ההצעות של יריב לוין לשינוי החקיקה הקשורה בבית המשפט העליון, כפי שמביא אותן עמית סגל, הן כל כך קיצוניות: גם פסקת התגברות ב-61, גם דרישת רוב מיוחד בבית המשפט לפסילת חוקים, גם רוב אוטומטי לממשלה למינוי שופטים. כמו אדם פרנואיד שצריך לנעול דלת בשלושה מנעולים נפרדים בא יריב לוין ונועל את השער על עידן שלוט השופטים בישראל. אבל יש הבדל מהותי בין שתי הדרישות הראשונות לשלישית. הראשונות מחלישות את בית המשפט העליון. השלישית מחסלת אותו. אם הממשלה ממנה שופטים לפי גחמותיה, מי ימנע מאיתנו לקבל בית משפט עליון שבו אסנת מארק היא נשיאה ושמחה רוטמן הוא המשנה שלה, וכל יתר השופטים – חלקם בני דמותה, וחלקם בני דמותו?
זה מבחן עצום לדמוקרטיה הישראלית. האם אפשר להעביר בה כל מהלך שיש לו 61 כבשים בכנסת שיפעו עבורו את הפעייה המתאימה? בסוף תמיד צריך להסתכל על הכוח הגס, והכוח הזה כמעט כולו שייך למתנגדי הרעיונות של יריב לוין – הקצונה הבכירה, בכירי ההייטק וכמובן הממשל האמריקני. לכן התשובה לשאלה היא קלה ופשוטה, אחת ויחידה: אין מצב. וגם אם זוהי רק עז, ימים יגידו אם עז כל כך קיצונית תיטיב או תזיק למכניסיה. אבל זוהי בהחלט התגשמות ההבטחה שתקופת הממשלה הזו תהיה תקופה מעניינת.
תמריץ 
אסנת מארק לא ראויה לדעתך להיות נשיאת בית המשפט העליון כי היא מזרחית או כי היא אישה?
אהבתיLiked by 1 person
לגבי "גם אם זוהי רק עז, ימים יגידו אם עז כל כך קיצונית תיטיב או תזיק למכניסיה" –
הממשלה החדשה נמצאת בתחושת אופוריה של "לשלטון בחרתנו", "אנחנו הריבון", אין יותר יעוץ משפטי ואין יותר ביקורת שיפוטית, ביזה מוחלטת של מוסדות השלטון וג'ובים לכל הליכודיאדה.
הם לא חושבים מילימטר קדימה ולא עולה על דעתם שבעתיד אולי תקום ממשלה שאינה ממשלת ימין.
הכי נורא זה שגם אם תקום ממשלה אחרת, אני לא רואה אותה מוותרת על הכוח. אני לא רואה את לפיד או אחרים מחזירים את המצב אחורה ושמים על עצמם רסנים מחדש. זה חד כיווני.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב שזה דווקא רציונלי מצד אנשי הימין לא לחשוש מממשלה אחרת. הדמוגרפיה לטובתם, ובג״ץ ממילא לא יהיה זה שיעצור את הסיוטים הגדולים שלהם כמו פינוי התנחלויות.
אהבתיאהבתי
מעטים מאוד ראויים להיות נשיאי העליון, ואני לא חושב שצריך להתאמץ להסביר מדוע אסנת מארק אינה ביניהם.
אהבתיLiked by 1 person
פוסט מביש תמריץ. בינתיים מי שנשללה כניסתן לעליון היו רות גביזון ונילי כהן. ותהיה בטוח שאסנת מרק תהיה שופטת בית המשפט העליון מצוינת ("לא חכמה מידי").
אהבתיאהבתי
אולי בית המשפט צריך להיענש על פסילת גביזון וכהן אבל ענישה צריכה להיות מידתית ולא קולקטיבית
אהבתיאהבתי
בית המשפט של ברק נטה בכבדות לעבר התביעה במדינת ישראל. ברק אהב אנשים מהפרקליטות והם אהבו אותו. האם זה מה ששירת בצורה מיטבית את אזרחי ישראל?
הדיבורים על ענישה מידתית הם כבר לקנות את השיח של ברק. ענישה לא צריכה להיות מידתית אלא עניינית. לטעמי שופטים לא צריכים בכלל להיות מוערבים במינוי שופטים אחרים. שופטים לא מייצגים שופטים אחרים אלא את הציבור והציבור צריך למנות אותם. השאלה את מי הציבור ימנה מטעה פעמיים. גם מהמקום של העדפת התוצאה על פני הפרוצדורה וגם בגלל שהיא שמה את השואל מעל הציבור בלי סיבה. מי שמך להחליט בשביל הציבור?!
אהבתיLiked by 1 person
הכוח הגס הזה לא מנע מארדואן למוטט את המוסדות הטורקיים. רק האט אותו.
אהבתיLiked by 1 person
הפרוצדורה הישראלית הנוכחית לבחירת שופטי בית המשפט העליון היא מאוד חריגה בקרב מדינות דמוקרטיות אחרות. (* ראה מאמר המצ'ב שפורסם עוד בתקופת איילת שקד במשרד המשפטים).
למרות שבדמוקרטיות אלו אין כנראה מחסור בבני דמותם של אסנת מארק ושמחה רוטמן – נראה שהם מצליחים להסתדר לא רע.
אפילו ללא *שום* מעורבות של בכירי המערכת המשפטית שלהם בבחירת מחליפיהם (להבדיל מהצעתו של יריב לוין).
אגב, נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים מגיעים ממשרדי עו'ד גדולים שמופיעים תכופות לפני שופטים. גם אם לא כרוכה בכך שחיתות – יש בכך יותר מאשר טעם לפגם.
#############
" … שרת המשפטים איילת שקד יצאה בימים האחרונים בתכנית 100 הימים מטעמה לשינוי מערכת המשפט. המרכיב המרכזי של התכנית שהציגה הוא שינוי הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון והעברתו להכרעתם הבלעדית של נבחרי ציבור. מנגד, טען השופט בדימוס אליקים רובינשטיין כי שיטת בחירת השופטים הקיימת בישראל היא מהטובות בעולם וכי מינוי שופטים באמצעות וועדה מקצועית הוא חיוני לדמוקרטיה.
נזכיר כי שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי וועדה המונה 9 חברים, מהם 4 נבחרי ציבור 2 נציגים של לשכת עורכי הדין ו-3 נציגים של בית המשפט העליון. שיטת בחירה זו מעניקה רוב ברור לגורמי המקצוע והשופטים על פני נבחרי הציבור, ובהתאם הוועדה אינה נהנית מלגיטימציה דמוקרטית. יתירה מזו – על מנת לבחור נציגים לבית המשפט העליון נדרשת הסכמה של 7 מחברי הוועדה. משמעות הדברים היא שלא ניתן למנות שופטים לבית המשפט העליון ללא הסכמת בית המשפט העליון בעצמו.
הטיעון התומך בעמדתה של השרה שקד ברור: בית המשפט העליון מכריע הכרעות אידיאולוגיות עקרוניות כדוגמת ההכרעה בעניין הכשרת מועמדות בל"ד, גיוס בחורי הישיבות והטיפול בסוגיית המסתננים. חלק מהותי מהכרעות אלה נשען על עולמו הערכי של השופט. לשיטתה של שקד אין הצדקה דמוקרטית לכפיית ערכים על הציבור בידי ערכאה שהציבור אינו קובע את זהות היושבים בה. תפקידו של בית המשפט לפרש את החוקים וחוקי היסוד שחוקקו נבחרי הציבור ואין הצדקה לכך שפרשנות זו תבצע בהם הטיה ערכית חריגה. כמו כן שופטים שמתמנים בדרך ייצוגית יזכו לאמון ציבורי הרבה יותר גבוה – גם במקרים שבהם יכריעו בניגוד לעמדת נבחרי הציבור.
מנגד, שתי הטענות המרכזיות של תומכי השיטה הקיימת הן שמסננת של שופטים ועורכי דין בהליך המינוי חיונית לשם הבטחת חוסר התלות של בית המשפט במערכת הפוליטית ולשם הבטחת הרמה המקצועית הנדרשת מהשופטים.
אם טענות התומכים היו מבוססות, היינו מצפים למצוא ששיטת המינוי הישראלית נפוצה בקרב דמוקרטיות בעולם. אולם לא די שהשיטה אינה נפוצה, אלא שההיפך הגמור הוא הנכון:
מתוך 36 מדינות ה-OECD, 31 מדינות מעניקות את סמכות מינוי שופטי הערכאה העליונה לנבחרי הציבור (בית משפט עליון או בית משפט לחוקה לפי העניין). כך לדוגמא, בארצות הברית הנשיא בוחר את שופטי בית המשפט העליון באישור הסנאט, בצרפת נבחרים השופטים על ידי הנשיא ושני בתי הפרלמנט, בשווייץ נבחרים השופטים על ידי הרשות המחוקקת, באוסטריה על ידי הממשלה והרשות המחוקקת, באוסטרליה על ידי שר המשפטים וביפן על ידי הממשלה באישור כלל הציבור במשאל עם. רק 5 מדינות, כולל ישראל, נותנות מעמד מחייב לרשות השופטת בהליך הבחירה: יוון, טורקיה ולוקסמבורג. אמנם אליהן מצטרפת גם בריטניה אך בה אין לבית המשפט סמכות לפסול את החוקים שמחוקקים נבחרי הציבור בפרלמנט כך שעליונות נבחרי הציבור מושגת שם בדרך אחרת.
לכך יש להוסיף כי ברוב מוחץ של מדינות ארה"ב, נבחרים השופטים באמצעות מנגנון שמערב את בחירת הציבור בקלפי בבחירות ישירות, אם לכתחילה ואם בדיעבד.
האם ערכאות השיפוט העליונות של ארצות הברית ומדינותיה, של צרפת, גרמניה, שווייץ אוסטרליה, יפן ושאר 31 המדינות האמורות החברות ב OECD כולן בלתי עצמאיות וחסרות מקצועיות? האמנם רק לישראל, יוון, לוקסמבורג וטורקיה יש בתי משפט מקצועיים ובלתי תלויים?
לפחות ברמה ההשוואתית מסקנת הדברים ברורה: ישראל חריגה מאד בנוף הבינלאומי ביחס לשיטת הבחירה לבית המשפט העליון. אם הצעתה של שקד להעביר את הליך בחירת השופטים לסמכות הממשלה והכנסת פוגעת בדמוקרטיה אז כנראה שאין יותר מדי דמוקרטיות בעולם המערבי."
אהבתיאהבתי
אין בעיה עם זה ששופטים לא יהיו מעורבים בבחירת שופטים אחרים, אבל לא ייתכן גם שהממשלה תקח את כל הכוח. זה לא איזון. זו עריצות.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, בארה״ב למשל יש סנאט שבסיס כוחו עצמאי – בחירה ישירה של הסנטורים בידי אזרחי המדינות. גם זה לא מספיק – עובדה שהסנטורים לא הרשיעו את טראמפ במשפט ההדחה אבל זה יותר טוב מכלום. בארץ אין לכנסת עצמאות מהשפעת הממשלה.
עם זאת הבעיה היסודית של מדינת ישראל בכל מקרה לא תוכל בטווח הארוך להיפתר בידי מוסדות דמוקרטיים ובידי מוסדות שנבחרים דמוקרטית. הציבור החילוני יצטרך לדרוש קנטוניזציה. הדבר הביזארי הוא שמשפט נתניהו והמקריות של אחוז החסימה הגבוה הובילו לכך שתהליכים שהיו אמורים להבשיל עוד ארבעים שנה הבשילו פתאום עכשיו.
אהבתיLiked by 1 person
יצחק, כתבתי לפני שנים פוסט על ההבדלים בין ישראל לטורקיה.
https://tamritz.wordpress.com/2016/07/16/טורקיה-היום-ישראל-בעתיד/
אהבתיLiked by 1 person
מעניין. תודה.
היית כותב את אותם הדברים היום? נדמה לי שמאז 2016, השתנו הרבה מאוד דברים. לרעה. ההבדלים מאוד עדינים לטעמי.
יש לציין שכתבת שם על מלחמת אזרחים, שאכן פחות רלוונטית לישראל. לאליטה הישראלית יש אופציות קצת יותר קורצות..
אהבתיLiked by 1 person
לא ראיתי בעיני רוחי את משפט ביבי ומשמעויותיו הקיצוניות וגם את ההשתלטות של סמוטריץ׳ על כל האלקטורט הדתי לאומי. אלו שני אירועים חריגים שהובילו לסיטואציה הנוכחית.
בגדול הברית של רוב הדתיים לאומיים היא עם הציבור הכללי, לא עם החרדים. ולמסורתיים גם אין להט להחריב את מוסדות המשפט, אלא אם שופטים בהם את מלכם הנערץ.
הציפיה הייתה שישראל תהיה כמו ירושלים ושקריאת תגר כזו קיצונית תעלה רק כשהמדינה תהיה בעלת שיעור חרדים דומה לירושלים – כלומר עוד 50 שנה לפחות.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
כתבת "ולמסורתיים גם אין להט להחריב את מוסדות המשפט, אלא אם שופטים בהם את מלכם הנערץ."
סחתיין על הגזענות. מסבירים לך שאנשים לא אוהבים שמשתינים מהמקפצה לתוך הבריכה, ואתה טוען שאנשים מרוגזים כי הפיפי פוגע במים הרדודים ולא בעמוקים. נו טוב, ככה זה כשה IQ גבוה מדי …
ולגבי כח גס. מעשית לקצונה הבכירה ולבכירי ההייטק אין שום כח. הכח המעשי היחידי שלהם הוא בהפחדות של נתניהו.
הקצונה הבכירה לא יכולה להורות לגדוד טנקים לעלות על הכנסת. סביר שהחיילים מרמת מ"פ ומטה מכירים ומכבדים את נתניהו יותר מאשר המח"ט שלהם. אם נתניהו יעלה לשידור (כמו שארדואן עשה) ויבהיר להם מה קורה, סביר שהקצונה הבכירה תהיה מהר מאד במעצר, כמו שקרה בטורקיה.
לגבי הייטק, מדובר בעסק מבוזר בו הכל מתחיל ונגמר בכסף אגו והצלחה. האנשים שם ימכרו (ומוכרים כל יום) את הנשמה שלהם בשביל כסף והצלחה. מי שאומר לך שהוא שם בשביל עקרונות אידאולוגים נאצלים, משקר.
מה שנשאר זה הממשל האמריקני. לא יודע לומר מה יהיה שם, אבל נתניהו יודע להסביר לא פחות טוב מהצד השני את הטיעונים של לוין לאמריקנים.
אגב, זה לא אומר שהעז תכנס, אבל אם לא, זה להערכתי בעיקר יהיה בגלל נתניהו, שישתפן מההפחדות.
אהבתיLiked by 1 person
במעצר? מי ישפוט אותם? בתי דין שדה מהפכניים שיוקמו בעיירות הפיתוח ובערים החרדיות? התשתית של כל מבנה ביורוקרטי במדינה תלויה באליטות.
אהבתיאהבתי
8200 נגד גדוד טנקים, מי מנצח? איפה נמצאים הילדים של האליטות ואיפה הילדים של הפריפריה?
https://www.ynet.co.il/news/article/hj3hui2rk
ההפחדות של גנץ על מלחמת אחים בזויות בעיני. אבל זה כל מה שיש לו באמתחתו.
אהבתיאהבתי
לא נגיע לגדודי טנקים נגד גדודי טנקים, השם ירחם. אבל היכולת לשתק את המדינה נתונה לאליטות. גם לצד שני כשפוגעים בציבור נפשו – לכן החרדים למשל לא גויסו בכפייה עד היום.
אהבתיאהבתי
ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד בפתח ישיבת הסיעה:
התכנית שהציג בסוף השבוע שעבר יריב לוין מורכבת ממילים מסובכות שיש להן משמעות פשוטה, ומפחידה: לממשלה יהיה כוח שלטוני אבסולוטי. אף גוף לא יפקח עליה. בכל פעם שהחוקים יפריעו לה, היא תשנה את החוקים.
בית המשפט יורכב ממקורבי השלטון. פוליטיקאים ימנו שופטים כנועים שיעשו מה שאומרים להם. השופטים יהיו שפוטים של הממשלה. כל שופט שיסכים להתבזות בכך שזה תהליך המינוי שלו, הוא מראש משרת השלטון.
זו לא רפורמה משפטית. זה שינוי משטר קיצוני, זה ביטול של מגילת העצמאות, זה ינתק את ישראל ממשפחת המדינות הליברליות. זה לא תיקון הדמוקרטיה, זה חיסול הדמוקרטיה.
ה״דמוקרטיה״ של יריב לוין היא משטר של רשות אחת, שבו לרוב מותר לעשות כל מה שמתחשק לו. זה מה שיריב תמיד רצה, הוא רק חיכה שנתניהו יהיה מספיק חלש כדי להכנע לתוכנית שלו.
אם השלטון ירצה להתעמר במיעוטים, לפגוע בכבוד האדם, לבטל את חופש הביטוי, למנוע מאתנו להתמודד בבחירות הבאות – זה מה שיקרה. היועצים המשפטיים לא יעצרו אותם. הם יהיו חותמת גומי.
מדינה שבה לממשלה מותר הכל, היא לא דמוקרטיה. מדינה שמבטלת בוקר אחד את כל האיזונים והבלמים שיש על השלטון, היא לא דמוקרטיה. אם שינוי המשטר שמציע יריב לוין יעבור, לא נהיה דמוקרטיה.
המחירים שנאלץ לשלם על כך הם מזעזעים. בכלכלה, בבטחון, ביחסי החוץ. הממשלה יודעת את זה, רק לא אכפת לה. כמו כל ממשלה לא דמוקרטית בעולם, כל מה שמעניין אותם זה להחזיק בשלטון, לא מה יקרה לאזרחים.
אנחנו כבר לא מתווכחים עם הממשלה הזו על פוליטיקה. אנחנו נלחמים על המשך קיומה של מדינת ישראל. על עצם הרעיון של חיים משותפים שהממשלה הרעה הזו רוצה לדרוס בלי רחמים.
נילחם ברחובות, נסביר לציבור שוב ושוב ושוב מה באמת קורה פה, עד שישראל תחזור להיות מדינה דמוקרטית. זוהי מלחמה על הבית. היא רק מתחילה.
דברים יפים וקולעים מאוד של יאיר לפיד
אהבתיLiked by 1 person
לא מבין. אם מדובר בענייני ציבור ומדובר בממשלה הנבחרת כדת וכדין בבחירות חופשיות איזו עריצות יש כאן?
אהבתיאהבתי
י״ד, כל פרשן רוסיה יגיד לך שאם היו מתקיימות שם היום בחירות חופשיות, קרוב לוודאי שפוטין עדיין היה מנצח. האם מסקנתך היא שרוסיה מדינה חופשית? דמוקרטיה היא גם שלטון הרוב אבל לא רק. הקיצוניות שבה בג״ץ לעתים נטה לכיוון אחד, לא יכולה לטשטש את העובדה שגם הקצה השני הוא קיצוני.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
בגדול, אני שותפה לחששותיך ממתן כוח אבסולוטי לקואליציה פוליטית. (למרות הסתייגותי מהשוואתה ל 61 כבשים פועות). כוח שעלול לרמוס את מערכת המשפט. מערכת שתאבד את עצמאותה ואת יכולתה להגן על מתנגדי המשטר ועל מיעוטים שדתיים נוטים לרדפם ולרמסם. כמו על להטב'ים. כלומר, אני מסכימה שדברים די דומים לאלו שקרו בטורקיה עלולים להתרחש בעתיד גם בישראל.
מצד שני, איני שותפה כלל לתקוות שאתה תולה במערכת המשפט הנוכחית שלנו. לתפיסתי, לא רק שגם מערכת זו עלולה להסתאב מכוח בלתי מוגבל – אלא שהיא כבר הסתאבה. היא מגנה יותר על זכויות היתר והתנאים המפנקים של חבריה ותומכיה מאשר על החלשים ביותר בחברה הישראלית. (כמו על קורבנות סחר הנשים של הבדווים הפוליגמים ועל הנשים החלשות ביותר בשיכוני המסתננים בדרום תל אביב). היא גם מגלה חוסר יכולת מוחלט להגביל את עצמה ולהתאים בין סמכויותיה לבין תחומי אחריותה, להכיר בטעויותיה ולתקנן, להעמיד לדין את חבריה שסרחו ועוד.
גם בנושא זה איני שותפה לאופטימיזם של רוסו ושל הקומוניסטים, שהניחו שקיימים אנשים שניתן לסמוך עליהם בעיינים עיוורות. כמו על פראים אציליים או על "נציגי" פרולטריון העמלים והמנוצלים.
בדומה למנסחי החוקה האמריקאית – איני סומכת על אף גוף שמורכב מבני אדם. לא על המערכת הפוליטית שלנו, אך גם לא על המערכת המשפטית שלנו.
מכאן שהשאלה מבחינתי היא מי *כרגע* נמצא בעמדת חוזק יחסית (ולפיכך חשוב להחלישו) ומי בעמדת חולשה יחסית (ולפיכך חשוב לחזקו).
אין לי ספק כי בעשרים – שלושים השנים האחרונות מערכת המשפט והפקידות הבכירה שלנו הלכה והתחזקה, והמערכת הפוליטית הלכה ונחלשה. לפיכך, אני תומכת עכשיו ברפורמות של לוין, ואפילו מקווה שימשיכן גם לפרקליטות ולמשטרה.
מה שלא ימנע ממני לתמוך, עוד חמש או עשר שנים, במי שיבקש לבצע רפורמות בכיוון ההפוך – אם מאזן הכוחות בין הרשויות יתהפך שנית.
אהבתיאהבתי
לא הגיוני שהממשלה תמנה את השופטים, אבל גם לא הגיוני שהשופטים ימנו את עצמם.
צריך למצוא שיטה אחרת.
הפתרון של לוין הוא גרוע אבל הוא מגיע בגלל מצב גרוע – מצב בו שופטי העליון לקחו על עצמם את סמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
אחרי שהסוסים ברחו – קשה להחזיר אותם בחזרה לאורווה.
אולי תמצא הפשרה בין שמאל לימין מהי הרפורמה המשפטית הנדרשת. כנראה שלא וחבל.
כך או אחרת, הימין לא יכול לוותר עכשיו על המהלך של הרפורמה.
אהבתיLiked by 1 person
לייק קמיליה
אהבתיאהבתי
תמריץ, כתבת "לא ראיתי בעיני רוחי … את ההשתלטות של סמוטריץ׳ על כל האלקטורט הדתי לאומי".
ראשית, התודות ל"מהלך ההשתלטות" אינן לסמוטריץ' כי אם לבנט. הוא הגורם לכך (מעז יצא מתוק).
שנית, אתה טועה לגבי הרפורמה במערכת המשפט. רוב הדתיים תומכים במהלך הזה. אולי לא לכל פרטיו, ואולי לא לשינוי הספיציפי של רוב מלא לממשלה בועדה לבחירת שופטים, אבל בגדול תומכים.
אני גם חושב שרוב אוטומטי לממשלה הוא טעות ומקווה שיבוטל.
אני מעדיף רפורמות בסיסיות כמו ביטול היכולת לפסול חוקים, צמצום היכולת לפרש, ….. על-פני קביעת רוב מלא לממשלה בועדה. מה יקרה אם במהלך בזק הזוי (כמו בממשלה הקודמת) תעלה ממשלת שמאל פתאום ותמנה 4 שופטים תומכי בל"ד?
צריך לחשוב קדימה ולייצר מערכת חסינה כמה שניתן.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ,
גם הנכים והאתיופים יכולים לשתק המדינה אם הם רוצים. ראינו את זה. השאלה היא אם המשטרה תעשה את עבודתה ותפנה אותם.
אני חושש מאד שרוב הציבור כלל לא מבין את הנושא כמו שאתה תופס אותו, כך שאני לא בטוח שאפשר לגייס ה"אליטות" לחסום את עזריאלי ולשבור חלונות באבן גבירול עבור נושא ערטילאי ורחוק שכזה. אולי כמה עמותות שמאל.
לעומת זאת, את הצד השני קל להסביר, גם לממשל אמריקני דמוקרטי.
למשל, לא ברור איך אפשר יהיה לומר לממשל האמריקני שבחירה של שופטים חדשים על ידי נבחרי צבור, ולא בעיקר על ידי השופטים עצמם, זה דבר רע. או להצדיק את השיטה האוליגרכית הנוכחית שלא מעודדת גיוון אתני ומעודדת נפוטיזם.
יהודים קל לשכנע בנחיצות הרפורמה עם הדוגמא שאתה הבאת של בג"ץ אחוד משפחות.
במילים אחרות , בהחלט "יש מצב".
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ
ברוסיה אין תקשורת חופשית ופוטין מעלים את יריביו הפולטיים. במידה והיתה ברוסיה אפשרות חופשית למתנגדי פוטין לפרוס את משנתם ועדיין פוטין היה זוכה – אכן רוסיה היתה מוגדרת כדמוקרטיה.
דמוקרטיה אינה שלטון הרוב – היא שלטון העם. ורק שלטון העם ולא שום דבר אחר – כל קיום של גוף שלטוני שאינו מכח העם הוא אנטי דמוקרטי.
סמוטריץ׳ לא השתלט על האלקטורט הדתי לאומי – השמאל הבריח אותו לשם. הדתי לאומי מתון ממש לא בכיס של סמוטריץ' והיה מעדיף ממשלה עם גנץ אבל הוא הצביע בחשש גדול לסמוטריץ' כי רובו ידע שאם יצביע לגנץ הוא יקבל את לפיד כראש ממשלה. ההתלהמויות המטורפות של לפיד על המרדה ועל ביטול מגילת העצמאות הבהירו היטב לדתי לאומי המתון שבין שתי החלופות הגרועות בעיניו הוא בחר בנכונה. סמוטריץ' בימי ההתנתקות לא היה קרוב לטירוף קץ הימים הנוכחי של לפיד .
הרבה דתיים לאומיים לייט שהבייס של ביבי נראו בעיניהם כבבונים – כשרואים איך לפיד משלהב את הבייס שלו מגיעים למסקנה שגם בשמאל לא חסרים בבונים.
אהבתיLiked by 1 person
אנחנו נמצאים ביום הראשון של הסייקל החדשותי של המהפכה. המסר יופנם.. הרעיון שביבי ושותפיו ימנו לבית המשפט העליון מי שבא להם, ושזה סוף העצמאות השיפוטית וסוף הפרדת הרשויות הוא לא בדיוק פיזיקת קוואנטים. העם יבין.
לגבי ארה״ב, כאמור יש שם כמה רשויות נפרדות שנבחרות בנפרד ועסוקות כל הזמן בלהציב רגליים אחת לשניה. שלא לדבר על הכוח העצמאי של המדינות. זו רמה אחרת לגמרי של ביזור הכוח. עם זאת, גם שם, עידן טראמפ היה מבחן קיצון שהסנאט לא כל כך עמד בו והתחמק מהחובה להרשיע את טראמפ על אחריותו לפריצה לקאפיטול.
