בין שתי דמוגרפיות

שמענו אתמול על אירוע דמוגרפי מכונן: לראשונה דיווחה סין על צניחה באוכלוסייתה, מספר התינוקות הנולדים היה קטן ממספר הזקנים המתים. האישה הסינית מעמידה ילד אחד בממוצע. בטיבט ובמחוזות הכפריים שיעורי הילודה גבוהים יותר, אבל בערים כמו שנחאי ובייג'ינג שיעורי הילודה מגיעים לשפל שהאנושות עוד לא הכירה כדוגמתו, בערך 0.7-0.8 ילדים לאישה, כלומר בכל דור אורבני יהיה רק כשליש ממספר התינוקות של הדור הקודם. ומגמת העולם הצפויה היא שהמחוזות הכפריים יתקרבו ויידמו למחוזות העירוניים, ולא ההיפך. ברשתות החברתיות בסין מדברים על "הדור האחרון", צעירים שאין להם שום עניין להותיר זרע של קיימא אחריהם. ייתכן שהדבר נעוץ בטבע הסיני השמרני שמתעב סיכונים והרפתקנות, וילד בעת המודרנית הוא סוג של הרפתקה כלכלית.

נניח שכך תימשך לה המגמה הנוכחית בסין לאורך דורות, ונניח שהנשים בישראל ימשיכו לשמור על ממוצע 3 ילדים לאישה, ולא נתעסק בחלוקה הפנימית בין חילונים, מסורתיים, חרדים, בדואים וכדומה. נניח שכל הסקטורים ישמרו על שיווי משקל כלשהו ביניהם שיביא בסופו של דבר להולדת שלושה ילדים לאישה במדינה בממוצע לאורך שנות דור, כפי שאכן קרה בישראל בעשורים האחרונים. מתי יוולדו בעולם יותר תינוקות ישראלים מתינוקות סינים? עוד 110 שנים בערך.

110 שנה הן המון זמן. אף אחד מהקוראים לא יהיה בחיים אז. ובכל אופן, לא מדובר ב-3,000 שנה. לתינוקות שנולדים כיום יש סיכוי להגיע לזמן הזה. איזה עולם זה יהיה. עולם שבו נולד אותו מספר של תינוקות – סינים וישראלים, הוא שונה לחלוטין מהעולם שלנו, בצורה שפשוט לא ניתן לתאר ולדמיין בכלל. זה אמנם קיצוני להניח שהסיניות ימשיכו להוליד ילד לאישה מעתה ועד עולם, אבל גם אין ביטחון שהילודה בסין תתאושש בהמשך הדרך. ביפן, לשם השוואה, כבר חמישים שנה ששיעור הפריון מתחת לשני ילדים לאישה.

יש ויכוח גדול בישראל על גבולות 67' לעומת גבולות ארץ ישראל השלמה, אבל הכיבוש קיים כבר 55 שנה, ושלושים שנה חלפו מאז אוסלו, ולא חל שינוי במצב המדיני. פעם אנשי שמאל חשבו במונחים של "כולם יודעים איך יראה בסוף הפיתרון" וכיוונו לכך שיקומו שתי מדינות בגבולות 67', כפי שהקהילה הבינלאומית תובעת. כבר חלף חצי יובל מאז אהוד ברק הדיח את ביבי ונבחר כדי לקדם זאת. אבל בינתיים השעון הדמוגרפי מתקתק ויוצר מציאות כל כך קיצונית בתמורותיה ובצפיפותה, שייתכן שהפיתרון יהיה אחר לגמרי. בעוד עשרות שנים הדמוגרפיה של ישראל מול העולם כבר תהיה כל כך שונה, שייתכן שהתפיסה הגיאו-פוליטית גם כן תשתנה. גם אירועי הימים האחרונים הדרמטיים וההיסטוריים מלמדים איך החשיבה הישנה של השמאל על הסכסוך היא לא רלוונטית ולא באמת לקחה בחשבון את הדמוגרפיה. זה לא שאם תימצא דרך לשלום עם הערבים, מדינת ישראל תגיע אל המנוחה, הנחלה והאוטופיה. יחסי הכוחות הדמוגרפיים הפנימיים בתוך המדינה השתנו, כך שסכנות הכיבוש אינן דווקא החמורות שבבעיות הדמוגרפיות מבחינת איש השמאל שהיה רוצה לדמיין את נכדיו גרים פה. עתה השאלה הדמוגרפית הקשה ביותר שיש להתמודד עם הבעיות שמציבה היא פנימית.

דורות במשפחה סינית – בינה מלאכותית מידג׳רני

66 תגובות על ״בין שתי דמוגרפיות״

  1. תמריץ, אני אופטימי מאוד.
    כמו שגולדמן זקס או HP או אינטל או חברות אחרות עברו מספר טרנספורמציות, יצרו מוצרים שונים ופנו לכיוונים שונים, והדבר היחיד שנשאר שם קבוע (ב-98% מהזמן) הוא הרווחיות שלהן/חדשנות שלהן – כן אני מאמין ביכולת של החברה בישראל להתקדם.
    אני רואה את פוטנציאל ההשתנות הגדול שקיים במדינה שלנו ובחברה שלנו. אני חושב שמתחת לפני השטח צומחים דברים טובים מאוד שקשה לראות אותם כרגע.
    מבחינתך, בעקבות מהלך הרפורמה המשפטית, החרדיות והבערות השתלטו על הציבור (ואולי גם הדתיות), אבל אני מבין אחרת – העובדה שרבים מהציבור הכללי (מסורתי/חילוני) נוקטים בעמדה דומה מלמדת שזה הדבר הנכון. צריך לשייף ולכוונן אותו – אבל הוא יתרום טובות לחברה. הנכדים של איש השמאל יחיו כאן מצוין ולא יבינו בכלל על מה הסבא שלהן התלונן.

    כמו שאתה חושב שההתנתקות הייתה חיובית גם אני לא רואה זאת כך (בעיקר בגלל הסבל האנושי שהיא גרמה) – אני מציע לך את אותה עסקת חבילה. גם אם אתה ער לסבל הרגשי של החוששים לחיות ב"דיקטטורה" – בסופו של דבר אתה תראה שיצא טוב מהרפורמה המשפטית המוצעת. ואם לא – אז נתקן.

    Liked by 1 person

  2. תמריץ,
    אבישי גרינצייג חשב עליך

    אהבתי

  3. מודה שהייתי אופטימית, די בדומה ליאיר, לגבי השלכות הרפורמות המשפטיות של לוין.

    עד לשיחת טלפון עם חברה, שסיפרה שהיא ובעלה החליטו למהר להשיג אזרחות זרה לשלושת ילדיהם, בכדי להקל עליהם, מיד לאחר שיסיימו את הצבא ולימודיהם האקדמים, את הירידה מהארץ. כנ'ל להגביר במעט את הלחץ על ילדיהם לבחור באיזשהו מקצוע בינ'ל, כמו בהיי-טק או ברפואה, ולהימנע ממקצועות שעלולים לקרקעם לאדמת ישראל (כמו עריכת דין).

