הפרד ותחטוף רקטות

היו ימים, לא כל כך רחוקים, שבהם היה ברור לכל בר דעת שארגוני הטרור בעזה אולי יכולים להשתעשע בירי על שדרות ואופקים. אבל אם יכוונו את הרקטות שלהם אל תל אביב, הסיפור ייגמר. צה"ל ייכנס ויכבוש את עזה ויהרוג או יתפוס את כל המחבלים.

עכשיו אנחנו במצב שונה. הג'יהאד האיסלאמי יורה רקטות על כל גוש דן, ואת הדרום הוא משבית כליל – אבל ישראל לא מעלה על דעתה לנקוט צעדים התקפיים חריפים מדי. להיפך, חוששים שמא ההרס ייגבר, או שיהודים יעלו להר הבית או שייפגעו חפים מפשע – ואז, חס וחלילה, החמאס ייכנס למערכה.

לא רק שישראל לא מגיבה לירי על גוש דן בכיבוש עזה, היא אפילו לא מפנה אצבע מאשימה לחמאס הוא הריבון ששולט בעזה. במקום להפציצו קשות, היא מנסה לרצותו פן יעלה חלילה זעמו, ואז גם הוא ישגר אלינו את רקטותיו המרובות.

מבחינת הפלסטינים, כל זה נוח להפליא. הטקטיקה של החמאס היא אותה טקטיקה שבה נקט ערפאת כמעט שלושים שנה קודם לכן, בימי רבין ופרס. הוא איפשר לפעילי החמאס של אותם ימים לפוצץ אוטובוסים, אבל לא לקח אחריות על שום אוד עשן. אולי יבוא יום שבו לא רק החמאס, אלא גם הג'יהאד האיסלאמי יאותת שהוא מעוניין ברגיעה, אבל יוציא מתוכו איזה ארגון קטן יותר וקיצוני יותר, כדי שהוא יערוך עבורו, בקבלנות משנה, את ההתנגדות מול ישראל. או אז ישראל תנהל את מלחמתה בפינצטה מול אותו ארגון זעיר, תוך שהיא נזהרת שלא לגרום נזק רב מדי פן יעיר מרבצם את הארגונים הגדולים יותר והמסוכנים יותר.

ההתנהגות הרופסת הזו נותנת תמריצים איומים לצד השני – להתפצל כאמבות כדי לחמוק מאחריות. אבל צריך לומר שהיא מתאפשרת גם כי לישראל יכולת הגנתיות מצוינות. המדינה אמנם אינה מתנהלת באופן נורמלי, אבל לעת עתה, בלי לפתוח פה לשטן, אין הרוגים בצד שלנו. כיפת ברזל עושה את מלאכתה. אולי בעתיד תעמוד לצדה גם מערכת לייזר מיירטת, והיכולת לקבל את היריקות משמי עזה ולהעמיד פנים שהן גשם קל רק תגבר.

חטאי הממשלה הנוכחית וגם חטאי ממשלת נתניהו שפעלה באופן דומה במבצע חגורה שחורה, אינם דומים לחטאי ממשלת רבין-פרס. היום לפחות אין תעסוקה רבה לקברנים. אז היו הרוגים רבים בפיגועי הטרור של חמאס, ועדיין הממשלה סירבה להפנות אצבע מאשימה לרשות הפלסטינית. אבל הפיגועים התקיימו מבלי שערפאת התאמץ יותר מדי להפריע להם (כפי שגילה ראש אמ"ן בוגי יעלון, שקודם לכן תמך בתהליך אוסלו), ובדיוק כפי שחזה הסופר משה שמיר מראש, כאשר נחתמו הסכמי אוסלו:

למי מוסרים את גורל הביטחון שלנו? העתיד שלנו? ליאסר ערפאת! רוצח, נוכל עולמי, ערפד שפתותיים. האם הממשלה הסהרורית שלנו אינה יודעת כי מי שמוסר את מפתחות השלטון לערפאת מוסר אותם למעשה למי שיסלק אותו, למי שיירש אותו – או אפילו בצורה יותר פשוטה וכה אופיינית: למי שיפעיל את הטרור נגד ישראל בשליחותו ובעידודו כשהערפד מעמיד פני צדיק תמים.