מה קרה בבחירות האמצע באמריקה?

התוצאות הסופיות של בחירות האמצע בארה"ב אינן ידועות עדיין. הקולות עדיין נספרים. אף על פי כן ההסכמה הכללית היא שמערכת הבחירות הייתה הצלחה גדולה ומפתיעה למפלגה הדמוקרטית שכנראה שומרת על הרוב בסנאט וייתכן שאף מגדילה אותו. אמנם היא מאבדת ככל הנראה את הרוב בבית הנבחרים אבל בפער זעיר, קטן בהרבה מהצפוי. לצד כל זה, בפלורידה המושל דה סאנטיס הצליח מאוד, והדבר משדרג פלאים את סיכוייו לגבור על טראמפ ולהיות המועמד הרפובליקני הבא. אתרי ההימורים הקפיצו בחדות את ההימורים על דה סאנטיס כנשיא הבא (נכון לעכשיו: 29% דה סאנטיס, 17% טראמפ, 16% ביידן, 5% האריס, 5% ניוסם).

אני מצטט מפעם לפעם, כאשר מדובר בפוליטיקה האמריקנית, את האנליסט דיוויד שור, פעיל דמוקרטי נלהב ובעיניי האדם הכי חכם בהבנת פוליטיקה אמריקנית. במקור הוא ישראלי ויהודי (מרוקאי. הוא מדגיש שאינו גבר לבן פריבילגי רגיל).

כדאי לקרוא את תובנותיו על הבחירות.

למי שרוצה האכלה בכפית וסיכום מקוצר בעברית, זה עיקר הדברים:

נמנעה הקטסטרופה הגדולה

60 סנאטורים זה מספר קריטי בסנאט, זהו המספר הנחוץ כדי לבטל פיליבסטר ולהריץ כל חקיקה שהיא. 60 סנטורים שם זה בערך המקבילה לניצחון הסוחף של קואליציית ביבי אצלנו.

שור האמין לאורך שנים שהמפלגה הרפובליקנית יכולה להשיג 60 סנאטורים אחרי בחירות 2024. אלו צפויות להיות בחירות לא נוחות לדמוקרטים, שבהן סנטורים דמוקרטים ממדינות סגולות ואדומות (מדינות מתנדנדות או כאלו המזוהות עם המפלגה הרפובליקנית) יצטרכו להגן על מושבם. בעבר היה זה דבר סביר שרפובליקנים במדינה כמו מונטנה או מערב וירג'ינה יצביעו לסנטור דמוקרטי. הם מחבבים את האדם, גם אם אינם מחבבים את מפלגתו. אבל הפוליטיקה האמריקנית עברה הקצנה, ודבר כזה כמעט שאינו יכול לקרות. אם 30 מדינות הצביעו עבור טראמפ ב-2016, סביר שבהמשך הדרך יהיו 60 סנאטורים טראמפיסטים בקונגרס. ברם, שור אומר שאחרי התוצאות הטובות של 2022, כל זה כבר לא צפוי לקרות. לא בטווח הנראה לעין.

ההפלות היו העניין

בבחירות אמצע הבוחרים עסוקים באיזונים. אם יש נשיא רפובליקני הם מאזנים אותו עם הצבעה לדמוקרטים. אם יש נשיא דמוקרטי הוא מאוזן עם הצבעה לרפובליקנים. לכן הכלל הוא שמפלגתו של הנשיא תמיד סופגת מפלה למעט נסיבות נדירות (כמו ההתלכדות של האומה סביב ג'ורג' בוש אחרי פיגועי התאומים). שור חושב שבבחירות האלו קרה אירוע נדיר: הבוחרים החליטו לאזן אירוע שלא בא מצד הנשיא, אלא בא מצד בית המשפט העליון: ביטול היתר ההפלות.

ההיספנים החליפו צד?

השאלה הדמוגרפית הגדולה של הפוליטיקה האמריקנית היא מה קורה עם ההיספנים. האם הם באמת החליפו צד והפכו להיות רפובליקנים?  זה אמנם שינוי שהגיע לא בלי מחיר. הלבנים המשכילים נטשו את המפלגה הרפובליקנית, ולהם יש אחוזי הצבעה גבוהים מאלו של ההיספנים. בקיצור, הרפובליקנים הפכו להיות המפלגה של האייקיו הנמוך (שור כמובן לא מנסח את הדברים כך. זה טאבו מוחלט לדבר ככה, בטח עבור דמוקרט, אבל זו משמעות הדברים).

לדעתו של שור, בחירות 2022 אכן המשיכו את המגמה עבור ההיספנים, גם אם בצורה פחות החלטית מ-2020. בפלורידה היה ניכר שמחוזות היספניים התלכדו מאחורי דה סנטיס. בטקסס עיקר המפנה הדרמטי היה ב-2020 (תנודה של 30%!!), כך שב-2022 היה אולי תיקון מסוים, ואת שאר הנתונים הוא עוד מנתח. אלמנט נוסף של בחירות 2022 הוא שהשחורים לא נהרו בהמוניהם לקלפיות. לא עניין אותם להצביע.

מיאמי תמיד הייתה ידועה כמעוז של אלו שאינם בדיוק העפרונות הכי מחודדים. בבחירות 2016 הילארי קלינטון ניצחה שם בהפרש של 30%. בבחירות 2022 הרפובליקנים גברו ב-10% על יריביהם. הבדל של 40% ב-6 שנים, דבר שלא ייאמן.

מה משמעות הסירוב של הטראמפיסטים להכיר בתוצאות הבחירות הקודמות?

שור לא מעריך שהאיום על הדמוקרטיה האמריקנית שמציבה המפלגה הרפובליקנית בראשות טראמפ, בכך שהיא מסרבת לכבד תוצאות בחירות, משפיע מאוד על הבוחר הממוצע. עם זאת, הוא משפיע מאוד על האליטה, על העשירים ועל המקושרים שמתעבים את ההתנהגות הטראמפיסטית. הדבר היה משמעותי מבחינת תרומות לקמפיינים ותקציבים ופגע במועמדים הרפובליקנים.

טראמפ תמך במועמדים פחות איכותיים

בכל מירוץ בחר טראמפ לתמוך במועמדים הפחות איכותיים מבחינת המפלגה הרפובליקנית. הוא הוביל להצלחתם בפריימריז, אבל הזיק בכך משמעותית למפלגה. סייעה לו באופן מפתיע המפלגה הדמוקרטית, שמימנה פרסומות שבהן רוממה את המועמדים הטראמפיסטיים הרדיקלים בעיני בוחריהם השמרנים. התכסיס הצליח יפה, והמועמדים האלו היו קיצוניים מכדי להצליח בבחירות הכלליות.

דמוגרפיה אינה גורל

בפלורידה בשנת 2000 היה תיקו (זכור היטב) בין רפובליקנים לדמוקרטים. מאז חלקם של הלא לבנים באוכלוסיה הוכפל. כל פרשן פוליטי היה מנבא בשנת 2000 שהדבר מבשר חורבן למפלגה הרפובליקנית. אני זוכר גם כיצד ניבאו שמתן זכות בחירה לאסירים משוחררים בפלורידה יכה קשה ברפובליקנים. בפועל ההיפך קרה, והיום פלורידה לחלוטין בכיס הרפובליקני.

28 תגובות על ״מה קרה בבחירות האמצע באמריקה?״

  1. *אולי* לא רק ההיספנים והשחורים בארה'ב משנים את דפוסי הצבעתם, אלא גם יהודים.

    טענה לניצני מגמה של הגדלת אחוזי ההצבעה של יהודים למפלגה הרפובליקאית.
    יתכן שניתן להסביר זאת בשינוי דמוגרפי בקרב המיעוט היהודי: הגדלת אחוז האורתודוקסים (ריבוי טבעי גבוה) והקטנת אחוז הרפורמים והחילונים (מגמת נטישת הזהות היהודית).

    יתכן ואחראים לכך *גם* השינויים במפלגה הדמוקרטית ועליית כוחות אנטי ישראליים ואנטישמיים בקרבה.

    מכאן שמאוד לא ברור האם מגמה זו תמשך ובאיזה קצב.
    אך יש כאן פתח לתקווה. אולי מגמת ההתרחקות בין יהודי ישראל ליהודי ארה'ב תהפוך את כיוונה.

    https://pjmedia.com/columns/rabbi-michael-barclay/2022/11/10/are-american-jews-finally-leaving-the-democratic-party-n1644969

    מחציתה הראשונה של הכתבה:
    Are American Jews Finally Leaving the Democratic Party?
    BY RABBI MICHAEL BARCLAY 7:38 PM ON NOVEMBER 10, 2022
    (Tom Gral

    Way back in March of 2019, I proposed the idea that, similar to the BLAXIT movement, American Jews needed to remove themselves from the Democratic Party, which no longer exemplifies Jewish values, no longer supports Israel, and is controlled by leftist extremists who are anti-Semitic. Although slower than hoped for, it looks like this might finally be happening.

    A recent poll after the midterms demonstrates this optimistic change. Thirty-three percent of Jews voted Republican in the primaries, up from 30% in 2020 and 24% in 2016. This new voting bloc proves two things: Jews are starting to wake up to political realities and letting go of their indoctrinated belief that Democrats are the “Jewish party”; and the rise has nothing to do with and is not tied to Donald Trump and his pro-Israel positions.

    Sam Markstein of the Republican Jewish Coalition phrased it well: “Republican candidates are offering concrete solutions to the issues that matter to Jewish voters.” American Jews have typically voted for candidates who seem to support freedom, individual responsibility, kindness, compassion, and are pro-Israel. While the Democratic Party abandoned those values long ago, leaving the party has been a difficult proposition for many Jews.

    We are all byproducts of our upbringing, and many Jewish adults today were raised by parents or grandparents who attributed (falsely) the end of the Holocaust and the formation of the State of Israel to the Democratic regimes of Franklin Roosevelt and Harry Truman. Additionally, as so many Jews “converted” from their faith to a “religion” of secular leftist politics over the last few decades, it seemed that it would be nearly impossible to get Jews away from the Democratic stranglehold.

    But this is clearly changing.

    Jews are starting to recognize that there is a real problem with Nancy Pelosi appearing on the cover of Rolling Stone next to vocal anti-Semites like Ilhan Omar and Alexandria Ocasio-Cortez. They are starting to wake up to the realities of a Democratic Party that voted in unison against anti-BDS legislation. The data demonstrates that American Jews are beginning to recognize that voting for the party of Rashid Tlaib, who calls for the destruction of Israel, is a vote for their own self-destruction.

    Liked by 5 אנשים

  2. " … שור חושב שבבחירות האלו קרה אירוע נדיר: הבוחרים החליטו לאזן אירוע שלא בא מצד הנשיא, אלא בא מצד בית המשפט העליון: ביטול היתר ההפלות. …"
    ____________________
    נזכרתי בטענה של תומאס סואל (?) ששמרנות היא בסך הכל קרב מאסף. היא אולי מסוגלת לעכב במעט את השתנות רוחות התקופה, אך בטווח הארוך היא למעשה נידונה לכישלון.

    אם, לדוגמא, מנקודת מבט שמרנית – אי אפשר יהיה למנוע מלהט'בים מלהינשא, לאמץ ילדים ולגדלם – אזי מה הטעם במלחמות של כל מיני גופים שמרניים כנגד מגמה זו?
    כנ'ל, בישראל, לגבי המלחמה של מפלגת נועם בשירות נשים בצה'ל בכלל וביחידות מעורבות בפרט. גם זו כנראה מלחמת מאסף.

    Liked by 1 person

  3. תמריץ,
    שאלה לא פחות מעניינת היא אחוז הפרוגרסיביים מבין נבחרי הדמוקרטים לקונגרס. יש לך נתונים?

    אהבתי

  5. " … בכל מירוץ בחר טראמפ לתמוך במועמדים הפחות איכותיים מבחינת המפלגה הרפובליקנית. הוא הוביל להצלחתם בפריימריז, אבל הזיק בכך משמעותית למפלגה. סייעה לו באופן מפתיע המפלגה הדמוקרטית, שמימנה פרסומות שבהן רוממה את המועמדים הטראמפיסטיים הרדיקלים בעיני בוחריהם השמרנים. התכסיס הצליח יפה, והמועמדים האלו היו קיצוניים מכדי להצליח בבחירות הכלליות. …"
    ——————————
    אחת התהיות שלי לגבי בחירות האמצע היא שאיני שומעת צעקות לגבי עוד "יום הכיפורים של הסוקרים". והמוני ניתוחים כיצד זה נכשלו כל התחזיות המוקדמות, של כל מכוני המחקר, לגבי גל צונאמי אדום. דממה די מוזרה. (כמו תעלומת הכלב שלא נבח בלילה).

    הפסקה הנ'ל מהרשומה, יכולה לרמוז ש*אולי* לא מדובר בטעות מקצועית גורפת אלא בהטעיה. כפי שהצליחו להטעות את הרפובליקאים *גם* לגבי פוטנציאל ההצלחה של כל מיני מועמדים.

    חשדי הוא שמכוני המחקר ניסו להרדים את הרפובליקאים, ולמלא אותם בהיבריס ובשאננות יתר. ידוע משכבר שביטחון עצמי מוגזם בניצחון הצפוי – אינו מתכון טוב להשגת הניצחון.

    מצד שני, יתכן שהתחושות האכזבה הקשות יובילו את הרפובליקאים להערך טוב יותר לבחירות לנשיאות. כמו למצוא את הכוחות הפנימיים ולדרבנם להחלפת מועמדם לנשיאות במועמד בעל סיכויים גדולים יותר.
    כלומר, יתכן שבחירות האמצע יהוו קריאת השכמה לרפובליקאים, ויחדירו ביטחון יתר מוגזם לדמוקרטים. אולי מעז יצא מתוק.

    Liked by 2 אנשים

  6. להבנתי המבחן של הפרוגרסיביים הוא בעיקר הפריימריז ולא הבחירות עצמן, כי הם מתמודדים במקומות שבהם הניצחון לנציג דמוקרטי בטוח. בפריימריז אייפאק נחלה כמה הצלחות נגדם. כן דיברו השבוע על סאמר לי השחורה שניצחה יריב רפובליקני באחד ממחוזות פנסילבניה ועוד נשמע את הגיגיה.

    אהבתי

  7. אז בעצם, מה המצב של הרפובליקאים?
    האם יש להם סיכוי לזכות בנשיאות? האם זה יכול לקרות עם טראמפ או רק בלעדיו? והאם שאר המועמדים תומכים בישראל?

    אהבתי

  8. קמיליה, יש עוד נקודה שבגללה איננו צריכים להתאבל על התוצאות. המועמדים של הימין הטראמפיסטי אינם כולם באמת חובבי ישראל, ולחלקם יש את הגישה של הימין הבדלני בארה״ב לפני מלחמת העולם השנייה. נכון שהם לא יגידו זאת בפירוש, כי כיום אהדה לישראל אצל הרפובליקנים היא כמו אמפתיה לדיכוי השחורים אצל הדמוקרטים. תנאי סף. אבל בין השורות ניתן להבחין. לגבי אוקראינה הם מרשים לעצמם להביע דעה שלילית, וקל להבין שגם ביחס לישראל היו מאמצים עמדה דומה אם לא היו חוששים.

    אהבתי

  10. לתמריץ,
    כתבת:
    " … המועמדים של הימין הטראמפיסטי אינם כולם באמת חובבי ישראל, ולחלקם יש את הגישה של הימין הבדלני בארה״ב לפני מלחמת העולם השנייה. …"
    ________________

    בעיני חשוב מאוד להבחין בין אלו שבסתר לבם עוינים את ישראל לבין בדלנים טהורים (המונעים מאנוכיות לאומית טהורה – נפוצה).

    הראשונים עלולים להצביע נגדנו בכל מיני מוסדות בינ'ל (או להחליט להימנע, בהצבעות קריטיות עבורנו, כדוגמת "מתנת הפרידה" שקיבלנו מאובמה).
    נזקם לישראל עלול להיות אדיר.

    האחרונים, להבדיל, יטו לצמצם או לבטל את הסיוע הצבאי שארה'ב מעניקה לנו ולתעשיות הבטחוניות שלה. (גם על חשבון התעשיות הבטחוניות שלנו).

    כיון שמזה זמן רב אני חושדת בגובה העלויות שאנו נאלצים לשלם עבור אותן "מתנות החינם" מארה'ב – איני בטוחה כלל שהנזקים מביטול הסיוע הצבאי לא עולים על "החיסכון" בתקציב המדינה.

    כיון שגם לנו יש מה לתת לאמריקאים – אולי אפילו נשודרג ממעמד מדינת חסות אמריקאית למעמד של שותפה קטנה אך מוערכת. כדוגמת השותפות בין ארה'ב לבריטניה.
    (אם כי אולי ההפך הוא הנכון. אין לי את הידע והכלים לשקללל את שני צידי המשוואה).

    בכל מקרה לא נראה לי שבכירי מערכת הביטחון שלנו ימליצו, מרצונם החופשי, שישראל תעבור תהליך גמילה מהסיוע הצבאי האמריקאי.

    מכאן שיתכן ודווקא התעצמות בדלנים *אם אינם עויניים לישראל* רק תועיל לנו בטווח הרחוק.

    Liked by 1 person

  11. קמיליה, התלות שלנו בסיוע הכספי הישיר מאמריקה אינה גבוהה, אבל התלות באהדה, תמיכה, הגנה במוסדות בינלאומיים, שיתוף מודיעין, יצוא הנשק הכי איכותי לנו ולא לאויבינו וכדומה היא גבוהה מאוד

    אהבתי

  13. לתמריץ,
    מסכימה ש"התלות (שלנו בארה'ב) באהדה, תמיכה, הגנה במוסדות בינלאומיים, שיתוף מודיעין, יצוא הנשק הכי איכותי לנו ולא לאויבינו וכדומה" גבוהה.

    השאלה היא האם העובדה שאנו מקבלים גם סיוע כספי נדיב מארה'ב:
    1. עוזרת לנו לקבל יותר אהדה, תמיכה, הגנה במוסדות בינ'ל ועוד
    2. פוגעת במידת האהדה, תמיכה וכד' וכד'…… שאנו מקבלים
    3. לא משפיעה לטוב או לרע

    להערכתי התשובה היא 2.

    אחד מהנימוקים (יש עוד): חלק משונאנו טוענים שזו הוכחה שפעם נוספת יהודי אמריקה העשירים, הצליחו לגזול את פיסת לחמם של הילדים השחורים העניים בארצם (או כל סיפור נוגע ללב אחר), בכדי למלא את כיסי היהודים בארץ אחרת.

    אם, כטענתך, מידת התלות שלנו בסיוע הכספי אינה גבוהה + אנו משלמים ביוקר על מתנת חינם זו – מדוע איננו מוותרים, מרצוננו החופשי, על המשך קבלת "המתנה"?

    חייבת להודות שאני חושדת בישראלים שיש להם אינטרס שהמצב הנוכחי לא ישתנה.

    Liked by 1 person

  14. ארבעה מיליארד דולר הם סכום כסף עצום. ברור שישראל לא ששה לוותר עליו, וגם תאגידי הנשק האמריקניים והקהילות שאותן הם מפרנסים לא ששים לוותר.
    אבל הפגיעה שישראל תחוש אם הסכום יבוטל אינה עצומה. שער השקל יירד מעט. האינפלציה תעלה מעט.

    אהבתי

  15. תמריץ,
    אם רוב סכום הרכש הזה יופנה לרכש בארץ האפקט על הכלכלה יהיה הפוך מזה שאתה צופה.

    אהבתי

  19. אני לא כל כך מתעניין בבחירות בארצות-הברית אבל התחזיות של שור נראות לי מוזרות.
    בגלל ש-30 מדינות הצביעו עבור טרמפ בשנת 2016 הוא חוזה שיהיו לרפובליקאים 60 סנטורים בשנת 2024? מה אם בחירות 2018, 2020, 2022? מה עם בחירות שהיו לפני 2016? רק בחירות 2016 מובאות בחשבון?
    האם שור הביא בחשבון ש – 12% – 13% מהאוכלוסיה שהצביעה בשנת 2016 תהיה כבר בבית-קברות בשנת 2024 ובמשך אותם 8 שנים יתווספו לאוכלוסיה 12% – 13% מצביעים אחרים?

    Liked by 2 אנשים

  20. הכוונה היא שמועמד רפובליקני יכול לסחוף 30 מדינות ולקבל על הדרך 60 סנטורים. יש פוטנציאל כזה. למפלגה הדמוקרטית אין פוטנציאל כזה. כשביידן ניצח, הוא ניצח רק ב-25 מדינות. הניצחון של אובמה ב-2012 הגיע מ-26 מדינות.

    אהבתי

  28. משה, תודה על המאמר של גודמן. זה פשוט מאמר מופתי! אני עצמי שותף מלא לאידיאולוגיית הצפי לקסטרופה של ביבי ולכן קשה לי מאוד שלא להצביע בעדו בבחירות, גם אם הוא מרגיז אותי בהתנהלותו.

    Liked by 3 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

ביטול

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: