הימים שבהם לא שקעה השמש

נתקלתי היום בעובדה היסטורית מדהימה. באו״ם ישנן 193 מדינות חברות. ל-171 מתוכן פלשה בריטניה בשלב כזה או אחר. עובדה ששמה בפרופורציה את האימפריאליזם של מדינות אחרות ומנהיגים אחרים, למשל ולדימיר פוטין.

מרתק לקלוט כמה צנועה הייתה העוצמה הדמוגרפית של בריטניה לאורך התהליך האימפריאליסטי הזה. בשנת 1700, בפתח המאה שבה התבססו הקולוניות הבריטיות בצפון אמריקה ושבה גילה ג׳יימס קוק את אוסטרליה, חיו בסך הכול חמישה מיליון נפשות באנגליה. גם בשטח אנגליה אינה עצומה – בסך הכול פי 4-5 מארץ ישראל (כולל יהודה ושומרון).

בשנת 1800 הייתה אוכלוסיית בריטניה דומה בגודלה לאוכלוסיית ישראל בימינו ומנתה תשעה מיליון נפשות. באותו זמן כבר ביססו הבריטים את שליטתם בהודו באמצעות ״חברת הודו המזרחית״. במהלך המאה התשע עשרה הם גם עתידים לפלוש לסין, לנצח במלחמת האופיום הראשונה והשנייה ולכפות על הקיסר תנאים משפילים, שיאפשרו להם לסמם את עמו.

ובשנת 1900, השנה שבה בערך נולדו החיילים הבריטים שישחררו את הלבנט וגם את ארץ ישראל ובכך יניחו את הקרקע להצלחת הציונות, חיו באנגליה כבר 30 מיליון נפש, בדומה למה שצפוי בישראל בסוף המאה הנוכחית. בתוספת סקוטלנד ואירלנד כלל המספר עוד 10 מיליון. לקראת אמצע המאה הגיעה האימפריה ל״שעתה היפה ביותר״ שבו עמדה יחידה מול הנאציזם, בהנהגת צ׳רצ׳יל, אבל בתום המלחמה התפרקה במהירות מנכסיה הטריטוריאליים ברחבי העולם.

הישגיה האימפריאליסטיים המדהימים של בריטניה אינם רק נחלת ימי העבר, אותם הימים שבהם בריטניה הייתה האימפריה שבה השמש לעולם לא שוקעת כי בכל שעה של היממה היא מאירה באחת מפינות הממלכה. כיום המדינות דוברות האנגלית הן היעד המבוקש ביותר להגירת המשכילים העולמית. אם אתה סיני מוצלח או הודי מוכשר, פרסי מבריק או אפריקני עילוי, ככל הנראה תשים פעמיך לארצות הברית או לקנדה או לאוסטרליה או אולי למדינת האם בעצמה: בריטניה. רבים מכירים את השפה האנגלית, והתרבות של המדינות דוברות האנגלית הפכה לאוניברסלית. האוניברסיטאות שלהן מרכזות את מיטב המוחות, ולחברות שלהן יש גישה מצוינת לשווקים הבינלאומיים. מדינות אחרות עלולות לעבור תהליך ניוון דמוגרפי, אבל למדינות דוברות האנגלית מצפה עתיד מזהיר. אמנם רבים מתושביהן כבר לא יהיו מבשרם ומדמם של אותם אבות כובשים ומתיישבים קדומים.

61 תגובות על ״הימים שבהם לא שקעה השמש״

  1. הממצא המדהים ביותר בעיני הוא שהמדינות שהיו בעבר תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי נמצאות *היום* במצב טוב יותר מאשר המדינות שהיו בעבר תחת שלטון קולוניאלי אחר. (לרוב שלטון צרפתי).

    היו הבדלים רבים בין מאפייני הקולוניאליזם הבריטי למאפייני הקולוניאליזם הצרפתי. השלכותיהם ממשיכות עד המאה ה 21.

    לפחות אחד ההבדלים כנראה קשור לדמוגרפיה הבריטית (המוזכרת ברשומה זו). הקולוניאליזם הצרפתי היה מאוד ריכוזי, וכמעט כל נושא חשוב בקולניות שלהם נוהל על ידי נושא משרה צרפתי – לבן. הקולוניאליזם הבריטי, להבדיל, היה מאוד ביזורי, והרבה מאוד תפקידים וסמכויות חולקו להנהגות המקומיות של "הילידים". מה שאפשר לבריטים את צמצום מספר הבריטים שמנהלים את האימפריה הענקית שלהם.
    הבדל זה במידת הפעלת הנהגות מקומיות – השאיר את המדינות שהיו תחת שליטה בריטית ו"שוחררו" במצב טוב יותר מהמדינות שהיו תחת שליטה צרפתית ולפתע פתאום "ננטשו" ע'י כל מנהליהן.

    Liked by 4 אנשים

  2. הצלחתי למצוא מאמר די קצר, ובעיני מרתק, שמשווה בין הקולוניאליזם הבריטי לבין הקולוניאליזם הצרפתי.
    הוא מתייחס גם להבדלים נוספים כמו מידת האלטיסטיות – השיוויונות של שתי התרבויות, מידת עידוד שוק חופשי ויוזמות מקומיות ועוד ועוד.
    די ברור שעלינו לשמוח שפלסטינה – א'י (להבדיל מלבנון וסוריה) התנהלה תחת הקולוניאליזם הבריטי ולא הצרפתי.

    #####################
    הקולוניאליזם הבריטי והצרפתי
    מחברת: ד"ר תמר גולן
    ———————————————-

    על שיטות הממשל השונות של הבריטים והצרפתים נאמר ונכתב רבות. לשני הממשלים היו תיאורטיקנים שגיבשו וניסחו תאוריות שלטון – אולם בין תאוריות אלו לבין המציאות הקולוניאלית רב המרחק.

    כללית, ניתן לומר, כי צרפת העתיקה את המבנה הריכוזי של השלטון במדינתה אל הקולוניות, ובנתה, במידת האפשר, מערכת אחידה בכל האזורים. הצרפתים האמינו בעליונות תרבותם וראו בקולוניאליזם "שליחות מתרבתת". הם ניסו בתחילה לבולל את האפריקנים בתרבות הצרפתית ודיברו על אסימילציה.

    מדיניות האסימילציה דגלה בהפיכת האפריקנים, בהדרגה, לצרפתים לכל דבר ולאזרחים שווי זכויות של צרפת עצמה. צרפת ניסתה ליישם רעיון זה בסנגל, ותושבי ארבע הקהילות שם (דקאר, סנט לואיס, רופיסק, נגורה) קיבלו כבר בתחילת המאה הנוכחית ייצוג בפרלמנט הצרפתי. לימים, שינו הצרפתים את עמדתם, ופיתחו את רעיון האסוציאציה, אשר שם דגש על הפיכת תושבי המושבות לדמויי צרפתים מבלי לעשותם לאזרחי צרפת. מדיניות התקשרות זאת איפשרה לצרפת, מחד, להמשיך ולדגול בעקרונות השליחות המתרבתת, ומאידך, פתרה את הממשל הצרפתי מהצורך לקלוט מיליוני אפריקנים.

    בניגוד לצרפתים, כיבדו הבריטים את המוסדות המסורתיים ולא ניסו לכפות את תרבותם על החברות שבשליטתם. "השלטון העקיף" של הבריטים התבטא בכך שהאדמיניסטרציה נוהלה על ידי בעלי התפקידים המקומיים, והמערכות הפוליטיות המשיכו לתפקד כהרגלן, פרט לשינויים מעטים, שהוכנסו על מנת לקדם אינטרסים בריטיים. מבנה השלטון היה ביזורי מאוד (דה-צנטרליסטי), ובכך היה בו דמיון למבנה השלטון במעצמה. שיטת ממשל זאת, שהותירה את הצ'יפים, המלכים והנסיכים בתפקידיהם וגבתה מסים באמצעותם, נראתה לבריטים זולה בהרבה מן "השלטון הישיר" של צרפת. חשוב לזכור שלבריטים היה עניין להמעיט את עלות הממשל הקולוניאלי באפריקה, משום גודלה הרב של האימפריה הבריטית גם באסיה. לא לחינם נהגו לומר כי השמש אינה שוקעת לעולם באימפריה הבריטית.

    להבדלים בין שתי השיטות היו השלכות מרחיקות לכת יותר מאשר לשאלה מי ימנה את הצ'יפים, והאם את הקולוניה ינהל צ'יף מקומי או פקיד ממונה. לשתי השיטות נודעו השלכות עמוקות על תחומי חיים רבים.

    בתחום החינוך פיתחו האנגלים מערכה ענפה. בתי-ספר יסודיים הוקמו בעיקר על ידי מיסיונרים אשר לימדו לא רק בשפה האנגלית, אבל גם במאות שפות מקומיות. הממשל הבריטי אף עודד הקמת בתי-ספר תיכוניים. האוניברסיטאות הראשונות באפריקה הוקמו באזורים דוברי אנגלית. לא הרחק מבירת גאנה נמצא קולג' אצ'ימוטה המפורסם, והאוניברסיטה הראשונה הוקמה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה בפורה ביי, בסיירה ליאון, המושבה שאליה הובאו עבדים משוחררים או עבדים שנתפסו על האוניות בתקופה שבה כבר נאסר סחר העבדים.

    צרפת, לעומת זאת, נקטה במדיניות חינוך ממלכתית ואליטיסטית. היא העניקה חינוך גבוה וטוב למספר מצומצם של תלמידים. בית-הספר התיכון הראשון בחוף השנהב, למשל, הוקם רק ב- 1952 , 8 שנים בלבד לפני שהמושבה זכתה בעצמאותה. בבתי-הספר באזורים הצרפתיים נאסר השימוש בשפות המקומיות, והתלמידים אולצו לדבר צרפתית אפילו בהפסקות. מערכת החינוך הייתה זהה לזו שבצרפת.
    בבית-הספר המיוחס וויליאם פונטי שבדאקאר ביקרו כל התלמידים המוכשרים (עמם נמנו לאחר מכן רוב מנהיגי מדינות אפריקה העצמאיות הפרנקופוניות). בוגריו יצאו לפאריס ללמוד באוניברסיטה ושם היו שווים בכל לסטודנטים הצרפתים. אגב, האפשרות להגיע לצרפת וליהפך לאזרח צרפתי, גרמה לכך שבקרב יוצאי המדינות הפרנקופוניות יש הרבה יותר נישואי תערובת מאשר בקרב דוברי האנגלית. סטודנטים צעירים אלה פגשו בנשים לבנות ונשאו אותן, כפי שעשה נשיאה הראשון של סנגל – ליאופולד סנגור.

    השוני בגישת הצרפתים והבריטים קיבל ביטוי גם בתחומים נוספים: בכלכלה, טיפחה צרפת הקמת חוות גדולות לגידול מוצרי יצוא חקלאיים כגון קקאו, כותנה ואגוזי אדמה. צרפת אף שמרה על מונופול סחר במושבותיה באפריקה. לעומת זאת, ניסו הבריטים לעודד איכרים אפריקנים לעבור לגידולי שוק, ואיפשרו מידה לא מבוטלת של יוזמה חופשית במושבותיהם ביבשת האפריקנית.
    ההבדלים בין המדינות השונות במערכת החינוך, במערכת הכלכלית ובתפיסה של משמעות הקולוניאליזם ניכרים עד עצם היום הזה. על מנת להדגים את ההבדל בין שתי השיטות, נביא כמה דוגמאות אופייניות.

    הסיפור הראשון הוא סיפורו של הלורד לוגרד, מי שמסמל את השלטון הקולוניאלי הבריטי באפריקה, מי שגיבש את האידיאולוגיה של השלטון העקיף ונטל חלק פעיל מאוד ביישומה, מי שהיה מושלה של אוגנדה ולאחד מכן מושלה של צפון-ניגריה, ומי שהיה אחראי לאיחוד ניגריה ב- 1914. לוגרד הגיע לאפריקה לאחר ששירת בהודו והביא עמו את האהבה והכבוד למוסדות מסורתיים. יחסיו של לורד לוגרד עם האמיר מקאנו, שמשל על כ- 9 מיליון בני-אדם, הם מעניינים במיוחד. המושל היה בא אצל האמיר, אך לא קורא לו לבוא אליו, משום שהאמיר היה האישיות המיוחסת ביותר בצפון ניגריה, ובכך ביקש להביע לו כבוד. אולם המסורת באזור זה של ההאוסה פולאני קובעת, שאל לו לאדם לעמוד באותו גובה שבו נמצא האמיר. על האמיר להיות תמיד נישא יותר. לכן, כדי לשמור על המסורת ולהימנע מאי-נעימויות, נבנו שתי כורסות, שהוצבו בשני קצותיו של אולם גדול. אחת מהן הייתה מוגבהת במקצת. בשל המרחק לא ניתן היה להבחין איזו מן הכורסות גבוהה יותר. כך שמרו הבריטים על כבודו של האמיר של קאנו, שכן, אי-אפשר היה להבחין בכך שכורסתו של לוגרד גבוהה יותר, בדרך זו ישבו שניהם בשני קצות האולם ושוחחו באמצעות מתורגמן. וכך פתרו גם את שאלת השפה, לא אילצו את האמיר לדבר אנגלית ולא פגעו בכבוד האמיר על ידי פנייה ישירה אליו.

    הקולוניאליזם הצרפתי התייחס בדרך שונה לגמרי למנהיגות המסורתית באפריקה. רוב הפקידות הייתה, כאמור, ממונה על-ידי המושל הצרפתי וצריך היה לבוא אל משרדו כדי לקבל משכורת או כדי להתייעץ אתו. מצד שני, מי שזכה להשכלה גבוהה גם נהנה מכל ההטבות הניתנות לאזרחי צרפת. כך יכול היה פליקס הופואט-בואני להיות שר בריאות בממשלת צרפת, דבר שלא היה יכול לקרות בבריטניה. קשריהם של מנהיגי המדינות הפרנקופוניות עם צרפת נמשכו גם לאחר קבלת העצמאות, ועל כן, כאשר הודח הקיסר בוקאסה, למשל, הוא הגיע במטוס ה"קרבל" הפרטי שלו, נחת בבסיס צבאי לא הרחק מפאריס ואמר: אני אזרח צרפתי. קיבלתי את האזרחות ומעולם לא ויתרתי עליה. עד היום שומרים רבים ממנהיגי אפריקה דוברת הצרפתית, על אזרחותם הכפולה.

    החוויה הקולוניאלית השונה הולידה גם תגובות שונות לנוכחות הזרה ודרכים שונות של מחאה. ניצני האידיאולוגיות הפאן-אפריקניות מוצאם בארצות-הברית ובאיים הקריביים. על רקע ההפליה נגד השחורים, החלה לצמוח שם תנועה, שראתה באפריקה מולדת שיש לשוב אליה וקראה לאיחוד הגזע השחור בתנועה פאן-כושית. מנהיגיה של התנועה – ביניהם ההיסטוריון דו בויז (Burghardt du Bois), מרקום גרווי (Marcus Garvey) ואדוארד בליידן (Edward Blyden) – ניסו לארגן תנועת שיבה המונית לאפריקה, והאחרון אף חזר ונתמנה לשר החוץ של ליבריה. ליבריה ואתיופיה – המדינות האפריקניות העצמאיות של אותה תקופה – היו לסמל למנהיגים השחורים, והם חלמו על שחרורה של אפריקה כולה.

    הרעיונות הללו של שחרור לאומי והתנגדות פוליטית לשלטון הלבן מצאו אוזן קשבת בעיקר במושבות דוברות אנגלית, אך גם בצד הצרפתי חלה תמורה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. הוגי דיעות מהאיים הקריביים (כמו אימה סייזר – Aime Cesaire) ומאפריקה, רכשו את השכלתם בפאריס. שם גם קמה התנועה התרבותית של נגריטוד (negritude), כלומר 'שחוריות', שיצאה נגד הגזענות של הלבנים ותיארה את ייחודו של האפריקני, את רגישותו ואת קרבתו אל האדמה והטבע. זו הייתה תנועה של אנשי רוח, סופרים ומשוררים, שאחד הבולטים ביניהם היה ליאופולד סנגור, לימים נשיאה של סנגל, אשר גיבש, בספרים הרבים שכתב, את עיקריה של "הלאומיות הרומנטית". באחד מהם, בו הוא מתאר את ייחודו של השחור האפריקני, הוא מתייחס לאימרתו המפורסמת של דיקארט "אני חושב, מכאן שאני קיים". זאת, אמר סנגור, לא היה אומר אפריקני. אפריקני היה אומר תחת זאת: "אני חש את הזולת, אני רוקד את הזולת, מכאן שאני קיים".

    אם דוברי הצרפתית מדברים על זהות רוחנית-תרבותית הנובעת מעולם הספרות, הרי דוברי האנגלית נתנו ביטוי מעשי יותר להתעוררות הלאומית. השפעתה של צרפת, כערש של רעיונות מהפכניים, על ההשכלה שהיא מעניקה לאנשיה, ניכרת מול גישתם של אנשים שהתחנכו בבריטניה וקיבלו חינוך פרגמטי יותר.

    ההבדלים הרעיוניים ניכרו גם בתהליכי הדה-קולוניזציה. בשנות ה- 20 וה- 30 קמו עשרות ארגונים, מועדונים, והתאגדויות באזורים דוברי אנגלית באפריקה. באזורים הפרנקופוניים הוקמו מפלגות ונוסדו חוגי לימוד. אך ההתארגנות המאסיבית נגד הקולוניאליזם החלה רק לאחר מלחמת-העולם השניה. מלחמה זאת, שזעזעה את העולם כולו, הביאה לשינויים גדולים גם באפריקה. הזכרנו את העייפות מן המלחמה, את ההתנגדות לגזענות ואת ההתעוררות הלאומית שאפיינה את אירופה באותה תקופה. אולם עצמאותה של אפריקה היא תוצאה של מפגש בין שני תהליכים: מצד אחד, השינויים באירופה והרצון לבנות עולם אחר, טוב יותר, ומצד שני, התפתחותה של שכבת המשכילים באפריקה, אשר גיבשה תנועות אנטי-קולוניאליות, ונאבקה לשחרור מהיר מעול הקולוניאליזם. כך, בשנות ה- 40 הוקמו ברחבי אפריקה מפלגות אנטי-קולוניאליות אשר דרשו קודם כל לתת ביטוי פוליטי לשאיפות האפריקניות. גם כאן ניכרו ההבדלים בין האזורים שהיו תחת שליטה בריטית והאזורים שהיו תחת שלטון צרפתי. דוברי הצרפתית ביקשו, לאורך שנות ה- 40 וה- 50, שוויון זכויות במערכת הצרפתית. רעיון העצמאות גובש רק אחרי 1956, כאשר החל תהליך מזורז של דה-קולוניזציה. כמעט כל מושבותיה של צרפת קיבלו עצמאות באותה שנה, 1960. מאידך, מלכתחילה נסב המאבק באזורים הבריטיים סביב הדרישה לממשל עצמי ולאוטונומיה פוליטית וכל מושבה קיבלה עצמאות בנפרד, החל מגאנה (היא חוף הזהב הקולוניאלית) ב- 1957.

    ההבדלים בין שתי הגישות לקולוניאליזם השפיעו, אם כן, גם על תהליך הדה-קולוניזציה. דומה, שגם בתקופת העצמאות ניכרים עדיין הבדלים אלה, אולם כפי שכבר אמרנו, הם רק חלק ממכלול ההבדלים הנובעים ממסורות אפריקניות מקומיות שונות ומהבדלים תרבותיים בתוך אפריקה עצמה.

    Liked by 3 אנשים

  3. אנגליה + ארצות הברית הן המעצמות השולטות היום בעולם. הן לא שולטות על כל העולם אבל יש להן שלטון והשפעה רבים מאוד. אנגליה הקימה את האימפריה הגדולה ביותר שהיתה אי-פעם. גם לאחר שאימפריה זו התפרקה עדיין הארצות שהיו תחת שליטתה נמצאות במידה רבה תחת שליטה או השפעה של מעצמה שהיא ההמשך של אנגליה (הכוונה של ארצות הברית). ההבדל הוא שהשליטה האמריקאית היא עקיפה כלומר בארצות אלו יש שלטון מקומי אבל מדיניות החוץ שלהן די כפופה למדיניות החוץ של ארצות-הברית.
    הדבר הזה נשמע מפתיע כי צריך לזכור שאנגליה היתה מקום נידח ועלוב עד שנת 1000 – 1100 ופעמים רבות היתה משועבדת למדינה אחרת. גם אחרי כן עד שנת 1600 בערך אנגליה לא נחשבה למעצמה ולא היתה לה אף מושבה. גם על סקוטלנד היא לא שלטה ועל אירלנד היתה לה שליטה חלקית. אבל ב-300 השנים הבאות היא הפכה במהירות למעצמה עולמית וגם יסדה את ארצות-הברית שהחליפה אותה.
    יחד עם זאת צריך לציין שבעבר היו מעצמות שעלו לגדולה במהירות. אנגליה וארצות-הברית אינן משהו מיוחד. רומי התחילה כעיר קטנה ובמשך מאות שנים לא נחשבה למעצמה ואז לפתח הפכה למעצמה עולמית תוך 200 – 300 שנה. יוון ומוקדון הפכו למעצמות עולמיות תוך 2 דורות (ע"י אביו של אלכסנדר מוקדון ואלכסנדר מוקדון בעצמו). לפני כן גם פרס הפכה ממדינה קטנה למעצמה עולמית תוך 2 – 3 דורות.

    Liked by 1 person

  4. הרבה מילים על ההבדל בגישה בין אנגליה וצרפת, אבל אף מילה על ההבדל בעמים הכבושים. אנגליה כבשה את סין, הודו, ישראל וכיו"ב. צרפת כבשה בעיקר אפריקנים וערבים. אולי ארץ שמתאימה להשוואה היא דווקא ירדן. אנגליה כבשה גם את ירדן וגם את ישראל, אולם ישראל מדינה מפותחת בסדרי גודל.

    ההבדל הוא באוכלוסיה. אמנם ירדן אחת המדינות המסודרות יותר ביחס למדינות ערב, אולם היא עדיין מדינה נחשלת. סין הייתה מעצמה תרבותית ובכלל הרבה לפני שהאנגלים כבשו אותם. ההודים אולי לא מסודרים כמו הסינים אבל כולם יודעים עד כמה ההודים *המוצלחים* מגיעים רחוק בארה"ב. כמה ערבים מוצלחים מגיעים רחוק בארה"ב?

    כמובן אסור לדבר על הבדלים באוכלוסיה, לכן מחפשים סיבות מתחת לשטיח. יכול להיות שגם ההבדל בגישה השפיע על התפתחות המדינות, אולם זה כנראה גורם משני.

    Liked by 2 אנשים

  5. "רבים מכירים את השפה האנגלית, והתרבות של המדינות דוברות האנגלית הפכה לאוניברסלית […] מדינות אחרות עלולות לעבור תהליך ניוון דמוגרפי, אבל למדינות דוברות האנגלית מצפה עתיד מזהיר."

    נכון לטווח הקצר, אבל לא הייתי ממליץ לדוברי האנגלית להיות שאננים מדי לטווח הארוך. פעם חשבו את אותם הדברים על צרפת והשפה הצרפתית.

    ולקמיליה – אני בהחלט חושב שהאימפריה הבריטית הייתה כנראה ארגון טוב יותר מכל אימפריה מתחרה בעידן הקולוניאליזם, אבל לא הייתי מסיק מסקנות מרחיקות לכת יותר מדי לגבי המצב היום. מועדון המושבות הבריטיות לשעבר כולל גם פנינים כמו פקיסתאן, זימבבואה ועיראק. ההצלחות הבולטות ביותר של הקולוניאליזם הבריטי הן המדינות שהוקמו על שטחים פחות או יותר ריקים (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד) והודו (ואולי ישראל), אחת התרבויות העתיקות והמפוארות בעולם שלדעתי ראויה לרוב הקרדיט על הצלחתה. אי אפשר להשוות בין אימפריות קולוניאליות בלי להתייחס למה שהיה באותו השטח לפני שהגיעו האימפריות האלה.

    אני מתרשם שלאנגלים היו שני יתרונות גדולים שלא נהוג לחשוב עליהם כשמדברים על הצלחת האימפריה שלהם – קודם כל הם היו טובים מאוד ביישוב השממה (כנראה באמת בגלל נטייתם לביזור), וזה סוד ההצלחה של הרבה מהמדינות דוברות האנגלית כיום, בעיקר ארה"ב – שעומדת בניגוד בולט למקבילתה העיקרית מהאימפריה הספרדית, ארגנטינה, שמעולם לא פיתחה תרבות כזאת ובמקום זה היא עד היום סוג של "מדינת בואנוס איירס, פלוס כל מיני שטחים נידחים". היתרון השני הוא שהם פשוט היו חזקים בעצמם, צבאית וכלכלית. חלק מהפרויקטים הקולוניאליים המבטיחים של ארצות אחרות נכשלו לא בגלל שהם לא היו מוצלחים מספיק, אלא בגלל שהם הפסידו במלחמות, לאנגלים או לאחרים – ניו־יורק הייתה יכולה להיות עד היום מושבה הולנדית משגשגת אם לא היה הצי האנגלי מביס את מקבילו ההולנדי. הצרפתים הצליחו די יפה עם קוויבק אבל לא המשיכו מעבר לזה כי הם הובסו צבאית על־ידי האנגלים. ברזיל הייתה פרויקט מצליח יותר משכנותיה דוברות הספרדית, אבל סבלה כנראה מהחולשה של מדינת האם, עד כדי כיבושה בזמנים שונים על־ידי ספרד ועל־ידי צרפת, מה שהשאיר את ברזיל ללא תמיכה מרחוק ועם מהומות פוליטיות בהשראת השליטים החדשים.

    בסופו של דבר, במושבות לשעבר באפריקה אין הבדל גדול בין האימפריות (בכתבה שהבאת משווים בין סנגל וחוף השנהב לבין גאנה, אוגנדה וניגריה – האם שלוש האחרונות כל־כך יותר מוצלחות כיום משתי הראשונות? לא נראה לי), באסיה המושבות לשעבר הן תרבויות עתיקות שההשפעה הקולוניאלית עליהן די מצומצמת, כך שההבדל העיקרי הוא בעיקר אמריקה ואוסטרליה.

    Liked by 5 אנשים

  6. ישנו ההסבר האבולוציוני המפורסם של גרגורי קלארק שמתבסס על עבודה מוקדמת של עומר מואב ועודד גלאור. העניים מתו ממחלות והעשירים הפכו לרוב בחברה, וכך השתבח הגנום הבריטי.

    אהבתי

  7. לאמיחייה
    האנגלים מעולם לא כבשו את סין. הם רק כבשו חלקים קטנים ממנה (וכך עשו גם מעצמות אירופאיות אחרות) אבל סין היתה גדולה מדי עבורם.
    לפני 1000 שנה מדינות ערב היו יותר מפותחות ממדינות אירופה.
    אפריקה היתה מחולקת בין צרפת ואנגליה בערך חצי חצי. באסיה, באוסטרליה ובאמריקה הצפונית רוב המושבות היו תחת שלטון אנגלי.

    Liked by 1 person

  8. בכתבה שראיתי ב-ynet כתוב שליברמן טוען שמחירי השכירות עלו ב-1.5% בממוצע בשנה שעברה. הוא מבסס את דבריו על אנשי הלמ"ס.
    איך הגיעו אנשי הלמ"ס למספר הזה? הרי ברור שההתיקרות היתה גבוהה הרבה יותר.
    שכר הדירה תורם כ-20% למדד, לפי הערכתי.
    אם ההתיקרות היתה רק 1.5% אז שכר הדירה תרם לעליית המדד ב-0.3%.
    אם ההתיקרות היתה 15% – 20% אז שכר הדירה אמור לתרום 3% – 4% למדד. כלומר המדד האמיתי גבוה בלפחות ב-3% מהמדד שפרסמה הלמ"ס.

    אהבתי

  9. קמיליה
    הבריטים שלטו בכל תפקידי הבירוקרטיה, הם השאירו רק תפקידים יצוגיים. בכל מקום שהם עזבו הבירוקרטיה התפרקה. ה "היום" הכי קרוב שאת מדברת עליו הוא הונג קונג, למרות שהשוטרים בחלקם היו מקומיים כל הבירוקרטיה והארגון היו קצינים בריטים ועובדי מדינה בריטים ואוסטרלים. כשהבריטים עזבו הבירוקרטיה הפכה להיות סינית, הפסיקה לתפקד. למרות שהם השתדלו לדבוק בחוקים הבריטים המקומיים באופיים לא יכלו לבצע החלטות, חששו על תפקידם. הבריטים והאוסטרלים כזרים היו הרבה יותר אוביקטיבים. למעשה גם את אמרת את זה באיזה ציטוט שהעלית.
    כנ"ל לגבי סינגפור.
    לגבי לבנון. הבריטים הכריחו את הצרפתים להעביר את סוריה לידי שליט סעודי, צרפת חילקה את סוריה ל 7 מדינות על פי הקבוצות האתניות, זה הבריטים שדפקו אותם ולא עמדו בהסכם. זו מהות הבעייה.

    Liked by 1 person

  10. arn לגבי תור הזהב המוסלמי, הם אמנם השקיעו בהשכלה אבל רוב המשכילים לא היו מוסלמים. המשכילים היו ערבים נוצרים, פרסים, יהודים ואחרים. הנוצרים אגב הם מיעוט בקרב הערבים היום.

    Liked by 1 person

  11. נושא שעלה בעבר בבלוג (אך איני זוכרת באיזה פוסטים).

    אם מאוד מתאמצים – קיים חוט מקשר גם לנושא פוסט זה (בריטניה)
    ############################################

    עוטף תחנה מרכזית
    @OtefTM
    מזל טוב לבריטניה 💐🥂 ביהמ"ש העליון אישר הרחקת מסתננים לרואנדה. "טובת הציבור היא שהממשלה תיישם את מדיניותה"

    שומעת אסתי חיות? אתם לא פורצי דרך כמו שאתם חושבים על עצמכם. אתם מפגרים הרבה מאחור.

    @GadiTaub1
    @IsraelCourts
    reuters.com
    UK courts to hear last-minute appeals to stop first Rwanda deportation flight leaving
    7:34 לפנה״צ · 14 ביוני 2022·Twitter Web App
    ·
    4 שע׳
    משיב ל-
    @OtefTM
    ושוב נזכיר: השאלה אינה מדוע התנגדנו למתווה האו"ם. השאלה היא למה השמאל סיכל את ההסכם של ישראל עם רואנדה.

    בהצלחה לבריטניה
    ציטוט ציוץ
    עוטף תחנה מרכזית @OtefTM

    · 31 במאי
    בריטניה תתחיל להרחיק מסתננים לרואנדה ב 14 ליוני.

    זוכרים את קמפיין "שולחים אותם אל מותם"? יש בישראל מחנה שלם שחי על שקרים. בשבילם השקר הוא אוויר לנשימה

    Liked by 1 person

  12. קמיליה, גם בריטניה די חסרת אונים מול הנימוקים המשפטיים ההומניטריים.

    A Home Office source told the BBC that, of the original 37 scheduled to fly, legal challenges relating to modern slavery and human rights claims have drastically reduced that number.
    On Friday it emerged six people had their removal notices cancelled, while the Care4Calais charity has confirmed a further 20 planned removals were called off over the weekend.
    This leaves 11 people still set to fly to east Africa on Tuesday, including four Iranians, two Iraqis, two Albanians and one Syrian, the charity said. The nationalities of the other two have not been revealed.
    But BBC home editor Mark Easton says it is expected the total could be "whittled down to zero" before the plane is due to take off.

    אהבתי

  13. עדיין אפילו העברה של מספר חד ספרתי לרואנדה היא הישג גדול ותקדים חשוב במאבק לאפשר לאזרחים, ולא למבריחי גבול, לקבוע את הדמוגרפיה של ארצם.

    Liked by 2 אנשים

  14. ניסיתי עכשיו להיזכר בכל המקרים של מכרים ששוכרים או משכירים. לרובם השכירות לא השתנתה כלל בשנה האחרונה. במקרה אחד דובר על העלאה של 6 אחוז.

    אהבתי

  15. תמריץ,
    כל הכבוד לממשלת השינוי שלכם שמקדמת את ערכי המשפחה. אחרי שמיניתם את הבעל של זנדברג לראש מכון הרצל הגיע תורו של הבעל של הראל סקאת לעמוד בראש הסוכנות. ציונות במיטבה

    Liked by 2 אנשים

  16. שרשור מצוין של the black על הפגיעה של היטל ההשבחה ביזמי הנדל"ן בישראל ובעקיפין בכולנו:

    Liked by 2 אנשים

  17. לאמיחייה:
    אתה קצת מבלבל.
    הפרסים אינם ערבים אבל הם מוסלמים לכל דבר.
    הערבים הנוצרים הם ערבים לכל דבר.

    Liked by 1 person

  18. arn מצטער שהייתי לא ברור, הייתה חסרה מילה. הכוונה הייתה " רוב המשכילים לא היו *ערבים* מוסלמים". שהרי את האימפריה יצרו ערבים מוסלמים. אגב גם היום יש הבדל מובהק בין ערבים מוסלמים לערבים נוצרים בהשגים לימודיים. היו הרבה משכילים מוסלמים מפורסמים בתור הזהב המוסלמי אבל רובם כאמור לא היו ערבים מוסלמים.

    באופן דומה גם המונגולים יצרו אימפריה, אבל לא זכור לי שום מדען מונגולי מפורסם.

    אהבתי

  19. מתברר שהברקזיט לא שחרר את בריטניה מעריצותו של בית הדין האירופי לזכויות אדם שעצר ברגע האחרון את הגירוש לרואנדה.

    אהבתי

  20. נטול ח אכן יש הבדלים בין הגישה הבריטית והצרפתית וכן התוצאות של ההבדלים האלה. אבל אני עדיין טוען שההבדלים האלה מסבירים רק חלק קטן מההבדלים בהתפתחות של מדינות, ושעיקר ההבדל נובע מאופי האוכלוסיה.

    אהבתי

  21. לא קשור לנושא הרשומה, אבל חשוב – אני ממליץ בחום על השיחה של אלכס צייטלין עם יהושוע סוקול, ובאופן כללי ממליץ להתחיל לדבר יותר ברצינות על נשק גרעיני. נראה לי שאפשר כבר להכריז שדוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת" נכשלה (קשה להגיד שאני מופתע), ולדעתי חייבים להתחיל לנהל שיחות חדשות על ההתמודדות עם נשק גרעיני ומלחמה גרעינית.

    Liked by 1 person

  22. אפשר יהיה להכריז על כישלונה של דוקטרינת ההשמדה ההדדית רק מהמקלטים העשנים. בינתיים היא עושה את העבודה 70 שנה אנד קאונטינג. הלוואי שלמערב יהיו יום אחד קרני לייזר מהחלל שישמידו כל טיל אבל בינתיים זה מה יש. אקשיב לשיחה. נושא שמעניין אותי מאוד.

    Liked by 2 אנשים

  23. לי.ד.
    אמנם עדין לא הספקתי לצפות בשיחה, אך נדמה לי ששי שפירא התכוון לראיון זה.

    אהבתי

  24. תמריץ, דוקטרינת ההשמדה ההדדית לא אמורה רק למנוע מלחמה גרעינית, היא גם אמורה למנוע סחיטה גרעינית. אם אנחנו מתייחסים ברצינות לאיומים רוסיים ואחרים במתקפה גרעינית ומוותרים להם (או שוקלים לוותר) על שטחים ודברים אחרים בשביל זה, הדוקטרינה נכשלה גם בלי אף מקלט עשן. היה אפשר להחליף אותה ב"דוקטרינת כניעת המערב" ולחסוך קצת כסף.

    וגם בעניין מניעת המלחמה הגרעינית, הייתי רוצה לחשוב שנוכל לחזות קצת זמן מראש אם הצלחנו למנוע מלחמה או לא. אם הדרך לדעת אם מנענו מלחמה היא רק להסתכל סביבנו ולבדוק אם אנחנו במקלט עשן או לא, נראה לי שהדוקטרינה בכל מקרה לא שימושית במיוחד. במקרה הזה אפשר להחליף אותה ב"דוקטרינת עוברים לחיות במקלט לנצח".

    Liked by 1 person

  25. שי בינתיים המערב מעביר לאוקריאנה נשק, תחמושת וכסף. הם לא פותחים במלחמה רשמית מול רוסיה אלא מנהלים את המאבק דרך שליח. זה מאפשר למערב לא להיכנע לסחטנות, אבל במקביל גם לא גורם לרוסיה לפחד מכליה שיוביל להפעלת נשק גרעיני.

    אני פחות מוטרד מהרוסים – וברור שאם הם יתקפו מדינה בנאטו כל נאטו תתגייס לעזרה. העניין הוא בשטח האפור, מדינות כמו אוקראינה, שבדיה, פינלנד, גאורגיה וכיו"ב שאינן בנאטו. אני חוזה שבעתיד הקרוב נראה חזרה של הצטיידות בנשק גרעיני אצל מדינות שכבר ירדו מהענין – דבר אשר כשלעצמו מגדיל את הסיכוי במלחמה גרעינית פשוט בגלל טעות.

    Liked by 3 אנשים

  26. תמריץ,
    כל הכבוד לכם. אכן ממשלת שינוי שבאה לעבוד

    אהבתי

  27. יש עתיד בזמנו הצביעה נגד הגז וחבל שלא נותנת דין וחשבון על כך. אם כי הסטנדרטים למושג ״אופוזיציה אחראית״ כבר כל כך בקאנטים שאין על מה לדבר.

    אהבתי

  28. אמחייה, "אבל במקביל גם לא גורם לרוסיה לפחד מכליה שיוביל להפעלת נשק גרעיני" זו בדיוק הבעיה. אם זה שיקול אז הסחיטה הגרעינית מצליחה, ואיפה עובר הגבול? פוטין כבר רומז (או אומר במפורש, אני לא עוקב אחרי כל מילה) שנשק גרעיני מבחינתו זה לא רק במקרה של סכנת כליון. אחרת צבא פולין כבר היה באוקראינה עכשיו ובועט משם את הצבא הרוסי לכל הרוחות (וממשיך משם לבלארוס). המערב בבירור עושה לפוטין הנחות בגלל הפחד מנשק גרעיני – יפה שמעבירים נשק, אבל מה אם הנשק לא יספיק? מה אם רוסיה תצליח באוקראינה ומשם תתחיל לנגוס בעוד ועוד חלקים מהעולם שמחוץ לנאטו, כל פעם עם צעד קטן ש"טוב, בשביל זה לא נתחיל מלחמה גרעינית", כמוה יעשו כל שאר הממשלות הגרעיניות חסרות המצפון (סין הקומוניסטית, צפון קוריאה, פקיסתאן)? ואז יתחילו עם עוד ועוד דרישות גם מנאטו, קטנות מספיק כך ש"טוב, בשביל זה לא נתחיל מלחמה גרעינית", עד שהן יהיו חזקות מספיק כדי לנצח את נאטו ישירות? זו המשמעות של סחיטה גרעינית. שיטת הסלמי זה לא משהו ייחודי למזרח התיכון.

    אהבתי

  29. תמיד ארה״ב והרוסים הקפידו לא להילחם זה בזה ישירות. זו לא התפתחות חדשה. ביחס לציפיות ה-23 בפברואר המערב עוזר הרבה יותר משציפו.

    אהבתי

  30. תמריץ,
    אחרי שכשלנו בהערכת יתר של כוחה הצבאי של רוסיה מומלץ לנהוג זהירות לגבי סין. פלישה מהים זו האופרציה הצבאית הכי מסובכת שיש. לא בטוח שסין מסוגלת למבצע כזה בימינו אלה כשהכל חשוף וגלוי

    Liked by 2 אנשים

  31. מצטרפת להמלצת שי שפירא להאזין לשיחה על נשק גרעיני.
    היא עוררה בי הרבה כיווני מחשבה.
    לדוגמא:

    א. באיזו מידה טענותיו שהנשק הגרעיני הרבה הרבה פחות מסוכן לאדם ולסביבה (בטווח הזמן המיידי, הבינוני והארוך) מכפי שלימדו אותנו לחשוב:
    1. מבוססות על תפיסה מפוקחת יותר מהמקובל על ההדיוטות לגבי עוצמת הנשק הגרעיני ומגבלותיו
    2. מוטעות. כפי שלהערכתי הוא טועה בנושאים שאינם בתחום התמחותו הישיר. כמו השפעות לטווח ארוך של חשיפה לקרינה רדיו-אקטיביות וכמו בכלכלה. (למיטב הבנתי הוא טועה בטענתו שאם הנפט והגז הרוסים הם רק 6-8 אחוז מהתפוקה העולמית אזי עצירתם אינה יכולה להסביר את הכפלת מחירם. נדמה לי שלמדתי בבלוג זה שהמחיר הסופי של מוצר במחסור נקבע על פי הקונה האחרון. האם אני טועה?)
    3. מושפעות מדוקטרינה סובייטית, קשוחה עד ברוטלית, לפיה גם מוות של כעשירית מהאוכלוסיה וחוסר יכולת לגדל שנה (?) מזון על אדמה מזוהמת רדיואקטיבית – אינה יכולה להצדיק את אבדן רוח לחימה וכניעה. דוקטרינה שהצדיקה בזמנו ירי בגב חיילים סובייטים שביקשו להיכנע, או העמדתם לדין והענשתם בחומרה אחרי שחרורם משבי האויב.

    ב. תהיה אשר תהיה הסיבה והאמת לגבי עוצמת הסכנות – האם עצם הפחתתו בסכנות הנשק הגרעיני לא עלולה לעודד שימוש בנשק גרעיני? או להפחית את הנכונות העולמית להילחם במדינות שמנסות לפתח נשק גרעיני ולהפיצו בעולם?
    האם לא הייתה לרוסים סיבה טובה להגזים מעט בסכנות לעולם ולטבע מ"חורף גרעיני"? (השפעות שרפות ענק, לאחר ההפצצות, שיעלו המוני חלקיקי פיח לאטמוספירה ויקטינו משמעותית את חדירת קרני השמש).

    ג. הוא משבח את השימוש האמריקאי בנשק גרעיני על הירושימה ונגסקי – רק נשק זה סיפק להנהגה היפנית שמחוץ לצבא תרוץ טוב להיכנע מבלי לאבד את כבודם.
    מכאן הוא תוהה מה תהיה תגובת האוקראינים אם הרוסים ישתמשו עליהם בנשק גרעיני. האם ישתמשו בכך כתרוץ להפסיק להילחם (כמו היפנים) או שיתנהגו כמו הפינים.
    לא ברור לי האם הוא טוען שהעובדה שהאוקראינים עדין (?) לא גייסו צבא של כ 4.5 מיליון איש רומזת שיתכן והם מחפשים תרוץ להיכנע. מכאן, האם הוא מייעץ לרוסים להשתמש בנשק גרעיני על אוקראינה?

    ד. הוא טוען, בחצי פה, שמיקום ההפצצה בנשק גרעיני יכול להשפיע על התוצאות הפוליטיות של המלחמה. הוא מבחין בין פגיעה באזורים המחפשים תרוצים להיכנע לבין אזורים התומכים בהמשך הלחימה. לא ברור לי האם הוא מציע לאיראנים לפגוע בנשק גרעיני בשוהם-מכבים-רעות או בגוש עציון (שידועים באחוז גבוה של לוחמים וקצינים) ולא בצפון ת"א – רמה'ש – הרצליה פיתוח.

    אהבתי

  32. תמריץ – אולי אתה צודק, הדוקטרינה הזאת הייתה איוולת כבר בצ'כוסלובקיה והונגריה. זה עכשיו בולט במיוחד בגלל שכבר הרבה זמן לא היינו במצב כזה של איומים גרעיניים מרוסיה, ובגלל שפערי הכוח הלא־גרעיניים הולכים וגדלים כל־כך שהסחיטה הגרעינית הופכת יותר ויותר צורמת (בעבר לפחות יכולנו לשקר לעצמנו ולהגיד שלא רק מהגרעין אנחנו פוחדים).

    אבל ממילא, נראה לי שברוב התקופות בעבר שבהן ארה"ב ורוסיה הקפידו לא להילחם זו בזו ישירות בגלל הגרעין, כן היו דיבורים בארה"ב על התמודדות עם מלחמה גרעינית, אחרת לא היה נכנס לתרבות הרעיון של מקלט גרעיני. אני בסך הכול רוצה להחזיר את השיח הזה.

    אהבתי

  33. י.ד.,
    הטילים הסיניים הם טילים בליסטיים. ככאלה יכולת התמרון שלהם מאד מוגבלת. שאלת מיליון (טריליון…) הדולר היא האם הם מסוגלים להשמיד את הנומ"טים האמריקאיים. אני מטיל בכך ספק. ללא קשר לכך אני מעריך שהטייואנים יכולים לסכל בכוחות עצמם פלישה סינית

    אהבתי

  34. אני לא חושב שצריך להתפעל כל כך מהאימפריה הבריטית. היו הרבה אימפריות שקמו מכלום. קחו למשל את ארצות-הברית. בשנת 1607 הוקם הישוב הראשון בה וזה היה ישוב עלוב ביותר. אחרי פחות מ-350 שנה היא הפכה למעצמה החזקה ביותר בעולם. קחו למשל את רומי. ב 350 – 400 השנים הראשונות לקיומה היא היתה מדינה קטנה. תוך 200 – 300 השנים הבאות הפכה לאימפריה ששלטה כמעט על כל העולם הידוע אז. האימפריה הרומית היתה גדולה וחזקה מבריטניה (לא אבסולוטית אלא באופן יחסי לעולם הידוע אז). כמו כן היא האריכה הרבה יותר ימים כאימפריה (לפחות 1200 שנה).

    Liked by 2 אנשים

  35. שאלה שיכולה להטריד לגבי מלחמה בקצה השני של העולם. כלומר התקפה סינית על טיוואן במטרה לכבוש אותה.
    פערי הכוחות בין סין לטיוואן הם גדולים בהרבה מפערי הכוחות בין רוסיה לאוקראינה. היחס בין מספר תושבי סין למספר תושבי טיוואן הוא 1 : 50 לעומת יחס של 1: 4 בין רוסיה לאוקראינה. ארצות-הברית לא תוכל לעזור לטיוואן בכוח קונבנציונלי בלבד. אין לארצות-הברית כוח צבאי כה גדול באיזור כדי לעצור פלישה של מיליוני חיילים סינים. אם ארצות-הברית לא תפעל כלל זה יהיה כישלון אדיר לנשיא האמריקני.
    כלומר סיפור כזה עלול להתפתח לבעיה רצינית.

    אהבתי

  36. לשי שפירא:
    יש גבול שממנו ארצות-הברית ונאט"ו יתחילו להתערב במלחמה ממש נגד רוסיה וגם רוסיה יודעת זאת.
    יש שטחים שנחשבים לאזורים תחת השפעה רוסית ושטחים שנחשבים לתחת השפעה מערבית.
    אתן לכך דוגמא טובה מתקופת המלחמה הקרה (1945 – 1990). ארצות כמו פולין, הונגריה, רומניה, צכוסלובקיה, בולגריה ומזרח גרמניה – נחשבו לשטחים תחת השפעה רוסית. לכן אם אחת מהארצות האלו התקוממה נגד רוסיה – המערב לא התערב. בשנת 1954 מרדה הונגריה ברוסיה. הרוסים דכאו את המרד תוך שבוע. 15 אלף הונגרים נהרגו ומנהיגי המרד הוצאו להורג. המערב לא העז להתערב כי שטח זה היה שטח השפעה רוסי. התערבות של המערב לטובת הונגריה יכלה לגרור התקפה רוסית על צרפת, איטליה ובריטניה כי כאשר אתה שובר סטטוס-קוו מוסכם גם הצד השני ישבור אותו לכוון ההפוך. צריך גם לציין ששבירת סטטוס-קוו זה יכול היה לגרום למלחמת עולם אטומית.
    בגלל אותה סיבה הרוסים לא שברו את הסטטוס-קוו ותקפו מדינה מערבית. הם הבינו שזה עלול לגרור התקפה מערבית על שטחים שתחת השפעתם כולל על רוסיה עצמה. יתכן גם שצעד כזה יכול היה להוביל למלחמת עולם אטומית.
    כך שיש איזה גבול במאבק בין רוסיה לנאט"ו\ארצות-הברית שכל צד צריך להיזהר מלעבור אותו. מי שמחליט בכל זאת לעבור אותו ולשבור את הסטטוס-קוו, צריך להביא בחשבון את כל התוצאות.

    Liked by 2 אנשים

  37. לשי שפירא: תגיד איך אתה חושב ש-80 פצצות גרעיניות בגודל של הפצצה שהוטלה על הירושימה יגרמו רק ל-300 אלף הרוגים? הרי הפצצה שהוטלה על הירושימה בלבד גרמה ל-150 אלף הרוגים. חוץ מזה זו היתה רק פצצת אטום. היום יש פצצות מימן שקטלניות יותר בכמה סדרי גודל. הפצצה הגדולה ביותר שיוצרה עוצמתה היא פי 4000 מזו שהוטלה על הירושימה ופצצות שעוצמתן פי 100 – 200 מזו שהוטלה על הירושימה, נחשבות לפצצות בינוניות. כמובן שיש גם טילים שמסוגלים לשגר עשרות פצצות נכוונים שונים מראש נפץ אחד.

    אהבתי

  38. דברי פרופ׳ סוקול אופטימיים בצורה מוזרה. קודם כל, אם נשק גרעיני לא כזה אפקטיבי, זה גם אומר שהמשמעות של ״מכה שנייה״ מוגבלת. אז נחסל איזו שכונה קטנה בטהרן. המשטר ימשיך הלאה.
    שנית, לא הבנתי איזו יכולת צבאית תישאר לישראל אחרי השמדה מוחלטת של הבסיסים המרכזיים ולא הבנתי מאיפה יהיו מזון, חשמל ותרופות כשכל התשתיות ייקרסו. החמאס יפשוט על המדינה ההרוסה וישלים מלאכתם של האיראנים. וכך גם החיזבאללה, הפתח וכו׳. נכון שאם אמריקה תעזור, זה לא יקרה אבל בהחלט ייתכן שאירן תחכה לעליית משטר פרוגרסיבי באמריקה כדי להשמידנו אז. לפרסים יש סבלנות.
    לגבי מה שאומר על מחיר הנפט והמחסור בנפט, דבריו הם באמת, כפי שהעירה קמיליה, אנלפביתיות כלכלית. מצד שני אני מסכים שיש הגזמה בהערכת נזק ארוך טווח גדול מקרינה רדיואקטיבית באירוע גרעיני.

    Liked by 1 person

  39. arn

    לגבי סין-טאיוון

    יחסי כוחות צבאיים בנושא פלישה לאי לא נקבעים על פי יחסי גודל האוכלוסיה, או אפילו גודל הצבא

    זה נקבע על פי כמות הכח שתצליח להעביר על פני הים הפתוח וכמות התשתית הלוגיסטית והחיפוי האוירי שתצליח לייצר לכח הפלישה מעבר לים

    מאד בעייתי כאשר אי אפשר להסתיר את הפלישה , סביר שהכח יפגע משמעותית עוד בים. ברווזים במטווח.

    Liked by 2 אנשים

  40. עוד על תיק 4000 (לא כתבתי פה שזו ההצגה הכי טובה בעיר?)

    למי שעוקב אחרי המשפט, ברור שפילבר פוחד פחד מוות מהפרקליטות , וכעת מתברר שבנוסף לתיק שהם מחזיקים מעל ראשו, יש גם תיק נגד בנו שהם לא סוגרים כ 4 שנים למרות שאין התקדמות כלשהי

    כמובן שאפשר לומר שאין קשר, אבל לתיק שבנוי על פרשנות של תנועת יד, בפגישה שלא ברור אם ומתי היתה, זה מאד מעניין

    אדגר הובר, יש לך עוד הרבה מה ללמוד.

    Liked by 1 person

  41. תמריץ,
    בנט התגאה בגידול בתמ"ג ומיד התמ"ג התכווץ
    בנט התגאה בירידה ברציחות של ערבים ומה קרה?
    פחות משבועיים חלפו מהפרסום ב-ynet על הירידה במספרי הנרצחים בחברה הערבית, ובפרק הזמן הקצר הזה נרצחו 12 בני אדם.
    https://www.ynet.co.il/news/article/sk118zwiy9

    אהבתי

  42. הסבר של הלמ"ס למה הם טוענים שמחירי השכירות עלו רק ב-1.5% למרות ששוכרי הדירות מרגישים עליה גדולה יותר.
    https://www.ynet.co.il/economy/article/hyoql5uk5#autoplay
    ההסבר הלמ"ס מחשבת רק את חוזי השכירות שקיימים כעת. כלומר את חוזי השכירות שממשיכים עם אותו שוכר (90%), את חוזי השכירות שמתחדשים עם אותו שוכר (8%). היא לא מתחשבת בחוזי השכירות שבהם מוחלף השוכר (2%) בטענה שהם מיעוט החוזים.
    אבל כשמחשבים עליה של משהו יש לחשב את כל המקרים ולא להתעלם מחלק מסויים בטענה שהם מיעוט. צריך לחשב הכל ולא הרוב.
    הדבר נכון במיוחד לחוזי שכר הדירה בגלל שהעליות הגדולות מתרחשות כאשר השוכר מתחלף.

    Liked by 1 person

  43. לגבי שכירות דירות: אם נניח שחוזי השכירות שממשיכים עם אותו שוכר (90%) לא משתנים, חוזי השכירות שמתחדשים עם אותו שוכר (8%) עולים ב-5% זה כבר תורם כל חודש 0.4% למדד מחירי הדירות. עם מחירי השכירות לדייר חדש (2%) עולים ב-10% הם תורמים 0.2% למדד. סכ"ה כל זה תורם לעליית מדד מחירי השכירות ב-0.6% לחודש (במקום 0.2% לפי חישובי הלמ"ס). ההפרש הוא 0.4% בחודש או 4.8% בשנה. בגלל שמחירי השכירות הם 25% מהמדד אז ההפרש הזה אמור לגרום למדד האמיתי להיות גבוה ב-1.2% מהמדד לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    השכירות זה רק גורם אחד יתכן שיש עוד טעויות בחישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

    אהבתי

  44. בשיטת הלמ"ס העלייה בשכר הדירה פשוט מתעדכנת בהדרגה, בהתאם לקצב חידוש החוזים והתחלפות הדיירים. נשמע לי סביר, היות שלא כל השוכרים חווים את העלייה באותו הזמן, והמדד אמור לשקף את הממוצע.

    Liked by 1 person

  45. 3718 ו arn
    ביקרתם פעם בהירושימה? חובה לבקר. הבניין שעמד מתחת לפצצה, בדיוק 600 מטר מתחתיה עודנו שם כיוון שהוא היה בנוי בטון. אפילו גג הסבכה שלו מפלדה עומד 77 שנים אחרי. אם היית במרתפו היית ניצל. העיר היתה עשויה עץ ונשרפה מהחום. אנשים ששכבו מאתיים מטר מהפצצה מאחורי קירות בטון מוגנים מגל החום ניצלו. האנשים נשרפו חיים. האמריקאים לא הפציצו את העיר במשך שנתיים קודם לכן ובחרו מטרה שאפקט הפגיעה בה יהיה גדול.

    לכל פצצה יש קרינה בכמות שונה, שאלה איך היא מתוכננת. יש עם אפקט קרינה גבוהה והרס נמוך ויש ההפך. בזמנו ואנונו סיפר שישראל מייצרת פצצות בעלות קרינה נמוכה.
    כך שהנזק המידי לתל אביב יהיה קטסטרופלי אבל התמותה המיידית בערי ישראל לא תביא לסופה. השאלה מה יהיה אחרי זה.
    אם ישראל תפגע אטומית באירן היא כנראה תאלץ גם לפגוע בקהיר ולמחוק את עזה בירות וערים ברשות הפלסטינית מעל המפה כיון שהפלסטינים יפשטו כארבה על הנותר. האם ממשלת ישראל הנוכחית תאשר הטלת פצצת אטום על רמאלה וג'נין פארדיס ונצרת? בג"ץ?

    מלחמה אטומית תהיה מהירה כבזק כך שדאגה לאספקת מזון ותרופות פחות רלוונטית, יהיה מהר מאד שקט ודממה וכולם ילקקו פצעים בעזרת המערב.
    כמובן אם אחד הצדדים יחליט לזרוק פצצת קובלט אחת זה יהיה סוף האנושות ויפגע קשה במדד.
    הרוסים העריכו שמלחמה אטומית בין אירן לישראל בלתי נמנעת וישראל תחזיר את אירן לתקופת האבן.

    לגבי טאיוואן, כל ההערכות המערביות אומרות שהם כמעט ולא ילחמו, בוודאי שלא על היבשה, לא תהיה מלחמה פרטיזנית. הם יכנעו מהר מאד למנוע פגיעה באזרחים, ממש כפי שהיה בהונג קונג. לא תהיה אוקראינה. יהיו לחצים פנימיים חזקים מאד מאת בעלי הון להכנע, כבר כיום יש. הצבא הטאיוני יברח לביתו והצעירים לקנדה. תהיה מיד ממשלת בובות. הסינים כמו הערבים עובדים בשיטת הסלאמי באורך רוח.

    יפן שמודעת לזה מתחילה לפתח צבא גדול, בניגוד להסכמי מלחמת העולם השניה, כיוון שברור לה שהיא הבאה בתור. יש הערכות במערב שהיפנים לבד יוכלו צבאית לסינים. לכל הנוגעים בדבר ברור שהאמריקאים ינקפו אצבע על המקלדת בלבד.

    אגב, שימו לב שגם הגרמנים התחילו להתחמש לראשונה מאז 1945. כנראה ש 77 שנים זה לא הרבה. הנרי קיסינג'ר שהיה מושל העיר הגרמנית קרפלד במלחמת העולם השניה עדיין מביע דעות פוליטיות, האם עבורו המצב הפוליטי העולמי זה חידוש ?

    וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם.
    מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: