שודד הבנק האבסורדי

תמריצים דקה אחת

שודדי בנק יוצרים תמריצים מאוד חזקים, כשהם מצמידים אקדח לראש של קורבנותיהם. איש לא יתפלא שפקיד הבנק המצפוני והדייקני שתמיד דקדק לבל תיאבד פרוטה מכספי הבנק, פתאום ימסור לשודד סטפה ענקית של שטרות. המצפוניות והערכים של הפקיד נותרו בעינם, אבל מערכת התמריצים השתנתה באבחה חדה.

שודדי הבנק מצידם מתנהגים בצורה הגיונית. הם משתמשים בכוח שיש להם על הפקיד כדי להרוויח כסף. לעומת זאת, לא ידוע לי על שודד בנק שמצמיד אקדח לראשו של פקיד ואומר לו: "תזעיק את המשטרה שתבוא לעצור אותי או שאירה בך". אם אתה מצמיד אקדח לראשו של אדם כדי לשנות את התנהגותו, אתה חותר לשנות אותה אל הכיוון שמועיל לך, לא אל הכיוון שהורס אותך.

מערכת המשפט הצמידה אקדח לראשו של נתניהו עם כתבי האישום בעניין תיקי האלפים, אבל האקדח הזה מחולל תמריצים אבסורדיים. במקום שיתמרץ את נתניהו לקדם את שלטון החוק, הוא מתמרץ אותו להרוס את שלטון החוק. אין זה מפתיע שנתניהו חותר תחת דברים שאמר בעבר, לא פעם, בזכות מערכת המשפט ועצמאותה. ממש כפי שאין זה מפתיע שהפקיד הידוע באמינותו פתאום מוסר לשודד את כספי הבנק. התמריצים פשוט דורשים זאת, והם רבי עוצמה.

ציטטתי לא פעם את דבריו של צ'רלי מאנגר:

אל תמעיטו בכוחם של תמריצים. ובכן, אתם יכולים לומר – 'כל אחד יודע זאת'. ובכן, אני חושב שתמיד הייתי באחוזון הגבוה של האוכלוסיה בכל מה שקשור להבנת כוחם של תמריצים, ועדיין המעטתי בערכם כל חיי.  לא חולפת שנה מבלי גילוי מפתיע שיוכיח לי עדיין שתמריצים חזקים מששיערתי.

גם אני, שמתיימר לכתוב בלוג על תמריצים, לא שיערתי שהתמריצים שהופעלו על נתניהו ישפיעו בצורה כה קיצונית.

במדינות הגוש הסובייטי לשעבר חיו אנשים חכמים ומלומדים, וברית המועצות השיגה הישגים כבירים במירוץ לחלל ובהתחמשות גרעינית, ובכל אופן בחנויות לא היה לחם. פשוט כי מערכת התמריצים עוותה בכלכלה הסובייטית בצורה קיצונית. העיוות בתמריצים של ראש הממשלה הוא זמני. המשפט לא יימשך לנצח. אבל השלכותיו יכולות להיות לדורות, כי הרס מערכת המשפט, הפיכתה לתלויה בפוליטיקאים והשחתתה יהדהדו תמריצים רעים לאורך עשרות שנים. עבירה גוררת עבירה, ותמריץ נוראי גורר תמריצים נוראיים.

אבל ישנה גם האפשרות השנייה – שההתנגשות הקיצונית תפקח את עיני האליטה הישראלית לקוראלס שבו היא מהלכת במצב הפוליטי והדמוגרפי הנוכחי, ותוביל אותה לחשב מסלול מחדש. זה ייתכן. אחרי הכול מדובר בבעלי אייקיו גבוה.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

56 תגובות בנושא “שודד הבנק האבסורדי”

  1. תמריץ,
    משפט נתניהו סיפק לו תמריץ חזק לקדם את שילטון החוק ואת זה ניתן להשיג רק במלחמה נגד שילטון המשפטנים. במדינה בה המשפטנים כפופים לחוק לא היה מתקיים כזה משפט שמבוסס על תיקים תפורים ובו רשויות האכיפה פטורות מציות לחוק ומעמידה לדין ככל אזרח אחר. "חזקת התקינות", "שגגה" ו"פגסוס" הם סממנים מובהקים לעיוות שאותו מבקשת הרפורמה לתקן.

    Liked by 1 person

  2. תמריץ, אתה מעוות את המציאות. זה לא מה שהתרחש. מה שהתרחש שונה בתכלית:
    משלב מסוים (אהרן ברק) מערכת המשפט (במובנה הרחב, כולל הפרקליטות והייעוץ הממשלתי) החליטו ששמירה על הסדר הציבורי אינו עיקר תפקידם כי אם חינוך הציבור לנורמות של "האדם הסביר" (כלומר הם).

    למשך תקופה ארוכה היה נדמה שהם מצליחים במשימתם ולכן הם הגבירו את הלחץ (לקחו לקצה פרשנות של חוקים, הגבילו חקיקה, הגבילו מדיניות ממשלתית, פסלו חוקים , …..) – כל זאת להמשך חינוך הציבור בכיוונים שהם רצו בו.
    אבל משלב מסוים לחלק נכבד בציבור נשבר מהמצב (החלק לא מהצד של "האדם הסביר").
    ועכשיו מערכת המשפט אוכלת את מה שהיא בישלה.

    אהבתי

  3. יאיר, רוב בני האדם נמשכים לכוח. אהרן ברק לא חריג בכך. גם לא ממשיכיו. הפיתרון הוא באיזונים. לא בהעברת כל הכוח למישהו אחר, עוד יותר חסר מעצורים.

    Liked by 1 person

  7. בתור אחד שהיה בבתי משפט אזרחיים, מניסיוני, שופטים מרגישים את עצמם כבני האצולה מול הואסלים הפרימיטיבים. ההתנהגות שלהם משפילה ושחצנית. זה לא רק כוח. השחצנות הזו מנעה מהם להבין שנתניהו אינטלגנטי ומנוסה בתככים לא פחות מהם וישיב להם מלחמה שערה. הם לא הביאו בחישובים את האופציה שהם עלולים להפסיד במלחמה ומה יהיו ההשלכות. זוכרים שקראו לו ברחובות ״הוא קוסם״?

    Liked by 1 person

  8. אם בעלי האיי.קיו הגבוה יבינו את המצב הדמוגרפי, הפתרון היחיד מבחינתם יהיה לעזוב. מרבית בעלי האיי.קיו הגבוה לא ירצו שילדיהם ונכדיהם יהיו מיעוט במדינה חרדית/דתית הנשלטת ע״י חוקי האל.

    Liked by 1 person

  9. מניסיוני בבתי משפט ברמת השלום (תביעות קטנות, סכסוכי שכנים, ….) השופטים לא התנהגו באופן שחצני או משפיל.

    Liked by 1 person

  10. אם בעלי האיי.קיו הגבוה ינצלו את האיי.קיו הגבוה שלהם – הם יבינו שכדאי להיכנס למהלך של פשרה מול מובילי הרפורמה בכדי להגיע לרפורמה בהסכמה.
    נקודת המוצא לפשרה צריכה להיות שכללי המשחק לא יכולים להישאר כמקודם – השמאל לא יכול להמשיך ולכפות את דעותיו על כל השאר באמצעות בית המשפט העליון. ברגע שזה יוסכם האינטרס שלהם יהיה כמה שיותר חופש (ולא כפיה). על שאר הדברים אפשר לדון.
    חירות כזאת תיתן תשתית משותפת לחיים כאן במדינה שנים קדימה. לכולם.

    Liked by 1 person

  12. רונן, לישוב העברי בארץ לא היה סיכוי להתחרות במספר הבריטים. לכן הם ביקשו עצמאות מבריטניה. כנ״ל לחילונים בארץ כיום. החכם עיניו בראשו, והמגמות הדמוגרפיות ברורות.

    אהבתי

  13. מי שחושב שההבדל בין חילונים לכל שאר אחיהם בישראל הוא כהבדל שבין יהודי המנדט לבריטים – חסר עומק היסטורי ותרבותי – וחבל.

    Liked by 1 person

  14. חילונים ודתיים לאומיים ומסורתיים יכולים להסתדר, ואלמלא משפט נתניהו, שבסופו של דבר הוא אירוע זמני, גם היו מסתדרים. אבל לעלייה הדמוגרפית הקיצונית במספר החרדים אין פיתרון בטווח הארוך בלי קנטונים.

    אהבתי

  16. תמריץ,
    אני חושב שאתה מתעלם מהמגמות שקורות בעולם. מגמות שישראל מושפעת מהן וגם משפיעה (החלשת בית המשפט אצלנו יכולה להשפיע על מקומות אחרים כי רעיונות עוברים מהר מאוד):
    יש מהפך בנוגע לאידאולוגיות של השמאל ולרעיונותיו במקומות רבים. לפעמים זה מקבל פנים מכוערות ולפעמים לא. המשותף לרוב המקומות שהשינוי הזה נתפס אקדמית כ"קץ הדמוקרטיה" (לא רק פה).
    מי שמוביל את המהפך הזה אלו ההמונים ולכן אפילו שמלומדים אקדמיים מכנים את התופעה "קץ הדמוקרטיה" אני בספק רב, כי ברחוב ערך החירות דווקא הולך ומתגבר.
    מה שאני מנסה לומר (ומתאמץ לעשות זאת לאורך כל הפוסטים האחרונים שלך – פוסטים הזויים ברובם, סליחה על הבוטות) הוא:
    1. הרפורמה אינה קץ הדמוקרטיה (גם אם הייתי מעדיף שחלקים ממנה יהיו עדינים יותר).
    2. זאת מגמה עולמית ולכן מעטים הם המקומות בהן המצב יהיה שונה (אולי בארה"ב וגם שם אני בספק).

    Liked by 1 person

  18. רוצה להגיב ל״הרפורמה אינה קץ הדמוקרטיה״ ולהסביר למה אני חושב אחרת: אחד מעקרונות הדמוקרטיה הוא עקרון הפרדת הרשויות (איזונים ובלמים). בישראל, אין בפועל שלוש רשויות, אלא רק שתיים – זאת כיוון שבנושאים מהותיים, קיימת משמעת קואליציונית. החלטת הממשלה, היא החלטת הקואלציה והיא החלטת הכנסת. רוצה לומר – בנושאים מהותיים, לדעתה של האופוזיציה אין הרבה משמעות והחלטת הממשלה, היא החלטת הכנסת (אולי אם היו מותרות הצבעות בעילום שם בכנסת, היינו רואים משהו אחר). בנוסף, החלטת הממשלה, היא בעיקר החלטת ראש הממשלה. שרים שלא ישמעו להנחיות ראש הממשלה ״יקבלו בראש״ בצורה זו או אחרת כפי שקרה לרבים וטובים בשנים האחרונות. החלטת ראש הממשלה נובעת ממניעים אישים, או מלחץ סיעות קטנות כאלה ואחרות ש״מחזיקות בביצים״ את ראש הממשלה מסיבות כאלה ואחרות.
    תחת ה״רפורמה המשפטית״ – השופטים ימונו ע״י פוליטיקאים, ובפרט ע״י הקואליציה (כלומר לפי הנחיות ראש הממשלה). גם העומד בראש בג״צ ימונה ע״י הקואליציה ולא לפי סניוריטי. שני הגורמים לעיל מייצרים תמריץ לשופטים ״להתנהג יפה״ ולעשות את מה שמבקשים מהם הפוליטיקאים, שכן קידומם ויוקרתם תלוי בזה.
    פוליטיזציה של מערכת המשפט, תעקר את עצמאותם של השופטים ותגרום לכך שבמקום שתי הרשויות שנותרו משלוש הרשויות, נקבל במקרה הטוב ראשות וחצי. אני חושב שאני יכול להרשות לעצמי לקרוא לזה ״קץ הדמוקרטיה״ ותחילה האוטוקרטיה.

    אהבתי

  19. תמריץ, קנטונים זה רעיון מפתה וחינני, אבל אם הוא לא יקרה ממש בקרוב, רבים ממשלמי המיסים יחפשו איך לעזוב. למה לך לראות את המיסים הנפלאים שלך הולכים למימון בחורי ישיבה כשהם יכולים לממן איכות חיים במקום אחר? (זאת במידה ואתה יכול לעזוב).
    תסריט אימים: החוקים החדשים לבית המשפט ולתקשורת עוברים וגורמים לירידה בהשקעות ההייטק במדינה. השקל והבורסה יורדים. כל אנשי ההייטק שיכולים מתארגנים על ויזות עבודה באירופה, ארה״ב, אוסטרליה וניו-זילנד והולכים לתרום את כספי המיסים שלהם למקומות שיתנו להם איכות חיים יותר טובה.

    אהבתי

  20. רונן, התסריט שאתה מתאר אינו תסריט אימים, אלא תסריט טוב, כי הוא מאפשר להפעיל המון לחץ על הממשלה. אבל בפועל הוא לא ריאלי, כי אנשים אוהבים את הארץ, ויש המון חסמים למעבר. אפילו פוטין שכל כך התאמץ הצליח השנה להבריח רק מיליון מתוך 140 מיליון רוסים.

    אהבתי

  21. החברה הישראלית והפוליטיקה הישראלית הן דמוקרטיות. אפילו אם ערכים דמוקרטיים הם – רחמנא ליצלן – מערביים. כן, אני בעד לכפות אותם (גדי טאוב, 15 באוגוסט 2000)

    אהבתי

  22. בינתיים אף מדינה מערבית לא עשתה משהו כזה, ואין סיבה להיות הראשונים, בדיוק במקרה כשראש הממשלה חשוד בפלילים.

    אהבתי

  24. כמה נקודות על הדברים שהעלאת תמריץ:
    (1) פוטין הצליח להבריח רק מליון רוסים, אבל האם אלא המליון ששילמו 20% מהמיסים? (כי זה מה שעלול לקרות פה).
    (2) לגבי ״אנשים אוהבים את הארץ״ – האם האנשים שמזדהים עם ערכים ליברלים/מערביים ימשיכו לאהוב את הארץ כש: יחוקקו חוקים נגד חבריהם הלהט״ב, יחוקקו חוקים נגד תקשורת חופשית, המגזר הנשי לא מיוצג בממשלה, הם אלו שמשלמים את המיסים ומשרתים בצבא ומי שנהנים הם אחרים. אני חושב שפחות ופחות אנשים יאהבו את הארץ. אני חושב שכבר עכשיו אנשים פחות אוהבים את המקום שהם חיים בו.
    (3) לגבי ״התסריט שאתה מתאר אינו תסריט אימים, אלא תסריט טוב, כי הוא מאפשר להפעיל המון לחץ על הממשלה״ – לתחושתי הממשלה הנוכחית מונעת מתאוות נקם יותר מאשר מחשבה על עתיד טוב יותר ומה יקדם את המדינה ואזרחיה לחיים בטוחים, מוצלחים ומאושרים יותר. אף מנהל שפוי במגזר העיסקי לא היה חושב על לפטר את כל בעלי התפקידים הבכירים ללא חפיפה ביום שהוא נכנס לתפקידו כפי שקרה במספר משרדי ממשלה ואז לבטל את כל מה שהוחלט בשנה האחרונה ללא שום התעמקות בפרטים.

    אהבתי

  25. רונן, אין ספק שהממשלה הנוכחית היא ״מכונת רעל״ שהפכה לממשלה. לא היה כדבר הזה בתולדות ישראל.. עם זאת ביבי פרגמטי. אין אצלו מקום לשנאה סתמית. הכול מתוכנן להיפטר מהמשפט. אם יצליח סביר שינסה להביא את גנץ ולהחזיר את השפיות.

    אין מה להשוות את רוסיה לישראל כי העושר של רוסיה הוא נפט. משם כולם יכולים לברוח. מקסימום יביאו פועלים זרים לקדוח. פה העושר הוא באמת הון אנושי.

    טוב לחיות בתל אביב ובגבעתיים ואפילו בשכונות הנעימות של ירושלים. אפילו אם הרפורמה תעבור כלשונה (דבר שאני נותן לו סיכוי אפסי), המדינה לא תקרוס בין לילה.

    אהבתי

  26. יאיר כפי הנראה מי שמקדם את הרפורמה – דהיינו נתניהו לוין ורוטמן – לא מעוניינים בשום שינוי. הם רוצים כוח מוחלט לממשלה.

    Liked by 1 person

  28. רונן
    הפרדת רשויות אינה עיקרון אלא אמצעי. האם הוא אמצעי יעיל – כל אחד וההשערה שלו אין (מספיק) מקרי בוחן של שלטון נבחר ללא הפרדת רשויות בכדי לדעת באופן ברור.
    החלטת ראש הממשלה נובעת בין השאר ממניעים אישים כמו גם מאידאלים מהשפעה סביבתית ועוד ועוד כמו כל אדם כמו אינסטלטור וכמו שופט.
    לראש הממשלה יש תמריץ לעשות שירות טוב לציבור יותר מאשר לשופט כי ראש הממשלה צריך את הציבור בשביל להבחר שוב.
    העובדה ששופט מונה על ידי פולטיקאי לא מתמרצת את השופט לעשות מה שהפוליטיקאי רוצה ממנו – מאחר והפוליטקאי לא יכול לפטר אותו.
    אבל נכון שמינוי נשיא בית המשפט העליון על ידי פוליטיקאים מתמרץ שופט עליון רגיל למצוא חן בעיני פוליטיקאים. (טיעון זה תקף רק לגבי שופטים שזמן שמועד פרשיתם הוא זמן מספיק לפני פרישת הנשיא הנוכחי)
    הטיעון שבעיקר ראש הממשלה מחליט סותר את הטיעון שהוא נסחט על ידי מפלגות קטנות.
    את ההשפעה של המפלגות הקטנות אפשר לראות כסחיטה – אם אלו קבוצות מיעוט שלא מוצאות חן בעיניך ואפשר לראות בזה דבר מבורך שראש הממשלה מתפשר עם קבוצות מיעוט.
    אתה יכול לקרוא לכל מה שתרצה איך שתרצה אתה יכול לקרוא גם לחתול שלך אוטוקרטיה – השאלה האם יש הגיון מבוסס במסר שאתה מעביר עם השם הזה.
    שלטון שאם לא ימצא חן בעיני רוב העם יופסק תוך לכל היותר 4 שנים לא תואם למונח 'אוטוקרטיה'

    אהבתי

  30. הבעיה עם השופטים היא גם שלפוליטיקאים מלכתחילה יש תמריץ למנות אנשים ברמה נמוכה. יותר קל לגנוב איתם סוסים. אולי זו הבעיה המרכזית מבחינת המגזר העסקי. איך שופטים תת רמה שיגיעו ממרכז הליכוד יצליחו להתמודד עם סוגיות מעמיקות בדיני חוזים ובמשפט מסחרי.

    Liked by 1 person

  31. עד שברוסיה יערכו בחירות במצב של תקשורת חופשית והתמודדות חופשית מול פוטין לאף אחד אין מושג אם פוטין נהנה מתמיכת רוב העם הרוסי.
    האנשים במגזר העסקי המתנגדים לרפומה עושים זאת ממניעים פולטיים הם מעוניינים ברמת שיפוט נמוכה מוטה שמאלה מאשר רמת שיפוט גבוהה יותר.
    מעניין האם בקרב אנשי עסקים יש קורלציה בין התנגדות לרפורמה לדעה הפוליטית.

    אהבתי

  32. אלדד יניב: יש קבוצה קטנה של אנשים שמנסה להוריד את דירוג האשראי של ישראל. אין להם שום בעיה על הרפורמה, הם מנסים להוריד את נתניהו

    Liked by 2 אנשים

  33. תמריץ אני מנצל את הבמה לנושא לא קשור .
    כתבת לא מעט על תחזיות דמוגרפיות המתבססות על שיעורי פריון.
    רציתי לשאול האם בחישובים האלה נלקח בחשבון רק שיעור הילודה, אם גם ההבדל בקצב וכמות המחזורים? לפי הערכה שלי על כל שני דורות במגזר הכללי, שמתחיל ללדת באמצע או סוף שנות ה20 לחייו, עוברים כמעט 3 דורות במגזר החרדי שמתחיל ללדת כמעט עשור קודם.
    לאנשים בגילי במשפחתי החרדית יש נכדים צעירים במעט מהילדים שלי. האם זה נלקח בחשבון בחישוב?

    Liked by 1 person

  34. האם הפרדת רשויות פרושה שכל שלושת הרשויות באותה הרמה של כח שליטה? מה יקרה אם מפכ״ל המשטרה יתחיל, בדומה לבג״ץ, לעשות מה שעולה בדעתו בטענה של דמוקרטיה?

    תמריץ ,״אין ספק שפוטין נהנה מתמיכת רוב העם הרוסי עשרים וחמש שנה, אבל רוסיה אינה דמוקרטיה״ (?????)

    משה, אין דבר כזה אוביקטיביות, גם לא בבית משפט. גם לא צריך שתהיה אוביקטיביות. על כן על השופטים להיות באותו ראש עם הממשלה הנבחרת, אחרת הם לא מפסיקים להתנגד לה. אנחנו דמוקרטיה יוצאת דופן במצב קבוע של מלחמה, יש צעדים שעל הממשלה לנקוט בהם שלא יהיו מקובלים בלוקסנבורג שבדיה או שויצריה. בית המשפט לא קיים כדי להיות שומר סף של הממשלה או להעביר עליו ביקורת, בשביל זה קיים הציבור. כשמדובר ב 3 רשויות מדובר בעזר כנגדו

    אהבתי

  35. אלדד יניב הוא גרסה פחות מתוחכמת של בני ציפר. גילה את תענוגות ההטרלה. גם אני אוהב להטריל. אבל מה שמונח על הפרק רציני מכדי להטריל לגביו.

    אהבתי

  37. איתמר, אני בדרך כלל עוקף את השאלה שאתה מציג. אני מניח בדרך כלל פשוט גידול של 4 אחוז כי אמפירית זה הגידול השנתי בשיעור המצביעים ליהדות התורה שאנחנו רואים כבר 30 שנה. ממש בדיוק ארבעה אחוז בשנה בין בחירות 1992 לבחירות 2022, והכול מבוסס על גידול טבעי.

    אהבתי

  39. תמריץ,
    תודות לאהרון ברק והלכת אפרופים כל חמור יכול להתמודד עם כל חוזה. בדקת מה מקומה של ישראל כיום ביחס לOECD בכל הקשור למשפטי חוזים?

    Liked by 1 person

  40. תמריץ,
    במסגרת הצונאמי הכלכלי עלתה לגדולה חברה בשם פאפאיה גלובל שממוטטת את תעשיית ההיי טק הישראלית. אז ברשותך ניתוח (גוגלי) מהיר של החברה המפוארת
    1. החברה רשומה כחברה אמריקאית
    2. הגיוס האחרון שלה היה ב2021 של 250 מיליו דולר לפי ערך של 3.5 מיליארד דולר. סה"כ גיוסים כ444 מיליון דולר
    אכן מספרים מרשימים מאין כמותם.
    עכשיו ניגש לנתונים שלא תראו בכותרות
    פאפאיה חברת הייטק? זו חברה שעיסוקה הנפקת תלושי שכר
    החברה הגיע למכירות של 14 מיליון דולר בשנת 2020
    כספי הגיוסים האחרונים שימשו למסע רכש של חברות בתחום
    לאחר מסע הרכש הגיעו המכירות המשותפות בשנת 2022 לסכום שיא של 14 מיליון דולר
    לחברה סניפים במדינות מופת דמוקרטיות כפולין, הונג קונג וסינגפור.
    שאלה לתמריצאים:
    כמה ירוויחו המשקיעים בפאפאיה לאחר העברת כספיה מישראל (לפולין?)
    מה ייגמר קודם, זרם ההשקעות בישראל או כספי המשקיעים בפאפאיה?

    Liked by 1 person

  41. הגידול של 4 אחוז בקולות של יהדות התורה היה יכול להיות קצת מעודד אם הוא היה מדויק. קצב הגידול הטבעי של חרדים אשכנזים גבוה בהרבה מאשר חרדים ספרדים אז אם זה היה 4 אחוז אצל האשכנזים אז הגידול הטבעי של החרדים הוא כנראה 3.8 אחוז.
    אבל כמו שכתבת, היו עצניקים שלא הצביעו והבנתי שגם הרבה הצביעו שס בגלל גולדקנופף, יש לזה כמה הוכחות.
    אני לא יודע מה היה ב92 אז לכן 4 אחוז הוא קירוב ולא מספר מדוייק.
    ואם אני כבר מגיב אכתוב שמפתיע שאתה נכנסת לחרדה הזאת. אני חושב שכמוני אתה די דטרמיניסט גנטי. אני מאמין שאם יהיה פה ממש רע דווקא החרדים יהיו אלו שישתנו.

    אהבתי

  42. ובהמשך לדבריו של איתמר. אם כבר הייתי מודאג ממגמה דמוגרפית אלה המסורתיים שמביאים יותר ילדים ובגיל צעיר יותר.
    מי שדיבר עם מספיק אנשים בחיים שלו יודע שמנת המשכל של המסורתיים נמוכה בהרבה משל חילונים או חרדים.

    אהבתי

  43. אמחייה, אני חושב שהם יגיעו לפשרה בהמשך.
    מי שכתב קודם שלממשלה הנוכחית יש תאוות נקם – צודק.
    צריך לחכות קצת ולתת לעניין להירגע ואז להיכנס לדיון רציני על רפורמה מוסכמת.
    כך או אחרת המצב הנוכחי חייב להשתנות.

    אהבתי

  44. מצטרף לחייל,
    כל הסיפור הזה שבג"ץ עזר לכלכלה הוא שטות אחת גדולה.
    ההוצאות המשפטיות של חברות עסקיות רק גדלו מאז המהפכה השיפוטית.
    בג"ץ לא חיזק את הזכויות הקניניות מאז המהפכה השיפוטית כמו שהוא עשה עבור זכויות פרוגרסיביות.

    אהבתי

  45. מסתבר שהטירלול בפאפאיה הוא בילט-אין. מי המטורף שנתן למטורללת את כספו?

    אהבתי

  47. אשר אמרת "אנחנו דמוקרטיה יוצאת דופן במצב קבוע של מלחמה". דבר ראשון, "מצב מלחמה" הוא מפלטם של הרשעים ומגוחך כמעט כמו "זה נועד להגן על הילדים". מדובר בטיעון קש שנועד להצדיק כל פעולה שלמשטר מתחשק לעשות.

    אבל מה שאפילו גרוע יותר הוא שאנחנו *לא* דמוקרטיה יוצאת דופן, וודאי לא לגבי "המלחמה". "המלחמה" שלנו בעשורים האחרונים היא מול אוייב נחות משמעותית שאין לו שום סיכוי לנצח. זו אפילו לא מלחמה קיומית כמו שהיו לנו בעבר, וזה מעמיד את התירוץ הזה באור אפילו יותר מגוחך.

    אהבתי

  48. "תקשורת חופשית והתמודדות חופשית דורשות יותר משלטון רוב. הן דורשות רשות שופטת חזקה."
    אתה מתכוין לרשות שופטת חזקה כמו זו שסגרה את ערוץ 7?
    חזקה כמו זו שחתנו של נשיא העליון אהרון ברק קיבל תפקידים נחשקים בשידור הציבורי?
    חזקה כמו זו שמקימה מאגר לא חוקי לניטור פעילות של גולשים ברשת, שמותחים ביקורת על שופטים ועל מערכת המשפט?
    חזקה כמו זו שעל לשון הרע על איתמר בן גביר הפיצוי הוא שקל אחד אבל על 'נאור' סכום הפיצוי הוא ברמה אחרת לגמרי?
    אמחיה אני לא מומחה גדול לרוסיה אבל לפי מה שאני רואה פוטין הוא אהרון ברק ברק על סטרואידים – אהרון ברק פגע בחופש הביטוי בארץ אבל לא ברמה כזאת שהיא הושחתה לגמרי. ברוסיה לפי מה שקראתי מבקרי פוטין נאלצים לברוח מהמדינה.

    Liked by 1 person

  49. ערוץ 7 לא היה זכאי לפריבילגיה רק כי הפר חוק שנים. במדינה שמעבירה כאלו חוקים (גם בתהליך חקיקה בעייתי כהסתייגות לחוק ההסדרים) אין שלטון חוק, אלא שלטון הגחמות של הח״כים. לגבי השאר איני מכיר את הפרטים.

    אהבתי

  50. יוצא בשאלה, אני חושב ש-4 אחוז הוא קירוב טוב לכל החרדים מהסיבות שציינת. אם יגידו לי שעוד 20 שנה זה יירד ל-3.5 אחוז, יישמע לי הגיוני. אבל לא הרבה פחות מזה.

    בהקשר של מה שאמרת אני מתכווץ למשל לחשוב שסוג האנשים שמאכלס את ״שובו בנים״ של ברלנד הצליח להכניס את עצמו למנגנון השכפול הגנטי המואץ שקרוי חרדיות. אבל יש במקומות האלו נשירה משמעותית, כחלק מהאימפולסיביות שמאפיינת אנשים כאלו. ככה ששיעור הגידול לטווח הארוך אכן נמוך בהרבה.

    לגבי האופן שבו אני תופס את העניינים אפשר להבין זאת עם תיאוריית רמת ההבניה והמרחק הפסיכולוגי. כשהכול יציב ואתה מתבונן מרחוק בהתרחשויות עתידיות ספקולטיביות, אפשר להגיד משפט מאוד כללי כמו: ״כל עוד הישראלים בעלי אייקיו סביר, הם לא יהרסו את עצמם. גם אם יעשו טעויות, הם יפיקו לקחים״.

    כשאתה עושה זום אין ומוצא את עצמך באמצע סיטואציה של הרס עצמי מטורלל, מאוד קשה לקחת את הפוזיציה הרחוקה הזו.

    אהבתי

  51. משה,
    הצלחת לאבד אותי בכמעט כל אחת מהשורות. אתייחס רק לשתי הראשונות כי זה נראה לי בזבוז זמן.

    ״הפרדת רשויות אינה עיקרון אלא אמצעי. האם הוא אמצעי יעיל – כל אחד וההשערה שלו אין (מספיק) מקרי בוחן של שלטון נבחר ללא הפרדת רשויות בכדי לדעת באופן ברור.״
    השיטה הדמוקרטית ליברלית שחלק ממנה הוא עיקרון הפרדת רשויות היא השיטה הטובה ביותר שנמצאה עד היום למשטר. כנראה שיש סיבה לכך שאין מקרה בוחן של שלטון נבחר ללא הפרדת רשויות ולכן ״כל אחד וההשערה שלו״ זה טיעון דמגוגי.

    ״החלטת ראש הממשלה נובעת בין השאר ממניעים אישים כמו גם מאידאלים מהשפעה סביבתית ועוד ועוד כמו כל אדם כמו אינסטלטור וכמו שופט.״
    החלטותיו של ראש ממשלה, כמו החלטותיו של כל מנהל בכיר צריכות להיות לטובת הארגון, או המדינה במקרה זה. להשוות את מניעיו האישיים של ראש ממשלה לאלו של אינסטלטור זו שוב דמגוגיה.

    כשראש הממשלה, בעזרת הממשלה והקואליציה ישתלטו על בית המשפט ומייד לאחר מכן על התקשורות, לא יהיו בחירות אמיתיות עוד 4 שנים. יהיה משהו אחר.. רוסי, הונגרי או פולני יותר.
    הלוואי שאני טועה.

    Liked by 2 אנשים

  52. רונן

    מסכים שהשיטה הדמוקרטית שהפרדת הרשויות היא חלק ממנה היא השיטה הטובה ביותר שנמצאה עד היום למשטר.
    בשיטה הדמוקרטית כמו בהרבה מערכות יש עקרונות ויש אמצעים לא ברור איך אתה מסיק מהמשפט לעיל לשאלה האם הפרדת הרשויות היא עיקרון או אמצעי.
    לא ברור איך מכך שזו השיטה הטובה ביותר שנמצאה עד היום נובע שלא יתכן שהיא תשתפר אם נוריד/נשנה חלקים ממנה. בהרבה מערכות שהיו הכי טובות בזמנם חלו אחרי זה שינויים שהביאו שיפורים.
    "כנראה שיש סיבה לכך שאין מקרה בוחן של שלטון נבחר ללא הפרדת רשויות" טיעון סביר ועדיין גם הטיעון הנגדי שהסיבה לכך אינה שונה מהסיבות שנכונות לכל מערכת שהשתפרה מדוע היא לא השתפרה כבר קודם – היא טיעון סביר. בכל מקרה ברור שהסיבה לכך אינה ממצאים אמפיריים שזה לא עובד.
    מסכים שהחלטותיו של ראש ממשלה, כמו החלטותיו של כל מנהל בכיר צריכות להיות לטובת הארגון, או המדינה במקרה זה.
    הטיעון שלי היה שיש מרחק בין הרצוי למצוי וטענתי היתה שזה הטבע האנושי בכל תחום גם החלטות של אינסטלטור צריכות להיות לטובת הלקוח וגם של שופט צריכה להיות לטובת החוק בין אם מדובר בסכסוך שכנים קל ובין אם מדובר בעניינים כבדים הרבה יותר אבל המצוי הרבה פעמים אינו כך וזה אצל כולם בין אצל ראש ממשלה ובין אצל שופט שניהם בנקודה זו אינם שונים מהאינסטלטור.
    לא ברור איך המשפט המוסכם מפריך את הטענה שלי.
    (בנוסף לכך עומדת ברקע השאלה מי מגדיר מהי טובת הארגון/המדינה, השלטון הקומוניסטי גם פעל לפי מה שהבנתו היא טובת המדינה – העיקרון הדמוקרטי הוא שלא השליט מגדיר מהי טובת המדינה אלא העם.)

    בנושא הדמגוגיה – אני משתדל לבסס את הדברים שלי על עובדות והגיון, כמובן גם אצלי כמו אצל כל אדם נופלות טעויות.

    אהבתי

  53. תמריץ,
    חזון הקנטונים הולך ומתממש בפועל עם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת על ידי רשויות עירוניות חילוניות. הוא יצבור תאוצה כאשר הממשלה החילונית שתעלה כאן אחרי ביבי תפרק את משרדי החינוך והבריאות ותעביר את התקציבים שלהם לרשויות עירוניות.

    Liked by 1 person

  54. משה אמרת "בכל מקרה ברור שהסיבה לכך אינה ממצאים אמפיריים שזה לא עובד" אבל זה לא מדוייק. דמוקרטיה קיימת החל מימי היוונים הקדמונים ומאז ועד היום נבחנו לא מעט צורות שלטון. לפעמים אפילו דיקטטורות היו יעילות, החסרון שלהן כמובן בהסתמכות על כך שהדיקטטור הוא "נאור" ודואג לעם מה שלא תמיד היה נכון.

    לגבי דוגמאות מהעת הנוכחית הרי יש לנו לא מעט "דמוקטטורות" – רוסיה, בלארוס, איראן, סין, מצרים, סוריה וכו'. יש גם דוגמאות סף כמו הונגריה ופולין. לדעתי האישית המערב עם כל הרעות החולות שלו עדיין עדיף על המדינות האלה. מעבר לכך את הבעיות בארצות מערביות יותר קל לתקן כי הן באמת דמוקרטיות.

    אהבתי

  55. אמחיה
    נכון שלפעמים אפילו דיקטטורות היו יעילות וגם היום סינגפור היא דיקטטורה וזו מדינה לא פחות טובה מחלק גדול מהדמוקרטיות. ויש דמוקרטיות גרועות כמו פולין והונגריה. אבל בסופו של דבר הנסיון מראה שלמדינה דמוקרטית יש סבירות גבוהה מאוד להיות מדינה טובה ולמדינה דיקטטורית יש סבירות גבוהה מאוד להיות מדינה גרועה. לכן ההתנהלות ההגיונית היא דמוקרטית.
    לא ברור לי מה אתה מתכוין שמאז ועד היום נבחנו לא מעט צורות שלטון. העיקרון העומד כאן הוא האם התנהלות השלטון נקבעת על ידי העם או התנהלות השלטון נקבעת על ידי שליט. לעקרון של שהתנהלות השלטון נקבעת על ידי השליט יתכן שהשליט יהיה קיסר או מלך או מפלגה יחידה (למשל המפלגה הקומוניסטית ברוסיה) כל אלו נמצאות תחת אותו עיקרון. העיקרון הדמוקרטי יכול להתממש גם בצורות שונות בחירות יחסיות, בחירות אזוריות, נשיא, ראש ממשלה וכדו' אבל כל המדינות שהעם קובע את התנהלות השלטון הם תחת העיקרון הדמוקרטי.
    איראן סין מצרים וסוריה להבנתי הם דיקטטורות. טקס בחירות לא הופך מדינה לדמוקרטית. בחירות הם אמצעי לא עיקרון (אמצעי הכרחי וראשוני אומנם אבל אם תמצא בעתיד דרך אחרת שהתנהלות השלטון תקבע על ידי העם אפשר לוותר על הבחירות) לטעמי 'דמוקטטורה' אינו תואם את המשטר שם.
    (עד כמה שזכור את הביטוי 'דמוקטטורה' טבע משה פיילגין, הבג'ץ שלנו אומנם פוגע בדמוקרטיה אבל לא החריב אותה, לעם עדיין יש אפשרות לקבוע חלק נרחב מאוד מהתנהלות השלטון, הבחירות אצלינו אינם רק טקס – יש להם השפעה גדולה)
    רוסיה גם אינה דמוקרטיה אין הבדל ממשי בין האם החוק הרשמי אוסר על קיום מפלגה אחרת מלבד המפלגה הקומוניסטית ועל איסור להשמיע דעות אחרות לבין מצב שהחוק הרשמי מתיר מפלגה אחרת מלבד מפלגת פוטין אבל למעשה כל ראש מפלגה אחרת 'נעלם' ומי שמשמיע דעות אחרות נאלץ לברוח מהמדינה מסיבות שונות ומשונות.
    פולין והונגריה, אני לא מכיר לעומק אבל להבנתי הם אינם מדינות סף, הם מדינות דמוקרטיות לחלוטין. יש ביקורת גדולה על המנהיגים הנוכחיים של פולין והונגריה בנושאים הקשורים למערכת המשפט שם ועוד נושאים שהשמאל מתנגד אליהם – אבל פולין והונגריה היו מדינות לא פחות גרועות עוד לפי המנהיגים הנוכחיים. אני מניח שאתה לא רוצה שישראל תהיה גם כמו פולין והונגריה דאז כך שהטיעונים שהרפורמה המשפטית מקדמת אותנו לפולין והונגריה חסרות שחר מהכיוון הזה.
    מאזן הכוחות בארץ כרגע הוא ששוחרי הדמוקרטיה בעד רפורמת לוין ושונאי הדמוקרטיה נגד רפורמת לוין. האם יש בין אלו שבעד רפורמת לוין גם כוחות אנטי דמוקרטיים? – כן, אבל הרוח הכללית של מחנה זה היא דמוקרטית ולכן אף שיש בעיות ברפורמה הסבירות היא שגם יתוקנו במשך הזמן. האם בין אלה שנגד רפורמת לוין יש כוחות דמוקרטיים? – כן, אבל הרוח הכללית של מחנה זה היא אנטי דמוקרטית – לכן אם הם ינצחו כעת סביר שלעולם לא נראה את התיקונים הדרושים כעת.
    אצל אהרון ברק המהפכה השיפוטית היא תחילת הדרך לדיקטטורה מלאה החזון הוא שבית המשפט יוכל לפטר את ראש הממשלה – וזה אומר גם פיזור הכנסת. הנה ציטוט מדבריו ""במקרה של ראש הממשלה, אין לאף אחד סמכות לשקול אם לפטר אותו – בית המשפט יצטרך לפתח דוקטרינת חובת התפטרות אישית. יכול להיות שבית המשפט יטיל חובה על הכנסת להביע אי־אמון בראש הממשלה. אם פסק הדין לא יכובד, זה בהחלט יכול להיות בסיס למלחמת אזרחים"
    בעולם המערבי השופטים נבחרים על ידי הציבור (דרך נבחריהם עם איזונים שהבחירה נעשית דרך שני גופים נבחרים) כאן לא. הביקורת של רפורמת לוין שכן הם יבחרו על ידי נבחרי ציבור בלי איזונים ובלמים נכונה אבל עם זאת עדיין רפורמת לוין היא התקדמות דמוקרטית, בחירה דרך נבחרים בלי איזון יותר דמוקרטית מבחירה שאינה מכח הציבור. המצב בארץ הוא שאין שני גופים נבחרים מוסדרים שאיתם ניתן להגיע לאיזון בבחירת שופטים לכן – מציאת והסדרת דרך כזאת תיקח שנים (אם בכלל תצליח). האפשרויות כרגע הוא או האפשרות האנטי דמוקרטית של מתנגדי הרפורמה או האפשרות הדמוקרטית הלא מאוזנת של הרפורמה.

    אהבתי

  56. משה, אפשר להכניס את ראש העיר ירושלים וראש העיר תל אביב או נציג מטעמם. זה בטח יותר ייצוגי מאשר לשכת עורכי הדין.

    אהבתי

כתיבת תגובה