    עד היום הדחיינות שלהם השהתה את הטיפול בנושא, ובשוליים גם חששות שמדינות נוספות יאמצו את הנוהל האמריקאי לגבות מיסים מכל אזרחיהם, כולל אלו שאינם חיים בארה'ב ואינם עובדים בה.

    התגברות חששותיה לעתיד החיים בישראל לא נבעו מההפחדות לגבי הפגיעה בדמוקרטיה, קרי מהחלשת ריבונותו עם ישראל להחליט על עתידו. אלא דווקא מההפך. מהגברת כוחו של ה"עם" (קרי ההמונים הנבערים) על חשבון "הנאורים בגלימות". אלו שעד היום "שמרו" (לתפיסתה) שישראל לא תשנה יותר מדי את פניה, והצליחו ל"קזז" את הדמוגרפיה החרדית והדתית לאומית, בהשוואה לדמוגרפיה החילונית.

    אם חברתי מייצגת איזושהי מגמה לטווח רחוק – הרי שישראל עלולה להפוך למדינה המייצאת כוח אדם *איכותי* למדינות בעלות ילודה שלילית שצפויות לשווע לכוח אדם שכזה.
    (מעט בדומה למדינות אפריקה שמייצאות כוח אדם, שרובו שואבי מים וחוטבי עצים אך מיעוטו כל האליטה שלהן, למדינות משגשגות יותר).
    גל הגירה חילוני שעתיד לשנות את הכל הניבויים לגבי האכלוס העתידי של יו'ש.

    קשה להניח שסין המאפירה תצליח לפתות ישראלים בעלי מקצועות בינ'ל מבוקשים להגר אליה. אך יתכן שיפן, דרום קוריאה ומדינות אירופיות רבות – כן. על אחת כמה וכמה מדינות דוברות אנגלית כמו ארה'ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. גם בהן, האוכלוסיה הלבנה והמשכילה, מעוטת הילדים, הולכת והופכת במהירות למיעוט.

    Liked by 3 אנשים

  4. השבוע האחרון טלטל אותי ובמידה מסוימת שינה את השקפת עולמי. באופן אישי אמרתי למכריי שיש להם אופציה לדרכון זר לפעול בכיוון. בהחלט מופיעה באופק האפשרות המפחידה ש״המשוגעים ישתלטו על בית החולים הפסיכיאטרי״, אפשרות שעד עתה העדפתי להדחיק, אפילו במחשבה על העתיד הרחוק.

    אבל אין זה בהכרח רע. תחרות משפרת את כל נותני השירות, ואם מדינת ישראל תדע שיש לאזרחיה אלטרנטיבות ואינם קהל שבוי, זה תמריץ טוב.

    אהבתי

  5. עדיין רוב הישראלים קשורים לארצם בכבלים של משפחה, חברים, פרנסה, שפה, זכרונות ואהבת מולדת, כך שביבי, לוין, דרעי, גולדקנופף וחבריהם יצטרכו להתאמץ הרבה יותר לדחוק את רגליהם כדי שנראה התרחשויות בקנה מידה שיבלוט בטבלאות הדמוגרפיות.

    Liked by 1 person

  6. קמילה ותמריץ,

    אין לכם מושג עד כמה זה גרוע. אני חי באזור (ניו-יורק) שבו הרבה ישראלים מגיעים לתקופת זמן קצובה ואז חוזרים לארץ (פוסט-דוקטורנטים ב-STEM, רופאים בתתי-התמחות, הייטיקסטים ברילוקיישן) ואני מכיר כ-40 משפחות* כמעט כולם (38 בספירה שלי) זזו צעד אחד או שניים לכיוון השארות כאן, בארה"ב. קרי – מי שחשב לחזור, עכשיו על הגדר, מי שהיה על הגדר עכשיו רוצה להגר. רק בחודש האחרון 4 משפחות עשו צעדים אופרטיבים להגירה. השילוב של המהפכת לוין, פתיחת הברז התקציבי לחרדים ומתן 10% מהשעות בחינוך הממלכתי לוולדרמורט שבר אותם.

    * דמוגרפית, אגב המשפחות הללו מתחלקות 55-45 מזרחים-אשכנזים, 25-75 חילונים-דתיים. לא ראיתי הבדל ביחס להגירה כפונקציה של מזרחיות ו/או דתיות.

    לא יודע לגבי שאר העולם, אבל לגבי ארה"ב בעתיד, אין מה לדאוג – היא מייבאת מצטיינת של מהגרים משכילים – סינים, הודים, אמריקה הלטינית, ובקרוב – אולי גם ישראל. אז האוכלוסיה המשכילה תהייה קצת יותר חומה וקצת יותר מלוכסנת, ביג-דיל.

    Liked by 3 אנשים

  7. נטול ח
    הדברים שאתה מתאר נטולי משמעות בטווח הארוך. בסופו של דבר המציאות מנצחת תעמולה וטרנדים. תעמולת השמאל מייצרת כרגע הפחדה וטרנד של ריחוק מהארץ. אם אכן הרפורמה תעבור ואכן תיצור מציאות גרועה – התוצאה של בריחת מוחות היתה באה גם בלי שום טרנד ותעמולה מקדימה ואם אחרי שהרפורמה תעבור המדינה תשאר פחות או יותר אותו דבר מבחינת האפשרות של חילוני לחיות כאן – הטרנד ישקע והעזיבה תפסק והרבה ממהגרי הטרנד יחזרו. מוחות סינים והודים לאורך זמן מהגרים לארצות הברית בגלל המציאות בארצות שלהם לא בגלל תעמולה וטרנדים.

    Liked by 1 person

  8. קמיליה
    בהתיחס לתגובות האחרונות שלך
    גם במגילת העצמאות האמריקאית לא מוזכרת המילה דמוקרטיה אפילו פעם אחת (שאלה שחוזרת בחידונים החידונים)

    האם לא היה רעש תקשורתי כזה גדול כשמנחם בגין עלה לשילטון? חצי מבעלי האיקיו הגבוה שאז נקראו לא צ׳חצ׳חים דיברו על נהירה למדינות אחרות? שמה חייל זקן יועיל להזכיר?

    חשבתי שיאיר שכנע אותך שהמובסים בבחירות החליטו לשבור את הכלים בכל מחיר, בלי קשר לרפורמת לוין. אם זו לא רפורמת לוין אז זה דרעי ואם לא דרעי אז משהו אחר, הם לא יתנו לכוח שלהם להשמט מידיהם, שטח משוחרר לא יוחזר.

    אם תמריץ משתכנע גם הוא שרפורמה נחוצה, מדוע הוא חוזר בו?

    האם יש הסכמה שלו הרפורמה עוברת ממשלת שמאל לא תחפז לשנות אותה? זה משהו בסיגנון רק הימין יכול לעשות שלום ורק השמאל יכול לעשות רפורמה.

    Liked by 1 person

  9. לא קונה את הספקולציות הפסימיות האלו . למה בתחילת שנות ה2000 שהתפוצצו פה אוטובוסים ובתי בילוי והביטחון האישי היה נמוך מאד לא הייתה ירידה המונית של האליטות?
    אנשים מהגרים רק אם המצב הכלכלי רע וההזדמנויות להגשמה עצמית קטנות או אם רמת הציויליזציה יורדת משמעותית (רמות פשע קיצוניות , חוסר ארגון ורמת שירותים תת רמה) . למשל סיפוח של השטחים ותוספת של מיליוני פלשטינים נחשלים על גבה של הכלכלה הישראלית יכול להוביל לפליטה של האליטות החוצה כמו הלבנים שברחו מדרום אפריקה אחרי שינוי המשטר ב94 .
    אני פשוט לא מצליח לדמיין מצב שהאליטות בורחות מפה בגלל כל מיני עניינים של תדמית ישראל כמדינה דמוקרטית בעולם המערבי .

    Liked by 1 person

  10. אייל, לרדת בגלל התקפת אויב זו בגידה. אליטה אינה בוגדת. להיפך – האינתיפאדה אז קברה את רעיונות הירידה מהארץ שרווחו לפניה.

    העניין אינו תדמית בחו״ל, אלא תחושה שאין עתיד למדינה כי משתלטים עליה כוחות אפלים.

    Liked by 1 person

  11. משה, אני חושב שהטקסט שלך קצת פרדוקסלי. אם רפורמת לוין לא תשנה כלום, אז על מה הימין עושה מהומה. ואם תשנה הרבה, אז למה שמתנגדיה לא יעזבו. אני חושב שאתה מגמד מתחושת הניכור שיוצרים חיים תחת כיבוש זר, ושלטון ימין-חרדים ללא מנגנוני איזון הוא כיבוש זר לחצי מהעם. אבל בשורה התחתונה לא חולק עליך בהרבה, הגירה דבר מורכב וקשה. כל עוד אפשר להסתפק בלקטר רק מיעוט יהגר.

    אהבתי

  12. משה, מהגרי טרנד זה כאלה שיורדים כרווקים לברלין בגיל 24 עובדים בעבודות שחורות וחוזרים ב-28 שהם עדיין רווקים. פה מדובר במשפחות בגילאי 30-40, מקצועות רווחיים (לעיתים רווחים מאוד) עם ילדים קטנים. מהנסיון שלי, ברגע שהם חוצים את קו החמש שנים במערכת חינוך פה, הסיכויים לחזור יורדים משמעותית.

    Liked by 2 אנשים

  13. תמריץ,

    גם אני קצת מופתע, אבל ניו-יורק ספציפית (ומזרח ניו-ג'רזי) מציעה לדתיים ליברלים חיים יהודיים עשירים עד מאוד: מגוון של בתי-כנסת מכל מני זרמים ותתי-זרמים, ערבי פנויים-פנויות, אירועי נטוורקינג, בתי ספר יהודיים פרטיים מכל סוג (מישיבה קשוחה ועד "אשל" של ילדי המילארדרים היהודים) ועוד. באמת, זה ללכת עם ולהרגיש בלי.

    Liked by 1 person

  14. אשר ואחרים, רובנו בעד רפורמה. אולם בצורתה הנוכחית הרפורמה תקרב אותנו הרבה יותר להונגריה ורוסיה, נניח, מאשר לאוסטרליה, ארה"ב או קנדה.

    יש ניתוח של משה גורלי בכלכליסט בענין הזה:

    https://www.calcalist.co.il/local_news/article/skifrxmii

    אז אמנם מר גורלי הוא שמאלן אבל יש אמת בדבריו. בכל המדינות האחרות יש איזונים ובלמים. למשל בארה"ב יש הפרדה בין דת למדינה *בחוקה*. זה משהו שאין בישראל. למעשה, בישראל אין בכלל חוקה, כך שאין התוויה בסיסית שכל החוקים נבחנים לפיה. מעבר לכך בארה"ב יש גם סנאט וגם קונגרס, שלכל אחד מהם נבחרים בצורה שונה. בארה"ב גם יש חוקים פדראליים לעומת חוקי מדינה, ומדינות שונות יכולות לחוקק חוקים מקומיים, למשל בנושא הפלה או נישואיי גייז. מי שרוצה מדינה שמרנית יכול פשוט להגר למדינה כזו וההפך. וכו' וכו'.

    כל האיזונים האלה פשוט לא קיימים ברפורמה המוצעת בישראל. זה אגב מזכיר לי את "החוק הצרפתי" שגם אותו רצו להעביר בישראל בזמנו, וגם כאן זה היה בלי כל האיזונים והבלמים שקיימים במדינות עם חוקים דומים בחו"ל. ובאותו ענין, לא אתפלא אם חוק צרפתי כזה יהיה אחד החוקים הראשונים שיעברו אחרי הרפורמה.

    הרפורמה בצורתה הנוכחית בעייתית מאוד. יש צורך בהרבה שינויים ואני לא רואה את זה קורה.

    Liked by 1 person

  15. משה בהמשך לפוסט הקודם, אני מסכים איתך שלפנות ל"דוד מחו"ל" שיעזור לצד כזה או אחר בעניינים פנימיים זה מעשה שלא יעשה. אני גם מסכים שאין מקום לאלימות. תמיד חשבתי שכל המהגרים הלא חוקיים צריכים לתקן את הארצות שלהם במקום לנסות להסתנן למקום אחר. אבל אם משמעות התיקון היא מלחמת אזרחים, אני מעדיף להגר. אז אולי אני קצת צבוע אבל אין לי שום רצון לפגוע ביהודים, גם אם לדעתי הם מטורללים (בשמאל) או פסיכים (בימין).

    Liked by 1 person

  16. לא תהיה מלחמת אזרחים עם שפיכות דמים. בזה אני בטוח. אולי נראה לעולם איך מנהלים מלחמת אזרחים בלי הרוגים ופצועים.

    אהבתי

  17. תמריץ, אני חושב שאתה עושה עוול לדרעי וגולדקנופף/גפני. נכון שהם תומכים ברפורמה ורוצים בה, אבל זה לא בא מהם. אם דרעי היה צריך לכתוב את הרפורמה אז היא הייתה נראית דלילה בהרבה, וגם עליה הוא היה מתפשר אחרי מפגש אישי עם אהרן ברק או חיות. גם החרדים האשכנזים לא היו דורשים רפורמה כזאת מקיפה והם היו מסתפקים בהבטחות והסכמות בלבד.
    בימין הקשה זה לא בא מעוצמה יהודית (בן-גביר או עמיחי אליהו) אלא דווקא מרוטמן, ובדומה בליכוד זה לא בא מהאגף המזרחי כי אם מהאגף האשכנזי השקול (לוין, ואם סער לא היה עוזב את הליכוד אז אולי אפילו ממנו).
    מה שאני מנסה לומר זה שאתה (והשמאל) מנסים להציג את המאבק כאן כמאבק בין "נאורים" ל"נחשלים", בין "אשכנזים" ל"מזרחיים/חרדים" אבל זה לא המצב.
    מדובר במאבק בין אליטות. בין אליטת השמאל שנחלשת לבין אליטה חדשה מימין שמנסה להחליש את שליטת אליטת השמאל. זה מאבק תרבותי-חברתי בין ה"משקפופרים" שמימין (לוי ורוטמן) ל"משקפופרים" שמשמאל. מדובר במאבק בין בוגרי פקולטות למשפטים משני הצדדים (ואפילו יותר מימין מאשר משמאל) ולכן הרפורמה כל-כך הדוקה, כל-כך תפורה צפוף-צפוף בכדי לכסות את כל הסיכונים האפשריים.
    הנושא הדמוגרפי של גידול באוכלוסייה החרדית הוא משני.
    לא לוין ולא רוטמן רוצים רפובליקת בננות. הם באמת מאמינים במה שהם עושים.

    Liked by 1 person

  18. נטול ח
    לא הבנתי מה הקשר בין הגיל והמקצוע לשאלה האם העזיבה היא מסוגת הטרנד (כלומר שסיבתה היא מחשבות על מה יקרה בעתיד) או על סמך מציאות (מה קורה בפועל)
    תמריץ
    אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
    רפורמת לוין חשובה לי מאוד כי אני רוצה בית משפט עליון תואם לציבור – יותר נועם סולברגים מאשר אסתר חיותים.
    אני רוצה בית משפט שלא יקנוס בעל בית דפוס שאינו רוצה להדפיס חומר להטב"י. בית משפט זה לא יאשר אפליה לגופו של אדם אבל כן יאפשר אפליה לתוכן המוצר. אני רוצה בית משפט שלא יפסול חוקים של הכנסת כי הם לא נראים לו סבירים כאשר אצל רוב מוחלט של הציבור לא מדובר בחוק שלא מתנוסס עליו דגל שחור כמו סיפור המסתננים. להבנתי מצב כזה מבחינת החילוני הרגיל הוא אינו שינוי גדול ומבחינת תנאי וסביבת חייו הוא פחות או יותר כמו שהיה קודם וכמעט אף אחד גם בשמאל החילוני לא רואה במצב הזה 'מצב גרוע' שבגללו עוזבים
    בהפחדות של השמאל רפורמת לוין לא תביא לבית משפט מאוזן בין סולברגים לחיותים אלא לבית משפט שכולו אסנת מרקים. בהפחדות של השמאל יצאו לפועל חוקים שיאשרו לפטר הומו מהעבודה אך ורק בגלל שהוא הומו. – זה מצב גרוע שגורם לאנשים לעזוב את המדינה
    לא כתבתי שרפורמת לוין לא תשנה כלום (ואם כך הובן ממה שכתבתי אז לא התנסחתי טוב). כתבתי שהיא לא תייצר מצב גרוע כפי ההפחדות.
    אנשים שעוזבים כעת כי הם חושבים שרפורמת לוין תביא למצב המתואר בהפחדות השמאל. אם אחרי הרפורמה בפועל יהיה המצב שאני תארתי העזיבה לא תתמיד. ולהפך גם אם לא היו הפחדות ואף אחד לא היה עוזב כעת ואחרי הרפורמה היה נוצר במציאות המצב הגרוע, אנשים היו עוזבים והעזיבה היתה תופעה ארוכת טווח בלי שום הפחדות פשוט בגלל המציאות.

    Liked by 2 אנשים

  19. תמריץ,
    כתבת למשה: "אתה מגמד [את] תחושת הניכור שיוצרים חיים תחת כיבוש זר, ושלטון ימין-חרדים ללא מנגנוני איזון הוא כיבוש זר לחצי מהעם".
    אני מקווה שאתה מבין שהתחושה של החצי השני הוא שכרגע (וכבר כ-10-15 שנים) הוא חי תחת כיבוש זר.

    אהבתי

  20. נתניהו שולט במדינה מאז 2009 עם הפסקה של שנה וחצי שברובה ראש הממשלה היה מנכ״ל מועצת יש״ע לשעבר. לקרוא לזה כיבוש זר, הגזמה פרועה. אני מבין שבאוסלו ובהתנתקות ואולי גם בתקופת אולמרט זו הייתה תחושת הימין.

    Liked by 1 person

  21. אז אתה באמת לא מבין על מה אני מדבר. הימין מצליח להגיע לשלטון אבל ניהול החיים כאן לא בידיו.

    Liked by 1 person

  22. יאיר אני בטוח שלוין ורוטמן מאמינים במה שהם עושים. אבל זו בדיוק הבעיה, הם עוורים לבעיות שברפורמה שלהם. מרוב שהם "סגרו את כל הפינות" הם הפכו את הרפורמה למפלצת. יש דרך אחרת, דרך שתהיה טובה לרוב העם ושהצד הימני יחיה איתה מצוין, הם פשוט לא בחרו בדרך הזו.

    Liked by 1 person

  23. אני מסכים שנחוצה רפורמה במערכת היחסים עם בג״ץ כדי לתת לימין את השלטון שהוא רוצה, ונראה מה יעלה בחכתו. לטוב ולרע. עם זאת גם לזה יש קווים אדומים.

    אהבתי

  24. אני גם מעדיף רפורמה בהסכמה. עדיף שהשמאל יפנים שכללי המשחק השתנו והוא לא יכול לכבול את כולם לאג'נדות שלו, על-פני עיסוק במספר חברי הועדה לבחירת שופטים.
    אבל אני לא רואה את זה קורה.

    אהבתי

  25. גם יש לזכור שוב שהפיל בחדר הוא עדיין לא הילודה החרדית אלא אדם אחד בשם ביבי שאם הוא היה יורד מהבמה הפוליטית, הגוש ששולט באמת בדמוגרפיה הישראלית לפחות ב20 השנים הקרובות הוא גוש הימין-מרכז + ציונות דתית בורגנית מתונה . תוסיף את הממלכתיות הכללית שמפגין מנסור עבאס וקיבלת עוד קלף חדש שניתן לשחק איתו.
    הממשלה הזאת היא נקודת קיצון מקומית שנוצרה בגלל החלוקה בין רל"ב ל ר"ב ואחוז חסימה גבוה מדיי.
    החלשת הרשות השופטת באופן מוגזם זה גרוע אבל זה מהלך הפיך שניתן לתקן אותו אחר כך לכיוונים שפויים יותר.

    Liked by 2 אנשים

  26. אייל, נכון מאוד. עדיין ניתן לצפות שתהיה ממשלה עתידית עם מפלגות המרכז-שמאל, לפחות כשותפות, והן ידרשו תיקונים ברפורמה.
    עם זאת, כבר עכשיו אפשר להבין כיצד רוב ימני חסר מעצורים פועל, ואיזה מגבלות ישים על עצמו. זה ניסוי כלים לקראת העתיד, ולעת עתה הממצאים מחרידים.

    Liked by 2 אנשים

  27. ההגירה היא מגמה ברורה, שבדומה לנטול אני רואה אותה בכל יום מחבריי, ששואלים אותי על האפשרות להגר לארה״ב.
    אני חושב שבפעם הראשונה יש הפנמה שתמריץ ודן בן דוד צדקו בכך שהחרדיות היא אולי מוטציה, אבל מוטציה מצליחה ואפקטיבית, ושהאמירה האמריקאית ש״Demographics is a destiny״ נכונה לישראל ושנבואות השחור של בן דוד קרובות יותר למציאות ממה שחשבנו.
    מה שמשעשע הוא שבחיבור היהודית-דמוקרטית ייתכן שעלינו, בני ונכדי בוני המדינה, להתמקד בחלק היהודי ולא הדמוקרטי. מדוע? כי בבסיסה התרבות היהודית היתה תמיד – וכך קיווינו שתישאר – תרבות אליטיסטית, שהחשיבה את הכוהנים, הנביאים, הרבנים והחכמים מעל יתר האוכלוסיה, ואפשרה להם לנהל את חיי הקהילה.
    בעוד שבכפר הקתולי הילד הכי מוצלח הלך לבי״ס ישועי ומצא את עצמו חי חיי פרישות בעוד שהאריסטוקרטים מנהלים את הקהילה, בקהילה היהןדית התלמיד חכם (נניח עקיבא) שודך בכוונת מכוון לביתו של הגביר (נניח כלבא שבוע), והקהילה תמכה בו וסמכה את ידיו עליו ועל פסיקותיו.
    הדמוקרטיה היהודית – כפי שתוארה בתנורו של עכנאי – אולי משתמשת בתיאור ״אחרי רבים להטות״, אבל מתייחסת לחכמי ישראל, לא לעמכא ישראל.
    ישראל, שבה החרדים לא יוכלו לתרום לכלכלה – כי הם לא למדו לימודי ליבה – ולא ירצו לתרום להגנתה, היא ישראל שונה מזו שגדלתי בה.
    לא מזמן הייתי בקייפטאון, עיר יפיפיה, אבל הפסקות החשמל בה היו יזומות – כל שכונה, בהתאם לאלגוריתם, תורמת את חלקה עם כמה שעות של הפסקת חשמל. עולם שלישי! בן שיחי השחור אמר לי – בשקט בשקט – ש״לפחות בתקופת האפרטהייד החשמל, המים וכל התשתיות עבדו מצויין״ ותיאר לי את ההתדרדרות שהמדינה חוותה.
    ייתכן שכל המהפכות הלויוניות, הדרעיות והגולדנקנופיות לא ייתרחשו והכל יהיה נפלא עוד עשרים שנה, אבל ייתכן שלא. ייתכן שההחלטות של הממשל הנוכחי, בעיקר ביחס לחינוך החרדי ולתרבות השלטון, יובילו את ישראל למקום שממנו יהיה לה הרבה יותר קשה להיוושע.

    Liked by 2 אנשים

  28. נטול ח,
    אין חדש תחת השמש. כשהסיליקון ואלי החל את פריצתו בשנות ה80 הוא היה יעד נחשק לאנשי היי-טק ישראלים שהגיעו אליו בהמוניהם. לפני מלחמת ששת הימים אמרו בלוד שהאחרון יכבה את האור. מה לעשות שהעשור האחרון של ביבי מאופיין במגמה הפוכה. באירופה אין שום מדינה אטרקטיבית לאנשי היי טק ישראלים (ברלין אטרקטיבית לבמאי קולנוע שלוחמים בכיבוש). אני לא רואה באופק פריחה חוזרת של הסיליקון וואלי, למעשה היום יותר קל להקים ולבסס סטארט-אפ טכנולוגי בישראל. חבל שאי אפשר לגרום להגירה של משפטנים. אני הייתי מציע לשר הבריאות דרעי לתמרץ אותם עם שרות חינם של שיקום עורלות

    אהבתי

  29. נראה שגם אני לא לגמרי הובנתי. כנראה בגלל שמחשבותי על הנושא עדין נמצאות בתהליכי שינוי וגיבוש.

    חשבתי בעבר, ואני חושבת גם כעת, שאין כל רע ברפורמת לוין כשלעצמה. להפך, שחסרים בה מספר סעיפים שיטפלו גם בפרקליטות ובמשטרה. שכל הזעקות על "קץ הדמוקרטיה" הן הפחדות שווא, שנועדו לשלהב את ההמונים, בתקווה ליצור כאוס ולחצים בינ'ל.
    להערכתי הרפורמה אפילו עשויה לשפר את הדמוקרטיה בישראל באמצעות צמצום כוחה המופרז של הדיקטטורה המשפטית.
    אבל במחשבה לאחור, טעיתי בגלל ההתיחסות שלי ל*תוכן* (להערכתי המעוות עד השקרי) של הזעקות שגרמה לי להתעלם מהעובדה שציבור גדול זועזע והחל לזעוק. לא רק חברתי ותמריץ.

    קודם הנחתי שתוך חודש – חודשים ההיסטריה תתפוגג מעצמה. שהמוחים ירגעו ויקלטו שכל עוד הממשלה והכנסת לא יכולות לפטר שופטים עליונים, שפסיקותיהם אינם לטעמם, תשמר עצמאות המערכת המשפטית. שאין כל הכרח בדיקטטורה של הבג'צ בכדי להגן על הג'ינגים בישראל מהשמדה (ונימוקים גובלים בהזויים נוספים).

    הזעקה, כפי שאני קולטת אותה כעת, היא בגלל שמגזר שלם הפנים פתאום את העובדה שקואליצית הימין – דתים – חרדים באמת מתכוונת למשול. הרפורמה של לוין למעשה המחישה לכולם שלא לנצח נצחים רוב הציבור הישראלי יבחר ימין ויקבל שמאל.

    החילונים ידעו שהדמוגרפיה החרדית, הדתית והבדווית מהווה פצצת זמן. שהנטל עליהם, וחמור מכך על ילדיהם, עלול להפוך לבלתי נסבל.
    אך כמו בסיפור על הצפרדע (*) שנמצאת בסיר עם מים שמתחממים לאיטם – הם העדיפו להדחיק את העובדה ולהניח שיש לפניהם עוד "המון זמן" עד שהמצב בישראל יהפוך לבאמת בעייתי.
    אבל הקואליציה הנוכחית, הנחושה גם למשול (ולא רק להעביר תקציבים מוגזמים למגזרים מסוימים), ניפצה את מנגנון ההגנה שלהם באמצעות הכחשה של המציאות.
    רבים מדי בינהם החלו לחשב מהו חלון הזמן שישאר פתוח לפניהם ו/או לפני ילדיהם ונכדיהם להגירה קלה ומוצלחת (בגדול, גילאי 25-40) ולהערך בהתאם.
    לחרדתי, בעשור – שניים הקרובים, בריחת המוחות מישראל עלולה להגביר משמעותית את קצבה.

    (*) בשולים, מסקרן אותי לדעת האם הסיפור על הצפרדע והמים הרותחים מבוסס על ממצאים עובדתים או שהוא מיתוס שימושי.

    Liked by 1 person

  30. חייל, אנא פרט לגבי הסיליקון וואלי.
    מה גרם שם להחלשות?
    הקורונה? חוסר בטכנולוגיה?
    ??

    אהבתי

  31. מצטרפת להמלצת יאיר על הסרטון ברמבל (במעלה התגובות לפוסט זה).
    לא רק שיכולת הנאום והשכנוע שלו על נושא ההתמודדות עם שינוי האקלים – מעוררת קנאה, אלא שהוא יכול גם להצחיק.

    מצטרפת גם לעמדת של יאיר לגבי חוסר הלגיטימיות של "הזמנת" לחצים בינ'ל ושיחות טלפון מודאגות מנשיאים אמריקאים.

    יתכן ש*לעיתים, בנסיבות מסוימות* הלחצים הללו יהיו מענה מדויק לתקוות המזמינים ושאיפותיהם. אך במוקדם או במאוחר הם עלולים לפגוע קשות בריבונות המדינה, בטחונה והאינטרסים שלה.
    אוי לנו אם נשיא אמריקאי פרו עזתי, שמתנגד לזכות ישראל להגן על עצמה, כדוגמת קרטר, יקלוט שהוא יכול ללחוץ על ישראל כרצונו (כפי שעשה נשיא קודם במענה ללחץ שהוזמן ע'י מיעוט מהישראלים שההפסידו בבחירות דמוקרטיות).
    חשוב להפנים שהאינטרסים האמריקאים והאינטרסים הישראלים – אינם לגמרי חופפים. גם לא בהכרח האידיאולוגיות והשקפות העולם שלהם.

    המחיר של לחצים מהאיחוד האירופי, שאינו נקי מאנטי ישראליות / מאנטישמיות, עלול להיות חמור אף יותר.

    מכאן, שאסור שאפיק פעולה זה, שנועד לעקוף את הריבונות של אזרחי ישראל, יתפס כלגיטימי.

    Liked by 1 person

  32. יאיר,
    צירוף של מספר גורמים. חיסול של מרכזי המו"פ בתאגידים הגדולים, בריחת הייצור, הטרלול הפרוגרסיבי והבועות הפיננסיות

    אהבתי

  33. מה שהופך אותי לפסימי לעתיד ישראל זה שאני שומע בכל מקום שני סוגי תגובות – מצד אחד אנשים שאומרים שההייטק והמשכילים וכו׳ יעזבו את ישראל, ומצד שני אנשים שאומרים שהכול בסדר ולא צריך אתכם וכו׳. בעיני זה דומה לדיון על התלות האסטרטגית בארצות הברית – אני חושב שאפשר להיפטר מהתלות הזאת וכבר כתבתי על זה בעבר, אבל זה דורש עבודה ואף אחד לא עושה אותה. באותו האופן, התלות האסטרטגית בשמאל האשכנזי/חילוני/מאיים לרדת מהארץ היא לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו, אבל היא כרגע קיימת, צריך עבודה בשביל להחליף אותה ואף אחד לא עושה אותה.
    כרגיל אני חוזר למה שכתבתי בעבר על האפשרות להקים תעשיית תרבות ישראלית יהודית נפרדת מזו הקיימת השמאלנית הגלובליסטית, וזה נכון בעוד הרבה תחומים. אם קצת מהאנרגיה שימנים מפנים לדיונים פוליטיים הם היו מפנים להקמת חברות הייטק, משרדי אדריכלים, מחקר מדעי וכו׳, הייתי אופטימי יותר לגבי היכולת שלהם לקיים מדינה מוצלחת בלי השמאלנים שעוזבים לניו יורק.
    לדעתי, וגם על זה כתבתי בעבר, הירידה מהארץ של האוכלוסייה הזאת היא רק עניין של זמן, והרפורמה המשפטית היא רק התירוץ הנוכחי. אני פשוט לא רואה סיכוי שאנשים כאלה (אנשים כמוני, אפשר אולי להגיד) יבחרו בטווח הארוך לחיות בישראל בעולם שבו הגירה הופכת להיות קלה יותר ויותר.

    Liked by 1 person

  34. שי שפירא,
    נראה לי שנדבקת בראייה הדיכוטומית של תמריץ. המגמות בתקופת נתניהו הן הפוכות ולא כל ההייטקיסטים מוטרדים ממורשת אסתי חיות

    Liked by 1 person

  35. חייל,
    תודה על המידע.
    1. בריחת הייצור מארה"ב קרתה כבר מזמן, אבל למה התאגידים הגדולים חיסלו את מרכזי המו"פ? הם העבירו אותם למקומות אחרים?
    2. כיצד הטרלול הפרוגרסיבי פגע בסיליקון ואלי? בהוספה של עלויות נוספות? בגיוס עובדים לא מתאימים רק כי הם "אנשים של צבעים"? כיצד הטרלול פגע?

    אהבתי

  36. לתמריץ,
    כתבת:
    " … באופן אישי אמרתי למכריי שיש להם אופציה לדרכון זר לפעול בכיוון. בהחלט מופיעה באופק האפשרות המפחידה ש״המשוגעים ישתלטו על בית החולים הפסיכיאטרי״, אפשרות שעד עתה העדפתי להדחיק, אפילו במחשבה על העתיד הרחוק.
    אבל אין זה בהכרח רע. תחרות משפרת את כל נותני השירות, ואם מדינת ישראל תדע שיש לאזרחיה אלטרנטיבות ואינם קהל שבוי, זה תמריץ טוב."
    ——————-
    חולקת קשות.
    קל לי להסכים אתך שתחרות בין כמאה חברות עסקיות, שכתוצאה ממנה חלק מהחברות יגדלו וישגשגו וחלקן יאלצו להיסגר ולשלוח את עובדיהם לחפש עבודה בחברות אחרות, משפרת פלאים את יעילות המגזר הפרטי וחדשנותו. תחרות שתיצור הבחנה משמעותית בין מגזר פרטי לבין מגזר ציבורי (שנוטה תמיד "להשמין" ולהסתאב).

    אך מה שנכון לגבי חברות עסקיות אינו יכול להיות מיושם על מדינת הלאום *היחידה* של העם היהודי. אין לנו מאות מדינות לאום יהודיות לבחור ביניהן.

    הלבנים יכלו להרשות לעצמם לברוח מדרום אפריקה לעשרות מדינות לבנות אחרות.
    אבל יהודים, שחפצים לחיות במדינת העם היהודי, אינם יכולים להסתכן ש"נותני השירות" שלהם יכשלו בתחרות החופשית עם המוני מדינות אחרות.
    לצערי אין לנו אף "מדינה ספייר".

    Liked by 2 אנשים

  37. חייל זקן – כמו שאמרתי, אני לא בהכרח קונה את ההיסטריה סביב הרפורמה הנוכחית, אבל אני כן חושב שהנוכחות והתרומה של האוכלוסייה הזאת למדינת ישראל איננה בת-קיימא. גם אלה מהם שלא עוזבים את ישראל, אני דואג שהולכים והופכים מנכס לנטל ככל שהמדינה הופכת יהודית והם הופכים אנטי-יהודיים. מה שווה תעשיית ההייטק אם ההכנסות שלה ילכו לממן את בצלם ושוברים שתיקה.

    אהבתי

  38. שי,
    מצטרף לדברי חייל.
    למשל אתמול הייתי בכנס בת"א וישבתי לארוחת-צהרים בה התפתחה שיחה ביני לבין מישהי שנראית במבט ראשון כמשתייכת לציבור הגלובליסטי שאתה מדבר עליו (תואר שלישי, בית פרטי, …..), אבל בהמשך התבררו דעותיה והיא ממש לא שותפה לבון-טון הקיים וגם מצביעה לימין (וגם אדם מאוד פתוח וגמיש מחשבתית).

    כל הדיון כאן מתעלם מהתוצאות הברורות של הבחירות. לא תוצאות מבחינת "מי ניצח" אלא מכך שהציבור לא הופחד מכל קריאות הזעקה של השמאל, וגם הסקרים האחרונים לא מראים נסיגה בנושא זה.
    אנחנו למודי קמפייני גוואעלד על שבר הדמוקרטיה מאז שהימין עלה לשלטון ב-77, מתוכם 5 שנים אחרונות שהיו מאוד אינטנסיביות מבחינת הקמפיינים הללו.
    הציבור מפתח חסינות כנגד הקמפיינים הללו. גם אנשי מרכז-שמאל ועובדי היי-טק לא מאמינים בכל מה שהם שומעים.

    אהבתי

  39. שי, היחס בין הכספים שזורמים מההייטק לבצלם מול הכספים שזורמים להעצמת הביטחון, התשתיות והרווחה של ישראל, ככספי מיסים, הוא בין אחד למאה אלף לאחד למיליון.

    Liked by 1 person

  40. נקדימון,
    תמיד תהיה אליטה. השאלה היא אם תהיה "אליטה משרתת" (כמו שתיארת את תלמידי החכמים בקהילות היהודיות בגלות) או שתהיה "אליטה כובשת". כרגע האליטה השמאלית היא אליטה כובשת. היא מחזיקה בערכים ואוכפת אותם על כולם מבלי שהם מעוניינים בכך.
    אני מסכים איתך שהאוכלוסיה החרדית חייבת לצאת לעבוד ולהתפתח. זה אחד מתפקידיו העיקריים של שר האוצר סמוטריץ' ושל כל הממשלה כולה.
    אני מאמין (אין לי הוכחה לכך) שאם המערכת הציבורית (במובנה הרחב) תפטר מהערכים המוגזמים של השמאל ותשבור את השליטה שלהם על חיינו – חרדים יוכלו להיות בני-בית במרחב הציבורי ויצאו לעבוד.

    אהבתי

  41. בכלכלה יש מחזוריות. זה מרחיק לכת להניח שלא יבוא מחזור חדש של שגשוג בעמק הסיליקון בעתיד הלא רחוק. בפרט כשמדובר באנשי האייקיו הגבוה.

    Liked by 1 person

  42. יאיר,
    לתאגידים האמריקאים הגדולים בשנות ה50 וה60 היו מרכזי מו"פ שהתחרו באוניבסיטאות הכי טובות והוציאו לא מעט נובליסטים (לא לשלום). מאז חל מהפך ובמקום לטפח מגלי עולם עברו בתאגידים לטפח מתקני עולם. קח את אינטל לדוגמא. שליטתה בעולם המיקרו מעבדים התבססה על הצטיינותה במימוש חוק מור, כלומר החוזקה שלה היתה בפיתוח של כימיה תהליכית. כיום יש לאינטל חיל חינוך מתקדם שמחייב את העובדים לעבור קורסים בפרוגרס ובמקביל היא מפגרת בדור וחצי אחרי מתחרותיה סמסונג וTSMC.
    חיל הפרשים של הטרלול זה הDIVERSITY. לצד סתימת פיות ותיעוב קפיטליזם.

    Liked by 3 אנשים

  43. ושימו לב לנקודה חשובה:
    תמיד טוענים מול החרדים – "למה אתם לא יכולים לחיות את חייכם בבית אבל לצאת לעבוד כמו כולם? מי מפריע לכם להיות ברשות הרבים ולעבוד?"

    אז הנה קיבלנו את התשובה – אנשי שמאל מפגינים (ומוכנים לשרוף את המועדון) כי "שינו להם את המערכת המשטרית", כי "הייתה לנו מערכת משטרית מופלאה שכל העולם קינא בה (כי היא "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים") ועכשיו רוצים להרוס אותה".

    אז כמו שאנשי שמאל לא מרגישים בבית אם שינו את הרכב הועדה לבחירת שופטים והעבירו אותה לשליטת הממשלה (עוד לפני שמונה שופט בודד שנחשב כמקורב לממשלה) – אז תבינו גם את החרדים ש"לא מרגישים בבית".

    אהבתי

  44. שי, לעולם נהיה תלויים באנשי האייקיו הגבוה, ולעולם האייקיו הגבוה יהיה ליברלי מהממוצע. החרדים פתרו את הבעיה רק על ידי סגירת הלמדנים הצעירים שלהם בבועה מנותקת לחלוטין מהעולם ומרוחותיו. אם ישתלבו בחברה, כל מנגנון ההגנה שלהם יקרוס. כמוהם כאינדיאנים מהמאה ה-16 שנחשפים לאבעבועות.

    אהבתי

  45. יאיר, בוודאי שיש פה קונפליקט ערכי שאין לו פתרון, אלא ברמת הצביון המקומי של כל אזור ואזור, שיהיה מגוון. לכן אני תמיד מדבר על קנטוניזציה.

    Liked by 1 person

  46. תמריץ,
    אתה צודק לגבי מחזוריות אבל אנחנו כרגע במורד הגל, מצב לא כל כך מזמין להגירה החדשה מישראל

    אהבתי

  47. יאיר אתה נותן פעם אחר פעם דוגמאות להתנתקות מגוש קטיף, מסירת השטח הימי לחיזבאללה וכדומה. אין דין מסירת שטח, מרגיזה ככל שתהיה, כדין שינוי הצביון של המדינה. את גוש קטיף מסרה ממשלת ימין *שנבחרה בבחירות* בראשות אריאל שרון. את השטח הימי שנמסר לחיזבאללה מסרה גם ממשלה נבחרת. שני האירועים לא משנים את צביונה של ישראל.

    המהפכה החוקתית משנה מאוד את ישראל ומזה חוששים כל מי שמתריע. החשש הוא ממדינה דתית יותר (אין עבודות בשבת ברכבת וכיו"ב) מושחתת יותר, בה האזרח הקטן *פחות* מוגן מהממשלה, בניגוד לטענות הוגי המהפכה. אין לי שום רצון לחיות בהונגריה או ברוסיה, וישראל הולכת באותו הכיוון בתוספת לא רצויה של כפיה דתית.

    באותו הקשר, אתה טוען שהדתיים חיים תחת כפייה חילונית. נכון, ישראל אינה מדינת הלכה וחוקי המדינה, הגם שמושפעים – לדעתי יותר מדי – מהדת, הם ברובם חוקים אזרחיים. אבל הנה העניין: דתיים יכולים לחיות במדינה שלא מתנהלת כמו איראן או אפגניסטאן. הם חיים יופי בארה"ב בה יש הפרדה בחוקה בין דת למדינה וכן במדינות אחרות. חילוניים – שהם גם ניידים יותר – לא מעוניינים לחיות באיראן או באפגניסטאן והם גם לא יעשו זאת.

    מה ששני הצדדים כאן כושלים מלהבין הוא שאין תוחלת לממלכת יהודה ללא ממלכת ישראל, ואין תוחלת לממלכת ישראל ללא ממלכת יהודה. בלי הצד החילוני הליברלי, שתמיד יהיה הקטר בענייני כלכלה מדע ותעשייה, ישראל לא תשרוד. בלי הצד השמרני לאומני, שתמיד יהיה הקטר ששומר על צביונה היהודי של ישראל, ישראל לא תשרוד. והדרך היחידה בה ישראל יכולה לשרוד הוא כמדינה חילונית – במרחב הציבורי – עם צביון יהודי. "נצחון" של צד כזה או אחר בעניין הזה הוא ניצחון פירוס.

    Liked by 4 אנשים

  48. שי, זה נכון שהחילוניות משמעותה קוסמופוליטיות. יש זעם בצד החילוני על אהרן ברק שהניח תפילין. אבל עבורו זה מורשת אבות, ואני בטוח שהתרגש מההנחה באופן אותנטי כי הזכירה לו את משפחתו טרם השואה. עבור הדור החילוני הצעיר זה סתם פאגאניות דוחה. עם זאת, תל אביב וסביבתה הם מקומות שטוב לחיות בהם מהרבה בחינות, בפרט למי שיש קשרי משפחה, חברים ושפה.
    עד עתה חשבתי שזו סתם תעמולת זוועה שהימין מבקש להרוס את הדמוקרטיה, ולכן לא התרגשתי. כל הקמפיין האחרון על זכויות הלהט״ב היה מטופש בעיניי, וגיחכתי עליו. עם זאת, אם מבקשים להפוך את ישראל ללא-דמוקרטית זה כבר עניין אחר לגמרי.. וכרגע נראה שזו הדינמיקה. בג״ץ להערכתי אמנם יצליח לחסום את הדינמיקה הזו ב-2023.. אבל 2043 היא גם שנה שאנשים צעירים צריכים לקחת בחשבון, והחכם עיניו בראשו, וביכולתו לספור לידות בבתי חולים.
    ייתכן שהימין בשיכרון כוח שרק אם יווכח במו עיניו בנזק שהוא גורם, הוא יתפכח ממנו. במובן זה כל מי שיצליח לגרום נזק חמור למדינה (בדרכים חוקיות, ללא בגידה או אלימות, כמו סילוק מפעל הייטק, העברת השקעות או שתדלנות נגד סיוע לישראל) עושה משהו פטריוטי, כי מחיש התפכחות שהיא בלתי נמנעת.

    אהבתי

  49. אמחייה,
    אני מסכים עימך לגבי חיבור ישראל ויהודה.
    לגבי השאר לא:
    אני לא מדבר על כפייה חילונית אלא על כפייה פרוגרסיבית.
    חילוניות אומרת ש"אין לציונות דבר עם הדת" כלומר שכל אחד יחיה כרצונו.
    פרוגרסיביות אומרת שאתה תתנהג לפי הערכים שלי.
    זה לא אותו הדבר.
    לגבי ההתנתקות – שוב אתה החלטת מה החשוב (בעיניך כמובן) והחלת עליו את המדרג (שלך).
    ודרך אגב בעיני ההתנתקות היא פשע לא בגלל מסירת שטחים כי אם בגלל פירוק חייהם של רבבות.

    אהבתי

  50. יאיר, עוד לא עניתי לך לגבי הטענה על האליטות נגד האליטות. הרב יהודה עמיטל היה שר בממשלת פרס ב-1996 ותמך במהלכיה. הרב עמיטל ז״ל היה תלמיד חכם גדול ורב חשוב. אבל האם ניתן ברצינות לומר שהשאלה של הסכמי אוסלו הייתה איזה פולמוס שקרע את הציונות הדתית מבפנים? ממש לא. בציונות הדתית היה קונצנזוס נגד. זה שהקבוצה היריבה מסוגלת לקחת דעת מיעוט שבמיעוט ולהציג אותה לטובתה, לא אומר שבאמת יש קרע פנימי. אותו דבר כאן – מבחינת כישוריהם לוין ורוטמן יכולים להיות אליטה. בנסיבות חיים אחרות היו יכולים לשבת בבג״ץ בעצמם, אבל עדיין הם מיעוט זניח בתוך האליטה. ויעידו דעותיהם של דניאל פרידמן, בן דרור ימיני, יואב דותן ואחרים שלא מזוהים עם אקטיביזם שיפוטי.

    אהבתי

  51. תמריץ,
    בכך אנחנו חלוקים. אני חושב שיש שינוי גדול מאוד בתוך הציבור הכללי/חילוני/מסורתי.
    זה מה שאני רואה ומנסה לשקף. לא כל הציבור הזה בכיס של ערכי השמאל.
    לוין הוא אליטה בוודאי וגם רוטמן. הם התחברו עם שאר הימין אבל הם אליטה (משרתת).
    הם לא היו מסתמכים רק על החרדים בשביל להוביל מהלך כזה.
    הם לא היו פותחים במהלך הזה אם הם לא היו חושבים שיש לו תמיכה ציבורית במרכז.

    אהבתי

  52. ואם כבר הזכרת אותו, אז אני ממליץ לך לקרוא את בן-דרור ימיני. הוא מדבר על הצורך בפשרה (ואני מסכים איתו) אבל מבין השורות אני מבין שהוא מסכים עם הרפורמה. הוא לא כותב שום דבר כנגד מינוי שופטים בידי הממשלה.
    גם רוטמן פירסם היום הצעת חוק משלו שהיחס שלה לגבי הוועדה הוא שונה (ואני מאמין שהוא מתואם עם לוין).

    אהבתי

  53. נראה לי יעניין את המגיבים פה.

    וובינר שהיה אתמול של המכון למחשבה ישראלית עם András L. Pap, חוקר הונגרי שכתב את הספר – Democratic Decline in Hungary: Law and Society in an Illiberal Democracy (Comparative Constitutional Change).

    נראה לי שמסר חשוב פה הוא שבחברה דמוקרטית לאזרחים קשה לעכל בזמן אמת את ההשלכות של חקיקה לכאורה דמוקרטית שלוקחת כח מהרשות השופטת ומעבירה לממשלה.

    Liked by 1 person

  54. kb, אני חייב להגיד שאני מופתע לטובה מהחברה הישראלית בהקשר הזה. קראתי את ההצעות של לוין לפנות בוקר ביום ראשון שעבר ומייד הבנתי שיש פה ניסיון מהפכה שמטרתו להביא לקיצן 75 שנות דמוקרטיה בישראל. עם זאת, חשבתי שיקח לחברה הישראלית קצת זמן לעכל את משמעות האירוע. אבל מייד גנץ התחיל לדבר על "מלחמת אחים", והבנתי שהאסימון נפל מהר.

    אהבתי

  55. מי שאחראי לסימולציה ומטריף אותנו בסיטואציות הזויות כמו ממשלת הימין הקיצוני שעושה ככל העולה על רוחה, חומד לצון בזירות שונות ומשונות. מתלוננת על הרב הכי בכיר כיום בקרב החרד"לים, שכל ארגוני הנשים נזעקו להגנתה, מכנסת מסיבת עיתונאים עם המסרים המרתקים הבאים:
    https://t.ly/Ecxy

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: