כשאנשים יוצאים להפגין, זו נראית פעילות סתמית משהו. אז כמה אנשים עמדו בצפיפות בכיכר העיר באיזה ערב. למי אכפת. הציבור הדתי-לאומי למוד אכזבה מהפגנותיו ההמוניות נגד ההתנתקות שלא שינו דבר.
לא הפעם. הפעם המפגינים יכריעו. אם יבואו מספיק אנשים, התוכנית של נתניהו לחסל את הדמוקרטיה הישראלית תיעצר. הסיבה נעוצה בכך שיש במדינה שני מקורות סמכות שמעולם לא התנגשו זה עם זה חזיתית: הממשלה ובית המשפט. עד עתה, הממשלה תמיד כיבדה את בית המשפט. אם נחזור לדוגמת ההתנתקות, למתנחלים לא היו מספיק נציגים בבית המשפט, אבל אם דעת היחיד של השופט אדמונד לוי שפסל אותה הייתה משכנעת חמישה שופטים נוספים, אז גם ההתנתקות הייתה נדחית. לכל הפחות, הממשלה הייתה נאלצת לאשר אותה במשאל עם.
בשאלת הרפורמה בבית המשפט לעומת זאת, יש למפגינים נגד הרפורמה די והותר נציגים בבג״ץ. די לקרוא את דברי השופטת חיות בפסק הדין בחוק הלאום כדי להבין לאן הרוחות נוטות:
בשלב זה של המפעל החוקתי הישראלי קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
אבל חקיקה שמפקידה את מינוי השופטים בידי הקואליציה ומחסלת את הביקורת השיפוטית היא חקיקה שמבטלת את הפרדת הרשויות, ובכך מוציאה את ישראל מכלל הדמוקרטיות. זה לא נראה לי משהו שקשה לשכנע בו את רוב שופטי העליון. אם ישראל שאחרי חוקי היסוד של יריב לוין אינה דמוקרטית עוד, אז החוקים של לוין בטלים ומבוטלים. הכנסת פועלת במסגרת שכוננה מגילת העצמאות. אין לה סמכות לחרוג ממנה. לא לשם כך נבחרה. אחרי נאומה בשבוע שעבר ברור שזו דעתה של חיות, והיא אפילו אינה הסמן השמאלי בבית המשפט העליון. בדיוק על עניין זה כתב השופט המנוח חשין:
גם חוקי היסוד אינם בפסגת הפירמידה, שמא נאמר: בתשתית התשתיות. נעלים עליהם עקרונות יסוד בחיינו, עקרונות שאף חוקי היסוד יונקים מהם את חיותם. עקרונות אלו הם עיקרים במשפט הטבע ובמשפט הדמוקרטיה היהודית.
והשופטת ברק-ארז חזרה וציינה שהכרזת העצמאות פשוט לא הפקידה בידי הכנסת סמכות לחבל בדמוקרטיה:
האסיפה המכוננת שנבחרה על פי הכרזת העצמאות הורתה על העברת סמכותה הלאה לכנסות עתידיות. אולם, ברור כי האספה המכוננת לא הייתה יכולה להעביר הלאה יותר משהופקד בידיה מכוח הכרזת העצמאות.
יידרש מצד השופטים אומץ בלתי רגיל כדי לפסוק פסיקה שתבטל את חקיקת היסוד החדשה ושתוביל את ישראל למשבר חוקתי שלא היה כדוגמתו. קל יותר להיות אמיצים כשמוקפים בתמיכת מאות אלפים. השופטים יזדקקו לסימנים שהגופים החזקים במשק יעמדו לצידם – ההסתדרות שתוכל להשבית את המשק בטענה שאין זכויות לעובדים בהעדר שופטים עצמאיים; חברות ההייטק; הבנקים; האוניברסיטאות והסטודנטים. אחריהם יגיעו גם המפכ״ל והרמטכ״ל שיבהירו לממשלה שהם מחויבים להוראות בית המשפט, וגם טלפון מנשיא ארה״ב לא יזיק. אבל כל זה מתחיל מכיכר גדושה בהמוני בני אדם. אין כיכר גדושה, אין אומץ בלב כל בעלי ההשפעה והסמכות, וגם אין דמוקרטיה.

אתה בעצם מייחל להפיכה ולמלחמת אזרחים.
עצוב.
מאחר והבלוג הזה נדד למחוזות המד"ב והפנטזיה, ומאחר וממילא 3 התגובות האחרונות שכתבתי נעלמו, אני פורש.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
אפשר להחליף בפוסט שלך את המילים "רפורמת לוין" ב"חוק ההתנתקות" (ושינויי מילים נוספים) ולקבל פוסט הפוך בתכלית.
מה שמוכיח שיש כאן ויכוח לגיטימי ולא "קץ הדמוקרטיה".
אהבתיאהבתי
אם בית המשפט יבטל את הרפורמה של לוין – זה יוכיח לרבבות שהם לא חיים בדמוקרטיה נבחרת כי אם בדיקטטורה משפטית – ואז יצאו הרבה יותר לרחובות להפגין כנגד בית המשפט.
כולם מבינים את זה.
אהבתיאהבתי
לא היו בבית המשפט העליון שישה שופטים שיחשבו שההתנתקות לא חוקתית. הפעם יהיו שישה שופטים שיחשבו שהמהלך לא חוקתי.
אהבתיאהבתי
כשאתה טוען שמה שיעזור לשופטי העליון לבטל את הרפורמה זה המפגינים – אני עונה לך שיהיו הרבה הרבה יותר מפגינים כנגדם.
בפעם הקודמת ש-200 אלף חרדים הקיפו את בית-המשפט – אהרן ברק לא פסק כנגדם.
אני לא רואה מישהו מבין שופטי העליון שיוביל מהלך נגד הציבור בהיקף יותר גדול ממה שהיה אז.
סליחה על הספקנות אבל כל הפוסט שלך – יסודו באבק פורח.
אהבתיאהבתי
ותמריץ, משהו אישי.
אתה נשמע כמי שמרותק כל היום למסכי הטלביזיה ומרפרש תדירות את אתרי החדשות באינטרנט.
קצת להתנתק מההמולה סביבך רק תועיל לך.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אז עכשיו יש לנו עיקרון על חוקתי שנקרא "מה שלא מופיע במגילת העצמאות"?
זה עיקרון קצת בעייתי לדוקטרינה שלכם שכן המילה דמוקרטיה לא מופיעה שם. אבל אל דאגה אין שום סתירה שפרשנות תכליתית לא יכולה ליישב
אהבתיLiked by 3 אנשים
לדעתי תמריץ חצי צודק. השופטים אכן צריכים רוח גבית חזקה ויש להם רוח גבית חזקה. אבל הרוח הגבית החזקה זה לא המפגינים אלא התקשורת. מספיק הפגנה של 4 אמהות והתקשורת תשווק אותה כסערה ציבורית.
העובדה שאין בארץ תקשורת חופשית לגמרי היא עוד פאשלה אדירה (מכוונת) של נתניהו.
אהבתיLiked by 1 person
זה לא עכשיו, אלא לפני חמש שנים
https://tamritz.wordpress.com/2018/05/30/300518/
לא חושב שצריך להתאמץ כדי להגיד שאם מגילת העצמאות מדברת על חופש ושוויון, אלו מילים ריקות כשהשופטים הם בובות של הממשלה.
אהבתיאהבתי
משה, לא יודע על מה אתה מתלונן – יש ערוץ 13 עם איילה חסון וערוץ 14 וגלי ישראל. ויש את אמיר איבגי בגלי צה״ל וכמובן את עמית סגל.
אני מסכים שיש סתירה בסיסית – עיתונאים מוכשרים הם ציבור של אייקיו גבוה, וימניות, בטח בצורתה האנטי דמוקרטית הנוכחית, היא אייקיו נמוך.
אהבתיאהבתי
יאיר, קשה להתיק את העיניים ממראה של מכוניות דוהרות להתנגשות ב-150 קמ״ש, כמו שתיאר זאת יריב דרוקר בצדק.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר, האם זה אבק פורח? בוא נחזור לפוסט הזה עוד כמה חודשים. ייתכן שביבי יתקפל (קשה לי להאמין, אלא אם תימצא דרך לפטור אותו ממשפטו), אבל לא סבור שבג״ץ יאשר את החקיקה הזו.
אהבתיאהבתי
אם בג"ץ יבטל את חוקי הרפורמה המתוכננת אז התוצאה תהיה יותר גרועה מחוקי הרפורמה עצמם (באופן שהשמאל מצייר אותם).
אנחנו נכנס לתהו ובוהו חברתי ופוליטי שה-4 שנים האחרונות הן ממתק חביב לידו.
אי-אפשר למנוע מאנשים לבחור את צורת חייהם. למה אתה תומך בזה עבור להט"בים שהם 2% מהאוכלוסייה ומסרב לקבל את זה עבור 60% מהציבור?
ומה אתה חושב שעדיף? שתבנה כאן מרירות עצומה בציבור כנגד מערכות השפיטה? זה עדיף? שעוד ועוד אנשים יבינו שהם חיים בדיקטטורה?
אתה באמת מאמין ש"הציבור הנאור" יצליח לכבוש את כל הציבור שיש כאן תחת תפיסות העולם שלו? אתה חי בתל-אביב ולא מסוגל לראות מעבר לבועה.
מה המשמעות של בג"ץ שמבטל חוקי כנסת אבל 60% מהעם לא מקבל את בג"ץ?
לא מדובר כאן בביטול חוק ההסתננות – חוק אד-הוק שבא לפתור בעיה נקודתית, או בביטול חוק מיסוי דירה שלישית. כאן מדובר בחוקים שהיו על השולחן שנים רבות, שהויכוח עליהם ממזמן, שמשפט נתניהו העלה לכותרות את כל הבעיות של אכיפת החוק והשיפוט, שהמשילות היא סוגיה בוערת, שנושא המערכת המשפטית היה נושא דגל בבחירות – ברור שהציבור לא ישתוק על ביטול החוקים כמו שהיה בחוקים קודמים.
השמאל מעולם לא האמין באנשים ולכן הוא חושב שהוא יוכל לכפות כאן את דעותיו. זה לא עבד ולא יעבוד.
אני מקבל את קיום ההפגנות כי מטרתן לשנות את תפיסות הציבור – בסדר לטעמי, אבל התערבות של בג"ץ וביטול חוקי הרפורמה יגרמו לתוצאה הפוכה לגמרי.
איך תראה חברה שבה רוב הציבור מבין שאין לו שום מילה והכל מוחלט בידי אליטה צרה?
אתה מסרב לראות את המציאות (כיון שאתה מפרש אותה רק סביב הציר של משפטי נתניהו), אבל כל מה שכתבתי כאן ברור לשופטי בג"ץ ולכן הפוסט שלך הוא או אבק פורח או דיסוטופיה.
אהבתיLiked by 1 person
ותמריץ, נקודה אחרונה וקצרה:
בהסתכלות לאחור, על ה-5-10 השנים האחרונות, האליטה שמנסה לנהל את חיינו ("הציבור הנאור") אינה חכמה כפי שהיא מנסה להציג את עצמה. בזמן הזה היא פרצה שיאים חדשים של ניסיון להכתיב את חיינו אבל התוצאות די עלובות. זה כבר פורץ מכל מקום, ובכל הרמות, ממשפטי נתניהו (האשמתו לדין וניהול משפטו) ועד סוגיות של חזירים במרחב העירוני.
אנשים לא טיפשים. הם רואים מה קורה ולאן אנחנו מובלים. הם מבינים שצריך לשנות דיסקט.
ביטול חוקי הרפורמה ע"י בג"ץ היא אחיזה (לשווא) בקרנות המזבח.
אהבתיאהבתי
ועל-אף תמיכתי ברפורמה אני מעדיף רפורמה מתונה יותר שתגיע בהסכמה. אסור לוותר על עצם הרפורמה אבל אפשר לוותר בקצוות.
יש משפט שאומר שאם החזיר מתחזר יותר מדי – הוא בסוף נלקח לבית המטבחיים. זה מה שקרה וקורה לבית המשפט העליון עכשיו, וזה גם מה שיקרה אם לא ימתנו במעט את הרפורמה.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר, אם מנדלבליט (שהוא לא סתם אדם אחד אלא חלק ממערכת שלמה שעובדת לצידו) סבור שנתניהו עבר עבירה פלילית, האם בכלל יש לו ברירה מלבד להגיש נגדו כתב אישום?
ההתנהלות של ראש עיריית חיפה בנושא החזירים מוכיחה את הסכנות של פרוגרסיביות. אתה לא יודע מאיפה הטרלול שלהם יבוא לך.
אהבתיLiked by 2 אנשים
מכיוון שאני סבור שהתוכנית של לוין היא מהפכה, אני שותף לדעה שהיא לא לגיטימית במסגרת הקיימת. האם זה אומר שהמיעוט ישלוט? זו שאלה קשה. נניח שהרוב כן רוצה הפיכה, איך עושים אותה בלי דם ואש. אולי אפשר להציע שיעשו משאל עם על סעיפי התוכנית השונים, ונראה כמה רוצים שהשופטים יתמנו על ידי מרכז הליכוד והמפלגות החרדיות. נכון, בטווח הארוך יהיה רוב בעם לכל רעיון לא דמוקרטי ולכן או שתהיה קנטוניזציה או שחלק משמעותי מהפלח הצעיר והליברלי של העם יהגר. אבל בשנת 2023 יש עוד סיכוי לליברלים לנצח במשאל עם.
