תסגרו או תפתחו, יש גנטיקה

ידיעות אחרונות מקדיש את הכותרת הראשית שלו היום לרעיון הילדותי לסגור ולפתוח מחדש את מערכת החינוך הכושלת, כאילו הייתה רשות השידור ז״ל. הנימוק העיקרי מפי דן בן דוד הוא ציוני הפיז״ה הגרועים בישראל.

יש משהו מטופש בכל העניין. המטרה של מערכת חינוך חילונית היא בראש ובראשונה לחשוף את התלמידים לידע המדעי ולאפשר להם להיות חלק מהעולם שנהנה מפירות המדע בהמשך חייהם. דבר אחד חד משמעי שהמדע חושף הוא שאייקיו הוא גנטי, ובחינות פיז״ה הן בסך הכול סוג מסוים של מבחן אייקיו (להבדיל למשל מבחינות בגרות שבהן נבחנים על עיכול חומר לימוד ושקידה עליו).

אז אולי במקום לפתוח ולסגור את כל מערכת החינוך, צריך לפתוח ולסגור את המקומות הספציפיים שבהם נדב איל ודן בן דוד למדו את משנתם ולהכניס שם לתוכנית הלימודים את המשפט ״אייקיו הוא גנטי״. שום פתיחה וסגירה של בתי ספר לא תעזור לשנות גנטיקה. הישגי התלמידים יישארו ללא שינוי ניכר, כי ככה קבעו הנוירונים במוח שלהם.

167 תגובות בנושא “תסגרו או תפתחו, יש גנטיקה

  1. וואו תמריץ, אתה באמת כתבת את זה? מבלי להכנס לשאלות הכבדות על חינוך והשפעותיו – האם נראה לך סביר שהמדינות שנמצאות הרבה לפנינו במדדי פיז"ה נהנות סתם כך מגנטיקה משובחת שאותה הן ממשות ללא שום מאמץ או התכוונות מיוחדים של מערכות החינוך שלהן?

    Liked by 4 אנשים

  2. אין במערב מערכת חינוך שאומרת: ״כולם ילכו לים״. כולם מתאמצים בערך אותו דבר, משקיעים כמות תקציבים דומה, מלמדים חומר דומה. אז למה יש הבדלים בפיז״ה? גנטיקת התלמידים. הנוירונים במוח הם לא אותו דבר לכל אחד, מה לעשות.

    דווקא בישראל יש יוצא דופן קיצוני למה שאמרתי – הבנים החרדים שלא מלמדים אותם כלום. אמנם אינם בפיז״ה, אבל אם היו, היו נכשלים בגדול. כאן זה בהחלט לא עניין גנטי. אבל לא ברור מה קל יותר: להתעמת עם הגנטיקה האנושית או עם הפוליטיקאים החרדים.

    אני מכיר את העניין מקרוב כי אני עוזר לצעירים בוגרי החינוך החרדי עם חשבון ואנגלית. זה מוזר ללמד מישהו בגיל 30 שמינוס כפול מינוס זה פלוס או את ההבדל בין he ל-she.

    אהבתי

  3. מצב מערכת החינוך החרדית לא באמת מעניין את המצביעים החילונים. אחרת היו קוראים ל״יש עתיד״ ו״הרשימה הממלכתית״ להעביר חוק חסינות לביבי תמורת תמיכת הליכוד בהחלת לימודי ליבה על הבנים החרדים.

    אהבתי

  4. חייל, אכן פוסט יוצא מהכלל. מסכים גם שהוא מוכיח את התזה שלך לגבי האייקיו הגבוה. יש הרבה דברים בחברה המודרנית שבעלי אייקיו גבוה כשירים להם יותר. אבל יש גם הרבה דברים שלא. האדם המשפיע ביותר עליי הוא הפסיכולוג היפני-אמריקני סטושי קניזאווה שזו תמצית משנתו.

    Liked by 4 אנשים

  5. מורשת "סירסנוך יא מוחמד…" חיה ובועטת

    אהבתי

  6. הרל"ביסט בפעולה

    Liked by 1 person

  7. לתמריץ,
    כתבת:
    1. " … אז למה יש הבדלים בפיז״ה? גנטיקת התלמידים. הנוירונים במוח הם לא אותו דבר לכל אחד, מה לעשות. …"
    ———————
    איני חולקת על העובדה שהגנטיקה היא מרכיב משמעותי ביותר באינטליגנציה, ומכאן גם בהישגים הלימודים. על אחת כמה וכמה בקרב הקצוות – בקרב הגאונים והמחוננים ובקרב "המאותגרים שכלית".

    2. "… דווקא בישראל יש יוצא דופן קיצוני למה שאמרתי – הבנים החרדים שלא מלמדים אותם כלום. אמנם אינם בפיז״ה, אבל אם היו, היו נכשלים בגדול. כאן זה בהחלט לא עניין גנטי. …"
    ————————
    מסכימה.
    אך כנראה אינך חושב על האפשרות שהבנים החרדיים הם אמנם קבוצת הקצה של הנפגעים מהזנחה פושעת, אך נפגעים מהזנחה *גם* רוב הילדים הבינוניים במערכת החינוך הממלכתית, והממלכתית דתית בישראל.
    (לא אתייחס למערכת החינוך הערבית, שהיא כנראה שונה, אך איני מכירה אותה)

    הסמינרים למורים בישראל מלאים ב:
    – נשים בעלות השקפות עולם די שמרניות (שמניחות שהמפרנס העיקרי שלהן ושל ילדיהן יהיה אביהן ו/או בעלן,
    – בעלות אינטליגנציה נמוכה מהבינונית (עפי' ציוני הפסיכומטרי העלובים שנדרשים לקבלה לסמינרים),
    – הנמשכות לחיים עצלים למדי של שעות עבודה מעוטות בשבוע, ושפע אדיר של ימי חופשה בכל שנה
    – שמוכנות עד שמחות למלא תפקיד של "ראש קטן" במערכת שאינה משאירה מקום לאוטונומיה ולהחלטות של המורה
    – בעלות השכלה כללית עלובה, ודוברות עברית דלה וקלוקלת (על פי התרשמותי האישית משיעורי זום שיצא לי לשמוע בתקופת הקורונה)

    בהנחה שהקצנתי רק במעט את בעיית הרמה הנמוכה של רוב המורים בישראל – האם ניתן לבטל את האפשרות שההזנחה קיימת לא רק במערכת החינוך החרדית לבנים? שציוני הפיזה של רוב תלמידי ישראל היו יכולים לעלות לו רמת המורים שלהם הייתה מעט פחות עלובה?

    3. " … כולם מתאמצים בערך אותו דבר, משקיעים כמות תקציבים דומה, מלמדים חומר דומה …"
    ————————
    חולקת נמרצות.
    יתכן שרמת האיכפתיות, וההשקעה הכספית של מדינות שונות, פר תלמיד / או פר בית ספר, דומה למדי.

    אך אתה יוצא מנקודת הנחה שהמערכות של מדינות שונות מתנהלות ברמת יעילות דומה.
    הלוואי. לא במערכות בריאות, תחבורה וניקיון של מדינות שונות, וגם לא במערכות החינוך שלהן.

    בישראל כמעט ואין אפשרות לפטר מורים ומנהלים שאינם מתאימים לתפקידם (מניחה שלא זה המצב בכל המדינות אחרות).
    רק לאחרונה פורסמה השיטה הישראלית הייחודית להתמודד עם הבעיה: המורים והמנהלים הגרועים ביותר מקודמים כלפי מעלה לתפקיד של מפקחים. המוני המפקחים המיותרים מקבלים משכורות עתק (על חשבון המורים חסרי הוותק) + אינם מאפשרים למנהלים ולמורים במערכת כל מרחב להחלטות אוטונומיות על פי הצרכים הייחודים שלהם ושיקול דעתם. (כלומר ההפך המוחלט ממה שביצעה פילנד במערכת החינוך שלה). הפטנט הישראלי הייחודי הנ'ל יוצר סלקציה שלילית בקרב המורים והמנהלים. מי שאינם מוכנים להפוך לראשים קטנטנים (כמו מי שביצעו הסבה להוראה ממקצועות אחרים) נפלטים במהרה ממערכת החינוך הישראלית.

    Liked by 2 אנשים

  8. אינני מכיר את מערכות החינוך בעולם וגם עבר זמן רב מאז הייתה לי נגיעה למערכת החינוך בישראל, אבל מערכת החינוך בישראל נראית לי די כושלת. לדעתי היא הייתה כזו תמיד.
    בנוסף לא מצליחים להטיל משמעת על התלמידים ולחלק מהתלמידים אין כבוד לסמכות.
    יתכן שדווקא פה צריך הפרטה. אולי פה עדיף להכניס את המגזר הפרטי.
    בנוסף אולי צריך לשפר את תכני המערכת. למשל כשאני למדתי בבית-הספר מקצועות תנ"ך וספרות נלמדו בצורה גרועה ביותר. תנ"ך למשל לא באמת לימדו. לימדו משהו שהמציא משרד החינוך וקרא לו "תנך". מרבית המורים לאנגלית לא ידעו אנגלית ברמת שפת אם. לדעתי בשעורי אנגלית חייבים לדבר רק אנגלית ויש לאסור על דיבור בעברית. זה לא היה. התעמלות נראה לי משהו מיותר לגמרי אלא אם אתה ממש ספורטאי. הלימודים בהיסטוריה ובגאוגרפיה היו די חלשים. רק במקצועות מתמטיקה & פיזיקה למדנו בצורה סבירה.

    אהבתי

  9. "אין במערב מערכת חינוך שאומרת: ״כולם ילכו לים״. כולם מתאמצים בערך אותו דבר, משקיעים כמות תקציבים דומה, מלמדים חומר דומה. אז למה יש הבדלים בפיז״ה? גנטיקת התלמידים. הנוירונים במוח הם לא אותו דבר לכל אחד, מה לעשות"
    אין ספק. פראנסיס גאלטון היה חותם בשתי ידיים על מה שכתבת.
    מה שאתה מכניס לסל אחד של "כולם מתאמצים בערך אותו דבר" זו השטחה גמורה של החלק היותר חשוב של מערכת חינוך. קמיליה לפני מפרטת את חוליי המערכת החינוכית שלנו. ואם נקח רק את החלק של הבנת הנקרא במבחני פיז'ה. זה עניין גנטי? כל כך פשוט? ומה למשל אם שיטות הוראת הקריאה בארץ אחת (אצלנו למרבה הצער) כושלות ומייצרות קוראים גרועים, ובארץ אחרת לימוד הקריאה ורמת הקריאה גבוהה יותר? יש לזה השפעה דרמטית על יכולות לימודיות וכמובן על יכולת הבנת הנקרא שנמדדת במבחן פיז'ה. ומה אם כשלונות חינוכיים כמו זה של לימוד הקריאה מוליכים לתיקון ולהשתפרות, בארץ אחרת (שוב שלנו) דווקא להקבעות עקשנית?
    עם אותו תקציב מערכת חינוכית יכולה לקבל החלטות טובות או גרועות, לבחור תוכניות לימוד ביתר אחריות או הפקרות, להכשיר מורים ביותר או פחות קפדנות ולהקנות לילדים יותר או פחות כשירויות שמתבטאות – בין היתר- במבחני פיז'ה. לקרוא לזה גנטיקה זה יותר משגיאה.

    Liked by 4 אנשים

  10. שלום, לימוד הקריאה הוא בכיתה א׳. פיז״ה הוא בכיתה ט׳. זה מרחיק לכת לטעון ששיטת לימוד הקריאה תשפיע אחרי 8 שנים. אישית אין לי מושג איך לימדו אותי קריאה בזמנו. בסוף כולם קוראים וזהו. האם אפשר לראות בעיות בהבנת הקריאה בגיל מבוגר כאילו נובעות מטעויות הוראה בכיתה א׳? אני מאוד סקפטי לגבי דברים כאלו (פרט למקרי דיסלקציה ייחודיים שנדרשות שיטות התגברות עליהם). אני לא חושב שמוצאים עדויות מחקריות לטענות כאלו בדרך כלל.

    אהבתי

  11. לפי העיקרון הזה אין משמעות לניהול של חברה כי בכל החברות יש בממוצע אותן עובדים עם אותה גנטיקה בקירוב.
    אז זהו שלא. אנחנו רואים הבדלים עצומים בין חברות. כאלו ששורדות ואחרות שנכחדות, כאלו שרווחיות ואחרות שפחות רווחיות והכל בגלל אוסף החלטות ניהוליות. לא גנטיקה.
    כשמביאים מנכ"ל חדש (או מנכ"לית) לא מביאים את הגנים שלו. מביאים את הידע שלו, את הניסיון שלו, את התרבות שלו ואת כל זה מנסים להטמיע בחברה. אם המטרה הייתה להטמיע את הגנים שלו היו מזמנים לו את עובדות החברה.

    הסיבה שחברות שמפסידות בעקביות נכחדות היא בגלל שאין מי שמוכן להמשיך ולממן אותן, בעוד שמערכת החינוך חיה על חוק התקציב שנה אחר שנה ואין מי שיעצור את המימון.

    אין מה לסגור ולפתוח את מערכת החינוך. זה בדיוק כמו לקבל את תאגיד השידור במקום רשות השידור.
    צריך להפריט את מערכת החינוך ולהעביר אותה לשיטת השוברים.

    Liked by 4 אנשים

  12. קמיליה, תחשבי על הצד השני. אם שולחים כוח אדם חלש להוראה, אז מפנים כוח אדם חזק יותר לדברים כמו הייטק, מס הכנסה, פרקליטות המדינה או הלמ״ס. והשאלה האם באמת יש ערך מוסף לאנשים מאוד מוכשרים שילמדו חומר של כיתה ד׳ או ה׳. מודה שאני סקפטי.

    Liked by 3 אנשים

  13. ואפרופו מערכת החינוך החרדית – שיטות השוברים תיטיב עימם:
    1. להורים חרדים יהיה קצת יותר כח מול המוסדות (כי השובר ביד שלהם).
    2. כמות הכסף שתזרום למערכת תהיה גדולה מכיום ואולי המוסדות החרדים ישתמשו בו להעלאת הרמה.

    Liked by 2 אנשים

  14. יאיר, אני בעד הפרטה ושוברים. אני רק לא מאמין שזה יוליד שיפור גדול בפיז״ה. אבל חוויית לימוד זה לא רק ציון פיז״ה. מורה טוב יכול לגרום שיאהבו היסטוריה למשל או אזרחות.
    צריך להישמר גם ממגמות חדשות של אקדמיה הזויה. אני למשל יודע די הרבה תנ״ך רק בגלל שהייתה יחידת לימוד של בקיאות שהייתי צריך לעשות. וזה באמת מעשיר את עולמי. מהלימודים על תקבולות כיאסטיות אני לא זוכר כלום, ולא יצא לי מהם כלום. מנחם בן המנוח הרבה לדבר על כך.

    Liked by 3 אנשים

  15. תמריץ,
    אני מזמין אותך להתערבות שתוכרע בעוד 30 שנה (קמיליה תהיה השופטת)
    אני מהמר (מולך) על כך שנושאי הגנים של אילון מאסק יהיו חבורה של מטורללים מסוממים ואובדניים. איש מהם לא יפגין שמץ מהיכולות של האב.

    Liked by 1 person

  16. ילדים של אנשים עם אייקיו גבוה הם רק לעתים רחוקות מסוממים ואובדניים. זו התערבות קלה. ברור שלא בהכרח הם יהיו יזמים מדהימים כמו אביהם.

    אהבתי

  17. לשם השוואה בנו של איינשטיין האנס היה פרופסור להנדסה בברקלי. זה נכון שבנו השני היה סכיזופרן, אבל זה גורל נדיר יותר.

    אהבתי

  18. הבת של רוברט אופנהיימר התאבדה בגיל 33. הבן השני שלו הוא נגר. מנגד הבת של ג׳ון פון ניומן היא פרופסורית לכלכלה. טוב, מעניין מה יקרה עם ילדי מאסק.

    אהבתי

  19. תמריץ, אתה כותב "בסוף כולם קוראים וזהו. האם אפשר לראות בעיות בהבנת הקריאה בגיל מבוגר כאילו נובעות מטעויות הוראה בכיתה א׳? אני מאוד סקפטי לגבי דברים כאלו (פרט למקרי דיסלקציה ייחודיים שנדרשות שיטות התגברות עליהם)"
    עם כל הכבוד – כאן אתה לגמרי מחוץ למשבצת שלך, ואמירות כמו "בסוף כולם קוראים" מתאימות לשכנה או לדודה שמנחמת את האמא המודאגת של מוישלה שלא קורא טוב.
    יש בארץ בעיה קשה בהקניה של יסודות הקריאה והחשבון. נוקשות, אטימות וחוסר אכפתיות של שנים רבות גורמות לכך ששיטות הוראה מטורללות והקניה גרועה בכיתות הנמוכות אחראיות לקשיים לאורך כל הדרך. לא כל הילדים יודעים להתגבר על הוראה גרועה ולגלות את הדרך בעצמם. בסוף כולם קוראים? לא. חלקם קוראים, וחלק אחר, חלק לא קטן הם קוראים גרועים עם כל מה שנלווה לכך. נסה פעם לפתוח ספר תנך או שירה לפני קבוצת ילדים בכתה י'ב או בצבא, או לבקש מהם לקרוא הגדה או קדיש . סביר שתזדעזע. ואם תחקור בסיפור של פרופסור רון אהרוני מן הטכניון ונסיונותיו ההרואיים מול משרד החינוך לשנות את הוראת החשבון שפוגעת ממש בפוטנציאל גם של המוכשרים, והאופן המקומם כל כך שבו נפנפו אותו…
    לא. חינוך זה ממש לא רק תקציבים ותמריצים ובוודאי שלא מילים גבוהות. והישגים חינוכיים הם עניין של תרבות וסולם ערכים חברתי. בתחום הזה אנחנו וילדנו במצב רע כבר תקופה ארוכה. העובדה שיש לנו שוליים של ילדים ובוגרים מבריקים לא מסתירה את המסה הגדולה של אלו שתוצאות מבחני פיז'ה מצביעים עליהם. אנחנו – עם הספר – נמצאים בערך במקום הארבעים בעולם במדדים החינוכיים החשובים. זה מזעזע.

    Liked by 5 אנשים

  20. לתמריץ,
    כתבת:
    " … האם באמת יש ערך מוסף לאנשים מאוד מוכשרים שילמדו חומר של כיתה ד׳ או ה׳. מודה שאני סקפטי.'
    —————–
    וכתבת גם:
    " … אבל חוויית לימוד זה לא רק ציון פיז״ה. מורה טוב יכול לגרום שיאהבו היסטוריה למשל או אזרחות. …."
    ——————-

    גם אני איני מאמינה בתרומה הניכרת של ציון פסיכומטרי 600 ומעלה ו/או של תואר ראשון (או שני) למורים בבית ספר יסודי.

    אך לעצלות המחשבתית שמאפיינת מורים רבים מדי ולהעדר כל עניין אינטלקטואלי שלהם – יש נטייה "להדביק" גם את תלמידיהם. למורים שמשעמם אותם ללמד, ורק סופרים את הימים עד מועד החופשה הבא בבתי הספר – יש השפעה הרסנית על תלמידיהם. גם בכיתות ד' ו ה' וגם בי'א וי'ב.
    כלומר, אני מזדהה עם הביקורת הקשה של יוזביץ על המורים שאינם מתביישים להצהיר בקול רם "אני, את הלימודים שלי כבר סיימתי". כלומר, שלתפיסתם למידה היא למעשה עונש.
    נראה לי שתהליך סינון המועמדים להוראה, והחלטות המורים הצעירים האם להישאר במערכת או לברוח ממנה – מקטינים משמעותית את הסיכוי שתווצר חווית למידה טובה בקרב תלמידיהם, והם יאהבו איזשהו מקצוע שנלמד בבית ספרם.

    Liked by 2 אנשים

  21. רק הערה בנושא "הילדים של …"

    נראה לי שרצוי להבחין בין ילדים של אנשים הרבה יותר מוכשרים מהממוצע לבין ילדים של אנשים מאוד מפורסמים.

    אך סביר שהראשונים ירשו חלק ניכר מהכישורים הגבוהים מהממוצע של הוריהם.

    אבל, לפחות על פי המיתוס המוכר לי, ילדים של אנשים מאוד מפורסמים (כמו ילדיהם של ראשי ממשלות ונשיאים) סובלים מהייחוס שלהם. בגלל העדר דמות הורה בחייהם, ציפיות גבוהות או נמוכות מדי ועוד. מכאן שחלק ניכר מהם מגלים בעיות נפשיות, מתמכרים לסמים או אלכוהול ועוד. מה שהופך את כישוריהם (הגבוהים או הנמוכים מהממוצע) ללא רלוונטים.

    Liked by 2 אנשים

  22. תעצרו שניה, תמריץ פשוט לא מסביר את עצמו ברור. אתם זוכרים משהו מהלימודים בבית ספר עממי? היה לזה איזה ערך בבגרותכם? ומבית ספר תיכון? פרט למדעים מדוייקים וקצת אנגלית? כל מי שמגיע ממוסד ללא למודי ליבה משלים את הכל תוך שנתיים. וזו הסיבה שלא משקיעים בחינוך, ירצו ילמדו לא ירצו לא ילמדו. אבל החומר הנלמד, חסר ערך לחיים הבוגרים.
    לא לומדים 12 שנה רק כדי ללמוד איך ללמוד.

    Liked by 1 person

  23. א-מחיה, צריך להבדיל בין יוצאים בשאלה לחרדים. יוצאים בשאלה למיטב ידיעתי משלימים את הפער. לחרדים קשה יותר כי צריכים לפרנס משפחה גדולה וכי הקהילה לא בהכרח בעד. כך או כך להשלים אנגלית זה מאוד קשה. מתמטיקה אפשר יותר בקלות.

    Liked by 1 person

  24. תמריץ- אתה כותב: "קמיליה, תחשבי על הצד השני. אם שולחים כוח אדם חלש להוראה, אז מפנים כוח אדם חזק יותר לדברים כמו הייטק, מס הכנסה, פרקליטות המדינה או הלמ״ס. והשאלה האם באמת יש ערך מוסף לאנשים מאוד מוכשרים שילמדו חומר של כיתה ד׳ או ה׳. מודה שאני סקפטי".
    ואני מתחיל להבין שאתה כנראה נהנה להשתעשע ולשלוח לדיון פרובוקציות כדי שיהיה אקשן.
    לעמוס עוז היתה מורה בשם זלדה. המשוררת. אפשר היה "להפנות" אותה נניח לעבודה כקופרייטרית במשרד פרסום. חבר שלי למד ספרות בבית הספר עם המורה לספרות -עמוס עוז. בזבוז, לא? אפשר היה להפנות את עמוס למשהו יותר יצרני, נניח כותב נאומים לפוליטיקאים. עבור עמוס עוז ועבור החבר שלי המפגשים האלו עם מורים נפלאים היו מתנה גדולה שהחיים נתנו להם, ושתרמו – כך אני בטוח – תרומה מיוחדת לחייהם ולסביבתם. האם אנשים תרבותיים וערכיים אינם הנכס היותר גדול של חברה?
    "לשלוח כח אדם חלש להוראה כדי להפנות כח אדם חזק יותר לדברים חשובים יותר…", אם זו היתה באמת תוכנית של מישהו, זה היה מפלצתי. למרבה המזל זו רק טפשות מערכתית נוראה שאחראית לזה.

    אהבתי

  25. זלדה הייתה רק אחת.
    האם לשלוח את כל האנשים המוכשרים ללמד ספרות בכיתה ד' בשביל שנצליח לתפוס את זלדה עבור בית-ספר אחד?

    Liked by 1 person

  26. לא לשלוח. זה לא קולחוז. למשוך. לטפח. יש ארצות ותרבויות שיודעות לעשות את זה. גם אצלנו זה היה ודעך. יש לזה קשר למעמד המורה, לשכרו ולחשיבות שהחברה נותנת לחינוך.
    ולא צריך בהכרח זלדה. זו הגרלה מיוחדת. אבל צריך מורים טובים. מסורים. למה המילים האלה נשמעות כל כך זרות פתאום?
    המחר של הילדים יהיה גם תוצאה של זכרון המפגש עם המורים ועם החינוך שקבלו. אתה באמת חושב שלא צריך לבזבז על ילדים יותר מדי "משאבי אנוש"? באיזו מציאות מעוותת זו באמת שאלה אם יש "ערך מוסף" למפגש של ילד עם מורים טובים ומוכשרים?

    Liked by 1 person

  27. שלום, אנשים טובים יכולים לעשות טוב בכל מקום שהם יהיו. מההיבט המערכתי הכולל אני עדיין חושב שיש הרבה מקצועות שראוי שיהיו בהם אנשים מוכשרים, ולאו דווקא הוראה במיוחד.

    לגבי הויכוח על הוראת הקריאה והחשבון, אני באמת לא רוצה להיכנס לנושא שלא העמקתי בו. אני שומר על סקפטיות לגבי השאלה האם שיטת הוראה בכיתה א' באמת מאוד משפיעה על ביצועי קריאה או חשבון בכיתה ט'. אם יציגו לי ראיות אחרות, אשמור על ראש פתוח.

    יש דבר אחד שחשוב לי לתקן אותך בו לגבי אוריינות קריאה ועם הספר. בחינוך דובר העברית ציון הפיז"ה בקריאה הוא 506. ציון זה מציב את ישראל במקום ה-7 בעולם, ולא במקום ה-40. ערביי ישראל מורידים את הממוצע. הם חשובים וצריך לדאוג לחינוך שלהם, אבל הם מעולם לא התיימרו להיות חלק מעם הספר.

    אהבתי

  28. שלום,
    אני שותף לחשיבות שאתה רואה בחינוך, אך להבנתי, הנקודה שאתה מסרב לראות היא האקו-סיסטם הכולל שסביב לנו.
    העבר שאתה מדבר עליו, זה ש"ידע למשוך ולטפח ולחזק את מעמד המורה" הוא כזה שלא יחזור.
    כי בעבר הזה לא היו הרבה אופציות טובות. היו מס' תקנים באוניברסיטה, מס' מצומצם של משרות צווארון לבן, וזהו. כל השאר עבדו בעבודות כפים או מינהליות-רוטיניות. במצב שכזה הטובים הלכו לחינוך כי שם הם יכלו לממש את עצמם ולכן מעמד המורה היה מכובד. זה לא שחינוך נחשב מכובד ולכן הלכו אליו הטובים. להיפך – הטובים הלכו לחינוך ולכן הוא נחשב מכובד.

    אבל ההווה, וכנראה גם העתיד, הוא לא כזה. מגוון המשרות הטובות והמעניינות גבוה מבעבר (כולל במגזר הציבורי). ולכן אט-אט (בתהליך של עשרות שנים) האנשים הטובים עברו מחינוך למקומות אחרים, ויחד עם האנשים הטובים שהלכו פחת לו מעמד המורה.

    אני לא מסתפק בלהתרפק על העבר ומעוניין בתכנית פעולה שתקדם את החינוך (גם אם הוא לא יחזור להילת העבר שלו).
    להבנתי הדבר היחיד שיכול למשוך אנשים טובים למערכת החינוך – זה מה שמושך אנשים טובים לכל מערכת שהיא – עשייה, חופש פעולה, עניין ושכר גבוה. את הדברים הללו לא ניתן להשיג במערכת הציבורית הקיימת.
    ולכן כל הדיבורים על העלאת שכר המורים זה כוסות רוח למת. כמה כסף שתדחוף למערכת החינוך – החזר השקעה אתה לא תראה.

    הציבור שכח שלפני מספר שנים הייתה רפורמת "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" במערכת החינוך. במסגרתה שכר המורים עלה בכ-50%. האם נבדק החזר ההשקעה? האם איכות החינוך עלתה מאז באפילו 15%? לא 50% אלא רק ב-15%? לא נראה לי.

    אני חושב שאין מנוס מלהפריט את מערכת החינוך ולתת לגופים פרטיים לחנך וללמד. אולי הם יצליחו להביא אנשים טובים למערכת (בעזרת עשייה, מתן חופש פעולה, יצירת עניין ושכר גבוה). ואם יגיעו אנשים כאלו למערכת החינוך – אז גם מעמד המורה יתחזק.

    Liked by 2 אנשים

  29. שלום
    מה אתה מציע שילמדו בבית ספר עממי ותיכון? באוניברסיטאות מדעי הרוח דועכים כיון שזה לא מקצוע שאפשר לקנות ממננו דירה ולפרנס משפחה, אי אפשר להתקיים מחנות לפילוסופיה.
    בגילאים צעירים בית ספר נועד להרחיק את הילדים מהבית כדי שההורים יעבדו ועל מנת שיתרגלו להוציא את המרץ בחברה. כבר כמעט לא קוראים היום ספרים, וכולם לומדים לקרוא ולכתוב וגם אנגלית מהאינטרנט. ספרות והסטוריה זה לא משהו שמדבר לילדים ויזכרו משהו ממנו, אולי מתיכון הם יזכרו שקיים ביאליק ושיקספיר ואת תולדות ישראל וזה יהיה בסיס למי שמעוניין להתעניין בזה בבגרות. דקדוק היה עבורי סיוט מעולם לא הבנתי למה נחוץ נחי ל"ע ואם חלק גדול מהציבור אומר: אני יגיד, אני יעשה, אז גם דקדוק היה מיותר.
    עדיף אולי ללמד ברוב תקופת בית הספר ערכים, סובלנות, צורת שיחה תרבותית. צריך ללמד ילדים לשבת ולהתרכז וללמוד נושא, לנתח אותו, ועדיף שזה יהיה בתחום שקשור ללאומיות ולהסטוריה הישראלית. צריך להיות מסוגלים לשלב את ההורים ומכיון שזה לא קל להאריך את שעות הלימודים. למצוא תלמידים שהם בעייתים ויהיו מבוגרים בעייתים ולטפל בהם בגיל צעיר אם אפשר. אבל בסופו של דבר צריך להודות שלומדים מעט מאד חומר מעשי בבית הספר. קשה להודות בזה וזה נשמע פרובוקטיבי אבל בהרבה מקומות ברחבי העולם יש חינוך ביתי.

    אהבתי

  30. שילמדו בבית ספר איך לבחור פוליטיקאים על פי התוכן והביצועים ולא על פי המלל

    אהבתי

  31. איתמר, טענה טובה. הפוסט שלי מתייחס לציוני פיז״ה, שהם באמת בעיניי עניין גנטי ביסודו. אבל יש הרבה דברים במערכת החינוך ששינויי תמריצים כן יכולים לפתור.

    אפשר היה גם לתת כסף לתלמיד שמצליח בפיז״ה ומן הסתם היינו רואים שיפור מסוים בציונים. השאלה הייתה האם שיפור כזה משקף משהו בעל ערך ולדעתי לא. העניין הוא הדירוג הבינלאומי ולכן, כדי שכולם יהיו במדרגה שווה, היה צריך לתת תמריץ בכל המדינות ולשמור היטב על טוהר הבחינה. סביר שהדירוג היה נשמר פחות או יותר.

    אהבתי

  32. מה שכתוב על המל״טים האיראניים חסרי התועלת זו בשורה טובה מאוד, אם היא נכונה. צריך לקוות שרוסיה תגיע למסקנה שלאירן אין מה לתרום לה, ורק ההיפך מזה (כי שתיהן מתחרות על מכירות נפט של מצורעות). ברית אירנית-רוסית היא איום קשה מאוד.

    Liked by 1 person

  33. לדעתי הבעיה העיקרית בחינוך הוא התרבות הכללית של המגיע לי וביטול ההיררכיה. מורה בכיתה עוסק זמן רב בבעיות משמעת זה מתיש את המורה פוגם מאוד בהתקדמות הכיתה וכמובן פוגם במעמדו.
    כל הדיבורים על זה שתפקיד המורה השתנה כי לתלמידים יש את הכל הידע באינטרנט נשמע לי קישקוש – נראה לי שאחוז התלמידים שלומדים באופן רציני מהאינטרנט בלבד הוא זניח לגמרי.
    תלמיד שלמצוא תשובה לשיעורי בית במקום לפתוח ספר למצוא את התשובה פותח אינטרנט זה לא שינוי מהותי ממה שהיה קודם.

    Liked by 1 person

  34. פוקסי כתב:
    " … אתם זוכרים משהו מהלימודים בבית ספר עממי? היה לזה איזה ערך בבגרותכם? ומבית ספר תיכון? פרט למדעים מדוייקים וקצת אנגלית? כל מי שמגיע ממוסד ללא למודי ליבה משלים את הכל תוך שנתיים. וזו הסיבה שלא משקיעים בחינוך, ירצו ילמדו לא ירצו לא ילמדו. אבל החומר הנלמד, חסר ערך לחיים הבוגרים. …"
    +
    " … דקדוק היה עבורי סיוט מעולם לא הבנתי למה נחוץ נחי ל"ע ואם חלק גדול מהציבור אומר: אני יגיד, אני יעשה, אז גם דקדוק היה מיותר. …"
    ——————-
    חולקת על התפיסה.
    לתפיסתי בית ספר יסודי היה יכול להיות *מסוגל* (לו רק היו בו מורים בעלי רמה סבירה עד טובה) להעניק שני דברים לתלמידיו:

    א. שליטה בשפות – עד לרמה הקרובה לזו של שפת אם.
    קיים חלון ההזדמנות לרכישת שפות באופן דומה לטבעי, ללא מבטא וללא צורך לחשוב על כללים ולשננם.
    החלון קיים משנת החיים הראשונה עד (לפחות בקרב רוב האוכלוסייה) תחילת גיל ההתבגרות. כלומר, בית ספר יסודי הוא כמעט ההזדמנות האחרונה להשיג זאת. בעיקר עבור ילדי הורים בעלי שפה דלה וקלוקלת.
    ברור ששליטה טובה בשפות רלוונטית בישראל הן לגבי השפה העברית והן לגבי השפה האנגלית. (בשוליים גם לגבי ערבית).
    חשיפה מוקדמת למורים הדוברים בעברית תקנית – אמורה לגרום לילד לחוש צרימה כשמישהו לידו אומר "אני יגיד …" או "שבע שקל" וכד'. מה שהיה אמור לייתר את הצורך בשינון כללי דקדוק משמימים ומשעממים, כמו נח'י ל'ע ובגדכפ'ת בראש מילה.

    קיימת חשיבות גבוהה גם לחשיפה למורים הדוברים באנגלית תקנית ללא מבטא ישראלי כבד.
    אמנם ניתן *להתחיל* ללמוד אנגלית גם בשנות העשרים – אך רובה המכריע של האוכלוסייה לא תצליח לעולם להדביק את הפער מאלו שהחלו ללמוד אנגלית בכתה ב', ג' או ד'.

    בנוסף, יתכן שיש להתייחס גם למתמטיקה, גם למוסיקה וגם לשחמט כסוג של שפות. מכאן שגם אותן היה רצוי להתחיל ללמד בגיל מוקדם ככל האפשר. כלומר בבית ספר יסודי.

    ב. הפנמת כללי חיים המסייעים לחיים בכלל ולהמשך תהליכי הלמידה בפרט. כמו יכולת להתאפק 40 דק' ולא לפטפט, עמידה בלוחות זמנים ודד-ליינים, התגייסות נפשית להגעה לשיא הריכוז בשעה של מבחן, הדרך הנכונה לתמצת את חומר הלימוד בזמן הכנה למבחן עליו וכד' וכד'.

    אגב, אחד הדברים שהדהימו אותי במפגש עם חרדים היה הקושי שלהם לעמוד בלוחות זמנים ובדד-ליינים. אפילו הקונספט של "עכשיו אתם במבחן – תנו את מיטבכם" היה זר להם.הבנתי שזה לא היה חלק אינטגרלי מסגנון הלימוד בישיבות.
    אבל תלמידי בתי הספר הממלכתיים אמורים להגיע לחטיבת ביניים רק אחרי שהפנימו היטב כללים אלו.

    Liked by 1 person

  35. תמריץ, היה לי רעיון לרשומה לכתוב מתישהו בעתיד בנושא רלוונטי לסוגיית החרדים והמתמטיקה, אבל אם כבר פתחת את הנושא אז החלטתי לזרז את זה:

    לימודי ליבה ומתמטיקה יהודית

    (תקציר: אני תוהה אם חרדים יסתדרו טוב יותר עם מתמטיקה אם הם ילמדו אותה לא מחומרי לימוד מודרניים של ישראל החילונית, אלא מחכמי יהדות ספרד שכתבו לא רע על הנושא)

    Liked by 3 אנשים

  36. ואגב, לגבי חרדים ואנגלית – נראה לי בזבוז זמן לנסות לגרום לחרדים ללמוד אנגלית. אני עובד בהייטק ומבין שידיעת אנגלית היא יתרון חשוב בתחום, אבל לדעתי יהיה מעשי הרבה יותר להשקיע בתרגום כמה שיותר חומרים לעברית במקום לצפות שחרדים ישלטו באנגלית. אני יודע אנגלית לא כי למדתי לימודי ליבה, אלא כי צרכתי המון תרבות דוברת אנגלית, היא מעניינת אותי ואני מדבר ומתכתב בשגרה עם דוברי אנגלית. אני לא חושב שזה אי פעם יהיה רלוונטי לחרדים.

    אהבתי

  37. פוקסי צודק. לחלק גדול מהלימודים בבית-הספר אין ערך. מה שחשוב זה לימוד קריאה וכתיבה שזה נעשה בכתות הנמוכות של היסודי, חלק מלימודי המתמטיקה & פיזיקה & מדעים & מחשבים , אנגלית ולימודי כלכלה (אם ישנה כאלו). לדעתי גם את המקצועות האלו לא מלמדים כראוי. חוץ מזה כנראה ש-12 שנה זה זמן רב מידי כך שקשה למלא את כל הזמן זה בתוכן מעשי. לדעתי מי שלא למד לימודי ליבה בבית-הספר, לא יתקשה להשלים אותם תוך 3 – 4 שנים. לדעתי החרדים לא מצליחים לעשות זאת רק בגלל שיש להם כבר בגיל צעיר משפחות גדולות כך שאין להם זמן לכך.

    אהבתי

  38. תמריץ אני חושש שהגישה שלך קיצונית ואולי אתה שופך את התינוק עם המים. אתה מציג גישה של "הכל גנטיקה". לעומתך, ג'ון ווטסון שנחשב לאבי תורת הביהייביוריזם, טען את ההפך (וטעה) שהתינוק נולד "טבולה ראסה" ושהכל זה חינוך. טענתו הייתה: "תנו לי תינוק, לא חשוב מאיזה מוצא ומאיזה מקום ואני אגדל אותו להיות מה שארצה. דוקטור, עורך דין, גנב וכו'" הטענה שגויה כי מתעלמת מהיבטים גנטיים והשפעות על העובר ברחם אימו, תזונה לא טובה, אתגרים אינטלקטואליים שתורמים באופן מהותי ביותר להתפתחות המוח בכל הגילים (גגל "ילדי צ'אוצ'סקו"). ווטסון טען שהאדם נולד לוח חלק וחיזוקים ועונשים הם שיקבעו איזה אדם הוא יהיה. גישה זו התקבלה באהדה בקרב מדענים והציבור הרחב וכך נהפכה הגישה הביהביוריסטית לגישה הדומיננטית בפסיכולוגיה בארה"ב בשנות 1920 (מתוך קורס של רוברט ספולסקי בסטנפורד).
    האמת היא באמצע לדעתי. בודאי שיש לגנטיקה תפקיד בהורשת אינטליגנציה אך זה לא הסיפור היחיד. תורשתיות של אינטליגנציה היא סיפור מסובך (מעורבות של לפחות 500 גנים) ואפילו בניתוח של מאות תאומים זהים שהופרדו בלידתם יש בעיות אנליטיות. התאומים שהופרדו לא עברו לסביבה שונה לחלוטין מאחר וההצבה שלהם לבתי המאמצים לא הייתה אקראית. והרי ידוע שלסביבה יש תפקיד קריטי בהפעלת ההתניות שמהוות למעשה את רוב הקוד ב DNA שלנו.

    Liked by 1 person

  39. סלומון, אני אומר מה שלמדתי ממחקרי התאומים הזהים.. ההשפעה של המשפחה על האינטליגנציה נחשבת אפס. כן יש חשיבות לתרבות החשיבה הכללית. אנחנו חיים בתרבות שכל הזמן עושה הפשטות, ולכן דברים שמובנים לאנשים פשוטים היום, לא היו מובנים לאנשים חכמים בעבר.

    אהבתי

  40. שי, לצערי זה כמעט לא ריאלי לעבוד בהייטק בלי לשלוט באנגלית. איך אפשר לפתור בעיות בלי יכולת לחפש בסטק אוברפלואו. ייתכן שעם גוגל טרנסלייט המדהים אפשר להסתדר חלקית. אולי צריך ללמד איזה שילוב של אנגלית בסיסית ושימוש בגוגל טרנסלייט (שהוא אמנות בפני עצמה).

    אהבתי

  41. תמריץ
    מבחני פיז״ה אינם מבדקי איי קיו. כמובן שיש מתאם בין התוצאות, אבל מבחני פיזה בודקים יכולות מוקנות כגון הבנת הנקרא ואוריינות מדעית שאותן ניתן בהחלט לשפר (או להרוס, כפי שנעשה בישראל).
    בניגוד לעצלותי הרגילה טרחתי ובדקתי מספר שאלות לדוגמא ממבחני הפיזה האחרונים. שאלה אחת מציגה את המטאוריטים הנשרפים באטמוספירת כדור הארץ, ושואלת כך: מדוע המטאוריטים מאיצים בעת שהם מתקרבים לכדור הארץ? התשובה הנכונה היא כמובן עקב השפעת כח הכבידה. תלמיד שלא נחשף כלל לכח הכבידה ואופן פעולתו לא ידע זאת ולא משנה עם איזה גנים הוא נולד. לעומת זאת גם תלמיד טיפש למדי ידע לענות נכון אם היה לו מורה ראוי למדעים.
    זוהי כמובן רק דוגמה, כיצד נבדלים מבחני פיזה ממבחני אייקיו שמתמקדים בדברים כגון זיהוי דפוסים, סדרות וכדומה.
    לסיכום, ישנו פוטנציאל גנטי מסוים, ומערכת חינוך טובה ממקסמת אותו (כמו פינלנד נגיד) בעוד מערכת חינוך גרועה מבזבזת אותו (כמו בישראל). ייתכן שגם שיפור דרמטי במערכת החינוך בארץ לא יביא את ישראל למקום ראשון בפיזה אבל בוודאי ישפר את מיקומה.
    בשולי הדברים אציין רק כי מבחני הפיזה בכלל אינם המטרה, וההצלחה המועטה בהם אינה הבעיה של המערכת בישראל. את המערכת צריך לשפר כדי ליצור סביבה שאינה מאמללת ומשעממת ילדים במשך 12 שנה (ומורים למשך כל תקופה שהם שורדים בה).

    Liked by 1 person

  42. תמריץ, קודם כל המשפט "איך אפשר לפתור בעיות בלי יכולת לחפש בסטק אוברפלואו" נשמע כאילו מגיע מפארודיה על מתכנתים גרועים. ברור שמדובר באתר שימושי, אבל בוא לא ניסחף. אם מתכנת מוצא את עצמו "פותר" בעיות עם סטק אוברפלואו יותר מפעם בחודש, הוא צריך לשאול את עצמו כמה שאלות קשות. ובשביל הפעם בחודש הזאת אפשר ללכת לגוגל טרנסלייט או להיעזר בדובר אנגלית אחר שנמצא בחברה.

    מקומות אחרים שכן חשוב בהם לדעת אנגלית זה כתבי ההדרכה והתיעוד של אינסוף הספריות והתשתיות שכל חברה עובדת איתן, ועל זה אמרתי "להשקיע בתרגום כמה שיותר חומרים לעברית". זה ידרוש עבודה רצינית ומתמשכת (מתמשכת לנצח, כי תמיד מתווספים חומרים חדשים שצריך לתרגם), אבל זה משהו שצריך לעשות פעם אחת לכל טקסט וכל תעשיית התוכנה דוברת העברית יכולה להרוויח מזה.

    לגבי התכתבויות במיילים בחברות הייטק באנגלית – מודה שלא עבדתי ממש בתעשיית ההייטק בישראל, אבל זה נשמע לי הזוי. פה בהולנד, כשעבדתי בחברת ענק בינלאומית הכול היה באנגלית, אבל כיום אני עובד בחברה הולנדית עם בערך 50% זרים, והתכתובות הרשמיות של החברה הן כולן דו־לשוניות בהולנדית ואנגלית. ברור שמיילים פנימיים בין אנשים הן בכל שפה ששני האנשים שולטים בה. בישראל אני מאוד בספק אם אחוז הזרים גבוה כמו כאן (אני מניח שישראל הרבה פחות נדיבה עם ויזות עבודה לזרים, וכמובן אין איחוד אירופי שכל תושביו יכולים לבוא לעבוד חופשי), וממילא אני מניח שאם יש מספיק חרדים שמסוגלים לעבוד בהייטק (וכנראה בשכר נמוך משמעותית מהממוצע בתעשייה) אז יימצא מי שידאג לנהל את חברתו בעברית כדי להעסיק אותם.

    בשורה התחתונה – אני לא אומר שזה נוח לעבוד בהייטק בלי לדעת אנגלית, אבל זאת לא השאלה. השאלה היא מה קל יותר: לגרום לאוכלוסיית חרדי ישראל לשלוט באנגלית, או לנהל תעשיית הייטק בעברית. לדעתי האפשרות השנייה סבירה הרבה יותר. ביפן יש הייטק, ברוסיה יש הייטק, בקוריאה יש הייטק, ורמת האנגלית במדינות האלה ירודה מאוד. מעולם לא עבדתי בתעשיות האלה, אבל אני מאוד בספק אם הם מצפים מכל עובדיהם לדעת אנגלית.

    אהבתי

  43. אני מופתע מאוד מתגובתך לגבי סטק אוברפלואו אבל לא נהפוך את זה לדיון בתכנות.. וזה לא משנה אתר ספציפי.. תיעוד של כל מוצר, מסד נתונים או קוד פתוח הוא באנגלית. תרגום מתמשך של זה כמו שהצעת הוא עול עצום וספק אם ריאלי. מה שאתה כותב על דו-לשוניות בהולנד ממש מעניין. פה זה נחשב כמעט לא מקצועי להתכתב בעברית לדעתי.

    Liked by 2 אנשים

  44. רינגו, תמיד כשאני מדבר על ציוני פיז״ה אני מתמקד במילולי ובמתמטי. זאת באמת מהסיבה שציינת – הפיז״ה במדעים באמת משקף בחינת ידע שחורג מגבולות של מבחני אייקיו.

    גם במבחני אייקיו יש משמעות להכנה, ואין מבחן באמת טהור. אבל הפיז״ה הוא כמו הפסיכומטרי מבחינה זו שלא מתמקד בשליפת ידע מעמיק אלא בחידות הגיון שמתבססות על חומר בסיסי שלכולם ניתנה הזדמנות לרכוש. מבחנים מסוג זה דומים עד זהים למבחני אייקיו. זה יהיה שקר להגיד שהכנה לא עוזרת (והכנה לפסיכומטרי בוודאי עוזרת), אבל המטרה היא דווקא לבחון יכולות בלי הכנה מיוחדת. הכנה ספציפית למבחן כזה היא לא דבר רצוי מבחינה מערכתית ותיחשב סוג עדין של רמאות.

    אהבתי

  45. במעלה פוסט זה – חייל זקן הביא קישור לסרטון המתעד שיחה, בת יותר משעה, בין בנימין נתניהו לאראל סגל.

    תגובותי לסרטון זה (לאחר שצפיתי גם בסרטונים של נתניהו & גדי טאוב, ובדילוגים בנתניהו & בן שפירו) די מעורבות.

    מצד אחד,

    – אני מתוסכלת מכך שאף אחד מ"המראיינים" לא העיז לשאול את נתניהו להסברים שהוא עצמו מספק, לתחומים שאותם די הזניח בתקופות כהונתו. כמו כוחם המוגזם של וועדי הנמלים והסתדרויות המורים, הידרדרות רמת התפקוד של צה'ל ועוד ועוד ועוד מחדלים. ברור מראש ששלושתם מראיינים מאוד אוהדים. אך הייתי מצפה שיקשו עליו מעט יותר. מעניין אותי לדעת האם נתניהו בכלל קולט את עומק המחדלים, ואם כן – כיצד הוא מסביר, ולו לעצמו, מדוע לא הצליח יותר.

    – אני גם מתוסכלת מכך שאף אחד מהם לא הקדיש, ולו 5 דקות בראיונות שכל אחד מהם ארך יותר משעה, בכדי לתחקר את נתניהו לגבי תוכניותיו לקדנציה הבאה – *אם* יחזור להיות ראש הממשלה. בעיקר לגבי הדברים שאליהם *לא* התייחס בנאומו החגיגי. לדוגמא, מה להערכתו ניתן לעשות בכדי לשפר את תפקוד המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט? את מערכת החינוך?

    – הראיון עם אראל סגל היה מעט קופצני מדי לטעמי, וריפרף, די בשטחיות, על נושאים רבים מדי. לפחות בהשוואה לראיון עם גדי טאוב שהתמקד ב 3 אישים היסטורים שאותם נתניהו מאוד מעריך. אם לא עוסקים באקטואליה – אזי זו הזדמנות להכיר לעומק את השקפת העולם של נתניהו. לתפיסתי אראל סגל מעט פספס אותה

    מצד שני,
    ראיון זה סיפק הצצה טובה יותר (מהראיונות של גדי טאוב ושל בן שפירו) לאישיותו של נתניהו, ולגורמים שהשפיעו על התפתחותו.
    נתניהו סיפר על הרגלי הקריאה והרגלי הכתיבה שלו
    הוא גם סיפר (די בהערצה) על סבו, על תרומתו לתנועה הציונית, ועל העובדה שהיה בין הבודדים שהצליחו לדבר גם עם בן גוריון וגם עם ז'בוטינסקי. עד ראיון זה – הכרתי רק את השפעת אביו עליו. לא שמעתי על סבו.
    (ברוח פוסט זה – אך סביר שבנימין נתניהו ירש את האינטליגנציה הגבוהה שלו מאביו, שירש אותה מסבו).
    בשוליים סיפר שפנה ללימודי ארכיטקטורה בהשפעת אימו, שזיהתה בילד נתניהו כישרון ציור.
    ועוד ועוד הצצות קטנות לאישיותו שלא התגלו בשני הראיונות הקודמים.

    סיכום:
    למי שיש זמן ועניין לצפות בכל שלושת הראיונות – עדיף. בכל אחד מהם יש אחזושהי תוספת ייחודית.
    ללא ישראלים, ובעיקר לאמריקאים, מומלץ לצפות בראיון עם בן שפירו.
    אבל לישראלי, שמעוניין לצפות בראיון אחד בלבד, הייתי ממליצה לצפות בראיון עם גדי טאוב (שומר סף מס' 100).

    Liked by 3 אנשים

  46. תמריץ
    מתאוריית הגנטיקה שלך נגזרים הניבויים הבאים:
    1. מיקומי המדינות אמורים להיות יציבים מאוד
    2. מדינות החולקות גנטיקה דומה אמורות להיות קרובות במיקומן
    3. קיים מתאם בין ציוני פיזה לבין מדדים אחרים לאייקיו של האוכלוסיה.
    האמנם?
    האם פינלנד עושה עליך רושם של מדינת גאונים? כמה זוכי נובל יצרו משם? כמה המצאות משמעותיות? כמה חברות ענק מלבד נוקיה?
    מאז 2009 זוכה סין במקומות הראשונים בעקביות. האם אתה מתרשם כי הסינים חכמים מהיפנים? או מהישראלים?

    Liked by 2 אנשים

  47. רינגו, המבחנים בסין הם נוכלות, כמו כל דבר שקשור בסין. הם דואגים שילדי הכפריים לא ייבחנו, רק ילדי שנחאי המקוריים. אבל בעיקרון למזרח אסייתים יש רמת אייקיו גבוהה ורמת יצירתיות או מקוריות נמוכה. זה דבר ידוע היטב.

    כדי למצוא גאונים וממציאים צריך להסתכל על מצטייני הפיזה, לא על הממוצע. פינלנד לא מצטיינת במיוחד, אבל זו לחלוטין מדינה שבה ברור שממוצע הפיז"ה גבוה מאוד. אם מסתכלים על הצטיינות בפיז"ה, המגזר היהודי בישראל מצטיין יותר מהפינים.

    ברור שמבחני פיז"ה יציבים.. השינויים לא גדולים וכשהם קורים בגדול, זה אומר דרשני. שמתי לב שבפיז"ה האחרון טורקיה עלתה משמעותית. אני חשדן לגבי זה באמת.

    Liked by 1 person

  48. כן מפתיעים הציונים הגבוהים של פולין, אומה שלא ידועה דווקא כמטאור בשמי המדע העולמי. היא ממש בצמרת הפיז"ה. חלק מזה פשוט נובע מכך שאין שם מהגרים מהעולם השלישי, אבל זה לא כל ההסבר.

    אהבתי

  49. תמריץ
    שוב חרגתי מעצלותי ובדקתי את מיקומי המדינות במבחן 2018.
    1. China (Beijing, Shanghai, Jiangsu, Zhejiang) 578.7
    2. Singapore 556.3
    3. Macao 542.3
    4. Hong Kong, China 530.7
    5. Estonia 525.3
    6. Japan 520.0
    7. South Korea 519.7
    8. Canada 516.7
    Taiwan 516.7
    10. Finland 516.3
    11. Poland 513.0
    12. Ireland 504.7
    13. Slovenia 503.7

    שני הסברים אפשריים לרשימה:
    א. תושבי צפון-מזרח אסיה נהנים מגנטיקה מדהימה בתחום האייקיו. תושבי אסטוניה, פינלנד, אירלנד ופולין, מדינות בינוניות לחלוטין בכל תחום מדעי או טכנולוגי, הם המערביים החכמים ביותר (לגבי קנדה אלו כנראה המהגרים ממזרח אסיה שמרימים את הממוצע).
    ב. במזרח אסיה ישנה מערכת חינוך קשוחה וממוקדת הישגים ומבחנים שדוחפת תלמידים לקצה יכולתם. במדינות המערביות הנ״ל, ישנה מערכת חינוך עם כיתות קטנות, מורים טובים ושיטות הוראה מתקדמות.

    תשובה ב׳ היא עובדה ולא ספקולציה. השאלה האם לא יותר סביר בעיניך שהיא מסבירה את התוצאות מאשר ההסבר הגנטי.
    שוב, אני לא מכחיש את השפעת הגנטיקה אבל לדעתי אתה מייחס לה משקל יתר (עד כדי פטאליזם).

    Liked by 3 אנשים

  50. התייחסויות, אפילו מעט מפתיעות, לאי.קיו.
    דווקא בהקשר למלחמת אוקראינה – רוסיה.

    כתבה מתורגמת מהניו יורק טיימס, עוד מלפני מתקפת הנגד האחרונה של האוקראינים.
    היא טוענת שצבא אוקראינה מבצע דברים שלא בוצעו קודם לכן מעולם. כלומר, שהאוקראינים מגלים מקוריות ויצירתיות.

    https://www.maariv.co.il/news/world/Article-942079?dicbo=v2-6aafb2504b175901e49000af3ffa6a5d&utm_medium=MB_8&utm_source=outbrain_MobileWeb&utm_campaign=Maariv

    מצ'ב חלק דווקא מ*התגובות* של ישראלים לכתבה על הפתעת המומחים המערביים:

    ישראלי
    לפני 1 יום
    טילי HARM שלא הותקנו על המטוסי קרב לעולם? אתם עם פי.גור שכלי שם? הטיל פותח להיות משוגר ממטוס קרב.

    יוני
    לפני 1 י'
    זה לא פיגור.זאת עיתונאות.לא יודעים הרבה.גם לא מסוגלים לגגל.

    א
    לפני 1 י'
    זו לא כתבה עיתנאית זו העתקה של טקסט ע"י אדם חסר כל ידיעה על אמצעי לחימה . הכתבה גם לא אומרת כלום מלבד מילים כלליות.
    עם זאת יש דבר אחד ללמוד ממנה- כי ישראל צריכה בדחיפות להקים מערכי אלפי מזלטים תוקפים וטקטקים . זאת נכח אלפי הטילים של חיזבאלה ומערכי המזלטים של איראן

    Tsahi Asher
    לפני 23 שע'
    הכוונה המקורית היא שטילי Harm לא הותקנו מעולם על מטוסי המיג והסוחוי האוקראינים. הם פותחו עבור מטוסים מערביים.
    השאלה היא איך האוקראינים הצליחו בכל זאת לעשות זאת. האם זה אילתור מקומי, או שהם קיבלו מטוסים מאחת ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר (ידוע שזה קרה), שכבר הותאמו לשאת את הטילים האלה.

    ויטה
    לפני 13 שע'
    יש על הטיל GPS יא גאוןןןןןןןןןןןןןן בגלל זה לא הותקן

    דניאל
    לפני 1 י'
    ב 35 השנים האחרונות המערב התרגל להילחם נגד קבוצות שבאות מאוכלוסיות בעלות ציון IQ ממוצע באזור ה-80 (אפריקה, ערב), אז המומחים היו מופתעים מכשלונות המערב, עכשיו הם רואים שילוב של לחימה ב-IQ גבוה בהרבה בתוספת קטלניות של נשק מודרני, העיקר ש-"המומחים" עדיין מופתעים…

    Liked by 1 person

  51. רינגו, הספרות המדעית שעוסקת באייקיו היא ענפה. אין שום ספק שלמזרח אסייתים יש את ההישגים הגבוהים ביותר במבחן זה. הפיז״ה לא חריג בהקשר זה ולא מעורר שאלות חדשות.

    המדינות האירופיות שציינת נהנות גם מכך שהגירת עולם שלישי אליהן נמוכה, אבל גם אחרי שקלול הפקטור הזה אני מסכים שפולין מפתיעה מאוד. בפינלנד כמו שציינתי יש פער בין ממוצע גבוה לשיעור הצטיינות בינוני.

    אהבתי

  52. קמיליה,
    לאוקראינה יש יצרנית מטוסים בשם "אנטונוב" שהיתה אחת מ4 הגדולות בעידן הסובייטי (אחות למיג, סוחוי, וטופולב). אם כבר פליאה אז צריך להתפלא על תרומתה האפסית למאמץ המלחמתי (התאמת חימוש מערבי למטוס סובייטי אינה אתגר גדול). לאוקראינה יש גם תעשיית רק"מ מפותחת שגם היא לא באה לידי ביטוי במלחמה. אחד הנתונים שהפתיעו (לפחות אותי) הוא יכולת הגיוס הנמוכה של הצבא הרוסי. האוקראינים נהנים מעדיפות של 4 ל1 בכח אדם, נתון המאפשר להם לבנות עתודה גדולה באמצעות סיוע מערבי. אני בספק אם נראה בקרוב כח אוקראיני גדול ורענן מוטל למערכה.

    Liked by 2 אנשים

  53. קמיליה, בהתיחס לשפה העברית. בשנות ה70 השפה העברית היתה נכונה יותר, וההורים של כולם היו עולים חדשים. מה הסיבה לכך? היו יותר מ 40 תלמידים בכתה, לא היו (כמעט) טלויזיה ורדיו, עתונות היתה והקפידו מאד ב"מידיה" של אז על שפה מדויקת. המוסר והתרבות הייתה שונה, תרבות אשכנזית. ברגע שהתרבות המוסיקה וה"הווי" המזרחי הפכו להיות שווי ערך ודומיננטיים הסטנדרטים ירדו. וזה נעשה מסיבות פוליטיות, ככל הנראה ע"י בגין.

    אין ספק שהאינטלגנציה קובעת, ולכן האסיתים מצליחים, אבל התרבות שלהם תחרותית והחינוך נוקשה. לא שומעים באוטובוסים שם ילדים בוכים, וצורחים. החינוך נותן הרבה ערך מוסף. כל אחד מאתנו היה יכול להוציא הרבה יותר מעצמו לו היתה לו הדרכה טוב, למרות המגבלה של הIQ.

    במדינות רבות יש בתי ספר פרטיים, יש בחירה של תלמידים בעלי IQ גבוה והשקעה בהם. ישראל היא אחת המדינות היחידות שאין בה בתי ספר פרטיים יוקרתיים כי זה לא שוויוני, וזה נחשב דוחה.

    כדי למצוא גאונים וממציאים צריך להסתכל על מצטייני הפיזה\IQ ולטפח אותם, לא על הממוצע. הצבא עושה את זה על קצה המזלג, חבל שהמדינה לא עושה את זה בחינוך כפי שהיה מקובל ברוסיה או אצל הסינים.
    אין מה לעשות לא כולם שווים וכולנו היינו שמחים להיות חכמים יותר אבל אלו הקלפים שקיבלנו.

    Liked by 1 person

  54. תמריץ, חווה דעתך על הקשיים הבאים ביישוב התאוריה שלך עם התוצאות:
    א. אסטוניה – ציון 525, מקום 5. לטביה – ציון 487. ליטא – ציון 479. כולן מדינות בלטיות, הגנטיקה דומה, אין הגירה מעולם שלישי.
    ב. צ׳ילה – ציון 437. אורוגוואי – 423. ארגנטינה השכנה – 395.

    הסבר א (שלך): איכשהו קיימים הבדלים גנטיים משמעותיים בין מדינות שכנות, בעלות אוכלוסיה דומה, שמתערבבת זו בזו כבר מאות שנים.
    הסבר ב (שלי): יש הפשעה משמעותית לאיכות מערכת החינוך במדינות האלו (בנוסף להשפעה גנטית כלשהי).

    Liked by 2 אנשים

  55. תמריץ
    כשהתוצאות מסתדרות – ציונים דומים למדינות עם גנטיקה דומה – אתה מציג זאת כהוכחה לנכונות התאוריה.
    אבל כשהתוצאות לא מסתדרות – כמו במקרים של פולין וארגנטינה – אתה פותר זאת ב ״אין לי הסבר״ ?
    למה לא תקבל כי גם לאיכות מערכת החינוך ישנה השפעה?
    הרי אם ניקח את הדברים לקיצון, ברור שילדים שלומדים בצריף דולף יגיעו להישגים פחות טובים, וילדים שלומדים בבית ספר פרטי עם חונך אישי יגיעו להישגים טובים יותר. מדוע שהבדלים אחרים, גם אם פחות קיצוניים, לא יבואו לידי ביטוי ולו חלקי?

    Liked by 4 אנשים

  56. סתם להגיד ״חינוך״ זו הנחת המבוקש. צריך הסבר שיטתי אמפירי מה שונה בחינוך בין פולין לארגנטינה ושאר הארצות. יש אקס פקטור. לא אייחס אותו לחינוך עד שלא יהיה ברור במה באמת מערכות החינוך שונות.

    גם הייחוס לגנטיקה אינו נעשה סתם כך כי מתחשק. הוא על בסיס הממצאים הידועים והחוזרים על עצמם בכל מקום כמו הבדלי הגזעים העקשניים באינטליגנציה; המתאם הגבוה בין תאומים זהים שהופרדו לעומת המתאם אפס של מאומצים; כישלון תוכניות התערבות ייעודיות למחוק את פער הגזעים ועוד

    אהבתי

  57. תמריץ
    יכול להיות שיש אקס פקטור שאינו החינוך. אבל עקרון תער אוקהם אומר שיש לקבל את ההסבר הפשוט ביותר מבין האפשריים.
    בכל המדינות קיימת מערכת חינוך שעוסקת בהקניית מיומנויות שפה, מתמטיקה ומדעים לתלמידים.
    בחלק מהמדינות הישגי התלמידים בתחומים אלו טובים יותר ובחלקן פחות. גנטיקה, כפי שראינו, אינה יכולה להסביר את הפערים האלו לבדה.
    לטעון כי למערכת הנ״ל אין כל השפעה זה מוזר. כמו לטעון שאין קשר בין איכות מערכת הבריאות לבין תוחלת החיים, כי הכל זה גנטיקה ו ״אקס פקטור״.
    מערכות חינוך, כמו גם מערכות בריאות, הן מורכבות להשוואה. האם היית טוען כי אינך מכיר בהשפעת מערכת הבריאות, כל עוד אין הסבר שיטתי אמפירי במה שונה מערכת הבריאות בין מדינות?

    Liked by 3 אנשים

  58. רינגו, אתה אומר דבר לא טריוויאלי כאילו הוא טריוויאלי. ארה״ב היא בעלת תוחלת חיים די מזעזעת למדינה מערבית. אבל ניתוח של ההשוואה לאירופה מראה שאפשר להסביר את ההבדלים על ידי אלימות ותאונות, הבדל בהרכב גזעי והשמנה, ולא צריך לייחס חלק משמעותי למערכת הבריאות. עכשיו ישנה גם מגפת האופיאידים.

    אהבתי

  59. יהיה מעניין מאד לקרוא, וקשה מאד לכתוב, פוסט על היחס בן תוחלת החיים לרמת שרותי הבריאות באותה מדינה.
    מאד יהיה קשה להכין משהו שיביא בחשבון את השונות בן הגזעים, תרבויות, הרגלי תזונה וקבוצות שונות באותה מדינה.
    לפני כמה שנים בעת שיחות עם אחיות ורופאים ברמב"ם הופתעתי לשמוע שבעת ביקורים שלהם במדינות אירופאיות הם נוכחו שהשרותים והטכנולוגיה שלנו מתקדמים בהרבה על אלו של הבריטים ומדינות אירופאיות אחרות, על אלו של שבדיה זכור לי שהביעו תדהמה,ממש שווה דיון.

    Liked by 2 אנשים

  60. תמריץ, אני לא אומר שצריך לייחס חלק משמעותי. אני אומר שסביר מאוד להניח שישנה השפעה. איני יודע לכמת את ההשפעה הזו ואני מניח שאף אחד לא יכול לכמת אותה בצורה אמינה. זה לא אומר שהיא לא קיימת. להניח שהיא אינה קיימת זה לא סביר.
    כותרת הפוסט שלך, ותוכנו, טוענת כי למערכת אין שום השפעה והכל זה בגנים. טענה זו היא מרחיקת לכת בעיני ואינה מתיישבת עם המציאות.
    מעבר לכך ישנו ערך להשקעה בחינוך ובבריאות גם בלי יכולת לכמת את התועלת בצורה מדויקת. האם תוספת מכשיר אמ אר איי בפריפריה צפויה להעלות ישירות את תוחלת החיים? כנראה שלא. ועדיין ראוי לספק שירותי רפואה טובים.
    באופן דומה, ראוי להעניק לילדים חינוך טוב, בכיתות קטנות ועם מורים מוכשרים, גם בלי קשר כמותי מוכח לתוצאות מבחן כזה או אחר.

    Liked by 1 person

  61. כתבתי פוסט בתגובה להצעה רדיקלית לפתוח ולסגור את מערכת החינוך בישראל בגלל ציוני הפיז״ה. זה היה נראה לי הזיה. זה לא שאני נגד כל שקל שיושקע בחינוך או נגד רפורמות.

    אהבתי

  62. תמריץ, אתה ממש נעול.
    ההוכחות והקושיות של רינגו מאוד חזקות.
    אבולוציונית, האם לאורך הדורות החברה האנושית משקיעה לחינם בחינוך והקניית כישורים? לא נראה לי.

    אתה טוען שכל התחממות כדור-הארץ מקורה בפעילות אנושית כשהיא מבוססת על ניסויי מעבדה של הקרנת מיכלים בפד"ח (וכל השאר זה פיתוח מודלים שמבוססים על התופעה הזאת), אבל את אלפי המחקרים בחינוך, פסיכולוגיה, תרבות ארגונית ודומיהם, כאלו שמודדים שינויים ביכולות בעקבות הקניית כישורים או חינוך – אתה טוען שהם שטויות והכל זה גנטיקה.

    אהבתי

  63. יאיר, אתה מפרש אותי בצורה קיצונית. אני לא נגד חינוך ושיפורים בחינוך. ואמרתי שהבנים החרדים יקבלו ציונים של סומליה בפיזה לא בגלל גנטיקה, אלא בגלל העדר חינוך. כמו שכתבתי, אני מתנדב ללמד את בוגרי החינוך החרדי ונתקל בגראונד זירו הזה באופן אישי.

    השאלה היא האם אחרי שהוקמה מערכת חינוך בישראל והיא מלמדת את החומר הסטנדרטי ויש תמריצים בסיסיים של ציונים ומבחנים והישגיות וכו׳, אפשר להשיג שיפור נוסף ברמה שמצדיקה את סגירת מערכת החינוך ופתיחתה מחדש? לא, אי אפשר. מכל מה שאנו יודעים סביר שהציונים בישראל משקפים פחות או יותר את הפוטנציאל הגנטי של התלמידים.

    אהבתי

  64. וכבר כתבתי שכל מה שדן בן דוד אומר בנושא הזה חסר שחר בצורה שבאמת גורמת תדהמה. איך ייתכן שאדם הולך להתעמק בנושא, נחשב מומחה בו ופולט שטויות כאלו. הוא משווה את תוצאות ערביי ישראל לאיחוד האמירויות תוך התעלמות מכך שכמעט כל התלמידים באיחוד האמירויות כלל אינם ערבים, אלא צאצאי עובדים זרים. האוכלוסיה הערבית הילידית של איחוד האמירויות מוציאה ציונים שגרועים מאלו של ערביי ישראל.

    Liked by 2 אנשים

  65. תמריץ, נראה לי שהגענו להסכמה.
    את המערכת צריך לשנות (רדיקלית, כמו לסגור ולפתוח מחדש) אבל לא בגלל הפיז"ה אלא בגלל שבתי הספר בישראל הם מעוז של אומללות, בינוניות ושעמום.
    דן בן דוד מגיע למסקנה נכונה מהסיבות הלא נכונות.

    Liked by 1 person

  66. תמריץ,
    שמח שהבנת שהחרדים סותרים את התזה שלך. הם גם יוצאי דופן בהשוואה לאקדמיה שבה החוגים למדעי החברה והרוח נמצאים בצלילת התרסקות. לעומת זאת הביקוש ללימודים בישיבות יציב כסלע

    אהבתי

  67. תמריץ,
    הפער בארגנטינה מול אורוגוואי וצ'ילה מוסבר באוכלוסיה האינדיאנית הגדולה של ארגנטינה.זה גם מסביר את חוסר היציבות הפוליטית של המדינה הזו.

    אהבתי

  68. שי,
    יש הבדל בין רמת אנגלית ירודה לרמת אנגלית לא קיימת. הגברים החרדיים פשוט לא יודעים אנגלית בשום רמה.במצב הזה מאד קשה לתחזק בשבילם מערכת שלמה של תרגומים רק בגלל שהם לא יודעים אנגלית.
    יש כאן קישור למאמר מאד מעניין המשקף בקיעים ביסודות של החברה החרדית. הנשים החרדיות לא בטוחות שהאברך הסביר שווה את המאמץ שהן משקיעות:
    https://iyun.org.il/sedersheni/the-masculinity-crisis-of-haredi-men/
    מנקודת מבט חרדית זהו מאמר די אפיקורסי אבל השאלות שהוא מציב הן אמיתיות.
    לצד זה כדאי גם לשים לב למחלוקת עם חסידות בלז. ההסכם שהיא חתמה עם משרד החינוך לפיו הם יתוקצבו על לימודי ליבה על פי הישגים במבחנים חיצוניים בלי מעורבות של משרד החינוך בתכנים הנלמדים עצמם מרגיז את הרב אדלשטיין בצורה בלתי רגילה. הרקע לסיפור הוא שבגלל שבלז נטשה את העדה החרדית בשנות השמונים היא הודרה במשך השנים מהתקציבים של החינוך העצמאי על ידי הליטאים. ההסכם מאפשר להם לעקוף את החינוך העצמאי. אולם יש רגליים לדבר שזהו שינוי עקרוני. בבלז הגיעו למסקנה שעוני כלכלי מאיים יותר על הקהילה מאשר ניתוק מהעולם המודרני. עדיף שהצעירים יקבלו כלים לרכישת מקצוע עתידית וכך יתפרנסו בצורה מסודרת מאשר שימצאו את עצמם עם שוקת שבורה. לעימות הזה יש השלכות על השאלה האם הליטאים והחסידים ירוצו ביחד בבחירות ולא פלא שהוא מוציא את נתניהו מדעתו.

    Liked by 5 אנשים

  69. חייל את היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין מינה נתניהו, עבור ליברמן. אם ליברמן פושע אז נתניהו שותף לפשע.

    אהבתי

  70. י״ד, הבעיה עם טענתך לגבי ארגנטינה היא שארגנטינה היא דווקא אחת המדינות הלבנות יותר בדרום אמריקה. גם שיעור הפשיעה שם נמוך יחסית.

    אהבתי

  71. תמריץ,
    אני חושב שיש שמה אוכלוסיה אינדיאנית הרבה יותר גדולה ממה שמעריכים בפועל. מרדונה היה ממוצא אינדיאני ואני מעריך שהוא לא היחיד.

    אהבתי

  72. לתמריץ,
    בהקשר למחקר המשווה את הרמה של מבוגרים מארצות שונות ב OECD –
    איך מחקר זה מנטרל את השפעת *אחוז המבוגרים* שלא נולדו באותה מדינה (כשסביר שרובם גם חונכו במערכת חינוך אחרת) על התוצאות?

    ברור שאחוז גדול מהמבוגרים בישראל אינו שולט בשתי שפות המדינה הרשמיות (בעברית או בערבית). אולי זהו אפילו האחוז הגבוה ביותר בהשוואה לשאר המדינות אליהן ישראל הושוותה (או לפחות אחד הגבוהים)?

    בעת עריכת סבב המבחנים הקודם – היו בישראל המוני דוברי רוסית (ו/ או שפות אחרות של הגוש המזרחי). כנראה שמאז האחוז שלהם באוכלוסיית ישראל פחת במעט + שליטתם בקריאה וכתיבה בעברית השתפרה במעט.
    אך נוספו מאז לא מעט דוברי צרפתית (ומספר שפות אחרות) שהבנת הנקרא שלהם בעברית דלה.

    Liked by 2 אנשים

  73. קמיליה, מסכים. לא יודע מה מדיניותם של עושי המבחן לגבי עולים. אין מצב שהציון אצל יהודים בקריאה נמוך מממוצע הoecd. יכולות הקריאה של היהודים הן גבוהות.

    אהבתי

  74. חייל,
    אתה צריך לראות את החיוב שבדבר.
    ביבי הוא דמות האב שכל ילדיו מאשימים אותו בהפרעות ההתנהגותיות שלהם עצמם בגלל חסכים שהוא מנע מהם.

    או לחילופין (באמת על-דרך החיוב):
    כל פלפלן מקשה על הרמב"ם. אם נרכז את כל הקושיות על הרמב"ם נחשוב שהרמב"ם היה אדם טיפש כי הרי יש עליו כל כך הרבה קושיות ומחלוקות.

    Liked by 2 אנשים

  75. חייל הביביסטים סובלים מהבעיה ההפוכה. הוא אף פעם לא אשם בכלום. גם כאשר מינה את ויינשטיין לבקשת ליברמן.

    באופן כללי נראה לי שכדאי לאמץ גישה אובייקטיבית ולקרוא לילד בשמו, גם כאשר הילד שייך למחנה "שלנו".

    אהבתי

  76. amehaye,
    ביבי אחראי ללא מעט מינויים גרועים. איך זה קשור לפשעים של ליברמן ו/או לפשעים של אותם מינויים?

    אהבתי

  77. חייל מינוי וינשטיין לבקשת ליברמן זה לא סוד:

    לטעון שנתניהו "לא ידע" מדוע ליברמן דורש את וינשטיין זו התממות ממדרגה ראשונה. ואם הוא ידע – והוא ידע – אז הוא דאג לחלץ את ליברמן מחקירה והעמדה לדין. זה הופך אותו לשותף למעשה, אין איך לסובב את זה.

    אהבתי

  78. אוף טופיק,

    ניתן לדלג על המחצית הראשונה של הסרטון (כ 5 ד').
    מכילה תערובת של:
    – עובדות שהן כבר מוכרות לכל מי שמתעניין במלחה'ע השנייה (שיתופי הפעולה בין בריה'מ לגרמניה, והאחריות המשותפת של היטלר וסטלין לפריצת מלחמת העולם השניה) +
    – עובדות מפוקפקות (רוסיה לא רק שאפשרה לצבא גרמניה להתאמן בשטחה, אלא שהמדינה הנחשלת תעשייתית גם לימדה מלחמה את קציני הצבא של המדינה המפותחת מהם).

    חמש הדקות הבאות, שעוסקות בספרו של צ'רציל על מלחה'ע השניה, ראויות בעיני להקשבה. הן עוסקות באחריות העקיפה *גם* של מדינות המערב לפריצת מלחמה זו. של העמים שלאחר מלחה'ע הראשונה, הפכו לשבויים בהלך הרוח של "העיקר לא עוד מלחמה", והאמונה שאין שום דבר ששווה להילחם ולמות עבורו. כלומר באחריות העקיפה של הדוגלים במדיניות הסלחנות והפייסנות כלפי היטלר.

    כל האסוציאציות למדיניות הסלחנות והפייסנות כלפי איראן, או לנכונות ההתאבדות התרבותית של האירופאים כלפי תרבות האיסלם – על אחריות הוגיהן.

    Liked by 2 אנשים

  79. amehaye,
    נתניהו ידע על פשעי ליברמן אבל חבריו החדשים וטהורי הכפיים לממשלת השינוי והריפוי לא ידעו ולא יודעים עד היום?
    חשבתי שהטיעון "נתניהו יודע הכל" זה טיעון ביביסטי, הפכת ביביסט?
    נראה כמה רל"ביסטים ידרשו לפתוח בחקירה לאור העדות החדשה.
    ידעת שאחד העדים נגד ליברמן הצליח להתאבד עם ירי כפול בראשו?
    מדוע לא הציעו לפאינה קירשנבאום מה שהציעו לשולה זקן? האם זה בגלל שבהקלטות הסתר שערכו לה לא הוזכר הבוס?

    אהבתי

  80. חייל מעולם לא טענתי שליברמן נקי כפיים. טענתי שנתניהו שותף בכך שהסכים לדרישתו של ליברמן. לגבי פאינה קירשנבאום אין לנו מושג מה הציעו לה. בשורה התחתונה היא נכנסה לכלא. אני כן תמה על ההקלות שהיא קיבלה לאחרונה.

    לגבי הרל"בים גם בהם אני לא חושד בנקיון כפיים. תמיד תהיתי מי הטייקון שמושך בחוטים של לפיד, ועדיין לא לגמרי ברור לי מי עומד מאחורי גנץ.

    אהבתי

  81. מקור נוסף על ליברמן.
    בפראפרזה על מה שנאמר על שי ניצן –
    "האינטרסים של מדינת ישראל מעולם לא היו נר לרגלי ליברמן".
    לא אמור להפתיע את מי שתמיד חשד בליברמן, אך מספק מספר פרטים שאינם ידועים לכל.

    בשולי השולים הוזכר גם יאיר לפיד, לצד אביגדור ליברמן, בין בני חסותו האהובים של המיליונר האוסטרי שלאף (איש שטאזי לשעבר, מקורב לפוטין איש הק.ג.ב. לשעבר, ובעל מניות בחברת הגז הרוסית. חברה שלמעשה מתחרה בגז הישראלי).

    (אגב, לאמחיה, *גם* המיליונר מילצ'ן הוזכר כאחד מהספונסרים הנדיבים של לפיד).

    אני תוהה האם המתקפה הדו – ראשית האחרונה על ליברמן מעידה על כך שמפלגות אחרות, כדוגמת הליכוד אך לא בהכרח רק הליכוד, סוף סוף התעוררו למאבק על הקול הרוסי. קולות שעד היום ליברמן הצליח לקטוף כמעט ללא כל מאמץ מצדו.

    Liked by 2 אנשים

  82. הקריירה של ליברמן לוטה בערפל. אבל השמאל מבין שאם ליברמן לא יעבור את אחוז החסימה, וכתוצאה מכך תקום ממשלת ימין עם בן גביר כשר משפטים – זה לא בהכרח יהיה שיפור במצב שלטון החוק.

    אהבתי

  83. אני כן אגיד דבר אחד לזכות ישראל ביתנו, המהלכים שהם הובילו בממשלה האחרונה היו ברובם חיוביים. זה כמובן ללא קשר לעברו המפוקפק של ליברמן.

    אהבתי

  84. אוף טופיק,
    קטע מהמדור 70 שנה אחרי, מאת דיויד סלע

    מוקדש לכל הטוענים ש"ארה'ב הייתה *ותהיה* תמיד ידידתנו הטובה ביותר".

    (ניתן גם לשים לב לאשליות של ארה'ב לגבי מה שיכול (או לא) לעצור תוכניות גרעין שנמצאות בשלבים די מתקדמים).

    ##################################################

    ארה"ב: לא נסייע בנשק
    ————————————
    נשק להגנת המדינה שבדרך הגיע לישראל מאירופה עוד בתקופת ה"הגנה", וכך גם במהלך מלחמת העצמאות ובשנים הראשונות להקמתה של ישראל. המקורות היו שונים וחלקם משונים, ואחד מהם היה הברחות של כלי נשק וציוד צבאי מארה"ב, שיצאו ברובן מנמל ניו יורק על ידי אנשי המוסד לעלייה ב', שפעלו בארה"ב באופן בלתי לגאלי – תוך גילוי אומץ לב ותושייה.

    באוגוסט 1952, אחרי שיחות הכנה שניהל שגריר ישראל באו"ם באותם ימים, אבא אבן, עם פקידים בכירים בממשל האמריקני, הגישה ישראל לארה"ב רשימה של ציוד צבאי שאותו היא מבקשת לרכוש. בתחילת ספטמבר 1952 דווח מוושינגטון ש"אין בכוונת ארה"ב לתת בעת הזאת סיוע צבאי לישראל".

    פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר־אילן, מומחה ליחסי ישראל־ארה"ב, הסביר השבוע ש"במשך 17 שנים, מהקמת המדינה ועד 1965, ארה"ב לא היתה מוכנה לספק לישראל אפילו משרוקיות למשטרה הצבאית". לדבריו, הסיבה לסירוב היתה קשורה ב"אינטרסים גלובליים של אמריקה באותה עת, שישראל לא היתה אחד מהם".

    בסוף מאי 1961 נערכה במלון "וולדורף אסטוריה" בניו יורק פגישה בין ראש הממשלה, דוד בן־גוריון, לנשיא ארה"ב, ג'ון קנדי, שחרד מאוד בעניין הפצת נשק גרעיני ותקף את בן־גוריון על הקמת הכור הגרעיני הישראלי בדימונה. בן־גוריון הזכיר לקנדי שישראל היא מדינה קטנה מוקפת אויבים, ללא נשק להגנתה. פגישה זו הולידה את עסקת טילי ה"הוק" שאותה יזם ואישר קנדי, מתוך מחשבה שהורדת סף החרדה הקיומית תאט את תוכנית הגרעין הישראלית. אולם ישראל התקדמה במהירות לעבר מטרתה, למרות הלחצים הגדולים שהפעיל נשיא ארה"ב.

    קנדי נרצח ב־22 בנובמבר 1963, וכעבור שבועות ספורים הפך הכור בדימונה לפעיל. במארס 1965 הגיעה לישראל סוללת טילי ה"הוק" המובטחת הראשונה. באותה שנה נענה הנשיא ג'ונסון לבקשת ראש הממשלה לוי אשכול לרכוש מטוסי סקייהוק (שהגיעו לישראל בדצמבר 1967), וסכר אמברגו הנשק האמריקני על ישראל נפרץ.

    Liked by 2 אנשים

  85. amehaye,
    "לגבי הרל"בים גם בהם אני לא חושד בנקיון כפיים…"
    תמריץ מתנדב מייד להוכיח כמה אתה צודק:
    "השמאל מבין שאם ליברמן לא יעבור את אחוז החסימה, וכתוצאה מכך תקום ממשלת ימין עם בן גביר כשר משפטים – זה לא בהכרח יהיה שיפור במצב שלטון החוק."

    Liked by 1 person

  86. מתקשר לפוסט הנוכחי,
    חיזוק לטענת תמריץ על האלמנט המורש באינטליגנציה.

    (למרות שגם אני מתנגדת לרדוקציה של *כל* האינטליגנציה האנושית למטענים גנטיים, ומשאירה קרקע נרחבת גם להשפעות סביבתיות – חינוכיות).

    כתבה על האבולוציה הגנטית של כישורים מתמתטים – בקרב מינים שונים של בעלי חיים.

    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%9B%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F

    קטע מהכתבה:
    ———————–
    " … ידיעת החשבון התפתחה שוב ושוב
    ———————————————————
    יכולות מתמטיות נחשבו פעם לנחלתו הבלעדית של האדם, חלק מ"מותר האדם מן הבהמה". אך ברגע שהתחלנו לבדוק ולחקור, גילינו שלמעשה היכולות הללו, או לפחות חלק מהן, נפוצות בכל עולם החי. רק בכתבה הזו פגשנו דוגמאות ממחקרים על יונקים, עופות, דגים, חרקים ודיונונים (שהם רכיכות). האם הכישרון המתמטי הנפוץ הזה התפתח בכל קבוצה בנפרד, או אולי הוא הופיע רק פעם אחת, באב הקדמון המשותף של כל בעלי החיים הללו – והם ירשו אותו ממנו?

    הקונצנזוס המדעי נוטה לתשובה הראשונה, כלומר היכולת לאמוד מספרים ולבצע פעולות חשבון התפתחה מספר פעמים, בקבוצות שונות. הסיבה הראשונה לכך היא שבעלי החיים שבהם התגלתה היכולת הזו רחוקים מאוד זה מזה מבחינה אבולוציונית. האב הקדמון המשותף להם חי לפני יותר מחצי מיליארד שנים, והיה האב המשותף של כמעט כל בעלי החיים הקיימים כיום, למעט ספוגים, אלמוגים, מדוזות וכמה מינים הקרובים להם. אם לאותו בעל חיים קדום היה מוח, הוא היה ראשוני מאוד, רק צבר קטן של תאי עצב. רבים מהצאצאים המודרניים שלו, מתולעים ועד לחלזונות, לא פיתחו מעולם מוח גדול במיוחד ולא נראה שהם מסוגלים לחישובים מתמטיים, או אפילו אומדן. לכן, ההשערה הרווחת היא שבעלי חיים שכן ניחנו ביכולת הזו לא ירשו אותה מאביהם המשותף, אלא פיתחו אותה מאוחר יותר.

    בנוסף, מחקרים הראו שאומדן המספרים נעשה באזורים שונים במוח של יונקים ובמוח של עופות. מכך עולה שהמנגנונים האלו התפתחו בנפרד, ואין להם מקור משותף. כלומר, אפילו היונקים והעופות, שהם קרובים זה לזה הרבה יותר מאשר לחרקים או לרכיכות, פיתחו בנפרד את היכולות המתמטיות שלהם, לאחר שהשושלות שלהם נפרדו זו מזו.

    —–
    יונה במבחן | מקור: William van der Vliet
    מחקרים הראו כי יונים מסוגלות להבחין בין שתי תמונות של עד 9 עצמים ולסדר אותן ממספר גדול לקטן. יונה במבחן | מקור: William van der Vliet
    ——

    היתרון שבחשבון
    —————————
    נראה, אם כך, שהיכולת להעריך כמויות ואף לבצע פעולות חשבון התפתחה מספר רב של פעמים במהלך האבולוציה. השאלה הבאה היא כמובן, למה? ככל הנראה, היא מקנה לבעליה יתרון אבולוציוני כלשהו – אחרת לא היינו רואים אותה מתפתחת שוב ושוב, בקבוצות שונות. מהו אותו יתרון?

    נתחיל ביכולת שהיא אולי הפשוטה ביותר, ונראתה במספר הגדול ביותר של מינים: היכולת להעריך מספרים ולקבוע "איפה יש יותר". יש לכך ערך הישרדותי ברור, אמר הפסיכולוג דיוויד בור (Burr) בריאיון לכתב העת המדעי Science: "אתה רוצה להיות מסוגל להסתכל ולקבוע במהירות כמה אריות עומדים להתקיף אותך".

    ולא מדובר רק בתוקפים, כמובן. אומדן של מספרים מאפשר לבעלי חיים לקבוע איפה יש יותר מזון וכך להחליט אם ללכת לעץ …."

    Liked by 3 אנשים

  87. חוסר התמיכה של ארה"ב בשנותיה הראשונות של המדינה הגיע מקריאת מפת האינטרסים של ארה"ב באזורנו, אבל זה לא המצב כבר שנים רבות כי מפת האינטרסים השתנתה לטובתנו. אני לא רואה סיבה שהקשר בין ישראל לארה"ב יפסק כל עוד "נספק את הסחורה" וארה"ב מצידה תמשיך להיות הידידה שלנו.
    הנקודה היא שאבן הנגף כיום אינה אינטרסים (שהם לטובתנו) כי אם הערכים הפרוגרסיבים שהאליטה של ארה"ב אימצה.

    אם הפרוגרסיבים ישארו בשלטון אני לא חושב שהם יפסיקו להיות הידידים שלנו (כמו שאובמה המשיך ושימר את הקשר עם ישראל).
    הקושי עם פרוגרסיבים הוא שהם שופטים את הידידים שלהם יותר לחומרה מאשר את האויבים שלהם.
    ולכן אם הפרוגרסיבים ישארו בשלטון הבעיה אינה שארה"ב תפסיק להיות "ידידתנו הטובה ביותר" כי אם שהיא תהפוך מ"ידידה של נכס" ל"ידידה של נטל".

    מה שאני מנסה לומר זה שתמונת המצב הנוכחית הפוכה:
    זה לא שארה"ב תפסיק להיות הידידה שלנו.
    זה שאולי אנחנו עצמנו נאלץ להפסיק להיות הידידים שלהם אם זה יהפוך להיות סוג של חיבוק דב שמפריע לך לנהל את חייך.

    Liked by 1 person

  88. חוסר התמיכה של ארה"ב בשנותיה הראשונות של המדינה נבע מכך שהמנהיגים שלנו היו יוצאי רוסיה וסוציאליסטים (קיבוצים=קומונות) + נעזרנו צבאית על ידי בנות חסותה של רוסיה באישורה ובעידן המלחמה הקרה היה פחד היסטרי מהקומוניסטים אצל האמריקקים וישראל נחשבה לבת ברית פוטנציאלית שלהם. רק לאחר מות סטלין ואחרי מבצע קדש, כשהרוסים התחילו להצטנן התברר שאנחנו כנראה סוציאליסטים מזן אחר. פצצת האטום כלל לא הפריע להם והשגרירות שלהם בארץ התעלמה מפיתוחה והסתירה מידע כי הם לא רצו לדעת

    Liked by 1 person

  89. בלתי אפשרי להאשים את טאקר קרלסון בנסיון לחקות את האנדר-סטייטמנט הבריטי, אך ניתן להעריך את ניסוח ההגדים שלו. נדמה לי שהוא מקצין, ויותר בוטה, מכל הישראלים בתקשורת הממוסדת שלנו.
    כולל הטענה שאירופה שוקעת לעוני שאפיין אותה בימי הביניים, ושפוטין מנצח במלחמתו באוקראינה.

    אגב, הפחד מהחורף המתקרב יכול להסביר את להיטות היתר של האירופאים לרצות את האיראנים ולהענות לכל דרישותיהם.

    אהבתי

  90. לפוקסי,

    לא לגמרי מדויק.

    אכן היה חשש האמריקאי שישראל תהפוך לגרורה סובייטית, ותסייע לבריה'מ להגדיל את השפעתה במזרח התיכון.

    אבל:
    1. חשש זה התפוגג כמעט לגמרי במהלך מלחמת קוריאה ומיד לאחריה.
    כלומר כבר בשנים 1950 – 1953
    (ראה מסמך מצ'ב)

    2. חשש זה היה רק *חלק* ממניעי מחלקת המדינה האמריקאית לנקוט במדיניות אנטי – ישראלית (ו/או אנטי יהודית). מדיניות שהחלה שנים רבות לפני מלחה'ע השניה ולמעשה נמשכת עד עצם יום הזה (למרות שלעיתים, *חלק* מנשיאי ארה'ב והסנטורים שלה לא אפשרו להם יד חופשית ליישם את מדיניותם בהקשר לישראל).

    כללית, המזרחנים של מח' המדינה האמריקאית נטו (ונוטים) לסנטימנט פרו ערבי (וכשלחלקם אולי גם סנטימנט אנטישמי).
    אך המניע העיקרי למדיניות אנטי ציונית / אנטי ישראלית היה שיקול ריאליסטי – אינטרסנטי (להבדיל משיקול אידיאולוגי). רובם היו פרו ערבים / פרו מוסלמים (ומכאן אנטי ישראלים) בעיקר כי הם העדיפו את הרבים, החזקים ומחזיקי אוצרות הטבע החיונים על פני מדינה אחת, קטנה, די ענייה, שהנכס העיקרי שלה הוא הסנטימנט של איזשהו אחוז מהתורמים למערכות הבחירות בארה'ב והמצביעים להן.

    ############################

    מלחמת קוריאה: פניצילין ומיץ תפוזים מישראל

    קטע מתוך מאמר על ישראל ומלחמת קוריאה
    ( שכותרתו פנצילין ומיץ תפוזים: הסיוע שישראל, לאחר דיונים סוערים, שלחה לדרום קוריאה)
    ———————

    " … בישראל עקבו בעניין רב אחרי המלחמה. בראש ובראשונה משום שמדובר היה בעימות בין מעצמתי, שנים ספורות לאחר שהחל המאבק הבינגושי, עם סיום מלחמת העולם השנייה. "המלחמה הקרה" הפכה ל"מלחמה חמה" נכתב בכותרת-הגג ב"מעריב" מעל הכותרת הראשית ביום פרוץ הקרבות. ההקשר הגלובלי הודגש גם בכותרת הראשית עצמה: "צבא קוריאה הסובייטית פלש לקוריאה האמריקאית".

    גרסה א': המלחמה הקרה מתחממת. כותרת ב"מעריב" למחרת יום פלישת צבא הצפון לדרום קוריאה.

    אולם המלחמה בקוריאה נגעה גם בעצב ישראלי. היה זה בעידן שבו גוש לא מבוטל בציבור בארץ בחר לתמוך ברוסיה הסובייטית במאבק הבינגושי. על רקע זה נחלקו הדעות סביב המלחמה בקוריאה מן הרגע שבו פרצה: מיהו התוקף ומיהו הנתקף, מי הרשע ומיהו הקורבן, ובעיקר מלחמתו של איזה צד היא הצודקת.

    גרסה ב': הכותרת ב"קול העם" ביום שלאחר הפלישה.

    הממשלה ומרבית המפלגות, ועימם רוב העיתונים, הזדהו עם מהלכיה של ארצות הברית. אך היו שתי מפלגות משמאל למפא"י – מפ"ם והמפלגה הקומוניסטית (מק"י) – אשר תמכו בגלוי בציר הצפון-קוריאני-סיני- סובייטי. חשיבות מיוחדת הייתה לעמדת מפ"ם, מפלגה שהיו לה בכנסת הראשונה 19 ח"כים. בבחירות לכנסת השנייה, שנערכו בעצם ימי הקרבות בקוריאה, זכתה המפלגה רק ב-15 ח"כים, אך עדיין המשיכה להוות שחקן חשוב על הבמה פוליטית והציבורית. מפ"ם ייצגה שניים מהגופים ההתיישבותיים החשובים והחזקים ביותר במפעל הציוני – הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד. היה לה גם מאחז משמעותי בחיי התרבות …"

    Liked by 1 person

  91. אגב אני חושד שטאקר קרלסון הוא אנטי ישראלי בארון. בזמנו הזהיר את טראמפ מתקיפה באירן. הוא שחזור של הבדלנים האמריקנים במלחמת העולם השנייה שתעבו יהודים וחיבבו את היטלר.

    אהבתי

  92. קמיליה, פעם קראתי בספריה גיליונות של על המשמר מאותה תקופה. זו הייתה חוויה מדהימה ומזעזעת לראות איך עיתון שמשקף זרם של ישראלים לכאורה נורמלים וליברלים מריע וחוגג למדינת האופל בצפון קוריאה.

    Liked by 1 person

  93. אמנון לורד (ישראל היום) סוקר ספר חדש על רצח רבין
    "חקירה בכיוון הזה היתה עשויה לחשוף את פרקליטת המדינה דורית בייניש ואת היועץ המשפטי בן יאיר כמי שעסקו בסגירת תיקים של אבישי רביב על עבירות שגרמו נזק בינלאומי לישראל, ועלו בחייהם של יהודים ופלשתינים.
    המחברים מגלים כי בשעות שלפני הרצח ובעת ההתנקשות עצמה, פעלו עוד שניים או שלושה אנשים בזירה, שגרמו להתפרקות מערך האבטחה. מאמץ לזהות אותם, לאתרם ולחקור אותם היה מערער את הסיפור על המתנקש הבודד. לכן לא הושקע כל מאמץ בכיוון החקירה הזה. ההשערה היא, שאחד מהם צעק "סרק סרק" או "זה סתם פיקות", ובכך יצר להרף עין הסחה. הספר הוא כמו בולען, אבל אפשר היה לחסוך את הדיון בפרשיות רקע היסטוריות שמטשטשות את נתיב החקירה העיקרי."
    https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/13023905

    אהבתי

  94. לתמריץ,
    כתבת:
    " … גיליונות של על המשמר מאותה תקופה. זו הייתה חוויה מדהימה ומזעזעת לראות איך עיתון שמשקף זרם של ישראלים לכאורה נורמלים וליברלים מריע וחוגג למדינת האופל בצפון קוריאה. …"
    —————————

    חלק משמעותי מקוראי על המשמר / מחברי הקיבוץ הארצי / מתומכי מפ'מ ומק'י נמלטו בעור שיניהם מאירופה (כשרבים מהם השאירו אחריהם את בני משפחתם) או שהיו שורדי השואה.
    השאלה האם היו יכולים להישאר לגמרי נורמליים אחרי כל מה שעברו שנויה מחלוקת.
    אך ברור כשמש שלא היו ליברלים. להפך. אנשים התומכים בדיקטטורה של הפרולטריון + בדיקטטורה של המוסדות הארציים של התנועה הקיבוצית על כל חברי הקיבוצים (כולל תמיכה ברעיון מעורר החלחלה של אחדות רעיונית של *כל* חברי התנועה) הם אנטי – ליברלים.

    לזכותם ניתן לטעון שלא העלו על דעתם, ולו אלפית, מפשעי סטלין ודיקוטורות קומוניסטיות אחרות. מכאן שהם גם לא ידעו דבר על שלטון האופל בצפון קוריאה.
    עבורם הצבא האדום היה מי שגייס לשורותיו המוני לוחמים וקצינים יהודים + זה ששיחרר את ניצולי מחנות הריכוז במזרח אירופה.

    אהבתי

  95. לתמריץ,

    כתבת: 8
    "קרלסון מדבר כמו סוכן של הקרמלין. דמות מסוכנת." +
    " …אני חושד שטאקר קרלסון הוא אנטי ישראלי בארון. בזמנו הזהיר את טראמפ מתקיפה באירן. הוא שחזור של הבדלנים האמריקנים במלחמת העולם השנייה שתעבו יהודים וחיבבו את היטלר."
    ————–

    טאקר קרלסון נאם, בנחרצות דומה, בתחילת הפלישה של פוטין לאוקראינה, כנגד כל תמיכה אמריקאית /של נאטו באוקראינים. לטענתו, *כל* התערבות של ארה'ב במלחמה לא לה תפגע בטובתה של מדינתו.
    זכור לי שדי הזדעזעתי מכך שנראה שאפילו לא העלה על דעתו שלמעצמת על כארה'ב קיימת איזושהי אחריות לשלום העולמי. חשבתי שגם אם היה יודע בוודאות מוחלטת שאי ההתערבות של ארה'ב במלחמה במזרח אירופה תוביל את סין לפלוש לטאיוואן – הוא כנראה לא היה מתרגש מכך. ולא חש כל אשמה או אחריות. העיקר מבחינתו שהאינטרסים של מדינתו לא נפגעו.

    מכאן שאני מסכימה אתך שקרלסון הוא בדלן.
    אולי (אין לי שמץ מידע על כך) הוא אפילו בדלן קיצוני, שתומך בביטול *כל* סיוע החוץ של מדינתו למדינות אחרות.
    אבל לא ניתן להסיק מכך ש*בליבו* הוא אנטי ישראלי או אנטי אוקראיני או אנטי טאייואני. (או שהוא אוהד נסתר של פוטין ו/ או של שי. או שהוא סוכן של אחד מהם).

    Liked by 1 person

  96. המונח ליברלי הוא לא מוגדר היטב כי היום באמריקה המשמעות שלו כמעט הפוכה למשמעות ההיסטורית. אבל הייתי אומר שניתן לכנות ככה מי שמזדעזע מהרעיון שאדם ישועבד להיררכיה כלשהי.

    לגבי קרלסון, המושג ״אנטי״ תמיד כרוך בהתייחסות למציאות עכשווית כלשהי. אם המציאות העכשווית שבה לישראל השפעה על מדיניות ארה״ב במזרח התיכון ושבה היא מקבלת כסף מארה״ב מעוררת בקרלסון סלידה, נראה לי שאפשר לקרוא לו גורם אנטי ישראלי.

    אהבתי

  97. חייל כשאני רואה תיאוריית קונספירציה הבולשיט-מטר שלי תמיד קופץ לשמיים. אם הייתה איזו קונספירציה ברצח רבין, הרי שהיו שותפים לה מספר אנשים. אתה מכיר קבוצה המכילה יותר מישראלי אחד שמסוגלת לשמור סוד?

    אהבתי

  98. לגבי בדלנות אמריקאית, בסופו של יום הרי הכל מונע מאינטרסים. לדעתי לארה"ב יש אינטרס ברור לעזור לאוקראינה, להחליש את רוסיה ע"י שליח ובאופן כללי לחזק את ברית נאט"ו. באופן דומה גם יש לה אינטרס לחזק את טאיוואן למול סין. מי שטוען שארה"ב צריכה הייתה לא להתערב במקרה זה כנראה לא מבין את מפת האינטרסים. או, גרוע מכך, כן מבין.

    אהבתי

  99. לתמריץ,

    מסכימה אתך שכל בדלנות אמריקאית (ומוסיפה: כמו גם פרוגרסיביות אמריקאית) פוגעת באינטרסים של מדינת ישראל.
    ולפיכך ראויה לכל גנאי.

    ***

    אין לי בעיה לאמץ את ההגדרה שלך למונח ליברלי: "ניתן לכנות ככה מי שמזדעזע מהרעיון שאדם ישועבד להיררכיה כלשהי".
    ———
    על פי הגדרה זו, הקיבוץ הארצי היה *אנטי* ליברלי בצורה קיצונית. אפילו יותר משאר התנועות הקיבוציות.
    זו התנועה שתבעה מכל חבריה לדבוק ב"קולקטיביזם רעיוני" (*).
    באדיקות שאולי מאפיינת כיום את החצרות החסידיות הקיצוניות ביותר בתביעתן למשמעת מצד החסידים לאדמו'רם. (למרות שבראש החסידות המפ'ניקית עמדו שני אדמורים, יערי & חזן, ולא אחד בלבד).

    #######

    (*) קטע מכתבה במידה של ישראל הראל:
    ————–
    " … השומר הצעיר

    פעם, לפני שנים רבות (רק עשרים וחמש), הייתה תנועה מפוארת של עשרות רבות של קיבוצים שנקראה 'הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר'. התנועה דגלה בקולקטיביות: קולקטיביות של המשק, החברה, העבודה, הצריכה, התרבות, וגם "קולקטיביות רעיונית". חברי הקיבוצים, בניהם ונכדיהם חייבים היו להצביע בעד אותה מפלגה, לקרוא את אותו העיתון, לשלוח את הילדים לאותה תנועת נוער, לשנוא את אותם האויבים הפוליטיים ולהעריץ את אותם המנהיגים בארץ ובעולם. אפילו בנושאי פילוסופיה, מדע, ביולוגיה ותרבות הייתה לחברי הקיבוצים, למורים, למדריכים, ולעיתון התנועה עמדה אחת ושפה אחת שעוצבו על ידי "ההנהגה ההיסטורית".

    'הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר' מילא תפקיד משמעותי בתולדות הציונות, ההתיישבות והקמת המדינה והיום כבר אינו קיים. בימינו איש כבר אינו דוגל ב"קולקטיביות רעיונית" שנראית כאנכרוניזם בלתי־נתפס מהעבר הרחוק. … "

    Liked by 2 אנשים

  100. חייל ההסתה נגד רבין הייתה בריש גלי, אין פה שום עניין של קונספירציה. נתניהו עצמו לא הסית *לרצח* רבין, ואני בספק אם הוא שיער שהדברים יגיעו לכך, אבל הוא בהחלט השתתף בהפגנות בהן הציגו את רבין עם כאפייה, כולל ההפגנה ההיא עם חבל התלייה וארון הקבורה, ולא התבטא כנגד ההסתה.

    אהבתי

  101. לקמילה:
    אם מישהו כותב פוסט & מעלה סרטון לרשת & כותב סתם דברים בלי הוכחה כמו אותו אדם שחבר את הספר — את ישר מאמינה לו?

    הסיפור שסטלין קרב את צבאותיו ומטוסיו לפולין כדי לתקוף אותה אבל היטלר הקדים אותו – לא נשמע לי נכון. לפי מה שידוע לי היו דיונים רבים ביו צרפת\אנגליה ורוסיה על שיתוף פעולה נגד גרמניה. דיונים אלו לא צלחו וכנראה שאשמת אנגליה\צרפת היתה גדולה יותר מאשמת רוסיה בכישלון. בכל אופן סטלין חשד שאנגליה\צרפת רוצות לגרור אותו למלחמה נגד גרמניה בה שני הצדדים יהיו מותשים. בנוסף צריך לציין שפולין הכשילה את השיחות שנועדו ליצור ברית נגד היטלר ולתקוף אותו במזרח ובמערב גם יחד. הסיבה לכך היא שכדי שצבאות רוסיה היו צריכים לעבור דרך פולין כדי להילחם בהיטלר. פולין לא היתה מוכנה לכך שצבא זר כלשהו יעבור בשטחה. כמו כן הפולנים היו משוכנעים שביכולתם להביס את רוסיה וגרמניה גם יחד אפילו אם יד אחת שלהם תהיה קשורה מאחורי הגב.
    כמו כן צריך לציין שגרמניה פלשה לפולין ב-1 בספטמבר. רוסיה כלל וכלל לא נכנסה לקרב באותו זמן. רוסיה פלשה לפולין רק ב-17 בספטמבר כאשר צבא פולין כבר התמוטט. כנראה שהסכם ריבנטרופ – מולוטוב לא היה למטרת התקפה משולבת על פולין אלא קבע שאם גרמניה תפלוש לפולין היא תסתפק בחלק המערבי שלה והחלק המזרחי יעבור לידי רוסיה.
    מעולם לא שמעתי שרוסיה אימנה חיילים גרמנים בשטחה וסיפקה לגרמניה נשק בין 2 מלחמות העולם. אם זה מה שקרה אז בטוח שהיא לא סיפקה את זה למשטר הנאצי אלא לרפובליקת ווימר הטרום נאצית. לאחר מלחמת העולם הראשונה גרמניה ורוסיה שהובסו הפכו לידידות לזמן מה (ידידות בין מנוצחים שמרגישים שקופחו). אין להעלות על הדעת שרוסיה סיפקה נשק ואימונים לצבא הנאצי כי השנאה בין 2 משטרים אלו היתה מאוד עמוקה.

    אהבתי

  102. לחייל הזקן: מנין לך שהסיפור על ילדה בת 7 שכתבה שחיי כולם חשובים ונענשה על כך, זה סיפור אמיתי? אתה לא נמצא באמריקה לא יודע מי כתב את הסיפור. בכלל יתכן שכתב אותו איזה גזען כדי לפגוע ולשים ללעג את אירגוני זכויות האדם? אני לא הייתי מביא סיפורים אם אין לי אפשרות לבדוק את נכונותם.

    אהבתי

  103. מצטרפת להמלצת משה על הכתבה במעריב.
    טענה שקיימים מניעים כלכלים, ומכאן גיאו-פוליטים, בנסיון של פוטין לספח לרוסיה את מזרח אוקראינה ודרומה.

    אם טענה זו נכונה – לתפיסתי זו בשורה רעה.
    אם *גם* השתלטות על משאבי טבע חשובים מהווה שיקול רוסי – נראה שהסיכויים שפוטין יסוג לאחור אפילו קטנים יותר מכפי ששיערנו קודם.
    טענה זו גם מחלישה את נכונות שאר העולם להילחם בפוטין.

    הבאתי את חלקה האחרון של הכתבה:
    ——————————————————–
    " …. חוקרים אוקראינים פרסמו לאחרונה כי מאגרים עצומים בהיקף של כ־500 אלף טונות של תחמוצת ליתיום, מצויים כיום בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה ובאזור ה"מגן האוקראיני", וכי ריכוזים גבוהים ביותר ממנו נמצאים סמוך למריופול. כלומר, שכנתו של פוטין היא בעלת פוטנציאל ענק להיהפך לאחת ממפיקות הליתיום המובילות בעולם. בכך באה לידי ביטוי חשיבותה האנרגטית הרבה של אוקראינה והפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בכיבוש משאביה, המהווים "מכרה זהב" קריטי בעיני נשיא רוסיה.עובדות אלה מספקות הסבר למדיניותו התוקפנית של ראש הקרמלין ומהוות קטליזטור המדרבן אותו להשתלט על מקורות האנרגיה העצומים שלה בכל מחיר. כל זאת במטרה להבטיח את עתודות האנרגיה ולשדרג את מעמדה של רוסיה בשוק האנרגיה הגלובלי, על אף ובשל הסנקציות החריפות המוטלות עליה ובידודה הבינלאומי.
    השלכות גיאופוליטיות
    מנקודת מבט גיאופוליטית, ביטחונית וכלכלית רחבה, לא בכדי פוטין נאבק על כיבוש קו החוף הדרומי של אוקראינה, לצד שטחים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח, חרף מתקפות הנגד של הצבא האוקראיני, שלאחרונה מתמקדות באזור העיר חרסון.מהלכים אלה, המובילים בטווח הקצר לחנק המסחר והכלכלה האוקראינית, עתידים לפגוע עד היסוד בביטחון ובעצמאות הכלכלית והאנרגטית שלה. מנגד, כיבוש וסיפוח השטחים, גם אם ייחתם הסכם להפסקת אש בין הצדדים, צפוי להוביל לגידול משמעותי בהיקף עתודות האנרגיה והמחצבים הקריטיים שיהיו בשליטת רוסיה. אלה צפויים לספק לה ביטחון אנרגטי, לשפר את מצבה הכלכלי ולסייע לביסוס מעמדה כמעצמת אנרגיה לצד היותה מעצמה גרעינית.זאת ועוד, השתלטות על מקורות אנרגיה וחומרי גלם אסטרטגיים מעמידה את הקרמלין במצב חדש וטוב יותר הן מול ארה"ב והמערב, והן מול סין. כיצרנית נפט וגז מובילה בעולם המספקת כ־30% מהגז הטבעי לאיחוד האירופי, עתידה רוסיה לנצל את התלות האנרגטית של אירופה בה לצורך סחיטה נגדן ונגד ארה"ב.כבר עתה רבות מממשלות אירופה מתמודדות עם אתגרים כלכליים מורכבים, וזאת טרם החרפת ממדי משבר האנרגיה בעולם הצפוי לקראת החורף. בנוסף, שליטה רוסית במקורות אנרגיה אסטרטגיים ובמשאבי טבע נוספים בדגש על מרבצי ליתיום, המהווים מרכיב קריטי בכלכלת סין, צפויה להשפיע על יחסיה המורכבים של מוסקבה עם הממשל בבייג'ינג.סיטואציה זו עשויה להפחית את תלותה הכלכלית בסין ואף להרחיב משמעותית את שיתופי הפעולה ביניהן במגזר האנרגטי, זאת נוכח שליטתה של סין בכ־80% משרשרת האספקה העולמית לסוללות ליתיום־יון. תרחיש כזה, שמומחים רבים חוששים ממנו, עלול להעצים את המתיחות הגיאופוליטית מול ארה"ב, שתגלוש למלחמת סנקציות ותגביר את היריבות בין המעצמות."

    אהבתי

  104. אני לא קונה את הטענה על המשאבים בדונבס. זה נראה לי חלק מז׳אנר מרקסיסטי שטוען: הכול כסף. לא הכול כסף. עוד מעט יגידו שמתחת להר הבית יש נפט ולכן כל המתיחות.

    אהבתי

  105. ל arn

    א. אנא קרא שנית את מה שאתה עצמך כתבת:
    " … הסכם ריבנטרופ – מולוטוב … קבע שאם גרמניה תפלוש לפולין היא תסתפק בחלק המערבי שלה והחלק המזרחי יעבור לידי רוסיה. …".
    ——
    לא ניתן להתחמק מהאמת שזהו הסכם בין שני ראשי כנופיות (היטלר וסטלין) לפלוש לשטחי המחייה של גורם ריבוני שלישי (פולין), ולחלק בינהם את השלל. הם גם סיכמו היכן בדיוק יעבור קו הגבול בין שתיהן. ללא ההסכם, גרמניה לא הייתה מתקשה לכבוש את כל שטחה של פולין. כולל החלק המזרחי.
    אין לכך כל קשר למועד שבו כל אחד מהם התחיל את הפלישה שלו לפולין. ולאשליות שהיו או לא היו לפולנים בקשר לחוזקם היחסי.

    ב. כתבת:
    " … מעולם לא שמעתי שרוסיה אימנה חיילים גרמנים בשטחה וסיפקה לגרמניה נשק בין 2 מלחמות העולם …"
    ————-
    ידוע לי שהסכמי ורסי, לאחר מלחה'ע הראשונה, מאוד הגבילו את יכולת הצבא הגרמני להצטייד ולהתאמן.
    מכאן שסביר להערכתי שרוסיה, בעלת השטחים האדירים, יכלה להציע לצבא הגרמני שטחי אימונים נרחבים. הרחק הרחק מעיני הצרפתים והאנגלים.
    גם בעיני הרעיון שקציני צבא רוסיים יאמנו את קציני צבא גרמניה או הרעיון שהמדינה הנחותה תעשייתית (רוסיה) תספק למעצמה תעשייתית מובילה (גרמניה) נשק מתוחכם – נראה גם לי מופרך.

    ג. כתבת:
    " .. כנראה שאשמת אנגליה\צרפת היתה גדולה יותר מאשמת רוסיה בכישלון. בכל אופן סטלין חשד שאנגליה\צרפת רוצות לגרור אותו למלחמה נגד גרמניה בה שני הצדדים יהיו מותשים. בנוסף צריך לציין שפולין הכשילה את השיחות שנועדו ליצור ברית נגד היטלר ולתקוף אותו במזרח ובמערב גם יחד. …"
    ———————-
    מסכימה שגם צרפת, אנגליה ופולין היו עיוורות לכוונות הזדוניות של היטלר ושל סטלין, וליכולות הגבוהות יחסית של היטלר לממש לפחות חלק משאיפותיו.
    ליתר דיוק, שהן היו עיוורות מרצון בשל תשוקתם העזה לא להיות מעורבות בשום מלחמה נוראית נוספת. לאחר "המלחמה הגדולה" הפסאודו – אחרונה.

    אך מכאן ועד הטענה שהן היו יותר אשמות מסטלין בפרוץ מלחמת העולם השניה – עוד ארוכה הדרך.
    יש הבדל בין האשמה של מעורב בפשע (סטלין) לבין האשמה של העומדים מהצד ולא עושים דבר בכדי למנוע את הפשע (צרפת ואנגליה).

    אגב, החשד של סטלין שאנגליה וצרפת מאוד ישמחו אם ילחם בגרמניה, והחשד של הפולנים מ"מעבר" צבא זר בשטחה – אינם מופרכים. אך חשדות אלו רק הקשו על כל הגורמים המעורבים להתמקד במקורות הסכנה העיקריים לשלום יבשת אירופה.

    Liked by 1 person

  106. amehaye,
    המסית העיקרי לרצח רבין היה רבין בעצמו באמצעות השב"כ וסוכניו שהקימו לצורך כך את ארגון אייל. הספר אותו סקר אמנון לורד מרחיב בעניין זה שאתם קוראים לו קונספירציה.
    לשקר של ארון הקבורה יש זקן ארוך. למרבה הצער אין אפשרות לוגית לסתור שקר שרל"ביסט מאמין בו.

    Liked by 1 person

  107. על "מי ירה את הכדור?" אפשר לבנות תיאוריות – אבל על זה שהבוס של ראש השב"כ, קרי רבין, ידע בזמן אמת על ההתארגנות נגדו ובמקום לעצור אותה השתמש בה לקידום מטרותיו – על זה קשה להתווכח. כולל בימוי והפקת טקסי "פולסא דנורא" שאף אחד לא שמע על כך לפני.
    כל הסיפור של העצרת בליל הרצח הייתה הנדסת תודעה כי הרי זה כל הבסיס למהלך של אוסלו:
    להפוך את האנשים שמתלוננים – ללא לגיטימים
    להפוך את מי שנרצח – לקורבנות שלום
    להפוך את מתנגדי ההסכם – למתנגדי הנורמליות
    דרכו של השמאל.

    אהבתי

  108. באתר אלכסון התפרסם בזמנו מאמר של פרופסור פלסטיני אמריקאי שהצביע על ההקשר הנוצרי ליברלי של ההתנגדות של מחלקת המדינה האמריקאית לציונות. רבים מהפקידים במחלקה באגף המזרח תיכון היו או מסיונרים באזור או בנים של מסיונרים באזור. אני חושב שמרשל עצמו היה נוצרי ליברלי בניגוד לטרומן שהיה אוונגליסט.

    Liked by 2 אנשים

  109. תמריץ, קמיליה
    בהקשר לקיבוץ הארצי וסגידתו לסובייטים: כבן התנועה, ונכד למייסדי קיבוץ שהיה חבר בה, היו לי הרבה שיחות על כך עם סבי.
    הסגידה המדוברת לא נבעה מטירוף או פוסט טראומה בעקבות מוראות השואה. היא נבעה מאהדה לצבא ששיחרר אותם, בשילוב עם תמונת עולם מאוד צרה וחלקית.
    כיום בעידן האינטרנט ואוטוסטרדת המידע שלו, קשה לדמיין זאת, אבל סבי וסבתי חיו בקיבוץ מרוחק ללא כל תשתית תקשורת. כל הידע שלהם על המתרחש בעולם הגיע מהעיתון ״על המשמר״. סבי לחם בפלמח בעזרת רובה צ׳כי… בתנאים אלו קל היה להם האמין כי סטלין הוא נפלא. כאשר התחילו להגיע אל הקיבוץ אמצעי תקשורת נוספים, ועמם גם הידיעות על מיהו סטלין ומהי ברית המועצות, נטשו רוב הקיבוצניקים את אהדתם הקודמת ועברו לאהוב את אמריקה כמו כל הישראלים. גם אחיזתם האידאולוגית של חזן / יערי ודומיהם נחלשה מאוד באותו זמן. סבא שלי בהמשך חייו אכן היה ליברל גם אם לא מוחלט.

    Liked by 2 אנשים

  110. חייל ויאיר מה שאתם טוענים לגבי רצח רבין פשוט לא עומד במבחן הסבירות. יש ארון מתים שרשום עליו השם רבין, אבל בגלל שפרשן טלוויזיה כלשהו החליט שזה ארון לציונות אז זה מה שזה היה? גם חבל התלייה היה לציונות? אתם יכולים אולי לספר לעצמכם סיפורים אבל צריך להיות קנונן (המצאתי מילה) ברמת QAnon בשביל להאמין בלולינות המחשבתית הזו.

    כן זו בושה שמישהו רצח ראש ממשלה, ולצערנו זה מישהו מהמחנה הפוליטי שלנו. אבל זה מה שיש.

    אהבתי

  111. המאמר באלכסון, אליו הפנה י.ד., יכול להוות דוגמא ומופת להשפעות ההרסניות של אדוארד סעיד על האקדמיה האמריקאית (והאירופית). ומהאקדמיה – על גופי השלטון בארה'ב (ובאירופה) כמו מח' המדינה (ומשרדי החוץ).

    אמלק:
    – האשמים העיקריים בתחלואים הקשים של המזרח התיכון בתקופתנו הם הקולוניאליסטים האמריקאים והאירופים (!).
    *גם* בגלל תמיכתן בקולוניאליזם היהודי הנפשע.
    אך גם בגלל ליבוי הנוצרים באימפריה העותמנית לתבוע זכויות.

    – במאה ה-19 וה20, האימפריה העותמנית כבר הייתה בעיצומי תהליכי השתנות ומתן זכויות שוות לכל הלאומים.
    אסור ליחס חשיבות גבוהה מדי לרצח *החריג* של העם הארמני (וכמובן שגם לא לרצח העם האשורי, לעבדות בסעודיה, לגירוש היוונים, לגירוש היהודים מיפו, לעלילות הדם ביהודים ולכל שאר הדברים שאפילו לא הוזכרו).

    כמה קטעים מהמאמר + הפרק המסכם של הכתבה באלכסון:
    ————————————
    "תורכים של תקווה
    התהליכים הפוליטיים והחברתיים בשלהי האימפריה העות'מנית יכלו ליצור מזרח תיכון של שיתוף פעולה וקבלה הדדית. האם אירופה וארצות הברית קלקלו את הכול?
    …..
    האמתלה לקולוניאליזם המאוחר הזה ממשיכה לשמש גם היום. האינטרס הצרפתי היה, לכאורה, לא להתעצם, אלא להנהיג את המקומיים, ובעיקר את מגוון המיעוטים החשובים בלבנון, לחיים של חירות ועצמאות.

    הקולוניאליזם המערבי – בשם החופש והחירות הדתית – עיוות את טבעו של המזרח התיכון. הוא שינה את הגיאוגרפיה הפוליטית של האזור ויצר שורה של מדינות מזרח תיכוניות קטנות ועצמאיות חדשות וכן סכסוך – שטרם נפתר – בין פלשתינאים ״ערבים״ ו״יהודים״, בדיוק בעת שהזהות הערבית החדשה שכללה את המוסלמים, הנוצרים והערבים היהודים נראתה מבטיחה יותר מכל.

    התנזימאת, תקופת הרפורמות 0באימפריה (1839-1876), האימפריה העות׳מנית אימצה רשמית מדיניות של אי-אפליה בין מוסלמים למי שאינם מוסלמים. רעיון השוויון בין מוסלמים ושאינם מוסלמים האימפריה בא לידי ביטוי בחוק ובסנקציות חברתיות עם כינונה של החוקה העות׳מנית בשנת 1876, שהכריזה על שוויון לכל האזרחים העות׳מנים.

    . כל אחת מן המעצמות האירופיות תבעה להגן על אחת או יותר מן הקהילות הנוצריות המקומיות, כל אחת מהן חשקה בחלק מן השטחים העות׳מניים, וכל אחת מהן זממה לגזול לעצמה חלק מהשפעת יריבותיה על האוריינט. ההתנגחויות הדיפלומטיות הללו זכו בזמנן לכינוי ״שאלת המזרח״. ביטול הפריבילגיות האידיאולוגיות והחוקיות של מוסלמים לעומת הלא-מוסלמים באימפריה עוררה מחלוקות, בעיקר משום שמעצמות אירופה התערבו ללא הרף בנעשה באימפריה, ועודדו הפרדה.

    מהומות 1860 נגד הנוצרים בדמשק היו נוראות, אבל הן שיקפו רק פן אחד של האימפריה העות׳מנית של אותה עת. בניגוד לאירועים האלימים שזעזעו כל כך את אירופה, תשומת לב מועטה בהרבה הופנתה לכך שרבים מן הנתינים העות׳מניים הלכו וקיבלו על עצמם, וחלקם אימצו בכוונה מלאה, את החילוניות והמודרניזם. האימפריה הייתה מעבדה חיונית וחסרת תקדים של דו-קיום מודרני בין מוסלמים ושאינם מוסלמים. לא היה מקום אחר בעולם שבו ניכר הדו קיום יותר מאשר בערים שבמשריק הערבי. מקהיר ועד ביירות ובגדד, ערבים בני כל הדתות חלקו שפה משותפת ולא הפגינו רצון להיפרד פוליטית מן האימפריה העות׳מנית.

    . הם גם אפשרו לציונים אירופים להציג את חזון יישוב פלשתינה והפיכתה למדינה יהודית, בהנהגת מתיישבים ממזרח וממרכז אירופה

    קינג וקריין הגיע למספר מסקנות נועזות בנוגע למזרח הערבי. הם הבחינו שמרבית תושבי האזור מדברים באותה שפה, וחולקים עושר תרבותי משותף.
    ..
    . הם המליצו מאוד ליצור מדינה סורית אחת, שתכלול את פלשתינה ולבנון, תחת מנדט אמריקני (ואם לא, אז בריטי), שיבטיח הגנה למיעוטים. וחשוב מכל, הם אמרו שכדי ליישם ברצינות את עקרון ההגדרה העצמית הווילסוני, ולשמוע את קולו של הרוב הערבי, יש לצמצם את פרויקט יישוב פלשתינה על ידי הציונים. ״יש לקבל החלטות שלשם יישומן צריך יהיה להפעיל כוח צבאי״, הם כתבו, ״אבל אין לקבל אותן לשווא בשם אי צדק חמור. לטענה הראשונית, שנשמעת תכופות מפי נציגים ציונים, לפיה יש להם ״זכות״ על פלשתינה, בהתבסס על כיבוש שאירע לפני אלפיים שנה, לא ניתן הרי להתייחס ברצינות״.

    "בפלשתינה״, כתב בלפור באוגוסט 1919, ״איננו מציעים אפילו להתייעץ עם התושבים הנוכחיים, אף כי האמריקנים ניסו לברר את זהותם"

    אנשי הוועדה הגישו את הדו״ח הסופי שלהם לנשיא וילסון באוגוסט 1919, אבל ההמלצות שלהם זכו להתעלמות. אולם התברר כי הם התנבאו נכונה בנוגע לפלשתינה. ארה״ב דחתה כל פרשנות אנטי-קולוניאלית משחררת של ההגדרה העצמית, משום שווילסון עצמו מעולם לא האמין כי כל בני האדם שווים או זכאים מטבעם לשלטון עצמי. בריטניה וצרפת חילקו ביניהן את האזור, כאילו ועדת קינג-קריין לא התקיימה מעולם. שר החוץ הבריטי, ארתור בלפור, היה לפחות גלוי בנושא. תושבי סוריה, הוא אמר, ״עשויים אמנם לבחור בחירה חופשית, אבל זוהי בחירה הובסוניאנית״. צרפת התכוננה לשלוט בסוריה ובלבנון ובריטניה עמדה לפתוח את פלשתינה בפני הקולוניאליזם הציוני. ״משום שבפלשתינה״, כתב בלפור באוגוסט 1919, ״איננו מציעים אפילו להתייעץ עם התושבים הנוכחיים, אף כי האמריקנים [ועדת קינג-קריין] ניסו לברר את זהותם״.

    אף שהמעשה הקולוניאליסטי האחרון בעולם התאמץ מאוד להציג את עצמו כמאפשר הגדרה עצמית, יוזמיו במערב ידעו את האמת. אולם הטרגדיה האמיתית לא נבעה מן התרמית אלא מן החלוקה שהתרמית הזו עודדה וכפתה. אירופה הקולוניאליסטית טענה כי היא מגשרת על פני הבדלי דת עתיקי יומין במזרח התיכון. למעשה, היא עודדה פוליטיקה של בדלנות. התוצאות של אותו קולוניאליזם מהדהדות עד עצם היום הזה.

    אוסמה מקדיסי (Ussama Makdisi) הוא פרופסור להיסטוריה והראשון לעמוד בראש הקתדרה של קרן החינוך הערבית-אמריקנית באוניברסיטת רייס ביוסטון, טקסס. בימים אלה הוא מלמד כמרצה אורח באוניברסיטה של קליפורניה, בברקלי. ספרו האחרון הוא Age of Coexistence: The Ecumenical Frame and the Making of the Modern Arab World

    אהבתי

  112. אמחייה
    אם לדייק, על הארון כתוב ״רבין ממית הציונות״.
    חבל התלייה עם זאת אינו משתמע לשתי פנים. גם דבריו של שר המשפטים המיועד בן גביר, בעודו אוחז את סמל הקדילק מהאוטו של רבין, ״כמו שהגענו לאוטו שלו אנחנו יכולים להגיע גם אליו״, ברורים מאוד.
    ועם זאת, העובדה כי התקיימה הסתה פרועה וכי נתניהו בוודאי לא עשה מספיק כדי לצנן אותה, וגם רכב על הגלים שלה במידת מה, אינה משנה את העובדה כי השב״כ הפעיל סוכן בקרב הימין הקיצוני אשר ליבה את להבות ההסתה, ואיש לא שילם שום מחיר אישי או מקצועי על התוצאה. בנוסף, באירוע הרצח עצמו ישנן מספר שאלות מתמיהות, הגדולה מכולן אותן צעקות ״סרק״, אשר לא מקבלות תשובות מניחות את הדעת.
    יש פער בין קונספירציה מטורללת (כגון פרס או רבין תכננו את הרצח) ובין הנרטיב שהוגש לציבור (מתנקש בודד). באמת כנראה איפשהו בפער הזה. אין בכך כדי לנקות את הימין מאשמה במקרה הזה אך יש לנסות להגיע לחקר האמת.

    Liked by 1 person

  113. לרינגו,
    מסתבר שיש קווי דמיון בהיסטוריה המשפחתית שלך ושלי.

    סבי וסבתי הכירו זה את זה, בסניף של התנועה הקומוניסטית הישראלית, אחרי שעזבו/הועזבו משני קיבוצים שונים של השומר הצעיר.
    סבתי הייתה בגרעין שיסד את אחד מהם.
    שניהם עזבו / הועזבו כי סרבו להאמין שיתכן שחברת המופת, זו ששיחררה את אירופה מהנאצים, מארגנת משפטי ראווה לחפים מכל פשע.
    טענת ראשי התנועה בעל המשמר, שאורן (נציג ישראלי של מפ'מ במזרח אירופה) הוא חף מכל פשע (ומכאן יתכן שסטלין ארגן גם משפטי ראווה נוספים כמו משפט הרופאים, שרובם היו יהודים) – נתפסה בעיניהם כעוד עלילה אנטי – קומוניסטית זדונית.

    אבל לתפיסתי, הם כן הושפעו מהטראומות הקשות שעברו עליהם בילדותם ובנערותם לפני עלייתם לארץ בשנות הארבעים. אנשים אינטליגנטים ומשכילים, בתחילת שנות העשרים שלהם, כבר לא אמורים לתפוס אנשים ואירועים בשחור (היטלר) ולבן (סטלין).

    אני רק חשה הקלה מכך ששניהם התפקחו מהקומוניזם והערצת סטלין שלהם, וחזרו להיות ציוניים בלב ובנפש, שנים מועטות ביותר אח'כ.

    Liked by 1 person

  114. נושא רצח רבין,

    איני מתיימרת לדעת דבר על הרצח ש(עדין?) לא פורסם בכל אמצעי התקשורת הממלכתיים.

    אבל ….
    א. אני מאמינה שמי שרצה לרצוח את ראש הממשלה, תכנן את הרצח, וירה את הכדורים היה יגאל עמיר.
    קשה לי להאמין שאדם כיגאל עמיר הוסת ע'י בנימין נתניהו או ע'י נציגי השב'כ או ע'י כל אדם חילוני אחר.
    יהיו אשר יהיו המוטיבציות שלהם ומעשיהם.

    ב. אני שמחה ששירותי הביטחון החשאיים הישראלים מתמחים בשקרים והונאות, בהתחזות, בזיוף מסמכים, במעבר על חוקים של כל מיני מדינות, בחשדות גם בכשרים, בארגון מהומות "עממיות ספונטניות", ובכל שאר האמצעים שיכולים לעזור להם להילחם בטרור, בריגול ובריגול נגדי, בתוכניות גרעין נפשעות ועוד ועוד.

    אבל נראה לי כמעט בלתי נמנע שמומחים חסרי עכבות ומעצורים אלו – ישתמשו באותם אמצעים *גם* כשהם חוקרים יהודים שמעוררים את חשדם. זהו פתח להרבה מדי חריגות מפחידות. כפי שרוני אלשייך כנראה ייבא טקטיקות של השב'כ למשטרה בכדי לחקור את כל פשעי נתניהו, אך סביר שהמחלקה היהודית של השב'כ השתמשה בטקטיקות לא פחות מפוקפקות לפני רצח רבין. וכנראה גם אחרי הרצח בכדי לכסות את עקבותיה.

    ועל זה כבר אמרו באימפריה הרומית רבת הניסיון השלטוני "ומי ישמור עלינו מהשומרים?!"

    שאלה שמטרידה אותי גם לאור ההודאה, שהוצאה בעינויים, מפי נער גבעות שכפי הנראה רצח שלושה ערבים.
    מי יוכל להבטיח לנו שהוצאת הודאות בעינויים לא תתפשט במשטרה ובפרקליטות כאש בשדה קוצים לגבי כל מי שיהיה חשוד באיזשהם פשעים חמורים?

    Liked by 2 אנשים

  115. רינגו,
    חבל תליה, גיליוטינה וכיו"ב הם מיצג אומנותי בידיים הנכונות. כל מה שביביסט מניף (כאשר אינו מדבר עם הידיים) הוא מעשה הסתה ושיסוי מובהק

    Liked by 2 אנשים

  116. amehaye,
    נסה להביט שוב בתמונה. אם תצליח שוב לא לראות את הכתוב על הארון אזי אתה רל"ביסט ללא תקנה

    אהבתי

  117. קמיליה,
    יגאל עמיר לקח על עצמו את מלוא האחריות להחלטה להתנקש ברבין אבל זה אינו פותר את השב"כ מאחריות להרעלת האווירה באופן שיפגע במתנגדיו הפוליטיים של רבין. הטענה שהעלה אמנון לורד בסקירתו את הספר שעוסק ברצח היא שבהפגנה שבה נרצח רבין היו מספר אנשים שפוררו את טבעות האבטחה (ומנעו ירי מתבקש במתנקש) שאחד מהם הוא זה שצעק את הצעקה הידועה "סרק סרק". המסקנה ההגיונית היא שאבישי רביב לא פעל לבדו אלא שהיה חלק מאופרציה רחבה שהוסתרה מעיני ועדת שמגר. מי שזוכר את תעלולי השב"כ (באמצעות נציגו יוסי גינוסר) בחקירת פרשת קו 300 בוודאי לא יופתע מכך

    Liked by 1 person

  118. חייל לי נשמע הרבה יותר סביר שהייתה שם פאשלה, ושבדיעבד כיסתחו, מאשר שהייתה שם קונספירציה. כאמור קונספירציות בדרך כלל נחשפות בסופו של דבר ועד היום זה לא קרה.

    אהבתי

  119. לקמילה:
    נכון שהיטלר וסטלין היו פושעים ומטורפים.
    אבל גרמניה היתה חזקה הרבה יותר מפולין והיא לבדה מעכה את הצבא הפולני כמו שמועכים פשפש. רוסיה נכנסה למלחמה נגד פולין רק 16 יום לאחר שגרמניה פתחה בהתקפה ואז כבר צבא פולין היה הרוס. חלקה של רוסיה במלחמה נגד פולין היה אפסי. אלו עובדות ידועות מתוך ספרי ההיסטוריה. גרמניה לא הזדקקה לרוסיה כדי להביס את פולין. היא היתה זקוקה לכך שרוסיה לא תתערב נגדה בקרב על פולין.
    אפילו אם נניח שהרוסים והגרמנים קבעו מראש שיחלקו בינהם את פולין, ברור שאם רוסיה לא היתה קיימת כל פולין היתה נופלת לידי הגרמנים.

    לידיעה: זו לא היתה הפעם הראשונה שרוסיה וגרמניה חילקו בינהם את פולין. היו 3 חלוקות קודמות של פולין בין רוסיה לגרמניה (שיוצגה ע"י אוסטריה ופרוסיה). החלוקות היו בשנים 1772 , 1793 ו-1795. בכל חלוקה כזו קרעו שליש משטח פולין וחילקו אותו חצי לרוסיה ורבע לאוסטריה ולפרוסיה.

    Liked by 1 person

  120. הציעו פה להפריט את מערכת החינוך ולחלק שוברים עם כסף להורים כדי שיבחרו מה ילמדו ילדיהם. בהחלט יכול להיות שזה רעיון טוב כי מערכת החינוך גרועה אבל יש לי 2 שאלות:
    אם יחולקו שוברי כסף באותו ערך לכל הורה – עדיין ההורה המבוסס יוכל להוסיף תגבור לילדיו מכספו הפרטי (בנוסף לשוברים).
    אם יתנו לבעלי הכנסות נמוכות שוברים בערכים כספיים גדולים יותר – עדיין ההורה המבוסס יוכל להעניק לילדיו חינוך טוב יותר כי הוא יודע טוב יותר איזה מקצועות אפקטיביים לילדיו.

    אהבתי

  121. הטענה שהעלה אמנון לורד בסקירתו את הספר שעוסק ברצח היא שבהפגנה שבה נרצח רבין היו מספר אנשים שפוררו את טבעות האבטחה (ומנעו ירי מתבקש במתנקש) שאחד מהם הוא זה שצעק את הצעקה הידועה "סרק סרק".

    אין ערך לכל המשמעויות שנתנות לצעקה סרק סרק, היא נקראה לאחר שהיריות נורו ואנשים תמהו מה קרה. היא נקראה להרגיע את הקהל על ידי מישהו שהביע את דעתו והתקשה להאמין," תעזבו זה כלום, סרק סרק" אנחנו חיים בישראל כל אחד מביע דעה כדי לשמוע את קולו.
    לצעקה שנעשתה אחרי הרצח לא היתה כבר כל משמעות. אין טעם לטחון.

    מספר אנשים שפוררו את טבעת ההבטחה? אדם שכותב ספר שרוכב על עניין שיוצרים סיפורי קונספירציה צריך לצייר בצבעים בוהקים. יגאל אמיר סיפר שהוא ניסה פעם פעמיים קודם לכן להתקרב בארועים אחרים לרבין ונכשל. הוא ניגש לבד בלי תאום קודם עם אחרים.
    אין אפשרות למנוע מרוצח בודד להתקרב. גם את רונלד ריגן ניסה חובב לרצוח ופגע, את ראש הממשלה היפני. גם במערב גם אצלנו הראשים יוצאים לציבור ללחוץ ידיים, (ואני מקווה שזה לא יעלה רעיון לאף אחד לרצוח את ביבי כי זה לבטח יתן לו 61 פלוס).

    תנסו להזכר באווירה, "2000 נרצחי שלום", אזרחים שנרצחו על ידי מחבלים שרבין הביא מתוניסיה. היה ברור שהנסיון הארור הזה נכשל (ואם אגיד אנחנו עדיין משלמים את המחיר זו תהיה לפחות הפעם ה 1000 שאתם שומעים את המשפט הזה אחרי שמישהו נירצח על ידי מחבלים) ואנחנו נמצאים כעת במצב הנוכחי בגלל התדרדרות ההסכם. הגיוני שהיו אנשים שחשבו שיש להרוג את ההסכם בכל מחיר. האם הדם של רבין אדום יותר מדם של 2000 הנרצחים?
    הטקס בו הוא נרצח היה טקס לשלום (*יריית* פתיחה למערכת בחירות) מכיוון שהיה ברור שזו טיטאניק ולא שלום.
    האווירה היתה של פחד מטרור והרוגז והשנאה המובנת היו כלפי האחראי. רבין עמד להפסיד בבחירות בגדול ולרדת בדראון בספרי הלימוד ככשלון קולוסאלי וכאדם שנוא, הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לשמו קרה לו. אפילו התנופה האדירה שקיבלה מפלגת העבודה אחרי שנרצח לא הספיקה, כמעט אפשר היה להתחיל קונספירציה שהוא לכאורה הסכים להרצח (וחי בפאראגואי בשם בדוי) כדי להציל את המפלגה שלו מתבוסה בלתי נמנעת וגם זה לא הציל אותה. או אולי שהוא חשב שיקבל 70 בתולות.

    הרצח שלו קידם ונתן תנופה לתומכים באוסלו (ילדים בדרמה עם נרות שלא מבינים בפוליטיקה) ואולי מנע את החזרה מההסכם למרות שכבר היה מאוחר מדי, רק רבין יכול היה לחזור, או פרס אם היה מוכן להקריב את עצמו ועתידו.
    הכוונה שלי יותר היתה להזכיר לכם שהאווירה של עוינות לרבין היתה מוצדקת, כשאדם אומר צריך להרוג את הבן אדם הזה כדי להציל חיים של אחרים, גם אם הוא מתכוון לזה זה עדיין לא אומר שהוא מתכוון לזה. (להלן ליברמן). לחפש פוליטיקאים שבאוירה הזו לפני כמעט 30 שנה הסיתו נגד רבין, ובצדק ללא ספק, ולעוות התמונה זו שיטת ווק טיפוסית.
    כמעט שיש אווירה שכזו כלפי ביבי ומה כבר הוא עשה בהשוואה לרבין.

    אהבתי

  122. ארנ,
    ואיך זה במצב הנוכחי?
    גם היום הורה מבוסס יכול להוסיף תגבור לילדיו.

    והכי אירוני זה מה שאתה כותב בסיפא של דבריך:
    "[גם] אם יתנו לבעלי הכנסות נמוכות שוברים בערכים כספיים גדולים יותר – עדיין ההורה המבוסס יוכל להעניק לילדיו חינוך טוב יותר כי הוא יודע טוב יותר איזה מקצועות אפקטיביים לילדיו".

    כלומר כל מה שלא נעשה – עדיין לא נוכל להגיע לשיויון – ולכן המסקנה היא "שב ולא תעשה".

    אבל כמה מילים יותר כלליות:
    אם הרעיונות הקומוניסטים של שיויון בכל מחיר (שזה בערך הבעיה שאתה מציג) היו מגיעים לעולם 1000 שנה לפני – התוצאה הייתה שכולנו היינו חיים עדיין בימי הביניים.
    מה שהביא ההתפתחות לעולם זה בני עשירים שזכו לחינוך טוב והצליחו להעלות את החברה כלפי מעלה (ובדומה, תלמידי חכמים יהודים מעטים).
    הרעיון הוא להעביר את פירות ההצלחה לכולם. מכאן גם נולד הרעיון הדמוקרטי בו הריבונות עברה מהמלך לעם, זכות הבחירה התרחבה מבעלי ממון לכל העם, ומגברים בלבד גם לנשים, …….
    אבל הרעיונות הקומוניסטיים הם ניסוח מודרני ומתוחכם ליצרים קדומים של שנאה וקנאה. קנאה בכך שהשכן יכול לתת לילדיו יותר ממני, ובמקום שאתאמץ לתת גם לילדי אמנע משכני לתת לילדו.

    Liked by 2 אנשים

  123. פוקסי תהום פעורה בינינו. אתה מצדיק הסתה ושנאה. אני מצדיק וויכוח, הפגנות ודיעות שונות. אם המדיניות לא מוצאת חן בעיניך אתה יכול להביע את זה בקלפי, בהפגנות, בהסברה. לא ברצח.

    אהבתי

  124. חייל זקן כתב:

    1. " … יגאל עמיר לקח על עצמו את מלוא האחריות להחלטה להתנקש ברבין אבל זה אינו פותר את השב"כ מאחריות להרעלת האווירה באופן שיפגע במתנגדיו הפוליטיים של רבין. …" +
    " … המסקנה ההגיונית היא שאבישי רביב לא פעל לבדו אלא שהיה חלק מאופרציה רחבה שהוסתרה מעיני ועדת שמגר …"
    —————–
    *יתכן* שגם בכירי השב'כ ניסו להפחית את כוחם של מתנגדי רבין / מתנגדי אוסלו.
    בין אם בגלל נטיותיהם הפוליטיות (כפי שכיום "חבורת הרמטכ'לים" (למעשה הרמטכלים בדימוס) מנסים לתמוך במחנה הרל'ב).
    בין אם בכדי לנסות לנטרל מראש את כוח המתנגדים למנוע ביצוע החלטות ממשלה, כמו פינויי ישובים (אם רבין ושות' יורו על כך).
    בין אם בכדי להצליח לשתול סוכן סמוי בחבורות שעלולות להתגלות כמחתרת יהודית ב' או ג' (באמצעות התחזות הסוכנים לאפילו יותר קיצונים מהחשודים בהקמת מחתרות יהודיות נוספות).

    מכאן שיותר מאשר סביר שלא *רק* אבישי רביב ניסה להבאיש את ריח המתנחלים ו/או ללמוד מראש על תוכניותיהם בכדי לדווח עליהם מבעוד מועד לשב'כ.
    האם אופרציות שכאלו של השב'כ נחשפו במלואן בפני ועדת שמגר? סביר שלא.

    אך לתפיסתי אין לכך שום קשר ישיר לרצח ראש הממשלה.
    האווירה, עליה השב'כ היה יכול להשפיע, לא השפיעה (להערכתי) על יגאל עמיר. כפי שהשיח הסמכותני העכשווי של אותם "רמטכלים" לא יכול להשפיע על חרדלניקים מצביעי נעם.

    2. " … הטענה שהעלה אמנון לורד בסקירתו את הספר שעוסק ברצח היא שבהפגנה שבה נרצחי רבין היו מספר אנשים שפוררו את טבעות האבטחה (ומנעו ירי מתבקש במתנקש) …
    + " … מי שזוכר את תעלולי השב"כ (באמצעות נציגו יוסי גינוסר) בחקירת פרשת קו 300 בוודאי לא יופתע מכך …"

    ———————-
    זוהי למעשה טענת קונספירציה קשה. המוטיבציה שלהם לפורר את טבעת האבטחה, כפי שאני מבינה אותה, משמעה שיגאל עמיר הפך למעשה לאידיוט השימושי של החבורה מהשב'כ שרצתה ברצח רבין. עמיר תומרן ללחוץ על ההדק (במקומם), ולשאת במלוא חומרת העונש על הפשע (במקומם). זו למעשה טענה שהם ידעו מראש על כוונתו לרצוח את רבין, עקבו אחריו, ודאגו להסיר כל מכשול מדרכו – בכדי שמזימתו תצליח. יגאל עמיר עצמו אפילו לא ידע שהוא המריונטה שלהם או הדחליל שלהם.

    מצד אחד, איני מסוגלת לפסול על הסף תיאוריה שכזו.
    כפי שהזכרת את פרשת קו 300 – לאור נסיונם להפליל את גיבור ישראל אביגדור קהלני, כך שישא בעונש על רצח מחבל שבוי במקומם.

    מצד שני, יש צורך בלא מעט ראיות בכדי לתמוך בתיאורית קונספירציה קשה שכזו.
    *אם* קיימות ראיות שכאלו – לא גונבה לאזני אפילו בדל של שמועה לגביהן. חובת ההוכחה על מפיצי טענה זו.

    3. " … אחד מהם הוא זה שצעק את הצעקה הידועה "סרק סרק". …"
    ————–
    התיאוריה שלי לגבי הקריאה "סרק סרק", שכנראה אינה טובה או גרועה מכל תיאוריה אחרת, דומה להפליא לתיאוריה של פוקסי.
    פעמים רבות התגובה *הראשונה* של בני משפחה ל"בשורה" על מוות מפתיע (כמו מוות מתאונת דרכים או של חלל צה'ל) היא הכחשה גורפת. בני המשפחה אומרים משפטים כמו "לא יכול להיות", "אתם בטח טעיתם. זה לא הוא" וכד'.
    הקריאה סרק סרק כנראה הושמעה מפי מישהו שמוחו זיהה נכונה את רעש היריות אך הוא רצה להכחיש את הנורא מכל. לקרוא "סרק סרק" זה למעשה להגיד "זה לא אמיתי. לא ירו באף אחד. זה רק תרגיל. אל תכנסו לפניקה. אל תרגשו".
    מכאן שסביר שעד היום הצועק חש מבוכה מתגובתו הראשונית – ולא מודה בפומבי שהוא זה האחראי לה.
    .

    Liked by 2 אנשים

  125. קמיליה, פוקסי,
    התיאוריה שהשב"כ רצה לחסל את רבין היא אכן מרחיקת לכת בהיעדר הסבר מניח את הדעת למניע אבל לתיאוריה שהשב"כ רצה להדביק למתנגדי רבין אשמת נסיון רצח אחיזה חזקה בעובדות הידועות (המצאת הפולסא דנורא למשל). האפשרות שגוף אחד בשב"כ (החטיבה היהודית) ישבש פעילות מבצעית של גוף אחר בשב"כ (חטיבת האבטחה) היא לא פחות סבירה מאפשרות של דו"צ בין שתי חטיבות של צה"ל.
    הפרקטיקה הזו של השב"כ לא נעלמה אחרי ועדת שמגר. חזינו בה שוב במלוא תפארתה בתקופת ההתנתקות

    Liked by 1 person

  126. חייל אתה טוען שלא הייתה פולסא דנורא? תוכיח. בינתיים כל העדויות מראות שהייתה. מעבר לכך אני זוכר את התמונות של רבין בכאפייה וקראות ה"בוגד". יכול להיות שהשב"כ בחש אבל היה לו במה לבחוש.

    אהבתי

  127. amehaye,
    בוודאי שהיה פולסא דנורא. השב"כ אירגן צוות טלוויזיה שיצלם טקס פולסא דנורא שיזמו אנשיו כדי שכל עם ישראל יצפה במעשיהם של מתנגדי רבין

    Liked by 1 person

  128. תמריץ,
    במדינת חוק אסור לרשויות לפרוץ גבולות. בנוסף על רשות מנהלית לתעד את כל החלטותיה/מעשיה

    אהבתי

  129. בצה"ל תמיד יש עוד לאן לרדת…
    הרמטכ"ל החדש מגיע, כמו קודמיו, מוכן לריאיון שאחרי השחרור

    Liked by 2 אנשים

  130. אני מקווה שזה סתם פלופ עיתונאי לאוזני הציבור ושהרמטכ"ל יעסוק באיום האיראני, החיזבלוני, החמ"סניקי והפת"חיסטי.
    שישאיר לאישי ציבור אחרים את תפקידי הלכידות החברתית.

    אהבתי

  131. העיתונאי גלעד זווייק שופך קצת אור על עלילות כמיסה/ליברמן. שרשור ארוך

    אהבתי

כתיבת תגובה