רבות מדובר, גם בבלוג זה, על השינויים הדמוגרפיים בחברה הישראלית. צוהר לכך נותן סקר חדש שפורסם במאקו ונערך בקרב הדור הצעיר, בני 18 עד 25. יש עתיד מקבלת בסקר 13 מנדטים, כמו כחול לבן, קצת פחות מהציונות הדתית וצמוד ליהדות התורה. מרצ וישראל ביתנו לא עוברות את אחוז החסימה, והעבודה עוברת בקושי. השמאל האשכנזי החילוני פשוט מדלדל והולך. הקבוצה הדמוגרפית ששלטה במדינה לחלוטין מ-1948 עד 1977 לא תוכל לאתגר את הרוב המסורתי-דתי בקרבות הפוליטיים של העתיד. להערכתי בעוד שש-שבע שנים הדבר יכול להיות מורגש בשבירת התיקו הפוליטי הנוכחי, אם המפה הפוליטית לא תסתדר מחדש עד אז.
כיום מנהיג את ישראל, באופן שהיה נראה בלתי סביר לא מזמן, יאיר לפיד. כך שיש פער בין הכיוון שעליו מורה החץ הדמוגרפי לבין המצב בהווה, אבל זהו עניין זמני.
לכאורה ישנו ניגוד חריף בין המגמה בארה"ב, ברוסיה ואולי גם באירופה (ניכרת בבריטניה אך לא בהכרח במדינות אירופיות אחרות) לבין המגמה הישראלית. בכל העולם הצעירים נוטים יותר שמאלה מהוריהם. זהו חלק מתהליך הציביליזציה הכלל עולמי. עם השנים כולם נוטים יותר לכיוונים יותר ליברלים, לחשיבה יותר מופשטת על בני אדם ועל קבוצות אוכלוסיה, לשמאלנות. אפילו בן גביר מציב עצמו שמאלה למורו ורבו מאיר כהנא. הכיצד צעירי ישראל נוטים יותר ימינה?
אפשר לענות על כך תשובה פשוטה. גם בישראל הצעירים נוטים יותר שמאלה מהוריהם, אבל אפקט זה מתבטל מול ההטיה הדמוגרפית. ההורים הימניים עושים יותר ילדים. החרדים, הדתיים והמסורתיים מולידים יותר ולפעמים הרבה יותר מאשר אשכנזים חילונים. אז נכון שהילדים נוטים קצת יותר שמאלה מההורים, אבל מלכתחילה להורים ימניים יש יותר ילדים. עדות לכך שזהו ההסבר נותנת שאלת סקר מעניינת – האם עמדותיך הפוליטיות הן כמו ההורים או שונות מהן. משיבים ימניים נוטים יותר להגיד שעמדותיהם דומות להורים. מגיבים מהשמאל נוטים יותר להגיד שעמדותיהם שונות מההורים. דהיינו קבוצת השמאלנים מכילה בתוכה הרבה ילדים של ימניים. ככה עובד תהליך הציביליזציה – ההורה הימני מוליד ילד שמאלן כמו אינספור תומכי טראמפ שהולידו מצביעי ביידן וסאנדרס צעירים. אבל במדינת ישראל, וכנראה כמעט רק בה, אפקט זה מגומד בידי המגמות הדמוגרפיות. [תיקון: תראו בדיון בתגובות שההיסק שלי מהסקר של מאקו לחלוטין אינו מחויב המציאות. תודה לחייל זקן]
תמריץ 
בהמשך ישיר לפוסט,
דיון, בעקבות המחקר בקרב צעירים גילאי 18-25, בין רונן מנליס (דובר צה'ל לשעבר) לבין בן כספית וינון מגל.
מוקד הדיון: הזעזוע של מנליס (לניחושי – מצביע לגנץ) מהעובדה שהמפלגה *השניה* בגודלה בקרבם כוללת את בן גביר. (כולא הברקים / הדמון הנבחר התורן של מחנה אנטי-ביבי).
בלי קשר לשאלה האם מנליס מבין את *כל* הגורמים לתופעה ובין אם לאו – הוא מצביע על ארועים בישראל, שהשפעתם על מצביעים צעירים היא דרמטית. כמו הפרעות שחוו במהלך מבצע שומר החומות. ואמונתם שרק בשיטות של בן גביר ניתן יהיה להחזיר את השד לבקבוק.
כיון שכמעט בלתי אפשרי לנבא איזה אירועים רבי ההשפעה יתחוללו בישראל בעשורים הקרובים – די קשה לנבא האם תלמידי בתי הספר היסודים של היום יהפכו בבגרותם למצביעי ימין או שמאל.
רוב הראיון ב 103 FM
——————————–
" בחירות 2022 מומחה מעריך: זו הסיבה לעלייה בפופולריות של ח"כ בן גביר בקרב הדור הצעיר.
דובר צה"ל לשעבר, רונן מנליס, שוחח עם בן כספית וינון מגל והתייחס לעלייה בתמיכה בחבר הכנסת מטעם מפלגת עוצמה יהודית: "בן גביר מצליח להביא בוחרים שהם לא הבוחרים הרגילים"
בסקר מיוחד של 'אולפן שישי' שנערך בקרב צעירים בגילאי 18-25, עלה כי בהצבעת הצעירים גוש נתניהו מגיע ל-71 מנדטים. דובר צה"ל לשעבר, רונן מנליס, שוחח עם בן כספית וינון מגל ב-103FM והתייחס לדברים: " איך יכול להיות שבקרב צעירים, 18 עד 25, הכוח העולה, המפלגה השנייה בגודלה, היא מפלגה שהמספרים שלה בקרב הצעירים, גדולים מהמאפיינים הרגילים של מי שהמפלגה הזאת כיוונה אליה בעבר?".
"שומר החומות הוא אירוע סופר חמור, שכלל תושבי ישראל נחשפו לתופעה שהייתה ידועה רק בפריפריה. את אובדן המשילות לא חוו במרכז כמו שחוו אותו בפריפריה, ושומר החומות שם את זה בפרונט של המדינה. ואז מגיע איתמר בן גביר, כשהמדינה במשך הרבה מאוד שנים – לא משנה מי בשלטון – לא מצליחה לטפל במשילות. ובשורה של סיסמאות, שברור שהן לא יקרו, (בן גביר) מצליח לחתוך קהלים", הוסיף."מה זה לחתוך קהלים? זה להביא בוחרים שהם לא הבוחרים הרגילים של איתמר בן גביר", המשיך מנליס וטען כי "אלה אנשים שלא בהכרח מעניין אותם מה קורה ביהודה ושומרון, שלא כל כך מעניין אותם מה דעתו על הפלסטינים, לא בטוח שהם בכלל אמוניים, כמו שאתה קורא להם, אבל הם מצאו בו פתרונות קלים, ואז אתה רואה שהוא הולך ועולה. אנשים שהצביעו במשך שנים לליכוד, לימינה, ופתאום הם אומרים בן גביר".לדבריו, "איך עדיין יכול להיות מצב שאדם שהוא לא מה שאתה מכנה 'אמוני', חי את חייו בשקט ובשלווה – מגיע למצב שהוא אומר, 'אני הולך להצביע לפתרונות של איתמר בן גביר'. יש פה משהו עמוק, זו לא רק דמוגרפיה. איך מצליח בן גביר להביא מנדטים מ-ג' (יהדות התורה)? אלה אנשים שקמים בבוקר ומצביעים למה שהרב אמר. יש פה תופעת עומק".
"אני חושב שזה שהצעירים מצביעים בין גיל 18 ל-25 כבר חמש פעמים או ארבע מביא לזה שאתה גם מתאכזב ממי שהצבעת לו. אני טוען שיש פה עניין גם של הצד השני, של להסביר למצביעים, לא משנה איפה הם, שהמסרים שלו דמיוניים. לכתוב על שר הביטחון רצף הכפשות בטענה שכמעט צריך לעצור אותו (את גנץ) על טרוריזם, לפי המשפטים של בן גביר – זה מצב אבסורדי שאדם בישראל אומר, 'אני אצביע לבן אדם הזה'. אני לא מצליח להבין למה כל דבר הופך להיות ישר גזענות …."
אהבתיאהבתי
מצד אחד, הדורות הצעירים בישראל (פרט, במידה מסוימת, למגזר החרדי המסוגר) הרבה יותר חשופים לעולם הגדול ולהלכי הרוח שבו מאשר הדורות המבוגרים מהם. הם מטיילים יותר בעולם, גולשים יותר באינטרנט, חשופים יותר לתרבויות זרות ולדתות זרות ועוד ועוד.
תהליכים שאמורים לסחוף אותם הרחק שמאלה מהוריהם, ובוודאי שמסביהם. לכיון של קוסמופוליטיות, של אמונות רב-תרבותיות ועוד.
מצד שני, בניגוד לרובו המכריע העולם המערבי, הדורות הצעירים בישראל מודעים לכך שאנו אי (או חצי אי) בג'ונגל רב סכנות. גרוע מכך, במדבר שבו אנו צפויים לחזות במלחמות לחיים ולמוות על כל קוב של מי שתייה. נדמה שהאשליות שהיו לדור שעלה לישראל ממדינות אחרות, והאמין שהשאיפות של שכנינו כמעט זהות לשלנו, סותרות מדי את כל נסיון החיים של ילידי ישראל.
מה שאמור לסחוף אותם ימינה מהוריהם, ובוודאי שמסביהם. לכיוון של העמקת הפערים הנתפסים בין העם היהודי לבין העמים הסובבים אותו.
לא ברור לי איזה כיוון יגבר.
אהבתיאהבתי
עוד הערה:
גם מחנה הולך וקטן דמוגרפית, של ההגמוניה ביישוב הארצישראלי ובעשורים הראשונים של המדינה, יכול לשמר את ההגמוניה שלו למספר עשורים נוספים.
לא *רק* באמצעות השגת כוח, לא פרופורציונלי לגודלו, בצמרת העסקית, האקדמית, המשפטית והתקשורתית של מדינת ישראל.
גם באמצעות חבירה לערבים (למרות שרובם המכריע מתנגדים קשות לערכי השמאל) וללא יהודים אחרים שלהם יעניק אזרחות ישראלית.
צפייה חובה – 20 שניות בלבד.
אהבתיLiked by 1 person
השאלה היא אם זה לא אותם צעירים שהיו פעם בשמאל, עם השנים נהפכו לימין, ("מי שאינו קומוניסט בגיל הנעורים אין לו לב, ומי שאינו קפיטליסט בגיל 40 הוא טיפש ") כך שייתכן שהנתונים אינם נבואה אלא תיאור מצב תמידי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה, לגבי "חשופים לעולם הגדול […] תהליכים שאמורים לסחוף אותם הרחק שמאלה מהוריהם, ובוודאי שמסביהם. לכיון של קוסמופוליטיות, של אמונות רב-תרבותיות ועוד" – אני כנראה לא דוגמה טיפוסית לשום דבר, אבל מניסיוני האישי אני יכול להעיד שלא הייתה יכולה להיות "תרופה" טובה יותר לנאיביות השמאלנית שגדלתי איתה מאשר החשיפה לעולם הגדול. האפשרות דרך האינטרנט ללמוד ערבית ולקרוא עיתונים ערביים, ההיכרות העמוקה עם המערב בלי ה"מתווכים" מהשמאל הישראלי שיסבירו לי מה חושבים שם – כל זה יצר אצלי תמונת עולם מורכבת שאומנם לא ממש חופפת לימין הישראלי, אבל עדיין הרבה יותר ימנית מזו שהייתה לי לפני כן.
לא יודע מה בדיוק להסיק מזה, אולי עוד תזכורת לכך שלא כדאי לימין "להפקיר" את הזירה הבינלאומית לשמאל, אלא דווקא לעודד את ישראל להתחבר יותר לעולם אבל בלי המסננים של הממסד הישן שמבחינתו "העולם" זה כמה כתבי סי־אן־אן שטופי מוח. אותו הדבר לגבי הקישור שהבאת – גם עם ערבים ולא־יהודים אחרים אני חושב שיש לימין אפשרויות טובות להתחבר, באופן שונה מזה שהשמאל מתחבר אליהם. מזמן אמרתי שהחתירה של השמאל הקיצוני להבאת מהגרים מכל העולם תסתיים מיד ברגע שיוקם התא הראשון של "אריתראים בליכוד".
אהבתיLiked by 2 אנשים
שי, תוכל להרחיב לגבי ״ההיכרות העמוקה עם המערב בלי ה"מתווכים" מהשמאל הישראלי שיסבירו לי מה חושבים שם״ ואיך השפיע עליך.
אהבתיאהבתי
אני אישית שייך לדור שראה את התנפצות תקוות אוסלו וזה שינה עבורי הכול. אני לא יודע אם הצעירים היום חוו משהו דומה. אולי לראות את עליית דאעש? את שומר החומות לא הרגישו חזק במרכז הארץ. לעומת זאת ללכת בדיזנגוף תוך סריקתו מחשש למחבלים מתאבדים זו חוויה של תחילת המילניום.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
הבעייה בתיאוריה שלך היא שהמספרים סותרים אותה. אתן לך דוגמא עם מספרים מוקצנים כדי שייקל עליך להבין
נניח קבוצת מדגם של 100 שמתחלקת ל70 ימנים ו30 שמאלנים.
בקרב הימנים 10% שינו מהצבעת הוריהם ובקרב השמאלנים 30%.
חישוב מהיר יביא אותנו למספרים הבאים:
7 ימנים הם צאצאים להורים שמאלנים לעומת 9 שמאלנים שהם צאצאים להורים ימנים. אלו מספרים שתואמים את יחסי הכוחות בקבוצת ההןרים (9ימין לעומת 7 שמאל)
מסקנה: מספרים מדומיינים אלו סותרים את טענתך.
מה אומרים מספרי האמת?
אהבתיאהבתי
תמריץ
בישראל לא מתקיים סחף ימינה בעמדות המצביעים אלא סחף שמאלה בעמדות המפלגות.
אותו שמאל ששלט במדינה עד 77 החזיק בעמדות שהיום מוחזקות על ידי הליכוד ואף ימינה מכך. הליכוד לעומת זאת עד שנות האלפיים התנגד נחרצות לכל הסכם עם הפלסטינים והאמין בסיפוח השטחים או לכל הפחות המשך החזקתם תחת שלטון צבאי. כלל המפלגות זזו שמאלה ועל כן המצביעים, המחזיקים באותן דעות פחות או יותר, התאימו את הצבעתם למצב החדש.
אני למשל הצבעתי אי שם בשנות התשעים למפלגת מרצ, כאשר יצגה ציבור חילוני, ליברלי וציוני והחזיקה בסיס חזק בקרב ההתיישבות העובדת.
עם נדידתה של המפלגה למחוזות הפוסט-ציונות עברתי למפלגת העבודה. עם נדידתה של זו למחוזות הטרלול הפרוגרסיבי עברתי הלאה. היום כבר איני יודע לאן לעבור…
אגב ברכות על עשור לבלוג, תמיד מעניין לקרוא אותך ואת המגיבים כאן.
אהבתיLiked by 3 אנשים
תמריץ, נראה לי שהיו לנו לא מעט דיונים פה בבלוג על העניין הזה. אתה לעתים קרובות מציג גישה, שנפוצה בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית (המתווכים הנ"ל, ברובם המכריע אנשים שלא יודעים אף שפה אירופאית ואת חדשות החוץ שלהם מקבלים מעיתונאים ישראלים שמצטטים את סי־אן־אן), כאילו מערב אירופה וצפון אמריקה הם:
א. מנהיגיה של איזושהי "קהילה בינלאומית" שמבוססת על עקרונות זכויות אדם.
ב. מוטרדים מעמידתה או אי־עמידתה של ישראל בעקרונות זכויות האדם הנ"ל.
ג. מבססים את הטרדה הנ"ל על התבוננות שקדנית במעשיה של ממשלת ישראל ואזרחי ישראל.
עד אמצע שנות העשרים לחיי האמנתי לגישה הזאת במלואה וחרדתי מהצונאמי המדיני הבא עלינו לכלותנו. ואז התחלתי להסתובב בעולם, למדתי כמה שפות, התחלתי לקרוא תקשורת מקומית ולדבר עם אנשים מקומיים, ובסופו של דבר גם עברתי לגור באירופה. עכשיו אני חושב שהגישה הזאת מייצגת חלק מצומצם מאוד מהפוליטיקה המערבית, בלשון המעטה. ה"קהילה הבינלאומית" היא לא קהילה והיא לא מייצגת שום אידיאולוגיה קוהרנטית. יחסי הכוחות הבינלאומיים מבוססים הרבה יותר על פרגמטיות ויחסי כוח, גם אם בהודעות לתקשורת הם אומרים דברים אחרים (וכשהם לא אומרים דברים אחרים, התקשורת הישראלית לא מצטטת את זה). לאזרחי המערב יש עניין מועט מאוד בישראל והוא רק הולך ומצטמצם עם השנים. פקידים ודיפלומטים במערב מדברים לפעמים על מעשי ממשלת ישראל, אבל זה נושא בעדיפות די נמוכה מבחינתם, בין השאר מכיוון שישראל עומדת לא רע בסטנדרטי זכויות האדם המערביים והם ברובם מבינים את זה. בין השאר בגלל זה, מי שיש לו אינטרס לתמוך בישראל ימצא בקלות את הצידוק האידיאולוגי לזה, ולהיפך.
זה השינוי שעברתי. אני עדיין מתפתה לפעמים להגיב כשאתה כותב פה על דברים כמו כמה שהמערב יכעס אם חס וחלילה תוקם ממשלה ישראלית בתמיכת איתמר בן־גביר כאילו למישהו במערב יש מושג מי זה חוץ מלכמה יהודים פלוס קומץ פעילים פרו־פלסטיניים, אבל כבר התייאשתי מלעודד ישראלים להכיר את אירופה (או כל מקום אחר) טוב יותר. אולי מתישהו יקום פה דור שלא ידע את סי־אן־אן ויתחיל להביט במבט חדש על העולם.
אהבתיLiked by 3 אנשים
רינגו, תודה על הברכות!
שולמית אלוני שהנהיגה את מרצ בשנות התשעים לא הייתה שונה לדעתי בכלום מזהבה גלאון של ימינו. נכון שולמית אלוני לחמה בצעירותה, אבל גם לזהבה כמדומני יש בן קצין קרבי.
מסכים שחל שינוי במפלגת העבודה וכחול לבן מן הסתם היא הממשיכה של העבודה ההיסטורית (כך שאני מופתע שאין לך לאן לעבור).
אהבתיLiked by 1 person
שי, כשאני מדבר על ממשלה עם בן גביר וסכנותיה אני מדבר על תגובת המפלגה הדמוקרטית בארה״ב בעיקר, אבל מן הסתם ממשלה כזו תצרום גם לרבים באירופה. אני נחשף לעמדות של פעילים אופייניים כי אני קורא המון בלוגים וטוויטר, וכישראלי זה לא מעורר בי שקט לגבי עתיד הברית עם אמריקה.
אני חושב שמשבר ההגירה והאילוץ לראות לאיסלם את הלבן בעיניים וגם העדר היסטריה של אשמה קולוניאלית שינו קצת את אירופה והיום היא ימינה למפלגה הדמוקרטית בארה״ב. המלחמה באוקראינה בוודאי רק תתרום לכך שיתעסקו שם בסכנות גיאופוליטיות אמיתיות ולא בטרלול פרוגרסיבי.
אהבתיLiked by 1 person
לגבי בן גביר אני לא רואה הבדל גדול בינו לבין מנסור עבאס. שניהם אומרים כל מיני דברים שנחשבים קיצוניים לקהלים שלהם, אבל לדעתי שניהם שותפים לגיטימיים לכל ממשלה שתקום. כמו שאמר פעם אריק שרון, דברים מכאן לא רואים משם. כאשר עבאס הגיע, ובן גביר אולי יגיע, לממשלה הם יהיו הרבה יותר פרגמטיים.
אהבתיאהבתי
תמריץ
שולמית אלוני האמינה בזכויות אדם אבל גם במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. מפלגת מרצ הנוכחית נמנעת במובהק מלנקוט עמדה כזו.
מעבר לכך המפלגה עברה להתמקד בנושאים שנחשבים לבוערים בעיני האולטרה-פרוגרסיבים (כמו זכויות להט״ב) ובהגנה אוטומטית על ״מוחלשים״, כגון תושביו של הכפר הערבי הסמוך למקום הולדתי, אשר זכו לביקור תומך מחבר הכנסת אבשלום וילן כאשר התלוננו באוזניו על הקמת גדר חשמלית שמנעה מהם להסתנן למטעי הפרי של הקיבוץ ולגנוב מהם ככל העולה על רוחם.
לגבי כחול לבן ניתן לראות בה יורשת של מפלגת העבודה הרביניסטית אך לצערי נראה כי חברי הכנסת, כולל העומד בראשם, אינם מרשימים במיוחד.
אהבתיLiked by 1 person
חייל, אני לא בטוח שהצלחתי לעקוב אחרי הדוגמה שלך, אז אנסה לתת משהו משלי, שאני מניח שאליו אתה מתכוון.
בדור הראשון יש אלף ימנים ואלף שמאלנים. השמאלנים מסתפקים בילד וכלב ואילו הימנים עושים שני ילדים. ולכן בדור השני יש אלף ילדים לימנים ו-500 ילדים לשמאלנים. בשתי הקבוצות יש 80 אחוז שממשיכים בדרך ההורים ו-20 אחוז שמשנים דרך. נקבל 200 ילדים לימנים שהפכו לשמאלנים ו-100 ילדים לשמאלנים שהפכו לימנים. ובסך הכול בדור השני יהיו 900 ימנים ו-600 שמאלנים. שליש מהשמאלנים יגיד שהוריו ימנים, לעומת תשיעית מהימנים שיגידו שהוריהם שמאלנים. אבל הנטיה הטבעית של ילד לשנות מדרך ההורים זהה גם בילדים של ימנים וגם בילדים של שמאלנים.
לכן ההיסק שהסקתי מהסקר של מאקו הוא שגוי לפחות כל עוד אין לנו נתונים מדויקים יותר על יחסי הדורות. נכון, אתה צודק. מקבל את התיקון.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ: אולי מרץ נשארה אותו דבר אבל מפלגת העבודה הייתה הרבה יותר ימנית בעבר מבחינה פוליטית. מפלגת העבודה אז היתה הרבה יותר ימנית מהליכוד כיום. לדעתי לפני מלחמת יום הכיפורים היא כלל רצתה להעביר את חצי האי סיני למצרים. גולדה מאיר ויגאל אלון היו נחשבים היום להרבה יותר ימניים מהליכוד כיום (מבחינה פוליטית).
אהבתיLiked by 4 אנשים
תמריץ,
לפני מספר שבועות התפרסמו ידיעות על כוונת האמריקאים להכריז על "לה-פמילייה" ו"להבה" אירגוני טרור. לא צריך להיות שי שפירא כדי לדעת שאין אמריקאי (לא יהודי) שיש לו שמץ של מושג לגבי אירגונים אלו. כך גם לגבי בן גביר. אתה (ושאר בעלי הIQ הגבוה) משליכים את עמדותיכם על האמריקאים והאירופים
אהבתיLiked by 1 person
יש מספיק שונאי ישראל בניו יורק טיימס ובמקומות אחרים שיפזמו: בן גביר, תמונת גולדשטיין על הקיר, ארגון הטרור של מאיר כהנא וכו׳. האמריקני הממוצע עדיין לא יידע דבר, אבל האמריקני הממוצע הוא לא זה שנמצא במוקדי הכוח של המפלגה הדמוקרטית.
אהבתיLiked by 1 person
לכל היותר אנו למדים שההיסטוריה חוזרת על עצמה.
צעירים נטולי נסיון ו/או השכלה יצליחו יותר להתחבר למסרים של יאיר לפיד כי הם מתאימים לקהל לא מתוחכם במיוחד שקונה סיסמאות מטופשות ("זה לא אני אלא אנחנו", "ניצור כאן מדינה אוטופית עם אחווה ורעות לכל המגזרים ולכל התרבויות", "נטפל באוכלי חינם, מחלקי הג'ובים, נוריד את יוקר המחייה, נשלח את כולם להיי-טק").
אותם צעירים, שגדלים עם כפית זהב בפה, יתעוררו כשיגיעו המטוסים המתפוצצים (באדיבות בני גנץ), הפיגועים ברחובות ת"א (בימי בנט היה רק הפרומו) והלוויות ההמוניות לחבריהם לכיתה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
רוב ההסברים בפוסט ובתגובות הן קוויות (בעיקר לכיון שמאל):
"הצעירים נוטים יותר שמאלה מהוריהם. זהו חלק מתהליך הציביליזציה הכלל עולמי"
"הדורות הצעירים בישראל חשופים לעולם הגדול ולהלכי הרוח לכיון של קוסמופוליטיות, של אמונות רב-תרבותיות ועוד"
"בישראל מתקיים סחף שמאלה בעמדות המפלגות"
אך במציאות אין קו אלא בור (או חור שחור). במציאות מתרחשים אירועים שהציבור מגיב להם ומשנה את עמדותיו:
הימין שבעבר התנגד לכל הסכם עם הפלסטינים – היום מקבל את הרשות הפלסטינית – כי הציבו בפניו עובדה של הסכם אוסלו ואחרי שהתרגלנו לזה – אנחנו חיים עם מה שיש (וגם לא מנסים לנענע את העגלה יותר מדי).
השמאל שבעבר דיבר על שלום בינינו לבין הפלסטינים – מדבר היום על הפרדה ("עופו לנו מהפרצוף ושלא נראה אתכם יותר") – כי פיצוצי אוסלו לימדו אותו פרק בהלכות צניעות (או פרק באיך באמת הפלסטינים רואים את היחסים בנינו).
כלומר אותו אירוע (אוסלו ומה שהתרחש סביבו) השמאילו את הימין והימינו את השמאל. הימין התרגל לכך שיש יישות פלסטינית והשמאל מבין שלא תהיה מדינה פלסטינית. והכל מגיע מאותו אירוע. אין כאן שום קו מוליך (לא לשמאל ולא לימין). יש כאן חור שחור שמשך אליו את כולם, ימין ושמאל גם יחד.
ולכך מתווספים אירועים נוספים שהם תוצאות של תהליכים ארוכי טווח שהבשילו, בעיקר התעצמות כלכלית ואסטרטגית של מדינת ישראל, וגידול אוכלוסין גבוה. כל אלו מוליכים לשינוי עמדות – ליותר בטחון עצמי, פחות פחד מאיומים חיצוניים, פחות הסתכלות החוצה (קוסמופוליטיות) ויותר הסתכלות פנימה (זהות יהודית) – עמדות שנתפסות במבט ראשון יותר כעמדות ימין ולכן הדור הצעיר (שנולד לתוך הבשלת תהליכים אלו) יותר מצביע לימין מאשר לשמאל.
אהבתיLiked by 3 אנשים
ואני חולק על ההערכה "שתוך 6-7 שנים יישבר התיקו הנוכחי" כי בדרך לשם יכולים לקרות דברים רבים.
כבר בבחירות 2019 מועד א היו יותר מ-61 לימין, אך תוך שנתיים ליברמן עבר צד, סער עבר צד, ובנט/שקד שיחקו משחק כפול. אז למה שמצבים כאלו לא יתרחשו גם בעתיד? המציאות אינה קו קשוח וברור.
אהבתיLiked by 2 אנשים
ובחזרה לתגובה הראשונה שלי:
בוודאי שקיימת איזושהי רוח גבית כללית שמושכת לכיוון מסוים, אבל:
אם היא תוצאה של אירועים אמיתיים שקורים – היא תמשיך ותתחזק.
אם היא רק הלך רוח מומצא – זה לא יחזיק מים לאורך זמן.
אהבתיאהבתי
יאיר כתבת דברים נכונים בעיניי. בוודאי הם מסבירים חלק גדול.
אהבתיאהבתי
יאיר
כתבת יפה, אבל לא מדויק. מרצ והעבודה של ימינו הן שמאלניות משמעותית יותר מאלו שהובילו להסכמי אוסלו. הן לא היימינו כלל, ולכן רוב המצביעים נטשו אותן אל מפלגות שמזכירות יותר את גרסתן משנות ה 90.
הליכוד גם הוא ניצב שמאלה לליכוד של שמיר. רוב חברי הכנסת המובילים בליכוד יסכימו כי קיומה של הרשות הפלסטינית הוא מצב רצוי ומועדף, ולא מצב קיים שמשלימים איתו בלית ברירה.
אהבתיאהבתי
רינגו,
לא כתבתי על המפלגות – כתבתי על הציבור. העבודה ומרצ מצטמקות ("מצטמק ויפה לו") כיון שהן לא זזו עם הציבור שלהן (ולכן נוצרו מפלגות חדשות במקומן – "יש עתיד" ו"כחול-לבן").
לגבי הליכוד – זה יותר מורכב ממה שאתה מתאר. רוב חברי הכנסת של הליכוד (כולל המדברים על סיפוח) יסכימו עם רעיון של אוטונומיה פלסטינית כזאת או אחרת (זה הרעיון הבסיסי של תנועת חירות), אבל רובם גם מתנגדים לרש"פ בצורתה הנוכחית, להתנהגותה, להיותה המייצגת הרשמית של תנועת אש"ף/פת"ח (ולא לייצוג ערביי השטחים בכללם), ועוד פרטים רבים וחשובים (וכידוע אלוהים נמצא בפרטים הקטנים).
אהבתיLiked by 1 person
אוף אוף טופיק,
עדויות לשערורייות ענק *גם* במחקר המדעי / במחקר הרפואי / בתעשיות התרופות.
כל המחקרים למציאת תרופות לאלצהיימר התבססו על מחקר, אולטרה מפוקפק, אחד.
מחקר שלמעשה אף אחד לא טרח לנסות לשחזרו.
מה שיכול להסביר את חוסר ההצלחה המתמשך של המדע, למרות השקעות עתק, במציאת תרופות למחלה מחרידה זו.
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02X6iJLQhiNWJoh1kR7NLLdF8cGoaFSrfhy1FZLCjxueaDq1w85qg5X5sb41SjT5cVl&id=100051456511332.
אהבתיאהבתי
יש לנו מומחה בית לנושא הזה שמעולם לא האמין בהשערת העמילואיד. אם קורא פה כרגע אולי ירצה להרחיב.
אהבתיLiked by 2 אנשים
יאיר
מסכים, אך הייתי אומר כי העבודה ומרצ לא רק שלא זזו עם הציבור שלהן אלא אף זזו משמעותית שמאלה בעוד הציבור שלהן נשאר במקום או זז מעט ימינה. הליכוד זז מרכזה, ופינה מקום מימינו לליברמן ובנט (ששניהם שברו אף שמאלה ממנו… אירוניה)
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה אני לא מומחה הבית בנושא העמילואיד, אבל היה ידוע כבר מזמן שיש אולי קשר בין אלצהיימר לעמילואיד אבל לאו דוקא קשר סיבתי, ועל אחת כמה וכמה לא הוכח שהצטברות העמילואיד גורמת לאלצהיימר:
https://arstechnica.com/science/2021/06/a-disgraceful-decision-researchers-blast-fda-for-approving-alzheimers-drug/
וכן, החברה שניסתה למכור "תרופה" היא ביוג'ן, ויש חשד כבד לשחיתויות מאחורי הקלעים.
לגבי האוליגומר Aβ*56 אפשר לקרוא כאן:
https://www.nia.nih.gov/news/nia-statement-amyloid-beta-protein-dementia-research
בקצרה, לא מענין במיוחד.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
נדה שנרב שמע את קריאתך
אהבתיLiked by 2 אנשים
התיקו הפוליטי יכול להישבר כבר בבחירות הקרובות.
יש הרבה מפלגות שבסקרים יוצא להן 4 – 6 מנדטים. בגלל טעויות הדגימה של כל סקר, כל מפלגה כזו יכולה לא לעבור את אחוז החסימה. כל מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה גורמת לכך שהגוש שלה יפסיד 2 מנדטים לטובת הגוש השני.
בגלל שיש בגוש שנגד נתניהו, כמה מפלגות כאלו לעומת רק אחת (וגם זה בספק) בגוש של נתניהו – יש יותר סיכוי שחלק ממפלגות שנגד נתניהו לא יעבור את אחוז החסימה ואז הגוש של נתניהו יזכה. יש גם אפשרות ש-3 מהמפלגות בגוש שנגד נתניהו לא יעברו את אחוז החסימה ואז 6 מנדטים שלהם יעברו לגוש נתניהו. גוש זה יכול להגיע ל-65 מנדטים.
אחוז החסימה הגבוה גורם לתופעה משונה. מצד אחד המפלגה הראשית בגוש רוצה להגדיל את כוחה והכי נוח לעשות זאת על חשבון המפלגות הקטנות בגוש שלה. מצד שני היא רוצה שהמפלגות הקטנות בגוש שלה יעברו את אחוז החסימה אחרת הגוש כולו יקטן. התוצאה היא שהמפלגה הגדולה בכל גוש צריכה לעודד אנשים מהפלגות הקטנות, להצביע עבורה וגם לעודד את אותם אנשים לא להצביע עבורה. כל זה בעת ובעונה אחת.
אהבתיאהבתי
לאמחייה,
בנוגע למשפט שכתבת:
" … בקצרה, לא מענין במיוחד."
——————-
חולקת על ההקטנה בחשיבות הממצאים בנושא הקשר הסיבתי (או העדרו) בין עמילואידים לבין אלצהימר.
למרות שהספקות (והשערות חלופיות) לגבי הנושא קיימים, בקרב חלק ניכר מהחוקרים בתחום, כבר שנים רבות.
א. בזבוז הזמן, ותקציבי מחקר אדירים, לפיתוח תרופות שיפחיתו את היווצרות העמילואידים במוח – טראגים בעיני. חוסר יכולת השחזור לא נובע מאיזושהי רשלנות בפרוטוקול המחקר המקורי והמתודולוגיה שלו. אפילו לא מרשלנות פושעת. קיים חשד כבד להונאה מכוונת. הונאה שלא אותרה שנים רבות.
אבל אולי אני מוטה – בגלל היותי נכדה לסבתא דמנטית, וצפייה בכל ההשלכות הנוראיות של תהליך הידרדרותה.
ב. חוסר היכולת לשחזר את ממצאי מחקר האלצהימר – הוא חלק מתופעה רחבה יותר (ובעיני מחרידה) של חוסר יכולת לשחזר ממצאי מחקרים *מובילים* רבים, בענפים שונים של מדעי הטבע ומדעי החברה. ממצאים אלו מעמידים בספקות את הידע המדעי (?) שהצטבר עד ימינו בכל הענפים הנ'ל.
החשד ברשלנות ו/או בהונאה מופנה בימינו כלפי הדרך שבה לא מעט אקדמאים מאוד בכירים הגיעו למעמדם הרם.
לכך השלכות לגבי המדיניות העכשווית של הפניית תקציבים למחקרים, על מדיניות פרסום מחקרים בעלי תוצאות חיוביות (והתעלמות ממחקרים חסרי תוצאות שכאלו) ועוד. כלומר מדובר ברעידת אדמה קשה מתחת לכל הענפים באקדמיה.
ג.למעשה גם בעיית המחקרים המפוקפקים (שעליהם כל מדע היה אמור להסתמך) היא רק חלק מהבעיות הקשות של האקדמיה בעולם. כל המוסדות המובילים של צבירת הידע והנחלתו לציבור.
תופעה דרמטית יותר מסתם רעידת אדמה קשה.
מציעה לצפות בראיון המצ'ב (ו/או לקרוא את ספרם)
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אין שום קשר בין הטענות של האלמוגים לבין טענתך.
האלמוגים מצביעים על מצב של פרסום מאמרי כלום – אבל מדובר במאמרים שלא מעניינים אף אחד, שאף אחד לא קורא אותם ושההשפעה שלהם אפסית בעולם המעשה.
המקרה של האלצהימר אינו המקרה הזה. מדובר בנושא שמעניין רבים ולא רק כסף ציבורי נשפך עליו (אקדמיה) אלא גם הרבה כסף מסחרי.
טעויות תמיד קורות והרצון לייצר את התרופה למחלה עיוור את כולם.
בעיקרון, חברות לא זורקות כסף סתם. הבעיה היא בתחום הספיציפי. בענפים פחות נוצצים כשזה מגיע להוציא כסף מהכיס – החברות דורשות הוכחות היתכנות ברורות. לעומת זאת, בביולוגיה ורפואה גם קיימת הילה סביב התחום (וליתר דיוק "פלצנות אקדמית" יותר מתחומים אחרים) וגם אתגר אוביקטיבי של הבנת קשרי סיבה ותוצאה יותר מתחומים אחרים.
הבעיה העיקרית כאן אינה איבוד כסף (ואני לא חושב שיש כאן הונאה מכוונת) אלא העדריות שבה האקדמיה סגרה עיניה והלכה בכיוון אחד. זאת עדריות כל-כך נפוצה באקדמיה, רק שהפעם זה כואב כי השוק הלך אחריה. השוק הלך אחריה כיון שאין לו מספיק כלים לבקר את האקדמיה.
זה שהשוק איבד כסף – זאת בעיה שלו.
זה שהאקדמיה עדרית ועיוורת – זאת בעיה שלנו כי בוזבזו שנות מאמץ רבים למציאת תרופה – שנים שהלכו לחינם במקום לקדם אותנו לקראת פתרון. בשנים הקרובות אנשים רבים יכלו לחיות טוב יותר אילולי הפארסה הזאת.
אהבתיLiked by 1 person
ליאיר,
1. סביר בהחלט שלא זכרתי היטב את הראיון של האלמוגים עם יוזביץ.
הקשבתי לו די בסמוך למועד פרסומו. היה זכור לי (כנראה בטעות) שהם התייחסו *גם* לבעיית הקריטריונים לפרסום בכתבי העת המובילים, לביקורת עמיתים שזהותם נשארת אנונימית ודבריהם לא מפורסמים ברבים, לבעייתיות של קריטריון מספר הציטוטים כמדד לקידום באקדמיה ולחשיבות הנתפסת של מחקרים. דברים שנוגעים גם לשערוריה המדעית הנדונה.
2. על פי כתבה מהארץ 29.7.22 של גדעון לב החשד הוא בהחלט להונאה מכוונת. לא לטעות בתום לב.
בגלל חומת התשלום דל עיתון הארץ – אאלץ להקליד מספר קטעים מגיליון הנייר שבידי:
" … מהבדיקה של סיינס עולה חשד למניפולציה שנעשתה על תמונות שצורפו למחקר ולמחקרים נוספים של החוקר סיילביין לסנה מאוניברסיטת מיניסוטה. …. בין היתר כתב העת (סיינס) ביקש מחוקרי אלצהיימר מובילים ובלתי תלויים, וכן ממנתח תמונות מדעיות מומחה – לבדוק את התמונות ששולבו במחקרים שפרסם לסנה לאורך השנים, וכן מאות תמונות נוספות של מחקרים הקשורים לחברת קסאווה והם מבוססים …. שני חוקרי מוח בכירים ביצעו מכירה בחסר של מניית חברת הביוטק קסאווה שמפתחת תרופה לאלצהיימר. . … ממצאים אלו הועברו .. למנהל המזון והתרופות בארה'ב. דבר שהוביל לקריסת מניית החברה, וככל הנראה לרווח גדול לשני חוקרי המוח … חוקרים שילבו תמונות עם פסים כאלו באותם ימים כהוכחה לטענותיהם. במקרה הזה, וכן במקרי זיוף אחרים שהתגלו בשנים האחרונות, הגדלה של התמונות העלתה חשד שהחוקר לא הציג סריקה של הפילם במאמר כנדרש. אלא ערך מניפולציה באמצעות חיתוך והדבקה של תוצאות מניסויים שונים, כמו בעריכה בתוכנת פוטושופ, כדי להתאים את התוצאות להשערתו. … סוכנות רויטרס דיווחה שלשום כי משרד המשפטים של ארה'ב פתח בחקירה שנועדה לבדוק אם חברת קסאווה ביצעה מניפולציות בדיווחיה על תוצאות ניסויים בתרופה לאלצהיימר ….
3 אנו מסכימים שאילולי הפארסה הזו (או אילולי ההתנהלות השערורייתית של הנוגעים בדבר, והעובדה שהחקירות החיוניות לא בוצעו שנים רבות מוקדם יותר) – *יתכן* שמצבם של מאות אלפי חולי אלצהיימר ומשפחותיהם היה פחות טראגי.
אהבתיLiked by 2 אנשים