אהבתיאהבתי
ולמה על המהפכה השיפוטית של ברק לא עשית משאל עם?
ולמה על התנתקות או אוסלו לא הצעת לעשות משאל עם?
אתה בוחר למסגר את מה שנוח לך כ"מהפכה" ולדרוש רק בה משאל עם.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
אני מאחל לך אריכות ימים בכדי שתוכל להיות כאן ב-2100 לחזות במדינה יהודית ודמוקרטית – בטוחה מפני אויביה, בטוחה בעצמה, ומצליחה במעשיה.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר,
אם ימתנו את הרפורמה לא תהיה רפורמה. מבחן התוצאה הוא שינוי הרכב בית המשפט העליון. זה לא אפשרי בלי שליטה אבסולוטית בהרכב הוועדה לבחירת שופטים וזו בתורה לא אפשרית בלא פסקת התגברות ב61 קולות. דבר איתי על מיתון רפורמות כשנגיע להרכב של שופט ערבי, שופט אשכנזי שמאלני ("ליברל") ו13 אסנת מארק.
היה סמוך ובטוח שאם נפסיד בבחירות הבאות ממשלת השינוי לא תגע ברפורמות
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
כוונתך למשאל עם כמו שעשו לאחרונה כשויתרו על שטח טריטוריאלי לפי דרישת החוק?
אהבתיLiked by 3 אנשים
תמריץ, מסכים איתך לחלוטין. אני בן 66, הייתי קצין בכיר בצבא והשתתפתי אך ורק בשתי הפגנות כל חיי. אחת הייתה המחאה החברתית ב 2011 והשניה הייתה במוצש האחרון. ואשתתף בכל אחת ואחת מהפגנות ההמשך העתידיות כנגד קץ הדמוקרטיה.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
הדוגמה של ניהול משפטי נתניהו היא לא הדוגמה הטובה ביותר לכישלונות עריצות השמאל לנהל את חיינו אבל היא הדוגמה הכי מוכרת.
דוגמה יותר טובה:
בתי ספר ממלכתיים-דתיים לא יכולים היום למנוע מתלמיד טרנסג'נדר מללמוד בבית הספר (כלומר שבן יתלבש כמו בת ולהיפך). אסור לבתי ספר כאלו לומר "לא בבית ספרנו כי זאת לא דרכנו". מה התוצאה של זה? הורים מוציאים את הילדים שלהם מבית-הספר ומעבירים אותם לבתי-ספר פרטיים שם החינוך יותר תורני.
האם זה נראה לך הגיוני שהרוב צריך ללכת למקום אחר בגלל מישהו אחד? האם התוצאה עדיפה בעיניך – שעכשיו כל הילדים יקבלו חינוך יותר מתבדל ויותר מופרד ממקודם?
אתה לא רואה לאיזו אבסורדים אנחנו מגיעים במצב הקיים?
וזה חוזר למה שכתבתי לך קודם – אי-אפשר למנוע מאנשים לחיות את חייהם לפי דרכם ולפי אמונותיהם. אי-אפשר להמשיך ולכפות על כל הציבור את סט הערכים שהשמאל החליט שהוא הנכון (שאתמול היה שונה לגמרי ומחר כנראה יקבל עדכונ.ות חדש.ות).
אי-אפשר שבית המשפט העליון יחליט "מי האדם הסביר" ומהם "הערכים הנכונים" – אלו החלטות שמוכרעות במישור הציבורי ולא המשפטי.
השיטה הקיימת גורמת לעריצות השמאל על חיינו והיא חייבת להסתיים (מהי השיטה החדשה הנכונה – על זה עוד אפשר להתווכח).
סלומון, כמי שהיה ביותר מהפגנה אחת בחייו (והרבה הרבה יותר מאחת) – אני שמח שאתה אזרח מעורב.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אם השטחים היו מסופחים היה ראוי לקיים משאל עם על מסירתם. מכיוון שממשלות ישראל מעולם לא סיפחו אותם, אז ברור שהם מוחזקים תחת כיבוש צבאי, ולממשלה יש מרחב תמרון עצום איך לפעול בהם.
לגבי המהפכה השיפוטית אתה מתפרץ לדלת פתוחה מבחינתי, הכנסת רשאית לבטל את חוקי היסוד שחוקקו אז. ברק עצמו אמר זאת בזמנו. אפשר דמוקרטיה בלי חוקי היסוד האלו. אי אפשר דמוקרטיה כשהשופטים הם תחת שליטה פוליטית מוחלטת.
אהבתיLiked by 1 person
חייל, אני מודה שאני מופתע מהחלטת השופטים לגבי הסכם הגז עם לבנון, בעיקר מכך שהתקבלה פה אחד. מעניין יהיה לקרוא את הנימוקים. להבנתי שטח טריטוריאלי של ישראל (ולא רק ״מים כלכליים״) נכלל בהסכם, הגם שקטן מאוד בהיקפו. מעניין אם ההסכם היה עובר במשאל עם. קשה לי להאמין שהחרדים היו מעזים להצביע נגדו. אבל הערבים לא היו טורחים להצביע.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ – לגבי מה שכתבת – "..אחריהם יגיעו גם המפכ״ל והרמטכ״ל שיבהירו לממשלה שהם מחויבים להוראות בית המשפט…" –
איפה בפקודת הצבא או המשטרה יש בכלל אפשרות כזאת?
הדבר הכי קרוב לזה אוליי קיים בפקודת הצבא – "כל אדם המשרת בצבא-הגנה-לישראל חייב להשבע שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים", שזה ניסוח מאוד כללי.
באיזה סמכות המשטרה והצבא בישראל יכולים להחליט שהם מקשיבים לרשות השופטת ולא לרשות המבצעת? אנחנו לא כמו המצב שהיה בטורקיה שהגדירה לעומתיות של הצבא מול הממשלה כדי לשמור על החוקה.
אהבתיLiked by 1 person
kb, אתה מחזיר אותי לפלפול מפורסם של חכם תלמודי גאון שחי בתחילת המאה העשרים, הרב שמעון שקופ (נינו היה שבוי צה"ל שהתאבד, אורי אילן). הוא שאל: גם אם אנחנו מאמינים שאלוהים כתב בתורה את כל המצוות, אז למה בעצם אנחנו צריכים לציית להם. אלוהים ציווה, אבל אולי לא בא לנו לציית. והוא השיב: יש רמה של הבנה מוסרית שצריך לעשות את מה שאלוהים אומר, שהיא עצמה לא באה מהתורה, אלא היא טבועה באדם וקודמת לה.
על אותו משקל אפשר להגיד: נניח שהרשות המבצעת אומרת לך לעשות משהו, למה שתציית. אולי בא למפכ"ל או לרמטכ"ל לפעול אחרת. והתשובה היא: כי זהו החוק, שהמפכ"ל או הרמטכ"ל כפופים לממונה עליהם. אבל אם בג"ץ אומר שבנסיבות מסוימת זה לא החוק, אז לא החוק. כל זה בתיאוריה.
בפועל: האנשים בתפקידים האלו הם בעליי אייקיו גבוה, ובעלי אייקיו גבוה חיים בחברה של אייקיו גבוה, וכולם מסביבם בעד בג"ץ, וגם הם צפויים להיות ככה.
אהבתיאהבתי
יאיר, הסוגיה של הילד בפתח תקווה הגיעה לבית המשפט? לא שמעתי על כך. לגוף העניין, אני חושב שהטרלול הטרנסי בגילאים הצעירים הוא דבר מחריד, וכתבתי על זה.
אני בעד מגוון של שופטים בבית המשפט מכל הסוגים והשקפות העולם, וכבר היום המצב פחות מוטה מכפי שגורמים לחשוב. מתוך 15 שופטים יש להערכתי רק 8 שופטים שהצביעו שמאלה מגדעון סער. בכל מקרה לדעתי בית המשפט צריך לקבל החלטות מכריעות בקונצנזוס. אמנם לא פה אחד, שזו דרישה מוגזמת שמטרתה לשתק את בית המשפט, אבל ברוב של שני שלישים או אפילו שלושה רבעים.
מכאן ועד לאפשר לפוליטיקאים ולחברי מרכז הליכוד או המפלגות החרדיות למנות ישירות את השופטים שיכשירו את השחיתות שלהם או יאפשרו לנשל כל זכות אזרח – הדרך רחוקה.
