אמפתיה אסטרטגית משמעותה היא להבין לעומק את היריב שלך, את מניעיו ואת השקפותיו. אמפתיה כזו לא מערבת חיבה, ולעתים חיבה דווקא פוגעת ביכולת להיות אמפתי. כך למשל, סביר שהשמאל אינו אמפתי לפלסטינים במובן האסטרטגי, מאחר שהוא מדגיש את ההבחנה בין 67' ל-48', בעוד שמי שבאמת מבין לעומק את החשיבה של הפלסטינים, מבין שהבחנה כזו חסרת חשיבות מבחינתם אלא כאמצעי טקטי. אפילו בסדנה לקירוב לבבות עם ערביי ישראל, אם מחטטים עמוק, מגלים זאת די מהר.
שי חאטירי, מתנגד משטר איראני, שחי כיום כפליט בארצות הברית, כתב טור מעניין וביקורתי על "אמפתיה אסטרטגית" ומגבלותיה. הוא שואל:
כשחמינאי אומר שהוא רוצה להשמיד את ישראל, האם הוא מתכוון שהוא ישתמש באטום כנגדה אם יהיה לו אטום? כנראה לא. אבל אנחנו לא יכולים לשלול זאת לחלוטין. אמפתיה אסטרטגית דורשת שנענה על השאלה הזו בוודאות… לגבי רוסיה אנו יודעים שפוטין שונא את נאט"ו באותה דרך שבה חמינאי שונא את ישראל. אבל מדוע? האם הוא שונא אותה מחשש לפלישה, או שהוא שונא אותה מאחר שהיא מונעת ממנו כיבושים אימפריאליסטיים? אם הראשון נכון, אז אנו יכולים לוגית לשכנע את פוטין שלא נגדיל את נאט"ו. אם השני נכון, אז אנחנו חייבים להגדיל את נאט"ו כדי להרתיעו. אבל אמרתי "לוגית". האם אתה יכול להשתמש בלוגיקה עם מישהו שאיש לא אומר לו "לא" במשך שני עשורים?
אני חושב שיש בעיה הרבה יותר חמורה עם "אמפתיה אסטרטגית". נניח שהצלחנו לבנות מודל של כל נוירון במוח של חמינאי, וננחש בדיוק את תגובותיו ונסיק שתל אביב תמשיך להתקיים, גם כשצנטריפוגות יפיקו לו חומר לפצצת אטום חדשה בערך כל חודש (המצב הצפוי אם הסכם הגרעין יחודש ויתארך). אבל חמינאי הוא אדם זקן וחולה. יהיה לו ממשיך. ולממשיך הזה יהיה עוד ממשיך. מה אנחנו יודעים עליהם? שום דבר. כשקלינטון שכנע את אוקראינה להתפרק מגרעין תמורת מסמך שמכיר בגבולותיה בחתימתו ובחתימת ילצין, פוטין היה מנכ"ל עיריית סנט פטרסבורג. אז נניח ששירות מודיעין מערבי מגייס את טובי הפסיכולוגים, מפענח את מוחו של חמינאי ומסיק שזה לא נורא שלאירן יהיה גרעין, את המוח של מנכ"ל עיריית אספהאן או משהד כבר פענחתם?
הבעיה הזו מתקיימת גם ביחס למדינות מערביות. כשהצרפתים הוקסמו מאיש העולם הגדול והמילים הגדולות, שמעון פרס, איש כלבבם, ונתנו לו את כל הרכיבים הנדרשים להקמת מפעל טקסטיל בנגב, הם לא חשבו על ישראל של המילניום הבא שאת הקבינט שלה יאכלסו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. ורוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום, לא חשב על דונלד טראמפ כמי שיחזיק במזוודה עם הקודים הגרעיניים.
במהלך המאה התשע עשרה היהודים שגשגו תחת שלטונו של קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית, פרנץ יוזף, "הקיסר ירום הודו" אשר כונה "חסיד אומות העולם". נהניתי לאחרונה לראות את השחזור ההיסטורי של ימיו הראשונים בכתר בסדרת הנטפליקס "הקיסרית". באותן השנים האפשרות שמנהיג שמוצאו מאוסטריה יכניס, בתוך פחות ממאה שנים, מיליוני יהודים לתאי גזים, היה נשמע מנותק לחלוטין מהמציאות.
אפשר לראות את הציונות כניסיון לפתור את קוצר הראות של "אמפתיה אסטרטגית", בכל מה שקשור ליכולת לשער את מידת הסובלנות של השליט הגוי ליהודי ארצו, לאור שינוי הזמנים ושינוי האנשים, ולתת פתרון קבוע וארוך טווח שיבטיח את קיום היהודים. הסתמכות על "אמפתיה אסטרטגית" כדי להרגיע את החוששים מסכנותיה של אירן גרעינית מחזירה אותנו אחורה אל קיום של חוסר ודאות, שסופו, לעתים קרובות מדי, הוא אסון.
תמריץ 
תמריץ,
הצרפתים הוקסמו גם על ידי סדאם חוסיין. הרומאים אמרו על זה שלקסם אין ריח
אהבתיLiked by 1 person
גם המשטרה בדרך להפיכתה לרב מימדית
פרשת החיילת ש"נשכחה"
https://www.ynet.co.il/news/article/hjgohcmqi#autoplay
אהבתיLiked by 1 person
הרב מימדיות המקורית נותנת פייט
מפקד סייע לקנות אוכל לחיילים – וצפוי להיענש
https://www.ynet.co.il/news/article/hjr8qzg9i
אהבתיLiked by 1 person
נכון, זה שהם היו מעורבים גם באספקת הכור לסאדאם זו דוגמת נגד לטענתי.
אהבתיאהבתי
א. " … נניח שהצלחנו לבנות מודל של כל נוירון במוח של חמינאי, וננחש בדיוק את תגובותיו ונסיק שתל אביב תמשיך להתקיים, גם כשצנטריפוגות יפיקו לו חומר לפצצת אטום חדשה בערך כל חודש (המצב הצפוי אם הסכם הגרעין יחודש ויתארך). …"
——————-
הטענה שהכל ידוע (לאלוהים) מראש אך הרשות נתונה (להחלטתו "החופשית" של כל יחיד) כוללת פרדוקס מובנה.
נניח למורך הדיון ששניתן לחזות, במהימנות מופלאה, איזה החלטות יקבל חמינאי בשנה – שנתיים הקרובות. אבל מה יקרה אם חמינאי, בשכבו על ערש הדווי שלו, יבין לפתע שהדרך היחידה שלו להבטיח את מקומו הנצחי בכל ספרי ההיסטוריה הוא להטיל כמה פצצות אטום על ישראל? האם קורא הנוירונים המוחי המופלא גם יוכל לשלול מחמינאי את הזכות לשנות בעתיד את דעתו?
ב. " … פוטין היה מנכ"ל עיריית סנט פטרסבורג. אז נניח ששירות מודיעין מערבי מגייס את טובי הפסיכולוגים, מפענח את מוחו של חמינאי ומסיק שזה לא נורא שלאירן יהיה גרעין, את המוח של מנכ"ל עיריית אספהאן או משהד כבר פענחתם? …"
—————
אם כבר מניחים שתתקיים יכולת לחזות את כל פעולות מוחו של אדם בודד והחלטותיו, ניתן גם להניח שניתן, בפרק זמן קצרצר להפליא, לחזות את כל הפעולות המוחיות של מאות או אלפי איש והחלטותיהם.
הרי צריכים למצוא שימושים למהירות הפעולה המטאורית של מחשבי העתיד והאינטליגנציה המלאכותית.
ג. מה שמזכיר לי את היכולות המופלאות של "מדע" הפסיכוהיסטוריה בסדרת המד'ב המוסד של יצחק אסימוב.
למיטב זכרוני, הארי שלדון ועוזריו הצליחו לבנות כלים שיאפשרו להם לחזות לאן צועדת האנושות. אבל הם גם טענו שניבוייהם יתקיימו אם, ורק אם:
– מדובר על פרק זמן של כשלושה דורות ומעלה,
– עוסקים במדגמי ענק (כמו בכל מדע סטטיסטי – ככל שהמדגם גדול יותר כך התוצאות אמורות להיות מהימנות יותר),
– הנחה: לא יחול שום שינוי מהותי בבני אדם והפסיכולוגיה שלהם במהלך כל עשרות הדורות קדימה
– בני האדם לא יהיו מודעים לעצם קיומה של הפסיכוהיסטוריה ותחזיותיה (אחרת הנבואה תאשר/תחבל בעצמה)
נדמה לי שאסימוב עצמו נפטר מאיידס, די בתחילת המגפה, בגלל תרומת דם מב'יח. מה שמוכיח שאפילו הוא לא הצליח לחזות את עתיד המגפות בארה'ב וללמוד כיצד להיזהר מהן. עוד אות אזהרה מפני לקיחת סיכונים בנוגע לעתיד.
אהבתיLiked by 1 person
לחייל זקן,
כתבת:
"הצרפתים הוקסמו גם על ידי סדאם חוסיין. הרומאים אמרו על זה שלקסם אין ריח."
—————–
הפתגם הרומאי הזכור לי הוא שלכסף אין ריח.
על פי הסיפור, שאין לי מושג לגבי מידת נכונותו, הרומאים נהגו לתת לאזרחי עירם לא רק לחם ושעשועים אלא גם זכות כניסה חופשית לשירותים ציבורים. עד שאחד הקיסרים החליט להתחיל לגבות מהאזרחים דמי כניסה לשירותים. מה שעורר את מחאתם של כל מיני אצילים אניני טעם וריח. אך אותו קיסר הוציא מטבע זהב מכיסו, וביקש מהמוחים להריחו ולדווח האם יש לו איזשהו ריח מיוחד.
פתגם שהפך לשימושי כשבאים להצדיק שימוש בכספים ממקורות מאוד מפוקפקים, כמו כספי שוחד ועמל עבדים.
מה שמוכיח שעד ימינו די קשה להתחרות בציניות ובתועלתנות של בכירי האימפריה הרומית.
****
אגב, אסימוב סיפר שקיבל את השראתו לסדרה המוסד מספרו של גיבון על עליתה ושקיעתה של האימפריה הרומית.
אגב נוסף, גם אסימוב היה יהודי אתאיסטי. הוא לא ייחס כל חשיבות לעובדה שהוריו היו יהודים.
אהבתיאהבתי
המס היה על אלו שקנו את השתן בשביל האמוניה שבו לצורכי כביסה,
אהבתיאהבתי
קמיליה, אין ספק שביבי רואה בגרעין האיראני סכנה איומית (הלחם לאיום קיומי), ובכל אופן אני מוכן להגיד שאני מבין את אישיותו ברמה כזו שאני מוכן לנבא שלא ישתמש בנשק גרעיני כדי להשמיד מתקנים גרעיניים תת קרקעיים באירן. לזה כוונתי, להערכה מושכלת על בסיס הבנת האינטרסים והנכונות לקחת סיכון. לא לניבוי שמבוסס על תורת הקוואנטים של המוח וכדומה.
אהבתיאהבתי
באופן דומה אגב אני מוכן להגיד ניבוי אחד ל-2023, ל-2024 ולכל שנה אחרת אחריה. אף שהגיונית השמדת צינור הגז מרוסיה לאירופה היא אינטרס עליון של ארה״ב (הן כאויבת של רוסיה, הן כיצואנית גז), אין שום סיכוי בעולם שביידן נתן הוראה כזו. גם מבלי שיש לי מודל קוואנטי של מוחו, אני מוכן להתחייב על כך. לא יתברר אחרת במאה השנים הקרובות.
אהבתיאהבתי
According to available information, representatives of this unit of the British Navy took part in the planning, provision and implementation of a terrorist attack in the Baltic Sea on September 26 this year – blowing up the Nord Stream 1 and Nord Stream 2 gas pipelines,” the ministry said.29 Oct 2022
אהבתיאהבתי
למי יש יכולת טכנולוגית ואינטרס וידע? לרוסים אין אינטרס, לאירופאים אין. לפחות בידן ידע על זה מראש.
אהבתיאהבתי
האם תפרוץ מלחמת עולם שלישית השנה?
https://www.zerohedge.com/geopolitical/niall-ferguson-kissinger-right-worry-about-possibility-world-war-3
אהבתיאהבתי
אני חושב שקשה לשער מה קורה במוחו של בן אדם. בכל אופן אפשר לשער על סמך ההיסטוריה כלומר על סמך מנהיגים דומים וארצות שהיו במצב דומה. אך כל זה לא ודאי ב-100%. בגלל חוסר הודאות רצוי להיות מוכנים גם לגרוע מכל.
באשר לחזוי העתיד: נראה לי שזה בלתי אפשרי כלל (כלומר אולי זה אפשרי לטווח של עד 10 – 15 שנה אבל לא יותר מזה. אף אחד לא יכול היה לדעת שגרמניה שהיתה במאה ה-19 המדינה האירופאית הכי פתוחה והכי ליברלית ליהודים, תיהפך למדינה שטובחת ביהודים בצורה אכזרית. אף אחד לא יכול היה לדעת שרוסיה שהיתה מדינה אנטישמית תחת שלטון הצאר, תהפוך למגינת היהודים במלחמת העולם השניה. בתחילת המאה ה-20 מרבית המשטרים בעולם היו מלוכות. אף אחד לא יכול היה לדעת שמרבית מלוכות אלו יקרסו תוך כמה עשרות שנים בודדות.
אהבתיLiked by 1 person
משה,
מה אומר, בעוד שלושה חודשים אני ואתה בבלפור עם שלט "סליחה ביבי"?
אהבתיLiked by 1 person
מקווה שכן. אם כי אני עדיין לא אופטימי. ממש לא ברור אם רפורמת לוין תצא לפועל וגם הרפורמה עצמה אף שהיא צעד חשוב בכיוון הנכון יש בה כמה חריקות. אם במקום עורכי הדין יכנסו לוועדה נציג אופזיציה ואריה דרעי נקבל את אותה גברת בשינוי אדרת. השינוי הנוכחי חייב לבוא עם ביטול תיקון סער – אחרת לשלושת השופטים בוועדה יש ווטו. ובכלל צריך להוציא את השופטים מהוועדה – בארצות הברית שופטים לא בוחרים שופטים.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ, לדעתי "אמפטיה אסטרטגית" (אף שלא כינה אותה כך) היא אחד המוטיבים המרכזיים של מיכה גודמן בספרו מלכוד 67. הוא מדגים זאת יפה כבר בתחילת הספר בהצגת ההבדלים בין בית הלל לבית שמאי
אהבתיLiked by 1 person
האמת שלא קראתי את הספר של גודמן. עשית לי תיאבון. גם אהבתי את הרצאתו על הספר של ביבי
אהבתיאהבתי
משה, רצונותיך מובילים לבית משפט עליון בראשות הנשיאה אסנת מארק. היזהר במשאלותיך פן יתגשמו.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ, כוונתך לשיחה/ ראיון שלו עם נתניהו או לארוע אחר?
אהבתיאהבתי
דבריו באירוע השקת הספר של ביבי
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אז הלך על הג'ינג'ים?
אהבתיאהבתי
משה,
היזהר במישאלותיך…
אהבתיאהבתי
בן גביר הביתה!
אהבתיLiked by 1 person
מציע לקרוא את הקישור המעניין – ישראל השנייה נגד המנכ״ל של מירי רגב. אבישי בן חיים לא יידע את נפשו.
https://m.facebook.com/permalink.php?story_fbid=574519139392079&id=479587155551945&
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיLiked by 2 אנשים
מרוב עצבים על הבנק המרכזי יצאה לי בדיחת שואה:
נניח אתה נגיד הבנק המרכזי בגטו וורשה. מחיר הלחם עולה. מה אתה עושה:
א. מעלה את הריבית להילחם באינפלציה.
ב. קורא ליהודים להציל את עצמם ולברוח.
ג. שולח יהודים ברכבות כדי לאזן ביקושים.
אהבתיLiked by 3 אנשים
תמריץ
בארצות הברית היה בית משפט עליון בנשיאות טראמפ. אתה מתכוין שבית משפט עליון כאן בנשיאות אסנת מרק יהיה נורא ואיום כמו אותו בית משפט בארצות הברית?
אהבתיאהבתי
נשיא בית המשפט העליון של ארה״ב אינו טראמפ ולא היה טראמפ אלא השופט ג׳ון רוברטס.
בכל מקרה בית המשפט העליון של ארה״ב הוא גוף אקטיביסטי ופוליטי. לא דוגמה טובה. בנוסף הסנאט מפקח על המינויים בו, והסנאט הוא עצמאי יותר משהכנסת עצמאית. הסנאטורים נבחרים ישירות בידי אזרחי המדינות. חברי הכנסת הם רובוטים צייתנים של ביבי או לפיד או גנץ או דרעי.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ
נשיא בית המשפט של ישראל לפי הרפורמה אינה אסנת מרק ולא תהיה אסנת מרק.
אילו חברי הכנסת היו רובוטים ציינתים של ביבי / לפיד הממשלה שלנו היתה מוקמת הרבה יותר מהר ונראית אחרת והאופוזיציה היתה נראית אחרת.
אהבתיLiked by 1 person
לא ברור לי מדוע, אם *גם* משחקי הכדורגל הם מזימה יהודית, היהודים לא מצטיינים *גם* במשחקים אלו.
אהבתיLiked by 1 person
י.ד. ואחרים, הבדיחה אמנם משעשעת אבל ברור שהנגיד צריך להעלות את הריבית, ואף להמשיך להעלות אותה. בסופו של יום זה בלוג כלכלי ואנחנו דנים פה בין השאר בכלכלה, לא בפופוליזם.
אהבתיLiked by 1 person
עמחיה
אם שמת לב שער הדולר עולה, בשנה האחרונה בכ15%, האם זה לא אותו דבר כמו להעלות את הריבית?
אהבתיאהבתי
אמחיה,
המשך עליות הריבית תפוצץ בועה במדינת ישראל שהבנק המרכזי הלך והזין במשך שנים. כאן יש הצעה אחרת.
אהבתיאהבתי
אשר שער הדולר עלה כי ריבית הבנק המרכזי האמריקאי עלתה. אם בנק ישראל לא יעלה את הריבית השקל יישחק אפילו יותר, דהיינו נקבל אינפלציה (רשמית) גבוהה משמעותית מהיעד. למעשה עליית שער הדולר היא כמו *הורדת* ריבית, לא כמו העלאת הריבית.
אהבתיאהבתי
י.ד. הפוסט שלך נראה כמו הפוסטים שהיו פעם בבלוג "הכלכלה האמיתית". זה לא יעבוד מהרבה סיבות, והראשונה שבהן היא "הממשלה בחוק התקציב תדפיס כסף ותעביר אותו לתקציב שלה". יש סיבה לכך שגוף בלתי תלוי (לפחות עקרונית) אחראי על כמות הכסף במשק ולא הממשלה. ברגע שהממשלה יכולה להדפיס כסף, תגיד שלום לזימבבואה. גם שאר הרעיונות שלך לא באמת ישימים. בנק ישראל נותן הלוואות לבנקים בין השאר כדי למנוע מחנק אשראי. הוא גם עושה זאת כדי לשלוט בכמות הכסף כמובן.
עוד דבר שבלוג "הכלכלה האמיתית" לא מבין הוא שאין באמת משמעות לכך שיש או אין הלוואות. בסופו של יום כסף מייצג משהו מוחשי – רכוש, עבודה וכיו"ב. אם תייצר יותר כסף פשוט כל מטבע יהיה שווה פחות וההפך. לשלוט בכמות הכסף באמצעות הריבית או באמצעים אחרים זה לא משנה, אתה לא באמת פותר שום בעיה אם אתה משנה את הדרך בה שולטים בכמות הכסף – זה סתם משחק במספרים.
אהבתיאהבתי
א-מחיה, לכמות הכסף במשק משמעות עצומה כי בני אדם לא יודעים ולא יכולים להתאים הלוואות ומשכורות בין רגע לפי כמות הכסף במשק. מי שלקח על עצמו משכנתא גדולה מתוך אינטואיציה אופטימית לגבי צמיחה (דהיינו הנחה סמויה שכמות הכסף במשק תהיה גדולה בהמשך הדרך) ייחנק לחלוטין כשכמות הכסף במשק פתאום תצנח. אולי הכסף כקונספט זה פיקציה, אבל הגופה שלו אחרי שיימצאו אותו תלוי תהיה מאוד מוחשית.
אולי לכך התכוון קיינס כשאמר שגם אם בטווח הארוך הכלכלה מסתדרת, ״בטווח הארוך כולנו מתים״
אהבתיאהבתי
תמריץ לא טענתי שכמות הכסף חסרת משמעות. טענתי שהדרך לשלוט בה לא באמת חשובה. ברור שכמות הכסף בעלת משמעות ולו בשביל לאפשר צמיחה, דהיינו אם מייצרים יותר מוצרים ויש יותר אנשים צריך גם יותר כסף (או לפחות דרך לחלק כסף לשברירי יחידה עד אינסוף שזה לא מאוד שונה).
לדעתי דווקא השיטה הקיימת היום לא רעה בכלל. היא כמובן לא מושלמת וסובלת מהמון בעיות, אבל עדיין לא שמעתי על דרך טובה יותר שהיא גם פרקטית.
אהבתיLiked by 1 person
אמחיה,
אם שמת לב הבעיות של זימבבואה הן קצת יותר רחבות מאשר אינפלציה לא נשלטת. במדינה דמוקרטית מערבית אינפלציה היא עניין נשלט גם כאשר היא חורגת פה ושם. בארה"ב בשנה אחרי מלחמת העולם השניה היא הגיעה ל18% ואז קיצצו את הוצאות המדינה והיא הצטמצמה שוב. בשנות השבעים בשיא היא הגיעה ל12%. רוב השנים היא הייתה הרבה פחות וגם שם הבעיה המרכזית היתה חוסר בקרה דמוקרטית של בית הנבחרים על הדפסת כסף ולא עודף דמוקרטיה. כדי לממן את מלחמת ויטנאם השלטון פעל בגניבה להדפסת כסף באופן לא דמוקרטי ולא נשלט. ברוב המדינות האירופאיות האינפלציה באותן שנים הייתה תוצאה של הצמדת המטבע לארה"ב בהסכמי ברטון וודס.
בישראל האינפלציה הייתה משמעותית אבל עד שנות השבעים נשלטת. מאז שבן גוריון קיצץ בהוצאות המדינה כדי למנוע אינפלציה בתחילת שנות החמישים (והביא להתפטרות יגאל ידין) האינפלציה לא התפרצה. אחרי מלחמת יום הכיפורים האינפלציה יצאה מכלל שליטה אך זאת כתוצאה מהתנפחות הוצאות הביטחון שהגיעו בשיאם ל30% מהתל"ג.
הטענה שאינפלציה היא תוצאה מבנית של דמוקרטיה היא מטורפת. אם ימסגרו את הדפסת כסף נכון כסוג של מס פוליטיקאים יחשבו פעמיים לפני שיזדרזו להעלות אותו. הדפסת כסף היא סוג של מס ולכן לשאלה מי שולט בכמות הכסף יש השפעה חלוקתית ניכרת.
אפשר להעלות את כמות הכסף על ידי תוספת של כסף קטן, חמש אגורות, אגורה וכו'. אין צורך להדפיס כסף שיהיה יותר כסף. זה גם יתאים למבנה הצמיחה שהיא דיפלציונית במהותה.
האמת היא שהבדיחה נוסחה כפי שנוסחה כדי להציף את העובדה שעליית מחירים איננה תמיד עניין מוניטרי. עניתי לך בשלוף (מה שמוכיח שתשובה בשלוף במהלך הנקיונות של יום שישי היא לא תמיד מוצלחת). המטרה היתה להראות שלא תמיד הבנק המרכזי הוא פתרון לבעיות עמוקות יותר.
אהבתיLiked by 1 person