אהבתיאהבתי
י.ד.,
איני מצליח לסמן לייקים על תגובות אז קבל לייק כולל על כולם. תמריץ נדבק בטנטרום של ברק ועדתו
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
הסכנה היחידה לדמוקרטיה מתרחשת כאשר הממשלה ובג"ץ מנסים לקדם את אותה אג'נדה, כפי שראינו בתקופת ממשלת השינוי. "דמוקרטיה מהותית" שבה די ב50 ח"כים כדי לשלוט ונדרשים 80 ח"כים כדי להפילה באי אמון. אלו רעיונות שעלו במכון לדמוקרטיה וגנץ נשלח להטמיעם.
מקווה שביבי ולוין לא יתרגשו ויעבירו את הרפורמה הזעירה שלוין הציע. אני מוכן להתערב איתך שכאשר השילטון יתחלף לא תשנו דבר ברפורמה וגם לא בחוק בן גביר.
אם ביבי קורא אותך אני מציע לו פיתרון לבעיית אמסלם. ביבי, מנה את אמסלם לשר במשרד המשפטים שאחראי על הפרקליטות
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ
לדעתי אתה טועה בגדול. העם לא יבין. העם כבר הבין זאת מזמן – ובדיוק בזה הוא בחר.
עצמאות שיפוטית הוא דבר גרוע מאוד. שופט צריך להיות כפוף לעם ולחוק. רשות שלטונית לא נבחרת היא דבר נורא. רשות שלטונית שפועלת על פי חוקים עמומים ומפרשת אותה בגמישות ובלוליינות למעשה אינה כפופה לחוק – לא פחות נורא.
'ביבי ושותפיו ימנו את מי שבא להם'. ואת מי בא להם למנות?! לדעתך את אסנת מארק. כנראה שהציבור שבחר בהם חושב שהם ימנו אנשים לא פחות ראויים מאסתר חיות מזוז ארבל בייניש ושות'.
יש צדק בטענה שהפרדת הרשויות נפגעת, אבל המצב של רשות שלטונית לא נבחרת ולא כפופה לחוק, יותר גרוע. הנסיבות כרגע הם שבכדי לתקן זאת צריך לעבור למצב זמני שהפרדת רשויות נפגעת. בעיה זו תתוקן בהמשך.
נ.ב.
בכל אופן תמריץ לדעתי אתה יכול לישון טוב בלילה ואני זה שצריך להיות מודאג. נראה לי שביבי לא יעמוד בלחץ התקשורת.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, אני לא מניח שהשופטים הם מעמד עליון נשגב. הם חטפו לעצמם יותר מדי כוח וצריך להחליש את כוחם. לדעתי באמצעות הפיכת בג״ץ לגוף שמחליט בקונצנזוס (פחות או יותר) ולא ברוב דחוק.
אהבתיאהבתי
שופט לא צריך להיות כפוף לעם.. אחרי הרבה פסיקות נכונות תראה התלהמויות, זה לא אומר שהפסיקה שגויה. שופט צריך להיות כפוף לחוק, ללוגיקה, לתקדימים וללא אג׳נדה פוליטית או תמריצים זרים. אם תיקח כמה שופטים שבאים ממקומות פוליטיים שונים, אבל נחשבים כולם לבעלי רמה גבוהה של יכולת אנליטית, תוכל להגיע לפסיקה מוסכמת שתהיה בעלת ערך משפטי אמיתי.
אהבתיאהבתי
חייל, אם זו רפורמה זעירה, אני תוהה מהי לדעתך רפורמת ענק? ששרה, יאיר וביבי יוכרו כבית משפט עליון לחוקה במושבם בבלפור (או ברחוב עזה)? אני לא בטוח שהרפורמה המוצעת רחוקה מזה כל כך.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
תגובתך על מינוי ביבי ושרה לשופטים עליונים מוכיחה שהסיפור כאן הוא לא על התנגדות לרפורמה במערכת המשפט כי אם על שנאת נתניהו.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ
אתה בכיוון הנכון הנה רפורמת ענק, בית משפט עליון לחוקה. השופטים הם: יוסף אלרון, נועם סולברג, אלכס שטיין, דוד מינץ, פרופסור גידי ספיר. הוועדה לבחירת שופטים תהיה כמובן נקיה מפוליטיקה – בית המשפט העליון לחוקה זה ישמש גם כוועדה לבחירת שופטים.
יש לי הרגשה שבעלי האיי קיו הגבוה יעדיפו את הצעת לוין עם העבריין המורשע דרעי בוועדה לבחירת שופטים מאשר בית משפט עליון לחוקה זה.
אהבתיLiked by 1 person
"שופט צריך להיות כפוף לחוק, ללוגיקה, לתקדימים וללא אג׳נדה פוליטית או תמריצים זרים. אם תיקח כמה שופטים שבאים ממקומות פוליטיים שונים, אבל נחשבים כולם לבעלי רמה גבוהה של יכולת אנליטית, תוכל להגיע לפסיקה מוסכמת שתהיה בעלת ערך משפטי אמיתי." – מעולה עכשו רק תמשיך לאיך מיישמים את זה בפועל.
אהבתיאהבתי
משה, נקבת בשמות של אנשים בגיל העמידה. הם לא יישארו צעירים לנצח. מי יחליף אותם אחר כך? לפי איזה כללים?
אהבתיאהבתי
"קמיליה, בארה״ב למשל יש סנאט שבסיס כוחו עצמאי – בחירה ישירה של הסנטורים בידי אזרחי המדינות. גם זה לא מספיק – עובדה שהסנטורים לא הרשיעו את טראמפ במשפט ההדחה אבל זה יותר טוב מכלום. בארץ אין לכנסת עצמאות מהשפעת הממשלה."
תמריץ, מה שאתה אומר פה הוא שגם אם בית המשפט ימצא את ביבי זכאי אתה לא תקבל את זה. תמצא לופ הול, זה לא יעבור את מבחן הסבירות שלך.
"דברים יפים וקולעים מאוד של יאיר לפיד"
תמריץ, כולם פה נגדך, אתה היחיד פה שבלהט דתי עדיין מתלהב מנאום נלחם ברחובות של לפיד ומלפיד.
אם תתמצת את כל הנאום הצ'רצ'ילי הזה תגיע ל "מה יהיה אם הממשלה תחליט ברוב של 61 להרוג את כל הג'ינג'ים". כל הנאומים שלו נשמעים הרחבה של המשפט הזה.
הגישה שלך לנושאים שונים היא דתית, ואתה מגיב בקדושה ובהתעלמות מהעובדות (ולא מתווכח על ההגדרות). בערך כמו אלו שנותנים אמון בקונספירציות.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
זה אחד הפוסטים הכי ירודים שכתבת אי פעם. פשוט הצטרפת לאספסוף הנאור עם טיעוני אסנת מארק, שרה ויאיר. המחנה שלך סובל מניתוק גמור מהמציאות ולא מצליח להוציא נימוק קוהרנטי אחד לרפואה.
לליכוד יש כבוד רב לחוקי היסוד ולזכויות אזרח. העובדה היא שאיש בליכוד לא הציע לשנות את החוקה של ברק שהתקבלה על ידי 32 ח"כים בלבד. הליכוד מנסה לבלום את הדיקטטורה המשפטית שנבנתה באופן מעוות ומסוכן לזכויות הפרט על ידי חונטה בולשביקית שהצליחה לחסל כל התנגדות ("יש לה אג'נדה.."). הרפורמה של לוין היא פרוצדורלית וכדי שתצליח להשפיע יש צורך לשמרה לפחות 20 שנה. חקיקה נגד עילת הסבירות היא חסרת משמעות ולא ניתנת לאכיפה. חוק התגברות מקוצץ (יותר מ61 אצבעות) גם הוא חסר ערך. הסיכוי היחיד לשינוי מצוי בשינוי הרכב בית המשפט וזה אפשרי רק באמצעות שליטה פוליטית בבחירה.
אשן יותר טוב בלילה כאשר הליכוד יתחיל לחקור באופן רציני את פשעי הפרקליטות והמשטרה. כרגע זה לא נראה באופק
אהבתיאהבתי
חייל, מהבחינה של מינוי שופטים זו אכן רפורמה איטית. אולי לוין בונה על כך ששופטי בג״ץ יתפטרו כמו שהציע אהרן ברק, ויתפנו פתאום שפע מינויים.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
דוגמא לחוסר התוחלת של מלחמה בעילת הסבירות היא הלכת דרעי פנחסי. לאחר הפסיקה הזו שהונחתה על רבין הכנסת חוקקה ב2001 מחדש את חוק יסוד הממשלה שאמור היה לבטל הלכה זו. האם היא בוטלה בפועל? שאל את חבר הכנסת דוד ביתן.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אם זה יקרה אמליץ על לוין לקבלת פרס נובל לשלום
אהבתיאהבתי
חייל כולם פה מסכימים שיש צורך לשנות את שיטת הבחירה של שופטי בג"ץ וכן שצריך לצמצם את כוחו של בג"ץ. אבל לתת לממשלה כח מוחלט זה טירוף. בדיוק כמו שבנק ישראל, למשל, הוא גוף בלתי תלוי ששולט על כמות הכסף במשק – ולא הממשלה – צריך גוף בלתי תלוי ששופט, וגוף בלתי תלוי שמחוקק חוקים. בקיצור צריך הפרדת רשויות.
בישראל, לטוב ולרע, אין גוף בלתי תלוי שמחוקק חוקים מאחר ולממשלה יש רוב אוטומטי בכנסת. לטוב כי זה מאפשר משילות, לרע כי אין באמת בקרה והממשלה יכולה בגדול לעשות מה שהיא רוצה. בעשורים האחרונים בג"ץ היה הבקרה של הממשלה והכנסת, אולם הרפורמה המוצעת תעקר את היכולת הזו. במצב החדש שיווצר, מי ישמור על השומרים?
אהבתיLiked by 1 person
לגבי בחירת השופטים אני חושב שמשה ויאיר צודקים. צריך דרך אחרת לבחור שופטים בבית המשפט העליון, כנראה באמצעות ועדה כלשהי, אולם אסור שלממשלה או לכנסת תהיה יד בכך דהיינו הועדה צריכה להיות בלתי תלויה ומאוזנת פוליטית.
לגבי הגבלת בג"ץ לדעתי אחת הבעיות המרכזיות כאן היא שאין בישראל חוקה. אם הייתה חוקה היה ניתן לפסול חוקים רק אם הם מנוגדים לחוקה. באין חוקה נוצר מצב של חוקי יסוד שהם החוקה דה-פקטו. מכאן שפסילת חוקים צריכה להתאפשר רק אם הם מנוגדים לחוקי היסוד – ומי שפוסל יהיה בכל מקרה בג"ץ בהרכבו הניטרלי כאמור. זה הזמן להזכיר שחקיקת ושינוי חוקי יסוד מחייבים רוב של 80 חברי כנסת.
אהבתיאהבתי
לגבי מלחמת האזרחים, לדעתי כפייה דתית – כפי שהיא כבר מתממשת לנגד עינינו – תביא אותה הרבה יותר מהר ממהפכה משפטית כזו או אחרת. גם הטפילות של החברה החרדית על שאר האזרחים – ואני מכיר לא מעט *דתיים לאומיים* שמאוד לא מרוצים מהמצב – יכולה להביא להתנגשויות של ממש אם המצב יימשך.
לטובתה של מדינת ישראל צריכה לקום ממשלת אחדות בין הליכוד לגוש המרכז שמאל. ממשלה כזו אפשר להקים ללא חרדים וגם כוחם של הדתיים לאומיים יהיה חלש יותר כך שענייני הכפיה הדתית והתעוקה הכלכלית של החרדים/בדואים ירדו מהמפה. לולא המחלוקות לגבי חוקי לוין (ומשפט נתניהו) ממשלה כזו יכולה הייתה לקום מזמן.
אהבתיאהבתי
חייל אני באמת לא מבין מדוע אתה מצדד כל הזמן בפושעים מורשעים ופושעים בפוטנציה. דוד ביתן לפי כל הסימנים כנראה יורשע. אתה באמת חושב שמישהו תפר לו תיק? או לאולמרט? להירשנזון? היחיד שאפשר לחשוד שתפרו לו תיק הוא נתניהו וגם שם התיקים די מבוססים. הכנסת הופכת לעיר מקלט לעבריינים וזו לא בשורה טובה לישראל.
אהבתיLiked by 1 person
א-מחיה, גם אני כל השנים חשבתי שרק כפיה דתית תגרום למלחמת אזרחים (וגם אז להערכתי, לא אלימה ממש). ההתנהגות של נתניהו כיום היא בלתי נתפסת למי שהכיר אותו בשנים שעד הגשת כתב האישום נגדו. הוא הרי מינה מיוזמתו את ציפי לבני לשרת משפטים.
אהבתיאהבתי
"משה, נקבת בשמות של אנשים בגיל העמידה. הם לא יישארו צעירים לנצח. מי יחליף אותם אחר כך? לפי איזה כללים?"
הם עצמם יבחרו את המחליפים שלהם. מיד עם כניסתם לתפקיד הם יבחרו רשימה מסודרת של 3 הבאים בתור ברגע שאחד מהם מת/פורש הראשון ברשימת הבאים בתור נכנס והחמישיה החדשה בוחרת עוד אחד לרשימת הבאים בתור. (אפשר למצוא גם פרוצדורות אחרות שהם יבחרו את מחליפיהם בצורה מסודרת)
כללי הבחירה: הם יבחרו שופטים בעלי איי עצום מקצועיים ישרים והגונים.
אהבתיאהבתי
תמריץ
לדעתי גם כאן אתה מפספס את הנקודה. מה ששינה את ביבי זה לא הגשת כתב האישום נגדו אלא החרם המוחלט של השמאל נגדו. גם היום אם לפיד+גנץ יכנסו איתו לממשלת אחדות לא תהיה רפורמה במערכת המשפט – זה דחק אותו לפינה מערכתית ונפשית.
העובדה שלפיד משלהב את הבייס בשמאל פוגעת בהצלחת השמאל. מחנה שאדם בעל איי קיו נמוך משלהב חלקים גדולים בה – לא תנחל הצלחות גדולות.
אהבתיLiked by 1 person
אמחייה,
בעשורים האחרונים בג"ץ לא היה הבקרה של הממשלה והכנסת. הוא ניסה להחליף אותם. זה מצב מסוכן בהרבה מאשר שהממשלה תשלוט במערכת המשפט, כי את הממשלה ניתן להחליף כל 4 שנים (ומעשית אפילו פחות).
ועדיין, הייתי מעדיף שיטה אחרת מאשר שליטת הממשלה בוועדה למינוי שופטים.
למשל:
המפלגות יציעו מועמדים (אישי ציבור בעלי השכלה משפטית + חברי כנסת)
חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית 5 מתוך המועמדים
7 המועמדים בעלי התמיכה הגבוהה ביותר יכנסו לועדה
החברות בועדה תהיה אישית למשך 4 שנים (כולל ח"כ שלא המשיך לכנסת הבאה)
אפשר למצוא את השיטה המתאימה כך שהועדה למינוי שופטים תהיה בהשפעת הכנסת ולא בשליטת הממשלה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
טענתי היא שהמצב היום בבית המשפט הגבוה לצדק יותר מסוכן מאשר הרפורמה המוצעת יכולה להביא אליו עוד 20 שנה, גם אם ניקח מקרה קיצון בו אוסנת מארק תמונה לשופטת עליונה (לא מכיר אותה, אתה ציינת אותה).
הרי אם חבורה של עמותות שמאל, יחד עם חבורה קטנטנה של אנשים שלא נבחרה על ידי העם, ולא מייצגת בדעותיה את העם, יכולה לשנות בצורה דרמטית את מדיניות ההגירה והילודה של ישראל, אם זה עבור גרוש מהגרי עבודה , או עבור אחוד משפחות פלסטינאיות, אנו על סף תהום. זה נכון גם לגבי תגמול ילודה יהודית ו\או לא יהודית (כמובן שעם מסווה של קרבה משפחתית ליוצאי צבא).
אני מעדיף את אוסנת מארק ודומיה שלא יסכנו את מדיניות ההגירה והילודה של ישראל. כל שאר הפסיקות של בג"ץ חסרות משמעות ברמת המדינה לדעתי , חוק טל (בפועל הפסיקה לא שינתה כלום), האם לשלם ארנונה על מרתפים, הבג"ץ של הקשת הדמוקרטית המזרחית (גם לא שינה כלום בפועל), מס דירה שלישית, ועוד מליון פסיקות בנושאים נקודתיים .
הנזק שנגרם היום בשני הנושאים הראשונים, מאפיל על כל נזק שאוסנת מארק יכולה לגרום בפסיקות בנושאי ארנונה למרתפים או מס דירה שלישית או קרקע במושבים (שכולם היו יכולים ללכת לכל כיוון עם נימוקים מתאימים).
כמו שקמיליה כתבה, חייבים היום להזיז המטוטלת חזרה. המצב היום מסוכן מידי.
אהבתיLiked by 4 אנשים
מצחיק אותי שקוראים למפלגת "יש לפיד" שמאל.
מנסיוני האישי, כאנקדוטה, רוב החברים שלי שבחרו בלפיד יותר ימניים ממני. הם בחרו לפיד בגלל לחץ חברתי, רצון להשתייך לשבט הנכון, ובגלל שאמרו בטלביזיה ששרה נתניהו צורחת וביבי מושחת.
כאשר מדברים על הרפורמה בבית המשפט ואני מזכיר את נושאי איחוד המשפחות ועדוד הילודה הערבית בארץ, הם מסכימים לחלוטין איתי.
בגלל זה אני לא חושב שלפיד יצליח לעודד המונים להפגין על נושא זה.
אהבתיLiked by 1 person
3718
אותי זה לא מצחיק. אותי זה מזעזע. מי שלמעשה מקדם "נושאי איחוד המשפחות ועדוד הילודה הערבית בארץ" הוא שמאל קיצוני מדהים אותי שאנשי ימין מצביעים לו ומפתים לחשוב שהוא 'מרכז'.
הטענה שבג'ץ פסל רק 22 חוקים מדהימה אותי – בכדי ליישם מדיניות שמאל קיצוני מספיק לפסול 2-3 חוקים. לחסידי דרעי טענה הרבה יותר חזקה הוא נתפס בשחיתות רק 2-3 פעמים הרבה פחות מ22.
אהבתיאהבתי
בא לעבוד
https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13560017
אהבתיLiked by 1 person
3718, בעניין המסתננים בג״ץ גרם נזק אמיתי, אני מסכים. ובעניין חוק האזרחות היינו שניות מאסון. ברם, חשיבותו של בג״ץ בתחושה שהוא מקרין כלפי רשויות המדינה שיש דין ויש דיין, והם אינן יכולות לפעול סתם בשרירותיות.
הרי אי אפשר להעריך את תפקיד המשטרה רק לפי המעצרים שביצעה בפועל. ברגע שאנשים ישתכנעו שאין משטרה, אז גם מי שכרגע לא פושע יעשה ככל העולה על רוחו.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ כתב:
" … כל השנים חשבתי שרק כפיה דתית תגרום למלחמת אזרחים (וגם אז להערכתי, לא אלימה ממש). …"
———————-
להערכתי זו רק שאלה של זמן עד שתפרוץ בישראל מלחמת אזרחים. אך היא לא תפרוץ בין יהודים ליהודים אלא בין יהודים לערבים, שלרבים מהם תהיה תעודת זהות ישראלית. והיא כן תגיע לאלימות של ממש.
אני כמובן מקווה שאני טועה. אבל מטילה בכך ספקות קשים.
אני פוסלת את האפשרות שתפרוץ (רק / גם) מלחמה בין יהודים, בעיקר בגלל היכרותי עם השמאל הישראלי.
השמאל הישראלי יעדיף:
– להערים על הימין הישראלי ולכבול את ידיו, (בנוסח ההפיכה השיפוטית שקידם אהרון ברק / חתימה על כל מיני אמנות בינ'ל מחייבות וכד') ו/או
– לגייס גורמים וקרנות בינ'ל בכדי להילחם את מלחמותיהם (כדוגמת גיוס גורמי לחץ על ישראל בארה'ב, באיחוד האירופי ובמדינות ערביות כמו קטאר) ו/או
– לרדת מהארץ (בפועל או רק ברוח).
מלחמות, כמו חתונות, מחייבות את נכונות שני הצדדים להילחם.
אהבתיאהבתי
קמיליה, מלחמת האזרחים בין יהודים לערבים אינה באמת מלחמת אזרחים אלא חלק מהסכסוך הישראלי ערבי. אם ישראל תותקף מבחוץ, ייתכן מאוד שערביי ישראל יצטרפו לאויב. אבל סתם כך ערביי ישראל חלשים לעומת הרוב היהודי, ויתקשו להילחם בו לאורך זמן.
עוצמתה של ישראל, ביחסים הבינלאומיים, בהייטק ובכלכלה, וגם בהתנהלות הביורוקרטית הפנימית, נובעת כמעט אך ורק מפעילותם של המצביעים למפלגות האופוזיציה. זהו ענק רדום. לא צריך להילחם עם נשק כדי לגרום לכך שאם הציבור הזה לא מרוצה, המדינה כולה תיפגע אנושות.
אהבתיLiked by 1 person
לתמריץ,
כתבת:
" … אני לא מניח שהשופטים הם מעמד עליון נשגב. הם חטפו לעצמם יותר מדי כוח וצריך להחליש את כוחם. לדעתי באמצעות הפיכת בג״ץ לגוף שמחליט בקונצנזוס (פחות או יותר) ולא ברוב דחוק."
————
אם גם אתה מסכים עם הטענה שיש להחליש את כוח השופטים – אזי המחלוקת ביננו אינה אסטרטגית אלא טקטית. אנו חלוקים על השאלה איזה צעדים בדיוק יש לנקוט, באיזה מינונים ועוצמות, באיזה סדר וכד'.
לרוב אני די מסויגת ממתן משקל יתר ל"חוכמת ההמונים". פרט כמובן לנושא החשוב של הערכת משקלם של פרים. אך נראה לי שהירידה המתמשכת באמון של הציבור הישראלי במערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה, בעשורים האחרונים, חמורה מכדי לאפשר את המשך ההתעלמות ממנה. אמון רוב הציבור במערכות השלטון מהווה תנאי הכרחי לכל משטר דמוקרטי.
מה שאמור לרמוז שיהיה צורך ביותר מתיקון קטן אחד בכדי להפוך את המגמה. (כמו החלטות בג'ץ קריטיות רק ברוב קולות משמעותי של הרכבים גדולים שפחות ניתנים למניפולציות של בחירת השופטים "המתאימים").
הייתי פחות מודאגת מהמצב הקיים של מערכת המשפט, ויותר תומכת בעצה לתקן דברים חשובים רק בהדרגתיות ובצעדים קטנים, לו הייתי שומעת זמירות אחרות מצד בכירי המערכת המשפטית.
אבל עדין לא שמעתי המוני קולות במערכת המשפטית ובפרקליטות שמכירים בטעויותיהם הקשות, מבקשים את סליחת הציבור, ומציעים צעדים למניעת הישנותם של טעויות דומות. הכאות על חטא שאמורות לכלול גם את המילים: השופטת רות גביזון ונילי כהן, הפרקליטה רות דויד, תיקי גל הירש, העלמת עין מאכיפה סלקטיבית ועוד ועוד ועוד.
נבואה: כפי שהשמאל הישראלי נדון ללכת ולהידרדר בגלל חוסר יכולתו (או חוסר מוכנתו) לקבל את האחריות להסכמי אוסלו ולנסות להפיק מהם בעצמו את כל הלקחים הנדרשים – כך יקרה גם למערכת המשפט הישראלית. מערכת שעומדת עכשיו כחומה בצורה, מפני כל הרפורמות שהציע יריב לוין, אחרי התלהמותם של אהרון ברק & יאיר לפיד.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
כתבת :"עוצמתה של ישראל, ביחסים הבינלאומיים, בהייטק ובכלכלה, וגם בהתנהלות הביורוקרטית הפנימית, נובעת כמעט אך ורק מפעילותם של המצביעים למפלגות האופוזיציה. זהו ענק רדום. לא צריך להילחם עם נשק כדי לגרום לכך שאם הציבור הזה לא מרוצה, המדינה כולה תיפגע אנושות."
זה בדיוק סוג התדמית שמנסים להקרין אמצעי תקשורת (מישהו אמר "ארץ נהדרת") כדי ליצור לחץ חברתי להצבעה למפלגות כמו "יש לפיד" גנץ והעבודה. בפועל, כשפורטים הדברים לפרוטות, רואים שהעמדות של האנשים הם ימין-מרכז ציוני. לאנשים אין זמן להתעמק (בכל זאת עובדים קשה), והם פשוט זורמים עם האופנה הנוכחית במילייה שלהם. הם יהיה לא מרוצים אם יעלו את המיסים, או אם יבטלו את התן-ביס. בנושא הזה ובקישור לחרדים ("בגלל החרדים יעלו לכם את המיסים"), התעמולה של לפיד מאד מצליחה.
לעומת זאת, אם ישלבו את הרפורמה בבית המשפט עם הורדת מס על מימוש אופציות, תאמין לי שכולם יצביעו בעד הרפורמה 🙂
אגב, ראש המטה של נתניהו בבחירות 2009 היה מנכ"ל חברת הייטק (אמיתית, לא חארטה כמו וואלט או wework או סטארט-אפ בן יומיים ).
אהבתיLiked by 2 אנשים
amehaye,
דוד ביתן כשיר להיות שר לפי החוק כל עוד לא הורשע. הסיבה שאינו כזה היא הלכת דרעי/פנחסי שחודשה על ידי בג"ץ אחרי שחוק יסוד הממשלה שונה כדי לבטלה. איכות החשדות/התיק נגדו אינה רלוונטית
אהבתיאהבתי
amehaye,
החוקה של ברק התקבלה ב32 אצבעות. בחירת שופטים על ידי פוליטיקאים היא השיטה הכי טובה. ניתן להחליף את הפוליטיקאים ואז ייבחרו גם שופטים עם השקפה שונה. ברוב מדינות הOECD בחירת שופטים נשלטת על ידי פוליטיקאים
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
גופי האכיפה (המשטרה והפרקליטות) משתוללים בחסות בג"ץ. "חזקת התקינות" הומצאה על ידי הממשלה? הכנסת?
אהבתיאהבתי
זו דוגמה טובה לכך שאנשי ליכוד שאינם קשורים למפלגה הארצית, אלא בסיסם בתמיכה מקומית, יהיו בעלי דעות שונות לגמרי.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
מסכים עם 3718 כי השכבה שאתה מדבר עליה נהנית מהמצב הקיים ולא תשנה אותו.
השגשוג הכלכלי שהם חווים הוא חיבור של:
השגשוג שהמדינה חווה בגלל היזמות והטכנולוגיה הישראלית (שהם חלק נכבד בו)
הדיבידנד הדמוגרפי שהמדינה חווה (שהם לא חלק ממנו)
והבלעדיות שיש להם ולילדים שלהם על עבודות מכניסות וטובות (שרק הם חלק ממנו)
במצב תיאורטי שכל החרדים מלמדים את ילדיהם לימודי ליבה – האם המשק לא יתעצב מחדש בצורה כזאת שחלק נכבד מהילדים/נכדים של "שכבת השמאל" יפלטו מעבודה בהי-טק ויסתפקו בעבודות פחות מכניסות? הרי זה תחום שקולט את הטובים (יחסית לשאר).
מדובר באנשים שמדברים גבוהה-גבוהה על "שיוויון", "שיויון הזדמנויות" ו"חיבור הפריפריה", אבל בפועל הם לא מעוניינים לשנות את המצב הקיים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ,
גם ברשימה הארצית יש אנשים עם דעות שונות. ככה זה במפלגה שנציגיה נבחרים על ידי חבריה
לתעמולה האנטי חרדים יש קונים רבים. התכנים שלה זהים לתעמולה האנטישמית שגם לה היו/יש קונים רבים.
אהבתיאהבתי
הרשימה הארצית היא רשימת כבשים.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
כבשים בהשוואה לרשימת לפיד? הרשימה הארצית העלתה את ביבי על הD9
אהבתיLiked by 1 person
יאיר, זו חשיבה של סכום אפס שאין לה מקום בכלכלה. כל אדם עם אייקיו גבוה שנוסף למשק הופך את המדינה ואזרחיה ליותר עשירים.
אהבתיLiked by 1 person
ואם בשנת 1970 היו עולים לכאן 50,000 עולים בעלי דוקטורט בפיזיקה/הנדסת חשמל/מדעי המחשב? האם כולם היו מרוויחים משכורת של 30,000 ש"ח בחודש?
אתה צודק שכלכלה זה לא סכום אפס, אבל זה לא רק מה שאתה עושה. זה גם מה שהשוק צריך.
אהבתיאהבתי
אני חושב ששני הצדדים בדיון הזה קצת מגזימים בהערכתם את ה״שיטה״ שהם מציעים. צריך להבין ששום שיטה, לא שיטת משטר, לא שיטת בחירות, ולא שום דבר אחר, לא תיצור תוצאה מוצלחת בפני עצמה. כל השיטות האלה הן כלים שאנשים צריכים להשתמש בהם, והם יכולים לעשות את זה יותר או פחות טוב.
מצד אחד מדברים על הפרדת רשויות. הרעיון הזה מגיע מהפוליטיקה האמריקאית, אולי גם המהפיכה הצרפתית, ולא ממש רלוונטי לישראל. בשיטה הפרלמנטרית הבריטית הנהוגה בישראל אין רשות מבצעת שנפרדת מהמחוקקת, ויש עיקרון ברור של עליונות הפרלמנט. למה? כי פעם הייתה הפרדת רשויות בין שתיים, בית המלוכה והפרלמנט. חוסר ההסכמה ביניהן הגיע עד לכדי מלחמת אזרחים, הצבא של הפרלמנט ניצח וקיצץ את ראשו של המלך, ובסופו של דבר החליטו להחזיר את המלוכה אבל להבהיר להם שהבוס זה הפרלמנט.
אותו הדבר פחות או יותר עובד כאן בהולנד. הפרלמנט הוא עליון, לבית המשפט אין שום סמכות לבטל שום דבר שהפרלמנט אומר, אבל מינוי שופטים עובד באיזון בין שתי הרשויות האלה, בית המלוכה והפרלמנט. אני משער שדברים דומים נמצא גם בשאר מדינות צפון אירופה.
והעניין הוא שהמדינות האלה עובדות באופן סביר לא כי זו השיטה המושלמת, אלא כי הן עושות את זה היטב. אם בית המלוכה או הפרלמנט מתחיל להשתולל באחת המדינות האלה, יהיו צרות. בדיוק באותו האופן שהדמוקרטיה עובדת שם, אבל קחו את הדמוקרטיה לעיראק, והם לא משתמשים בה טוב במיוחד. שיטה זה לא מספיק, צריך שאנשים ישתמשו בה היטב.
אז מה הלקח לישראל? לקחו את השיטה הבריטית רק בלי בית מלוכה, ומצאו כל מיני אליטות שלקחו לעצמן את תפקיד המלך באיזון בין שתי ה״רשויות״. זה עבד כל עוד הם השתמשו בו במתינות. עכשיו זה כבר לא עובד, אז יוצרים משהו חדש ומה שחשוב לזכור – מה שלא יהיה המצב החדש, זה יהיה ניסוי פרוע. אי אפשר להחזיר את השד לבקבוק ולא נראה שמישהו רוצה. כל אחד רוצה להידבק לשיטה הפורמלית שנותנת לו יותר כוח, ומי מהשניים שינצח, זה ייצור מצב חדש ולא מוכר.
אז בשורה התחתונה – ברמה התיאורטית, הגישה של יריב לוין כנראה נכונה ודמוקרטית יותר. וכשתמריץ אומר שהיא תביא אותנו לדיסטופיה נוראה של בתי משפט כנועים לרצונם של פוליטיקאים מושחתים – ייתכן מאוד שהוא צודק. אין סתירה בין הדברים. כמו שהדמוקרטיה נותנת יותר כוח לעם להביע את דברו, גם אם דברו הוא שחיתות וכישלון, כך גם הרפורמה הדמוקרטית במשפט. נראה ששומרי הסף פיספסו את ההזדמנות שלהם להנחות בשקט את המדינה – הם עשו את זה באלגנטיות וג׳נטלמניות של ג׳ינגיס חאן בחליפה ולעם נמאס ובצדק.
אז עכשיו נצטרך לחיות עם זה ששומרי הסף היחידים הם המצביעים, ומה שהם רוצים הוא מה שיהיה. עידן שמירת הסף מפני הדמוקרטיה יגיע בסופו של דבר לסופו. מי שרוצה לקדם ערכי מתינות וסובלנות במצב החדש הזה, כדאי שיתפקד לליכוד ויצביע למועמדים מתונים וסובלניים. יש שם כאלה. ומצד שני, מי שחוגג שסוף סוף ההורים נסעו ואפשר להתחיל מסיבה פרועה ולשבור את הרהיטים – קחו בחשבון שבקרוב אתם תהיו המבוגרים האחראיים היחידים, גם לכם כדאי שיהיה בית נקי, וכדאי פחות לחגוג את הרפורמה הזאת ויותר לחשוב ״וואו, עכשיו האחריות עלינו, בואו ניקח נשימה ארוכה ונלמד היטב על משפט״.
אהבתיLiked by 5 אנשים
שי שפירא,
ניתוח מצויין שמעיד על IQ נמוך
אהבתיLiked by 2 אנשים
יאיר, דווקא הדוגמה שלך קלה. השוק לתוצרת של האנשים האלו הוא בעולם ולא בארץ. אז אין בהצפת הארץ בהם שום חיסרון, רק יתרון. יקימו סטרטאפים שיספקו מוצרים ליצוא. אם היו מגיעים אלפי שפים מעולים, זה מקרה אחר שיותר תואם לטענתך, כי אוכל צורכים במקום שבו מכינים אותו, ולא ברחבי העולם.
אהבתיאהבתי
שי, לפני שאתייחס לשאר, יש לי תהיה: לבית המלוכה בהולנד יש שיקול דעת עצמאי, מעבר לטקסים?
לגבי השאר אולי אתה צודק, אבל אדם כמוני בעל נטיה שמרנית (במובן הלא פוליטי של המילה) בוודאי לא רוצה שמדינתו תיקלע למעגל ניסוי ותעיה שמי יודע איך תצא ממנו, ויכולים להיות לו גם השלכות קשות על הלכידות הפנימית והיחסים הבינלאומיים.
אהבתיאהבתי
תמריץ – בגדול כן. אני עדיין לא מומחה לנושא אבל גופים שכפופים לבית המלוכה או ממונים על ידיו (כאמור, כולל השופטים) בהחלט משחקים תפקיד בלתי זניח בפוליטיקה כאן, וזה בגדול תפקיד האליטות שומרות הסף שבישראל מגולם בצורות אחרות. זה נכון בעיקר למה שנקרא "מועצת המדינה", גוף מהמאה ה 16 ששייך לבית המלוכה ונהנה מכל מיני סמכויות קטנות אך משמעותיות, בין השאר הם אלה שהתניעו את תהליך המלחמה בפליטות החנקן שבגללו הולנד עלתה לכותרות בינלאומיות על מלחמה בחקלאים.
לגבי ניסוי ותעיה – כמו שאמרתי, לדעתי את השד הזה אי אפשר להחזיר לבקבוק. לוין לא מגיע פתאום משום מקום – הצד השני הכניס אותנו למצב ניסויי מהכיוון שלו, ולוין משווה ומעלה עם ניסוי לכיוון השני. קולות שקוראים לחזור לסטטוס קוו מלפני שלושים שנה אני לא שומע, אז פתרון שמרני אין כאן. אנחנו צועדים בדרך חדשה וצריך רק לבחור איזו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
יוצר השד הוא יאיר לפיד וחרמותיו, המועמד הבינוני והמטופש שקובר את המדינה. חרם הרסני לדמוקרטיה הרבה יותר משחיתות. הימין הצבוע לא כיבד את הכרעת הרוב הדמוקרטית כשבנט היה ראש ממשלה. גנץ שמתגלה שבאמת ממלכתי הציע תהליך הידברות לתיקונים אבל זה לא עניין אף אחד. היה אפשרי לבחור שופטים ע״י רוב מוחלט מנציגות שוויונית מהכנסת – כמה פשוט. אבל לא מתאפשר אם מחרימים כמובן…
אהבתיאהבתי
גנץ פרץ את החרם, ומה קיבל בתמורה? תרגיל עוקץ.
אהבתיLiked by 1 person
משה אני די בטוח שחלק גדול מהחוקים שבג"ץ פסל אכן היו ראויים להיפסל. מצד שני אין ויכוח שחלק מהחוקים *לא* היו ראויים להיפסל – למשל חוקי המסתננים – ולכן אני בגדול בעד החלשת בג"ץ. השאלה היא איך שופכים את המים בלי התינוק.
אהבתיLiked by 1 person
> גנץ פרץ את החרם, ומה קיבל בתמורה? תרגיל עוקץ.
האם באמת יותר הגיוני לאיים במלחמת אזרחים, מאשר להכנס לקואליציה כדי לטרפד את הרפורמה במערכת המשפט?
אגב, ככל שאני מתעמק, ולמרות נטייתי הטבעית לפשרה וקונצנזוס, אני שמח שהם לא נכנסו לקואליציה והרפורמה מתקדמת (גם עקב חדוש הדיון בערעורים בחוק האזרחות). להלן עוד חומר קריאה בנושא:
https://mida.org.il/2023/01/10/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%9b%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa/
אהבתיLiked by 1 person
הדברים של פרופ' אפשטיין הם מטורללים או נאיביים, אם הוא חושב שממשלה יכולה למנות גם את השופטים העליונים. בארה"ב במינוי השופטים יש חיכוך עם הסנאט, ומקור כוחו של הסנאט עצמאי ומנותק מהנשיא. גם המודל האמריקני שבור, אבל אפשר להבין מדוע האבות המייסדים חשבו שהוא הגיוני.
אגב, כמוהו אני באמת תוהה איך בג"ץ הכשיר את הסכם הגז. היה חלק בהסכם שנגע למסירת קטע של המים הטריטוריאליים (בניגוד למים הכלכליים שאינם ריבוניים). אמנם קטע קטן, אבל לא קטן עד כדי כך שמדובר בזוטי דברים. דבר כזה דורש משאל עם לפי החוק. מעניין מה כתבו השופטים בנימוקים.
אהבתיאהבתי
3718 גנץ לא פרץ את החרם ולא קיבל תרגיל עוקץ, הוא פוליטיקאי גרוע, הוא נכנס לממשלה בעת משבר הקורונה והמשיך לחבל מבפנים, לא היתה ברירה אחרת לביבי אלא לשבור את הכלים.
לא היה לביבי אינטרס להפסיק אחרי חצי שנה את השותפות, לא יצא לו כלום מזה הוא היה באותו מקום. פשוט גנץ הוא "דובי לא לא" ובמקום לשתף פעולה רק המשיך להקשות מבפנים. הוא כפה על ביבי לשבור את הכלים
אבל גם אתה וגם תמריץ תקועים באותו לופ של סלידה
אהבתיאהבתי
אגב, כמוהו אני באמת תוהה איך בג"ץ הכשיר את הסכם הגז. היה חלק בהסכם שנגע למסירת קטע של המים הטריטוריאליים (בניגוד למים הכלכליים שאינם ריבוניים). אמנם קטע קטן, אבל לא קטן עד כדי כך שמדובר בזוטי דברים. דבר כזה דורש משאל עם לפי החוק. מעניין מה כתבו השופטים בנימוקים.
האם זה לא מעלה אצלך את התהיות שאולי משהו באמת רקוב בממלכת המשפט הישראלית?
אהבתיLiked by 3 אנשים
אשר, בג״ץ שמאלני. לא אכחיש זאת.
אהבתיLiked by 1 person
אשר,
אני חושב שלא הבנת מה כתבתי.
כאשר אני כותב ">" זה ציטוט של מי שמעלי לו אני מגיב (שריד מימי האימיילים של פעם).
אהבתיאהבתי
ניסיון להצעת פשרה למינוי השופטים:
א. כל ארבע שנים הכנסת תמנה שבעה שופטים בהסכמת 80 ח"כים
ב. מונו פחות משבעה שופטים בהסכמה – הסיעות יציעו רשימות מועמדים, כל ח"כ יוכל להצביע לאחת הרשימות, והמקומות הפנויים יאוישו בשיטת באדר-עופר
ג. השופטים הוותיקים ביותר יפרשו כך שלא יכהנו יותר מ-23 שופטים; מבין השופטים שמונו באותו סבב, השופטים שנבחרו ראשונים יפרשו אחרונים
ד. רק שופטים שמונו בשיטה זו ישמשו בפורום החוקתי
ה. 61 ח"כים יוכלו להתגבר על כל החלטה שלא נתמכה ע"י 60% משופטי הפורום החוקתי
יתרונות השיטה:
אם המינוי בהסכמה רחבה – ימונו שופטים רציניים עם דעות די סולידיות, כשהתמריץ להסכמה הוא האפשרות לבחור את כל שבעת השופטים
אם אין הסכמה – לרוב הקואליציה תמנה ארבעה שופטים והאופוזיציה שלושה.
אהבתיאהבתי
אנונימי, רעיון מעניין. החיסרון הגדול הוא שניתן יהיה להכניס שופטים ביביסטים מובהקים שלציבור לא יהיה שום אמון בהם. יעקב ברדוגו בגרסה המשפטית.
אהבתיאהבתי
התמריץ להסכמה אולי יהיה שבלי הסכמה ניתן יהיה למנות פחות שופטים. בחירה של שופטים עליונים על ידי הכנסת זו חזרה לשיטה מתחילת שנות החמישים. מכיוון שההצבעה הייתה חשאית, אפילו זה יותר לגיטימי מהרעיונות של לוין ורוטמן.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שימונה מדי פעם איזה תואם ברדוגו אם לא יהיו מינויים בהסכמה, אבל הנזק הפוטנציאלי שלו כינוי בודד יהיה די שולי. מה גם שאני לא בטוח שביבי בעצמו באמת סומך על אנשים כאלה ומעוניין לתת בידיהם כוח עצמאי לטווח ארוך.
ואני מתנגד עקרונית להצבעה חשאית של ח"כים. אני לא רואה בזה שום דבר דמוקרטי, ואפילו להפך. בטח כשיש לתוצאות ההצבעה משמעויות גדולות.
אהבתיאהבתי
במרחק של שמונה חודשים מטלטלים, אני חושב שכמעט כל מה שכתבתי כאן, בפוסט ובתגובות, עמד היטב במבחן הזמן. אבל היום לא הייתי תומך בשום קיצוץ, הגבלה או המעטה בסמכויות בג"ץ. לא דרישה לקונצנזוס בהחלטות השופטים ולא שום דבר. חוסר המעצורים והרצינות של הצד של הקואליציה, שהשתקף בתקופה שחלפה, מפחיד אותי מדי, ובמילא ההרכב ייעשה ימני יותר בשנה הקרובה. אפשר אולי לחשוב על שימוש במשאלי עם במקרים חריגים של קונפליקטים עמוקים בין הרשויות.
אהבתיאהבתי
הצד השני של המטבע הוא שאם מבחינתכם אין לממשלה שום מנדט מול בית המשפט, אז לי מבחינתי אין לבית המשפט שום לגיטימציה. מדובר בגוף כוחני השולט פה במרחב בלי שום הסכמה. אם מנקודת מבט חרדית השלטון הציוני משול לארי ולזאב שכל מה שאפשר לעשות זה אך ורק להציל מידו עד כדי פגיעה בשיקולים של מוסר וצדק, אז מנקודת מבט שלי בית המשפט כיום הוא ארי וזאב החסר כל לגטימיציה לאיזושהי פעולה. מדובר ברשות לא מוסכמת שאף אחד לא טועה לחשוב שצריך לכבד אותה או את אחד מנושאי כליה המרובים.
אהבתיאהבתי
י״ד, האינטרס הזר של ביבי כל כך מזהם את מה שקרה פה בשמונת החודשים האחרונים, שאני חושב שאפשר יהיה לחזור לסוגיה הזו של ביהמ״ש העליון, אם בכלל זה יידרש, רק כשהסוגיה הפרסונלית הזו תסולק מהזירה.
אהבתיאהבתי
אומנם רוב התחזיות של תמריץ עומדות להתגשם, למרות הסלידה שלו מנתניהו לו הוא עדיין מיחס תכונות דמוניות.
אהבתיאהבתי
חבל ש 3718 כבר לא פה להביע את דעתו. כנראה שהוא מתקשה להיות באוירה עם דעות שונות משלו. הוא יכול להמשיך את הדיון אצל https://yuddaaled.wordpress.com/
כמדומני שהפעם תמריץ צדק בניבויים שלו, למרות שאין הרבה קשר לאינטרסים של ביבי בסיפור הזה.
ממש כפי שהוא התחמק מלהתאמת עם מערכת המשפט והעביר את תפוח האדמה הלוהט לדורות הבאים הוא מתחמק מלהתאמת עם כשלון אוסלו
אהבתיאהבתי
האינטרס הזר של ביבי מזהם את כל מה שקורה פה, אבל מה היית עושה במצבו? היית נוהג אחרת? המעורבות שלו בארועים מינימלית. קשה לשער שמישהו האמין שדברים יתגלגלו לפרפקט סטורם.
3718, אני מתקשה לענות לך, תגובות שלי אינן עולות, אולי תעבור לאתר הזה שככל הנראה חלק מהמגיבים פה שיכים אליו
ואפשר יהיה להגיב אליך שם
אהבתיאהבתי
המעורבות של ביבי באירועים מינימלית? חחח. כל דבר שקורה בא ממנו אישית. הוא מנווט כל דבר.
אהבתיאהבתי