לקראת פתרון בעיית השטחים ובעיות אחרות

לאנרגיה מתחדשת משמש ומרוח יש יתרונות רבים על האנרגיה ממאובנים ובעיקר שלושה: היא מאפשרת נתיב חילוץ לאנושות מהתחממות כדור הארץ; היא אינה אוזלת ולא צריך כל הזמן לחפש אותה מתחת לאדמה; היא מפחיתה את התלות במשטרים אפלים כמו אלו שברוסיה, אירן, ונצואלה וכו'.

מול יתרונות מפתים אלו נמצאים גם חסרונות שההלל גרשוניים של העולם אוהבים להצביע עליהם. אמנה שניים מרכזיים מאוד: ראשית, אנרגיות מתחדשות תופסות שטחים עצומים. תחנת כוח גרעינית או פוסילית תפיק את אותו כוח שיפיקו פאנלים סולריים רבים, אבל יכולה להסתפק באחוז או שניים מהשטח שהם תופסים.

נכון, אפשר לטעון שגם השטחים שמוקדשים לכריית דלקים פוסיליים הם עצומים, ולכן ההשוואה לא הוגנת, אבל שטחי הכריה האלו יכולים להיות גם בים (כמו שקורה בקידוחי הגז הטבעי אצלנו) או במדבר הערבי או בארצות רחוקות שלא מעניין אותנו וגם אותן ששטחיהן מוקדשים לכריה.  בארצנו הקטנה אין זה מתקבל על הדעת לבזבז את הנגב על פאנלים סולריים ואת הגולן על טורבינות רוח.

בעיה שנייה היא שאנרגיות מתחדשות לא מספקות חשמל יציב לאורך כל היממה ולאורך כל העונות. בחורף יש פחות שמש, בלילה אין שמש בכלל, וגם הרוח תנודתית ולפעמים מתרחשות "בצורות רוח" כפי שאירע באירופה וגרר משבר אנרגיה עוד לפני המלחמה באוקראינה.

אני אוהב לעקוב אחרי החדשות בתחום, ומעניין לראות התקדמות מסוימת בפיתרון הבעיות המקשות על אנרגיה מתחדשת. לא פיתרון מלא, אבל לאט לאט.

בתקופה האחרונה מוקדשת המון תשומת לב לאנרגיית רוח בתוך הים. מתברר שהפקת אנרגיית רוח בים היא יציבה יותר מאשר ביבשה. הרוח נושבת חזק יותר. שטחי קרקע יקרים לא נתפסים. רוב האוכלוסיה אוהבת להתרכז ליד החופים, ויש לכך משמעות להעברת חשמל. אם למשל יקימו טורבינות רוח בים שליד חוף פרישמן או חוף תל ברוך, לא יהיה יקר ובזבזני להעביר כבלים משם אל מוקדי הצריכה בגוש דן. זאת בניגוד לקושי להעביר חשמל מהגולן או מהנגב לגוש דן, שהוא קושי ממשי ברשת החשמל הקיימת. בריטניה מתכוונת לבסס בעשור הקרוב את משק האנרגיה שלה על רוח; הרבה מהאנרגיה שלה תבוא מרוח שנושבת בים.

בתחום אנרגיית השמש דובר לאחרונה על האפשרות להעמיד פאנלים סולריים בצורה אנכית במקום אופקית. היתרון ברור: פאנל סולארי שאינו תופס את הקרקע (למעט רצועה צרה לעמוד עליה) מאפשר שימושים חקלאיים בשארית הקרקע. הוא מוסיף לרווחי החקלאים במקום לבוא על חשבונם. החוקרים שמציעים את הפתרון טוענים שהוא גם יאפשר ללכוד יותר אנרגיית שמש בבוקר ואחר הצהריים, על חשבון אמצע היום. כלומר יש בכך כדי לאזן את התנודתיות הרגילה של אנרגיה מהשמש שבאה מפאנלים קונבנציונליים ומגיעה לשיא בצהרי היום. אלטרנטיבה שנייה היא להקים את הפאנלים הסולריים בסככה מעל הגידולים החקלאיים. נכון יש גידולים שיפגעו מכך כי זקוקים למלוא כוחה של השמש, אבל יש גם גידולים שהצללה מסוימת טובה להם. הבנת הנושא מתפתחת מאוד לאחרונה.

רבות מדובר על הבעיה של האנרגיה הלא יציבה שהשמש והרוח מספקות ונעלמת בלילה בלי משב רוח. אבל יש צד שני למטבע: בחלק מהזמן משתמשי אנרגיה מתחדשת נהנים מעודפי אנרגיה, ומי שמבסס את ביתו על פאנלים סולאריים יכול, לפחות בחלק מהזמן, להשתמש באנרגיה כאילו היה עובד חברת חשמל בימים שבהם לא הגבילו במאומה את צריכתו. זה משמעותי מאוד למי שצריך לטעון מכונית חשמלית, ולא דחוף לו שתיטען דווקא בשעות החשכה.

כל זה אינו מהווה פתרון מושלם לבעיה. יצטרכו עוד שנים רבות תחנות כוח מבוססות גז טבעי שיכנסו לפעולה מהירה בעת שבה האנרגיה המתחדשת מאכזבת, וכל עוד אין מספיק בטריות לאחסן אנרגיה לאורך היממה ולאורך העונות. עדיין, התרחבותן של אנרגיות השמש והרוח היא פתרון חלקי שיאפשר לרסן את התחממות הכדור ולבלום את שתלטנותן של הדיקטטורות מבוססות הנפט והגז. כל כלי רכב חשמלי שעולה על הכביש וכל פאנל סולארי או טורבינת רוח שנותנים לו את הכוח מורידים משהו מכוחם של פוטין וחמינאי וגם מצננים מעט את הכדור.

18 תגובות על ״לקראת פתרון בעיית השטחים ובעיות אחרות״

  1. נזכרתי בטענה שהתנהגות שוקי המניות משקפת את חוכמת המוני המשקיעים. ההנחה היא שזו חוכמה שראוי לבטוח בה.

    מצאתי ניתוח מדדי מניות של אנרגיות ירוקות – בהשוואה למדדי מניות אחרים. של אקסלנס. אמנם מעט ישן, אך נראה לי שעדין לא איבד את עדכניותו.

    https://www.xnes.co.il/portfoliomanagement/articles/renewable-energy/

    אמל'ק : בנושא אנרגיות מתחדשות (((עדין???))) לא מדובר על שיקולים כלכליים, אלא על העדפות של פוליטיקאים מסוימים. ַ
    בישראל: מתן סמכויות החלטה ותקציבים לקארין אלהרר (ודומיה) יקפיץ את ההשקעות בחברות אנרגיה מתחדשת, ומכאן גם את רווחיות ההשקעה בהן. ההפך יקרה אם תגבר השפעתו הלל גרשוני (ודומיו).
    הנושא רחוק מלהיות כלכלי כי אם פוליטי.

    קטע מהניתוח:
    ———————–
    " … לכאורה, יש כאן חוסר הגיון בהתנהגות המניות הירוקות. הגורמים אשר השפיעו לרעה על המשק האנרגטי היו צריכים להשפיע באותה מידה גם על החברות המפיקות אנרגיה מתחדשת – אנרגיה בצורה אחרת מן הסטנדרטית. ניתן להעריך שמדדי הצריכה של חשמל רלוונטיים באותה מידה גם כאשר מייצרים אותו מגז ונפט וגם מטורבינות רוח או מחוות של קולטני קרני השמש. יתר על כן, ירידה כה דרמטית במחירם של הנפט והגז היו צריכים להביא לקריסת השוק הירוק, וזאת בגלל מחירי ההפקה הגבוהים שלו, ההופכים עוד יותר לבלתי כלכליים בעליל. נכון שמדובר כאן באפיק שהינו טכנולוגי יותר מאשר התעשייה הישנה, וכתעשייה, היא נחשבת לתעשייה "צמיחה" ולא "ערך" אבל, כדאיות ההפקה לכאורה הייתה צריכה להוות גורם מכריע, עדיין, של חולשה. נראה כי חזינו בהיפך הגמור.

    הסבר הגיוני להתנהגות הכסף הגדול
    ממה שאנו יכולים להבין, 2019 הייתה שנת הפיבוט בנושא הזה, כאשר משבר הקורונה רק הראה לנו בבהירות יתר את מה שכבר הבנו קודם. הצד הפיננסי של האנרגיות הירוקות אינו תלוי ביכולת הסקטור עכשיו להיות רווחי, למרות שאנו מדברים על משהו כבר די וותיק בשנים. הוא נמדד, על בסיס שני גורמים אחרים לגמרי: איך מתנהלות החברות כחברות בורסאיות, ואיך מתייחס הממשל אליהן כיעדי מחקר ופיתוח להשגת מטרה עתידית.

    כאשר הבנק המרכזי חזר להיות מרחיב, ולא מצמצם (זכרו את סיום 2018 והשינוי של 180 מעלות שקרה בפד אז), החברות ניצלו את הכסף הזה לרכישות מניות ולגלגול אשראי בריביות נמוכות יותר. הם עשו זאת, כמו הרבה מאוד מן החברות האחרות בשוק הכללי, ולכן אנו רואים את הצמידות הביצועית עם אותו שוק כללי. כדאיות כלכלית של הפקה, פריסה אגרסיבית של חוות פאנלים או תחנות רוח, כל אלו לא היו מדדי ההצלחה של החברות אז או עכשיו. נראה שמה שקבע היה יכולתן לנצל את הסביבה המוניטארית הכי טוב שאפשר.

    ומה קרה בקורונה? אחרי הירידות הגדולות, כמו כולם, המשקיעים חזרו ושאלו עצמם: מה הם הסקטורים שיוכלו ליהנות הכי הרבה מן הזירה הפוליטית החדשה, ומבחירת נשיא דמוקרטי עתידי (זוכרים את הסקרים…)? נראה כי שילוב האלמנט הטכנולוגי, מצב מאזנים ממומן היטב, ותקווה גדולה להטיה פוליטית חזקה לטובתם, כל אלו הפכו לקרקע פורייה לספקולציה אגרסיבית לטובתן. בנקודת הזמן הזו, הכול הפך לעניין של ציפיות ביחס לכסף שיגיע אליהן לצורך מחקר ופיתוח ולא שיקול של כדאיות פונדמנטלית רגילה. עתיד ולא הווה. במשך כל התקופה הזו, הנסדק אכן נתן פייט רציני, עד שנכנע להובלה של המניות האנרגיה הירוקה.

    סיכום ומבט קצר לעתיד
    לפני שנמשיך, חייבים להדגיש נקודה חשובה: אין כאן הבעת דעה טובה או רעה כלפי הסקטור הזה. לפניכם תיאור של מה שקרה, וכולנו יודעים למי ניתנה הנבואה (במיוחד עבור העתיד…) מאז חורבן בית המקדש. האם עקומת הסקטור אנרגיה מתחדשת תמשיך להתקדם קדימה, בקצב מסחרר, או שהיא תתחיל להראות סימני עייפות ולהוות דוגמה של מימוש רווחים יורד אכזרי? האמת היא שאף אחד לא יודע.

    יש עדיין המון נקודות בערפל: האם הסנאט יהיה בידיים רפובליקאיות? האם האגף הקיצוני של המפלגה הדמוקרטית ילחץ על ביידן לקיום ה-Green New Deal הדוגל בביטול האנרגיות הישנות תוך שנים מעטות? והאם מלחמת הסחר מול סין תמשיך כשהייתה עם טראמפ בשלטון? יש השערות אבל אין עדיין תשובות לשאלות אלו.

    ניתן, בזהירות רבה, להעריך כמה דברים עקרוניים בנושא: ככל שיהיו לרפובליקאים פחות מוקדי כוח, וככל שביידן ייכנע ללחץ האגף המיליטנטי שלו, כך ירווח יותר לסקטור. יש לזכור כי כדאיות ההפקה של אנרגיה ירוקה קיימת כאשר יש מחיר ממוצע גבוה של הפקה רגילה. וזה ממש נראה רחוק כרגע. לכן, בהדגשה נאמר: בהעדר שיקולים מיקרו-כלכליים, נחפש סיבות להתנהגות הסקטור בזירות הלא כלכליות דווקא."

    אהבתי

  2. בקשת הבהרה:
    " … . רוב האוכלוסיה אוהבת להתרכז ליד החופים, ויש לכך משמעות להעברת חשמל. אם למשל יקימו טורבינות רוח בים שליד חוף פרישמן או חוף תל ברוך, לא יהיה יקר ובזבזני להעביר כבלים משם אל מוקדי הצריכה בגוש דן. זאת בניגוד לקושי להעביר חשמל מהגולן או מהנגב לגוש דן, שהוא קושי ממשי ברשת החשמל הקיימת. …"
    ————-
    לא ברור לי האם הרעיון היא להקים טורבינות בים מול *כל* מקום יישוב גדול, ומהן כבל לאותו יישוב? כלומר למתוח *המוני* כבלי הולכת חשמל על קרקע הים בין נהריה בצפון לבין אשקלון בדרום?

    אהבתי

  3. אני לא אומר בוודאות שהים התיכון מתאים לטורבינות רוח אבל בהנחה הסבירה שכן אפשר לשים טורבינות כמה קילומטרים מחופי תל אביב ולמתוח כבל של עשרה קילומטר עד לעיר במקום 200 ק״מ מהנגב או מרמת הגולן.

    אהבתי

  4. בית הנבחרים האמריקני הולך להעביר בימים הקרובים את תוכנית האנרגיה הירוקה של הנשיא ביידן. הישג שהדמוקרטים מתמוגגים ממנו. בהחלט יחזק את מגזר האנרגיה הנקייה.

    אהבתי

  5. נראה לי שאנרגיה ממאובנים תגמר פעם. אולי עוד 100 – 200 שנה אבל תגמר. מה רוצים לעשות אז?

    אהבתי

  6. תמריץ, כמה הערות:

    1. תיאורטית, התרחבות השימוש באנרגיות ירוקות אמורה להחליש את כוחן של "דיקטטורות מבוססות נפט וגז". הבעיה שבעולם המעשה התרחשה תופעה הפוכה: אנרגיות של רוח ושמש אינן יציבות ולכן נדרש להצמיד להן אנרגית גז.
    מדינות אירופה אצו להקים חוות סולריות וטורבינות רוח ובמקביל לחתום על חוזי גז עם רוסיה שהיא "דיקטטורת גז" על טורבו. וכך אנרגיות שמש ורוח הגדילו (במקום להחליש) את כוחן של דיקטטורות.

    2. ההשפעות הסביבתיות של הקמת חוות רוח שכאלו לא מספיק ברורות. סיכוי לא קטן שנגלה בעוד כמה שנים שהן משנות כיווני רוח, מפריעות לנדידת בעלי כנף. מעלות את טמפ' המים ומשפיעות על זרמי ים, מזהמות את הים, ועוד ….
    כלומר רק העברנו את הבעיה ממקום למקום. זאת לא סיבה לא לנסות ולבחון – רק שהשמחה מוקדמת וצריך להתאזר בסבלנות.

    3. השקעות ההון בבניית חוות סולריות ורוח (כולל בים הצפוני ולא רק ביבשה), עומדות על הנחות יסוד כלכליות רעועות שלא ברור אם יתקיימו (בעיקר בים שההוצאות להקמת טורבינות רוח הינן עצומות). זאת טכנולוגיה שצריך להעריך עוד כמה שנים. הסיפור של "בצורות רוח" הוא רק דוגמה להערכה כלכלית ללא בסיס.

    4. בישראל הסיפור קצת שונה בגלל שמראש המרחק מהחוף יהיה קצר יחסית, ההיקף מצומצם לעומת התוכניות האירופאיות הגרנדיוזיות, וגם בסך הכל אנחנו יושבים בצלעה של גיגית גדולה שקוראים לה הים התיכון (לעומת אוקיאנוסים) וההשפעה הסביבתית שלנו היא מזערית. משרד האנרגיה הוציא קול קורא בנושא. ואני חושב שאם כלכלית זה נכון ואם יש יתרונות נוספים אז כדאי לקדם זאת.

    5. ביידן והדמוקרטים מתמוגגים מתכנית האנרגיה שלהם, אבל צריך לבחון את ההשפעה שלה על האזרח הקטן. כמו שבישראל סבסוד אנרגיות ירוקות זה העברת כסף מהחלשים לחזקים, ייתכן שזה מה שיקרה בארה"ב בתכנית הזאת.
    זה אירוני שאיש עסקים כמו טראמפ חיזק את רמת החיים והתעסוקה של השכבות החלשות, ודווקא הדמוקרטים שמדברים בשם השכבות החלשות הולכים לשפוך כסף על מגזרים עשירים שלא ברור אם הכסף הזה יטפטף למטה.

    Liked by 1 person

  7. הים התיכון הוא הים הסגור העמוק ביותר בעולם, עם עומק ממוצע של 1,480 מטרים,
    כך למשל מול נהריה 8 ק"מ מהחוף, עומק הים הוא 55 מטר, מול תל אביב 45 מטר ומול עזה 31 מטר.
    Sea depth is often the limiting factor when it comes to constructing offshore wind farms. Conventional turbines rest on the seabed and can't be installed in water deeper than about 40 metres

    Liked by 2 אנשים

  8. הדמוקרטים בארה'ב מתמודדים גם מהצלחתם האחרונה להעביר את "החוק להפחתת האינפלציה".

    https://hebrewnews.com/article/49143

    מה שמזכיר לי את הטענה שרק כ 30 אחוז מכלי הנשק שהמערב שולח לאוקראינה מגיעים ליעדם. השאר "נעלמים" לשוק השחור ולידי כל מיני אוליגרכים.

    https://hebrewnews.com/article/49140

    בהמשך לדברי יאיר, ולשתי הכתבות אליהן קישרתי, רצוי להיזכר בתובנה היסטורית: לפרויקטים ממשלתיים גרנדיוזים קיימת נטיה להצמיח כל מיני תוצאות לא מכוונות ולא מתוכננות. רבות מהן – גם מאוד לא רצויות.

    סביר להניח שתובנה זו תוכח כתקפה גם בפרויקטים שמיועדים להפוך את ארה'ב (ואולי גם את שאר העולם) לירוקה יותר ו"סביבתית" יותר.

    מכאן שאני מעדיפה ששינויים דרמטיים בהפקת האנרגיה יובלו ע'י השוק הפרטי (בתמיכה ממשלתית מינימלית, שעיקרה סיוע בתקציבי מחקר והסרת חסמים מדרכם של היזמים הפרטים שיתחרו ביניהם).

    ***

    חלקה האחרון של הכתבה על החוק "למניעת אינפלציה":
    ——————————–
    " … החקיקה גם תפגע ביצרנים בצורה הקשה ביותר עם מס חברות מינימלי של 15 אחוז, לפי הוועדה המשותפת למיסוי (JCT). חוק הפחתת האינפלציה גם יוסיף יותר "דלק" ל"אש האינפלציה", לפי הנציג ג'ייסון סמית' ממונטנה, החבר בוועדת התקציב של בית הנבחרים.

    סמית' הסביר כי חוק הפחתת האינפלציה משתמש בגימיקים תקציביים וקיזוזים מזויפים כדי להסוות את העלות האמיתית, ולדעתו הצעת החוק תוסיף 114 מיליארד דולר לחוב.

    עתה, לאחר אישור הסנאט, הצעת החוק תגיע לבית הנבחרים, שם היא ככל הנראה תעבור, ללא כל מחלוקת גדולה בשל הרוב הדמוקרטי בקונגרס.

    וועדת החירות של בית הנבחרים פרסמה הצהרה מיוחדת בעקבות ההצבעה, והכריזה על התנגדותה לחוק הפחתת האינפלציה:

    "העובדה היא שלבוננזת ההוצאות האחרונה של הדמוקרטים יש הרבה יותר קשר עם חקיקת האג'נדה הסוציאליסטית של ה'גרין ניו דיל' מאשר באמת לעזור לאמריקאים הסובלים מאינפלציה מדהימה של 9.1%".

    "שורה של מומחים לא מפלגתיים כולם מסכימים שהחקיקה הזו לא תפחית את האינפלציה, ורבים צופים שתהיה לה השפעה הפוכה. גרוע מכך, לא רק שהצעת החוק הזו מפנה 369 מיליארד דולר בנדיבות לאינטרסים מיוחדים של שינויי אקלים, אלא שהיא עושה זאת על גב משלם המסים האמריקאי".

    "כדי לממן את האג'נדה הסוציאליסטית שלהם, הדמוקרטים מגדילים את מס ההכנסה ב-80 מיליארד דולר (פי שישה מהתקציב השנתי של הסוכנות) כדי ליצור צבא של 87,000 סוכני אכיפה חדשים שיתמקדו באמריקאים עם לא פחות ממיליון ביקורות נוספות בשנה על משלמי המסים שמרוויחים פחות מ-200,000 דולר – אותו מעמד ביניים שסובל הכי הרבה מהאינפלציה המרקיעה שחקים של Bidenomics".

    בוועדת החירות הוסיפו, "השם השגוי של 'חוק הפחתת האינפלציה' הוא אסון מכל נקודת מבט ויש להביסו".

    אהבתי

  9. מצד שני, יש תוצאות לא רצויות, שמאוד קשה לצפותן מראש, גם לשינויים בטבע.
    כמו לשינויי האקלים. (*דוגמא*).

    מה שכנראה מחייב השקעות משמעותיות של כספי ציבור בתחום. אבל הם אמורים להעשות בזהירות המירבית.
    אחרת, תחזור על עצמה הפארסה של *עידוד* מחזור בקבוקי הפלסטיק שביצעה בישראל השרה להגנת הסביבה.
    בהנחה (הלא לגמרי וודאית) שתועלות מחזור הבקבוקים עולות על מחיריהם – היא רצתה לעודד מחזור גם של בקבוקי פלסטיק גדולים. לא רק של הבקבוקים הקטנים שתמורתם רשתות השיווק שילמו 30 אג. לפיכך, השרה חייבה את רשתות השיווק לשלם גם עבור הגדולים 30 אג' + ניקתה את הרחובות מכל מתקני איסוף הבקבוקים הגדולים (ללא תמורה). נקיון שבוצע *לפני* שפוזרו מספיק מתקנים אוטומטים לתשלום עבור החזרה של בקבוקים. התוצאה: מחזור בקבוקי הפלסטיק הגדולים בישראל קטן דרמטית בהשוואה לעבר במקום לגדול.

    (*דוגמא*):
    —————
    " גשם בכמות של כמעט שנה ירד באזור הפארק הלאומי עמק המוות תוך שלוש שעות בלבד, וגרם לנזק חמור לאזורים שמסביב. ה-NPS, שכינה זאת כ"אירוע היסטורי", אמר כי הוא מצפה שהכבישים בתוך הפארק יהיו סגורים למשך "ימים עד חודשים, בהתאם לחומרת הנזק".

    "הגשם הכבד שגרם לשיטפונות ההרסניים בעמק המוות היה אירוע נדיר ביותר, בן 1,000 שנים", אמר דניאל ברק, מטאורולוג בשירות מזג האוויר הלאומי בלאס וגאס. …"

    Liked by 1 person

  10. תמריץ,
    כשמפרסמים מאמר מדעי על ניסיון אמפירי מתחילים בפירוט של מערכת המדידה. במקרה הזה יש לתאר את האובייקט הנמדד (הלוח הסולארי) ואת המיכשור שבו השתמשו. לא נמדדה כלל עוצמת הקרינה בזמן הניסוי, לא נמדדה טמפרטורה (שני גורמים שמשפיעים על יעילות ההמרה) נמדדה רק זווית אחת בהמרה אופקית שמשום מה הניבה פיק בשעה 11 ולא 12. עד כאן חלטורה.
    ההמשך זה אוסף סימולציות שנועדו לשרת החלטות פוליטיות ואין להן הקשר מדעי.

    אהבתי

  11. יש היום פתרונות של טורבינות צפות. אבל עומק הים התיכון באמת בעיה ומעיב מאוד גם על סיכויי איים מלאכותיים.

    אהבתי

  12. יאיר, אין לי כלים לסתור את רוב דבריך והעתיד יגיד. אבל לגבי טיעון 1, ההסתמכות על גז כגיבוי לא אמורה ליצור ביקושים גדולים לגז. תחנת כוח גיבוי יכולה לפעול ימים בודדים בשנה והגז שתבזבז יהיה מועט. ההנחה היא שבטריות, רוח ים ושיתוף פעולה בין מדינות בדרך כלל יספיקו למתן תנודתיות.

    אכן ההתנהלות של המערב יצרה תלות גדולה ברוסיה כי על ידי רגולציות ניסו להניא משקיעים מפיתוח שדות גז ונפט. במו ידיהם העצימו את פוטין.

    אבל אפשר לנקוט דרך ביניים. להגיד למשקיעים: תמצאו כמה נפט וגז שאתם רוצים. אנחנו מתכננים להסתמך על אנרגיות נקיות בעתיד. אבל מכיוון שזה ידרוש עוד שנות דור, לא נפריע לכם למצוא דלקים מאובנים.

    Liked by 1 person

  13. גם סימולציות זה מדע, אבל חייל צודק שצריך להכניס את המאמר להקשר הנכון – זאת סימולציה שמנסה לקבוע חלוקת זויות עבור פאנלים סולרים בהינתן אזור מסוים עם מאפיינים מסוימים.
    כלומר זאת עבודת תכנון כלכלית בהינתן הנחות יסוד מסוימות, ולא ניסוי עם תוצאות שניתן לקבל ממנו מסקנה.

    אהבתי

  14. אןף טופיק: חשוב BMI:
    (למי שלא יודע BMI זה משקל האדם מחולק לגובהו בריבוע. זה קנה מידה להשמנה\תת-משקל תלוי אם ה-BMI שלך גבןה או נמוך מידי).

    ה-BMI נראה לי חישוב מאוד מוזר.
    קודם כל אם הגיל יש נטיה להשמנה. ה-BMI לא מתחשב בזה.
    שנית לספורטאים יש BMI גבוה בגלל שיש להם שרירים כבדים ולא בגלל שומן.
    שלישית והכי מוזר זה שהחישוב צריך להיות משקל חלקי הגובה בחזקה שלישית. מדוע? כי נפח גופו של אדם (שבעצם קובע את משקלו) אמור להיות פרופוציונלי לגובהו בחזקה שלישית.
    למשל נניח שאדם 1 הוא בגובה 1.60 מטר ומשקלו 60 ק"ג. נניח אדם 2 הוא בגובה דימיוני של 3.20 מטר (פי 2 מאדם 1). אדם 2 הוא גבוה פי 2 מאדם 1, רחב ממנו פי 2 ועבה ממנו פי 2 (כל זה כדי לשמור על אותן פרופורציות). כלומר נפחו של אדם 2 הוא פי 8 מנפחו של אדם 1 ואז משקלו צריך להיות גם פי 8 – כלומר 480 ק"ג. לפי זה ה-BMI של אדם 1 הןא 23.5 ושל אדם 2 הוא 47 למרות שמבנה גופם הוא באותה פרופורציה.
    (בכוונה לקחתי אדם דימיוני בגובה של 3.20 מטר כדי להמחיש את הבעיה אבל נקודה זו נכונה גם לגבהים של 1.80 מטר, 2 מטר ובעצם לכל גובה).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: