכל הליך שהמדינה צד לו, תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו".
    באותו רגע נזכרתי בגמרא במסכת סנהדרין העוסקת בשופט שטעה, ומבחינה בין טעות שהמערכת מעדיפה להכיל, לטעות המחייבת ביטול של פסק הדין: "טעה בדבר משנה – חוזר; טעה בשיקול הדעת – אינו חוזר". "במחילה", שאלתי את כבודו, "סעיף 10 באותו חוק שהבאת כראיה לטענתך, קובע במפורש כי 'חוק זה אינו חל על עניינים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק'. זה לא עניין של פרשנות אלא של פשט הטקסט של החוק. מה יכול להיות יותר ברור מזה?". תשובתו של מזוז הייתה מהממת: "הסעיף הזה הוא תקלה חקיקתית. הוא נוסח בצורה לא טובה ולא משקף את כוונת המחוקק".

    היש אדם שפוי שחושב שמני מזוז ראוי להיות שופט?

    Liked by 2 אנשים

  13. אור,
    יש עוד דרך להתמודד עם החרדים שעוברת על ידי פירוק מדינת הרווחה. זה יקרה כאשר כסף של האחרים יגמר (וכאשר הפוליטיקאים החילוניים סוף סוף יבינו שזה האינטרס של הבוחרים שלהם).

    Liked by 1 person

  14. י.ד.,
    ישראל אינה חריגה במדיניות הרווחה שלה ביחס למדינות הOECD. למזלנו היא חריגה בסולם הטירוף האקלימי. נחש בזכות מי?

    אהבתי

  15. אור
    אנחנו מדינת היהודים או לא? אם כן אז זו לא דמוקטיה נאורה וזה לא כל כך נורא.
    אין סיבה שנמנע מלתת לשבדים תושבות זמנית אם יתנהגו יפה, אבל אזרחות לא. לתתן להם אזרחות זו התאבדות. אם ערב השבדיה ואיחוד האמירויות השבדית לא נותנת לשבדים אזרחות אנחנו צריכים להיות יותר טהורים מהאפיפיור? אצלנו מספיק שהסבתא היתה יהודיה כדי שהנכד הלא נימול יקבל סל קליטה, אז שיחזרו כל אלו שהסבא שלהם הגיע מהמדינות המושלגות ועל פי חוק השבות השבדי יסתדרו בתרבות שלהם ובשפה שלהם.
    כל ההסברים שלך מאד נאיבים

    אהבתי

  16. גריזלדה, אם מחר גוסטבסון, אנדרסון ושאר השבדים בא"י יחלו לאמץ בהמוניהם את רעיון של "מדינת קשת בענן" מאוחדת מהים לנהר, זה אסון כי נהיה בבעיה קשה מאד מול העולם הליברלי . למזלנו רק הטיפשות והאגו הערבי (הם רוצים לנצח אותנו בדרכם, כלומר אם לא בשדה הקרב אז לפחות בגלל ערכים תרבותיים עמידים יותר לזמן) מונעים זאת . אגב לדעתי זאת אחת הסיבות שביבי מעדיף את שלטון החמאס בעזה. המוטיבציה הגלויה של החמאס למלחמה בישראל היא נכס אדיר להסברה הישראלית בעולם החופשי.

    Liked by 1 person

  17. חייל, ישראל חריגה בקיומה של אוכלוסיה שלמה שמתעקשת לא ללמד את ילדיה מלאכה למרות שזו מצווה הרשומה בספר ההלכות שלה עצמה (שו"ע או"ח סימן שו סעיף ו)

    Liked by 1 person

  18. י.ד , החרדים הם הנשק החזק ביותר שלנו במלחמה ברחם הערבית. אם ישראל הייתה חברה מערבית רגילה של 1.2 ילדים לאשה הים הדמוגרפי הערבי כבר היה מטביע אותנו . החרדים מודעים לכך וגובים מאיתנו מחיר גבוה מאד . מחיר שאי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו .

    אהבתי

  19. זה לא הסוף,
    גם לא התחלת הסוף,
    אבל אולי זה סוף ההתחלה
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438603
    החלה בפועל ההידברות להגעה לפשרה ברפורמה המשפטית • לגלובס נודע כי הצדדים התבקשו לתת את הערותיהם למתווה של הנשיא יצחק הרצוג, וכי ישנן נוסחאות פשרה לגבי כל סעיפי הרפורמה •

    חייל זקן,
    יש גם שמועות שנתניהו בסכסכון עם "התאום האידיאולוגי שלו" (לפי אותם שמועות שבינתיים הוכחשו שהוא מאיים להתפטר. )
    כנראה שנתניהו אכן ימשיך במסורת השמרנית שלו.
    פר סה ולא בשימוש קיצוני בפרשנות תכליתית.

    Liked by 1 person

  20. קסנדרה,
    אני לא יודע מה נתניהו רוצה אבל מה שאת מתארת חסר היתכנות פוליטית. נתניהו לא יעשה דבר שמערער את הקואליציה שלו. בינתיים, מי שמסכן את הקואליציה הוא גלנט שמגלה סימני תבונה פוליטית ברמה של בוגי ותבונה צבאית ברמה של גנץ

    אהבתי

  21. "אני לא יודע מה נתניהו רוצה אבל מה שאת מתארת חסר היתכנות פוליטית. נתניהו לא יעשה דבר שמערער את הקואליציה שלו"
    חייל זקן,
    אני מצרפת את הקישור לכתבה לא כתכשיט או קישוט שרק תראה מרחוק אלא שתכנס ותקרא

    "בצד הקואליציוני אריה דרעי הוא הסמן המוביל להידברות, ובאופן מפתיע גם גורמים בציונות הדתית, שקיבלו לכך הכשר במכתב רבנים השבוע. שר המשפטים יריב לוין ממשיך להוביל קו נצי יותר המתנגד לשינויים מהותיים. על רקע הזה פורסם כי אם יהיו שינויים שלא על דעתו, הוא ישקול לעזוב את תפקידו, אך בלשכתו מכחישים זאת בתוקף."

    אהבתי

  22. קשה מאד לנבא, ביחוד את העתיד, הבה נניח שבג"ץ מודיע מחר שעל ביבי לצאת לנבצרות. שתי אפשרויות, אחת: שהוא יוצא, ולאחר 100 ימי נבצרות על פי חוק הממשלה מתפרקת והולכים לבחירות, שניה: שהוא אומר לאסתר חיות: כל שתבקשי רק אל תגידי לי לא, ומתעלם ממנה.
    מה קורה? מה יגידו חברי מפלגתו? האם הוא יוכל לרוץ שוב? האם זה אפשרי? הרי על בית המשפט לפעול על פי החוק ולא על פי ההגיון, וכן הלאה וכן הלאה

    אהבתי

  23. הלוואי, קסנדרה. למרות שתורת התמריצים שלי טוענת שאין מצב לפשרה כי ביבי רוצה להיפטר מכתב האישום (אלא אם יתברר שהרצוג הבטיח לו חנינה תמורת פשרה, והפקיד ערבות לשם כך אצל בורר של העולם התחתון).

    אהבתי

  24. חייל
    למרות שאתה לא מאמין גדול במחשבי קואנטום, ובכל זאת נוע תנוע, הם יצליחו לפתח מחשבים שיעבדו בטמפרטורת החדר ובקנה מידה שגדול מפוטונים, אטומים שלמים ויותר. ויום אחד יגיעו לשלב שבו יוכלו להפעיל את זה על בני אדם.
    האם פרושו שאנחנו נהיה בכמה מקומות בעת ובעונה אחת? נחייה את חיינו בכל המסלולים האפשרים ובכל הדרכים הנבחרות ובסוף נקרוס לעת זיקנה בסיפוק לגוף אחד לאחר שחיינו 80 שנים n פעמים חיים בכל האפשרויות שיתכנו?

    אהבתי

  25. תמריץ , הפעם חשוב לציין שזו לא נבואה שלי שאיש לא שועה לה אלה הערכה של מיכה גודמן.

    מיכה גודמן, הוא סופר, הוגה דעות, וחוקר של המחשבה היהודית והישראלית.
    בשנת 2017 הוא נבחר על ידי העיתון ג'רוזלם פוסט, להיות אחד מ-50 היהודים המשפיעים בעולם, ובשנת 2018 נבחר על ידי מגזין ליברל להיות אחד מ-100 האנשים המשפיעים בישראל. גודמן חיבר חמישה ספרים שעסקו בהגות יהודית וישראלית, כולם היו לרבי מכר. ספרו השישי 'מהפכת הקשב' יצא בקיץ 2021.

    אני כמובן מאד מחזיקה מגודמן
    אבל אני ריאלית בסוף היום והייתי מחליפה אותו בטרייד עבור קווין דוראנט. אני בטוחה שגם גודמן מבין את זה,בנאדם, והיה מעדיף בעצמו לעבור בטרייד עבור דוראנט מאשר לשחקן אחר שלא היה טוב. כנראה שגם אני הייתי שולחת את עצמי עבור KD.

    אהבתי

  26. ביבי לא ירצה להיפתר מכתב אישום בלי שזה יראה בצורה משכנעת כזכוי. הוא לא ירצה להזכר בשל המשפט הזה, הוא חייב לצאת ממנו נקי ללא רבב. חנינה היא לא אחת האופציות שהוא יסכים לקבל.
    מיכה גודמן יכול להעריך את אופיו של ביבי, אבל לא כיצד הוא יתנהג במצב שבו כל ההשקעה שהוא השקיע כל חייו במדינת ישראל, הקרירה, עומדת לרדת לטמיון. אנשים שמרנים עשויים להגיב באלימות קיצונית, זה מה שקורה כעת.
    ביבי איננו יכול לפטר איש מהצוות שלו, הוא יכול לקוות רק לנאמנות או התגמשות, אבל להם אין סיבה לציית.
    כך או כך לא תהיה פשרה. מה יש לבת המלך מטרויה לומר בנידון?

    אהבתי

  27. אני לא חושב שתמריץ צודק שהעניין של ביבי ברפורמה הוא להפטר ממשפטו אבל בהנחה שתמריץ צודק ביבי הולך לעמוד בפני דילמה מאוד מעניינת את מי למנות לעליון שידונו בעירעור על הרשעתו.
    במשפטים הנוגעים בעניינים פוליטיים – תקשורתיים, רמת השופטים באופן כללי נמוכה מאוד הן מוסרית והן מקצועית. (אני לא יודע אם שופטי ביבי רמתם כרמה הכללית או שהם חריגים לטובה.)
    יש שתי אפשרויות הפוכות איך ביבי יורשע האחת: התביעה שעד עכשו לא הצליחה למצוא ראיה מבוססת תצליח למצוא ראיה כזאת וביבי יורשע. השניה התביעה לא תצליח למצוא ראיה אבל השופטים ירשיעו אותו.
    כעת ביבי צריך גם לנחש באיזה מסוגי ההרשעה הוא יורשע – העניין הוא שלכל סוג הוא צריך שופטים אחרים. אם הוא יורשע כי תהיה ראיה נגדו הוא יצטרך למנות שופטים ברמה נמוכה כמו אלה שזיכו את שרון משוחד תמורת איזה מהלך שירצה אותם. אם הוא יורשע בלי ראיה אז בדיוק להפך הוא יצטרך שופטים ברמה מוסרית – מקצועית גבוהה שרחוקים מתקשורת ופופוליזם.

    אהבתי

  28. eyaldavid כתב:
    "החרדים הם הנשק החזק ביותר שלנו במלחמה ברחם הערבית. "

    כן זו בדיוק הטענה שלי. דמוקרטיה ליברלית ויהודית מובילה בדיוק למסקנה הזאת.
    אם אי אפשר לעבור למקום אחר.
    אי אפשר לגרש אנשים בכוח.
    אי אפשר להתפשר אם מחצית מהאוכלוסיה שיש כאן.
    וחייבים לתת זכות הצבעה לכל מי שחי כאן.
    אז …

    חייבים לעשות כמה שיותר ילדים שיצביעו ל"גוש הנכון" וכל שיקול אחר הוא משני.
    רק אח"כ אל תתפלא שישראל מדרדרת למדינת עולם שלישי בכל מדד אפשרי.

    הבעיה היא לא רק הדמוגרפיה. אלא שאותה קבוצה שיש לה את היכולת והאינטרס למנוע את זה כלל לא מבינה את המשמעות.
    מבחינתם החרדים הם כלי להשיג את המטרה שלהם והם לא מבינים או ליתר דיוק לא רוצים להבין שלחרדים יש מטרות משלהם.

    גריזלדה כתב:
    "אנחנו מדינת היהודים או לא? אם כן אז זו לא דמוקטיה נאורה וזה לא כל כך נורא."

    אז זהו שבעיני זה כן נורא. לא הייתי רוצה לחיות במדינה לא "דמוקרטית ונאורה" וזו זכותי המלאה לבחור מקום אחר.

    אני מגדיר את המטרות שלי בחיים. אם אחרים מתנגדים לי הם מכשול בעיני. אבל אני לעולם לא נותן להם להיות יותר מזה.
    אם אתה כל כך רוצה "לנצח" את היריב בויכוח או עימות עד שאתה מקריב את כל הערכים והמטרות שבשבילם נאבקת מתחילתה רק כדי לנצח אותו אז אין לניצחון כבר שום משמעות.

    אהבתי

  29. אור, לכן אני מדבר על קנטוניזציה. זו הדרך היחידה להתגבר על הדמוגרפיה החרדית. אנשים מדברים בהתלהמות על מלחמת אחים להגנת בג״ץ ודחיית כל פשרה. זה מצחיק אותי. זה אמנם ריאלי אולי לעשור הקרוב. אבל בטווח הארוך או שהצעת קנטוניזציה או שהצעת עריצות חילונית אלימה ולא בת קיימא (אפילו החילונים בטורקיה לא עמדו בפרדוקס) או להגר מפה.

    זכויות המדינות זה ערך אולטרה שמרני אמריקני. מי שצריך לקרוא לקנטוניזציה זה פורום קהלת.

    מה שמאפשר לדבר על קנטוניזציה כאופציה טובה שהחילונים יכולים להשיג גם כמיעוט זו העובדה שהחרדים פציפיסטיים דה פקטו כי מסרבים להשתתף בשירות הצבאי. לכן העובדה שמקור כל המהומה נגד בג״ץ (לצד משפט נתניהו) זו הדרישה שחרדים יתגייסו היא בדיחה אירונית משובחת.

    אהבתי

  30. לדעתי אכן פורום קהלת יהיה בעד קנטוניזציה. מי שיהיה נגדה זה האליטה הנוכחית שירצו לשלוט על האחר. גם ההצעה של י.ד. של פירוק מדינת הרווחה נכונה מאוד בהקשר הזה וגם לזה פורום קהלת יהיה בעד והאליטות נגד.

    אהבתי

  31. האירוניה במיטבה. יש בעיה אמיתית של מה יקרה כשיהיה כאן רוב חרדי שתבוא בעוד עשרות שנים. ויש בעיה מדומיינת של מה יקרה אם הרפורמה תעבור.
    פתרונות לבעיה האמתית הם פירוק מדינת הרווחה, קנטוניזציה, ושילוב החרדים בחברה. האליטה הנוכחית נלחמת בכל כוחה נגד הפתרונות. הצעירים החרדים מרגישים הרבה יותר קרוב למדינה אבל ההתלהמות של לפיד ושות' נגדם מלכדת אותם סביב הליבה החרדית. בג'ץ והאליטה פועלים ללא לאות נגד שילוב החרדים תוך פסקים הזוים שרומסים את כבוד האדם כשהחרדים רוצים ללמוד בכיתות נפרדות או לעשות אירועים נפרדים או בפסק המפורסם על בעל בית הדפוס.
    תמריץ בשביל לחזק את הבעיה המדומיינת שלו מערבב אותה עם הבעיה האמתית בשביל לגייס תמיכה באלה שנלחמים בכל הכח שלא לפתור את הבעיה האמתית.

    אהבתי

  32. קסנדרה,
    האיום על הקואליציה הוא לא מצד דרעי אלא מצד סמוטריץ' ובן גביר. גם בליכוד יש קבוצת חברי כנסת שלא יאפשרו מהלך כזה. נוסף על הכל היועמ"שית ובג"ץ (עם האיום בנבצרות) נעלו את נתניהו מחוץ למשחק

    אהבתי

  33. תמריץ,
    לגבי הרשעתו מראש של ביבי יש לנו אילן גבוה, רות גביזון.
    הפתרון למשפט ביבי הוא חקיקת חוק שמבטל את עבירת הפרת אמונים. חוק זה יחוקק אחרי שתירגעו מהטנטרום הנוכחי שלכם ויאפשר לכם השתוללות מחודשת. מקווה שבפעם הבאה לא תביאו טנק אנדרטה, כתחליף אתם יכולים להביא את המזרקה של אגם.

    Liked by 1 person

  34. איך אתם רוצים לעשות קנטוניזציה? מי יעבור להיכן? מי יממן ויתחזק ויגיש שרותם? זה ריאלי? נשמע לי לא מעשי. יש תקדימים?
    בכל מדינה העשירים יותר ממנים במיסים את העניים יותר. גם לא ברור לי מה בדיוק קנטוניזציה תפתור. הפתרון צריך להיות בשיחה עם המנהיגות של החרדים.

    אור, תסלח לי, אבל אולי תסביר למה אתה מתכוון דמוקרטיה נאורה? ומה מונע ממך מלגור בארץ? האם זו החברה או ההגדרה?

    10 דקות מ ה 19 וחצי ואילך. רוב של 3 שופטי וטו שמתאמים ביניהם. הערוץ הזה חובבני, המראינים חלשים, בכל זאת מומלץ

    אהבתי

  35. amehaye,
    זה בהחלט על הפרק. הגדרה של יחסי גומלין בין עיתון לפוליטיקאי כיחסי שוחד תאפשר להכניס לכלא כל פוליטיקאי מסוקר. "סיקור אוהד" שהוחלף ב"היענות חריגה" זה הכי עריצות משפטית שיש

    אהבתי

  36. איך להפוך לטורקיה, צעד אחרי צעד:

    https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-16-02-23/m05.html

    יממה אחרי רעידת האדמה, בעוד טורקיה מנסה להתמודד עם האסון ההומניטרי הגדול בתולדותיה, התייצב השליט רג'פ טאיפ ארדואן מול המצלמות. "אנחנו עוקבים מקרוב אחרי כל מי שמנסים לפלג את האנשים שלנו באמצעות חדשות שקריות ומסולפות בזמן שאנחנו מנסים להתגבר על האסון ההיסטורי", אמר הנשיא הטורקי. "היום הוא לא היום להתווכח איתם. כשיבוא היום, אנחנו נפתח את הפנקס שאנחנו רושמים בו עכשיו הכל, התובעים שלנו יאתרו את אלה שמעיזים לגרום לכאוס חברתי בדרכים לא אנושיות, והם יטפלו בהם במהירות בכלים הדרושים".

    בישראל מירי "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו" רגב ניסתה לכתיב לתאגיד השידור הציבורי אילו תכנים לשדר, וכעת קרעי רוצה להכפיף את תקציב התאגיד לממשלה ולמנוע ממפרסמים לפרסם שם, על מנת "להבטיח שהמגוון והקולות הקיימים בציבור הישראלי יבואו לידי ביטוי גם במועצת התאגיד ובשידוריו בהתאם לחוק".

    אני משוכנע שמדובר ברצון תמים לייצר פלורליזם ולחלוטין לא בשליטה בתקשורת. מה אנחנו, טורקיה? מה פתאום.

    Liked by 1 person

  37. האיום על הקואליציה הוא לא מצד דרעי אלא מצד סמוטריץ' ובן גביר. גם בליכוד יש קבוצת חברי כנסת שלא יאפשרו מהלך כזה. נוסף על הכל היועמ"שית ובג"ץ (עם האיום בנבצרות) נעלו את נתניהו מחוץ למשחק.

    תאור מדויק ביותר של המצב. האם נתניהו הקוסם הכניס את עצמו לתוכו בכוונת תחילה? מינה את רוטמן ולוין ואחר כך משך את ידיו. העובדה שהוא לא יכול להתערב על פי "חוק" כשהוא בפועל נוטה לסייע לצד בית המשפט היא יותר ממקרית, היא נראת תרגיל פוליטי מתוחכם שנוח מאד עבורו, קשר גורדי שיכול להפתר רק באלימות

    ושוב, שימו לב למשמעות הניבצרות. זו מילה מכובסת לפיטורין שיובילו לקריסת הממשלה. בית המשפט אומר עכשיו רק לא ביבי. תכנעו או תפרקו.

    אהבתי

  38. יום אחד איש נחמד ושמו אמחיה עבר דירה
    בדירה החדשה היה לו שכן נחמד ונעים
    כל בוקר השכנים זה את זה היו מברכים
    בברכת בוקר טוב חמה ונעימה
    יום אחד אמחיה מיהר, ובדרכו החוצה אוי ואבוי
    הוא לא ברך את שכנו בברכת בוקר טוב
    בזריזות מופלאה נפתחה תביעה על הפרת אמונים
    כבוד השופט הסביר במילים נמלצות שהבוקר טוב
    נרקם לנדבך מרכזי במארג האמון בין השכנים
    ואת אמחיה שלח לכלא לכמה שנים.

    Liked by 1 person

  39. תמריץ,
    אם אתה עדיין בענייני תמריצים (השקעות וזה…) אולי תרצה להתייחס לנתונים
    פוליטיקאי הונגרי על קריסת הכלכלה בדיקטטורה ההונגרית:
    "ביצועי הכלכלה ההונגרית הם מהטובים באירופה. זאת הודות ליכולתנו לשמור על אמון בינלאומי של גורמים עסקיים, על שיעור השקעה גבוה ועל תעסוקה מלאה בשיעור גבוה מ־78 אחוז, וכן הודות לנקיטת צעדים ממשלתיים ייעודיים. התוצר התעשייתי ההונגרי צמח ב־2022 ב־6 אחוזים, הקצב הגבוה ביותר באירופה, והתמ"ג ב־4.6 אחוזים, פי שניים מהצמיחה הכלכלית של מדינות אחרות החברות באיחוד האירופי, ובכללן גרמניה, לטביה, פינלנד, שוודיה, צ'כיה, ליטא וצרפת."
    https://www.makorrishon.co.il/opinion/580947/

    Liked by 2 אנשים

  40. אמחיה
    צורת ההשוואה שלך את סיפור התאגיד לטורקיה ממש לא נכונה ואפילו הפוכה. ולשלמה קרעי אתה ממש עושה עוול.
    ארדואן מתנכל לגופי שידור פרטיים חופשיים.
    התאגיד הוא גם סוג של התנכלות לגופי שידור פרטיים וחופשיים – אומנם התנכלות יותר קטנה ויותר מתוחכמת אבל בבסיס זה אותו עניין.
    במקום שיש תקשורת חופשית אם אמחיה רוצה להקים תאגיד שידור ומשה רוצה להקים תאגיד שידור שנינו חופשיים לעשות זאת. למעשה כל אחד בשביל להחזיק את התאגיד שלו יצטרך לשכנע את הציבור לשלם עבור התכנים שהוא משדר.
    עכשו תאר לך אמחיה שכל אחד מאיתנו פותח תאגיד שידור אתה עמל קשות לשכנע אנשים לשלם עבור התכנים שאתה מייצר להם ואילו אני פטור מזה המדינה כופה את כלל האזרחים לשלם עבור השידור שלי. במצב כזה הסיכויים שלך לשרוד בתחרות צונחים פלאות – כשהמדינה עושה זאת היא למעשה מתנכלת לחופש השידור שלך – התנהלות ארדוריאנית.
    האמירה של מירי רגב לא מזהירה – אבל מעבר לצורת ההתבטאות במדינה מתוקנת בכלל לא אמור להיות שידור ציבורי. כעת אם כבר יש שידור ציבורי, השאלה מי קובע מה ישודר בו.
    האם יעלה על דעתך שאתה תשלם כסף למישהו עבור קניית תמונות לדירה שלך ואותו מישהו יקבע גם בניגוד לדעתך איזה תמונות יתלו בביתך?! תוכן השידור הציבורי צריך להקבע אך ורק בידי מי שהציבור בחר בו.
    ההצעה הראשונית של שלמה קרעי היתה הפרטת התאגיד. התאגיד ישדר מה שהוא רוצה ואך ורק מי שמעוניין בתאגיד ישלם עליו – הכי הוגן הכי ישר הכי אנטי ארדואן. להצעה זו קמו התנגדויות ומניעות מצד כל מיני ארדואנים. קרעי רק מנסה למעט את הארדואניות.

    Liked by 1 person

  41. אשר,
    העלאת עניין הנבצרות בשלב כל כך מוקדם היה משגה אסטרטגי מצד השופטים. אתה לא יורה את כל התחמושת בתחילת המלחמה. לקואליציה יש עדיין בימ"ח את נשק יום הדין, הקמת בית משפט לחוקה, שיקבל את רוב סמכויות בג"ץ ויותיר את העליון כערכאת עירעור גרידא.

    אהבתי

  42. בגדול בקנטוניזציה בישראל כל אחד יגור איפה שבא לו ולא ישתנה כלום. אבל כל סמכויות החקיקה יעברו לרשויות מקומיות. הבעיה מתחילה כשיש חשש לניצול הערבוב הטריטוריאלי לאלימות כמו עם הפלסטינים. עם החרדים – הפציפיסטים דה פקטו שיש להם ערך לחיי אדם ובפרט יהודי – איני חושש לאלימות.
    ברור שיהיה רובד פדרלי אבל מצומצם ככל האפשר ובקונצנזוס. כמו נשיא ארה״ב לפי התוכניות של יוצרי החוקה במקור, לפני שהממשל סיפח עוד ועוד סמכויות.

    אהבתי

  43. חייל זקן,
    מי שהרס את הכרם לא היה גלנט אלא ביבי. הפוליטיקה שלו, כמו של דרעי, מבוססת על כאוס. לכן הוא מעולם לא התנגד למערכת המשפטית. להיפך,דווקא השרירותיות שלה תמיד שרתה אותו.

    אהבתי

  44. ניתוח יפה מאוד של אטינגר. לא חושב שפשרה עם גנץ בלתי אפשרית. בסופו של דבר פשרה תוכל להיות גם מול משפטנים שמרנים מהצד השני כמו יואב דותן או דניאל פרידמן או אפילו מול בג״ץ עצמו כי הוא בעל היכולת לפסול את הרפורמה. בשום פשרה לא תוכל להישאר הפוליטיזציה המוחלטת של מערכת המשפט, ולכן תוהה אם ביבי מעוניין בפשרה בכלל.

    אהבתי

  45. י.ד.,
    נתניהו כמובן נושא באחריות אבל אתה טועה בשאר. נתניהו התרחק בעבר ככל יכולתו מעימותים עם גורמי כח כמו מערכת המשפט והצבא גם כאשר אלה חיבלו במדיניותו (ראה סיפור דריכת הצבא כשברק היה שר ביטחון). זה לא נעשה מתוך זהות אידיאולוגית, זה היה תוצר של אופיו וניתוח של האופציות הריאליות שלפניו.
    גלנט, שהוא אופורטוניסט פוליטי חסר אידיאולוגיה (כמו מירי רגב) חזר למקומו הטיבעי, חלק מהחונטה הצבאית, ולכן הוא נוהג ומתנהג כמו קודמיו, יעלון וגנץ, שראו בעצמם בראש וראשונה משרתי החונטה ולא מעצביה. ליברמן זיהה היטב את חולשות המערכת ודיבר על סדר עדיפויות שונה (חיל טילים) אבל כנגזר מאופיו לא עשה דבר והניח לגנרלים לנהוג כרצונם. על גנרלים כמו גלנט אמר דיין עדיף קצין עצלן על קצין טיפש חרוץ.

    אהבתי

  46. י.ד.,
    תגובתך עוררה אצלי רפלקס רגיש במיוחד, זה השמור לגנרל הישראלי, ואני חש דחף שאינו בר כיבוש לשפוך את מררתי לפני כניסת השבת.
    הקוראים זוכרים בוודאי את כהונתם המשותפת של בוגי כשר ביטחון וגנץ כרמטכ"ל בזכות מבצע צוק איתן הזכור לרע. אולם הנזק העיקרי והעצום שגרמה כהונתם המשותפת ידוע רק למתי מעט (נתניהו אינו אחד מהם).
    בעקבות מלחמת לבנון ודו"ח ועדת וינוגרד נחשפנו לשפה האופרטיבית הצה"לית שכללה מונחים כמו "צריבת תודעה", "לוחמה מבוססת אפקטים", "בימוי ניצחון", "השתבללות" וכו'. מקורה בגוף שנקרא "המכון לחקר תורת המערכה" (המלת"ם) שהקים ב1995 ד"ר תא"ל שמעון נווה בדחיפת הרמטכ"ל דאז אמנון שחק (מזיק גדול בפני עצמו). לאחר שנחשפו ביצועי צה"ל (ובעיות נוספות) נסגר המכון והרמטכ"ל אשכנזי זרק לפח את התו"ל המתקדם וחזר לתו"ל הקלאסי הישן. אולם לא לעולם חוסן.
    בוגי וגנץ היו ונותרו מעריצים נלהבים של אותן תיאוריות הזויות. כשכיהנו במשותף כראשי המערכת העלו את הד"ר נוה מתהום הנשייה ומינוהו למדריך ראשי בקורס תא"ל, הקורס הגבוה ביותר בצה"ל המכשיר את הגנרלים לעתיד. יחד עם נווה חזרה גם השפה שפיתח ולרעיונותיו (הנערצים כאמור על ידי הצמד חמד שלנו) היתה עדנה מחודשת. לאחר מינויו פירסמו נווה והצוות שלו את הדוקטרינה שלהם (זו שכל הגנרלים של צה"ל לומדים) בחוברת בשם "מבוא לאמנות אופרטיבית". קראתי בזמנו את החוברת ולא הבנתי דבר אבל אני ביביסט מאותגר IQ, מן הסתם תמריץ ועדתו יבינו יותר ממני את הג'בריש הניו אג'י הזה:
    "המפקד הפועל בסביבת האמנות האופרטיבית הוא למעשה 'מאמצע', מאחר שעליו להצביע על היסט ועל מתחים באסטרטגיה וגם לתרום לפתרונם באמצעות תצורת התערבות אופרטיבית רלבנטית. האמנות האופרטיבית תבוא לידי ביטוי באמצעות חקירה אופרטיבית (חקיר"א), שעניינה בירור הגבולות ההגיוניים החדשים של המערכת שזוהתה, הגדרת ייחודיותה של המערכת הזו, והתאמת מערכת למידה, שתענה לייחודיות שזוהתה".
    מי שהקטע לעיל גירה את סקרנותו מוזמן לקרוא את המסמך השלם (על אחריותו)

    יש ללחוץ כדי לגשת אל %D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA.pdf

    Liked by 3 אנשים

  47. זה נכון אבל זה נכון גם שמבחינת ביבי כאוס משרת אותו בכך שהוא מציב אותו כנקודה היציבה במרחב. השרירותיות השלטונית שהתבטאה בחורבן לא מפריעה לו אלא להיפך משרתת אותו. דווקא הסדרה ברורה של המערכת מאיימת עליו כי היא הופכת אותו למיותר. ביבי תומך ברפורמה המשפטית כי היא יוצרת כאוס ובמצבו המשפטי זה משרת אותו בצורה מיטבית. לא בגלל שהוא מאמין בה. אם הוא היה יכול להיות מעורב בה הוא היה הורס אותה. היועצת המשפטית כשהיא מונעת ממנו להיות מעורב בעצם מאפשרת את הרפורמה. לאחרונה אני תוהה אם היא לא עושה זאת בכוונה כדי לאפשר את הרפורמה.

    אהבתי

  48. י.ד.,
    הסגנון התמריצי החדש של דיבור ידעני על העתיד לצד קריאת מחשבות לא הולם אותך

    אהבתי

  49. חייל זקן ,
    מה שאתה כותב אמור להדאיג את כולם הרבה יותר מהרפורמה המשפטית.

    הקטע שהבאת הוא פשוט שיחפלצני פוסטמודרני שמטרתו לייפייף ולעבות את השיח בכלום ושום דבר ובד בבד ליצור מצב שהדיבור הופך להיות פעולת חיקוי טווסית אוטומטית שמקורה בגרון האנושי ולא פעולה מנטלית שמקורה במוח- וכך מה שבודק הקורס הוא מי מוכן להיות צייתן נרצע ולקפוץ דרך כל חישוק שיציבו לו.

    פשוט אורוולינאי , דומה אך שונה לשיחדש –
    מטרת השיחדש היא לצמצם את אוצר המילים, תוך סילוק מונחים כ"חופש", ובד בבד ליצור מצב שבו הדיבור הופך להיות פעולה אוטומטית שמקורה בגרון האנושי, ולא פעולה מנטלית שמקורה במוח – וכך להפוך את ההתנגדות למפלגה לבלתי אפשרית, שכן דוברי שיחדש לא יוכלו לנמק התנגדות כזאת בנימוקים רציונליים.

    חוצמזה , אני לגמרי בדעת חיים רמון.

    Liked by 3 אנשים

  50. חייל שכחת לציין שהאינפלציה השנתית בהונגריה נכון לעכשיו היא מעל 25%. גם נגיד הבנק המרכזי, לשעבר, של הונגריה וכן שר אוצר לשעבר טוענים שהצמיחה לא ברת קיימא ותלויה למעשה באינפלציה.

    https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-02-02-23/m01.html

    מתוך הראיון:
    ומה חלקו של השלטון כאן? למשל, הורדת הדירוג הטרייה לא נומקה בצעדי הממשל, אלא באינפלציה.
    "והאינפלציה נגרמה כי הממשלה בזבזה בשנים האחרונות כמו משוגעת כדי לייצר צמיחה כלכלית. הצמיחה הזאת נקנתה בסכומי עתק, ריביות אפסיות והלוואות מסובסדות לכולם. זו לא צמיחה בת־קיימא".

    וכאן שר האוצר לשעבר מביע טענות דומות:

    https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-16-02-23/m02.html

    אהבתי

  51. משה חמשיר כפול משעשע אולם זה לא טבעה של עבירת הפרת אמונים. לפי וויקיפדיה היא מגיעה מהמשפט האנגלי וקיימת גם בארה"ב ובקנדה. היא אמנם כתובה באופן מעורפל, באופן מכוון, וזה חיסרון כמו גם יתרון.

    אפשר להשוות אותה למשל לפקודת הסמים הקשים (למען הסר ספק אין כאן הבעת דיעה על פקודת הסמים הקשים זה רק חצורך הדוגמה). אתה יכול לכלול כל סם הידוע כסם קשה בפקודת הסמים, ואז כל פעם שימציאו סם חדש תישאר ללא יכולת אכיפה עד שהתהליך הביורוקרטי של הכנסתו לפקודה בחקיקה יושלם. לחילופין אתה יכול לכלול הגדרה כללית של מהו סם מסוכן ואז אתה יכול לאכוף גם על חומרים חדשים אולם מצד שני יש סכנה שהמשטרה או הפרקליטות ינצלו את כוחם לרעה ויגדירו חומרים שרירותיים כ"מסוכנים". כמובן גם השופטים צריכים להיות בסוד הקנוניה. למעשה אנחנו סומכים על כך שמעורבים כאן גורמים שונים – משטרה, פרקליטות, שופטים וכו' – כדאי לצמצם שימוש לרעה.

    אין כאן תשובה נכונה אלא רק טרייד-אוף בין האפשרויות.

    אהבתי

  52. משה לגבי ביטול התאגיד זו שאלה טובה. מצד אחד אני מבין את הטענה שאם אני משלם על משהו אני אמור לשלוט בו. מצד שני יש משהו בטענה שתאגיד שחופשי מאילוצים פיננסיים יכול לייצר תכנים טובים יותר כמו גם עיתונות ביקורתית יותר, ולדעתי האישית זה גם המצב בפועל.

    אפשר אולי להתוות גבולות גזרה – למשל לא לאפשר תמיכה בפלסטינים – אולם צעדים כאלה הם תמיד בעייתיים. אני אישית דווקא בעד תאגיד שידור ציבורי שאינו מחוייב לפוליטיקאים וגם לא לחברות מסחריות. כך נוכל תיאורטית לקבל ביקורת ועיתונאות חוקרת כנגד שחיתות של פוליטיקאים וחברות מסחריות.

    כמובן כיצד לוודא שהתאגיד עצמו לא מוטה פוליטית או אחרת זו בעיה בפני עצמה אולם אפשר לפתור אותה בשלל דרכים, למשל לחייב העסקה של עיתונאים מכל הקשת הפוליטית, לבצע רוטציות בהנהלה וכו'.

    Liked by 1 person

  53. היועצת המשפטית עושה רק-לא-ביבי, היא חוששת שהוא יהיה מנוסה ומתוחכם מדי עבורה ו"יעשה תרגיל", היא מודעת לכך שהיא לא מבריקה, לכן היא מעדיפה להשאיר אותו בחוץ, זה בנוסף לטענתה המוצדקת שאסור לו להיות מעורב בנושא שישפיע על משפטו. יתכן שזו לא החלטתה והיא מונחת לפעול כך. ביבי לא היה הורס את הרפורמה, הרי הוא הציב את שני שחקני המפתח המצויינים בעמדה היא לנהל את הקרב בלעדיו כשהוא לכאורה פוכר ידיים מהצד ואומר מה אתם רוצים ממני אני בכלל נגד.
    האם הכאוס באמת משרת אותו ומועיל למשפטו? מדוע? הוא מצפה להצעות? בינתיים זה רק מזיק לו. הוא שמרן, הסדרה של המערכת לא תעשה אותו מיותר, הוא ראש הממשלה. תכף תגיד שהוא מעודד את ההפגנות נגד הרפורמה. הן בהחלט לא נחוצות לו ולא הכאוס שעשוי להביא אותנו למצב שראש הממשלה מאבד את שילטון היחיד שלו כשמערכת המשפט עומדת נגדו וחצי העם הדבילי עם האי קיו התל אביבי עומד לצד מערכת המשפט. תפנימו, הרפורמה נחוצה ואינה דרסטית, היא נסיון של הממשלה לקבל לידיה את שייך לה. בית המשפט אומר 9 עשיריות מהחוק זה פוזשן וזה שלנו.

    Liked by 1 person

  54. amehaye,
    אני לא מכיר את כלכלת הונגריה ואין לי בה כל עניין. ציטטתי פוליטיקאי הונגרי אל מול ציטוטים שהובאו ממקורות הונגריים בעלי עמדה הפוכה. מי מהם צודק? אין לי מושג אבל הדבר נכון גם למביאי הציטוטים ההפוכים בתוכנם.
    אינפלציה גבוהה מאפיינת את כל מדינות מזרח אירופה ללא קשר למשטר שלהם. הונגריה לא שונה מאוקראינה, ליטא, לטביה, אסטוניה וכו'.
    הייתי נזהר מאד עם חזרה על חירטוטי לפיד

    אהבתי

  55. עמחייה, הדוגמה שנתת מוטה. אפשר להגדיר מה הוא סם מסוכן. אי אפשר להגדיר מה היא הפרת אמונים שנופלת באותה קטגוריה של סבירות. האם סביר לומר שכשאני מעלה תגובה ותמריץ משנה את שם הכותב הוא מפר את האמון הניתן לו בתפקידו? ואם הוא מוחק קטעים? משנה את המשמעות? איפה מתחיל הסביר ואיפה נגמר?
    האם כשנתניהו מקבל מתנות מחבר הוא מועל באמוננו? האם כשהוא מבטיח לעתונאי דברים ולא עומד במילה שלו הוא מקבל שוחד? אם גבר אומר לאשה שהוא טייס רווק והיא הולכת אתו למיטה זו מירמה על פי חוק?
    לגבי כלכלת הונגריה, כמדומני האיחוד האירופאי עצר את העזרה הכספית להונגריה בשל השינויים במערכת המשפט של אורבך.
    ושוב, הרפורמה מחזירה לידי השילטון את מה ששייך לו, את השילטון. לבית המשפט אין זכות לנהל את המדינה או להשפיע על החלטות הממשלה הנבחרת. אין סיבה שהממשלה הנבחרת לא תבחר שופטים בלתי תלויים בעלי דעות פוליטיות דומות לשלה.

    Liked by 1 person

  56. חייל אוקראינה לא רלוונטית כי היא במלחמה מול מעצמה. לגבי שאר המדינות האינפלציה בהן באיזור ה-16-18 אחוז שנתית, אמנם גבוה אבל נמוך משמעותית מה25+ אחוז שנתי של הונגריה. גם הציפיות לגביהן לשנים הקרובות נמוכות משמעותית.

    Liked by 1 person

  57. אשר לא הבנתי, האיחוד האירופי חייב משהו להונגריה? ברור שהם יפעלו כפי שמתחשק להם, בדיוק כמו שאורבן פועל כפי שמתחשק לו. למשחק הזה יש לפחות 2 צדדים.

    אהבתי

  58. אשר אמרת "לבית המשפט אין זכות לנהל את המדינה או להשפיע על החלטות הממשלה הנבחרת". ברוב המקרים זה נכון אולם לדעתי בהחלט בית המשפט צריך להיות מסוגל לבטל החלטות ממשלה במקרים מסויימים.

    נניח שהממשלה מחליטה להכניס את אדון אשר למאסר כי כתב משהו שלא מצא חן בעיניה, בדיוק כפי שארדואן מאיים – ראה את התגובה שלי פה למעלה https://tamritz.wordpress.com/2023/02/15/protestord/comment-page-1/#comment-63502 – ורוסיה מקיימת, האם עדיין תחשוב שאסור לבית הדין הגבוה לצדק להתערב?

    כל מי שחושב שמדובר בבעיה עם פתרון פשוט, פשוט לא מבין את הבעיה עד הסוף. אין כאן פתרונות קסם ועצם המחשבה הילדותית של מהפכת נתניהו-רוטמן-לוין כאילו הפתרון הפשוט של מתן כח מוחלט לממשלה הוא פתרון טוב, זה דגל אדום. הגדרת הסמכויות של כל גוף כמו גם *ההגבלות* עליו דורשת מחקר ומחשבה מעמיקים, וכנראה בכל מקרה רצוי שלא יהיו חקוקים בסלע אלא ישתנו בהתאם לזמן ולמצב.

    אהבתי

  59. לגבי ענין הסבירות, כבר הבעתי את דעתי. הדוגמה עם פקודת הסמים נועדה רק להסביר את הרעיון. כאמור אני מסכים שיש בעייתיות בעילת הסבירות ואולי פתרון אפשרי הוא לצמצם את גבולות הגזרה דהיינו להגדיר אותה באופן פחות עמום וכך לצמצם את האפשרות לנצל אותה לרעה.

    אהבתי

  60. גריזלדה שאל אותי:
    "אולי תסביר למה אתה מתכוון דמוקרטיה נאורה? ומה מונע ממך מלגור בארץ?
    האם זו החברה או ההגדרה?"

    אבל כבר ענה לעצמו בתגובה קודמת:
    "אנחנו מדינת היהודים או לא? אם כן אז זו לא דמוקטיה נאורה וזה לא כל כך נורא."

    בלי להיכנס לדיון על מהי דמוקרטיה נאורה ברור שיש איזושהי בעיה, וששנינו מסכימים על זה.

    הסברתי בעבר שלפי דעתי הבעיה העיקרית בישראל היא פנימית דמוגרפית, לא חיצונית מדינית, ושזוהי בעיה שמחריפה עם הזמן.

    יש באותה מדינה כמה קבוצות שאין להם ערכים משותפים ושכל אחת רואה בשתי האחרות כלא לגיטימיות ורק מחכה שישתנו, כלומר יהיו כמוה, או ייעלמו. הסכם אוסלו וההתנתקות פתרו חלקית את הבעיה עם הפלסטינים אבל לא עם ערביי ישראל. ולצערי את בעיית החרדים-חילונים אי אפשר לפתור באמצעות הפרדה פיזית.

    הערה: בפורומים אנונימיים אני אף פעם לא יודע האם להשתמש בלשון זכר או נקבה בפנייה למשתמש אחר. אני זכר ותמיד פונה לאחרים בלשון זכר אלא אם מבקשים אחרת.

    אהבתי

  61. מהי דמוקרטיה, ליברלית ונאורה?
    כבר לפני יותר מחמישים שנה אורוול קבע שדמוקרטיה ופשיזם הן מילים שאיבדו כל משמעות חוץ ממילים נרדפות לטוב ורע. בעבר היו תומכים ומתנגדים לדמוקרטיה, ואילו כיום, כלומר מאז סוף מלחהע השנייה, כולם מגדירים את עצמם כדמוקרטים ואת יריביהם כפשיסטים.

    ויכוח על משמעות המילים הללו הוא חסר משמעות, כי כל צד רק מחפש הסברים למה הואוא דמוקרט ויריבו פשיסט בלי להגדיר מה משמעותם.

    לכן במקום לעסוק בהגדרות מילוליות הצעתי בתגובות לפוסט הזה הגדרה של בעיות קונקרטטיות ופתרונות אפשריים להם.

    לא מפריע לי האם ישראל דמוקרטית נאורה או לא. אלא שאוכלוסיית המדינה מחולקת לכמה קבוצות (3 או 5 תלוי איך בדיוק מחלקים) שפשוט לא מקבלות את הלגיטימיות אחת של השנייה. ולכל אח חזון אחר לגמרי לעתיד המדינה. ואני מחפש תשובה לבעיה הזאת, ולא דיון תיאורטי במשמעות המילונית של מילים.

    תמריץ הציע קנטונים. אני התייאשתי ועזבתי. האם למישהו יש הצעה אחרת?

    אהבתי

  62. ועוד משל לסיום.

    תארו לכם שני כפרים. כפר סגול וכפר תכלת. בכוונה בחרתי בצבעים ניטרלים שאין להם עדיין משמעות פוליטית או תרבותית. בכפר הסגול אנשים סגולים שיש להם תפיסת עולם, ערכים ושיטת שלטון סגולה. ובכפר התכלת אנשי תכלת וכו. חשוב להדגיש שלא הייתה שנאה או יריבות בין הכפרים, אבל הם היו שונים.

    יום אחד בכפר הסגול נולד איש תכלת. והוא סבל מאוד. ערכיו, העדותיו, כישוריו, טיעוניו וכו היו שונים משל כל מי שסביבו ומההתנהלות בכפר. הוא רצה להיות אזרח טוב ונאמן אבל גם היה מודה לכמה הוא שונה וכמה הוא חושב שכל מי שסביבו טועה. או שאני משוגע או שכל מי שסביבי משוגע. שתי האפשרויות מפחידות באותה מידה.

    לאיש התכלת היו כמה אפשרויות כולן קשות:
    1 למחוק את זהותו לחלוטין ולנסות להיות סגול כמו כולם סביבו. וכך לוותר על כל מה שהוא אוהב, על מה שעושה אותו טוב מאחרים, אבל להישאר עם חסרונותיו וחולשותיו. לשנות את עצמו ובו זמנחת עדיין להיחשב לסגול פגום בעיני סביבתו.

    2 לנסות ל"תקן" את סביבתו. להטיף להם להיות תכולים כמוהו. נסו לנחש מה תהיה תגובת הסגולים בכפר הסגולים מול התכול היחיד.

    3 לעבור לכפר הסגול. ופתאום כל בעיותיו ייפתרו מעתמן. הוא כבר לא ייחשב למשוגע ולא יחשוב שאחרים סביבו משוגעים. הכל ייראה לו הגיוני,צודק ומועיל. והוא יוכל לעבוד, לאהוב, להתקדם למטרותיו, להשתלב ולעזור לחברה.

    עד כאן קלישאה מוכרת.

    אבל עכשיו משל מוכר. נוסיף לו טוויסט.
    נניח והתכול בכל זאת רוצה להישאר בקשר עם חלק מהסגולים או לשכנע את חלקם להצטרף אליו. איזו משתי האסרטגיות תצליח יותר:

    להישאר בכפר הסגול ולהטיף משם לחיים תכולים בזמן שהוא נהנה מכל היתרונות שהכפר הסגול מציע? או לעבור בעצמו לכפר התכול ולשמש דוגמא אישית לאיך חיים תכולים נראים?
    מה יותר טוב לו, ומה ישכנע אחרים?

    אהבתי

  63. המשל הקודם היה קיצוני. הוא משקף יותר את החיים שלי ופחות של כלל החילונים בישראל .
    למרות שאולי חלק מקוראי הבלוג. יזדהו איתו.

    משל אחר שמשקף יותר את המצב מבוסס על המונחים ניידים ונייחים של טאוב שלו אני מוסיף הפרדה נוספת: ניידים מהגרים וניידים מטיפים

    נניח שיש שני כפרים.
    כפר שכולו סגול. וכפר שחציו סגול וחציו תכלת.
    הנייחים היו רוצים שהכפר השני יהיה כמה שיותר תכלת. לשמור על ייחודו ואף להקצינו. הניידים המטיפים היו רוצים שהכפר השני יהיה יותר סגול, יותר דומה לכפר הראשון, ולכן הם בריב תמידי עם הנייחים.

    גם הקבוצה השלישית, הניידים המהגרים היו רוצים לגור במקום תכול. לכן הם עוברים מהכפר השני לראשון. מהגרים. אין להם זמן לבזבז על מריבות עם הנייחים, הם פשוט עוזבים.
    הם היו אומנם מעדיפים שהניידים המטיפים יגברו על הנייחים ושגם הכפר השני יהיה יותר סגול. אבל מסיבות שונות הם בחרו בעצמם להגר ולא להתעמת עם הנייחים.

    אהבתי

  64. אור, המשל של התכלת והסגול מפשט כל כך הרבה ניואנסים קריטיים..
    מה אם בכפר הסגול אחז שיגעון שגורם לו לחשוב שהכחול הוא הצבע הנפלא ביותר בעולם ולכן צריך להזמין לשם כחולים ולסגוד לכחולים ולפטר מהעבודה כל מי שמדבר סרה בכחולים. ומי הם הכחולים? כאלו שדומים לתכלת בחלק מהדברים, אבל ברובם גרועים יותר בהרבה.

    עוד בהקשר זה, יוצא בשאלה כתב באחת התגובות לאחרונה שהישארותו בארץ תלויה בתוצאות הפיזה של הבנות החרדיות. איך זה נכנס למשל? האם התכלת זה רק בבגדים ומבפנים הגוף סגול, או שבמבפנים הגוף בכלל כחול?

    ואפשר גם סתם לתהות על נסיבות חיצוניות כמו אקלים. מה אם בכפר הסגול יש קרינה אולטרה סגולה, שהיא לא נסבלת ולא נעימה למי שנעים לו לחיות בארצות התכלת.

    או על שפה ותרבות. הסגולים מדברים סגלת ומי שגדל על תכלת לעולם לא ירגיש לגמרי בבית. הוא רק יכול לקוות כך עבור ילדיו.

    Liked by 1 person

  65. amehayea

    בשרשור קודם כתבתי שצריך להזיז את הגבינה מעלת העובש (בג"ץ) ולא משנה לאן, כי בהמשך אפשר יהיה לתקן למיקום יותר אופטימלי. אתה ענית שאתה חושש שאחרי שהזזנו הגבינה, אי אפשר יהיה להזיז אותה שוב. ולכן, למרות קלקול הגבינה, אסור להזיז אותה.

    התשובה הזו שלך היא ההצדקה הכי טובה לפעולות לוין את רוטמן כעת.

    הרי שני הצדדים יודעים שצריך לתקן, אבל צד א פוחד שאי אפשר יהיה לשפר מיקום אחר כך. כתוצאה מכך, צד א מקובע במיקום הגרוע הנוכחי, אך עדיף עבורו.

    התשובה של צד ב שבשלטון, _חייבת_ להיות הזזת הגבינה בזריזות למיקום קיצוני יחסית כלשהו. כי זה יכריח את צד א לצאת מהפסיביות ולפעול להזזת הגבינה למיקום חדש כלשהו, והפעם יש אינטרס לעבודה בשת"פ להשגת מיקום אופטימלי יותר. תורת המשחקים.

    אם צד ב יוותר ויגרר לוועדות אינסופיות, כנראה שלא תקרה תזוזה בכלל. לשום כיוון, ונישאר עם מערכת בעייתית מאד שרק תדרדר. לכן, צד ב חייב לקדם במהירות.

    Liked by 1 person

  66. שאלה טכנית: האם ניתן לערוך תגובות או למחוק תגובות לאחר פרסומן? במקרה שנפלה שגיאה בפוסט דהעליתי ורוצה לתקן מילה או שתיים. לא שינוי תוכן, רק ניסוח.

    אהבתי

  67. לגבי ארדואן וטורקיה שמוזכרים פה כאנלוגיה לישראל אחרי הרפורמה. אכן יש קווי דמיון.

    להזכירכם , לפני ארדואן טורקיה נשלטה בפועל על ידי חונטת גנרלים-שופטים-תקשורת, שהדיחו ממשלות כרצונם עם האשמות מפוברקות.

    ארדואן היה אולי היחיד שנבחר על ידי העם בבחירות דמוקרטיות, ולא הודח אח"כ על ידי החונטה .

    אהבתי

  68. תמריץ,

    כתבת "3718, במילים אחרות: אתה בעד הכנסת עזים קיצוניות."

    יותר מזה, אני טוען שעבור מי שרוצה רפורמה סבירה _כלשהי_, אין ברירה אחרת. חייבים עז, וחייבים בזריזות.

    המצב הוא של חוסר אמון בין הצדדים (זה מה שהתשובה של amehaye הביעה – חוסר אמון, פחד משינוי). העז מציבה לו"ז , ואלטרנטיבה קיצונית יחסית, שעשויה לדחוק המערכת למו"מ. בלעדיה סביר שהמצב הקיים היה נמשך.

    Liked by 1 person

  69. הי מגיב, אני יכול לערוך. מי שרוצה שישלח לי מייל ואתקן לו. כשאני רואה שגיאות פיסוק וכתיב ברורות אני לפעמים עורך אותן למגיבים אפילו בלי לשאול.

    אהבתי

  70. 3718, אני אוהב את תשובתך. מפחיד אותי שתומכי הרפורמה חושבים שראש הממשלה באמת אמור לבחור אישית את שופטי ישראל מגדול ועד קטן, ללא כל פיקוח ובקרה. עם הרעיון שזו עז אני יכול לחיות.

    אהבתי

  71. זו גם כנראה מסורת של הכנסת עזים שדוחקות מערכות למשא ומתן.
    https://www.google.com/amp/s/www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/12568256%3famp=1
    קושנר: "ביבי הורה לבטל את הסיפוח רק אם נגרום לישראל לנרמל קשרים עם שלוש מדינות – לא האמנתי למשמע אוזניי"

    "כישלון השיחות, מתאר קושנר, הוליד שורה של התייעצויות עם האמירותיים. בתחילה הם הציעו נורמליזציה חלקית, אם ישראל תוותר על הסיפוח, אולם ברקוביץ השיב כי מהלך כזה לא יהיה מספק. בעקבות זאת, עלתה מצידם ההצעה לשלום מלא עם ישראל."

    "היינו על סף פריצת דרך", הוא מוסיף, אולם אז ישראל הקשיחה תנאים. "פחות מעשרים וארבע שעות לאחר מכן, אבי ברקוביץ מיהר למשרדי עם הודעה משגריר ישראל רון דרמר: 'ביבי לא מוכן להסתפק רק באיחוד האמירויות. הוא יבטל את הסיפוח רק אם נוכל לגרום לשלוש מדינות לנרמל קשרים עם ישראל. לא האמנתי למשמע אוזניי", כותב קושנר".

    ותמריץ, לצומת ליבך פעם נוספת:
    "עשרה ימים של דיפלומטיה, סביב לשעון יצרו יותר מ-100 גרסאות של המסמך. במספר הזדמנויות, המשא ומתן כמעט נעצר. הבנת חשיבות ההסכם בשני הצדדים, גרמה לכך שהם התייחסו לכל מילה כאל עניין של חיים או מוות".

    Liked by 1 person

  72. עלעלתי בחוברת על החשיבה הצבאית. אני חושב שההבדל בין מדע אמיתי לבין מדע בלוף הוא שמי שמנסה להסביר מדע אמיתי, עושה הכול כדי לנסות לפשט ולהפוך דברים מסובכים לבהירים יותר במטרה להנגיש את המדע. זאת בעוד שמי שמנסה להסביר מדע בלוף, עושה הכול כדי לסבך במטרה לעמעם את הבלוף.

    Liked by 2 אנשים

  73. 3718 אמרת "אתה ענית שאתה חושש שאחרי שהזזנו הגבינה, אי אפשר יהיה להזיז אותה שוב. ולכן, למרות קלקול הגבינה, אסור להזיז אותה". אבל זה לא מה שאמרתי. אמרתי שאסור להזיז אותה *למקום שהרפורמה הנוכחית רוצה*. בהחלט צריך להזיז אותה אבל ישירות למקום הנכון. אחרת אתה מסתכן בכך שהמטוטלת תיתקע בצד השני לזמן בלתי מוגבל, וזה לא פחות ואפילו יותר גרוע מהמצב הנוכחי.

    Liked by 1 person

  74. מעבר למה שאמרתי קודם לגבי תאגיד השידור הישראלי, חשוב לציין שהתקציב שלו לא יוצא מכיסי הפוליטיקאים אלא מהקופה הציבורית. מה פתאום ש-60 ומשהו פוליטיקאים שבמקרה הצליחו להקים קואליציה יקבעו את סדר היום? מה לגבי 50 ומשהו האחרים שגם הבוחרים שלהם משלמים מיסים אשר ממנים את התאגיד?

    לכן אומר שוב, *אם* יש תאגיד שידור ציבורי הוא צריך להכיל ייצוג של כל העם, או לפחות של כל משלמי המיסים, ולא של קואליציה כזו או אחרת. זה כמובן בנוסף ליתרונות שציינתי בתגובה הקודמת באשר לגוף תקשורת בלתי תלוי.

    אהבתי

  75. תמריץ , קוראים אותו תער אוקהם.
    מטרתו לגלח הסברים מורכבים יתר על המידה ולאמץ הפשוטים. אם אנסה לדייק אותך הוא מנסה להבטיח {גישה} יותר מדעית.
    (הוא אינו חוק של תורת ההיגיון ואינו ניתן להוכחה לוגית; עם זאת, יש הרואים בו כלי עזר ממעלה ראשונה בדרך חשיבתם של מדענים לפיתוח תיאוריות)

    תַערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. על פי עיקרון זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט [אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש להעדיף את הפשוט מביניהם, שבו המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים] (ועל כן, מכונה כלל זה גם בשם "חוק החיסכון").

    תערו של אוקאם מהווה כלל מנחה והמלצה היוריסטית בעת חיפוש אחר הסבר לתופעות בתחומים שונים. מטרתו היא להדריך מדענים בנושא פיתוח היפותזות ומודלים, וכן לסייע להם בבחירה בין היפותזות שונות. הוא אינו חוק של תורת ההיגיון ואינו ניתן להוכחה לוגית; עם זאת, יש הרואים בו כלי עזר ממעלה ראשונה בדרך חשיבתם של מדענים לפיתוח תיאוריות.
    https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%9D

    Liked by 1 person

  76. הדברים של עודד מודריק מאכזבים בנאיביות שלהם. מזל שבאמת יש לו חברים יותר מפוכחים ממנו שמסבירים לו שתכלית החקיקה היא ליצור שופטים דחלילים.

    אהבתי

  77. תמריץ , ענית על שאלתי בפוסט הקודם אם מינוי שופטים לערכאות הנמוכות היא הטרוניה העיקרית שלך:

    "אכן המינוי לערכאות הנמוכות הוא הרכיב הנורא ביותר. את בית המשפט העליון קשה יהיה להציף במטומטמים ומושחתים, כי יש מספר מצומצם של שופטים ולכן קל יותר לאופוזיציה ולתקשורת לפקח עליו."

    ובכן , תקשיב לשופט מודריך לשתי דקות החל מדקה 8.5 .תקציר- הוא ממליץ שהרכב המינוי לערכאות הנמוכות יהיה יותר מקצועי(מאשר פוליטי) באופיו ויכלול נציגי השופטים,לשכת עוכרי הדין והפקולטות למשפטים.

    אהבתי

  78. תמריץ,
    אם תהיתה למה הביביסטים נמוכי המצח לא מתפעלים משופטי בג"ץ שלכם קבל דוגמית

    אהבתי

  79. המחאה הכלכלנית באה לי כהפתעה לא נעימה וקצת ערערה אותי (אני בחברה טובה עם ביבי). מאז אני קצת בדיכאון. אבל נראה שאני הולך קצת להגיב להם. דרך אגב, אם אני מזכיר את תמריץ כנראה שגם תמריץ בדיכאון. בסוף תמריץ הוא בחור טוב והלב שלו בצד של הרפורמה המשפטית. כנראה שקשה לו עם מצבים חסרי בהירות והתוצאה היסטריה. הדיכאון הנוכחי מזכיר לי את מבצע צוק איתן שגם אז הייתי בדיכאון. לא קל.

    Liked by 2 אנשים

  80. י.ד.,
    תנוח דעתך. מחזור המט"ח היומי בישראל הוא כ4 מיליארד $. מחזור זה יוצר עודף שמסתכם בכ20 מיליארד $ בשנה. בפשקווילים שמכנים עצמם עיתונים כלכליים לא תמצא שום נתון כלכלי שתומך בקולות הפרץ והצווחה שלהם ולא בכדי

    Liked by 1 person

  81. אני מסכים עם חייל זקן בנקודה זו, וזה גם מה שניסיתי לומר בפוסט. קשה מאוד לחולל משבר כלכלי על רקע הרפורמה רק כאיום או כסחיטה. צריך להאמין שהרפורמה באמת תהרוס את המדינה לאורך זמן.

    Liked by 2 אנשים

  82. קסנדרה, אם נניח שמדובר רק בשינוי מינוי השופטים בערכאה העליונה, אז עדיין ניתן להרוס את המדינה באופן זה, אבל קצת יותר קשה.

    אהבתי

  83. י״ד, אני לא חושב שיש הצדקה לדיכאון בצד שלך.. הסטטוס קוו בעליון נשבר. אני מניח שלעולם זה לא יהיה עוד גוף פרוגרסיבי.

    אהבתי

  84. דיון מ-2020 כבר אינו רלוונטי. בג״ץ הופך להיות גוף ימני (בלי קשר לרפורמה). חיות פורשת ויצחק עמית מן הסתם יהיה במיעוט רוב הזמן.

    אהבתי

  85. תמריץ,
    בג"ץ ימני? זה שאישר את הויתור על טריטוריה ישראלית, הוריד את דרעי והולך לדון בנבצרות של ראש הממשלה?

    אהבתי

  86. דרעי לא פופולארי גם בימין.. מה לעשות.
    הופתעתי קצת בעניין ההסכם עם לבנון, אבל אני מניח שגם השופט סולברג לא התלהב לרשום על שמו מלחמה עם חיזבאללה. נחכה לפרסום הנימוקים.

    אהבתי

  87. הבהרה לגבי משלי על הסגולים והתכלת.

    ברור שהמשל פשטני. הוא נועד להיות פשטני כדי להמחיש את הדילמה בין ייחודיות אוטנטיות של העם מחד, ושל ערכים אוניברסאלים מנגד. ואת הפתרונות השונים לכך. ובעיקר שמשל הנייחים והניידים, שנהיה פופולארי לאחרונה, מטעה.

    משום שגם הניידים הם ברובם בעצם נייחים. הם היו רוצים שארצם תיהיה יותר דומה לארהב (העולם החופשי) אבל לא מוכנים לעבור לארהב בעצמם. והם כן רוצים מדינה משלהם וחלק מהאוטונטיות שבה תומכים הנייחים. הויכוח הוא על מינונים. לעומתם הניידים המהגרים מוכנים לשנות את מיקומם ולכן הם פחות חוששים משינויים במדינה אחת ופחות נוטים לעימותים אידיאולוגיים שבהם המטרה היא לנצח ולא דווקא להבין את הצד השני.

    Liked by 1 person

  88. amehaye

    > כתבת "אמרתי שאסור להזיז אותה *למקום שהרפורמה הנוכחית רוצה*. בהחלט צריך להזיז אותה אבל ישירות למקום הנכון. אחרת אתה מסתכן בכך שהמטוטלת תיתקע בצד השני לזמן בלתי מוגבל, וזה לא פחות ואפילו יותר גרוע מהמצב הנוכחי."

    בפוליטיקה, המתנה להזזה ישירה ל"מקום הנכון" זה שם קוד למסמוס הנושא ואי עשיה בכלל.

    איך תתבצע הזזה ל"מקום הנכון", אם הצד השני לא מוכן כלל לבוא לועדת חוקה בכנסת, או להכנס לקואליציה לקידום עמדותיו, ותשובתו הכללית היא איום במלחמת אזרחים? זה לא מרשים אותי כרצון כן ואמיתי ברפורמה. אלה ברצון לתקיעת הנושא לנצח.

    על רקע זה, אני בהחלט מבין את לוין \ רוטמן שמקדמים הנושא. ברגע שהוא יזוז למיקום הלא אופטימלי, להערכתי פתאום נראה רצון אמיתי לדיון פשרות ומו"מ. כרגע האופוזיציה עסוקה בעיקר בהשמשת טנקים ונגמשים ישנים בגולן

    Liked by 1 person

  89. 3718 ועדת החוקה היא קרקס. גם אני לא הייתי מסכים לבוא רק כדי לשמש עלה תאנה, שיגידו שהבעתי את דעתי והיא נלקחה בחשבון. תודה לא תודה.

    אהבתי

  90. amehaye,
    הגעת עכשיו מהירח? מדובר ברדיו תל אביב. המחליפים שלה לא פחות שמאלנים אבל כנראה פחות משעממים

    אהבתי

כתיבת תגובה