בחירות 22' מהפרספקטיבה של המסמלצים

יש לי חיבה גדולה לתיאוריית הסימולציה של גאון הפילוסופיה השוודי ניק בוסטרום. בוסטרום העלה את האפשרות שהעולם שבו אנו חיים הוא סימולציית מחשב שנוצרה בידי יצורים תבוניים אחרים.  יוצרי הסימולציה עוקבים בריתוק אחר מהלך העניינים, כפי שכל נער מרותק למשחק האסטרטגיה שהוא משחק בו במחשבו, לפעמים עמוק לתוך השעות הקטנות של הלילה, כשיתר המשפחה כבר נמה.

אם כך, משמעות חיינו היא בסופו של דבר לעניין את יוצרי הסימולציה. תיאוריית הסימולציה היא אתאיסטית, אבל ניתן לראות אותה גם כמתכתבת עם טקסטים דתיים. למשל, מה משמעות החיים לפי ספר איוב? איוב סבל סבל נוראי, איבד את רכושו, את משפחתו ואת בריאותו, ולשם מה? התשובה התנ"כית ברורה: הוא השתתף שלא בטובתו בניסוי מטעם אלוהים והשטן, שרצו לדעת האם יש רף של צער שיגרום לאיוב לאבד את אמונתו. דהיינו גם אלוהי המקרא מעוניין לשחק במציאות ולערוך סימולציות כדי לצבור ידע על התנהגות בני האדם בנסיבות קיצון.

מכאן לבחירות 22' שעומדות לפתחנו. אפשר לשאול: איזו תוצאה תהיה הכי מעניינת מבחינת הצופה מבחוץ, איזו תוצאה תביא להתפתחויות המרתקות ביותר? במה יבחרו יוצרי הסימולציה או אלוהים, אם הם באמת עסוקים בלטלטל את עולמנו, כשמטרתם העליונה היא שיקרו דברים מעניינים? נראה שממש כפי שבחירת טראמפ ב-2016 הייתה מרתקת ומלמדת בהרבה מאשר הבחירה האלטרנטיבית השגרתית יותר בהילארי, כך גם בבחירות האלו אצלנו לא כל האופציות מסעירות באותה מידה.

61 ומעלה לגוש השמאל – אם גוש השמאל יזכה ב-61 מנדטים ומעלה, נעמוד לפני אפשרות מרתקת שלפיד ינסה להקים קואליציה בתמיכת המשותפת. שני הצדדים יידרשו להתגמש לשם כך. האם המשותפת מסוגלת להצביע בעד תקנות יו"ש או הארכת חוק האזרחות? זה לא נראה סביר, אבל לא מזמן גם התנהגות דומה של רע"מ נראתה לא סבירה. ברם, המשותפת, שלא כמו מנסור עבאס, מעולם לא התחייבה להתעסק רק בבעיות הפנים של ערביי ישראל. מה יעשו סער, אלקין, כהנא ושרן השכל שאצל גנץ אם המשותפת תנווט את הממשלה? האם ישתכנעו לערוק לגוש ביבי, או שנאמנותם הרל"ביסטית תגבר על הכול. והאם גם החמאס יסכים להרגיע כדי שממשלת המשותפת-לפיד תשרוד?

תיקו 60-60 – זו האפשרות המתסכלת ביותר לכאורה מהזווית של המסמלצים. במקרה של תיקו כזה לא נפיק שום ידע חדש ונישאר תקועים באותו הלופ. אבל לא בדיוק. מבחינות מסוימות זו האפשרות המעניינת ביותר. חייב להיות סף כלשהו שבו גם הביביסטים האדוקים יתהו האם לא הגיע הזמן מבחינת ביבי לפרוש כבר ולהותיר את המושכות לחייל נאמן, אולי יריב לוין. וגם למשולש ביבי, שרה, יאיר חייב להיות סף כלשהו בטרם יאוש. האם הסף ייחצה בטרם בחירות 6,7,8,9..? זו שאלה ממש מעניינת. שאלה על הפסיכולוגיה של משפחת נתניהו וגם זו של החברה הישראלית, זו של הליכודניקים המסורתיים וזו של החרדים והדתיים הלאומיים וגם זו של הרל"ביסטים, שאולי בלית ברירה בסופו של דבר יתנו לביבי עוד צ'אנס כדרך שגנץ נתן בעבר ונכווה. ייתכן שאם מישהו עושה דוקטורט ביקום אחר על לולאות פוליטיות אינסופיות, זה העולם שלנו שהוא מסמלץ.

61 ומעלה לגוש הביביסטי – זו האפשרות המעניינת ביותר. מה מעניין בכך? הרי ביבי היה ראש ממשלה כבר 15 שנה. נכון, אבל מעולם לא היה במצב שבו מערכת התמריצים שלו ושל כל שאר שותפיו מוכוונת למלחמת חורמה קיצונית באליטות האשכנזיות שמנהלות את המדינה. האם באמת אפשר להחזיר אחורה את המהפכה השיפוטית? לבטל משפט מתנהל של ראש ממשלה? איך ישראל תתמודד עם היותה מדינה מצורעת בעיני הממשל האמריקני? ובאיזה צעדים קיצוניים תנקוטנה האליטות האשכנזיות כדי שלא תלך להן המדינה? והאם באמת כל זה יחולל שיפור כלשהו בהתמודדות עם הפשיעה הבדואית או עם הטרור הפלסטיני או אפילו עם האיום הגרעיני האיראני? ממש ממש מרתק.

61 ומעלה לביבי כי איילת שקד עוברת – זו האפשרות המשעממת ביותר. למזלם של יוצרי הסימולציה, הסקרים אומרים שהיא רחוקה מאוד. אם תתגשם, זו תהיה הפתעה גדולה, אבל בזה יתחילו ויגמרו הסנסציות, כי כל השאר מוכר ושחוק לעייפה. לביבי כבר היו מספיק ממשלות ימין, שבהן היה מי ששם מקלות בגלגלים ומנע ממנו להסתער על האליטות הישנות ולהחריבן עד היסוד (ברוב המקרים המונע היה זהירותו של ביבי עצמו). איילת שקד תרסן את ביבי, הוא יתנהל לפי הנוסחה הישנה, ואנחנו נקבל עוד מאותו דבר, עד שמשפט ביבי יגיע לנקודת הכרעה, ואז יהיה אולי מעניין שוב.