שאלת היתרון הצרפתי

באחד הפוסטים הקודמים זלזלתי ביכולתה של מערכת החינוך להשפיע על כישורים שהם גנטיים. הרבה מקוראי הבלוג לא אהבו כל כך את הפוסט. כדי לאזן את התמונה ולהציג אלמנטים לא גנטיים שמשפיעים על הצלחה, מעניין להפנות למאמר מרתק שפרסם בנימין לאשקר בשנה שעברה על פער ההצלחה בין יהודים ספרדים בישראל ובצרפת. ניתן לטעון שגם במקרה זה הפער הוא גנטי: המוצלחים יותר היגרו לצרפת, אבל לאשקר מתמודד עם הטענה בצורה מכובדת. אמנם פסקה אחת במאמרו של לאשקר מנפנפת את הבסיס הגנטי לפערים אתניים באינטליגנציה ומצטטת באופן שטחי את הממצאים המחקריים בנושא כפי שמכחישי הגנטיקה היו רוצים שיהיו, ולא כפי שהם באמת. אבל כל הפסקאות האחרות מעניינות מאוד.

לאשקר לא מפנה אצבע מאשימה להבדלים במערכת החינוך בין ישראל לצרפת, אלא לגורם סביר יותר: הכלכלה הסוציאליסטית, הפרוטקציוניסטית והחנוקה ששררה בישראל בימים עברו (ועדיין לא נעלמה כליל). היא נתנה יתרון לאשכנזים המקורבים לצלחת. נשמע לי הגיוני, גם אם לא בהכרח כהסבר של 100% כי ייתכן שהייתה מידה של סלקציה בהגירה.

34 תגובות על ״שאלת היתרון הצרפתי״

  1. אומנם בישראל מערכת החינוך היתה כושלת מיום שנוסדה אבל צריך לציין שמערכת החינוך הקומוניסטית היתה טובה מאוד. בימי הצאר הרוסי רק 15% מתושבי ברית-המועצות ידעו קרוא וכתוב. מערכת החינוך הקומוניסטית העלתה את מספר יודע קרוא וכתוב בברית המועצות ל-100% תוך זמן קצר.
    לפי עדויות של יוצאי ברית המועצות וגרורותיה הקומוניסטיות – מערכת זאת היתה הרבה יותר טובה ממערכת החינוך בישראל.

    אהבתי

  2. אני לא יודע מאיפה הבאת את הטענה שמערכת החינוך הישראלית נתנה עדיפות לאשכנזים. במקומות שגרתי בהם למדו ביסודי אשכנזים, ספרדים וילדים מעורבים באותו בית-ספר ובאותה כתה.

    אהבתי

  3. זה לא כתוב בפוסט שמערכת החינוך נתנה עדיפות לאשכנזים.. מערכת החינוך אינה פקטור. העניין הוא הפער בין כלכלה חופשית שבה לכולם יש הזדמנות להצטיין לבין כלכלה סוציאליסטית שמיטיבה עם הקרובים לצלחת.

    אהבתי

  4. תמריץ
    אנשים שחיים בכלכלה משגשגת וחופשית יצליחו יותר מכאלו שחיים בכלכלה סוציאליסטית וחלשה.
    מה החידוש פה?
    גם היורדים מישראל לאמריקה בשנות ה 70 הצליחו כלכלית הרבה יותר ממי שנשאר בישראל, ומטענם הגנטי בוודאי לא היה הגורם לכך.
    הדבר נכון גם לאשכנזים, אגב. נכון שבישראל היתה כלכלה פרוטקציוניסטית אבל ההטבות התבטאו בדברים כמו משרה קבועה בחברת החשמל, לא משהו שמתחרה עם האפשרויות הכלכליות שהציעו אירופה ובוודאי ארה"ב.

    Liked by 1 person

  5. השאלה שהכותב מתמודד איתה היא לא מדוע צרפת הייתה מוצלחת מישראל. זה ברור. השאלה הייתה מדוע בצרפת אשכנזים ומזרחים הצליחו במידה דומה, ואילו בארץ היה יתרון לאשכנזים.

    Liked by 1 person

  6. אוף טופיק: דיברנו על הנושא כאן בזמנו, מה קורה עם הפורעים ממאי 2021. קצת בשורות טובות:

    https://www.ynet.co.il/news/article/rkofn3sgo

    שב"כ: עצרנו עוד 2 תושבי עכו בחשד למעורבות בלינץ' לפני שנה

    השניים, היסאם עווד וסלאח מג'יד, מצטרפים לחמישה תושבי עכו נוספים שנגדם הוגשו כתבי אישום בפרשת הלינץ' במור ג'נאשווילי בימי מבצע "שומר החומות". גם הם יואשמו היום. ג'נאשווילי סיפר: "התרגשתי. בזכות אנשי שב"כ והמשטרה חוזרת לי התקווה"

    עכשיו נקווה שינתנו להם עונשים מתאימים, וכן שהכנסת הבאה תדאג להחמיר את העונשים המינימאליים הקבועים בחוק.

    Liked by 1 person

  7. מסכימה עם טענת תמריץ ש
    " … הכלכלה הסוציאליסטית, הפרוטקציוניסטית והחנוקה ששררה בישראל בימים עברו (ועדיין לא נעלמה כליל). היא נתנה יתרון לאשכנזים המקורבים לצלחת.".
    —————–
    רק מבקשת להדגיש שאין לדבר רק בלשון עבר.
    בכל התחומים שבהם קבוצה קטנטנה של "מקורבים לצלחת" היא זו שממיינת את המועמדים לקידום ומתגמלת אותם, המגמה הטבעית שלהם תהיה לשכפל את עצמם ולדחות את מי שנתפסים כ"אחרים".
    מסיבות היסטוריות, אשכנזים תפסו את רוב צמתי ההחלטה המוסדיים בישראל, עוד הרבה לפני העלייה ההמונית המזרחית. זו כנראה הסיבה העיקרית, שעד עצם היום הזה, יש אחוז נמוך של מזרחיים (בהשוואה לחלקם באוכלוסיה) באקדמיה, בתקשורת הממשלתית, בקרב שופטים בבית המשפט העליון, בקרב מקבלי פרסי ישראל וכל מיני מענקי תרבות ועוד ועוד. גם היכולת להשפיע על התקינה של מכון התקנים הישראלי, אינה מתחלקת בצורה שיוויונית. היא מאוד מושפעת מהקשרים, של חלק מהתעשיינים וחלק מהיבואנים. לאשכנזים כנראה נותר עדין יתרון ברשתות הקשרים שלהם עם כל מיני "משפיעים".

    תחרות בתנאים פחות או יותר שווים בין אשכנזים למזרחיים קיימת בעיקר בשוק הפרטי, אם הוא אינו סובל מרגולציה כבדה מדי, ובפוליטיקה. גם בצבא – למעט בדרגים הגבוהים ביותר.
    מכאן, ככל שהשוק הפרטי ילך ויגדל, על חשבון כל מיני ארגונים ממשלתים וציבורים, אחוז המזרחיים בצמרת המדינה ובתחתיתה – ילך ויתקרב לאחוז שלהם באוכלוסייה.

    מכאן נובע שאני מתנגדת לטענת רינגו
    " … נכון שבישראל היתה כלכלה פרוטקציוניסטית אבל ההטבות התבטאו בדברים כמו משרה קבועה בחברת החשמל, …".
    ———
    קבלת קביעות (ורוח גבית לקידום בסולם התפקידים) במוסדות ממשלתיים והסתדרותיים היא רק קצה קצהו של קרחון ההעדפה של "אנשי שלומנו" על פני מי שנתפסו כ"אחרים".
    חשוב מכל – מה, בתקופות מיתון במשק, היה הסיכוי של אשכנזי / תושב המרכז ושל מזרחי / תושב עיר פיתוח פריפריאלית להיות מובטל? או להסתפק ב"עבודות דחק"?

    Liked by 1 person

  8. לא יודע מה עשו היהודים ממרוקו שהגיעו לצרפת, אבל בישראל שלחו אותם לירוחם ודימונה לעבוד בטקסטיל. לא פלא שהיה פער בינם לבין האשכנזים. לא צריך מחקר גדול בשביל להבין את זה.

    Liked by 2 אנשים

  9. קמיליה,
    אני חשבתי שמדובר על פער הצלחה בין מזרחים שעלו לארץ ומזרחים שהיגרו לצרפת. בהקשר הזה טענתי שאותו פער קיים גם בין אשכנזים שעלו לארץ לבין אשכנזים שהיגרו לארצות המערב, שכן גם מי שקיבל פרוטקציות בארץ אלו לא יכלו להביא אותו לרמת ההצלחה הכלכלית שהשיגו המהגרים לאמריקה.
    ברור שהתקיימה בישראל מערכת לא הוגנת שהפלתה לרעה את יוצאי עדות המזרח בתחומים רבים. מערכת זו יצרה פער בהישגים. תמריץ בטח יגיד עכשיו שהאשכנזים יותר חכמים גנטית…

    Liked by 4 אנשים

  10. בין קבוצות אתניות שאבותיהן לא התחתנו אלו באלו דורות רבים יש פערים גנטיים, ופערים גנטיים תמיד משפיעים על אינטליגנציה. המוח זה חפץ ביולוגי.

    אהבתי

  11. תמריץ,
    מעשי ידיכם טובעים בים… תיק 1000 הולך בדרכו של תיק 4000
    חיים כהן נגד דברי העדה במשפט נתניהו: "בלפור הזמין ובלפור שילם על הארוחה"
    יום אחרי שהדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן, סיפרה בבית המשפט כי איש העסקים מימן ארוחות שבישל השף המפורסם במעון רה"מ, פרסם כהן תגובה: "מילצ'ן רצה לשלם אבל סירבתי בתוקף. קיבלנו תשלום מבית רה"מ מתקציב האירוח".
    https://www.ynet.co.il/news/article/rkclizrgo#autoplay

    Liked by 2 אנשים

  12. תמריץ,
    אין ויכוח שלגנטיקה יש השפעה על אינטליגנציה. עם זאת להגיד ״פערים גנטיים תמיד משפיעים על האינטליגנציה״ זה לא נכון. ייתכנו קבוצות שונות מאוד מבחינה גנטית, עם אינטליגנציה דומה (למשל תוצאות מבחני אייקיו דומות למדי בין מזרח אסיה ויהודי אשכנז). באותה מידה אי אפשר לאמר ״פערים גנטיים תמיד משפיעים על הגובה״.
    בנוסף, השאלה שאנחנו חוזרים אליה כל הזמן היא האם ניתן להסיק מפערים בין אוכלוסיות בתוצאות מבחנים, כי אוכלוסיה א׳ היא חכמה יותר מבחינה גנטית. הטענה שלי היא כי מסקנה כזו אינה מבוססת כל עוד האוכלוסיות השונות נהנות מתנאים שונים מאוד מבחינת חינוך, השכלה, תזונה ועוד. אני מניח (בלי שבדקתי) כי תוצאות מבחני אייקיו של אוכלוסיה אשכנזית בישראל גבוהות בממוצע מאלו של האוכלוסיה המזרחית. האם ניתן להסיק כי האשכנזים חכמים יותר עקב גנטיקה? לדעתי לא, כי קיימים פערים סביבתיים משמעותיים. כאשר שתי האוכלוסיות יהנו מתנאים סביבתיים זהים, אם עדיין יישמר אותו פער, אז מסקנת הגנטיקה תהיה מקובלת עלי.

    Liked by 1 person

  13. פינת נעים להיזכר.
    היום הוא היארצייט ה831 (למניינם) לקרב ארסוף שהפגיש את שני המצביאים הגדולים של אותו הדור, צאלח-אדין וריצ'ארד לב ארי בצפון הרצליה פיתוח. 4 שנים קודם לכן הביס צאלח-אדין את צבאו הצלבני של גי דה ליזינאן בקרב קרני חיטין כשהוא משמיד את עיקר הכח הנוצרי.
    כשנה לאחר הקרב שוחרר גי דה ליזינאן (שנשא עדיין את התואר מלך ירושליים) משביו. הוא אסף כח של כ8000 לוחמים ויצא לכבוש את עכו (היתה חיונית לצורך קשר לוגיסטי עם אירופה). ב26 לאוגוסט מיקם את מפקדתו בתל עכו והחל מצור על העיר. המצור על עכו הצית את האש שהביאה למסע הצלב השלישי שבו נטלו חק מלך גרמניה, מלך צרפת ומלך אנגליה. במשך 3 שנים צרו הנוצרים על עכו כשחלק מהזמן הם נמצאים במצור חלקי על ידי כוחותיו של צאלח-אדין. המלך הגרמני פרש מהמסע בדרך ואילו המלך הצרפתי, פיליפ אוגוסט, חבר לכח הנוצרי ב20 לאפריל 1191. נסיונותיו לפרוץ לעיר כשלו. ב8 ביוני נחת המלך האנגלי בעכו והצטרף למאמצי הפריצה אליה. לאחר כחודש של נסיונות פריצה שמוטטו חלק מחומת העיר נחתם ב11 ביולי הסכם כניעה. ב31 ליולי עזב המלך הצרפתי כשהוא מותיר חלק מצבאו בפיקוד הדוכס מבורגונדי והופך את ריצ'ארד לב-ארי למפקד העליון.
    ריצ'ארד לב ארי למד היטב את לקחי קרב קרני חיטין ולכן בחר להשתלט על ערי החוף בטרם יפנה מזרחה לשחרר את ירושליים. ב22 לאוגוסט החל בתנועה דרומה כשהוא מקפיד להיצמד לקו המים כאשר הצי שלו מאבטח ממערב. בחוד הכח ובאגפו המזרחי הציב קשתים רגלים עם שריון כבד וקשתות בעלות טווח גדול מזה של המוסלמים. הפרשים והרגלים הקלים נעו מחוץ לטווח הקשתים המוסלמים. הוא הקפיד לנוע רק בשעות היום הלא חמות ולמרחקים קטנים. צאלח אדין ניסה לשחוק את הכח הצלבני באמצעות פרשים נושאי קשתות שפשטו מדי פעם על האגף הצלבני. העליונות של השיריון הצלבני והטווח המוגדל של הקשתות גרמו לכך שהשחיקה של המוסלמים היתה גדולה בהרבה. ביום 3 בספטמבר הצליחו הקשתים הרכובים המוסלמים לפגוע בריצ'ארד. ביום 7 בספטמבר יצא הכח הצלבני בתנועה מאובטחת מנחל פולג לכיוון יער ארסוף. במשך כל זמן התנועה דרומה הניע צאלח אדין את הכח בעיקרי שלו ממזרח לכח הצלבני כשהוא נמנע מחיכוך למעט פשיטות של קשתים רכובים. צאלח אדין בחר לתקוף באזור יער ארסוף מתוך הנחה שהשטח המיוער יקשה מאד על הפרשים והרגלים הכבדים של הצלבנים למצות את יתרונם. הפרשים הקלים שלו תקפו גליל גלים את האגף המזרחי של הצלבנים. בשלב זה הקפיד ריצ'ארד על המבנה ההגנתי שלו ודחה את דרישות האבירים ההוספיטלרים שנעו במאסף לצאת להתקפת נגד. בתחילה הם צייתו לפקודות אך לאחר שגברו אבידותיהם הם יצאו למתקפת נגד תוך שהם שוברים את המבנה שעליו הקפיד המלך האנגלי. האבירים הצרפתיים שנעו בחוד הכח התעלמו גם הם מהפקודות והצטרפו למתקפת האבירים ההוספיטלרים. כשראה ריצ'ארד את תוכנית הקרב שלו נמוגה עשה את המעשה הנכון והצטרף עם עיקר הכח למתקפה כשהוא מוביל ומתאם אותה. 3 גלי מתקפות של הנוצרים שברו את הכח המוסלמי כשחלק מהגדודים המוסלמים נסים ללא לחימה. הצבא המוסלמי הובס אבל לא הושמד.
    ריצ'רד לא ניצל את תוצאות הקרב על מנת לצאת לכיבוש ירושליים. במקום זאת בחר לבצר את ערי מישור החוף שבידיו ולהגיע להסכם דיפלומטי על צאלח אדין.

    Liked by 4 אנשים

  14. רינגו, ליהודים (אשכנזים ולא רק) יש חוזקות בתחום המילולי שאין לאסייתים, לעומת חולשה באינטליגנציה מרחבית. גם אם סיכום האייקיו לא שונה בהרבה אפשר לראות דפוסי יכולות שונים כי ההיסטוריה האבולוציונית שונה. מצד שני, בכל הגזעים קיימים אנשים חכמים מאוד ובעלי יכולות.

    אבל לא חושב שיש לנו מחלוקת עקרונית. רק אינטואיציה מעט שונה איך היא מתבטאת במציאות.

    Liked by 2 אנשים

  15. לחייל זקן,

    איני יודעת האם יותר נעים לי להיזכר בתבוסה של מצביא מוסלמי צלאח א דין או יותר להתאבל על הניצחון של מנהיגם הנוצרי של גדולי שופכי דם יהודים ר'יצארד לב הארי.

    אבל השאלה העיקרית בעיני היא לקחים אפשריים לימנו מההצלחות והכשלונות של מסעות הצלב לארץ הקודש.

    ידוע לי שהערבים שואבים עידוד מהכישלון של מסעות הצלב. כמו גם נכונות להמתין בסבלנות עד שתגיע שעת הכושר ו/או לבצע מלחמות התשה ממושכות. הם משוכנעים שיצליחו, במוקדם או במאוחר, לסלק את הנטע הזר היהודי מהאזור. כפי שהצליחומלבסוף לסלק את הנטע הזר הצלבני. גם אם הצלחתם תגיע רק אחרי 200 או 300 שנה.

    מהם להערכתך הלקחים שהישראלים יכולים להפיק מקרבות ריצרד לב הארי וצלאח א דין? ממסעות הצלב בכללם?

    אהבתי

  16. אוף אוף אוף טופיק,

    שיחה שכוללת לא מעט טענות מעניינות (למרות שאיני משוכנעת שהשכלתי החילונית אפשרה לי להבין לעומק את כולן)

    לדוגמא:

    – החלוקה המקובלת בין חרדים, דתים לאומיים ולייטים /רפורמים היא יותר סוציולוגית מאשר אידיאולוגית. אין הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין סמוטריץ לבין גפני. שניהם שמרניים. שניהם אינם מסוגלים / אינם רוצים להתמודד עם המודרנה.

    – הדתיים השמרנים, בגלל חוסר יכולתם להתמודד עם המודרנה ועם הרפורמיות, הם האשמים בחילוניות. לא היהודים הרפורמים. קשה להם להתמודד, לדוגמא, עם הצורך לשנות את מעמד הנשים בימנו, בהשוואה למעמדן בתקופת חז'ל, לאור השינויים במציאות ימינו (בגלל העליה בהשכלת נשים, מידת מעורבותן בעולם ויכולתן לפרנס את עצמן).

    – בישראל, דתיים מודרניים (בין אם הם גם לאומיים – ציוניים ובין אם לאו), כמו הרב סתו, הם חסרי הנהגה רבנית וחסרי הנהגה פוליטית. כתוצאה מכך, הם מתקשים לגבש זהות קבוצתית, מגדירים את עצמם בלית ברירה כלייטים או כמסורתיים ועוד. כלומר, קיימת קבוצה שלישית (לא חרדית – חרדלית ולא "לייטית") שנמצאת כרגע בתהליכי התגבשות.

    אהבתי

  17. לקמיליה:
    אני לא מבין למה נעים לך להזכר בתבוסת המצביא המוסלמי סלח-א-דין?
    לידעתך לא רק ריצארד לב הארי שפך דם יהודי. כל הצלבנים עשו זאת. הם עשו זאת עוד באירופה בתחילת מסעותיהם , בדרך וגם בארץ ישראל.
    היהודים היו אז לצד המוסלמים וחלקם אפילו לחמו עם המוסלמים נגד הצלבנים.
    יחס המוסלמים ליהודים באותה תקופה היה די מתון ולא היו רדיפות.
    יחד עם זאת צריך לציין שיחסם של המוסלמים אז לעמים אחרים היה הרבה יותר אלים.

    אהבתי

  18. תמריץ כתבת: "כלכלה סוציאליסטית שמיטיבה עם הקרובים לצלחת".
    כל כלכלה וכל משטר מיטיבים עם אלו שקרובים לצלחת.
    למשל יש שיטה בחלק מהמדינות הקפיטליסטיות שבה קבוצת אנשים שקשורה למשטר מפריטה את רכוש המדינה. היא מוכרת את רכוש המדינה בזול לאיזה טייקון. תמורת זאת הטייקון מעסיק אותם (לאחר שפרשו משרות המדינה) או את בניהם או את אחיהם באיזו משרה פיקטיבית ומשלם להם משכורות ענק.
    שיטה ידועה אחרת להטיב עם הקרובים לצלחת זה הפרטת רכוש המדינה לטייקונים. הטייקונים משלמים את רוב הכסף ע"י הלואות. אח"כ יוזמים היפר-אינפלציה (ע"י הדפסה מסיבית של כסף) שמוחקת את חובות הטייקונים.

    יש הרבה מדינות קפיטליסטיות עניות: הודו, ברזיל, ארגנטינה, מדינות אפריקה.

    Liked by 1 person

  19. חייל מדוע לא הבאת את הדברים בשם אומרם?

    "מילצ'ן מיד קם מהשולחן, לקח אותי הצידה ולחש לי 'אני משלם את הארוחה שלהם'. אני סירבתי מיד בתוקף"

    אולי מילצ'ן לא שילם על הארוחה של חיים כהן, אבל ברור מדברי כהן – שאינו חשוד בנטייה לצד כזה או אחר – שמילצ'ן *ניסה* לשלם. לא צריך הרבה דמיון כדי להסיק שזה כנראה היה דבר מקובל, ושמילצ'ן שילם על ארוחות אחרות אצל שפים אחרים.

    לדעתי הענין רק מחזק את התיק.

    אהבתי

  20. arn יש הרבה מדינות קפיטליסטיות עניות אבל אין מדינה קומוניסטית עשירה. סין אגב אינה קומוניסטית.

    אהבתי

  21. קמיליה,
    הרמב"ם תולה את החורבן והגלות בכך שלא למדו מלחמה. בקרב ארסוף מדובר בשני מצביאים גאוניים שידעו לקרוא את השטח ולהפיק ממנו ומהאמצעים שבידיהם את המיטב. בשני הצדדים מדובר בצבאות קטנים שהתבססו על שיטות לחימה שדרשו מיומנות מאד גבוהה. הצבא המוסלמי היה בנוי מחיילים/יחידות שהתגייסו למשימה קונקרטית, נתון שהשפיע על יכולתם לנהל מלחמות שאורכות שנים. הנוצרים ניצחו בקרב ארסוף בזכות מספר גורמים. עדיפות מספרית (לא גבוהה), פיקוד ושליטה עדיפים וטכנולוגיה עדיפה בעיקר בקשתות. הנוצרים השתמשו בקשת אופקית (נקראה גם קשת מוצלבת ו/או רובה קשת). הקשת הרגילה והידועה הורכבה אופקית על קת שכללה מנגנון נעילה למיתר מתוח שהיה משתחרר ויורה באמצעות לחיצה על הדק. המיתר היה נמתח למצב נעילה באמצעות מנוף או גלגלת. לקשת האופקית (רובה הקשת) היו יתרונות רבים בהשוואה לקשת הקלאסית.
    1. טווח מוגדל ולא תלוי בכוחו של הקשת (המיתר תמיד נמצא במתח אופטימלי)
    2. הקשת תמיד דרוכה ומוכנה לירי
    3. אפשרות לירי מאחורי מחסה
    4. דיוק רב יותר
    5. זמן הכשרה קצר יותר
    לנוצרים היה גם שיריון עדיף אבל זה לא תמיד שיחק לטובתם כפי שנוכחו לדעת בקרב קרני חיטין.
    המדינה הצלבנית קרסה לא בגלל נחיתות צבאית אלא בגלל שהיתה מוצב חוץ של כח אירופי שאיבד בו עניין ונטש אותו.
    הלקח הוא שצריך ללמוד מלחמה (על פי אותם עקרונות שהיו ידועים כבר אז) ולהכין את הגייסות (כל הגייסות – קוראים לזה מיצוי הכח) אליה. לצערי הרצי הלוי כבר התגלה כעוד אייזנקוט שמדבר כמו סוציולוג ולא כמו מצביא. ישראל שורדת רק בזכות חסדי שמיים לכן עדיף שהחרדים יתמקדו בתפילות ולא יגוייסו לצבא הכושל שלא רוצה/צריך אותם

    Liked by 5 אנשים

  22. amehaye,
    העדות של קליין נראית בדיוק כמו התגובות שלך בעניינה. רכילות, ספקולציות, השמצות ואפס עובדות

    אהבתי

  23. "יש הרבה מדינות קפיטליסטיות עניות: הודו, ברזיל, ארגנטינה, מדינות אפריקה"

    אלא הבלים – אלה מדינות שבהם הממשלה באופן פעיל מדכאת יוזמה חופשית וסחר חוץ באמצעות בירוקרטיה, עיוות חוקים ומתן מונופולים למקורבים.

    לפי מדד החופש של מכון הרטיג' (המודד כמה מדינה "קפיטליסטית"), הודו היא במקום 131 (מתוך 177), ברזיל במקום 133, ארגנטינה במקום 144 ורוב המכריע של אפריקה מככבת בחצי התחתון של הטבלה.

    אגב, סינגפור ראשונה, ארה"ב 25 וישראל 43

    https://en.wikipedia.org/wiki/Index_of_Economic_Freedom

    Liked by 4 אנשים

  24. חייל זקן,

    אתה טועה בפרשנות שנתת לדברי amehaye, הוא התכוון שמילצ'ן שילם לשפים אחרים כאשר היה בארוחות עם לפיד וציפי לבני…

    Liked by 1 person

  25. 3718 זה שמילצ'ן קרוב ללפיד לא אומר שהוא לא שילם על נתניהו. אני לא חושד שלפיד מלאך אבל ברור שנתניהו קיבל הרבה יותר.

    מסכים שדין פרוטה כדין מאה – אבל לפיד לא היה ראש הממשלה כאשר קיבל את הסיגר או מה שזה לא היה.

    אהבתי

  26. ברור??!! במשפט צריך הוכחות. הבעיה במשפט נגד נתניהו זה שאין הוכחות, וגם לגבי העדויות, ברור שמדובר באנשים שלא סימפטו את משפחת נתניהו בלשון המעטה, כך שאני ספקן גם לגביהם.

    אגב, אתה שם לב איך כל המשפט הזה מתכנס לתיק 1000 ? אז מה היה לנו שם? כמה שמפניות וסיגרים ממילצ'ן שברור שלא קיבל דבר בתמורה (העזרה בויזה לארה"ב היתה קשקוש, הוא פנה לכולם , כולל לפיד. לנתניהו התקשר רק פעם אחת. לאחרים יותר). ועל זה הפכו את המדינה.

    Liked by 1 person

  27. ביבי,
    צא מהזכוכית ושים את אמסלם בפרונט

    אהבתי

  28. 1978, למען האמת לא שמתי לב שהמשפט מתכנס לתיק 1,000. למעשה לדעתי, בתור בור מוצהר בענייני משפט, התיקים כולם עומדים היטב על תילם. זה לא בהכרח אומר שהמשפט יסתיים בהרשעה כמובן.

    אהבתי

  29. תמריץ מאיפה הקביעה שלך שההגירה לבריטניה היא איכותית ? הערך בוקיפדיה על הדמוגרפיה של לונדון מעיד כנגד https://en.m.wikipedia.org/wiki/Demography_of_London
    ראה את טבלת ארצות המוצא של המהגרים ומצא שם יותר מדי ארצות "בור צרכים" כפי שמכנם טראפ.
    כמו ארהב כך בריטניה, מקבלת בעת ובעונה אחת גם את ההגירה הכי טובה וגם הגירת עולם שלישי הכי גרועה. לדעתי בטווח הקצר ההגירה החזקה עוזרת לשמר על הקיים, בטווח הארוך ההגירה הגרועה תביא התדרדרות קשה.

    Liked by 3 אנשים

  30. הפיד שלי מלא בידיעות על מכה לרוסים באזור חרקיב. דוגמית:

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: