בעיית המעצמה המהבהבת

ישראל מתמודדת היום עם בעיה אסטרטגית יוצאת דופן. לא ניתן לחשוב על שאלת הסכם הגרעין עם אירן בלי להתייחס לבעיה זו. זו היא בעיית המעצמה המהבהבת. בעולם יש כיום שלוש מדינות שניתן להתייחס אליהן כמעצמות צבאיות – ארה״ב, סין ורוסיה. אבל למעשה יש ארבע: ארה״ב תחת שליטה דמוקרטית, ארה״ב תחת שליטה רפובליקנית, סין ורוסיה. ארה״ב היא בעצם מעצמה מהבהבת. מדי כמה זמן, ארבע שנים או שמונה שנים, יש הבהוב והתחלפות. מעצמה אחת תחת השם ארה״ב הופכת למעצמה אחרת ששומרת על אותו שם ועל אותו כוח צבאי וכלכלי אימתני, אך מחליפה כמעט לגמרי ערכים ובעלות ברית. ארה״ב הדמוקרטית הופכת לארה״ב הרפובליקנית או ההיפך.

הבעיה היא שאין שום ודאות לגבי מועד ההבהוב הבא. ייתכן שיגיע ב-2024, ב-2028 ואולי אפילו ב-2032 או מאוחר יותר. אם ההבהוב הבא יגיע ב-2024, כנראה מוטב לישראל שייחתם הסכם הגרעין כרגע, ושממשל רפובליקני יהיה זה שיתמודד עם כוונותיה של אירן להעשיר אורניום בכמות עצומה בהמשך הדרך. אם ההבהוב הבא יגיע ב-2032 או ב-2036, הרחק מעבר לאופק, אז חתימת הסכם הגרעין היא אסון קיומי. ממשל דמוקרטי נותן רישיון לאירן לעשור חופשי מסנקציות שבו תהפוך למדינה שקרובה לעשרות פצצות גרעין.

פסיקת בית המשפט העליון בארה״ב נגד היתר ההפלות הופכת לעניין אסטרטגי ישראלי. אם היא מדרדרת את סיכויי הרפובליקנים ומרחיקה את ההבהוב הבא, כפי שנראה כרגע, יש לכך השלכות גדולות על האופן שבו ישראל צריכה לנהוג מול הסכם הגרעין. אבל אין באמת דרך לדעת. הרי בעבר ראינו שלא ניתן לחזות. תוצאות הבחירות בארה״ב היו הפתעה עצומה ב-2016 וקרובות מאוד להפתעה עצומה ב-2020.

בשאלות קיומיות צריך להניח את ההנחה היותר פסימית. דהיינו לא להניח שטראמפ, דה סאנטיס, מייק פנס, ניקי היילי, טד קרוז או מייק פומפיאו יאכלסו את הבית הלבן ב-2025 אלא ביידן או קמילה האריס. אם כך ברור שהסכם הגרעין רע מאוד לישראל – המפלגה הדמוקרטית חותמת בו על הפיכתה של אירן למדינה במרחק נגיעה מעשרות פצצות אטום.

בהקשר זה צריך לזקוף לזכותו של ביבי את העובדה שכרגע נראה שלפחות עבור הרפובליקנים הסכם הגרעין הוא תועבה מוחלטת. אם לא היה מתעקש ונלחם על כך בזמנו, ייתכן מאוד שגם טראמפ וממשיכיו, שסולדים מהרעיון של שחזור מלחמת עירק הכושלת וממלחמות מיותרות במזרח התיכון באופן כללי, היו מקבלים את ההסכם כהכרח בל יגונה.

61 תגובות על ״בעיית המעצמה המהבהבת״

  1. רוסיה היא לא מעצמה צבאית החל מהתפרקות בריה"מ, אולי רק בכמויות.
    בריטניה, גרמניה, דרום קוריאה,טורקיה ועוד מדינות מערביות – יכולות להתמודד עם צבא רוסיה בקלות.
    עדיין יש אמונה שכמויות סד"כ ומידע שאפשר להבין אותו מניתוח טכנולוגי יכולות להצביע על עוצמה צבאית – אבל העוצמה הצבאית כיום טמונה ביכולות יחודיות בעולם המודיעין, הלוחמה הרשתית, מערכות קורנות ועוד. לא משנה כמה טנקים יש לך, אם אתה לא יודע איפה האויב אבל האויב יודע איפה הטנקים שלך.

    Liked by 1 person

  2. דן,
    לבריטניה וגרמניה אין זרוע יבשה משמעותית. לתורכיה יש צבא גדול אבל חסר את היכולות שמנית. קוריאה היא מדינה מאויימת ללא יכולת לפעול מחוץ לגבולותיה. הצבא המערבי הכי משמעותי לאחר ארה"ב הוא הצבא הצרפתי.

    אהבתי

  3. לחייל הזקן:
    נדמה לי שמדינות אירופה יכולות להקים כוח צבאי קונבנציונלי ואטומי חזק הרבה יותר מכוחה של רוסיה תוך שנים בודדות. הכוח הזה יכול לעצור את רוסיה גם ללא עזרת ארצות-הברית. אלו מדינות עשירות ומפותחות ואילו צבאה של רוסיה הוא לא מוצלח. זאת ראינו במלחמה באירופה.

    אהבתי

  4. arn,
    אלו חלומות באספמיא. ללא תרבות אימפריאליסטית לא ניתן להקים כח צבאי משמעותי, וודאי לא במדינות שמתכווצות דמוגרפית.
    מקווה שהחלמת החלמה מלאה מהקורונה

    אהבתי

  5. תמריץ,
    על הנושא שהעלת צריך להסתכל בזוית רחבה יותר:
    מחד, למדינות לא-דמוקרטיות יש מטרות מאוד ברורות וגם אסטרטגיה כיצד להגיע לשם, אבל הן חסרות את היכולות לממש את מטרותיהן ביעילות.
    מאידך, למדינות דמוקרטיות יש יכולות גבוהות ויעילות גבוהה, אבל אין להן מטרות ברורות ולכן גם לא אסטרטגיה מגובשת להפעלת היכולות שלהן.

    במבחן הזמן הדילמה די פשוטה – לאורך זמן מדינות דמוקרטיות הן יותר עשירות וחזקות (וההישגים שלהן משפיעים לטובה גם על אחרים).
    במבחן הנקודתי – מדינות טוטאליטריות יכולות להצליח מהר יותר לגייס כוחות ולהשיג הישגים (ובוודאי לגרום לנזק רב ליריביהן).

    Liked by 3 אנשים

  6. ארה״ב לא הייתה מפולגת כל כך בעבר סביב מדיניות חוץ, ומועמדים שהציעו מדיניות חוץ מאוד שונה הפסידו (ברי גולדווטר; ג׳ורג׳ מקגוורן). זה שממשלים שונים יתנהגו אחרת לגמרי ביחסי החוץ לא חייב לקרות, והוא חלק מסממני הקיטוב באמריקה.

    Liked by 2 אנשים

  7. " … ארה״ב היא בעצם מעצמה מהבהבת. מדי כמה זמן, ארבע שנים או שמונה שנים, יש הבהוב והתחלפות. מעצמה אחת תחת השם ארה״ב הופכת למעצמה אחרת ששומרת על אותו שם ועל אותו כוח צבאי וכלכלי אימתני, אך מחליפה כמעט לגמרי ערכים ובעלות ברית …"
    ———————–
    יש משהו נחמד בקונספט של מעצמה שאחת ל X שנים "מתהפכת", ומשנה את צבעיה מכחול לאדום (ולהפך מאדום לכחול).
    אבל מתקיימים תהליכי שינוי, דומים למדי, גם במעצמות הדיקטטוריות ובמדינות סמי – דמוקרטיות. למרות שהשינויים לא מתחילים *רק* במספר צומתי החלטה פוטנציאלים, שמועדם נקבע שנים מראש.
    איני מתכוונת רק לחילופי שליטים בדיקטטורות בגלל נסיבות טבעיות או למהפכים שלטונים אלימים, כאשר השליטים הנוכחיים נרצחים או נאלצים לברוח ממדינתם.
    לא קשה להיזכר שלפני כעשר שנים אף אחד לא ניבא את התנהגותו הנוכחית של שליט סין, והניבויים לגבי עתידה הצפוי של סין היו שונים לחלוטין מההערכות הנוכחיות. שארדואן הטורקי המתון והפתוח למערב, של ראשית כהונתו, החליף את עורו ואת חברבורותיו, והתגלה כאיסלמיסט קיצוני, אנטי מערבי ואנטישמי. וגם לא שפוטין יעבור שינויים דרמטים מאז השנים הראשונות לכהונתו, ויעלה על דעתו לפלוש לאוקראינה ולאיים על כל שאר אירופה.
    המוני המשקיעים המערביים, שנהרו בעבר בהמוניהם לסין, טורקיה ורוסיה והשקיעו בהן אלפי מיליארדי דולרים – אפילו לא העלו בדעתם שגם דיקטטורות, כולל כאלו שאינן מועדות למהפכות אלימות, יכולות להבהב ולהתהפך.

    Liked by 2 אנשים

  8. 1. אני לא בטוח במה שאתה אומר. למשל לקרטר הייתה מדיניות שונה מאשר לרייגן שהיה אחריו.
    2. אני מסכים שיש קיטוב בארה"ב, והוא כנראה משפיע על מקומות נוספים (אולי גם אצלנו).
    3. הקיטוב האמריקאי והקיטוב אצלנו מרמזים שלא מדובר במשבר פוליטי כי אם תרבותי-חברתי (עליו הרחבתי בתגובות כמה פעמים). כזה שלא שינוי שיטה יכול לפתור (אלא רק להעמיק). אני חושב שנקודת השבר היא חברתית/מעמדית/זהותית (מה שאבישי בן-חיים מכנה "ישראל הראשונה והשניה" אצלנו וגדי טאוב מכליל ל"ניידים ונייחים" שזאת הגדרה גם רחבה יותר וגם מתאימה למקומות נוספים).

    Liked by 1 person

  9. ב. " … אם ההבהוב הבא יגיע ב-2024, כנראה מוטב לישראל שייחתם הסכם הגרעין כרגע, ושממשל רפובליקני יהיה זה שיתמודד עם כוונותיה של אירן להעשיר אורניום בכמות עצומה בהמשך הדרך. אם ההבהוב הבא יגיע ב-2032 או ב-2036, הרחק מעבר לאופק, אז חתימת הסכם הגרעין היא אסון קיומי. …"
    —————————–
    לתפיסתי כל חתימה של "העולם" על הסכם *כלשהו* עם איראן – היא אסון קיומי עבור מדינת ישראל.
    עבור המדינה שאיראן כבר הצהירה, ולא רק פעם או פעמים, שמטרתה הקדושה היא להביא לקץ קיומה ולמחיקתה ממפת העולם.
    בלי כל קשר לשאלה האם השלטון הדמוקרטי בארה'ב יתחלף ב 2024 או 2036.

    איני מתייחסת רק (או אפילו בעיקר) לשאלה האם יהיה לאיראן נשק גרעיני, ואם כן מתי.
    למיטב ידיעתי בנושא (שהיא כמובן אפסית) כבר מזמן יש לאיראן נשק גרעיני שרכשה מפקיסטן או מצפון קוריאה ושכפלה בעזרת מדעניה.
    או שאיראן בכלל לא מעוניינת להשיג נשק גרעיני, בגלל חששה שאחריה גם מספר מדינות סוניות יצטיידו בנשק גרעיני ויאיימו על המדינה השיעית הגדולה היחידה בתבל. או כל תסריט אפשרי אחר בנוגע לאיראן ולגרעין.

    אבל ברור לכל שכל חתימה על הסכם עם איראן תעניק לה עשרות או מאות מיליארדי דולרים בשנה (ממכירות נפט על פי מחירי השוק הגבוהים הנוכחיים, מהפשרה של עיקולים שהוטלו על כספיה, מהשקעות של המוני חברות מערביות ועוג ועוד). ויחד עם חידוש זרם הכספים יתקרבו לאיראן גם המוני שותפים ובני ברית (כדוגמת רוסיה).

    כאכסיומה, אני מעדיפה שאויביי יהיו בורים, חולים, עניים ומשוללי חברים ובני ברית (מאשר שיהיו עשירים, משכילים, בריאים ומרובי שותפים ובני ברית).
    מכאן שכל חתימה על הסכם של "העולם" עם איראן – רק תעצים את האויב הקיומי שלנו במקום להחלישו.

    Liked by 1 person

  10. לתמריץ ולחייל הזקן: אם הפוטנציאל של אירופה להפוך למעצמה מאוחדת וחזקה, קיים – אז יש סיכוי שזה יתממש.
    לקמילה: אני חושב שהבעיה עם אירן היא רק נשק גרעיני. כל יתר הפעולות שאירן יכולה לעשות עם נשק קונבנציונלי או פיגועים בטל בשישים לעומת הנשק הגרעיני.

    למי שהתעניין: החלמתי כבר מקורונה. תודה רבה על ההתענינות.

    Liked by 2 אנשים

  11. כל מדינה משתנה, אבל ההבהוב משמעו שיש פה שתי מדינות שונות במסווה של אחת. קרטר יותר הדגיש זכויות אדם מרייגן, אבל אי אפשר להגיד שסולם הערכים שלו היה שונה בתשעים מעלות (גם כיום זה לא 180, שתי המפלגות תומכות באוקראינה). רייגן התנגד להפצצת הכור בעירק למשל. ג׳ורג׳ בוש האבא היה סגן נשיא של רייגן ולא יותר פרו ישראלי מקרטר.

    אהבתי

  12. ארנ, ברכות על החלמתך ומסכים איתך לגבי אירן. ברור שהאידיאלי שממשל ביידן גם לא יחתום הסכם עם אירן וגם יפציצם לאבק, אבל צריך להיות ריאליים.

    אהבתי

  13. פינת הטרלול האירופי

    Liked by 1 person

  14. פינת נעים להיזכר
    היום הוא היארצייט הראשון (למניינם) של אחת מלוחמות המוסד הנועזות ביותר שפעלה תחת שם הקוד "נילסן". "נילסן" היתה אשת המוסד שאספה את המודיעין שאיפשר את מבצע חיסול מנהיגי המחבלים בביירות, "אביב נעורים", (1973). בשנת 1982 קיבלה את צל"ש הרמטכ"ל על תרומתה להצלחת המבצע בו לקחה חלק פעיל בנוסף לאיסוף המודיעין המוקדם.
    "נילסן" נולדה בקנדה ב1936 לאב פיסיקאי ואם עקרת בית. שם נעוריה היה איליין שטיינר. בגיל 3 עברה עם משפחתה לניו יורק שם בגרה ולמדה מחשבים. ב1968 עלתה בגפה לישראל ועבדה כמתכנתת. ב1971 התגייסה למוסד שם שינתה את שמה ליעל מן וקיבלה את שם הקוד "נילסן". סיפור הכיסוי שלה היה תסריטאית ואשת קולנוע, סיפור שאיפשר לה לשוטט מצויידת במצלמה. המורה שלה לתסריטאות היה שבתאי טבת. בשנת 1973 נשלחה ללבנון לצורך איסוף מודיעין על מנהיגי המחבלים. שבוע לאחר המבצע עזבה את לבנון מבלי שנחשפה. "נילסן" השתתפה במבצעים רבים של המוסד (שלא התפרסמו) והשתחררה לאחר 15 שנות שרות, כשהיתה בת 50. לאחר שיחרורה נישאה למי שהיה המורה שלה לעברית איתו חיה עד למותה לפני שנה בגיל 85. תנצב"ה

    Liked by 3 אנשים

  15. נראה לי שישראל מתמודדת עם הרבה בעיות לאחרונה:
    התגברות האלימות.
    נהיגה בכבישים שהולכת ונעשאת פראית יותר ויותר.
    פילוג קשה בין תומכי ומתנגדי ביבי.
    האינפלציה החדשה.
    מחירי הדירות המטורפים.
    שביתות של המורים והמתמחים.
    הגרעין האירני.

    אני לא יודע בדיוק מה המצב בארצות אחרות, אבל נראה לי שגם שם יש בעיות שונות.

    אהבתי

  16. לתמריץ:
    העובדה שאירן קרובה לגרעין וכנראה תשיג אותו – זה משהו חדש. אף אחת מאויבותיה של ישראל לא הייתה קרובה מעולם למצב הזה.
    מעולם לא היו מחירי הדירות כל כך גבוהים יחסית למשכורת הממוצעת. תמיד זוג צעיר יכל לקנות דירה. בעבר זה היה קשה והיה צורך לשלם משכנתא במשך 15 – 20 שנה. אבל היום זה בלתי אפשרי.
    פילוג כה קשה בישראל לא זכור לי. לפעמים יש לי תחושה שיש אנשים בכל צד שמוכנים שהמדינה תישרף רק שהצד שלהם ינצח.
    אינפלציה הייתה בעבר ואפילו היפר-אינפלציה אבל תמיד יכולת לשמור על כספך באג"ח או תוכניות צמודות מדד שנתנו ריבית של 3% – 5% בנוסף להצמדה. היום מאוד קשה אפילו לקבל הצמדה עם 0% ריבית. אם לדייק סכנה של אובדן הכסף הייתה רק בחודשיה האחרונים של ההיפר-אינפלציה כאשר היא הגיעה ל-400% – 500% בחישוב שנתי.
    אלימות & נהיגה פראית בכבישים תמיד היו אבל לתחושתי (הסוביקטיבית) הם התגברו השנה.

    אהבתי

  17. סוף כתבה של חגי סגל:

    "רצינו לגדל פה דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות", נאנח מנהיג מפ"ם יעקב חזן בערוב ימיו. משרד החינוך 2022 רוצה לגדל פה דור של תלמידים מאושרים, אבל התוצאה המסתברת תהיה דור של בורים רב־תחומיים.

    אהבתי

  18. תמריץ,
    חדשות 12 בתימצות מזהיר של מדיניות בנט/לפיד:
    מגעים מתקדמים לקיום שיחת טלפון

    Liked by 2 אנשים

  19. תמריץ,
    המחלוקת אינה על שאלת מדידות טמפרטורה אלא על שליטה אנושית בשינויי האקלים

    אהבתי

  20. תמריץ,
    אימצת סיגנון רל"ביסטי בכל עניין ועניין. צריכת אנרגיה מייצרת חום, זו עובדה. המחלוקת היא על השאלה האם היו שינויי אקלים גם ללא תרומה אנרגטית זו.

    אהבתי

  21. תמריץ,
    "אחרי רבים להטות"? לאן נעלמה "הדמוקרטיה המהותית" שנלחמת בעריצות הרוב?
    רוב לא רלונטי במדע, בעיקר לא רוב של הדיוטות. ניר שביב אחד? קבל עוד אחד:

    אהבתי

  22. קראתי לעומק את הספר של סטיבן קונין. הוא אינו כופר בהתחממות הגלובאלית ובקשר שלה למעשה ידי אדם. הוא סקפטי לגבי התרחישים היותר קטסטרופליים ולגבי הקשר בין ההתחממות לתופעות אחרות כמו טייפונים. הלל גרשוני מייצג עמדות דומות בשפה העברית, אבל גם הוא לא מכחיש את הקשר הבסיסי בין ההתחממות לבין הפליטות.

    אהבתי

  23. תמריץ,
    לא מדובר בבבעיה מהסוג של כן ביבי או לא ביבי. מדובר במערכת מורכבת, כזו שהמדע לא יודע לבודד ולכמת השפעה של משתנה בודד על המערכת

    אהבתי

  24. תמריץ,
    יש קשר בסיסי בין פליטות פד"ח להתחממות כדוה"א, אבל השאלה היא עד כמה הפליטות אחראיות להתחממות.
    על השאלה הזאת נבנו תילי-תילים של מודלים שקושרים בין ריכוזי פד"ח לטמפ', אבל מס' האנשים שבכלל מבינים את הפיזיקה שמאחורי המודלים הללו (ומסוגלים לעמוד מאחריהם) נמוך ממס' האנשים שלמדו את מורה נבוכים. אני מאוד מתקשה לומר עליהם "אחרי רבים להטות" כי הם בוודאי לא רבים.
    המודלים הללו בינתיים לא מצליחים לחזות את טמפ' כדור הארץ כתלות בריכוזי הפד"ח, כנראה בגלל שיש עוד משתנה/ים שמשפיע/ים על ההתחממות.
    ולכן קצת ענווה לא תזיק לנו אם נודה שאנחנו לא באמת יודעים מה גורם להתחממות. זה עדיף על פני היומרה לקבוע שהתחממות כדור הארץ מקורה אך ורק בהתנהגות האדם.

    גם ברפואה יש מצב דומה של קשרים כלליים אך לא מדויקים, אבל בסך הכל אנחנו רואים את ההצלחה העצומה של הרפואה בשיפור איכות החיים ואורך החיים של האנושות – אז גם אם הדיוק אינו מושלם ובוודאי שחלק מההמלצות אינו נכון – עדיין ההצלחה הכללית מדברת בעד עצמה.
    לא כן בכל מה שקשור להתחממות הגלובלית. הפתרונות שחסידיה מציעים וכבר ייושמו לא מצליחים לתרום דבר לקירור הגלובוס או שהם לא ישימים כלל.
    אני מציע לאנשים אינטליגנטים כמוך את מה שאני מציע להדיוטות כמוני – לקחת את נושא השפעת הפד"ח עם קצת יותר מלח ופלפל ולא לבלוע אותם במלואם. ובעיקר לצאת מאווירת הקטסטרופה שמנסים לצייר (ושאתה שותף לה).

    אפשר לשבת בניחותא ולגבש סט פתרונות פשוט וזול יחסית, למשל בעולם המערבי אנרגיה גרעינית וגז ובשאר העולם נפט ופחם עד כמות מסוימת (או פתרונות אחרים). סט פתרונות שאומר שאנחנו לא יודעים הכל, ונעשה את מה שאנחנו יכולים לעשות מבלי כוונה לשנות את התרבות האנושית מן היסוד. ולכן נעדיף גז על-פני נפט ופחם, אבל לא נקים שדות סולריים עם אמינות לא ידועה שצריך לסבסד על חשבון הציבור.
    בדיוק כמו שנעשה למשל ברגולציה על חומרים חדשים שמיוצרים. כזאת שאומרת שאנחנו לא יודעים את הכל ולכן קובעים ערכי סף לפי מה שידוע אבל לא מונעים פיתוח כלכלי ואנושי.

    אבל מה שאנחנו רואים זה שפיכת כסף קולואוסלית של ממשלות שמטרתה "איפוס פחמני ב-2050" (שזה שם מכובס ל"בא נשלם לתאגידים הגדולים לבנות שדות ענק של פאנלים סולאריים וטורבינות רוח, ונשמן לוביסטים ומכוני חשיבה בכדי לומר שאנחנו בכיוון הנכון"). מה שאנחנו רואים זה מדינות מתפתחות שרוצות להתקדם אבל הן כבולות לערכים של האיחוד האירופאי ושל המפלגה הדמוקרטית. שבשביל להתקדם צריכות אנרגיה אמיתית ואמינה להקמת תעשייה אבל הן עוצרות את הפיתוח של האזרחים שלהם בגלל הצדקנות האירופאית והאמריקאית-דמוקרטית. מדינות שמשתתפות בפרויקטים מצחיקים של האיחוד האירופאי ו-USAID של השקייה בקולחין בעזרת משאבות מונעות בחשמל סולרי, במקום להשתמש בכסף הזה להקמת תחנות כח (ששורפות נפט) שיניעו תעשייה יצרנית ואמיתית – כזאת שתוכל לקדם את הכלכלה והחברה והתרבות (בדיוק כמו שקרה היסטורית באירופה ובאמריקה). מה שאנחנו רואים זה ממשלות (כולל בישראל) שמסבסדות הקמת פאנלים סולריים על גגות בעלי בתים פרטיים על חשבון תעריף החשמל של מסעודה משדרות. אם היינו מפיקים חשמל מנפט אז אולי מסעודה הייתה נהנית מיותר אוויר נקי בגלל הקמת פאנלים סולריים, אבל כאשר שורפים גז – מה בדיוק היא מרוויחה?

    ביום מן הימים נבין טוב יותר את הקשרים בין פליטות להתחממות ואז ייתכן ונגלה שהייתה כאן תרמית ענק של העברת הון מעניים לעשירים.

    Liked by 3 אנשים

  25. יאיר, רוב המדענים מתריעים מפני סכנה חמורה, והממשלות אינן צריכות לעשות דבר? העמדה לא ברורה לי.
    חשמל סולארי זו לא המצאה פרוגרסיבית, אלא דבר מאוד משתלם. סין לא הייתה מתמלאת בפאנלים סולאריים אם זה היה עניין פרוגרסיבי.

    Liked by 1 person

  26. רוב המדענים בכלל לא מבינים בנושא הזה בשביל להתריע מפני סכנה חמורה.
    אם חשמל סולרי כל-כך משתלם מדוע נדרש לסבסד אותו?

    אהבתי

  27. למשה,
    שאלת:
    https://www.inn.co.il/news/575587
    הגורם המדיני הבכיר זה מטעם השמאל או מטעם נתניהו?"
    ————————
    ברור שאיני יודעת דבר בוודאות.
    אבל אני מנחשת שמקור הדמוניזציה, שנעשית כיום לבן גביר (שהוא למעשה פוליטיקאי מהדרג השני ומטה, שעדין *לא* כרת ברית עם השטן) יושב באיזדשהו משרד בכיר לייעוץ פוליטי בארה'ב. כנראה משרד שמנסה לקדם את הקריירה של מספר פוליטיקאים חשובים מהמפלגה הדמוקרטית. להערכתי הם אלו שמייעצים ליאיר לפיד כיצד לנהל את מסע הבחירות הנוכחי שלו.
    יש דמיון, רב מדי לטעמי בין ארה'ב וישראל, ברטוריקה של "כוחות האופל" הדמוניזציה של יריבים פוליטים (כמו טראמפ, עוזריו ותומכיו ונתניהו, עוזריו ותומכיו).

    יאיר לפיד זקוק, במסע הבחירות הנוכחי, ל"דמון" משמעותי בכדי:
    – למלא באיזשהו תוכן את הצהרותיו על "כוחות האופל" ומלחמת בני האור בבני החושך (אם לא תנופח משמעותית דמותו של בן גביר והסכנות הגלומות בו – "כוחות האופל" עלולים להיתפס ככוחות דרדלה מגוחכים)
    – לתגבר את המתקפות על המושחת הגדול נתניהו, וכל האסונות שיקרו אם חלילה יחזור לשלטון (כלומר בן גביר כשחקן חיזוק, בשל הספקות שמתחילים להתעורר בציבור בעקבות העדויות במשפטי נתניהו)
    – לתת משקל נגד להתקפות על בני הברית העתידיים שלו – קרי הרשימה המשותפת. בכדי ליצור בציבור את האשליה שהנזקים הפוטנציאלים למדינת ישראל מבן גביר ושות' והנזקים של המשותפת ושות' מקזזים זה את זה.

    יחד עם זאת, אסור לפסול את האפשרות שיתכן שבעתיד נתניהו יבחר להשתמש במתקפות הנוכחיות הקשות על בן גביר. למרות שלהערכתי לא הוא זה שיוזם אותן.
    אם, לדוגמא, הוא זה שירכיב את הקואליציה, ואזי יעדיף להכניס אליה את גנץ במקום את ה"שותפה הטבעית" של הליכוד (הציונות הדתית ועוצמה יהודית). או כתרוץ בכדי להעניק תפקיד שר בממשלתו לאדם אחר ולא לבן גביר.

    אהבתי

  28. אם מחיר הגז הוא כל כך יקר עד כדי כך שאירופה לא יכולה לעמוד בו, מדוע היא לא מפסיקה את החרם על רוסיה? הרי אנו רואים שהחרם הוא דו-כווני ואירופה נפגעת לא פחות מרוסיה.

    אהבתי

  29. *ראש הממשלה יאיר לפיד, בתגובה לדבריו של ראש האופוזיציה נתניהו*:

    כשנתניהו היה ראש ממשלה כל מה שהוא עשה בעניין האיראני היה מסיבות עתונאים ומצגות.

    הנזק שגרם במהלך כהונתו לשתי הסוגיות האסטרטגיות החשובות ביותר לישראל – המאבק בגרעין האיראני והיחסים עם ארה"ב – הוא חמור ועמוק ואנחנו עדיין מתקנים אותו.

    אנחנו פועלים כל יום לחזק את יכולותיה של המדיניות והביטחוניות של ישראל שהוזנחו במשך שנים ארוכות.

    לכן זימנתי מחר את ראש האופוזיציה לתדרוך בטחוני להתעדכן בפרטים, שלפחות יהיה לו מושג על מה הוא מדבר בסרטים שהוא עושה.

    אהבתי

  30. יאיר ככל שידוע לי כבר אין סובסידיות על מתקנים סולאריים חדשים. היו בזמנו בשביל להזניק את התעשייה. באופן דומה כבר אין סובסידיות למכוניות חשמליות. גם כאן היו בזמנו סובסידיות, שעזרו מאוד לטסלה, אבל להבנתי מכוניות חשמליות כיום אינן מסובסדות.

    אהבתי

  31. א-מחייה, החוק החדש של ביידן החזיר סבסוד למכוניות חשמליות בתנאי שהן ״מייד אין אמריקה״. כלל פשוט: אם סין עושה משהו באופן המוני, אז זה לא נובע מפרוגרסיביות חולנית. והם מושקעים חזק בשמש וברוח.

    אהבתי

  32. למיטב ידיעתי תעריף החשמל שחברת החשמל משלמת לבעלי פאנלים סולריים גבוה מהתעריף המשולם לתחנות כח

    Liked by 1 person

  33. יש להבחין בין בעלי פנלים סולריים בבתים שייתכן שיש לגביהם סבסוד מסוים לבין בעלי חוות ענק במדבר או בשדה של פנלים סולריים שמציעים את התעריף הכי זול במכרזים כיום לעומת כל מקור כוח אחר.

    אהבתי

  34. יאיר התעריפים הנוכחיים רשומים פה https://govextra.gov.il/electricity-authority/pua/home/

    ולמעשה בקובץ המקושר משם: https://www.gov.il/BlobFolder/policy/d_62002/he/Files_Hachlatot_mahcshevon_pv_nn.xlsx

    אלה המספרים מגליון הנתונים:

    15 48.00
    100 41.00
    300 24.50
    630 18.91
    תעריף תחרותי עדכני 18.18

    העמודה הראשונה (15, 100 וכו') זה מקסימום ההספק של המערכת שאתה מתקין בקילווואט-שעה. העמודה השנייה היא התעריף באגורות. העלות הביתית לקוט"ש היא 48 אגורות בפעם האחרונה שבדקתי כך שבכל הנוגע לבתים פרטיים חברת חשמל קונה את החשמל באותו מחיר שהיא מוכרת לך אותו, כך שאם אני מבין נכון היא לא מפסידה כסף. "תעריף תחרותי" הוא נדמה לי מחיר הפקת חשמל מגז. ז"א שבמתקנים תעשייתיים העלות מתחרה ראש בראש בעלות הפקת חשמל מגז.

    אהבתי

  35. סליחה טעות שלי, תעריף תחרותי הוא מחיר שנקבע באיזשהו מכרז. גז עדיין זול יותר:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 2_aee628de-e8ca-ec11-8147-005056aac6c3_11_19494.pdf

    עלות קוט"ש בשנת 2022 היא 12 אגורות לגז טבעי ו-24 אגורות לפחם. ז"א שסולארי היום די קרוב לעלות גז טבעי, והוא כבר יותר זול מפחם.

    אהבתי

  36. כמו כן מחירי הגז תלויים בכל מני גורמים חיצוניים ועלולים לעלות משנה לשנה בעוד מחיר הסולארי רק יורד.

    אהבתי

  37. אם חברת החשמל קונה סולרי ב-48 מבעלי בתים קטנים ו-12-14 מתחנות גז, אז אני מבין שהתעריף לציבור (שעולל גם עלויות הפצה וכדומה) עולה לצרכן בגלל התשלום לבעלי בתים קטנים שיש להם פנלים סולריים.

    אהבתי

  38. אני לא מתמצא מספיק בכלכלת האנרגיה באירופה ובכלל בשביל לשפוט עד כמה חכמה ההשקעה באנרגיות מתחדשות, אבל אני חייב להעיר שאני מתרשם שהרבה אנשי ימין פתאום "גילו" בשנים האחרונות שלממשלה יש מעורבות בשוק האנרגיה. מדברים על סובסידיות ממשלתיות, או על "התאגידים הגדולים" שהזכיר פה יאיר שיגזרו קופון מבניית פאנלים סולריים ותחנות רוח. ואני רוצה רגע לשאול – האם גז ונפט אלה פרויקטים שכונתיים של סבא וסבתא שחפרו באר נפט והתחילו למכור מתוך המוסך שלהם? אני די בטוח שאנרגיה היא תחום שרחוק מאוד מהשוק החופשי, האנרגיה מבוססת דלקי מאובנים מסופקת על־ידי תאגידי ענק שחותמים על חוזים עם הממשלה, ואני לא רואה הבדל גדול מהבחינה הזאת. השאלה מה עדיף, מאובנים, מתחדשות או גרעין, זו שאלה שדורשת התעמקות רצינית במספרים ובחינה קפדנית של ההשלכות האסטרטגיות של כל אפשרות. יש מעטים שעושים את זה, אבל רוב השיח הציבורי משני (או שלושת) הצדדים פשוט מניח אוטומטית שהצד שהוא תומך בו הוא עדיף כלכלית או מוסרית וזהו.

    ורק להדגיש לגבי סוגיית ה"תאגידים הגדולים" – לאנרגיות שמש ורוח יש פוטנציאל ביזור הרבה יותר גדול מלדלקי מאובנים. דלקי מאובנים הם בהגדרה משאבי טבע, הם תמיד יגיעו אלינו מהממשלה או מתאגידים שהממשלה הרשתה להם לחלק אותם. עם גרעין הסיפור שונה, אבל שיקולי הבטיחות הופכים את זה למאוד לא סביר שגורם פרטי שאיננו תאגיד ענק יוכל לעסוק הזה. מי שמפריעה לו הריכוזיות והמעורבות הממשלתית דווקא צריך לחגוג על המעבר לאנרגיות מתחדשות, שם הרבה יותר סביר שהשוק הפרטי יוכל להיות מעורב יותר.

    Liked by 3 אנשים

  39. שי שפירא,
    אתה צודק לגבי יחסי הון שילטון בקשר לאנרגיה לסוגיה אבל ככל שמדובר באנרגיה מתחדשת נוסף אלמנט טוטליטרי שבו הממשלה לוקחת על עצמה גם לחנך את הציבור

    אהבתי

  40. חייל זקן – מסכים לגמרי, החלק ה"חינוכי" של מדיניות האנרגיה הזאת מאוד לא מוצא חן בעיני. יותר מזה, אני גם מסכים עם המתנגדים בכך שהמטרה (איפוס פליטות פחמן) נשמעת לי מפוקפקת ולא מספיק מבוססת מדעית. זה פשוט לא נראה לי כזה אסון, ואם זו האסטרטגיה שהוחלט עליה דמוקרטית אז שיהיה. וכמובן קל לי במיוחד להגיד את זה, כי אני גם מסכים עם המעבר הזה מסיבות אחרות – מבחינתי חיסול התלות במשטרים דיקטטוריים זו בעצמה מטרה שהיה שווה למענה לעשות את המהלך הזה. אם הם עושים את הדבר הנכון בעיני אבל מסיבות מפוקפקות, אני לא אתלהב אבל גם לא אתנגד.

    Liked by 1 person

  41. שי, העלת נושאים חשובים.

    נושא הביזור הוא לחיוב הפאנלים הביתיים. ראיתי בעבר עבודה של ירון זליכה שמנסה לכמת כלכלית את המשמעות של הביזור של פאנלים סולריים לעומת תחנת כח במקום אחד. בזה אתה בהחלט צודק.
    אתה צודק גם שאנרגיה היא מראש מאוד מונופוליסטית.

    אני חושב, בעקבות מה שכתבת (וגם חייל כתב), שהכעס שלי הוא לא על עצם ההשקעות הציבוריות אלא על הנופך הצדקני שעוטפים בהם אותו.
    בעבר הממשלות תמכו בתעשיית הנפט (ברגולציה, חתימת חוזים יציבים או בצורות אחרות) והיום באנרגיה ירוקה (ברגולציה, סבסוד, השקעה במחקר, תמיכה ישירה או בצורות אחרות). אין כאן בשורת צדק סביבתי כפי שמנסים להציג כי אם חישוב כלכלי נקודתי.

    אני חושב שאני צריך לנסח את דברי מחדש ולומר לממשלות:
    אם אתם רוצים להשקיע באנרגיות מתחדשות –
    ראשית, תבדקו טוב טוב את המספרים ואל תטבעו באג'נדות מפוקפקות.
    שנית, אל תהפכו מי שלא נמצא באנרגיות ירוקות לפושע או רשלן.

    אני עדיין עומד על דעתי לגבי ההשפעה של המדיניות הירוקה על מדינות מתפתחות. זה מאוד כובל אותן ואין באמת הבנה של ההשפעה של המדיניות הירוקה עליהן כי את הקולוניאליסטים קל להאשים, הרבה יותר קשה להאשים "אנשים טובים וצדקנים".

    Liked by 1 person

  42. יאיר אתה צודק בענין הפטרוניסטיות האנרגטית של המערב כלפי כלכלות מתפתחות והפגיעה בהן.

    לגבי אנרגיות מתחדשות, לדעתי ללא הסובסידיות שניתנו בהתחלה לא היינו מגיעים היום למצב שאנרגיה סולארית זולה מפחם ולא רחוקה מעלות של גז. כשכל הענין הסולארי התחיל המדינה קנתה קוט"ש סולארי ביותר מ-2 ש"ח, והיום המחיר נמוך פי 10. היה צורך בתמריצים כדי להתניע את השוק.

    Liked by 2 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: