הקטסטרופה הכלכלית שלא תקרה

במשך שנים רבות ריחף איום כבד מעל עתידה הכלכלי של המדינה: החרדים. אוכלוסיה שבה הגברים ברובם לא עובדים ולומדים תורה, ואילו הנשים מועסקות רק כמורות וכגננות עניות וכך מכשירות את הדור הבא של הבנות להיות מורות וגננות עניות כמוהן.

אני חושב שהגענו לנקודת מפנה בעניין זה. אפשר כבר להגיד די בביטחון שהקטסטרופה לא תקרה. אין ספק שהחרדים עניים מהציבור הכללי ויישארו עניים יותר. הם מולידים הרבה ילדים וחפצים להקדיש חייהם להנחלת התורה ולא להנאות החיים. ברם, חיזיון האימים של מיליוני אנשים הצורכים משאבים מהמדינה ולא נותנים לה דבר, וכך מהווים עול בלתי נסבל על שאר אזרחי המדינה, עד כדי קריסתה – הוא כבר נראה לא כל כך רלוונטי.

הסיבה לכך היא ענף ההייטק. אותה הסיבה לזינוק המטאורי הכללי בכלכלת ישראל ובחוזק השקל בעשור האחרון (ביוני 2012 היה שער האירו כמעט 5 ש"ח, היום 3.5; הין 4.90, היום 2.60; הפאונד 6 ש"ח, היום 4.19; הדולר כמעט 4 ש"ח, היום 3.3.)

נשים חרדיות משתלבות בענף. אכן עדיין רבות הנשים החרדיות שעובדות בתפקידי הוראה בשכר זעום ובמשרה חלקית. אבל זהו עיסוק שמרכזי בדור הישן. הדור החדש משתלב בתעשיית ההייטק, ואפילו מגלה פתיחות לעבוד במקומות עבודה חילוניים. הנורמות שחוללה הקורונה תרמו לעניין, מאחר שכבר מתקבל על הדעת שאישה תעבוד מהבית רוב השבוע ותבקר במשרד רק יום-יומיים, וזו דרך העסקה שמתאימה לנשים חרדיות שחוששות ממגע אינטנסיבי מדי עם העולם שמבחוץ. לאישה חרדית יש גם מגבלות נוספות המקשות על המעסיק – חופשות לידה וצורך לטפל במספר רב של ילדים. לכן עבור רוב המועסקות השכר יהיה נמוך משכרה של עובדת חילונית. לדרך החיים החרדית היה וימשיך להיות מחיר כלכלי, אבל בשונה מהעבר – כבר לא נראה סביר שהוא מחיר קטסטרופלי למדינה, כמו שתמיד גרמו לנו לחשוב. גם אם יש נשים המרוויחות פחות כי הן מתעקשות על מקום עבודה חרדי שמעסיק בשכר נמוך, אין זה ברור אם הנזק הפרטי שלהן הוא גם נזק מבחינת המשק. הן נפגעות מכך שבעלי חברות מיקור החוץ החרדיות משלשלים לכיסם את ההפרש, אך המשק בכללותו לא נפגע.

גם בתעסוקת הגברים החרדים חלה התקדמות, אבל באופן איטי יותר. רבים מהגברים החרדים מועסקים בתפקידים פנים קהילתיים, אבל חוסן כלכלי מושג על ידי מתן ערך כלכלי לעולם החיצוני. גם כאן ההייטק יכול להוות פתרון (לצד תחומי הבריאות והסיעוד שגם הם שובים את לבם של חרדים וחרדיות), אבל הצורך בשליטה באנגלית מהווה מכשול ממשי.

לחברה החרדית יש כוח עצום לשלוט בחבריה, ושינוי הנורמות הנוכחי, שבו עבודה בהייטק לאישה היא דבר טוב ורצוי מאוד כי ככה תוכל לפרנס בכבוד את בעלה לומד התורה – הוא נראה בלתי הפיך.

לפי ציטוט ממחקר מרתק בנושא, עבודה בהייטק מעלה את ערכה של אישה כמשודכת:

אני יכולה להגיד לך שהשידוך שלי בירר עלי לפני ובאמת שאלו על התעסוקה שלי, כמובן שאלו מי אני, איזה מידות יש בי אבל כמובן ששאלו על התעסוקה.. מתחילים להבין בחברה שלנו שבמה האישה עובדת הוא חשוב. השידוך שלי שמע שאני עובדת בהייטק מייד הוא ידע שזה אומר משכורת גבוהה עם אופציה להתקדמות ואפילו למשכורת הרבה יותר גבוהה בעתיד, וזה היה לו חשוב. בכלל לא עניין אותו שזה מקצוע חילוני. זה עדיף בהרבה על הוראה בסמינר שכל פעם מפטרים או לא נותנים תקן כי יש הרבה בשוק. זה מסודר עם משכורת טובה והוא יכול ללמוד בשקט.

העבודה עם נשים חרדיות היא מסובכת לארגונים, אבל עם רצון טוב אפשר לפתור בעיות. למשל, מתן כרטיס עובד גם לבעל של האישה, שיכול להעבירו, לפתוח את הדלת ולהגיח מפעם לפעם וכך לפתור את בעיית איסור הייחוד של האישה עם גבר זר. התחושה שלי היא שעם השנים מתגבשים סטנדרטים שמאפשרים לנשים חרדיות נוכחות בארגונים רבים, ואלו יעניקו להם תנאים טובים, הדומים לאלו הניתנים לעובדות מהציבור הכללי, ותרומה דומה למשק.

בהייטק יש סגולות ייחודיות שמתאימות אותו לחרדיות. ההכשרה יכולה להיות מקצועית-טכנית נטו, בלי פילוסופיה, בלי אקדמיה חילונית ובלי פרויד. מושא החיכוך העיקרי בעבודה הוא מחשב, ולא בני אדם. בתקווה, הנשים החרדיות ימשיכו משם גם לתפקידים של רופאות ומדעניות. אבל גם אם לא כך יהיה – גם אם לא תהיה צפויה הגשמה מקצועית מלאה לבת חרדית מוכשרת מבית שמרני – התערות החרדיות בהייטק מצמצמת מאוד את החשש מחברה שתהווה עול בלתי נסבל על כלכלת המדינה ועל מאזן המט"ח שלה.