אהבתיLiked by 1 person
לא צריך להיתמם. זה אכן לא הגיע לפתחו של בית המשפט אבל כיון שלכולם ברור מה תהיה התוצאה, וכיון שמשרד החינוך עובד תחת הייעוץ המשפטי של משרד החינוך (שהוא בתורו מזדהה וכופף עצמו לבית המשפט העליון).
אני בעד מגוון של שופטים בבית המשפט מכל השקפות העולם, אבל יותר חשוב מכך זה שהם לא יתערבו בנושאים הקשורים להשקפות עולם.
אהבתיאהבתי
אני רק שאלה, זה לא קצת ניגוד עניינים שהשופטים האשכנזים המתנשאים של בג"צ, אלה שמורמים מהעם ונציגיהם מסבירים בפריים-טיים כמה שהספרדים הם רפי מוח ללא לימודי ליבה, הם אלה שידונו בעניינם?
הרי ברור שהם ירצו לשמור על החונטה האליטיסטית שלהם, זו שפותרת מעונש אריתראי שרצח בדרום תל אביב ומחמירה עם אדם שדרס בן של שופט.
אנחנו העם ואנחנו החלטנו בבחירות האחרונות – D9 על בג"צ ויפה שעה אחת קודם.
אהבתיאהבתי
חייל חידשת לי שהמילה דמוקרטיה לא מופיעה במגילת העצמאות. אכן ישראל הוגדרה רשמית כמדינה "יהודית ודמוקרטית" לראשונה בחוק יסוד הכנסת בשנת 1985.
אהבתיLiked by 1 person
קרולין, חוקי המדינה קובעים שלטעון על ניגוד עניינים של שופטים זה רלוונטי רק כשיש ערכאה חלופית. אין ערכאה חלופית לבג״ץ.
אהבתיLiked by 1 person
קטע מהטוויטר של אדם גולד:
—————-
ובפינת מצעד האיוולת:
האיום החדש (והכמעט לא מרומז) שמובילים סוכני הכאוס, בהובלת ״עיתונאים״ ואקטיביסטים משפטיים, הוא פגיעה בהשקעות זרות בישראל. כן כן, קשה להאמין אבל מזה שבועות שטובי בחורינו עמלים 24/7 לשכנע חבר׳ה מעבר לים שהמצב פה נוראי. שהברברים על הגדרות. איוולת כבר אמרנו?>>
·
9 שע׳
משיב ל-
@realadamgold
ושיהיה ברור: זה שאין כלום לא אומר שלא יהיה כלום.
רק דמיינו: אם בישראל השיח עמוס בערימות מהבילות של פייק ומניפולציות, איך המידע יעבור לאאוטסיידר בסיליקון ואלי?
אם בעטיפה חמימה של וירצ'ו סיגנלינג ישראלים מתמסרים לשקרים הגזמות והבהלות, מה יקרה למשקיע זר בלי מושג על מי ומה מדובר?! >>
·
9 שע׳
ושוב, מה שמדהים זה שהרפורמה – שתחזיר *חלקית* את הגלגל לכיוון בגץ המפואר של זוסמן אגרנט ולנדוי – צפויה למתן אקטיביזם ובכך דווקא לחזק את מערכת המשפט בייעודה העיקרי : יישוב סכסוכים, מניעת עוולות והענשת פושעים.
מישהו שלא מבין שהמגה פוליטיזציה של המערכת באה על חשבון תפקידה המקורי? >>
·
9 שע׳
אז ספוילר אלרט חברים:
אתם וואחד אידיוטים שימושיים.
כן, אתם עצמכם מסייעים ליצור את הכאוס. בהדגמה טראגית של אפקט פיגמליון, ובגול עצמי אומלל, אתם מסייעים לקדם משבר.
ויודעים מה? אם תתמידו, סיכוי גבוה שתצליחו. שהרי שקרים הגזמות והוצאה מקונטקסט, בטח על ישראל בעולם, תופסים מהר וחזק >>
·
9 שע׳
ושוב, מה שמדהים זה שכמו עם העקרב והצפרדע, אל מול האינסטינקט הטבעי (עם קבוצת הייחוס, כחלק מהעדר, עתירי קתרזיס מוסרי) אתם וסביבתכם תהיו הראשונים שתדפקו כשתצליחו, חלילה, להבהיל חלק מהמשקיעים (ואולי איזו חברת דירוג) ובכך תיצרו כדור מתגלגל. אתם ליטרלי כורתים את הענף שאתם יושבים עליו >
·
9 שע׳
אז הנה עצה בחינם: לנשום, לחשוב עצמאית ובעיקר לצרוך עובדות.
אתם על Bridge of No Return. וגם אם חלקכם 'ניידים' למדי, יש לכם פה המון סקין אין דה גיים. המון. יש לכם גם כלים וכישורים ללמוד, לקרוא ולדרוש טיעונים יותר מורכבים מססמאות וספינים דלים. קצת עומק, בחייאת, זה מגיע לכם ולכולנו>>
·
9 שע׳
ואחרי זה תוכלו גם להרגיע. לתווך עובדות. להסביר שמדובר בוויכוח פוליטי רגיש אך לגיטימי שנוצר בעקבות תסכול של מחנה שהושתק, הודר ונרמס ע"י מערכת משפטית דורסנית במשך שנים.
שהתוכניות רק מחזירות את הגלגל לימים שקדמו להפיכת ברק ושדווקא אז היה פה בהמ"ש יציב ומפואר שזכה לאמון ציבורי גורף>>
·
9 שע׳
(אה, ועוד משהו חשוב ודי אירוני: אם תסבירו כמו שצריך החברים מעבר לים יבינו די בקלות. אחרי הכל, בפועל, ובטח אם הם ליברלים מהשמאל האמריקאי, סביר שהם כועסים על בית המשפט העליון שלהם אפילו יותר מהימין הישראלי – ומטיפים בזעם לאיזון וריסון השופטים שלא מייצגים את העם. כן, עד כדי כך
#######################
ההתייחסות של גדי טאוב לשרשור זה:
"הפירומנים זועקים: שרפה !!!"
אהבתיLiked by 1 person
היכולת שיש להשפיע על משקיעים בחו״ל היא שאלה פתוחה. הרי בכלכלה יש איזון. אם המחיר של משהו יורד מייד בא מישהו לנצל זאת. נניח שהשקל יורד בעשרה אחוזים, ישראל הופכת ליותר זולה, וזו הזדמנות למי שפחות חושש להשקיע פה. אני חושב שיותר אפקטיבי לעבוד דרך הממשל הדמוקרטי ומנופי הלחץ האינסופיים שיש לו, אבל לא יודע עד כמה הם ירצו להכניס ראש לסכסוך פנימי פה.
אהבתיאהבתי
אגב אני לא חושב שזה אנטי פטריוטי לגייס תמיכה בחו״ל. זה אנטי פטריוטי לוותר על המאבק למען המדינה ולהותירה ביד הטרלול הימני הקיצוני. צריך להיאבק בכל אמצעי לא אלים ולהשתמש בכל מנוף כוח אפשרי.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שזה בסדר לערב גורמי חוץ – אבל נשים את זה בצד.
להבנתי, שימוש בגורמי חוץ רק מחדד את הפוזיציה של השמאל כלפי הציבור שמדובר באליטה ללא לגיטימציה ציבורית שרק מעוניינת לשמר את כוחה.
כך שהצלחה טקטית שלהם כאן היא בטווח הארוך הפסד אסטרטגי וקיטון נוסף בבסיס הכח שלהם.
אהבתיLiked by 3 אנשים
האם קיימת סיבה לדאגה להמשך חופש הביטוי והמשטר הדמוקרטי גם / דווקא בקנדה?
מכאן, האם אנו צפויים לחזות בתגובה העוינת של המשטר הדמוקרטי של ביידן לשכנתו הצפונית? לזו שמנסה לשלוח פרופסורים לפסיכולוגיה למחנות חינוך מחדש (באיום לשלול את רשיון העבודה שלהם) בשל התבטאויות שנויות במחלוקת?
אהבתיLiked by 1 person
קצת אוף טופיק, בהמשך למגילת העצמאות ודמוקרטיה. שמתי לב שבמגילת העצמאות הקפידו לא להשתמש במילים לועזיות אלא אם אין להן מקבילה בעברית. מתוך מגילת העצמאות:
"אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל. "
השלטונות הנבחרים … האספה המכוננת הנבחרת. ברור שמדובר בדמוקרטיה רק בלי לקרוא לילד בשמו הלועזי.
בכל אופן חייל יופי של הטרלה. אימצתי.
אהבתיLiked by 1 person
amehaye,
זו לא הטרלה. מנסחי מגילת העצמאות הבדילו בין זהות לבין אופי המשטר ולכן קבעו שהמדינה יהודית. הצימוד יהודית ודמוקרטית הומצא כדי להקטין/להעלים את "יהודית"
אהבתיLiked by 1 person
https://www.bina.org.il/articles/why-was-democracy-omitted-from-the-declaration-of-independence/
נראה שהייתה זו החלטה של משה שרת, דווקא סמן שמאלי מובהק של ההשקפה הציונית
אהבתיLiked by 2 אנשים
בנו כבר הפך לאנטי ציוני מושלם
אהבתיאהבתי
תמריץ,
בהשוואה למפאייניקים של ראשית המדינה הליכודניקים הם אנשי שמאל
אהבתיLiked by 1 person
אני לא חושב שמדובר ב״אליטה ללא לגיטימציה ציבורית״, מדובר אולי ב-80 אחוז מהאשכנזים/מתאשכנזים החילונים. הם מה שהיו תמיד, רק האחרים צמחו דמוגרפית סביבם.
אם זו תהיה מדינה שאין לה מקום לאשכנזים חילונים, אז יש סיכוי מסוים, לא יודע לאמוד כמה גדול הוא, שהיא לא תהיה.. בן גוריון ידע מה הוא אומר כשהבין זאת, כפי שציטטתי באחד הפוסטים הקודמים. זה אמנם יהיה תהליך הכחדה של עשרות שנים, אבל השביל הזה מתחיל פה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ,
התגייסת?
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ כתב "אגב אני לא חושב שזה אנטי פטריוטי …"
לא ברור לי מה נכנס נושא הפטריוטיות לכאן, גם רצח יכול להיות פטריוטי והוא לא לגיטימי . ומאידך עזיבת הארץ כי לא מוצא חן בעיני מה שקורה פה – הוא דבר לגיטימי לחלוטין אף שאינו פטריוטי.
הנקודה העיקרית היא שבחברה פרימיטיבית אלימה, קונפליקטים נפתרים על ידי אלימות. בחברה מוסרית מודרנית הדרך לפתור קונפליקטים בין חלקי החברה היא על ידי נסיון לשכנע בצדקת הדרך (איום עזיבה – גם לגיטימי מבחינה זו).
אלימות כלכלית היא אלימות מדרגה יותר נמוכה מאלימות פיזית – אבל היא באותה 'ליגה' פתרון קונפליקט חברתי על ידי אלימות כלכלית היא עדיין פתרון של חברה פרימיטיבית אלימה וזה גם אם האלימות הכלכלית נעשית דרך צד ג' או בדרך עקיפה.
בחברה שבה יש קונפליקט ולצד מסוים הדרך של נסיון לשכנע בצדקת דרכו פתוחה, ההליכה לדרך אלימות – לא משנה אם זו אלימות פיזית או אלימות כלכלית (לגרום נזק כלכלי דרך מדינות אחרות) אינו מוסרי ואינו לגיטימי – הוא שובר את הבסיס המוסרי של התנהלות חברה מודרנית.
אהבתיLiked by 1 person
משה, השאלה איך אתה מתייחס למהלכים של הממשלה. מה יהיה אם זו רמה של שבירת כלים קיצונית, כמו שבג״ץ יפסוק שהרפורמה לא חוקתית והממשלה תצפצף על כך.
אהבתיאהבתי
למה לשלב הקודם שבו בג'ץ פוסק הרפורמה לא חוקית אתה לא קורא לה "שבירת כלים קיצונית"
אהבתיLiked by 1 person
משה, שאלה טובה שאלת. בסולם הערכים שלי הדמוקרטיה המהותית, שכוללת רכיבים שמגנים על המיעוט ועל המסגרת הדמוקרטית לטווח הארוך, היא משמעותית יותר מחשיבות הכרעת הרוב לבדה. אם כך, הגנה על ערכי מגילת העצמאות חשובה יותר מקיום רצון הרוב ברגע נתון. זה נכון שגוף שמגן על ערכים ומתעלם מרצון הרוב ברגע נתון יכול להיחשב לסוג של מועצה לשמירת ערכי המהפכה כמו באירן. אבל אני בז לערכי המהפכה האיסלמית באירן ומעריץ את הערכים שאני מזהה עם מגילת העצמאות.
אהבתיאהבתי
למה אתה קורא לבג'ץ 'מגן על המיעוט' בג'ץ דורס כמה וכמה קבוצות מיעוט – קבוצת המתנחלים, קבוצת החרדים, קבוצת הציונות הדתית, קבוצת המסורתיים מזרחיים ?
אהבתיLiked by 1 person