העולם שייך לנתינים

אליזבת השנייה מלכת בריטניה הייתה אישה זקנה ואלגנטית מאוד. היא מילאה באופן מופתי את תפקיד חייה – להיות סמל משעמם, אך מכובד וחשוב, עבור מיליונים. להיסטוריונים חייה הארוכים יסמלו תקופה – 70 שנה שבמהלכן בריטניה הסתגלה למעמדה המשני בעולם, עם תום העידן האימפריאלי. אבל עדיין הייתה מדינה משגשגת, עשירה וחשובה.

בקבינט האחרון של הוד מלכותה מכהנים שרי פנים, חוץ ואוצר כהי עור, ממוצא אפריקני או הודי. הבריטיות השתנתה, והיא אינה כרוכה עוד לבלי הפרד בגזע הלבן. בקלות יכול היה גם תפקיד ראש הממשלה ליפול בחיקו של אדם שחור או הודי. והמעניין הוא שחלק מהמועמדים כהי העור קיוו להיות נושאי הדגל הנחרצים ביותר של ערכים שמרניים בריטיים ישנים.

מבחינת סולם הערכים בריטניה היא עדיין בריטניה. בוריס ג׳ונסון ביטא תמיכה איתנה באוקראינה במלחמתה, וכיבד בכך את המורשת של אומה שהוציאה מתוכה את צ׳רצ׳יל. ליז טראס נמצאת בדיוק באותו מקום או אפילו ימינה ממנו. העובדה שהייתה צעירה שמאלנית שהוקלטה בזמנו כשהיא מבטאת תיעוב כלפי המלוכה, יכולה לתת תקווה למי שמאמין שהנוער המערבי הפרוגרסיבי עוד יבין את מורכבויות החיים.

כיום בריטניה שרויה במשבר אנרגיה ובמצב ביש כלכלי, אבל זהו עניין זמני מאוד. ערכיה יציבים, כלכלתה נאמנה לשוק החופשי והטווח הארוך שלה הוא מזהיר, כמו של שאר חברותיה לציר של העמים דוברי האנגלית – ארה״ב, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד. אלו פשוט המדינות שמקבלות הגירה מוצלחת, המוחות הטובים של העולם השלישי שואפים לגור בארצות אלו. המגמה הדמוגרפית בהן תמשיך להיות חיובית. ההבדל בין הצלחת התלמידים המהגרים לגרמניה או לצרפת במבחנים הבינלאומיים לבין הצלחת התלמידים המהגרים לבריטניה הוא תהומי לטובת בריטניה. וגם ההבדל בין פרסומים מדעיים איכותיים בריטיים וצרפתיים הוא תהומי. בריטניה היא מעצמת מדע, רביעית בעולם מבחינה זו אחרי ארה״ב, סין וגרמניה.

כפי שכתבתי לא מזמן, כשבוחנים את העתיד של האנושות, הציר האמריקני-בריטי-קנדי-אוסטרלי נראה בלתי מנוצח. הוא היחיד שאוחז בחוזקות דמוגרפיות ושמצליח לרתק הגירה איכותית. המלחמה באוקראינה נראית כמו מסמר הקבורה בארון של רוסיה, שרבים ממצליחיה בוודאי יהגרו לארצות דוברות אנגלית. ורק מעטים מהם יהגרו לארצות הדוברות גרמנית, ספרדית או איטלקית.  סין תישאר מעצמה עוד דורות רבים, אבל יש בפניה אתגרים דמוגרפיים גדולים. העתיד שייך לנתיניה של המלכה המנוחה, או לאמריקנים שכבר אינם נתינים, אבל נותרו מעריצים גדולים.