הרמב"ם, המלכה המנוחה ותרופה לביביזם

בפוסט הקודם דנתי בשאלה האם דברי הרמב"ם בגנות הפיכת התורה לקרדום לחפור בה רלוונטיים לבחירות של החרדים לגבי שילוב פרנסה ותורה.  נזכרתי הבוקר בטענה אחרת, ממש פרובוקטיבית במונחים דתיים, של הרמב"ם. הרמב"ם הסביר את פולחן הקורבנות המפורט בתנ"ך ככניעה של אלוהים לצורך הנפשי של בני האדם בעבודה זרה. כדי שלא יפנו להקריב קורבנות לאלוהים אחרים, אלוהים התחשב בבני האדם ונתן להם פולחן קורבנות לגיטימי בדת שלו.

מדוע נזכרתי? כי קראתי מאמר מאוד מעורר מחשבה לגבי תפקיד המלוכה בבריטניה. הכותב טוען שהתשוקה לסגידה כלפי מנהיג האומה שקיימת בבני האדם יכולה להיות מסופקת בידי מלך או מלכה סמליים ונטולי סמכויות. הוא מזכיר דברים דומים שאמר אחד החכמים מכל אדם, ג'ורג' אורוול:

עיתונאי צרפתי אמר לי פעם שהמלוכה היא אחד הדברים אשר הציל את בריטניה מפשיזם. הוא התכוון לכך שבני אדם מודרניים לא מסוגלים בלי תופים, דגלים ותהלוכות. מוטב שיהיה להם מנהיג להעריץ, אבל אחד בלי שום כוח אמיתי.

אורוול והרמב"ם שניהם הוגים ענקיים שחושבים דומה. במקום להילחם בנטייה אנושית רעה, צריך לספק לה תחליפים לא מזיקים. פולחן הקורבנות בבית המקדש כתחליף לעבודת אלילים ולהקרבת הילדים למולך, לפי הרמב"ם. מלכי אנגליה, עם כל הסקרנות הרכילותית שהם מעוררים והצהובונים שחיים עליהם, כתחליף לדיקטטורה ולפשיזם, לפי אורוול.

התקדימים ההיסטוריים לא חד משמעיים: באיטליה המלוכה לא מנעה את עלייתו של מוסוליני לשלטון בשנות השלושים של המאה הקודמת. עם זאת, מידת ההשפעה שנותרה למלך סייעה לו להדיח את מוסוליני ב-1943. בספרד, לעומת זאת, חזרתו של חואן קרלוס למלוכה עם מות הדיקטטור פרנקו עזרה מאוד להפוך את המדינה חזרה לדמוקרטיה פרלמנטרית. בעולם הערבי המדינות המלוכניות שרדו היטב את האביב הערבי, אבל זו מלוכה אחרת – המלוכה אצל הערבים היא בעלת סמכויות ממשיות. כך גם באירן, שבה קריסת המלוכה ב-1979 הובילה לרפובליקה האיסלאמית שמאכילה אותנו (ואת עמה שלה) מרורים יום יום.

אם היה לנו מלך נערץ במדינת ישראל, אך נטול כל סמכויות, האם הייתה זו תרופה לביביזם? אולי. אם ארצות הברית הייתה מקבלת את מרות אליזבת האם היה הדבר פוגם במשהו בפולחן האישיות שהמפלגה הרפובליקנית עובדת בו את דונלד טראמפ? מי יודע. אם לבריטניה לא הייתה מלכה, האם גם אז בוריס ג'ונסון היה מוותר על השלטון בקלות יחסית, או שהיה נאבק בעור שיניו וגורר את המדינה למשבר חוקתי? וגם: אם רוסיה הייתה חוזרת בתום הקומוניזם ומכתירה את שושלת המלוכה של בית רומנוב, גם אם באופן סמלי בלבד, האם היה לפוטין פחות כוח והיינו חוסכים את הטירוף המשתולל באוקראינה?  לא נדע.

66 תגובות על ״הרמב"ם, המלכה המנוחה ותרופה לביביזם״

  1. חצי אוף טופיק: בקרוב יהיה מצטרף חדש לליכוד?

    https://www.ynet.co.il/news/article/bjg7te8zj

    "פרשת "מעברי הגבול": יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה הורשע בקבלת דבר במרמה"

    תמריץ הביביזם לא יעלם אם יהיה מלך סימלי בישראל. יש קורלציה בין אופי מסויים של אנשים לביביזם. למשל כמות העבריינים – בין אם הורשעו ובין אם עדיין לא – בליכוד היא לדעתי עניין מהותי בביביזם. למעשה גם אם נתניהו ירד מהבמה הביביזם ישאר כי האנשים האלה לא יעלמו, ובאותו אופן מלך סמלי זה לא מה שיספק אותם.

    אני לא טוען שכל הביביסטים עבריינים, אבל רוב העבריינים… איכשהו קשורים לליכוד או לש"ס.

    אהבתי

  2. באיטליה אין מלך, בפולין אין מלך, בצרפת אין מלך, בברזיל אין מלך, בארגנטינה אין מלך, בקנדה אין מלך ויש עוד ארצות דמוקרטיות שאין בהן מלך כך שלא נראה לי שהמלך ללא סמכויות עוזר לדמוקרטיה.
    אם אתה רוצה בישראל מלך ללא סמכויות – אני מתנדב לתפקיד.

    אהבתי

  3. בפוסט הקודם נטען:
    " … הרמב"ם ניסה לבסס יהדות על בסיס התבונה, ואת עבודת האלוהים להציג כעבודת התבונה. הניסיון הזה הוא לא באמת רלוונטי בעת הנוכחית. זאת משום שלמי שיפעל על בסיס התבונה, מה כבר היהדות יכולה לתרום? …"
    ———————–
    פסקה שגרמה לי לחשוב על כל מיני הגדרות חלופיות של תבונה.
    לאו דווקא תבונה להבין את היקום ואת הטבע (שאליהם התייחס תמריץ).

    קיימים מחקרים רבים המצביעים על מתאמים גבוהים בין השתתפות בכל מיני פרקטיקות דתיות (כמו תכיפות הליכה לכנסיה) לבין בריאות פיזית ונפשית, תוחלת חיים, דיווח עצמי על רמת האושר, אובדנות ועוד.
    מכאן ניתן לטעון שמאוד לא נבון לא להאמין בדת ולא להשתתף בפרקטיקות דתיות. כיון שהמחקרים הנ'ל לא הצביעו רק על דת ספציפית – ניתן להניח ש*גם* היהדות תורמת למי שמאמין בתבונה.
    מכאן נובע, ש*לו* יכולתי להפוך למאמינה – הייתי עושה זאת בכדי לשפר את איכות חיי ואת בריאותי. זו בעיני החלטה רציונלית, למרות שלצערי, אני אישית איני מסוגלת לממשה.

    הבעייה היא שהמחקרים המתאמיים לא יכלו להצביע על המשתנים הקריטים להשפעתם החיובית של הדתות.
    אני מניחה שמדובר על שילוב בין:
    1. יצירת קהילות, שנפגשות לצרכי פולחן באופן מאוד סדיר. לכל הפחות – פעם אחת בשבוע.
    2. חיוב טקסים, שמהלכם ניתן לניבוי מראש. מכאן שיש בהם איזשהו אלמנט מדיטציוני מרגיע. (בדומה להקראה שוב ושוב של אותו ספר לפעוטות, שכבר יודעים אותו בע'פ, ונרגעים מספיק בעדי להרדם).

    עלה בדעתי שיתכן, כדברי הרמבם, שפולחן הקורבנות בבית המקדש היה פחות חשוב כשלעצמו, כיון שאלוהים חפץ בקורבנות מהחי. חשיבותו נבעה מקיום *טקס קבוע* שבו המונים יכלו לצפות במעשי הכוהנים בבית המקדש, להרגע ולחוש ביטחון שאלוהים ידאג להם ויגן עליהם.

    נראה לי שגם מלוכות משתמשות בכוחם של טקסים חוזרים ונשנים בכדי להשפיע על נפש האדם.
    אבל זהו גם משתנה שמבחין בין בתי מלוכה שונים.
    נדמה לי שבית המלוכה הבריטי מאוד מצטיין בתחום זה (יותר, לדוגמא, מבית המלוכה ההולנדי). טקס הלוויה שאורך ימים ארוכים, בו צועדים בסך חיילים במדים אולטרה – מגוחכים לקול נגינת חצוצורות ועוד.

    לקח אפשרי לישראל חסרת בית המלוכה – לנסות לעצב כל מיני "מסורות טקסיות". ובכלל, להפסיק לזלזל ב"הוד והדר" .

    Liked by 1 person

  4. קמיליה זה הפרדוקס. התבונה אומרת שאנחנו בני אדם בני חלוף יצירי המקרה, והתבונה גם אומרת שתפיסה כזו מכניסה לדיכאון. זה מתאים למם של הגבר המזיע שצריך לבחור בין שני כפתורים.

    באופי הישראלי יש התנגדות עמוקה לטקסיות ולפורמליות יתר. מאיפה זה מגיע? אולי מהקיבוץ?

    Liked by 1 person

  5. בקנדה יש מלך, צ׳רלס מלך חבר העמים הבריטי שמיוצג על ידי מושלת. אולי המרחק הגיאוגרפי מפחית את העניין של הקנדים במלכם. בברזיל בולסונרו הוא מסוג השליטים שאולי צריך מלך כדי למנוע. עד 1889 היה מלך בברזיל, וזו נחשבת תקופה טובה יחסית לאומה.

    אהבתי

  6. בכל מקרה קשה לי לראות איזו דמות ישראלית תוכל להקים שושלת מלוכה. בוז׳י הרצוג אשכנזי מדי. מרים פרץ דתית מדי.

    אהבתי

  7. נטול ח – לגבי ביטחון תזונתי:
    השקית שדות החיטה מכפילה את תנובת השדות. הכסף לא משחק כאן תפקיד אומנם יש את המשפט: "כסף לא גדל על העצים" אבל לדעתי, מבחינת המדינה – הדבר היחידי שגדל על העצים (במובן שאפשר לייצר ממנו כמה שצריך) – זה הכסף. המדינה יכולה להדפיס כסף כמה שצריך. אין שום בעיה עם זה. מבחינת המים יש מתקני התפלה. לדעתי מתקני ההתפלה יכולים לעבוד עם הגז שיש לנו.

    צמצום מוצרי המזון מהחי יכול לחסוך 300000 דונם. נניח שזה בעיה וזה יגרום למחסור בחלבונים. אבל לדעתי אפשר לפנות עוד מיליון דונם לפחות לגידולי חיטה. יש במדינה משהו כמו 21 – 22 מיליון דונם סכ"ה. חלק גדול מהם הם שטחים ריקים. חלק אחר מלא דירות ישנות בבתים נמוכי קומה שסביר מאוד שצריך להרסן ולבנות דירות חדשות במקומן. את הדירות צריך לבנות באיזורים שבהם האדמה לא טובה לגידול מזון.

    לדעתי אנחנו מבזבזים הרבה יותר מ-10% מהמזון שאנו מייצרים. לפי מחקר שקראתי פעם העולם מבזבז כ-40% מהמזון שהוא מייצר.

    אהבתי

  8. תמריץ מאחר והדבר הקרוב ביותר למלך שיש לנו הוא מובילי גוש הימין לדורותיהם, די ברור מה יהיה המוצא העדתי של המלך. בגין, אריק שרון, נתניהו… יש לנו מלך והוא מעדות אשכנז, למרבה האירוניה.

    מה שכן אם רוצים מלך צריך להזדרז שכן עוד מעט לא ישארו פה אשכנזים. לפחות לא אשכנזים חילוניים.

    אהבתי

  9. תמריץ,
    "באופי הישראלי יש התנגדות עמוקה לטקסיות ולפורמליות יתר.."
    אנחנו כנראה לא חיים באותה מדינה. מציע לך להגיע לכותל לתפילת חצות בזמן ה"סליחות" או לברכת כהנים בחגים. טקס המשואות הוא אחד משיאני הרייטינג והקיבוצניקים היו בשיאם אלופי הטקסים. רוב האנשים בעולם אוהבים טקסים, זה צורך אנושי

    Liked by 2 אנשים

  10. אמחייה,
    גם בתי הכלא מלאים ברוב מוחלט של מזרחיים וערבים
    אתה טוען לפגם גנטי? או שמא יתכן ומדובר בעניין אחר

    הכותב הוא אשכנטוז, מצביע שמאל לשעבר, לא מצביע בעתיד ולא ל יש עתיד

    אהבתי

  11. סליחות וברכת כהנים זה מהיהדות ולא מהישראליות.. אבל אתה צודק. ההגדרות שמבחינות בין פורמליות להעדר פורמליות באופי הישראלי הן יותר מעמיקות, ולהגיד שיש אנטי לטקסים זה לא מדויק.

    אהבתי

  12. א-מחייה, רק השנה נוספו לאזרחי ישראל המון אשכנזים חילוניים מרוסיה ומאוקראינה. אמנם חלקם בתערובת גנטית עם גנים סלאבים גויים טהורים.

    אהבתי

  13. כאן המקום לשאול שאלה פשוטה: את מי אנחנו שונאים יותר, האם אותם או את הערבים צמאי הדם שקמים עלינו לכלותנו?".

    "אם נשאל את הבריות, ואפילו את יושבי בית המדרש, לא צריך לחשוב הרבה בשביל לדעת את התשובה. אך בזה טמונה הבעיה: 'הא למדת שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו'. ואם את ההורגו נצטוינו להרחיק מאיתנו רק עוד דור שלישי, הרי לגבי מי שבא להחטיא אותנו – יש לנו שנאה איומה שלא נותנת לנו להדבק בו עד סוף כל הדורות. אם כן מה היחס בין השנאה שאנו שונאים את הישמעאלים לבין השנאה של מי שבא להחטיא אותנו ? מה מקום בכלל יש לדמות בין זה לזה?"

    אהבתי

  14. לדברי ראש הישיבה: "לפעמים כאשר הערבים צוררים אותנו לאבד נפשות מישראל, ובחסדי שמים הקב"ה מצילנו מידם, יש תחושה כאילו 'כוחותינו' פגעו ב'כוחותיהם'. אבל כיצד שייך להרגיש כלפי המחטיאים הרגשה של 'כוחותינו' ? איזו שייכות יש בינם לבינינו? כמובן שגם הערבים אינם כוחותינו, ואין בעיה לשנוא אותם, אבל הם לכל הפחות עוד מכונים בני דודים, בעוד שהאחים התועים לא שייכים אלינו כמלוא נימא ואנו מצווים לשנוא אותם שנאה תהומית שלא תפוג לעולם".

    כאן התייחס ראש הישיבה לנעשה במערכות בחירות האחרונות שהחרדים הולכים רק עם נתניהו: "בפרט בשנים האחרונות, כאשר אנו מוכרחים לקיים את חובתנו ולצאת להצביע בבחירות פעם אחר פעם, פשתה איזו הרגשה של חיבור כביכול אנו קשורים לגוש מסויים, וניצחון הגוש הרי הוא נצחוננו, והעיתונים מפמפמים במשך שנים למי אנחנו שייכים – האם לצד זה או לצד אחר. יש גם תחושה של הזדהות עם הנרדף, ועם מי שהלך איתנו מימים ימימה".

    "אבל צריכים לדעת את הידיעה הפשוטה, לא בתור קנאות וכדומה כלל וכלל אלא בתור מציאות אמיתית שאין ברורה הימנה", אמר רבי בונים שרייבר ותקף את נתניהו בחריפות: "כאשר מדובר באחד מגדולי מחטיאי הרבים, שבמשך שנים בעומדו בראשות המדינה היה עוכר ישראל, עקר את התורה והוכיח שאין לו חלק באלוקי ישראל, כראותינו בחינוך הילדים ושאר עניינים, צריכה להיות שנאה אדירה כלפיו שאינה ניתנת למדידה, וכיצד שייך להרגיש איזו שהיא הרגשה של חיבור מסויים כאילו יש משהו משותף בינו לבין שומרי התורה? השנאה כלפיו וכלפי הדומים לו צריכה להיות בלי יחס לשנאה שיש לנו כלפי זרע ישמעאל

    Liked by 1 person

  15. תמריץ,
    אני מאמין שאיכלוס הכלא ע"י יוצאי מדינות "המזרח" וערבים אינו שונה בהרבה מאיכלוס הכלא בארהב ע"י שחורים
    או ע"י אוכלוסיות חלשות בשאר העולם

    אהבתי

  16. Liked by 1 person

  17. שיעור הפשיעה של היספאנים בארה״ב אינו מאוד גבוה (אל פאסו נחשבת עיר בטוחה וזה מפתיע). אבל הארצות הלטיניות ידועות לשמצה.
    מצד שני, ירדן ארץ ששולטת בפשיעה שלה ולא רואים שם מה שקורה אצל ערביי ישראל.

    השחורים בארה״ב מתאפיינים בשיעורי פשיעה גבוהים, אבל גם באפריקה שיעורי הפשיעה גבוהים. מדינה כמו ניגריה או דרום אפריקה אינה בטוחה בעליל.
    אז כבר ראינו 3 מקרים: 1) פשיעה גבוהה בארצות המוצא ההיסטוריות ובארצות המערב (שחורים באפריקה ובארה״ב).
    2) פשיעה גבוהה בארצות המוצא אך לא במערב (היספנים)
    3) פשיעה גבוהה במערב אך לא בארצות המוצא (ערבים)

    אהבתי

  18. איתמר בן גביר עובר בימים אלו תהליך הכשרה ע'י מושלים רפובליקאים בדרום ארה'ב. כמובן ללא ידיעתם.

    הם למעשה מחקים כיום, אם כי ללא ידיעתם, את התרגיל שאיתמר ביצע בעבר.
    הוא הכניס כ 40 מסתננים אפריקאים לברכת גורדון – וצפה בהימלטות ההמונית של מנויי ברכת גורדון. קבוצה שסביר להניח שרבים ממנה תומכים בהשארת המסתננים לישראל ב*דרום* ת'א (אך לא בצפונה).

    השוני בינהם הוא שבן גביר ביצע פרובוקציה, מצטלמת היטב, אך שלמעשה לא השפיע על מדיניות הטיפול של ישראל במסתננים.
    קיים סיכוי סביר שהמושלים בדרום ארה'ב, שמארגנים ל*המוני* המסתננים לעירם נסיעת חינם לערי הצפון הדמוקרטיות – כן יצליחו להשפיע על מדיניות הגבול הפתוח של הדמוקרטים. הם חושפים את בכירי הדמוקרטים, התומכים במדיניות ההגירה של ביידן & האריס, במלוא צביעותם וקלונם. הם מצליחים ללמד אותם שמי שבישל לארה'ב את הדייסה – הוא גם זה שיאלץ לאכול אותה.

    מכאן שהאימה שמנסים ליצור סביב פרובוקטור, בעל השפעה מועטה, כמו בן גביר נתפסת בעיני כמגוחכת.

    אהבתי

  19. תמריץ כתב:
    " … באופי הישראלי יש התנגדות עמוקה לטקסיות ולפורמליות יתר. מאיפה זה מגיע? אולי מהקיבוץ?"
    ———————
    שאלה שאצטרך להמשיך לחשוב עליה.

    מסכימה עם תמריץ שזו המסורת הבסיסית של ישראל, ועם חייל זקן שהיא נמצאת כיום בתהליכי שינוי. (השפעת חילופי האליטות? )
    .
    בינתיים צצו במוחי מספר השערות לשאלת המסורת הבסיסית.
    יתכן שכל אחת מהן מסבירה חלק מהתופעה:

    א. שריד הישרדותי של יהודים נרדפים בגולה. תובנה שרצוי לא לעורר את קנאת הגויים בהצלחת יהודים ובעושרם. לא "לנקר עיניים".
    ידוע לי שאחד הכעסים של יהודים אמידים ממרכז אירופה, על מתעשרים חדשים שהגיעו ממזרח אירופה, היה שהם לא השכילו להצניע את כל סממני העושר והסטטוס שלהם. להפך.
    הוד והדר נתפסו בעיניהם כפריוילגיה שהגויים יכולים להרשות לעצמם. אך לא יהודים.

    ב. אולי שרידי מסורת יהודית שקידשה ערכים כמו "הצנע לכת". עד היום זהו המוטו של בית הספר הריאלי בחיפה. בית ספר פרטי, שאליו אמידי העיר שולחים את ילדיהם. (סמל בית ספר, על בגדי התלמידים, נמצא כיום בניגוד חריף לדגמי המכוניות שאיתם מוסעים אותם תלמידים).

    ג. גם מהקיבוצים. אבל למעשה מכל המורשת הסוציאליסטית – קומוניסטית. בכירי השלטון, בכל מפלגות השמאל, ניסו להציג את עצמם כנציגים האותנטיים של הפרולטריון העובד. של "ההתיישבות העובדת".
    יהודים חדשים, דהיינו חקלאים, אינם אמורים להראות אלגנטים, אלא כאנשי עמל.
    בן גוריון יכל לרכוש בחו'ל ספרים יקרים, אבל בארץ הוא הקפיד להסתובב עם חולצת חקי ומכנסי זלמן. כמותו גם כמעט כל שאר מנהיגי השמאל הישראלי.

    ב. מורשת הפלמ'ח המרושל, החברמני וחסר הדיסטנס – בניגוד למורשת הצבא הבריטי הפורמלי, ההיררכי והמצוחצח. גם כגאוות היחפנים חסרי הכל, וגם כהמשך למסורת הקיבוצים שבהם הפלמ'ח התאמן.
    רוב בכירי צה'ל, בעשורים הראשונים להקמתו, הגיעו מהפלמח ולא מהצבא הבריטי. מה שמסביר את הבוז שלהם לתרגילי סדר ולהקפדה על משמעת לבוש והופעה.
    שרידים לכך נותרו עד היום. ליד נציגי צבאות זרים – תמיד בכירי הצבא הישראלי נראים הכי מרושלים. (כנ'ל בכירי משרד החוץ הישראלי).

    Liked by 2 אנשים

  20. שמעון אני פשוט לעגתי לרעיון המלוכה. תמריץ הזכיר את עניין העדות, גם כאן וגם בעבר. הוא טען שיוצאי עדות המזרח מעוניינים במלך הרבה יותר מיוצאי אשכנז. אני חושב שיש בזה אמת, בהכללה, אולם עדיין מדובר ברעיון מגוחך לדעתי, ומגוחך שבעתיים שה"מלך" הוא אשכנזי לאור הבדלי הגישה בעניין בין העדות.

    אהבתי

  21. בכל אופן מי שרוצה להמשיך ללעוג לעדות באשר הן כדאי שיזדרז, מאחר ובקרוב לא ישארו עדות, לפחות לא במגזר החילוני כאמור.

    אהבתי

  22. יש כאן בלבול בין טקסיות לפורמליות.
    הישראלים אוהבים טקסים ולא רק "יהודיים". למשל טקסי הכנת קפה שחור בצבא ובטיולים באזרחות.
    ישראליים פחות אוהבים פורמליות, ורואים את זה גם בבית הכנסת וגם בשוטף האזרחי.

    חיבור כל אלו (אהבת טקסים ושנאת פורמליות) הם שמובילים לטקסים כמו הענקת דרגות של קצין בכיר עם נציג משפחה (כשאשת הקצין או בעל הקצינה משתתפים בהענקת דרגות רשמיות – לא נראה לי שקיים משהו כזה בעולם), שילוב של הורה שכול באמירת קדיש או תהילים בטקס יום זיכרון צבאי ורשמי, הוצאת ספר תורה מארון הקודש כאשר ילד מניח את הכתר על ראש הספר, הפרעה לחתן הבר-מצווה באומרו את דרשתו, וטקסים רבים נוספים.

    Liked by 5 אנשים

  23. אוף טופיק: אני מקווה שהמדינות החברות בנאט"ו כבר דאגו להצטייד בנשק ולהחזיר את הכשירות המלחמתית של הצבאות שלהן, מאחר והסבירות לעימות גדול הולכת ועולה.

    אהבתי

  24. לאמיחייה:
    לא נראה לי שמדינות ברית נאט"ו החזירו את הכשירות המלחמתית שלהם.
    אבל לדעתי הם יכולים לעשות זאת בקלות תוך כמה שנים.
    באשר לעימות: אני מניח שאתה מתכוון לעימות עם רוסיה. קשה לי להבין איך רוסיה יכולה לתקוף את נאט"ו אם היא לא מסוגלת להכניע אפילו את אוקראינה.

    אהבתי

  25. החשש להבנתי הוא שרוסיה תשתמש בנשק גרעיני נגד אוקראינה, ונאט״ו תצטרך להגיב כדי שהטאבו על שימוש בנשק גרעיני לא יתפוגג. החשש שרוסיה תתקוף מיוזמתה ראשונה את נאט״ו נראה רחוק.

    אהבתי

  26. אוף טפיק וגם קצת קשור: מה לדעתכם היו יחסי הגומלין בין הדתות להתקדמות המדע? ובניסוח יותר ברור, האם המדע היה מגיע להשגים שלו יותר מהר או יותר לאט אם לא הייתה דת?

    אהבתי

  27. הדת כופה דוגמות ואוסרת על חקירה חופשית. נראה די ברור שהדת מעכבת את המדע. אבל הגדרה של דת היא דבר די טריקי. דת ה-wokeness מחסלת את היכולת לחקור את הבסיס הביולוגי להבדלי המינים והגזעים. או אפילו להטיל ספק בממצאים קיצוניים שקשורים להתחממות הכדור. אבל זו דת שאמנם יש בה מצוות וחטאים אבל היא ללא אלוהים.
    כיום אמונה בדת מסורתית יכולה לעזור לשחרר את המאמין מהכבלים של דת חדשה כמו הwokeness, ולכן באופן אירוני הדתות המסורתיות יכולות להיטיב עם החקירה המדעית.

    Liked by 2 אנשים

  28. לא השכלתי לדייק ולאמר שכוונתי לדתות תאיסטיות בלבד וגם… בראי ההיסטוריה. כלומר האם היו תקופות שהדתות התאיסטיות עודדו את המדע (אולי בניסיון וסקרנות למצוא באמצעות המדע תשובות תאיסטיות) או שהן עיכבו אותו? היום, די ברור שהמדע חף מכל השפעות של גורמים תאיסטיים

    אהבתי

  29. יש דתות שהתנגדו למדע ויש שתמכו, למשל הנצרות מאוד התנגדה בעוד שביהדות ותקופה ארוכה באיסלאם ראינו תמיכה מרובה. עם-זאת רוב ההתקדמות המדעית התרחשה במדינות נוצריות, וגם יש מדענים שהיו נוצרים אדוקים.

    לכן זה מורכב:
    מי שבכלל שאל שאלות על העולם (ונתן תשובות) אלו הדתות.
    מי שאסף ואצר את הידע (כל הידע לא רק המדעי) אלו הדתות ומלומדות נתפסה כחלק מהדת.
    מי שהתנגד לרעיונות מדעיים שהיו הניגוד לעיקרי האמונה – אלו גם הדתות (בעיקר הנצרות שבנויה על דוגמות בעוד היהדות והאיסלאם הרבה פחות).

    היום כפי שכתב תמריץ, ההתנגדות למדע מגיעה מ"בפנים" והדת לא מהווה הפרעה ואף להיפך. היא מספקת מסגרת התיחסות ניטרלית למדענים ועסוקה בתחומים אחרים משל המדע.

    לשאלתך סלומון, הייתי מגדיר זאת כך:
    "המדע לא היה בא לעולם ללא הדת, אבל (למשך תקופה ארוכה) הוא האט את ההתקדמות המדעית".

    Liked by 1 person

  30. יאיר כתב: ""המדע לא היה בא לעולם ללא הדת…". אמירה מאוד נוקבת ופסקנית וזה בדיוק התרגיל המחשבתי שרציתי לעסוק בו. הרי האדם הוא סקרן ויש לו יכולת הפשטה ואנליזה כל כך גבוהות שמאפשרות לו לספק את יצר הסקרנות שלו. אז אם לא היו דתות לא היה מדע?? או שהתכוונת שהדתות מימנו (גרנטים דאז…) אנשי דת במחקר?

    אהבתי

  31. י.ד. "לדת אין קשר למדע". התשובה שלך מעוררת 10 אחרות. אתה יכול להסביר ולפרט את כוונתך?

    אהבתי

  32. הם גם סיפקו אנשים למחקר (האנשים היותר חושבים התרכזו במוסדות הדתיים), הם גם סיפקו זמן למחקר (מעטים האנשים שהיה להם את הזמן והפניות להתעסק בשאלות לא-שוטפות או בנושאים שלא למטרת הישרדות), הם גם סיפקו "תשתיות מחקר" (ספריה, מקום לשבת, …), אבל הם גם סיפקו מסגרת התייחסות.
    ב"מסגרת התייחסות" זה גם על דרך החיוב – כי השאלות שנשאלו בידי מדענים נשאלו גם בידי אנשי דת.
    וגם על דרך השלילה – המרידה של מדענים בדת לא הייתה באה ללא דת.

    Liked by 2 אנשים

  33. "האדם הוא סקרן ויש לו יכולת הפשטה ואנליזה שמאפשרות לו לספק את יצר הסקרנות שלו. אז אם לא היו דתות לא היה מדע? "

    גם דתות וגם מדע הן לא רק פרי יצר סקרנות, הן גם פרי יצר האמונה.
    בדת במובן של אמונה בבורא עולם ואמונה באדם, בחברה ובקהילה.
    במדע במובן של אמונה בהתקדמות האנושית.
    ואלו ואלו (דת ומדע) באמונה בהשגה של עולם טוב ומתוקן יותר.

    אהבתי

  34. הדת מניחה אלוהים חיצוני לעולם שההתערבויות שלו במציאות הן על טבעיות ושנותן ציווים לאדם. המדע עוסק בעולם הטבעי כפי שהוא. המדע לא יכול להפריך את אלוהים והוא גם לא יכול להוכיח אותו. הוא פשוט יכול לתאר את החוקיות שהוא מוצא במציאות. ואם החוקיות שהוא מוצא סותר את מה שהבנו בתורה נצטרך להבין את התורה מחדש. זה לא אני כתבתי אלא הרמב"ם במורה נבוכים. בעניין זה כולנו תלמידיו.
    התורה נותנת ציוויים לאדם אבל היא לא יכולה לטעון סתירות לוגיות כמו שהנוצרים סבורים (וכנראה גם החב"דניקים).
    יש טענה שקיים קשר בין רעיון האחדות האלוהי (המונתאיזם) לבין רעיון האחדות המדעי. אולי.
    כל השאר זה סוציולוגיה והיסטוריה. לפעמים הלך הרוח הסוציולוגי היה עוין למדע כמו שהעיר תמריץ לגבי הWOKE והביולוגיה. לפעמים הוא תמך במדע. נראה שבמערב במשך מאות השנים האחרונות הוא תמך והתוצאה הייתה מרהיבה. אי אפשר לנבא את העתיד.

    Liked by 5 אנשים

  35. תמריץ,
    הגדרה מוצלחת למדי לדת נותן יובל נח הררי: מצב בו בני אדם מבססים ערכים, נורמות וחוקי התנהגות על אמונה בסדר או מערכת חוקים על אנושית.

    Liked by 1 person

  36. בעיניי אמונה בשוויון הביולוגי של כל האנושות ושל שני המגדרים, כך שכל שוני ביניהם הוא בהכרח תוצאה של אפליה ודיכוי, היא אמונה על טבעית בעליל.

    Liked by 3 אנשים

  37. אם כך, מה דעתכם על אנטי-תאיזם? זה מצב בו יש התנגדות לתאיזם. בד"כ המחזיקים בעמדה זו יהיו אתאיסטים אבל לא רק. אפשר לדמיין אדם מאמין שיהיה אנטי תאיסט.
    מתוך ערך אנטי-תאיזם בויקי:
    "אנטי-תאיזם, בניגוד לאתאיזם (שפירושו רק חוסר אמונה בקיומן של ישויות אלוהיות), דורש יותר מאשר רק לא להאמין באלוהות. אנטי-תאיזם דורש כמה אמונות ספציפיות נוספות:
    1. אנטי-תאיסטים מאמינים שהתאיזם מזיק לתאיסט עצמו, לחברה, לפוליטיקה ועוד, ומהווה גורם מרכזי למחלוקות, לעוינות, לחוסר שוויון ולמלחמות.
    2. אנטי-תאיסטים מאמינים כי יש להיאבק בתאיזם על מנת לצמצם את הנזקים שהוא גורם."

    אהבתי

  38. אחריו!!!
    גנץ נותן עבודה…

    אהבתי

  39. אהבתי

  40. השאלה של סלמון:
    " … האם המדע היה מגיע להשגים שלו יותר מהר או יותר לאט אם לא הייתה דת?"
    ————
    די הדהימה אותי.

    מאוד קל לי לדמיין עולם ללא מדע. לפחות מדע במובן המודרני המקובל של מדע. למעט ניצנים חריגים – זה מה ששרר בעולמנו עד המאה ה 16 – 17.

    אבל איני מסוגלת לדמיין שהתקיימה איזושהי חברה אנושית ללא איזושהי דת (מסוג כלשהו).
    גם בשבטים הנידחים ביותר ישנם טקסי קבורה מורכבים, שמאנים ורופאי *אליל* (כינויי גנאי שלנו). הם מבטיחים לבני השבט מזון ושגשוג ולחולים ולבני משפחותיהם רפואה. או לכל הפחות ליווי הולם לעולם הבא. כלומר, גם בשבטים אלו נמצא מעמד כוהנים.
    אפילו במערות האדם הקדמון נמצאו ציורי קיר מרהיבים של חיות. כלומר, ציידים לקטים, שארוחתם הבאה לא הייתה מובטחת כלל, טרחו להשקיע הרבה מאוד זמן ומאמץ בציורים אלו. מאוד לא סביר להניח שעשו זאת מסיבות אסתטיות טהורות. הם כנראה האמינו שישפיעו לטובה על סיכויי הישרדותם.
    למיטב ידיעתי, בכל החברות האנושיות גם הועברו מפה לאוזן סיפורים על תחילת היקום ועל האדם הראשון. אני מודה שסיפורים מיתולוגים על על כל מיני חיות מפלצתיות, שתרמו את גופם ליצירת כדור הארץ ו/או מאבקים בין אלים – לא מספקים הסבר שמניח את דעתי. כנ'ל גם כתבי הקודש של דתות שמתייחסים לנושא הבריאה.
    (אבל כנ'ל גם ההסבר המדעי המקובל של המפץ הגדול. תיאוריה שלא עונה על שאלותי מאיפה היה מלכתחילה, מלפני אותו מפץ מהולל, כל כך הרבה חומר, איזה מין כוחות הצליחו להחזיק אותו כל כך דחוס, ומה גרם להם לפתע להרפות).
    כלומר, לתפיסתי הדתות מספקות לייצור האנושי, שמסוגל לדמיין את העתיד, כולל את מותו ומות בני משפחתו, וסקרן לגבי עברו ולגבי היקום הסובב אותו, מכלול של צרכים מאד חיוניים. מכאן שעצם ההיפרדות של ההומו ספיינס מקופי האדם האחרים כבר יצרה את הדתות הראשונות.
    מאז הדתות פושטות צורה ולובשות צורה, אך מעולם לא נעלמות.

    כפי שציינתי, מאוד קל לי לדמיין עולם ללא מדע. זהו העולם שליווה את רובה המכריע של האנושות.
    המהפכות המדעיות המהוללות ארעו רק בתקופה שבה כבר עורער כל בטחונו של האדם המערבי במציאות קבועה כלשהו.
    ארועים לדוגמא:
    – הרפורמציה הפרוטסטנטית והתקיפה של כל הממסדים הקתולים. כולל על טענות הוותיקן שכל מי שחולק על הדוגמות שלהם הוא כופר שדינו מוות ביסורים.
    – גילוי יבשת אמריקה ע'י המערב וההכרה בכך שגם מפת העולם, הלכאורה מוכרת, הייתה חלקית ושגויה.
    – הצטברות יותר ויותר מידע על גוף האדם ומנגנוני פעולתו (גם מניתוחים לאחר המוות שנאסרו ע'י הכנסיה הקתולית) שהראה שגם תיאורתיקאים יוונים מהוללים טעו והטעו. מכאן שאסור לסמוך רק על חשיפת חוכמות העבר (תקופת הרנסנס). חובה לאסוף מידע ולערוך ניסויים בכדי לברור את המוץ מהתבן.

    Liked by 3 אנשים

  41. קמיליה, כוונת שאלתי המקורית הייתה לעידן הנוכחי בלבד של מהפיכת המדע שהיא בת 500 בערך. כמו שאמרת במאה ה 16. ברור שמאז המהפכה הלשונית, עברו תורות רבות וסדורות של ידע אנושי מצטבר תוך דורי וכמובן בין דורי, כמו למשל על איך לצוד ולפשוט את עור החיה, איך להימנע ממות מרעלים וחיות מסוכנות וכו'. יובל נח הררי מדגיש את זה ואומר שהידע שהיה להם עבור קיום יום יומי היה ענק. אבל מצד שני, הידע שלהם באסטרונומיה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה ועוד שלל מדעים היה כמעט אפסי אז הם המשיכו עם הדתות הותיקות כדי לספק לעצמם שקט נפשי באמצעות תשובות דתיות על מהות הקיום.
    זרם האקזיסטנציאליזם התחיל באמצע המהפכה המדעית, במאה ה 19, והוא כלל בתוכו גם הוגים אתאיסטים וגם דתיים. כלומר די ברור שהמהפכה המדעית הביאה לחילוניזציה גדולה!?

    Liked by 1 person

  42. לפי מה שקראתי בתנ"ך ובברית-החדשה כמעט אין התייחסות למדע. יש מידי פעם התייחסות לטכניקות גידול מזון או לתרופות ואולי גם לדברים אחרים שהיו הידועים אז. אין שום התנגדות לשימוש בטכניקות אלו.

    אהבתי

  43. קמילה: יש כמה בעיות בטענה שהדת מובילה ליותר אושר, פחות אובדנות, יותר בריאות פיזית ונפשית וחיים יותר ארוכים.
    אושר לא ניתן למדוד כי אנשים משקרים בדבר זה. מי שמאושר נחשב למוצלח יותר וכל אחד רוצה להציג את עצמו כמוצלח. אצל הדתיים יש אינטרס נוסף להראות שהם מאושרים: זה יכול למשוך חילוניים לדת.
    לדעתי יש פחות אובדנות אצל הדתיים כי זה אסור מבחינתם ואלוהים יתן להם עונש על זה.
    בריאות פיזית ונפשית – את טוענת שהדתיים יותר בריאים פיזית. זה משהו שניתן למדידה אבל אינני בטוח שזה המצב. לפי מה שראיתי אצל דתיים יהודים הרבה מהם סובלים ממשקל עודף (יותר מהחילוניים). נראה לי שזה סימן לחוסר בריאות. אולי סוג האוכל שהם אוכלים זו הסיבה לכך.
    לדתיים חיים ארוכים יותר. זה משהו שניתן למדידה. יחד עם זאת זה סותר את העובדה שיש לרבים מהם משקל עודף.
    הקהילה וחיי החברה תורמים לאריכות ימים לבריאות ולאושר – סביר להניח שכן.

    בכל אופן ככל הידוע לי יש 5 – 6 מקומות בעולם שאנשים חיים בהם זמן רב יותר מהרגיל. רובם הם איים יחסית נידחים שיתכן והסיבה לכך היא גנטית. בכל אופן יש מקום אחד שלא נידח והסיבה לכך לא יכולה להיות גנטית. זהו אזור לומה לינדה בקליפורניה. גרים שם אדונטיסטים. הם אינם שותים קפה או יין. אינם אוכלים שוקולד. לא מעשנים סיגריות או סמים. רובם לא אוכלים בשר למרות שזה מותר לפי הדת שלהם.

    אהבתי

  44. אולי יש כמה בעיות בטענה שהדת מובילה ליותר אושר, פחות אובדנות, יותר בריאות פיזית ונפשית וחיים יותר ארוכים (כמו טענתך שדתיים סובלים יותר מעודף משקל) – אבל המחקרים די עקביים בתוצאה הזאת (של יותר בריאות ואושר ואריכות ימים).

    זה נכון שאושר זה עניין סוביקטיבי וניתן לשקר בכך, אבל לא ראיתי אותך מערער על תוצאות של מחקרים חברתיים אחרים.

    לגבי "עונש משמים" – אני באמת חושב שחילונים כמוך לא מצליחים להבין משהו מחוץ למסגרת שלהם. ודאי שמי שמקיים מצוות שם ליבו לעובדה שאובדנות אסורה, אבל מתוך היכרות עם מקיימי מצוות – אני לא חושב שזאת הסיבה העיקרית. זה יותר מגיע מדגש על חשיבות החיים, העשייה בחיים, היכולת לתקן ולחזור בתשובה, פחות שימת דגש על הצלחות חומריות, שחרור מאחריות מלאה על כל כישלון (כי יש בורא לעולם שמוביל הכל), והמון אחריות לילדים ולבני המשפחה הנותרים.

    Liked by 1 person

  45. תמריץ,

    סחתיין על הציטוטים של רבנים חרדיים.

    מצד שני לא זכור לי שחרדים פוצצו אוטובוסים של יושביהם או רצחו עוברי אורח תמימים רק בגלל שהם יהודים.

    אז תסלח לי אם אני מעדיף קואליציה עם החרדים על פני הערבים, וזה בלי קשר לעובדה שהחרדים אחים שלי (לפעמים גם ליטרלי).

    Liked by 4 אנשים

  46. הדת תורמת לאושר ולתוחלת החיים מכיוון שהיא מגיעה כמעט תמיד עם כמה מאפיינים חשובים: חיי קהילה, חיי משפחה, כבוד רב לזקנים ומתן מקום משמעותי עבורם בקהילה.
    מחקרים הראו באופן עקבי כי מאפיינים אלו הם בעלי תרומה משמעותית לרווחה והבריאות הפיזית והנפשית.
    מאפיינים דומים (מלבד אולי המשפחה) התקיימו בעבר בקיבוצים השיתופיים, וגם שם תוחלת החיים גבוהה מאוד מהממוצע וזאת בלי דת.
    ייתכן שהאמונה הדתית עצמה עוזרת גם כן אבל כדי להוכיח זאת צריך מחקר שבודק דתיים שחיים ללא מסגרת החיים הדתית ואלו אינם נפוצים.

    Liked by 3 אנשים

  47. סולמון כתב:
    " … באמצע המהפכה המדעית, במאה ה 19, והוא כלל בתוכו גם הוגים אתאיסטים וגם דתיים. כלומר די ברור שהמהפכה המדעית הביאה לחילוניזציה גדולה!?"
    ——————
    לתפיסתי המהפכה המדעית *לא* ייתרה את הדתות, ולא הפכה את רוב העולם לחילוני. אבל המדע כן שינה את הדתות + את תמהיל הדתות הנפוצות על כדור הארץ.

    טענתי הבסיסית היא שהמדע מספק רק *חלק* מהצרכים האנושיים, שבעבר הרחוק סיפקו לאדם ולחברה רק הדתות.

    אמנם הסיפורים המדעיים, על היווצרות היקום והיווצרות האדם והשתנותו, מצלצלים לאוזנים מודרניות כיותר סבירים ואמינים מאשר הסיפורים על כוחות עליונים שבראו הכל. אמנם כשאדם נפצע או חלה – הוא אינו מתחיל לחפש את איש הדת הבכיר ביותר בסביבתו. אלא את הרופאים בעלי המוניטין המדעי הגבוה ביותר.

    אבל עבור כל שאר הצרכים האנושיים – נשאר הצורך באיזושהי דת. בין אם בדת מסורתית (הכוללת כוח/ות עליון/נים) ובין אם באחת הדתות המודרנית (שנוצרו רק שנים רבות לאחר התבססות המהפכות המדעיות).

    כאשר אנשים מתאשפזים בבתי חולים, הם אמנם מטילים את יהבם על המדע הרפואי – אך רבים מהם חשים גם את הצורך לשאוב תמיכה ועידוד באמצעות תפילות לכוח עליון. תפילות וטקסים (כמו הנחת תפילין) שגם מסייעים להם להפחית את עוצמת החרדה ואת עוצמת הלחץ שבו הם נמצאים. תופעה שנכונה גם לאנשים שלא נוהגים להשתתף בפרקטיקות דתיות בשגרת חייהם.
    יתכן שהעלייה בפופולריות של כל מיני דתות מזרחיות, המדגישות מדיטציה, יוגה וקשר עם הטבע, קשורה לעובדה שהמדע לא הצליח למלא נישה זו בצורה משביעת רצון. כנ'ל אולי גם הצלחת הברסלבים, באמצעות קישור לטבע.

    חלק ממשפחות המאושפזים גם חש צורך בהנחייה בדילמות מוסריות מאוד קשות (כמו בנושאים הקשורים להפלות, לחיבור למכשירים מצילי חיים או ניתוקם ועוד).
    מדענים, כולל הבכירים ביותר, לא מסוגלים לעזור בנושאים שכאלו יותר מבעלי חנויות מכולת. אנשי מקצוע חילוניים, כדוגמת פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, מוכנים לנסות לייעץ, אך מדגישים שהאחריות הסופית לבחירה היא של המתמודדים עם הדילמות.
    רק אנשי דת מוכנים לקחת על עצמם את כל האחריות, ולהנחות משפחות במצוקות מוסריות קשות מה לעשות או לא לעשות.

    דתות תמיד סיפקו לאדם ולחברה גם תחושת ייעוד ותכלית + עזרו לגיבוש רשתות חברתיות תומכות (כפי שפירט יאיר). אלו הם הצרכים שממלאות דתות מודרניות.
    דתות שמספקות לתומכיהן את הייעוד החשוב לקדם את האוטופיה של עולם שיוויוני וצודק, שבו החזקים הרשעים יוחלשו, והמוחלשים יחוזקו (מהקומוניזם ועד לוחמי הצדק הפרוגרסיבים של ימנו). או דתות שמספקות את הייעוד להציל את כדור הארץ ועולם החי והצומח – מההשפעות ההרסניות של המין המסוכן מכל (האדם). ברור שכל ייעוד שכזה מחייב שהאדם יצא מבדידותו, ויתאחד עם המוני שותפים לאמונה ולמשימה. וכך גם אותן דתות החדשות בונות למאמיניהן רשתות תמיכה.

    מכאן שהמדע לא הפך את הדתות למיותרות. הוא כן השפיע על הדתות, ושינה כל מיני דגשים בתוכן.

    Liked by 5 אנשים

  48. לדת יש יתרון נוסף, והוא אפקט הפלסבו. על מנת שתרופה תאושר היא צריכה בין השאר להראות שיפור שהוא משמעותית יותר טוב מתרופת דמה, וזאת בגלל שגם לתרופות דמה יש השפעה.

    לא בדקתי אם יש מחקרים בעניין, אבל אני לא אתפלא אם סיכויי ההחלמה של מי שמשלב תרופת אמת עם פלסבו בצורת אמונה גבוהים יותר משל מי שרק משתמש בתרופות.

    כמו קמיליה גם אני מצטער לפעמים שאיני שייך לחבר המאמינים, שכן יש יתרונות ברורים ומוכחים באמונה (יש גם חסרונות כמובן).

    Liked by 3 אנשים

  49. תוספת קטנה לתגובתו האחרונה של אמחייה על אפקט הפלסיבו,

    יש המוני מחקרים *גם* על חשיבות הורדת רמת הקורטיזול / הורמון הלחץ על איכות השינה ומשכה ועל אפקטיביות תהליכי ההחלמה והריפוי של הגוף. (הן ישירות והן עקיפות).
    אם, על פי השערתי, השתתפות בטקסים דתים אכן מפחיתה לחץ – זוהי עוד דרך להסביר את הממצאים על בריאות נפשית וגופנית טובה יותר של מאמינים.

    ############################
    אוף טופיק,

    על החשיבות הגדולה יותר של הזהות, מאשר של תועלת כלכלית, בקביעת דפוסי הצבעה בבחירות.
    חשיבות משתנה "השורשיות" (או הנייחות על פי הטרמינולוגיה של גדי טאוב) – שהאקדמיה נוטה להתעלם מהן.
    המכנה המשותף בין ש'ס לבין התנועה האיסלמית – שמבדל אותן ממר'צ ושות': החשיבות שהם מייחסים למניעת התבוללות (מטרה, שבעיני פרוגרסיבים, היא גזענית ומאוד לא לגיטימית).

    אהבתי

  50. לגבי מי הורג יותר, דתות או אנטי-דתות:
    למעשה אין קשר בין הדברים. טבע האדם הוא לקום מדי פעם ולהשמיד בני אדם אחרים. הדת נותנת לכך צידוקים וגם האנטי דתות כגון הנאציזם והקומוניזם נתנו לכך צידוקים, אבל הן לא הגורמים היסודיים.
    הסיבה לכך שהקומוניזם והנאציזם הרגו יותר היא שהן התקיימו במאה ה20 ועמדו לרשותן טכנולוגיות יותר מתקדמות. אם נמדוד במונחים יחסיים אין הבדל מהותי בינן לבין זוועות הנצרות או האיסלם.

    Liked by 2 אנשים

  51. אני מרגיש שהרחבת מושג הדת פוגעת בבהירות השיחה כאן מבחינתי לפחות. אני מציע לפחות בשיחה זו לדבר רק על דתות תאיסטיות.
    לעניות דעתי, ניתן להכליל ולאמר שהאדם כתוצר אבולוציוני בן מיליוני שנים הוא לא פחות ממכונה מופלאה, גאונית ו… פתטית. גאונית מסיבות ברורות ("מוח האדם הוא המבנה המסובך ביותר ביקום הידוע"), פאתטית כי אנו חשופים למאות הטיות קוגניטביות שמורידות בצורה דרסטית את הביצועים שלנו לסיטואציות שלא עוצבו ע"י האבולוציה ואלו דווקא סיטואציות של העת החדשה (למשל גידול מעריכי של ריבית דריבית שרוב מכריע של האנושות לא מבין). יתר על כן, יש שונות גדולה מאוד בין אנשים ביכולת הקוגניטיבית אינטלקטואלית שלהם, ובצרכים החברתיים שלהם ובהכללה, ב "חמש התכונות הגדולות" שלהם: מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מוכוונות (או מצפוניות) ויציבות רגשית.
    קראתי לא פעם, שככל שאדם הוא יותר ליברל ומשכיל הוא יהיה יותר לא דתי (כמובן שיש יוצאים מהכלל אך הם אינם מעידים על הכלל), כלומר אתאיסט, אגנוסטי וכו' וכמובן גם במובן ההפוך. תראו את סצינת הפתיחה המוצלחת כל כך של הסרט הבינוני IDIOCRACY להדגמה.

    ריצ'רד דוקינס (בשפה חופשית,מזיכרון שלי): "האבות המייסדים של ארה"ב הקימו קיר בתוך החוקה להפרדת דת ומדינה, וברבות השנים ארה"ב נהייתה המדינה הכי דתית בעולם המערבי. בבריטניה, לעומת זאת ראש הכנסיה הוא המונרכיה, כלומר הדת היא חלק בלתי נפרד מהשלטון. אז בארה"ב הדת נהייתה מסחרית, עם המון ערוצי טלוויזיה והמון כסף שזורם ובבריטניה הדת היא מינורית ומשעממת"
    ואני שואל, האם זה לא בזעיר אנפין הדגמה לניסוי על אנשים דומים מאותו מוצא (אנגלו סקסי) עם שתי תוצאות הפוכות…

    אהבתי

  52. לדעתי מלך, ואפשר ונחוץ שיהיה נצר לבית דוד, יכול להחליף את נשיא המדינה. הוא ישמש את אותו התפקיד היצוגי שמלך במדינה אירופאית מקיים ויותר מכך. יועיל לעידוד תיירות, לקשרים עם האוונגליסטים להרגשת הזהות הלאומיות, יסמל שזו היא מדינת ישראל ולא מדינת כנען או פלאסטין. עם המזל שלנו יהיה שמאלני שמצביע למר"ץ.

    אהבתי

  53. הסרטון המעולה מאידיוקרסי אומר הכול.. אבל רואים בציבור הדתי בישראל וגם אצל מורמונים וקתולים בארה״ב שהדת נותרה מנוע שמאפשר לאנשים אינטליגנטיים להביא ילדים, ובלבד שנותר להם איזה סוג של סנטימנט דתי-שמרני.

    לגבי בריטניה וארה״ב הטיעון מאוד מעניין, אבל הצעירים בארה״ב עוברים התחלנות בקצב מטורף בדור האחרון.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: