עברתי על רשימת התגובות לבלוג, וראיתי שוורדפרס שם ברשימת המתנה הרבה תגובות דווקא מהחודש האחרון, שהיה אחד הסוערים בתולדות הבלוג, כי דעותיי ודעות רוב המגיבים היו קוטביות זו לזו. התגובות לא הגיעו לידיעתי ולא עלו לבלוג. אין לי מושג למה, ומה האלגוריתם של וורדפרס שגורם לכך. תעלומה כמו תעלומת הלייק לתגובות שלא עובד לחלק מהקוראים. מאוד מתסכל להשקיע בתגובה ולראות שאינה עולה. כשזה קורה, אפשר לשלוח לי מייל ואטפל בכך, ובכל מקרה אשתדל להיות ערני לבעיית התגובות יותר בעתיד. התנצלות מיוחדת למשה ול-3718, שראיתי כמה וכמה תגובות שלהם ברשימת המתנה. העליתי עכשיו את כל התגובות הנעלמות. ול-3718, מזמין אותך להישאר פה.
תמריץ 
חשוב לציין: מי שמצרף מייל לתגובה שלו (יכול להיות גם מייל פיקטיבי, אבל עקבי) מגדיל את סיכויי התגובה לצלוח את הוורדפרס.
אהבתיאהבתי
המתנתי, מעט בקוצר רוח, לפוסט שאינו עוסק ברב שיח של חרשים בנושא:
——————–
מספר רפורמות חיוניות במערכת המשפט הישראלית
*או*
החורבן הוודאי של המדינה בגלל המהפכה המשטרית
——————–
#####################
נושאים שעסקו בהם בעבר בבלוג (מכונית אוטונומית ו AI):
מספר סיבות לכישלון כל התחזיות האופטימיות לתפוצת המכוניות האוטונומית / לקושי לנבא את העתיד לבוא.
https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2023/01/29/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a9%d7%9c%d7%95/
קטע מהמאמר:
————————–
" … מה קרה? למה חזון המכוניות האוטונומיות עדיין לא קרם עור וגידים, למרות כל משאבי-העתק שהוזרמו לתוכו? מה צריך לקרות כדי להנפיח בו חיים חדשים? ומה אנו יכולים ללמוד מהחלום ושברו, שיעזור לנו להבין גם את עתיד הבינה המלאכותית באופן כללי יותר?
כדי לענות על השאלות האלו, אנו צריכים לחזור אחורנית לפרה-היסטוריה – כלומר, לעשור השני של המאה ה- 21 – לזמן בו הרכב של טסלה ניסה, לגמרי על דעת עצמו, לדרוס מטוס. והוא גם הצליח.
הרכב ששנא את המטוס שלי
באמצע שנת 2022, זימן מיליונר אלמוני את מכונית הטסלה מודל Y שלו אליו. המכונית יצאה ממצב חניה, והתקדמה ביציבות ובמתינות אל בעליה, כפי שחונכה לעשות. היא השתמשה בכל החיישנים שלה כדי לסרוק את סביבתה, וידעה להישמר מכל רכב תועה, לעצור לחתולים ושלא לעלות על המדרכה.
לרוע מזלו של בעל הרכב, הטסלה שלו לא ידעה איך להתמודד עם המטוס הפרטי שחנה באזור. היא החליטה להתעלם ממנו ולהמשיך לנסוע קדימה.
כפי שסרטון של התאונה מראה, זו הייתה טעות. טעות שהסתיימה בכך שרכב בשווי של יותר מ- 50,000 דולרים, התנגש במטוס בשווי שני מיליון דולרים. אבל מי סופר[6].
הסיבה שהמטוס בלבל כל-כך את המכונית, היא שהבינה המלאכותית שלה אינה מבוססת-חוקים. איש לא הסביר למכונית את כללי התנועה בפרוטרוט. במקום זאת, הבינה המלאכותית אומנה על הכבישים, בחניות וברחובות במשך מאות-אלפי שעות. היא קיבלה חיזוקים חיוביים ושליליים בהתאם לביצועים שהפגינה, וכך למדה להתמודד בעיקר עם האירועים הנפוצים ביותר שיכולה מכונית למצוא בכבישים.
אלו, מסתבר, אינם כוללים מטוסים חונים.
המטוס – והטסלה – הם אנקדוטות יקרות שמלמדות על אחת המגבלות הגדולות ביותר של הבינה המלאכותית כיום: היא נטולת הגיון בריא. או באנגלית – common sense. היא מתקשה לעשות הכללה למצבים שונים ולהבין את המשמעות הגדולה יותר שלהם. מכיוון שכך, צריך לאמן אותה באופן ספציפי עבור כל מקרה לגופו, וזה פשוט בלתי-אפשרי. … מבינה שמעכשיו, בכל פעם שכדור-רגל שחור-לבן מתגלגל לכביש, ובעקבותיו מגיע ילד עם שיער בלונדיני ארוך בחולצה כחולה, היא צריכה לבלום.
אבל מה אם יש לילד קרחת? לזה, המכונית לא אומנה – ולא תעצור. מה אם הוא מדדה עם מקל הליכה? לזה, המכונית לא אומנה – ולא תעצור. מה אם יש לו גם חולצה אדומה? לזה, המכונית לא אומנה – והנה בא הקץ על האוהד האחרון של הפועל תל-אביב.
לנו כבני-אדם ברור שמדובר בשינוי של כמה פרטים שוליים מתוך המכלול, אבל שהדבר החשוב ביותר עודנו נכון: ישות אנושית רצה לכביש בעקבות החפץ שאיבדה. לבינה המלאכותית עדיין אין את היכולת להבין את זה. היא טובעת בבליל של פריטי מידע, ואינה מסוגלת לפענח מי מתוכם הוא החשוב ביותר.
אירועים שכאלו ידועים כ- "אירועי קיצון". הבינה המלאכותית יכולה להתאמן על נסיעה רגילה ולהיות מוצלחת בכך יותר מנהג אנושי, בוודאי. אבל מצבי הקיצון הם אלו שמבלבלים ומסבכים אותה. זהו כלל אצבע שתקף לרוב השימושים בבינה מלאכותית כיום. הבעיה היא שבכביש, אירועי הקיצון יכולים בקלות לעלות בחיי-אדם. לא רק זאת, אלא שהאירועים האלו אינו נדירים. למעשה, הם נפוצים מאד בראייה סטטיסטית. אלפי נהגים בכל העולם נתקלים בילדים שרצים אחרי הכדורים שלהם לתוך הכביש. מיליוני נהגים רואים להקות ציפורים על הכביש – ויודעים שאסור להם לבלום בפתאומיות, מכיוון שהציפורים יעופו ברגע שהרכב ייתקרב. נהגים-אינספור שומעים סירנות מאחוריהם, ומבינים שהם צריכים להתחיל להצטופף כדי לאפשר לרכב החירום לעבור.
הרכב האוטונומי לא מבין את המצבים האלו בקלות, וכל טעות – תגרום לתאונה. וכאשר מדובר במצבים שחוזרים לעתים תכופות, מדובר יהיה במספר עצום של תאונות, שנהגים אנושיים היו נמנעים מהן בלי יותר מדי מאמץ קוגניטיבי.
החברות שפיתחו רכבים אוטונומיים השקיעו הון-תועפות באימון הרכבים. זו הסיבה שהן הריצו מכוניות על הכבישים במשך אלפי שעות: כדי לנסות ולאמן אותן להכיר ולהתמודד עם כל מצב אפשרי. האלופה בתחום היא כנראה טסלה, שהניחה לנהגים שלה לאמן את הרכבים על יותר מחמישה מיליארד קילומטרים של כבישים[7]. מסתבר שזה לא מספיק. …."
אהבתיLiked by 2 אנשים
ההפתעה של הבינה המלאכותית: חשבנו שנהגי המונית יחפשו עבודה חדשה ומתברר שבסוף יהיו אלו העורכים הלשוניים.. אבל אם נהיגה הייתה סובלנית לטעויות קשות פה ושם, אז גם נהגים היו מפוטרים בהמוניהם כבר היום. הבעיה שם היא הצורך בשלמות.
אהבתיאהבתי
גם אני הייתי בטוח שהמכונית האוטונומית כבר תשייט לה בכביש חופשי חופשי – וזה לא קרה.
ייתכן שתוצרי המו"פ מהכסף הרב שהושקע יילך לכיוונים אחרים (כמו שקרה במקרים אחרים).
זאת המשמעות של "טכנולוגיה משבשת". אנחנו מבינים שהיא גיים צ'נג'ר אבל לא יודעים לאן זה יילך.
עדיין חבל לי שזה לא עובד. זה היה מאוד מקל על החיים שלנו להיכנס למכונית – לישון בה, לעבוד בה, להגיע לעבודה ואז לשחרר אותה לעשות לנו כסף ע"י הסעת אנשים מזדמנים.
התחום שהכי התקדם (לעומת תחומים אחרים) זה התחום הדיגיטלי (אינטרנט, תקשורת, …..) אבל אחד הדברים שאנחנו לומדים לגבי העולם הדיגיטלי זה שהוא שולט במקומות בהם הכללים הם דיגיטליים אבל לא מתממשק היטב למקומות בהם הכללים הם לא דיגיטליים. כלומר כשמדובר בפיננסים שכולם משתמשים באותן מערכות – זה עובד. כשכולם משתמשים באותם פרוטוקולים של אינטרנט – זה עובד.
אבל כשהעולם הדיגיטלי צריך להתממשק עם שדה קרב (למשל מערכת מבצעית) או גוף האדם (למשל רובוט שעושה ניתוח) זה אחרת לגמרי.
וצריך לראות את החיוב שבדבר – בינה מלאכותית אינה בינה. רק לבני-אדם יש בינה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
טענה יפה, יאיר. במקרה של רכב ללא נהג מתחילים לדבר על האפשרות למסלולים ייעודיים – דבר שיתקרב לפתור את בעיית ההתחברות לעולם הלא דיגיטלי.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאחת הבעיות עם רכבים אוטונומיים היא שאחד השימושים העיקריים בהם – דהיינו להגיע לעבודה ולחזור ממנה – למעשה די מיותר, לפחות בתיאוריה, עבור רוב האנשים. עבודה מהבית חוסכת את הזמן על הכביש, חוסכת את הבלאי ועלות האנרגיה, דהיינו דלק / חשמל, חוסכת זיהום, מאפשרת להיות יעילים יותר – למשל מכונת הכביסה ומדיח הכלים עובדים במקביל אלינו – ומסתבר שבהרבה מקרים הפרודוקטיביות של העובד *עולה*. ככל שיותר אנשים יעבדו מהבית (או מ"חלל עבודה" שקרוב לבית) יפחת הצורך ברכבים אוטונומיים.
לא ברור לי מדוע ממשלות לא מתמרצות עובדים ועסקים לעבודה מרחוק. החסכון עצום גם ברמה הארצית – פחות זיהום, פחות נתיבים בכבישים, פחות תאונות וכו' וכו'. ברור שהממשלה תקבל פחות מיסים אם אנשים יקנו פחות דלק ויחליפו רכבים לעיתים רחוקות יותר, אולם בעיות כאלה ניתן לפתור בקלות למשל ע"י הטלת אותם המיסים במקום אחר.
אהבתיLiked by 1 person
מסלולים ייעודיים הם תשתית נוספת. לא ברור לי מה הרווח מכך.
תשתית ייעודית היא גם (לרוב) תשתית מנוהלת (ממשלתית או אזורית/עירונית) – מה שמפספס את הרעיון של מכונית אוטונומית.
אם כבר תשתית מנוהלת עבור רכבים אוטונומיים – אז יותר פשוט רכבת.
אהבתיאהבתי
תיאורטית המדינה יכולה להודיע שלצד כמעט כל כביש מהר במדינה ייסלל נתיב נוסף למכוניות אוטונומיות. כמו שמקדמים נת״צים. ברור שזה משהו הרבה יותר אפקטיבי מרכבת או אוטובוס – אין שאלה של תדירות, הפסקת נסיעה בלילה, אין החלפת אוטובוסים, ההפרטה של הנהג ושל כלי הרכב היא בילטאין, אצלנו במדינה: אפילו אין אחריות ציבורית למי עובר בנתיב בשבת קודש. וזה לדעתי לחלוטין במגבלות הטכנולוגיה הקיימת כבר היום.
אהבתיאהבתי
להבנתי הבעיה של מכוניות אוטונומיות אינה בכבישים מהירים אלא דווקא בתוך העיר. שם לייצר תשתיות נוספות זה יקר.
אהבתיאהבתי
אם מראש היו הולכים על מסלולים ייעודיים היינו היום כבר נוסעים לעבודה בכיף ברכב אוטונומי. אבל היהירות האינסופית של הגוגלים והמאסקים של העולם לא יכלה להסתפק בזה, הם רוצים לעשות מהפיכה ולהירשם בספרי ההיסטוריה אז אנחנו נמשיך לחכות.
יאיר, רכבת זה לא יותר פשוט. רכבת דורשת הוצאה עצומה על מסילות, תחנות, מנהרות וגשרים, ובסוף הנוסעים מוגבלים ללוח הזמנים של החברה שמפעילה את הרכבת עצמה, עוד הוצאה עצומה. בגלל זה רכבת לעולם תהיה מוגבלת לקומץ מסלולים בין תחנות מרכזיות. נתיב יעודי לרכב אוטונומי זה פשוט כביש (או נתיב בכביש קיים) מתוחזק היטב עם שלט בכניסה "אין כניסה לרכב לא אוטונומי". המהדרין יוסיפו מחסום וחיישן בכמה גרושים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
חוץ מזה שלתחבורה אוטונומית יש פוטנציאל לעבוד בשבת.
סתם מעדכן שלפי הפסיקה האחרונה של הרבנות הראשית בשר מתורבת אינו בשרי.
אהבתיLiked by 1 person
מסכים – בתוך העיר הפתרון אינו רכב אוטונומי (אלא מטרו בערים צפופות ותחבורה ציבורית טובה בערים לא צפופות). יוצאות דופן ערים כמו פניקס בארה״ב שהיא כל כך פרברית.
אהבתיאהבתי
האמת שאחרי הצ׳ט gpt אני מהסס להוקיע את היהירות. עם כל הפאדיחות שלו, שחלקן צוטט בבלוג, זה עדיין יותר טוב ממה שחשבתי שאפשרי.
אהבתיאהבתי
שי,
ייתכן שאנחנו כרגע תקועים בגלל היהירות של הגוגלים והמאסקים, אבל מכונית אוטונומית מלאה לא תלוייה בהשקעות ממשלתיות (רק ברגולציה ממשלתית) בעוד שנתיבי תחבורה לאוטונומיים דורשים השקעה ממשלתית ובאים על חשבון מי שלא אוטונומי.
לגבי רכבת – אתה צודק.
אהבתיLiked by 2 אנשים
וול סטריט ג'ורנל: "הכלכלנים שתוקפים את הרפורמה המשפטית בישראל מתעלמים מהאמת"
במאמר דעה בעיתון היוקרתי, תוקפים משפטנים אמריקאים את הטענה שהרפורמה המשפטית תזיק לכלכלה הישראלית. "בית המשפט הישראלי הוא היחיד בעולם המערבי שהוא בעל כוח כמעט בלתי מוגבל להכתיב את המציאות הכלכלית והפוליטית"
https://www.makorrishon.co.il/news/572671/
אהבתיLiked by 2 אנשים
אני לא מומחה לבינה מלאכותית, אבל אני לא רואה את הקשר בין בינה מלאכותית של GPT לבין בינה מלאכותית של נהיגה אוטונומית:
לכתוב בעזרת AI זה לקחת מאגרי מידע, לעבד מהם את התוכן, להחליט על "קו עלילה" ולהכניס את זה לתבניות של משפט, פסקה עד מאמר.
לנהוג בעזרת AI זה לאסוף מידע מהסביבה, לפרש אם יש בו איומים ולקבל החלטות לגבי הנסיעה.
אלו נראים לי תחומים שונים.
אהבתיאהבתי
שי שפירא,
גם אם המאסקים היו בונים רכב אוטונומי מושלם זה לא היה מביא למהפכה המקווה. לכל היותר זה היה מקטין את מספר משרות הנהיגה אבל לא היה מקטין את מספר הרכבים הפרטיים. במידה מסויימת זה דומה להייפ שהיה סביב סרטי 3D שעתידים היו לחסל את ה2D. לאחר תקופת פריחה קצרה ה3D התפוגג. נהיגה אוטונומית של קטרים ומטוסים פשוטה לאין שיעור ובכל זאת היא רחוקה מיישום בדור הקרוב.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב שהנקודה של תמריץ לא הייתה שהצ'אט מעיד משהו על הרכב האוטונומי, אלא פשוט להזהיר אותי לא להמעיט בערכם של היהירים, ואני די מסכים. התגובה הקודמת שלי הייתה קצת קיצונית מדי, חשוב להבהיר שאני בכלל לא פוסל את האפשרות שהיהירים יצליחו בסופו של דבר. פשוט לדעתי זה היה יכול להיות מהיר ומוצלח יותר בלי היהירות.
אהבתיLiked by 1 person
חייל זקן – נכון, אבל אני לא יודע אם המטרה היא בהכרח להקטין את מספר הרכבים הפרטיים. בטח מבחינתי, אני הייתי שמח מאוד לנסוע ברכב אוטונומי-למחצה בלי שום צורך במהפיכות.
סרטי 3D, לשם השוואה, מעולם לא עניינו אותי (וכמוהם גם ה VR) ואני נוטה לחשוב שאני לא היחיד.
אהבתיLiked by 1 person
שי שפירא,
מה שאתה מתאר זה אביזר נוחות, כמו מזגן. מהפיכה זה לא
אהבתיLiked by 2 אנשים
לאמחייה,
כתבת:
"… אחת הבעיות עם רכבים אוטונומיים היא שאחד השימושים העיקריים בהם – דהיינו להגיע לעבודה ולחזור ממנה – למעשה די מיותר, לפחות בתיאוריה, עבור רוב האנשים. עבודה מהבית חוסכת את הזמן על הכביש, חוסכת את … + ….
בהרבה מקרים הפרודוקטיביות של העובד *עולה*. ככל שיותר אנשים יעבדו מהבית (או מ"חלל עבודה" שקרוב לבית) יפחת הצורך ברכבים אוטונומיים.
לא ברור לי מדוע ממשלות לא מתמרצות עובדים ועסקים לעבודה מרחוק. החסכון עצום גם ברמה הארצית – פחות זיהום, פחות נתיבים בכבישים, פחות תאונות וכו …"
—————–
לא ברור לי מדוע, בהקשר לנסיעות רכבים בארץ, אתה מתמקד רק /בעיקר בצורך ליסוע מהבית למקום העבודה. ולא בצרכים אנושיים אחרים כמו להסיע את הילדים לבתי ספר, חוגים וחברין, ליסוע לבקר אנשים ולהתארח בבתיהם, ליסוע למקומות בילוי, ליסוע לטיולים ונופשים בארץ ועוד.
חמור מכך, יש שתי קבוצות של בעיות עם עבודה מהבית:
א. הנושא רלוונטי בעיקר לעובדי צווארון לבן, אך הוא הרבה פחות ישים לעובדי צווארון כחול. כמו לדוגמא לאינסטלטורים. או לנהגים.
מכאן, אם המדינה תתחיל לחלק תמריצים כספיים נדיבים לעסקים שאחוז גבוה מעובדיהם יכול לעבוד מהבית:
1. הצלחתה לשנות דפוסי עבודה תהיה מוגבלת מראש +
2. היא למעשה תפלה לרעה את מרוויחי השכר הקרוב לשכר המינימום. ותפלה לטובה את הסקטורים היותר מבוססים.
ב. עבודה / לימודים מהבית לא מתאימים לכולם.
הקורונה הוכיחה ש*חלק* מתלמידי בתי הספר מסוגלים להשתלט על חומרי הלימוד הנדרשים גם מבלי לצאת מפתח ביתם. אך עד היום – חלק, מאוד משמעותי מהתלמידים, לא הצליחו להדביק את הפער הלימודי שצברו בתקופת סגרי הקורונה.
חלק מהשונות בין התלמידים ביכולתם ללמוד ולתקשר באמצעות הזום – קשור למאפיינים סוציו-אקונומים (כמו חדר נפרד, עם מחשב מחובר לאינטרנט, לכל אחד מילדי המשפחה). וחלק מהשונות אישיותי (כמו מיקום על רצף אקסטרוורטיות – אינטרוורטיות, הימצאות קשיי קשב וריכוז ועוד ועוד).
נושא האישיות הוא חלק מנושא רחב יותר של צרכים חברתיים וחשיבות מגעי פנים אל פנים.
בהכללה גסה, נראה שרוב האנשים זקוקים *לפחות* ליום אחד או שניים, מדי שבוע, של פגישות פנים אל פנים עם עמיתיהם לעבודה (או ללימודים). הן למילוי צרכיהם החברתיים והן ליצירת נאמנות ומחויבות למקום העבודה. כלומר, גם למקומות עבודה קיים אינטרס שעובדיהם לא יעבדו *רק* מהבית.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה, את צודקת אבל במדיניות – אם רוצים לעשות שינוי זה תמיד אומר שמישהו יקבל ומישהו לא יקבל.
לא ברור לי מהיכן ההנחה שמי שעובד מהבית מרוויח יותר מאחרים. למיטב ידיעתי אינסטלטורים ונהגים מרוויחים יותר מעובדי חברות ביטוח ופיננסים שיכולים לעבור מהבית.
עידוד עבודה מרחוק אין פירושו רק לעבוד מרחוק (ולכך את מסכימה). זה אומר שאפשר לעבוד חלק מהבית וחלק מרחוק (למשל 3 ימים מהבית ו-2 במשרדי החברה). במצב שכזה העובד כן באינטרקציה עם חבריו אבל יש פחות עומסי תחבורה ופחות זיהום אוויר.
אהבתיLiked by 2 אנשים
שאל אותי חבר אתמול אם יש מצב גם שיפיקו בשר חזיר כשר באותה שיטה של בשר מתורבת (נראה לי אפשרי כי ג׳לטין מחזיר כשר לפחות לפי חלק מהדעות). אמרתי לו ששומרי המצוות לעולם לא יקבלו זאת, כפי שהתגבש קונצנזוס שחשמל בשבת הוא איסור מוחלט אף שניתן מן הסתם היה להכשירו ולו במידה חלקית. כי זו פגיעה בצביון הכולל של היהדות שחורגת משאלה הלכתית כזו או אחרת.
אהבתיאהבתי
שאלה טובה.
עקרונית, הפסיקה שבשר מתורבת אינו בשרי חלה באותה מידה גם על חזיר (כלומר זה שהתחילו מתא של חזיר וגידלו אותו במעבדה באופן לא טבעי זה לא הופך את זה לבשר ולא הופך את זה לחזיר).
איך שומרי המצוות יקבלו את זה בפועל? לא יודע. אתה צודק שזה "קשה לעיכול".
אהבתיאהבתי
זה קשה לעיכול גם עבור בשר שאינו חזיר.
לכן הפסיקה של הרבנות היא שבשר מתורבת ייחשב כלא בשרי רק אם אין לו טעם של בשר.
מי ששאל אותך כנראה מעוניין בבשר מתורבת (מתאי גזע של חזיר) שיש להם טעם של חזיר – אז התשובה כנראה תהיה שלילית.
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 2 אנשים
בשר בלי טעם של בשר? אז הרב לאו לא ממש העז להתיר, אם הסתייג ככה.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב שהוא זרק חכה ומחכה לראות את התגובות.
אם התגובות לא יהיו מתנגדות אז הוא ימשיך קדימה.
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיLiked by 2 אנשים
אגב, אם אפשר להעלות נושאים לא קשורים – מישהו בישראל מדבר על זה? איכשהו אני שומע על זה רק ממקורות זרים.
https://www.kyivpost.com/post/11620
אהבתיאהבתי
על זה נאמר "ישראל תקפה על-פי פרסומים זרים …."
אהבתיאהבתי
שי, זה היה הכותרת הראשית בכל העיתונים היום. אבל אין מידע ברור מה קרה.
אהבתיאהבתי
קמיליה להערכתי מעל 50% מהנוסעים בכבישים לעבודה וחזרה הם בעבודות "צווארון לבן". כנראה הרבה מעל 50%. אם כל עובדי הצווארון הלבן יעבדו מהבית, לעובדי הצווארון הכחול יהיו משמעותית פחות פקקים ולכן גם יום העבודה שלהם יהיה יעיל ומהנה בהרבה.
נכון שיש נסיעות לסידורים וכיו"ב, אולם אלו בדרך כלל נסיעות קצרות. עבודה מהבית מאפשרת גם לקפוץ לסידור קצר באמצע היום מה שמחלק את העומס על יותר שעות, ומכאן פחות פקקים, שזה עוד פקטור של חיסכון בזמן. הילדים ימשיכו ללכת לבית הספר אני לא רואה את הבעיה כאן. ילדים שצריכים הסעה זה עניין זניח להסיע לבית הספר ולחזור הביתה בשביל לעבוד מהבית, וודאי בהשוואה לנסיעות בין עירוניות.
לבסוף כנראה שרכב אחד למשפחה יספיק מאחר ושני ההורים עובדים מהבית. חשוב לציין, אני לא מציע *לחייב* עבודה מהבית אלא רק לתמרץ אותה, אבל כן לחייב מעסיקים לאפשר עבודה מהבית לעובדים שרוצים בכך, כמובן בהנחה והדבר אפשרי.
אהבתיאהבתי
מצטרף להערכה של אמחיה. בחנוכה האחרון בימים של חופש מבית הספר שמתי לב שהתנועה היתה הרבה יותר דלילה במרכז. בחנוכה האינסטלטורים והצווארון הכחול עובדים כרגיל. מי שלוקח חופש זה הצווארון הלבן.
אהבתיאהבתי